ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

39 עמודים123>»
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
אורחים  
#1 נשלח : יום שני 30 אוקטובר 2006 19:34:28(UTC)
Guest


דירוג: אורח

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2013(UTC)
הודעות: 572

הודעת מנהל: זהו שרשור קבוע  לגבי שביל הרכס הפסיפי
נא לכתוב רק כאן בכדי שיקל למצוא מידע.
נא לא לפרסם כאן שרשורי תמונות שמכבידים על הפורום.

 

טוב אז אנחנו סיימנו את השביל אבל רק רגע... מאיפה מתחילים?

 

לפני היציאה מהארץ

 

ההכנות לפני היציאה שאפשר לעשות בארץ הן בעיקרן מנטליות. ניתן להיכנס לאתר של השביל www.pct.org   כדי לקרוא קצת חומר כללי, להיכנס לקבוצות הדיון השונות (שהן מאד מאד טרחניות ונוקדניות כדרכם בקדש של האמריקאים). ובכלל אפשר לגלוש באינטרנט, בעיקר לכל מני יומנים של הלכים שונים. אחד מהאתרים האישיים האלה הוא האתר של חברים שלנו שהלכו את כל השבילים בארה"ב בערך (דיברנו עליהם) ויש שם רשימות ציוד כולל משקל מדויק של  כל דבר www.gottawalk.com/PCT2000/PCT2000.htm . עוד אתר מומלץ הוא האתר של יוגי , מטיילת שהלכה את השביל מספר פעמים (ומתכננת לעשות אותו שוב ב2007) וכתבה ספר הדרכה יעיל מאד בסגנון "ווינג פוט" www.pcthandbook.com (ספר חובה).

למעשה הספר של יוגי הוא הרכש היחיד שלדעתנו כדאי לעשות בארץ, וגם זה רק אם לא יהיה לכם זמן להתארגן בחו"ל, ולקנות אותו שם, או לחילופין שאתם לא יכולים להתאפק ורוצים לדעת מראש מה מצפה לכם.

מבחינת כושר גופני, כדאי ורצוי לא להגיע עם 50 קילו עודפים לטיול, ולהתאמן כמידת האפשר בארץ לפני. אולם פעילות גופנית וכושר מינימאלי הם דברים שכדאי לשמור עליהם ללא קשר להליכה של <st1:metricconverter ProductID='4,000 ק"מ' w:st="on">4,000 ק"מ. למעשה שום דבר לא באמת יכול להכין אתכם להליכה בסדר גודל כזה,חוץ מהליכה . אז אמנם אפשר ללכת לטיולים בארץ ,ואפילו כדאי אבל בעיקר על מנת לבחון את הציוד. את הכושר לשביל , השביל יקנה לכם תוך כדי ההליכה. בהתחלה קשה, ואז מתרגלים. יתר על כן, בימים בהם עשינו הפסקה של יותר מיומיים שלושה, הרגשנו קושי בימים הראשונים. כלומר כושר ההליכה נרכש מעצם ההליכה.

 

מתי מתחילים

 

תאריך ההתחלה הרשמי של השביל הוא במסיבת ה-""Kick off שנערכת בסופשבוע האחרון של אפריל. פרטים והרשמה באתר www.siechert.org/adz . זהו אירוע הפתיחה של השביל ויש בו הרבה מידע וציוד. זהו מפגש חברתי חמוד מאד ומהנה, ממש לא כמו מסיבת האלכוהול של "trail days". המיקום של הדבר הזה הוא באגם מורנה, <st1:metricconverter ProductID="20 מייל" w:st="on">20 מייל מהגבול, כך שבעצם מה שקורה הוא שאנשים עושים את 20 המייל הראשונים במהלך הימים של המסיבה, ועוזבים יחד לשביל ביום א' . מה שנוצר הוא גוש ענק של מטיילים שעוזבים יחד (בערך 300 איש) שנקראים "הגל".

מכאן זה כבר תלוי בכם האם מתחשק לכם ללכת עם גוש של עוד 300 איש קרי, מקורות מים ריקים, חניות והוסטלים מפוצצים. או אתם רוצים להתחיל לבד בהפרש של כמה ימים לפני/ אחרי כולם, קרי ללכת די לבד.

אנחנו בחרנו להתחיל ביום ב' שלפני המסיבה, ולחזור לאירוע עצמו בטרמפים. לא היינו לבד, אבל מצד שני מקורות המים לא היו מרוקנים, והעיירות לא היו מותשות מהפשיטה של 300  על עיירה של 80 איש.

שיקול לא פחות חשוב לתאריך ההתחלה הוא מזג האוויר. בניגוד לAT בעל השלטרים, בPCT אין מחסה מפני מזג האוויר. לכן לפני שיוצאים לשביל כדאי להתעדכן בשנה, אם היא שחונה או גשומה. בשנים גשומות יש פחות בעיה להתחיל גם בתחילת אמצע מאי כי יש סיכויים למים, אבל ככל שעוברים הימים מקורות המים מתייבשים. יש לציין שגם באתר של הPCTA וגם בKick off   מחלקים דפי מידע עם המיקום והמצב של כל מקורות המים כולל "cashes" של מים, חשוב מאד להתעדכן בזה. 700 המיילים הראשונים של השביל הם מדבר וזה אומר בעיות של מים לעיתים קרובות (עד <st1:metricconverter ProductID="30 מייל" w:st="on">30 מייל בלי מקורות מים בטוחים. על היעדרות המים מפצים "water cashes" שמטמינים אנשים טובים, אולם גם הם עלולים להתרוקן לקראת סוף העונה, או לאחר גל של מטיילים ואין לסמוך עליהם תמיד.

