ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

114 עמודים123>»
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
אמנון לנגי  
#1 נשלח : יום שני 21 ינואר 2008 12:58:04(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

כללי

הדולומיטים הם רכס הרים גבוה בצפון איטליה הנתחם מצפון וממערב ברכס האלפיני. ההרים נקראים על שמו של הגיאולוג הצרפתי דאודה דה דולומיו.
הפסגות הגבוהות מתנשאות מעבר ל 3000 מטרים.
הנוף מתאפיין במצוקים תלולים, רכסי כרבולת והרבה אגמים קרחוניים שצבעם מרהיב.


מסלולי הליכה:

מעט מאוד אתרי טבע בעולם מרושתים במסלולי הליכה כמו הרי הדולומיטים. מי שמתבונן במפות הטופוגרפיות נדהם משפע השבילים המטפסים לכל רכס ומגיעים לכל פינה. על פניו זה נראה בלתי אפשרי לתחזק את אלפי הק"מ המסומנים במפות, אבל האיטלקים עושים זאת בהצלחה מרשימה וברוב השבילים הסימון, השילוט והתחזוקה מעולים.  


דרכי הגובה  AV1-AV10
  <= לחץ על הקישור להורדת קובץ ובו תאור מקוצר של כל השבילים 

גולת הכותרת של מסלולי ההליכה בדולומיטים הן "דרכי הגובה" (באיטלקית Alta Via ובקיצור AV)
דרכי הגובה הם מסלולי רכס שכל אחד מהם מכסה גזרה מסוימת בדולומיטים. המפורסמים מבין העשרה הם המסלולים AV1 "הקל" ו AV2 "הקשה"

שימו לב שלא להתבלבל בין מסלולי אלטה ויה 1-2 בדולומיטים למסלולי אלטה ויה 1-2 בעמק אאוסטה!!
למסלולים המרשימים ב Valle d'Aosta, שמתחילים בעיירה דונאס (Donnas) ומסתיימים בעיר קורמיור (Courmayeur) אין שום קשר לדולומיטים. 

 

 

 מפת מיקום כללי של שבילים 1-6. שבילים 7-10 לא מסומנים במפה זו אך מעודכנים בקישור בכותרת הפסקה 

 

 

דרך גובה מספר 1 (Alta Via 1)

המסלול "הקל" והמפורסם ביותר בדולומיטים. 125-150 ק"מ (תלוי בוריאנטים) של יופי מהמם מאגם Braies בחלק הצפוני מזרחי של הדולומיטים ועד לעיר Belluno בחלק הדרומי מזרחי. המסלול נחשב לאחד הקלים והיפים במסלולים האלפינים ומרושת לכל אורכו באכסניות (Refuges)  מעולות עם מקלחות ואוכל משובח. השביל הושלם בשנת 1969 והוא הפופולרי ביותר מכל מסלולי ה AV בדולומיטים. הוא נחשב בצדק לאחד מעשרת המסלולים היפים בעולם


מי שמתעניין במסלול יותר אתגרי בדולומיטים והרבה פחות עמוס, יכול להציץ בקישור למסלול Alta Via 2

 


אגם Braies נקודת ההתחלה של השביל (צילום: יענקל'ה סער 2014)

 

 

עונת ההליכה:

הבקתות בשביל נפתחות בסוף יוני (חלקן פתוח כל השנה) ולכן עונת ההליכה הרשמית מתחילה בתקופה זאת, מגיעה לשיאה באמצע אוגוסט ומסתיימת בשבוע השלישי של ספטמבר, עם סגירת הבקתות. מי שמתכנן הליכה בשביל בשיא העונה חייב לשריין טלפונית או בדוא"ל מקומות לינה בבקתות לאורך המסלול שאחרת יהיה לו קשה למצוא מקום פנוי. אנחנו הגענו לשביל בתחילת יולי (2-12 ביולי) ללא הזמנת מקומות מראש והבקתות היו כמעט תמיד מלאות כך שבקושי נדחקנו פנימה ונאלצנו לישון לרוב בחדרים פרטיים שהם יקרים בהרבה מלינה משותפת בדורמטורי. כל הנאמר לעיל מתחדד פי כמה בסופי שבוע עת השביל מתמלא מטיילים לטווח קצר. זה ממש בלתי אפשרי למצוא מקום פנוי בבקתה פופולרית בשישי ושבת בערב ללא הזמנה מראש.
* שימו לב. נכון לשנת 2015 השביל הפך כל כך פופולרי באירופה ובעולם עד שחובה להזמין מקום בבקתות מתחילת העונה ביוני ועד לשבוע הראשון של ספטמבר.  

 

 

מתי השביל הכי יפה?
חד וחלק - בתחילת העונה, כלומר סוף יוני עד אמצע יולי. בתקופה זו הפריחה בשיאה, הפסגות עדיין מושלגות ויש המון זרימה של מים. לעומת זאת, הכי נוח לטייל בסוף העונה בספטמבר היות ומזג האוויר יציב, אין יותר שלג והשביל פחות עמוס (אבל גם פחות יפה). מי שמתכוון לצאת לשביל ממש בתחילת העונה (20 ביוני) חייב לוודא את מצב השלג במעברי ההרים. בשנים מושלגות (כפי שהיתה למשל 2013) פתיחת עונת ההליכה עלולה להידחות לתחילת יולי. התאריך המושלם ליציאה הוא 1-15 ביולי. אחר כך, העומס הופך למורגש. 

שוקת מים במסלול (צילום: נימרוד 2010)


דרגת הקושי של השביל
:

יחסית לשבילים אלפיניים, מסלול AV1 מתאים לכל המטיילים בכל הרמות. לאורך התוואי יש אמנם מספר עליות וירידות ממושכות אבל מתכנני השביל דאגו למתן את השיפועים בעזרת הרבה סרפנטינות וכך יכולים גם בני ה 70+ או ילדים קטנים להתמודד עם האתגר. עם זאת חשוב להבין שמדובר בשביל הליכה אלפיני לכל דבר ולכן דרגת הקושי שלו היא הרבה מעבר לקושי בו נתקלים, למשל, בשביל ישראל או בשביל הגולן. זאת ועוד, במסלול אלפיני צריך הגוף להתמודד גם עם דלילות חמצן יחסית ברום מעל 2000 מ' ועם שינויי טמפרטורה ומזג אויר מהירים. כל זה לא בא להרתיע מטיילים חסרי ניסיון מלצאת ולהתמודד עם שבילים אלפיניים, אלא רק להבהיר להם שמדובר כאן במשימה גופנית ונפשית די תובענית.

