השאלה אם הכל יהיה בתיק ...!?

חבר טוב שלי, באזור הדרום, 3 לפנות בוקר ... התעורר לפתע לקול חריקת גלגלים, והספיק לראות טנדר/סובארו פשע נמלט... הציוד לו קצת מפוזר באזור, ומצלמה של 4000 שח... חסרה .... 

הגנבים היו עם מספיק אומץ (וכנראה איזה אקדח/סכין למקרה הצורך)להגיע מילמטר ממנו לחטט בתיק ולברוח רק עם השלל הטוב....

עצה ידידותית: אם אתה ישן באוהל הכנס אותו פנימה, אם בחוץ אז קשור אותו לשק"ש .

ארנק ופלאפון הכנס לשק"ש ( מצלמה זה קצת בעיה, אבל אפשר להכניס אותה עמוק בתרמיל ). 

אוכל ארוז בצורה טובה ואל תשאיר בחוץ .

באזורים שנראים לך בעייתים אפשר לשים את הראש על התרמיל או לשים את התרמילים בין המטיילים.
באופן כללי המקרים האלו מאוד נדירים אבל גם אני שמעתי על מקרה שבו גנבו למישהו תרמיל במיצד תמר אם אני לא טועה (סיפור דומה למקרה הטנדר, אבל אני ממש לא בטוחה שהתרמילים היו צמוד אליהם). זה סיפור ששמעתי ממישהו ששמע ממישהו אז אני לא סגורה על כל הפרטים.

הינה לכם סיפור "יד ראשונה" מחניון אבן חול ציבעונית, הרבה כיווני אויר, מלמעלה גם. לא גנבו כלום אבל לא ממש נעים. 27 למרץ, 2005.  אנחנו אחרי כשבועיים בדרך מאילת. ישנתי עם שותפי בחניון, אחרי שירדנו מהכרבולת והסנפיר. 

בערך בשעה 11 בלילה שועלים פשטו על החניון. מחפשים אוכל. את העיניים המבריקות שלהם ראו היטב. היו די חוצפנים ואחד ניסה להתקרב אלינו. הוא אוהב מטיילים באיזור, ביחוד אלה שאת שאריות אוכל שלהם משאירים לכל דיכפין. לאכזבתו של השועל לא יצא לו כלום ממני. אחרי כשעה היסתלקו השועלים, ולקחו את היללות גם. לא היספקתי להירדם, ומעט אחרי חצות הופיעו שני כלי רכב של בדואים. הם נסעו לכוון אחת הצפרדעים שעומדת בחניון. אחד הנהגים האיר באורות גבוהים את הצפרדע, וחברו ניגש והוציא חבילה לא גדולה ממנה. זה לקח להם כ 20 שניות. זו היתה חבילה שהם ידעו עליה, לא חיטטו בפח או משהו. מיד לאחר מכן, אחד מכלי הרכב נסע והסתלק במהירות מן המקום. הרכב השני פנה והתקרב אלינו. שותפי נחר כאילו כלום. אני לעומת זאת יושב על ספסל האבן שלידינו, עושה שריר מתחת לפליס, מנפח את בית החזה כאילו אני ג'אבר, ומחזיק שני מוטות הליכה: שלי ושל שותפי.

אני אומר לו: "זאביק תקום תעשה נפח איתי!"

הוא עונה בין הנחירות: "תעזוב אותי" 

הרכב נעמד ממש מעליו, עוד 10 ס"מ והוא היה דורס אותו. האורות הגבוהים של  הרכב מכוונים לעיניים שלי ואני לא רואה כלום. מזל שגדר אבן נמוכה היפרידה ביני ובין הרכב. הרכב עמד במשך כדקה. הם מסתכלים עלי ואני עליהם, ז"א מתפלל שלא יוציאו סכין, או אקדח, ובסוף החליטו...להסתלק. למה? ככה!

והזאב? ממשיך לנחור.

בלי נזק מבדואים לא יוצאים. ועל זה עוד מעט.

לגבי הבדואים אני בדעה של כבדהו וחשדהו. בלילה לא מיסתובבים בחוץ הטובים שבקרב הבדואים. דרומה מאורון לא פגשנו בכלל בדואים כך שאין שום בעיה לישון בחניון מוכר. יש מקומות כמו מכתש רמון שאם לא תישן בחניון מוכר תוך זמן קצר יגיע פקח של הרשות ויעיף אותך לחניון. כאשר ישנו בחניון גוונים והידלקנו אש איזו דלת ישנה שימשה לנו כחומר בעירה. (איך היא היגיעה לשם אין לי מושג). אחרי כ 10 דקות הופיע פקח והוא שסיפר לנו שבאיזור מכתש רמון הרשות אוסרת על לינה בשטח אלא בתחום של החניונים המוכרים, בטח לא בשטח אש. 

באופן כללי לא נראה לי שיש חיכוך עם בדואים לא ידידותיים. זה רק המזל שלי אבל גם כך רק הטמנה אחת מתוך 8 נעלמה, והסיפור בחניון אבן חול ציבעונית לדעתי נדיר מאוד. מה שבטוח אני לא ממליץ בנגב ללכת לבד בכל מצב, לא רק בגלל ביטחון אישי אלא גם ובעיקר בגלל שבמדבר לא הולכים לבד. וכל מי שהלך לבד לקח סיכון מיותר לדעתי.

יאללה תיהנה Sureal , בסך הכל הסיפור שלי זו עוד חוויה מן השביל.