מצד שני אם השנה גשומה וקר גם לא מומלץ להתחיל לפני אמצע אפריל כי אז עלולים להיקלע לגשם, ולסופות (למרות שזה מדבר ירד עלינו ברד בשבוע הראשון של ההליכה).

כמו כן יש לקחת בחשבון את זמן ההגעה המשוער להרי הסיירה, לא מומלץ להתחיל אותם לפני ה-15 ליוני ובשנה שלנו שהייתה מושלגת באופן מיוחד התאריך המומלץ התאחר עד ה-23 ליוני. מניסיון קשה שלנו , מאד לא כדאי להתחיל יותר מדי זמן לפני התאריך המומלץ (התחלנו ב- 4). השלג מאט את הקצב בהרבה וכדאי לתת לו לימס קצת לפני שמתחילים. אנחנו חשבנו שזו ממש לא בעיה אבל בפועל סיכנו את חיינו יום יום, לא בקטע קלישאתי אלא, השלג באמת מסוכן.

לכן כדאי לשער כמה זמן ייקח לכם להגיע לסיירה, לברר מהו התאריך המומלץ (השמועות כבר יסתובבו בקרב ההייקרים לא להילחץ)להתחיל אותם, ולהיערך בהתאם.

 

הנחיתה

 

לתיירים שמגיעים ללכת את השביל ישנה נטייה להתחיל ללכת באותו היום או ביום המחרת. מאד לא היינו ממליצים לעשות את זה. כדאי לנחות מספר ימים לפני הטיסה, הן על מנת להתגבר על ה"ג'ט לאג" והן על מנת לרכוש ציוד. ישנן טיסות מהארץ שנוחתות בסאן דייגו, אבל למרות הפיתוי כדאי לקחת יומיים שלושה לפחות (אנחנו לקחנו 4 שבועות).

ישנם מלאכי שביל אותם ניתן למצוא הן אצל יוגי והן באתר רשמי של השביל, שאצלם ניתן להתאכסן לאחר הנחיתה, ואפילו מסיעים עד תחילת המסלול.

כל הפרטים על תחבורה (אוטובוסים, מלאכים וכו') נמצאים בספר של יוגי.

 

רכישת ציוד

 

אנחנו לא יכולים להדגיש עד כמה לא היינו ממליצים לקנות ציוד בארץ!!!. ציוד טיולים קיים אפשר להביא איתכם, אבל לא כדאי לרכוש ציוד לשביל בארץ, גם לא דרך האינטרנט. מכמה סיבות: הראשונה היא שהציוד בחו"ל קל באופן משמעותי ומותאם לשבילים אמריקאיים (תתפלאו יש הבדל רב). השנייה שהציוד בארה"ב זול בהרבה. השלישית והחשובה ביותר: אחריות של המוצרים. לרוב חברות הציוד בארה"ב ישנה אחריות של לפחות שנה על המוצרים שלהם. מטבע הדברים הציוד שאתם חושבים שאתם צריכים הוא לא תמיד הציוד הדרוש לכם, וחברות כמו REI, מאפשרות להחזיר ציוד במידה וגילתם שהוא לא עונה על הצרכים שלכם (לא רק מקולקל אלא פשוט לא מתאים). הרכישה בחניות כאלו מאפשרות לכם חופש רב, בבחירת הציוד, וכן חיסכון משמעותי. במבט לאחור היינו עושים את כל הקניות שלנו בREI הן בגל פריסת החנויות הרחבה שלהם אבל בעיקר בגלל המבחר והשרות המדהים,(ניתן להחליף ולהזמין ציוד גם דרך הדואר).

 

ציוד

 

כל אחד וטעמו האישי בציוד. אבל יש לתת את הדעת על שני דברים כשמסדרים את התיק: למשקל ולמשקל. התיק הוא הדבר שהולך ללוות אתכם (בשאיפה) בארבעה חמישה חודשים הקרובים, כל גרם מורגש אחרי יום של 30 מייל- אנחנו מבטיחים. ההבדל במחיר בין ציוד קל וכבד איננו משמעותי. החיסרון של ציוד קל הוא שבדרך כלל הוא פחות עמיד, זה לא משנה!! עדיף תיק קל עכשיו מאשר תיק שישמש את הנכדים שלכם.

ישנן שתי דרכים להגיע לתיק קל (כשהמקצוענים לא סוחבים יותר מ5-6 קילו כולל אוכל ומים): רכישה של ציוד קל, והימנעות מפינוקים מיותרים.  כל אחד וראות עיניו מה הכרחי עבורו ומה סתם פינוק. (למיכל למשל היו 2 זוגות תחתונים, ולליקו לא היו בכלל...)

להלן רשימת הציוד שאנחנו לקחנו (זוהי לא רשימת המלצה זה פשוט מה שאנחנו צריכים)

יש לציין שהתיקים שלנו לא היו כבדים אבל הציוד שלנו לא היה קל, הגענו עם ציוד מהארץ ופשוט לא היה לנו את הכסף להשקיע בציוד חדש. כל המשקל שחסכנו היה על כך שלא סחבנו כמעט שום פינוק.

על הגוף:

* שני מקלות הליכה כל אחד

* חולצה (מיכל+ חזיה)

(בגדים מומלץ לקנות בחניות של sport mart כלומר סופרים ענקיים של מוצרי ספורט, המחירים שם זולים בהרבה ובבגדים יש פחות צורך באחריות)

* מכנסיים קצרים (עם תחתונים פנימיים)

* נעלי ספורט נמוכות+ גרביים נמוכות

(wright sock  של REI גרב גאונית, ונעלי הליכה של סלומון באות עם אחריות לשנה מה שאומר שאפשר להחליף  מתי שהן מסיימות את שירותן לאחר 3-4 שבועות בערך. אבל מתוך 7 זוגות כמעט לא הלכנו עם אותו זוג פעמיים)

* גייטרס (גבוהות לשלג, נמוכות לשאר, אנחנו קנינו של OR יש להם אחריות לכל החיים והם טובים)

* בנדנה/ כובע (על פי מגז האויר, לכל אחד היה את שניהם)

* משקפי שמש (לכל אחד – חשוב מאד במיוחד לשלג)

בתיק כללי

* תיק <st1:metricconverter ProductID="45 ליטר" w:st="on">45 ליטר –  התיק שלנו לא היה תיק קל (אבל לREI יש תיק מצוין מומלץ בחום).