 

תצפית צפונה מרפיוג Passo Giau (צילום: אמנון לנגי 2007)

 

קצת נתונים טכניים:
נקודת התחלה: אגם בראיס (Lago di Braies)
נקודת סיום: העיר בלונו (Belluno)
אורך מסלול מלא: 125 ק"מ 
הנקודה הגבוהה ביותר במסלול: 2752 מ' - רפיוג לאגזוי (Lagazuoi)
הנקודה הנמוכה ביותר במסלול: 389 מ' - נקודת הסיום: העיר בלונו
מספר הרפיוגים לאורך המסלול: מעל 40
מספר הימים הדרושים להליכת כל המסלול "על פי הספר": 12
מספר הימים הדרושים להליכת כל המסלול לבעלי כושר טוב: 8

 

 

שקיעה בדולומיטים (צילום: גיא שטרית 2011)

 

 

 

ציוד למסלול:

הדבר החשוב ביותר במסלולים אלפיניים הוא שמירה על משקל תרמיל נמוך. המשקל הנמוך הוא חזות הכל. הוא זה שמאפשר לנו להנות מההליכה והוא זה ששומר לנו על הברכיים מפציעה. במסלול AV1 ניתן ואף חובה להפחית ממשקל התרמיל עד לרמה של 6-8 ק"ג. על משקל זה צריך אמנם להוסיף עוד 1-2 ק"ג מים, בכל רגע נתון, אך בשום מצב אין סיבה ללכת עם תרמיל השוקל יותר מ 10 ק"ג. ישנן הרבה דרכים לחסוך במשקל. נתחיל בתרמיל. ל AV1 מספיק תרמיל של 40 או 50 ליטר ולא צריך תרמילים של 70-80 ליטר. מבחינת ביגוד חם, אין צורך לסחוב סט פליז כבד לאחרי ההליכה היות וחם מאוד ברפיוגים ומספיק ביגוד קל. שק שינה אינו נחוץ כלל ומספיק להביא סדין קל או ליינר (הכי טוב) ולא לסחוב ציפה כפולה מכותנה במשקל קילו. כל מה שקשור לכלי רחצה צריך להיות גמדי. שמפו קטן (כבר ראיתי מי שסוחב שמפו פנטן משפחתי). סבון קטן. קרם שיזוף 40 גרם (נא לא להביא קרם הגנה של ד"ר פישר במשקל 400 גרם). דיאודורנט חצי ריק יספיק ל 8 ימי הליכה ומגבת קטנטנה תחליף בהצלחה מגבת חוף כבדה. חייבים לחשוב על הכל בקטן ולאמץ רק את הדרוש. זה לא הזמן לסחוב על הגב רומן עב כרס. כל קילו מיותר יתורגם בהרים לסבל טהור. מי שמתכנן להפגין אופנה מגוונת ברפיוגי, כדאי לו להתאפס מיד ולהבין שברפיוג לובשים כל יום בדיוק את אותו הדבר מתוך שקולי משקל. אנא ממכם, אל תמתינו לעליה הקשה הראשונה על מנת להבין את החשיבות הדרמטית של משקל תרמיל נמוך. תלמדו מותיקים!! 

   

==============================

הורדת רשימת ציוד למסלול: רשימת_ציוד

==============================

 

 

רפיוג Biella. מעניק יחס חם ואוכל סביר אך נחשב לאחד הגרועים מבחינת תנאי לינה. מומלץ לטפס לתצפית Croda del Becco מהפסגה שברקע (צילום: Roberto Meazza)

 

 

 

מזג האויר בעונת ההליכה:

מדובר בגן עדן עלי אדמות. מזג האויר קריר ומושלם להליכה. עם זאת, במהלך העונה צריכים להיות מצוידים היטב להליכה רטובה ומעורפלת שכן בדולומיטים יורדים הרבה גשמים. כדאי לדעת שרוב הגשמים לא יורדים בשעות הבוקר אלא מתחילים לרדת בצהרים ולכן מומלץ לצאת לדרך לא יאוחר מ 09:00. שעות האור עד אמצע יולי הן ארוכות במיוחד. בחמש בבוקר יש כבר אור מלא והשמש שוקעת רק לקראת 21:00 כאשר מאוד נפוץ למצא אנשים משתזפים בשעה שמונה בערב! מחוץ לבקתות. ליוצאים בספטמבר הימים מתקצרים משמעותית והלילה יורד כבר בסביבות 18:00. תחזית מזג אויר רלוונטית ראה באתר הבא: תחזית מזג האויר למסלול בשבוע הקרוב  

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------

אפשר להתרשם ממצב השביל דרך מצלמות הרשת שנמצאות ברפיוגים. עוד מצלמות בקישור הזה

------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

שביל 20b בדרך לפורקלה דה לאגו המדהימה (נקודת ה V שהשביל מוביל אליה). צילום: מקור רשת
 

 


תצפית מפורקלה דה לאגו לעבר רפיוג לאגזוי. בתחתית התמונה אפשר לראות את קצהו של אגם לאגזוי (צילום: אמנון לנגי 2007)

 

 

 

הבקתות לאורך המסלול:

הבקתות הן למעשה מלונות דרכים בעלי מיקום אטרקטיבי שבהרבה מקרים גם יהיה גבוה טופוגרפית. הבקתות נקראות באיטליה ריפיוג'ו (ברבים - רפיוג'י) והן מתחלקות לשני סוגים: ריפיוגי בבעלות ציבורית (CAI-Club Alpino Italiano) וריפיוגי בבעלות פרטית. קיימים מספר הבדלים בין ריפיוג ציבורי לפרטי. ריפיוג ציבורי, המתוחזק בידי האיגוד האלפיני האיטלקי, יהיה לרוב יותר המוני, פחות מאובזר ולפעמים גם ללא מקלחות חמות. מצד שני המתפעל/ת (Caretaker) של הריפיוג הציבורי לרוב יותר נחמד מהבעלים של הריפיוג הפרטי, אולי בגלל שחוות דעת המטיילים עליו היא שתקבע את העסקתו או אי העסקתו בעונה הבאה. רפיוג ציבורי לעולם לא יזרוק מטייל החוצה כאשר הוא מלא, אלא ישכן אותו בכל מקום אפשרי אם זה המטבח או חדר המדרגות. ברפיוג פרטי, לעומת זאת, יזרקו מטייל בלי הזמנה החוצה בגשם שוטף ובלי למצמץ במידה והרפיוג מלא. אחרי שביקרתי ברוב הרפיוגי לאורך המסלול יש לי העדפה ברורה לרפיוגי הפרטיים, אך קשה לי לפסוק חד משמעית בנושא. מצד אחד הריפיוג הציבורי הוא יותר זול,  מנות האוכל בו לרוב יותר גדולות ואין תחליף ליחס החם והלבבי שמקבלים בו בלילות גשומים. מצד שני ברפיוג פרטי מקבלים מקלחת חמה (לרוב) לא מוגבלת בזמן, מצעים נקיים, שמיכות מפנקות ותפריט מסעדה מגוון הכולל יין איכותי. הריפיוג הפרטי הוא גם יותר מהודר ומציע לינה בחדרים פרטיים המאובזרים ברמה של 2-3 כוכבים. 

 

 


חדר פרטי ברפיוג Sennes (צילום: עמרי גלבר 2012)


 

 

 


=========================================================================================================
 

הורדת רשימת הרפיוגי העיקריים לאורך המסלול, עם טלפונים, אימייל וזמני פעילות (מעודכן לשנת 2016): AV1-Rifugio-List

=========================================================================================================

 

את פריסת הבקתות לאורך המסלול ניתן לראות במפת גוגל בקישור הבא 

 

 

חבר הפורום תומר (Tom Be) העלה אתר מושקע ובו פריסת הרפיוגי עם אינפורמציה נוספת (2015)

=====================================================================================

 

 

חדר שינה ברפיוג Averau (צילום: עמרי גלבר 2012)


 

 

 

המלצות לשהיה ברפיוגי פרטיים לאורך המסלול:
1. רפיוג Sennes - רפיוג זול יחסית, נקי מאוד, לבבי, ובעל תפריט נאה (דורש פקדון להזמנה מראש). 
2. רפיוג Lavarella - רפיוג המשרה אוירה ביתית (דורש פקדון להזמנה מראש). 
3. רפיוג Scotoni - רפיוג נהדר הממוקם בעמק חלומי. רחבת שיזוף גדולה בחוץ וברביקיו בצהרים. חוויה נהדרת, בתנאי שלא מרגיזים בשאלות מיותרות את המנהלת האוסטרית.

