חזרנו מהטיול, פרקתי את התמונות, סיימנו לארח את המשפחה והחברים ועכשיו לעניין.

מלטרון למצפה משואה עם שני ילדים ושתי כלבות.

לקחנו צימר בבר גיורא כנקודת מוצא ושינה. אישתי הקפיצה אותנו לתחילת המסלול מדי יום ואספה אותנו בסופו.

הלכנו בכל קטע יומי על פי הקושי הקל יותר (מלטרון לשער הגיא, ממוצא לשער הגיא, ממוצא לבר גיורא ומבר גיורא למצפה משואה, האחרון לבד עם הכלבות בגלל המרחק) על מנת להקל על הילדים.

בתרמילים אוכל ומים ליום אחד, קלים מאוד (איזה כיף  ) מומלץ מאוד לקחת אתנחתה מהתרמילים הכבדים ולהנות מטיולים "קלים".

האיזור מדהים, ריחות הפריחה, מים במעיינות, מזג אוויר כייפי (אפילו הלכנו יום אחד בגשם קל, באותו יום ראיתי את סרואל ואשתו).

בקשר לכלבות: לא קיבלתי, לצערי, את התרמיל והנעליים לכלבה כך שלא אוכל לשתפכם במסקנותי בנושא. הכלבות אכלו בצימר לפני היציאה ואני סחבתי מים עבורן לדרך (ברוב המקרים הן שתו מהמעיינות בדרך) היה להם לא קל ללכת אך השינה בצימר איפשרה אגירת כוחות. ביום השלישי הכלבה הגדולה נפצעה ברגל וצלעה עד סוף היום, עשיתי יום הפסקה והשלמנו את ההליכה. חשיבות הנעליים לכלב בהליכה עלתה בעיני שבעתיים, לו היו לכלבה נעליים לא הייתה כלל בעייה.

בקשר לצימר: המקום קרוב מאוד לשביל ומאוד מומלץ, בעלי המקום חמים ואוהדים. דיברתי עם בעל המקום והוא הבטיח לתת הנחה להולכים בשביל ישראל (כתלות במס' האנשים ומס' הלילות), כמו כן הוא מוכן (תמורת תשלום כמובן) להקפיץ מדי יום לתחילת מסלול ולאסוף בסוף היום (כמו שאנחנו הלכנו), הוא גם קיבל את הכלבות ללא בעייה וללא תוספת כסף. ביישוב מכולת הפתוחה בבוקר ואחה"צ עד הערב.

פירטי הצימר ובעליו: משפחת שריג, מושב בר גיורא (שריג אהרון), טלפון 6966770 - 050 , 5345819 - 02.

שלום גם לך.

תודה רבה, הכיף הגדול הוא שהם רוצים לבוא ולא מוותרים לי כדי שאלך לבד.

עלית/אתה עולה בסוף צפונה עם הכלבה?

פיני