* אוהל לשני אנשים ( אנחנו לקחנו  north face-כבד מאד, מומלץ "tarp tent". קישורים לאוהלים קלים יש ביוגי)

* מזרן 3/4 של terma rest  (לכל אחד)- הכי פשוט , לא מתנפח.

* שק"ש  ْ20-(Ferenhaith ) פוך אווזים \north faceREI(לכל אחד. אנחנו קנינו את שקי השינה כך שנוכל לחבר אותם וליצור שק שינה זוגי. ניסינו, אבל זה מקרר מאד לישון בצורה כזו, כי נכנס המון קור מההרחבה של הפתח)

* ליינר ממשי למיכל, ליינר מ cool max לליקו.

(המשי עדין יותר, וליקו כיסח לו את הצורה תוך כדי שינה לכן הוא עבר לcool max, אם כי הוא טיפה יותר כבד. היינו מליצים על ליינר משתי סיבות: אחת כי זה מוסיף חום ולפעמים צריך. השנייה מטעמי היגיינה- את הליינר ניתן לכבס בקלות בעוד שאת שק השינה לא.)

* בקבוק קטן מפלסטיק של 600 מ"ל

(בקבוק שתייה קלה רגיל עם פיה רחבה , ממוקם בתיק בצורה נגישה כך שניתן להיעזר בו למלא מים  וכו'. לא היינו ממליצים על Nalgin  זה סתם כבד בצורה מוגזמת ומיותר)

* שקית פלטיפוס 2.5 +קשית (לכל אחד)

(במדבר בנוסף שקית פלטיפוס  4 ל'- לשנינו או תוספת בקבוקים)

* מצלמה דיגיטאלית (את המטען שלחנו כל פעם קדימה בדואר)

* פנס פצל קטן (אחד לשנינו)

* מחברת ועט לכתובות ומספרי טלפון+ ליומן מסע

(הציוד היקר לנו ביותר, מומלץ לקנות מחברת בארץ ,לא תאמינו כמה קשה למצוא מחברת טובה בחו"ל- כדאי כזו של 40 דף נגיד שבאה עם כריכה מפלסטיק)

* טיפות Aquamira לטיהור מים

(מים שידענו שהם ממעין ונובעים קרוב מאד לא טיהרנו. המים סה"כ די נקיים ולדעתינו אין צורך בפילטר כבד ורציני)

* לליקו היה גם ספר קריאה

בגדים נוספים

ליקו:

* מכנסי גטקעס  דקות ממשי

* גופיה תרמית ארוכה LOWE ALPINE

* חליפת גשם דקה dry ducks. (מה שלנו היה זה מה שקנינו בKick off . החליפה המקורית נמצאת באתר www.froggtoggs.com/original.htm)   

* 2-3 זוגות גרביים נוספים בעוביים שונים (חשוב שיהיו תמיד גרביים נקיות קבועות ללילה)

* כובע קיצ'ימיצ'י (כזה שמכסה גם את הצוואר והפה), מבד טרמי – הכי קל שיש.

* כפפות north face  דקות (בקטעים הקרים)

* פליס  דק (200) north nofe בקטעים של הסיירה

מיכל:

* מכנסי גטקעס

* חולצת שינה דקה

* 2 זוגות תחתונים

* חליפת גשם דקה

* 2-3 זוגות גרביים נוספים בעוביים שונים

* פליס (כל הזמן כמעט)

* כפפות לקטעים הקרים.

* גופיה תרמית נוספת לקטעים הקרים

 

כלי בישול

* ערכת בישול של pepsi can stove הכוללת כירה עשויה מפחיות , מגן רוח, ומעמד לסיר.

* 250 מ"ל אלכוהול

* מצית+ גפרורים

* מלח

* תיבוליות

* 2 כפות לקסון

* סכין קטנה

* לעיתים שמן זית

* בנדנה לייבוש הסיר

 

עזרה ראשונה וכלי רחצה

* מברשת שניים (אחת לשנינו)

* משחת שניים קטנה (חשוב להקפיד על קוטנן של הא��יזות)

* נוזל לטיהור ידיים

(חשוב מאין כמותו, רוב ההייקרים מדביקים את עצמם בג'ארדיה בגלל חוסר הקפדה על היגיינה אישית. הקפדה על טיהור הידיים לאחר כל הליכה לשירותים ולפני האוכל חשובה ביותר)

* נייר טואלט (מגולגל ולא גליל שלם)

* מיכל קטן של קרם ידיים

* פלסטרים, פלסטרים לשלפוחיות.

* נייר דבק רפואי (נמצא בכל בית מרקחת בשם athletic tape)

* משחה אנטיביוטית (מאד נוח להביא מהארץ סינטומיצין 5% כי השפופרת מאד קטנה)

* פינצטה

* קוצץ ציפורניים

* אמצעים סניטאריים של מיכל

* ויטמין E

* אנטיביוטיקה

* כדורים למניעת מחלת גבהים

* משחת שיזוף (חשוב!!!  מספר גבוהה וגם שיהיה במקום נגיש בתיק).

* אטמי אוזניים (כשישנים ליד כביש נגיד, או ליד עצים חורקים שעומדים ליפול כל הלילה- זה עוזר!!)