4. רפיוג Lagazuoi - הרפיוג הפרטי המפורסם במסלול עם נוף פנורמי עוצר נשימה. הרפיוג מאוד ידידותי אך נוטה להיות עמוס במהלך היום בגלל הרכבל הישיר שמוביל אליו. 

5. רפיוג Scoiattoli - רפיוג בעל מיקום נפלא ותנאים מעולים. נגיש ברכבל ולכן מעט עמוס במהלך היום (מומלץ לטעום את הלזניה).

6. רפיוג Averau - הרפיוג הטוב ביותר במסלול (ואולי בכל הדולומיטים) עם תפריט גורמה עולמי (לא להחמיץ את צלעות הצבי). נגיש ברכבל ולכן די עמוס במהלך היום. 

7. רפיוג Albergo Passo Giau - מלון דרכים מפנק במיוחד ברמה של 3* (יקר יחסית). הלינה היא רק בחדרים פרטיים. עמוס באופנוענים ורוכבי אופניים במהלך היום.
8. רפיוג Passo Staulanza - מלון דרכים מפנק עם חדרים פרטיים נאים ויקרים אך גם דורמיטורי קטן וזול למי שרוצה לחסוך. 

9. רפיוג San Sebastiano מלון דרכים קטן וטוב ב Passo Duran. מתהדר ביחס חם ואוכל מצוין. 

 

 

 

רפיוג Nuvolau - אחד המבודדים ביותר לאורך המסלול (תמונה ממקור רשת)

 

 

 

רפיוג סקוטוני - אופציה מקובלת ללינה בסיום יום ההליכה השני או השלישי (צילום: אמנון לנגי)

 

 


תמחור המסלול (מעודכן ל 2016):

עלות יומית במסלול היא די קבועה ועומדת על כ 70 יורו לאדם. בגדול החלוקה היא כ 50 יורו ללינה בחצי פנסיון ו 20 יורו לארוחת צהריים ותוספות (בירה, יין, מים מינרלים וכו'). גם מטייל בזבזן כבד שמשתמש ברכבלים ומזמין קוקטייל בכל ערב, לא יוציא במסלול יותר מ 100 יורו ליום. לכן מי שמתכנן הליכה במסלול, יכול בלב שקט להכפיל את ימי ההליכה ב 80 יורו וכמעט בטוח שישאר לו בסוף המסלול קצת עודף לקניות בורונה. 

 

 

 

אחו בפריחה סמוך לרפיוג סנס (צילום: עופר סרנה 2013)

 

 

 

מה לגבי לינה באוהל ו/או בישול עצמי לאורך המסלול?

אין לי בשורות טובות לחובבי האוהלים והמסטר-שפים של השטח. הלינה באוהל והבערת אש אסורים לאורך כל המסלול! ויש שלטים שמתריעים על כך. עדיין לא נתקלתי בפקחים מפטרלים (יתכן ויש כאלה בלבוש אזרחי) אך גם טרם נתקלתי בשוכני אוהלים ובשלני שטח ואני מסתובב הרבה בדולומיטים בשנים האחרונות. בקיצור, במסלול AV1 לא סוחבים אוהל, מזרון, שק שינה ואוכל. הרפיוג מספק את כל הדרוש ובתמורה יורד משקל התרמיל ל 7 עד 9 קילו

 

ומה עם המרוששים שמתעקשים לישון באוהל ו/או לבשל לבד? 
בתוך עמי אני חי וברור לי שלמרות האיסורים הנ"ל יהיו מי שיבחרו לטייל באופן החסכוני הזה.
עלות המסלול עבורם (אכילה ברפיוג ולינה באוהל) לא תעלה על 40 יורו לאדם ליום: 20 יורו - א.ערב, 5 - א.בוקר, 15 - א.צהריים).
אפשר להסתדר במסלול גם ב 25 יורו ליום, תוך ויתור על א. בוקר ופינוקים כמו בירה, קולה יין, גלידה וכו'. מי שמבשל לעצמו, יכול לרדת לתחום הסופר חסכני של 10 יורו ליום אבל יהיה חייב לסחוב את כל האוכל על הגב או לתפוס בדרך טרמפים לעיירות (אין אפשרות לקנות ברפיוגים אוכל לבישול עצמי). 
אני חד וחלק לא ממליץ לטייל כך!!!! AV1 הוא מסלול המשלב באופן מושלם טבע פראי עם פינוק עילאי.

מי שמרושש, או רוצה לחסוך, עדיף שיבחר מסלול אחר. יש הרבה אופציות באירופה 

 



תצפית מהמרפסת של רפיוג סקויאטולי - אחד הרפיוגים הטובים במסלול (צילום: מעיין 2012)

 

 

סוסים באחו ליד Malga Prendera בדרך לרפיוג סיטה די פיומה (צילום: גיא שטרית 2011)

 

 

מחירים ברפיוג לשנת 2014 (יש לצפות התייקרות של כמה אחוזים מדי שנה) 

המחירים ברפיוג הם על בסיס חצי פנסיון ועולים בדורמטורי 45-55 יורו לאדם כאשר המחירים היקרים יותר הם ברפיוגי הפרטיים (בדורמטורי של 4-6 מטיילים). בעבור חדרים פרטיים לזוגות יש להוסיף בין 20-40 יורו לזוג - תלוי ברמת הרפיוג. בלינה המשותפת  (Dormitory)ישנים במיטות דו-קומתיות ומקבלים מזרון עבה עטוף סדין, כר הנתון בציפית ושמיכות (צמר בציבוריים). החדרים עצמם חמים ולכן אין צורך לסחוב שק-שינה ומומלץ להביא מהבית רק ציפה (עדיף ליינר) שכן רמת ניקיון המצעים ברפיוגים הציבוריים לא ברורה (עושה רושם שדי נקי).

 

 

הנחה ברפיוגי הציבוריים לחברי מועדון אלפיני אירופי

חברים בכל מועדון אלפיני אירופי (גם זה הישראלי) זוכים להנחה של 50% על מחיר הלינה ברפיוגי הציבוריים ואף להנחה קטנה על חלק מהתפריט (מרקים, מים, תה ועוד כמה פריטים). כרטיס חברות במועדון אלפיני עולה כ 45 יורו ולכן רק מי שישן ביותר מ 4 רפיוגי ציבוריים לאורך המסלול, מחזיר את ההשקעה בכרטיס. במסלול הספציפי הזה אין הצדקה להוציא כרטיס חבר משום שרוב הרפיוגי הם פרטיים.  
 

 

 

רפיוג Passo Staulanza רפיוג יפה ומפנק אך יקר יחסית ולא תמיד נותן יחס לבבי למטיילים (תמונה ממקור רשת)  

 

 

 

רפיוג Vazzoler רפיוג ציורי מבחוץ אבל הגרוע ביותר במסלול מבחינת תנאי הלינה (צילום: אמנון לנגי 2010)

 

 

 

כסף מזומן או כרטיסי אשראי?

רק הרפיוגי הפרטיים יקבלו כרטיסי אשראי ואילו הרפיוגי הציבוריים יקבלו רק יורו במזומן. לכן צריך לקחת את רוב הכסף במזומן ושכרטיס האשראי ישמש רק לגיבוי. מי שמעדיף למשוך כסף מזומן מכספומטים, יהיו לו נקודות משיכה רק מחוץ למסלול ולכן רצוי לא לבנות על זה. ברוב המקומות לא יקבלו דולרים ואלה שכן, יתנו שער גרוע בהמרה של יורו לדולר. לכן מומלץ להגיע לאיטליה עם יורו שקנינו בארץ. שער ההחלפה הטוב ביותר הוא לקנות יורו בשקלים בארץ ולא להחליף דולרים ליורו באיטליה, בטח לא בשדה התעופה!

