נון - R היקר,
קודם כל - הגניבה היתה אירוע לא נעים ולא מוכר. כשעברתי בכפר קיש מצאתי אנשים נהדרים ומסבירי פנים. מצטער בשבילך. כללית, בטיול נהוג לאבטח הציוד במידת האפשר. הכסף, כ. אשראי וחפצי ערך, אם יש, מתחת לראש או למזרן, אם ישנים בחוץ - יש שק"שים עם כיס פנימי לזה - או בכיס בדפנות האוהל, אם ישנים באוהל. בטווח יד מחזיקים גם פנס ומשקפיים למי שמרכיב, ורצוי גם נעליים, אם צריך פתאום לקום מהר למשהו.
לגבי התכנון - מסכים עם יגיל. איני מגנה אותך על ביצוע הטעות בגלל שאתה דתי ובחור ישיבה. הטעות שלך היתה טעות של מתחיל, בתום לב כנראה, לפחות לקחת מספיק מיים למסלול וזה טוב. ההליכה הארוכה בחושך היתה ביצוע יפה וטוב שעשית אותו בלי יותר מידי טעויות, יש מקומות שם שקל לטעות ובמיוחד בחושך. מעיד על ידע סביר ושיקול דעת הגיוני.
לפעמים הבאות, למד מהנסיון: בטיול מורכב - תכנון, תכנון, תכנון ושוב תכנון! אתה חייב לבצע מדידת מרחק טובה לכל מקטע! בקנה מידה 1:50.000, של מפת סימון השבילים, 1 ס"מ במפה שווה 500 מ' בשטח. הוסף לזה את ההבדל בין המפה למציאות - "קנס שטח" של 30% בעליות, והדרך לכפר קיש עוברת בכמה עליות - ו- 15% במישור. הסתכל בטופוגרפיה במפה ורשום- כמה מהדרך עלייה, וכמה לא. מדוד המרחק, על עיקוליו, במדוייק עם חוט, או דף נייר עם שפה ישרה, וסימון על השפה.
בעזרת קנה המידה שבתחתית המפה, או עם סרגל, קבל המקטע לביצוע באורך הליכה אמיתי. נניח שאתה הולך 3 ק"מ בשעה , כולל העצירות - קיבלת את זמן ההליכה המשוער.
כשתצבור נסיון, תוכל למדוד מרחקים מנסיון, "לפי העיין", ולהעריך זמני הליכה.
הקפד על תכנון טוב, חישוב מקומות מיים ומילוי מחדש, נקודות לינה, הצטיידות מחדש במזון. תגלה גם, שתצטרך לסחוב פחות מיים ומזון אם תדע בדיוק היכן אתה מממלא מחדש ותקח לצרכיך ולא יותר מידי. פחות משקל על הגב = יותר הנאה מהטיול.
ולבסוף: גמישות. אם תנאי השטח משתנים, חובה להתאים התכנון למציאות. זהו "שיקול הדעת" הנדרש ממטייל. אם תנאי השטח מאפשרים הליכה, יש ירח סביר ולא חושך מצריים, פנס טוב עם מספיק סוללות, אתה בטוח ביכולת הניווט שלך ובנתיב, אין צוקים מטורפים מסביב - הליכת ליילה ארוכה ברת ביצוע.
אם לא, חונים במקום בשטח, וממשיכים בבוקר. התכנון לוקח בחשבון כמות מיים מספקת ליום, אבל אם יוצאים באחת בצהריים - 25 ק"מ לא מספיקים ללכת ב- 6 שעות... במיוחד בעליות של נחל יבניאל... לוקחים עוד 2 ליטר לליילה לאדם. אנחנו עצרנו באמצע, ישנו ליד חורשת אלה והמשכנו בבוקר.
קח ההתנסות כחיובית, למד ממנה והמשך לטייל. אתה בסדר.
ולכל המתקיפים - במקרה הספציפי הזה אין ענייני "טיול בעזרת השם". יש פה עניין טעות בתום לב. רדו מהילד! תנו חיזוק חיובי ואל תתקיפו. מטיילי "בעזרת השם" מחולצים מידי יום מנחל עמוד, וכמות האינפוזיות שהם מקבלים יכלה למלא את הכינרת מחדש. זה בוודאי לא המקרה.
יונתן, נכון - מטיילים דתיים לאומיים מחולצים בכמויות מסחריות יחסית לאחרים. אבי, שניהל יחידת חילוץ בשדה בוקר בשנות ה- 60', מספר עד היום סיפורים על מטיילי בני עקיבא שתמיד היה מחלץ. תרבות הטיול בישיבות הלאומיות אינה מלאה ומדוייקת, והחבר'ה האלה מטיילים הרבה יחסית - 'קום והתהלך הארץ' זו מצווה - ולעיתים רבות בחוסר ידע מלא. הפתרון - קח שר דתי, נניח אלי ישי, ותוב לו ולשר החינוך מכתב עם כללי טיול להפצה. משרד החינוך ומשרד הפנים הם הגורמים הטובים יותר להפצת ידע כזה.
אני חילוני מושבע, גמור ומוחלט -( למרות שמכיר את ערכי היהדות הבסיסיים, מעריך אותם ומנחיל אותם לילדי) - וכללית מאוד מעריך חלק מהציבור הדתי - לאומי. בדיוק כמו בני המושבים והקיבוצים.