 

ספרים ואמצעי ניווט

* שעון הכולל בתוכו מצפן ומד גובה

* דפים מ data book (נתונים מספרים עוזר להתמצאות בסיסית)

* דפים מה Guide book (בשביל המפות.  לפעמים השביל לא מסומן היטב- פשוט חובה)

* דפים מה Yogi book (עוזר מאד להתמצאות בעיירות, חוסך מאות דולרים למשל על ידי הכוונה למלאכי שביל).

כל פעם שלחנו את הדפים  של הקטעים הבאים לעצמנו בדואר.

 

ציוד לסיירה

* תוספת של בגדים חמים (מפורט קודם).

* קופסא נגד דובים עבור האוכל (ניתן להשכיר את הקופסאות הללו).

* תיק המסוגל לסחוב את המשקל של הציוד הנוסף- לא חובה להחליף אך לוודא שהתיק מסוגל 

   לסחוב קצת יותר.

* מפות מיוחדות של הJMT (יעילות ביותר!!!)

* קרמפונים קלים מטיטניום של ula ניתן למצוא ב www.ula-equipment.com.

אם כי למרות שהם היו קלים הם לא היו חזקים מספיק ונשברו לליקו תוך כדי נפילה.

(היינו ממליצים בנוסף על סנדלי שלג לשנים מושלגות באופן מיוחד)

 

אוכל

המרחק בין העיירות הוא בממוצע <st1:metricconverter ProductID="100 מייל" w:st="on">100 מייל. בהתאם יש לחשב את האוכל. רוב האנשים שולחים לעצמם חבילות שהכינו מראש או אחד מבני המשפחה מכין להם. למטייל הישראלי ישנה בעיה כיון ולרוב אין לו זמן ומשפחה שתטפל בשליחה ובארגון של החבילות. אנחנו קנינו את האוכל תוך כדי למעט חבילת מזון ששלחנו לעיירה האחרונה במסלול. עם קצת גמישות וחוסר פינוק אפשר להצטייד באופן מלא בכל חנות על השביל. יוגי מציינת בספר שלה את רמת הגיוון בכל חנות, אף על פי שהיא כותבת שיש מקומות בהם אי אפשר להצטייד באופן מלא, אנחנו גילנו שניתן, עם קצת עזרה מה"הייקר בוקס" עד כדי כך שלפעמים אפילו כמעט ולא צריך לקנות אוכל.

מומלץ לא לפסוח על אף חנות בדרך, ולהצטייד בכל עצירה אפשרית זה חוסך משקל בצורה היסטרית. (אותו דבר נכון אגב לגבי מים- לסחוב כמה שפחות למלא כמה שיותר בדרך- ורצוי ממעיינות כך שלא מתבזבז זמן על טיהור).

אנחנו אכלנו כך:

בוקר (סביבות חמש וחצי)-  כל אחד שתה שוקו (ממים קרים) מאבקה של Carnation  המועשר בויטמינים .

הפסקה כעבור שעתיים (סביבות שמונה)- כמה כפות של חמאת בוטים בשביל האנרגיה והחלבונים.

צהריים (סביבות 12)- תערובת של שיבולת שועל (אינסטנט בטעמים שונים) עם דגני בוקר (עוד תוספת של ויטמינים) במים קרים.

נשנושים במהלך היום- (פעם א�� פעמים בין ארוחת צהריים וערב)- מגוון על פי המבצעים של הסופר, חטיפי אנרגיה שונים, חטיפי שוקולד , גורפ (תערובת של בוטנים צימוקים וכל מני וריאציות על הנושא) או כל דברר שקל ונוח לשלוף מהתיק.

ארוחת ערב (סביבות שבע, שבע וחצי) אורז אינסטנט/ אבקת פירה עם תיבוליות ושמן זית (בגלל מגבלות כשרות לא יכולנו לאכול "ליפטונים, למיניהם). ועוד איזה משהו מתוק לקינוח.

ויטמינים- רוב השביל לקחנו ברזל וויטמין C. לא בגלל סיבה מיוחדת אלא זה מה שאמא של מיכל נתנה לנו. בעיקרון את רוב הצריכה היומית של הויטמינים ניתן להשלים על ידי אוכל מוסף ויטמינים (כמו השוקו, דגני בוקר, וחטיפי אנרגיה שונים)

 

 

 

 

עצות רנדומאליות

 

* כדאי וחשוב שתהיה לכם כתובת בארה"ב שאליה תוכלו לשלוח את הציוד המיותר שתרצו להיפטר ממנו (אנחנו התחלנו עם תיק ששקל פי שניים מהתיק הסופי והמשכנו לשלוח חבילות עם ציוד מיותר עד אחרונת העיירות בוושינגטון)

* במקרים שמגיעים לסיירה מוקדם, אנשים מסוגלים לבלות אפילו שבועיים בעיירה קנדי מדווס , בהמתנה לשלג שיימס.

אנחנו היינו ממליצים לנצל את זמן ההמתנה הזה, על מנת להגיע לקטעים של השביל שיש אליהם גישה ברגל משבילים צדדיים ולהטמין שם אוכל. בסיירה ישנו קטע של <st1:metricconverter ProductID="170 מייל" w:st="on">170 מייל של שממה, בהם לא ניתן לצאת לעיירות באופן פשוט, הגישה היא בשבילים בני 4-9  מייל לכל כיוון "אוף טרייל", כדי להימנע מהיציאות הללו ניתן לנצל את זמן ההמתנה ולהטמין אוכל מראש.