 

 

 

אגם Coldai בתחילת יולי. בספטמבר מפלס המים נמוך משמעותית (צילום: נורמן ורנה כהן 2013)   

 

 


סגנון אתני:

רוב מסלול ה AV1 עובר בשטח שהיה בעבר תחת שלטון אוסטרי ונחשב גיאוגרפית כמשויך לדרום טירול. האוכלוסייה היא אוסטרית לכל דבר והשפה השלטת ברפיוגי היא גרמנית. ככל שמדרימים נתקלים יותר באיטלקית, במיוחד ברפיוגי הציבוריים אבל מה שבטוח לגבי כולם זה שהם מדברים מעט מאוד אנגלית

 

 

 

תצורות גיאולוגיות מרתקות בדרך מפאסו גיאו לרפיוג סיטה די פיומה (צילום: אמנון לנגי 2010)

 

 

מים במסלול:

מי שיוצא בתחילת העונה (אמצע יוני ועד סוף יולי), לא נתקל במחסור במים היות והכל זורם מהפשרות שלגים. מי שיוצא באוגוסט וספטמבר, צריך להתבסס, רוב הזמן, על המים שיש בבקתות. זה אומר שהוא צריך לסחוב כ 2 ליטר מים בין בקתה לבקתה. העניין הוא, שהבקתות רוצות להרוויח ממכירת מים מינרלים בבקבוקים ולכן רובן מצהירות שהמים בברזים שלהן לא טובים לשתיה. מהניסיון שהצטבר בפורום ב 10 שנים האחרונות, עולה שהמים בברזים בבקתות דווקא מעולים לשתיה ואיש עדיין לא דיווח על מים מזוהמים. יש כמה קטעים יותר "יבשים" שמומלץ לסחוב בהם קצת יותר מים. הקטע הכי פרובלמטי הוא למי שמתכוון ללכת מרפיוג פאנס/לה-וארלה עד לרפיוג לאגזוי. במהלך הקטע הזה יש אפשרות למלא מים רק באגם לאגזוי, לפני שמתחילים בטיפוס הארוך לרפיוג לאגזוי. את המים מהאגם צריך לטהר/לפלטר או פשוט לדאוג מראש לסחוב בקטע הזה 3 ליטרים מבקתת פאנס.   

 

 

אוכל במסלול:

את כל הארוחות החמות אוכלים ברפיוגי ובמספר מסעדות לאורך המסלול. את ארוחת הערב והבוקר אוכלים ברפיוג בו לנים ואת ארוחת הצהריים אוכלים באחד הרפיוגי בדרך + הרבה עצירות לקפה-מאפה ופינוקים. המשמעות די ברורה - לא מרזים במסלול הזה, למרות הקושי הפיסי. במקרה הטוב יוצאים מאוזנים.

 

ארוחת הבוקר מוגשת ברפיוגי לרוב בשעה 07:30

ארוחת הערב מוגשת ברפיוגי לרוב בשעה 19:00

 

סגנון האוכל עצמו הוא אוסטרי מובהק עם מנות בסיסיות של שניצל, גולאש, תפוחי אדמה ופולנטה. הנגיעות האיטלקיות בתפריט הן פסטות, ניוקי ומרק מיניסטרונה ולכן מי שבונה על זלילת פיצות וקלזונה, עתיד להתאכזב כי באף רפיוג לא מגישים אותן! לנו כישראלים, קשה להתרגל למיעוט הירקות במטבח האוסטרי. הם עושים שם טובה כשהם נותנים בצד קצת חסה. גם מי שיזמין סלט כמנה עיקרית, עדיף שלא יזיל ריר בציפיה לצלחת גדושה מכל טוב הגינה. 2 עגבניות שרי חתוכות על מצע רדוד של חסה, נחשבות לסלט היסטרי. מה שכן, ברפיוגי הפרטיים וברוב הציבוריים יגישו תמיד לשולחן שמן זית וגבינת פרמזן מגורדת. זה כשלעצמו פינוק לא רע עם הלחם.

אולי שוה להזכיר שבאיטלקית המילה חם היא Caldo ואנחנו הישראלים אוהבים את הקפה והמרק שלנו Extra caldo שאחרת הם מוגשים פושרים.
עוד מילה לגבי הקפה. מי שרגיל בארץ לקפה הפוך כדאי שיזמין לטה מקייטו ולא קפוצינו. 

 

 


מנה אופיינית ברפיוג סנס (צילום: עמרי גלבר 2012) 
 


 

 

מחירי אוכל ברפיוגי: (מעודכן ל 2015)
מנות ראשונות – מרק, סלט קטן, ספגטי קטן וכו' – 6-7 יורו
מנות עקריות – שניצל וינאי, סטייק (150 גרם), מנת פסטה גדולה וכו'10-15  יורו
קינוח – אפלשטרודל/גלידה – 3-5 יורו 
בירה קטנה - 2 יורו 
בירה 0.5 ל' - 4 יורו
פחית קולה (330) 3 יורו, כוס קולה גדולה - 4 יורו 
מים מינרלים (מקבלים סודה אלא אם דורשים ללא גז) 1 ליטר – 3 יורו
קפה - 1 יורו 
תה – 2 יורו
יין הבית 0.5 ליטר – 5 יורו

 

 

Averau פלטת נקניקים ברפיוג לא כשר. לא בריא. טעים (צילום: אמנון לנגי 2007)


 


Lavarella פלטת נקניקים וגבינות ברפיוג
 (צילום: עמרי גלבר 2012)


 

 

כשרות:
נו טוב, אנחנו בדרום טירול עם אוכלוסיה חובבת שרצים וחזירונים ולכן מטבח יהודי כשר אין סיכוי למצוא שם. עם זאת, ניתן להזמין ברפיוגי מנות צמחוניות מגוונות ומשביעות ולפעמים אף ניתן להזמין את השניצל הוינאי מבשר בקר במקום החזיר המסורתי. בארוחת הבוקר ברפיוגי הפרטיים יהיה קשה למצא לצד הגבינות גם נקניק עם תו כשרות, אך בריפיוגי הציבוריים מורכבת ארוחת הבוקר מלחם, חמאה, ריבה וקפה ולכן אין שם בעית כשרות מהותית ברמת האוכל. 

 

רפיוג Tissi - רפיוג ציבורי בסיסי אך מלא באווירה ובעל מיקום נפלא. אי אפשר להישאר אדיש לאנרגיות הבלתי נגמרות של פאולה המנהלת (תמונה ממקור רשת)

 

 

רפיוג Lagazuoi - הרפיוג המפורסם ביותר בדולומיטים (צילום: עודד וידר 2013)

 

נערך ע"י משתמש שבת 11 פברואר 2017 11:23:49(UTC)  | סיבה: עדכון רשימת רפיוגי לעונת 2016

מממן
אמנון לנגי  
#2 נשלח : יום שני 19 מאי 2008 01:26:46(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

לאיזה שדה תעופה צריך לטוס?