* כמעט בכל עיירה על השביל ישנו סניף דואר. וכמעט כל מלאך שביל מקבל חבילות (פירוט של כתובות ואופני שליחה נמצא ביוגי) .כמו כן  לרשות הדואר האמריקאית ישנו פטנט נפלא שנקרא forward" " , כלומר ניתן להעביר הלאה לכתובת נוספת, ללא תשלום נוסף חבילה שלא נפתחה. רוב סניפי הדואר על השביל יודעים ומכירים את הפטנט הזה. מה שרוב ההייקרים עושים זה לשלוח לעצמם חבילת עם ציוד נוסף או כל מני דברים שיצטרכו בעתיד לסניפי הדואר לאורך המסלול. קופסא כזו עם ציוד נוסף נקראת "באונס בוקס" כיון וניתן להקפיץ אותה במקביל להליכה ולפתוח אותה במקרה הצורך. לנו למשל הייתה קופסא עם המפות להמשך, הכפפות, וכל מני שטויות שלא היינו צריכים באופן מיידי אל רצינו שיתקדמו במקביל אלינו. בחצי השני כאשר החכמנו במקצת שלחנו מעטפות עם הדפים להמשך לכל תחילת קטע כך שלא היינו צריכים לפתוח כל פעם את כל הקופסא ולשלם מחדש על המשלוח שלה. כדאי לשלוח  בקופסאות ה- "flat rate" הן חוסכות הרבה כסף.

* ועוד משהו קטן על זוגיות- "להיות לבד זה כל כך נחמד אבל להיות בשניים זה נחמד כפליים (לה לה לה [פרפר נחמד] )" כן זה די מפחיד וחייבים לציין שלשנינו היו חששות לגבי החשיפה של הזוגיות שלנו למסע כ"כ צפוף ביחד. אבל ביום האחרון שנינו סיכמנו שמה שבעיקר קיבלנו מהשביל זה העצמה לזוגיות. להיות ביחד 24/7 זה ממש לא קל, אבל הסיבה שעבורנו זה היה טוב היא שכבר בהתחלה החלטנו שאנחנו  לוקחים את כל הקטע הזה של ביחד בסבבה. כלומר (וזה נכון גם לזוגות שהם לא בני –זוג) שאנחנו לא מתעקשים כל אחד על הרצונות של עצמו ועל הדרך שלו לעשות את הדברים, ושאנחנו מנסים לקבל זה את זה ולהיות סובלניים , פשוט המון פתיחות וזרימה. השביל מאפשר לדברים להיות הרבה יותר פשוטים מאשר בחיים, וצריך ללמוד בעיקר להרפות, ולהיות בקצב יחד. זה לא אומר שכל אחד נעלם, או שחייבים לעשות הכל אותו דבר, אלא שיש הקשבה. היו קטעים של צרחות באמצע ההרים, אבל כמו שזה בא, זה גם הולך.

מבחינת ציוד- רוב הציוד שלנו היה כמו של טייל בודד, למעט כלי האוכל שהיו יחד, והאוהל. מבחינת החלוקה על הגב, היו קטעים שליקו סחב יותר, והיו קטעים שמיכל סחבה יותר, הכל על פי היכולת האישית והמצב הפיזי, בתקופה נתונה. כנ"ל לגבי ההליכה כל אחד הולך אחרת בתוואים שונים, צריך להחליט באופן עקרוני כל כמה זמן מחכים, או איך הולכים כך שזה נוח לשני הצדדים.

בקיצור זו אחלה הזדמנות וכדאי לנצל אותה.

 

טוב אז אנחנו יודעים שזה היה די ארוך אבל גם המסע הזה ארוך אנחנו בטוחים שכשתחזרו תוכלו להוסיף לכאן עוד לפחות כפליים עם רשימת הטיפים והדעות שלכם...

בהצלחה

מיכליקו PCT 2006 !!!

 

 

Amnonl41552.9759722222

נערך ע"י מנהל שבת 06 דצמבר 2014 20:22:49(UTC)  | סיבה: לא צויינה

מממן
nothingmuch  
#2 נשלח : יום שלישי 31 אוקטובר 2006 04:08:57(UTC)
nothingmuch


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 31/10/2006(UTC)
הודעות: 3

שלום,

תהיתי מה עושים על מנת לשכנע את ממשלת ארה"ב היקרה כי בילוי 5-7 חודשים במחיצותה אינו מהווה אקט טרוריסטי או ניסיון להגירה בלתי חוקית.

כידוע, ויזות התיירות תקפות ללא יותר מ90 יום, ואי אפשר לחדשן (צריך לשהות חודשיים מחוץ לארה"ב).

לאלו מכם שעשו את המסלולים הארוכים-- איך קיבלתם אשרות?

תודה,
יובל
זמי1  
#3 נשלח : יום שלישי 31 אוקטובר 2006 14:29:00(UTC)
זמי1


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC)
הודעות: 5,510
ישראל

קיבל תודה: 80 פעמים ב 56 הודעות

מספרים את האמת בכניסה לארה"ב, ב- IMMIGRATION

אפשרות אחרת לקבל לשלושה חדשים ולהשיג הארכה בדרך אחרי שלושה חודשים בתקוה שתקבלו.

ליקו ומיכל  
#4 נשלח : יום שלישי 31 אוקטובר 2006 18:56:27(UTC)
ליקו ומיכל


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/10/2006(UTC)
הודעות: 55

הוויזות הם או ל3 חודשים או לחצי שנה - אם אין סיבה מיוחדת אז תקבל לחצי שנה וזה מספיק...