הבסיס הנוח ביותר להגעה (לדולומיטים בכלל ולמסלול בפרט) הוא העיר ורונה בצפון איטליה (*ראו הערה בהמשך) המרוחקת כ 250 ק"מ מנקודת ההתחלה באגם בראיס. לפעמים יותר משתלם כספית לטוס בזול למילנו הנמצאת כ 190 ק"מ מערבית לורונה ומשם להגיע לתחילת השביל ברכבת דרך ורונה. (ל Meridiana יש לפעמים טיסות ב $200 למילנו). אופציית הגעה נוחה ומומלצת נוספת היא העיר מינכן הרחוקה מתחילת השביל כ 330 ק"מ (רק 80 ק"מ יותר מאשר ורונה).
*הערה: מאביב 2014 מפעילה אלעל קו ישיר לונציה. זו כיום האופציה הטובה ביותר להגיע אל השביל (בתנאי שהמחיר אטרקטיבי).   

 

טיסות לורונה ומחירים

הטיסות הישירות הסדירות לורונה הן לרוב די יקרות אבל לעיר הנהדרת הזאת טסות בשיא הקיץ (יולי-אוגוסט) גם ארבע חברות צ'רטר, מהן אחת ישראלית (ישראייר) ושלוש איטלקיות: נאוס Neos, מרידיאנה Meridiana ואיר דולומיטי Air dolomiti. שימו לב שלא כל החברות האלה טסות מישראל לורונה בכל שנה ורוב חברות הצ'רטר הזרות מבטלות את הקו הישיר בספטמבר בשל ביקוש נמוך. בשנים 2006-2012 היה שווה לקנות את כרטיסי הטיסה ממש ברגע האחרון, משום שמחירי הכרטיסים בטיסות הצ'רטר היו יורדים פלאים בהזמנות לטווח קצר. כרטיס שמחירו הבסיסי מעל $500 עשוי היה לרדת מתחת לרף ה $200 דולר מספר ימים לפני מועד הטיסה, זמן בו חברות השכר היו מנסות להיפטר מהכרטיסים. לצערינו, כל ההתנהלות הזאת שייכת לעבר ונכון לארבע השנים האחרונות (2013-16) אין יותר ירידת מחיר דרמטית בהזמנות לטווח קצר. זה אומר שאין טעם יותר להמתין לדילים של הרגע האחרון ושווה להזמין מראש את הכרטיסים בתאריכים הרצויים. מחיר הטיסות הישירות לורונה נע סביב ה $400  (אבל לא כשמחפשים טיסה ישירה כבר באפריל-מאי שאז המחיר בתוצאות החיפוש יהיה בד"כ מעל $700). 

 

בירור והזמנת טיסה לורונה ניתן לעשות בהרבה אתרים באינטרנט כמו גוליבר, וואלה טורס, הדקה ה 90 וכו'

את הטיסות הזמינות והמחיר הטוב ביותר, נוח לברר דרך מנועי חיפוש טיסות כמו טרווליסט ו Ynet או במנוע החיפוש היותר מקיף Skyscanner 

 

הגעה משדה התעופה של ורונה לתחילת השביל

משדה התעופה יש לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת של ורונהVerona Porta Nuova  האוטובוסים יוצאים מהשדה כל 20 דקות מ 05:35 ועד 23:35. תחנת האוטובוס ממוקמת כ 50 מטר מצד ימין ביציאה מהטרמינל. זמן הנסיעה לתחנת הרכבת בורונה הוא כחצי שעה והמחיר 6 יורו (2017).
מתחנת הרכבת בורונה קונים כרטיס לעיר Villabassa (Niederdorf)  הכולל חילוף רכבות ב  Fortezza לקו Brunico-Dobbiaco 
על הקו מורונה פועלת רכבת אקספרס ורכבת מאספת. הנסיעה נמשכת כ 3.5 שעות באקספרס ומעל 5 במאספת. מחיר הכרטיס כ 31 יורו (במחלקה 2 בקיץ 2016).
 

את מחירי הרכבות ולוחות הזמנים המדויקים, ניתן לקבל באתר הרכבות האיטלקי 

(שימו לב שלפעמים יש בעיה בזיהוי יעד הסיום במסך הראשון ולכן צריך להכניס אותו שוב במסך הנוסף שנפתח).

* הערה חשובה: לוח הזמנים של רכבות הקיץ (יוני-אוקטובר) מתפרסם רק לקראת אמצע חודש מאי. לכן לא ניתן לקבל תוצאות חיפוש לרכבות עונת ההליכה לפני תאריך זה.  

 

הערות חשובות בנוגע לכרטיסי הרכבת מורונה
1. אין כל צורך לרכוש מראש את כרטיסי הנסיעה ברכבת. קונים אותם בקופה בתחנה ולא קיים מצב שהרכבת מלאה ואין כרטיסים.
2. שימו לב למספר הרציף שממנו יוצאת הרכבת. 
3. שימו לב היטב גם לתחנה שבה אתם יורדים. יש ברכבת מערכת כריזה אבל בקושי שומעים אותה ולכן חייבים לעקוב בעיניים אחרי התחנות. לא אחד ולא שניים פספסו את תחנת הירידה.
4. את הכרטיסים חייבים להעביר במכונה צהובה לפני שעולים לרכבת. המכונה, שתלויה על הקיר בתחנה, מדפיסה תאריך ומנקבת את הכרטיס למניעת שימוש חוזר. מי שישכח להעביר כרטיס במכונה, עלול לחטוף קנס כספי גבוה במידה והכרטיסן יגיע ברכבת לביקורת. חוק מרפי קובע שהכרטיסן יגיע בודאות אם לא תעבירו כרטיס והוא לא ידבר מילה באנגלית אבל יגבה קנסות מצויין באיטלקית.

 

הגעה משדה התעופה של מינכן לתחילת השביל
בשדה התעופה של מינכן קונים כרטיס ל Fortezza שכולל נסיעה מהתחנה בשדה התעופה לתחנת הרכבת - מינכן מזרח (Munchen Ost)
ב Fortezza מחליפים רכבות ועולים על הקו  Brunico-Dobbiaco עד לעיירה (Villabassa (Niederdorf . הנסיעה ממינכן לוקחת כ 5 שעות.
לבאים ממינכן לפורטזה יהיה זמן קצר מאוד של 6 דקות להחליף רכבות. יש אומנם רכבת המשך כל חצי שעה אך למי שמתכוון להתחיל בהליכה באותו היום, כל דקה חשובה.

הגעה משדה התעופה של ונציה לתחילת השביל
מי שטס לונציה בטיסות הישירות של אלעל יכול להגיע לתחילת השביל ברכבת דרך ורונה הנמצאת כ 130 ק"מ מערבית לונציה. דרך יותר קצרה (אך לא בטוח שיותר מהירה) תהיה לנסוע צפונה ברכבת מונציה עד לעיירה קללזו (Calalzo) ומשם להמשיך באוטובוסים לתחילת השביל. הנחיות מפורטות להגעה באוטובוסים מקללזו יש בהמשך עמוד זה תחת הכותרת "מי שהשאיר רכב שכור באגם בראיס"   
 

הגעה מ Villabassa לתחילת השביל באגם בראיס
מVillabassa  יש אוטובוס (קו 442 => 2.5 יורו) לתחילת השביל במלון Pragser באגם בראיס  (Lago di Braies)או שלוקחים מונית (10 דקות-25 יורו). האוטובוס (פעיל מ 17 ביוני-6 באוקטובר) יוצא מכיכר העיירהVillabassa   כל שעה. הראשון בשעה 07:09 והאחרון בשעה 19:09 (מעודכן לקיץ 2014). שימו לב שהאוטובוס הראשון והאחרון מסיימים, משום מה, תחנה אחת לפני האגם. רק משעה 08:09 ועד 18:09 האוטובוס מגיע לתחנה הסופית באגם.

הגעה משדה התעופה של ורונה לתחילת השביל במונית

אופציה מפנקת ומהירה להגיע משדה התעופה של ורונה לאגם בראיס היא במונית.
המחיר (קיץ 2014) הוא כ 400 יורו לקבוצה של עד 8 מטיילים (להתמקח!)

 


רכבת ברירת המחדל של 11:50 מורונה והאם זה נכון להתחיל את המסלול ביום ההגעה
רוב הטיסות לורונה מישראל נוחתות בורונה לקראת השעה 08:00. יש טיסות שנוחתות קצת יותר מוקדם אבל ברוב המקרים, עד שיוצאים מהטרמינל ומגיעים לתחנת הרכבת, מגלים שהאופציה הראשונה להגיע לתחילת השביל היא ברכבת של 11:50 (*ראו הערה בהמשך). זה יוצר מצב מתסכל שכן מחד, נתקעים ל 2-3 שעות המתנה בורונה ומאידך, מגיעים די מאוחר לתחילת השביל באגם בראיס. פעמים רבות נשאלתי האם אפשר להספיק ללכת לרפיוג הראשון (ביאלה או סנס) אם לוקחים את הרכבת של 11:50. ההמלצה שלי, מנסיון אישי ומנסיון רב של אחרים, היא שזה אפשרי אך לא מומלץ. הרכבת של 11:50 מגיעה לוילאבסה בשעה 15:30. גם אם לוקחים מיד מונית מתחנת הרכבת בוילאבסה לאגם בראיס, עדיין קשה להתחיל ללכת במסלול לפני 16:00. עכשיו, מי שמתכוון להגיע לרפיוג סנס, זה יקח לו לפחות 4 שעות הליכה שמתוכן 2.5 שעות יהיו טיפוס קשה. כל זה אחרי לילה בלי שינה, טיסה, נסיעה מתישה ברכבות ואכילה לא מסודרת. במילים אחרות, הוא יגיע ממוטט לרפיוג סנס, לא לפני השעה 20:00. מבחינת אור אין אמנם בעיה (השקיעות ביוני-יולי הן ב 21:00 ובסוף אוגוסט ב 20:00), אבל ארוחת הערב מוגשת ברפיוג ב 19:00 וזה אומר שאיך שמגיעים צריך לשבת לאכול מלוכלכים, או להסתכן באכילת שאריות. יש אמנם אופציה לעצור ולישון קודם לכן ברפיוג ביאלה ובכך לחסוך כשעה הליכה, אבל ביאלה הוא אחד הרפיוגים הגרועים במסלול ומאוד לא מומלץ לישון בו.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לכן ההמלצה שלי למי שבונה על הרכבת של 11:50 היא חד וחלק לא להתחיל הליכה ביום הראשון
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 

 

* הערה: החל מקיץ 2013 נוספה רכבת בשעה 11:03. הרכבת הזאת מגיעה לוילאבסה בשעה 14:30 ומפחיתה מחוזק ההמלצה הנ"ל לישון באגם. 

 

 

לינה בלילה הראשון באגם, ליד האגם או בוילאבסה

הכי נכון יהיה לישון בלילה הראשון במלון פרגסר (Hotel Lago di Braies) באגם בראיס ולנצל את יום ההגעה לטיול סביב האגם ורחצה. אגם בראיס נחשב לפנינת הדולומיטים והוא מרהיב ביופיו. מי שמגיע לאגם מאוחר ולחוץ ללכת, אין לו אפשרות לספוג ולהעריך את היופי הנדיר של האגם. לכן אני חוזר ואומר שלא צריך ללחוץ. המחוייבות הבלעדית היא להנאה ולא להספק. מי שלא מצליח למצוא מקום פנוי במלון פרגסר (המלון היחיד באגם) או שזה קצת יקר לו (חצי פנסיון בחדר זוגי יעלה בעונה כ 60-70 יורו לאדם), יכול למצוא מלון או פנסיון זולים יותר במרחק קצר מהאגם או בוילאבאסה ולהגיע בבוקר למחרת לאגם לתחילת ההליכה. יש הרבה מאוד אופציות לינה לא רחוק מהאגם. תסתכלו במפה הזאת.  חלק מהמלונות סגורים בקיץ וחלק דורשים מינימום 3 לילות אבל יש עדיין מספיק אופציות קייציות וטובות ללילה אחד. מלון Emma בוילאבסה (Villabassa) הוא פייבוריט רציני כאן בפורום. מלון *3 זול וסימפטי. גם מלון Adler בוילאבסה מאוד מומלץ, רק שהוא *4 ועולה כפול מאמה. הכי נוח יהיה, כאמור, לישון במלון פרגסר ממש על האגם. המלון קצת ישן, אבל יש לו נוף מושלם לאגם, האוכל בו סביר+ ואחרי ארוחת בוקר טובה יוצאים ממנו ישר למסלול. שימו לב שמלון פרגסר לא מאפשר הזמנת לילה אחד על בסיס "חצי פנסיון" אלא רק על בסיס לינה וארוחת בוקר (הוא מתנה "חצי פנסיון" במינימום הזמנה ל 3 ימים). בפועל, כל מי שמגיע פיזית למלון יכול להוסיף בקבלה את האופציה של "חצי פנסיון" אם הוא מעוניין. 


מי שבא לו מלון קצת יותר סטייליסטי, יכול להתפנק במלון סקי יוקרתי עם ספא, חדר כושר, מסעדה טובה וכל הפינוקים שמוצאים במלונות כאלה. 
בכל מקרה, במידה ומחפשים מלונות בסביבה דרך אתרים כמו Booking.com או TripAdvisor, אז גזרות החיפוש הן "Lago di Braies" ו "Villabassa"

 

 

הגעה משדה התעופה של ורונה/מינכן/ונציה לתחילת השביל ברכב שכור

זאת אופציה מאוד נוחה וגם משתלמת כלכלית לקבוצה של 3 מטיילים ויותר משום שהגעה וחזרה לשביל ברכבות ואוטובוסים עולה כ 100 יורו למטייל. מי שמגיע לאגם ברכב שכור צריך להחנות אותו בחניה הציבורית שמחוץ לתחום האגם.  הכניסה לחניה בתוך תחום האגם היא בתשלום (למי שלא ישן במלון פרגסר). יש שער עם שומר בכניסה לאגם. החניה החופשית נמצאת כ 100 מ' מהשער. החניה הזאת בטוחה לגמרי ואין חשש לפריצת הרכב. עם זאת, חוק מטיילים ידוע הוא שלא משאירים אף פעם מזוודות גלויות ברכב. את הכל שמים בתא המטען. מאוד מקובל להשאיר רכבים פרטיים ושכורים בחניה לפני האגם. יש שם עשרות אם לא מאות רכבים וחלקם נשארים שם לתקופה ארוכה.