ליקו ומיכל  
#5 נשלח : יום רביעי 01 נובמבר 2006 19:08:10(UTC)
ליקו ומיכל


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/10/2006(UTC)
הודעות: 55

אה שכחתי ברשימת ציוד:

תפילין (אולטרה לייט כמובן) לליקו

קרוקס (למיכל בלבד כי של גברים זה ממש כבד)

כפכפי אצבע הכי זולים ופשוטים מסופר (ליקו הלך יותר חצי מסלול בלי כלום עד שקנינו לא ט הדבר הכי פשוט, קל וזול שמצאנו ושהחזיק מעולה למעט תקרית אחת לא נעימה שסנאים- יימח שמם $#@#E לעסו לו קלות אחד מהכפכפים)

טל  
#6 נשלח : יום חמישי 02 נובמבר 2006 02:13:26(UTC)
טל


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2004(UTC)
הודעות: 10

האמת שלי יש סיפור קצת הזוי בנושא. קצת ארוך אבל אולי אפשר ללמוד ממנו משהו

לי הייתה ויזה ל10 שנים עוד מלפני הפיגועים הגדולים ולכן לא עברתי את הסירבול של הוצאת הוויזה בשגרירות. אבל כמו שגיליתי בדיאבד הוויזה היא רק כדי לקנות כרטיס טיסה לארה"ב אחרת לא מוכרים לך כרטיס. בביקורת דרכונים הם שומרים לעצמם את הזכות להחזיר אותך בחזרה או לחלופין לטרטר אותך בתחקירים של שעה וחצי עם שאלות הזויות.

זה היה משהו כזה:

שוטר: למה באת לארה"ב

אני: לעשות את שביל האפלצים

- למה?

- כי אני אוהב לטייל

- כמה כסף יש לך?

- בערך חמש עשרה אלף דולר

- מאיפה יש לך כסף?

- עבדתי

- איפה עבדת וכמה זמן?

***בשלב הזה התחיל הקטע ההזוי***

הייתי שנה יותר בצבא מהשלוש שצריך ושילמו לי על זה[

- מה היית?

- הייתי קצין

- למה העיפו אותך מהצבא?

לא העיפו אותי עזבתי מרצוני, זה מקובל

- כן, אבל למה עזבת? נמאס לך להרוג ערבים? (נשבע לכם שזאת הייתה השאלה)

- לא מה הקשר, עזבתי כי רציתי

טוב בוא אחרי.... נכנסתי לחדר עם שוטר נוסף, חיכיתי כמעט שעה עד שהגיעו אלי ואז התחילו לתחקר אותי בערך באותם שאלות כשכל הזמן כותבים משהו במחשב וכל פעם שאני שואל עם הכל בסדר אומרים לי שכן עד שהשוטר מרים את הראש מהמחשב, ברוך הבא לארה"ב חותם בדרכון ואני חופשי......

 

היה הזוי לחלוטיון

nothingmuch  
#7 נשלח : שבת 04 נובמבר 2006 00:22:37(UTC)
nothingmuch


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 31/10/2006(UTC)
הודעות: 3

הממ.... השגרירות שלהם כנראה על סמים.

פעם שעברה כששאלתי הם ענו שאין אופציה בכלל להאריך את השהות.

חבל שארץ כל כך יפה מנוהלת על ידי אנשים כל כך לחוצים

זמי1  
#8 נשלח : שבת 04 נובמבר 2006 20:56:48(UTC)
זמי1


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC)
הודעות: 5,510
ישראל

קיבל תודה: 80 פעמים ב 56 הודעות

אל תזלזל באמריקאים. תראו איפה הם ואיפה אנחנו.

סדר צריך להיות.

הם לא לחוצים הם פשוט מסודרים ועובדים על פי נוהלים וחוקים, לפעמים צריך את זה.

לכתוב שהשגרירות שלהם על סמים נראה לי קצת לא לענין.

ליקו ומיכל  
#9 נשלח : יום שני 06 נובמבר 2006 00:37:13(UTC)
ליקו ומיכל


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/10/2006(UTC)
הודעות: 55

יופי של לינק- סרט על השביל

http://www.youtube.com/watch?v=tiTNTAR36S0

ליקו ומיכל  
#10 נשלח : יום חמישי 09 נובמבר 2006 13:10:51(UTC)
ליקו ומיכל


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/10/2006(UTC)
הודעות: 55

טוב עוד לינק (מבית היוצר של כמות ג'אנק אמריקאי בלתי פוסק שאנחנו מקבלים מרשימת התפוצה של ה-PCT-L)

כדאי לכם להצטרף גם!!!!

http://www.nytimes.com/2006/11/07/sports/othersports/07outdoors.html?_r=1

זה מדבר על סקוט ווילאמסון שכמו שהכתבה אומרת הוא סוג של סלב על השביל. (איש קצת אובססיבי אם תשאלו אותנו). הוא ניסה כמה פעמים עד שהצליח. וב2004 הוא עשה זאת, וכנרה השנה יעשה זאת שוב- את השביל הולך ושוב.

קבלו אותו.

talsh  
#11 נשלח : יום חמישי 09 נובמבר 2006 14:06:32(UTC)
talsh


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 13/09/2005(UTC)
הודעות: 109
אישה

ואני חשבתי שזה שבא לי לעשות את שביל ישראל שוב פעם זה סוג של שריטה...

ועל זה נאמר: שריטת רבים נחמת טיפשים  
nothingmuch  
#12 נשלח : יום רביעי 15 נובמבר 2006 04:03:03(UTC)
nothingmuch


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 31/10/2006(UTC)
הודעות: 3

דיסאינפורמציה != סדר...

אין לי שום הסתייגות מהניהול של ההגירה שלהם, או אולי ליתר דיוק זה לא ענייני, אבל כשהתקשרתי לשגרירות ולקונסוליה לברר פרטים נאמר לי (אם יותר לציין בחוסר סבלנות) שאין שום אופציה לערוך ביקור בן יותר משלושה חודשים לכל צורך שהוא.