חזרה לורונה/מינכן/ונציה/מילנו בסיום השביל
המסלול מסתיים בעיר בלונו (Belluno) ממנה יוצאות רכבות לונציה (2+ שעות), ורונה (3+ שעות) ומילנו (5+ שעות) שדורשות החלפת רכבת בדרך. גם מי שצריך לחזור למינכן, עדיף לו לנסוע ברכבת לורונה ומשם להמשיך ברכבת למינכן. זאת תהיה נסיעה ארוכה של כ 9 שעות אבל זאת האופציה הכי מהירה שיש. הרבה פעמים נשאלתי האם יש דרך לקצר את החזרה למינכן בעזרת אוטובוסים. התשובה היא שלא. אין אוטובוס ישיר מבלונו לאף יעד שממנו אפשר להמשיך ברכבת או באוטובוס ישיר למינכן. האופציה הכי קצרה היא לנסוע באוטובוסים לדוביאצו ומשם להמשיך ברכבת לפורטזה ואז להמתין לרכבת למינכן. מבחינת קילומטרז' זה הרבה יותר קצר אבל מי שמנסה לעשות זאת בפועל, עלול להיתקע בדרכים יום שלם ולהחמיץ את הטיסה חזור (אם היא באותו היום). איטליה לא מזכירה בכלום את ארה"ב מבחינת אוטובוסים ארוכי טווח ולוחות זמנים. אם תשתמשו ברכבות אתם תחסכו זמן יקר, כסף והרבה כאב ראש. ואולי זה יגרום לכם לחשוב בחיוב על רכב שכור קטן לכל התקופה (במינכן זה רק $20 ליום).  

 
מי שלא מתכוון להשלים מסלול מלא, צריך להגיע לקורטינה ומשם לחזור לורונה.
בהמשך ההודעה יש קובץ הורדה בשם: "מבראיס_לבלונו" ובו הנחיות הגעה לקורטינה מנקודות שונות לאורך המסלול.


מי שהשאיר רכב שכור באגם בראיס
ורוצה לחזור אליו צריך לקחת רכבת לעיירה קללזו (Calalzo) ומשם לקחת אוטובוס לעיר קורטינה, מרחק של כשעה נסיעה. האוטובוסים מקללזו לקורטינה יוצאים מתחנת הרכבת בערך כל שעה במשך כל השנה. מקורטינה צריך להמשיך באוטובוס של חברת SAD (קו 445) לעיר דוביאצו (Dobbiaco) ומשם להמשיך באוטובוס נוסף של אותה חברת SAD (קו 442) לאגם בראיס. חברת אוטובוסים אחרת שמסיעה מקורטינה לאגם בראיס דרך דוביאצו היא קורטינה אקספרס. זה היה לוח הזמנים שלה ב 2013 למי שמגיע לקללזו מוקדם בבוקר יש אפשרות לנסוע עד דוביאצו עם חברת DolomitiBus שנוסעת על הקו פעמיים ביום (בוקר ולפנות ערב).


 
מפת מסלולי הרכבות באזור הדולומיטים


הערה חשובה לסיום המסלול
המסלול מסתיים בקטע טכני של ירידה אנכית על יתדות וסולמות ברזל (ויה פראטה מרמול-ראה הערה בהמשך בנוגע ל "ויה פראטה"). קטע הסיום מחייב ציוד אבטחה ומיועד רק למטיילים מנוסים בעלי ציוד מתאים. ישנן מספר אפשרויות נוחות לאגוף את הקטע הטכני בסיום ולהגיע לתחנת אוטובוס ל Belluno. פרטים על הדרכים האוגפות ניתן למצוא בסיפור הדרך הרשמי ובהודעות במשך בשירשור זה. 

 


אורי ודרור מתחילים לרדת בפראטה מרמול לקראת סיום ההליכה שלהם ביולי 2012



מפות שביל
המפות הטופוגרפיות הנפוצות של השביל הן של חברת Tabacco ובאות בקנה מידה של 1:25000 וגם 1:50000 
במפות 1:50000 לא מסומנים כל שבילי ההליכה אבל למי שנע בתוואי המרכזי של
  AV1 זה לא מאוד מהותי
הערה: ניתן לרכוש גם מפות מסלול גרמניות של חברת Kompass (בהמשך ההודעה יש קישור למפת אונליין טובה של קומפס). 

רכישת המפות ומחירן
ניתן לרכוש מראש את המפות באינטרנט אבל זה לא נחוץ כי אפשר לרכוש את הראשונה באגםבראיס ואת השאר ברפיוג לאגזוי ביום השלישי.

בקנ"מ 1:50,000 מכסות את כל השביל 2 מפות בלבד ומספרן 1 ו 4 
מחירה של כל מפה 5 יורו


בקנ"מ 1:25,000 מכסות את השביל 4 מפות* (ראו בהמשך טיפ לחיסכון) מספרי המפות (מצפון לדרום): 031, מספר 03, מספר 025 ומספר 024 
מחירה של כל מפה - 7.5 יורו

הערה: המפות המעודכנות ביותר בקנ"מ 1:25000 הן משנת 2011 וחל בהן שינוי, כולל חלוקה חדשה של השטח (מסלול מלא ב 4 מפות במקום ב 5 מפות). מומלץ שלא להסתמך יותר על המפות הישנות שזמינות להורדה פירטית ברשת. 

* טיפ חשוב לחיסכון ברכישת מפות טופוגרפיות:
חלוקת השטח החדשה במפות משנת 2011 מכניסה כ 90% משטח השביל בשתי מפות בלבד (03, 25). חלקי השביל שנותרים מחוץ לשתי מפות אלה הם יום ההליכה הראשון (מפה 031) וסיום המסלול דרך ויה פרטה מרמול (מפה 024). הרוב המכריע של הצועדים בשביל לא עושים את פרטה מרמול בסיום, משום שהיא דורשת שימוש בציוד אבטחה. לכן הרוב לא זקוק למפה 24. לגבי יום ההליכה הראשון שכלול במפה 31 אפשר פשוט להעתיק ולהדפיס מכאן. המשך המסלול מרפיוג Biella כלול במפה 03
.

סימון מסלול היום הראשון על מפה טופוגרפית בקנ"מ 1:25000 (1 סנטימטר במפה = 250 מ'). אפשר להעתיק, להדפיס ולחסוך את הצורך לרכוש את מפה 031

 

סטריפים (באיכות נמוכה) עם סימון מודגש של המסלול על מפות טופו בקנ"מ 1:25000 ניתן להוריד כאן

AV1-Topo1.rar

 

AV1-Topo2.rar


הערה לגבי הסטריפים: מדובר בסטריפים ממפות לא מעודכנות משנת 2007. הסטריפים נועדו רק להתרשמות כללית מהתוואי.
להליכה פיזית בשטח מומלץ לרכוש את המפות החדשות במהדורה משנת 2011



 

לצפיה במסלול במפת אונליין טובה של חברת KOMPASS (תודה ל Chenav על הקישור): מפה טופוגרפית מעולה אונליין

 

 

 

 


 

צפיה במסלול במפת גוגל מאוד מפורטת, הכוללת את כל הבקתות וכל הוריאנטים - מפת גוגל (חדש ל 2016) 

 


 

 

 

לצפיה בתוואי המסלול בעזרת תוכנת Google Earth ניתן להוריד את הקובץ AV1-KMZ  (חדש ל 2016)

(מי שתוכנת גוגל ארץ לא מותקנת אצלו במחשב יכול להוריד ולהתקין אותה מהקישור הזה)

 

 

 

 

את המסלול המלא בפורמט GPX למכשירי גי-פי-אס ניתן להוריד מכאן (חדש ל 2016)

 

 

 

 

אפליקציית ניווט לסלולרי (תודה לגיא הולדן על הטיפ וההסבר)
יש תוכנה לאנדרואיד בשם Oruxmaps שאיתה ניתן לנווט בסלולרי עם מפות טופוגפיות. 
להורדת התוכנה יש לחפש ב Play Sotre או לחלופין לגשת לכתובת הזאת 

לאחר התקנת התוכנה ופתיחה שלה בפעם הראשונה יש להוריד את המפות מכאן 
את הקבצי המפות יש לשים במכשיר אנדרואיד תחת התיקייה oruxmaps/mapfiles ושם לייצר תיקייה באיזה שם שבא לכם (נניח Italy).
בתוך תיקייה זו לשים את שתי הקבצים שהורדתם. זאת אומרת שבסוף התהליך אמור להיות לכם בסלולרי את 2 הקבצים הללו בנתיב הבא:
oruxmaps/mapfiles/Italy 

בשביל לצפות במפה ולוודא שעשיתם בסדר אז: מתי שתפתחו את התוכנה תוכלו לגשת לכפתור עם הציור של המפה של ללחוץ על Switch map ואז תלחצו על Offline ושם תופיע המפה ותוכלו להתבונן בה. המפה לא רעה אבל חסרים בה מספרי השבילים! 
לכשתגיעו לשביל תלחצו על החץ משמאל ואז על Start GPS והוא אוטומטית יזהה איפה אתם במפה ויציג אתכם. 
מתי שסיימתם תלחצו שוב ואז על Stop GPS אחרת האפליקציה תמשיך לעקוב אחריכם ותזלול הרבה סוללה...