לדעתי זה דווקא חוסר סדר
זמי1  
#13 נשלח : יום רביעי 15 נובמבר 2006 04:09:18(UTC)
זמי1


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC)
הודעות: 5,510
ישראל

קיבל תודה: 80 פעמים ב 56 הודעות

הקובע הסופי הוא קצין ההגירה בשדה התעופה.

יש די אנשים כאן שנכנסו בכדי להגיע לשביל ושהו חצי שנה. פשוט לאמר את האמת.

לא יודע מדוע בתל אביב מדקדקים במידע לגבי משך השהות, בטח נוהל שלהם שלא להבטיח משהו  שלא בסמכותם.

 

אמיר משולם  
#14 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 22:22:34(UTC)
Amir Meshulam


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2013(UTC)
הודעות: 367

תודות: 4 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים ב 34 הודעות

אז הבירור שלי מעלה שזה יוצא ב 27 עד ה 29 לאפריל 2007.

השאלות שלי:

1) קודם כל, איך אני מגיע מלוס אנגלס לנקודת ההתחלה של המסלול.

2) אני מבין שהקיקאוף יוצא בנקודה שהיא משהו כמו 20 מייל על השביל אחרי נקודת ההתחלה, מתי אני צריך להתחיל את המסלול כדי להגיע לקיקאוף + האם כדאי לי לעשות מה שמיכל וליקו עשו ולהתחיל כמה ימים לפני, להגיע לנקודה רחוקה יותר, לחזור לקיקאוף, ואז לדלג לאיפה שהייתי על המסלול (כדי להמנע משפע המטיילים).

חברה, אני צריך תשובות כי אם הכל מסתדר אני קונה כרטיס לללוס אנגלס עוד החודש...

קישור לעמוד הקיקאוף 2007:

http://siechert.org/adz/

 

אמיר משולם  
#15 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 22:31:31(UTC)
Amir Meshulam


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2013(UTC)
הודעות: 367

תודות: 4 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים ב 34 הודעות

אני יודע שהנושא הזה נדון כבר מספר פעמים בפורום, אבל בכל זאת חשבתי שכדי לקבל חוות דעת על המקרה שלי...

יש לי ויזה ל-10 שנים שהוצאתי ב-2001.

כטיילתי את האפלצים (2001) פקיד ההגירה נתן לי 4 וחצי חודשים של שהות. בפועל נשארתי 5 וחצי חודשים וכשעזבתי לא נתתי להם את הכרטיס הלבן עם התאריכים בתואנה שאבד לי.

בשנת 2004 נסעתי שוב לארצות הברית, הפעם לבקר חבר. כשניכנסתי פקיד ההגירה שאל אותי את השאלות הרגילות, ושלח אותי וחדר "הבעייתים" (מי שעבר את זה מכיר), שמה שאלו אותי שוב את הששאלות הרגילות וכמובן שעניתי את התשובות הרגילות ואחרי שהם ראו שיש לי כרטיס טיסה חזור לעוד 3 שבועות נתנו לי אשרת שהיה ל 3 וחצי שבועות.

הפעם עזבתי בזמן.

ועכשיו נשאלת השאלה - איך לקבל אשרת שהיה לחצי שנה?

מה שאני חשבתי לעשות זה לקנות כרטיס טיסה יחד עם תאריך חזור לחצי שנה. (נניח כניסה ב-15 באפריל, חזרה ב-1 לאוקטובר)

להסביר לפקיד ההגירה שני מטייל ב PCT וזה לוקח 5 וחצי חודשים ולקוות לטוב...

מה דעתכם על זה ומה נראה לכם עדיף, לנחות בשיקגו (נראה לי הכי גרוע), בלוס אנגלס (נראה לי סביר), או בסאן-דיאגו (נראה לי הכי טוב).

תודה ושיהיה שבוע טוב.

רוני  
#16 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 23:08:20(UTC)
רוני


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 12/02/2004(UTC)
הודעות: 386

1)   יש לך שתי אופציות להגיע לKICKOFF מלוס אנג'לס - הראשונה היא בתחבורה ציבורית. קח רכבת או אוטובוס לסן דיאגו מלוס אנג'לס (תצטרך לבדוק את האוטובוסים מנמל התעופה לרכבת, אבל בעיקרון זו לא בעיה).  מסן דיאגו יש תחבורה ציבורית למקום שהוא רק כמה קילומטרים מהקיקאופ, או לעיירה קאמפו שהיא פחות מקילומטר מהתחלת הPCT.  תמצא על כך באתר.

האופציה העדיפה היא לנצל את לוח ההסעות שיופיע באתר מתישהו. אם תהיה מוקדם מספיק לא צריכה להיות בעיה למצוא הסעה מלוס אנג'לס ביום שתבחר.  זה מה שאני עשיתי בזמנו.  קיבלתי הסעה ביום חמישי מלוס אנג'לס, ובדרך לקחנו מישהו נוסף משדה התעופה. 

2) קח בחשבון שהקיקאופ נמצא בערך 20 מייל מהגבול המקסיקאי על השביל אבל רק בערך 8 מייל על הכביש (השביל כאן מפותל בצורה מטורפת).  לא צריכה להיות לך שום בעיה למצוא טרמפ מהקיקאופ לגבול.  שוב זה מה שעשיתי. ישנתי ביום חמישי בקיקאופ. וקיבלתי טרמפ בשישי בבוקר לגבול עם עוד אנשים, ועשיתי את 20 המייל ביום אחד (קטע ממש קל). ביום שישי אין ארועים בד"כ בכל מקרה ורוב האנשים רק מגיעים אז.   עדיף להתחיל מהגבול המקסיקאי בקבוצה, כי זה הקטע היחידי בו יש שיקולי בטיחות.  יש המון מהגרים מקסיקנים בלתי חוקיים, שחוצים שם את הגבול, ושמעתי כמה סיפורים לא סימפטיים על התקלויות (למרות שברוב המכריע של המקרים, החברה המסכנים הללו רק יברחו ממך).  בכל מקרה התחלה בקבוצה יכולה להיות הרבה יותר בטוחה (ואתה רוצה מישהו שיקח את התמונה שלך על הגבול.

 

אני לא הייתי ממליץ להתחיל מוקדם יותר אלא אם כן אתה מעדיף ללכת לבד.  אם תתחיל בקיקאופ מהר מאוד תמצא קבוצה של מטיילים שהולכים במהירות שלך.  נכון שיהיה יותר עומס של מטיילים, אבל זה רק בהתחלה, ובכל מקרה זה לא מגיע לכמויות האנשים שעל האפאלצ'ים.  יש גם המון יתרונות בללכת עם אחרים, (חוץ מהקטע החברתי), כמו היכולת להשתתף עם אחרים בחדרי מוטל, והעובדה להמון אנשים יש צוותי תמיכה (במיוחד בהתחלה באזור לוס אנג'לס) והם נותנים טרמפים לכל המטיילים.  התחלה מוקדם יותר היא כדאית רק אם אתה הולך בזוג, ואז אתה מעדיף להיות לבד.   בכל מקרה התחלה מוקדמת בד"כ לא משנה כי אתה תצטרך לחכות לשלג להנמס לפני שתיכנס לסיירה. 

 

אגב, אם אתה מתחיל לחפש הסעות (וזה כאמור יקח עוד כמה חודשים עד שלוח ההסעות יעלה) אולי תציין שני אנשים שרוצים הסעה.   כרגע אני חושב לעשות את הPCT באביב הקרוב מהקיקאופ ועד גבול וושינגטון.

 כיוון שרוב האנשים מגיעים לקיקאופ ביום שישי, יתכן שיהיה טיפה יותר קשה למצוא הסעה ביום חמישי.

רוני  
#17 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 23:18:48(UTC)
רוני


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 12/02/2004(UTC)
הודעות: 386

אני כרגע בודק על טיסות.   מניסיון, טיסות הפנים בארה"ב ממש זולות בגלל שיש המון תחרות ואפשר למצוא טיסות ממש זולות מחוף לחוף באינטרנט (אני משתמש באתרhttp://WWW.KAYAK.COM   )  .      החלק הכי יקר של הטיסה הוא הטיסה מישראל. יש הרבה יותר תחרות בטיסות מתל אביב לניו יורק מאשר מתל אביב לכל מקום אחר, ולכן הטיסות בד"כ זולות יותר משם.  טיסות פנים משם יקרות מעט יותר מאשר טיסות פנים משיקאגו, אבל ההבדל לא משמעותי.  בכל מקרה אתה לא רוצה טיסה הלוך חזור ללוס אנג'לס כי בהנחה שתסיים את הPCT אתה תטוס חזרה לחוף המזרחי\שיקאגו  מסיאטל.  בנוגע לבחירה בין לוס אנג'לס לסאן דיאגו - זה ממש לא משנה אם אתה מוצא הסעה מלוס אנג'לס, וסביר שתמצא טיסות זולות יותר ללוס אנג'לס.

אגב, אם אתה מוצא איזושהי טיסה זולה לארה"ב מישראל תודיע לי (במיוחד אם מדובר בטיסת כיוון אחד).  בטיסות האחרונות לקחתי את איסראיר לניו יורק 340$ בכיוון אחד, אבל עכשיו נראה שהם העלו את המחירים בצורה משמעותית.

רוני  
#18 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 23:23:27(UTC)
רוני


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 12/02/2004(UTC)
הודעות: 386

הכי טוב פשוט תתקשר אליי אם יש לך את הזמן.  הטלפון שלי הוא 03-6040376

יענקל'ה סער  
#19 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 23:29:15(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,056
גבר
ישראל

תודות: 217 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים ב 263 הודעות

מה שאתה חושב לעשות זה נכון. קח כרטיס עם תאריך חזרה של 7 חודשים. תסביר כמה זמןן לוקח ה PCT. תמיד תוכל לשנות את תאריך החזרה עם הכרטיס שלך. וזה נדמה לי ללא תוספת מחיר. בכל מקרה כך תמיד זמן מעבר למה שדרוש, כי אם שוב לא תחזור בתוך הזמן המוקצב לך... בשביל מה לך בכלל לנסות את המרובעים האלה? הרי הם גם ככה ממש לא נחמדים וזו מחמאה עבור פקידי ההגירה שלהם.

ולמה בכלל שיקאגו? יש לך שם דודה? בטח שסן דייגו עדיף. ועוד שאלה: אתה מתכוון ללכת חצי שנה ברצף?

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
אמיר משולם  
#20 נשלח : שבת 16 דצמבר 2006 23:32:19(UTC)
Amir Meshulam


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2013(UTC)
הודעות: 367

תודות: 4 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים ב 34 הודעות

רוני, השאלה של איפה כדאי לנחות לא היתה משיקולי מחיר אלה משיקול של מודעות פקידי ההגירה לשביל וע"י כך לקבל 6 חודשי אשרת שהיה...

מבחינת מחירים מצאתי כבר טיסות הלוך חזור ללוס אנגלס באיזור 800$ (בלי לבדוק פרטים כמו הגבלת זמן שהות...)

אני אתחיל לברר השבוע מחירים ויותר פרטים. בכל מקרה אני רוצה לבלות שבוע בלוס-אנגלס/וגאס לפני השביל ככה שאני מכוון את הטיסה לתאריך 15 לאפריל...

משתמשים הצופים בדיון זה
39 עמודים123>»
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.