 

 

ההליכה לאורך רכס ה Civetta בדרך לרפיוג טיסי (צילום: נורמן ורנה כהן 2013)

 

 

סימון השביל במפות ובשטח

כל שבילי ה Alta Via מסומנים בסטנדרט האירופאי - פסי אדום ולבן. בנוסף לכך מסומנים לעיתים גם משולשים ובתוכם מספר מסלול ה AV 

רוב השבילים גם ממוספרים ובצמתים מופיעים שלטי עץ/מתכת עם מספריהשבילים.

יוצא שהמסלול בפועל מסומן בהרבה אופנים: סטנדרט אירופאי, משולשי AV ומספרים. השביל מסומן היטב והמרווח בין הסימנים קטן ונוח למעקב גם בערפל.

 

 

 

סימון שבילים 547 ו 549 על שלט עץ סמוך לרפיוג קרסטיאטו (צילום: אמנון לנגי 2010)


סימוני השבילים במפה הטופוגרפית



כדאי להכיר את משמעות סימון השבילים במפות הטופוגרפיות
שביל המסומן בקו אדום רציף - שביל ראשי ורחב המסומן ומשולט באופן מעולה
שביל המסומן בקו אדום מקווקו ברווח אחיד - שביל רגיל ברמת סימוןרגילה
שביל המסומן בקו אדום מקווקו ברווח משתנה - שביל בתחזוקה גרועה ו/או סימון בעייתי
שביל המסומן בנקודות צפופות - שביל ראשי מסומן היטב בעל דרגת קושי
גבוהה
שביל המסומן בנקודות מרווחות - שביל קשה בעל תחזוקה גרועה ו/או סימון בעייתי

++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
קטע שביל המסומן בצלבים משמעו: דרך ברזל Via Ferrata 
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

הוא קטע שביל קשה למעבר שנעשה בו שימוש בסולמות, יתדות וכבלי ברזל Via Ferrata
קטע כזה דורש ציוד מיוחד (קסדה, רתמה מאובטחת וכפפות) ולכן הוא לא מיועד לכולם

חשוב לדעת שהציוד המיוחד הנ"ל לא נדרש עבור כל קטע שביל המסומן במפה בצלבים
 רק קטעים שמעליהם מצויין במפורש שם של פראטה דורשים ציוד אבטחה וגם זה לא תמיד
לכן כאשר רואים במפה קטעים מסומנים בצלבים מבלי שמצויין במפורש שמדובר בפראטה
משמע שאפשר לעבור את הקטע הקשה במשנה זהירות ובלי שום ציוד אבטחה

 

למידע נוסף על ויה פראטות בדולומיטים ראה בקישור כאן

למידע על פראטות באזור קורטינה, עיינו בקובץ הבא: ויה פראטות בסביבת קורטינה (תודה לשגיא חממה על הקובץ)

 

 

Scala del Menighel - מהפראטות המפורסמות (והקלות) בדולומיטים. נמצאת בסמוך למסלול, אך אינה חלק ממנו. (צילום: אמנון לנגי 2007)  


 

 


 

 חלוקת המסלול לימים. זמני הליכה ממוצעים בכל קטע וסיפור הדרך (באנגלית ועברית)

 

 הורדת המדריך הרשמי של המסלול (באנגלית) ובו סיפור דרך מלא בחלוקה ל 12 ימי הליכה  המדריך הרשמי ל  AV1


 

הורדת תאור הליכה מקוצר (בעברית) בחלוקה ל 10 ימי הליכה  מבראיס לבלונו (מעודכן ל 2016)

 

 

הורדת קובץ ובו המלצות לחלוקות שונות של המסלול (6-12 ימים)  אופציות לחלוקת המסלול

 

 

הורדת קובץ ובו ריכוז המלצות מטיילים שהלכו את המסלול בשנים 2008-2014  טיפים של מטיילים

 

 


 

 

 

זמני הליכה מתוך מדריך סיסרון

 

סקיצת מסלול (בשלושה חלקים: צפוני, מרכזי ודרומי) מתוך מדריך סיסרון

 


 

 

קליטה סלולרית וזמינות אינטרנט
הקליטה הסלולרית ברוב חלקי המסלול סבירה למדי. כרגיל במסלולים אלפיניים, צפו לבעיות קליטה בזמן שאתם נמצאים בעמקים ובואדיות. מומלץ מאוד לקנות כרטיס סים מקומי בשדה התעופה או בתחנת הרכבת של ורונה. יש שתי חברות תקשורת שמוכרות כרטיסי סים: חברת TIM וחברת Vodafone. מחירי החבילות של החברות נעים בין 15-35 אירו כשהחבילות הזולות בהחלט מספיקות. ניסיון העבר מלמד שגם כשמדברים וגולשים הרבה, הטיול נגמר לפני החבילה! איטליה כלולה בחבילה החדשה של גולן טלקום אך היות והשירות נכנס לתוקף רק בקיץ 2014, אין לנו עדיין חוות דעת על זמינות ואיכות הקליטה של משתמשי החבילה. בניגוד לעבר, כיום יש זמינות של Wi-Fi ברוב הבקתות ולכן אפשר להסתדר היטב גם בלי חבילות תקשורת מוזלות או כרטיסי סים מקומיים. הטענת מכשירים סלולריים אפשרית בכל רפיוג. צורת השקעים והמתח באיטליה דומים לארץ ולכן לא נדרשים שום מתאמים.   

 

 

רפיוג 7 אלפיני - הרפיוג האחרון במסלול

 

שרותי חילוץ והצלה במספר הפלא 118 וגם על ביטוח רפואי
באיטליה ניתנים שרותי החילוץ וההצלה בחינם והעסק כולל מסוק חילוץ וצוות מיומן בסגנון 669. במצב של פציעה חמורה שאינה מאפשרת המשך תנועה, יש ליצור קשר טלפוני עם צוות ההצלה. הדרך הפשוטה והמהירה היא בחיוג המספר 118 (מסלולרי ישראלי לא לשכוח קידומת 0039) ישירות למוקד החילוץ. אפשר גם להתקשר לכל רפיוג במסלול ולתת הסבר על סוג הפציעה והמיקום והם כבר ידאגו לשלוח מסוק. העסק הזה מאוד יעיל ובמהלך העונה רואים הרבה את מסוקי החילוץ בתנועה. כל האמור לעיל לא פותר את המטייל מרכישה בארץ של ביטוח רפואי לכיסוי ספורט אתגרי (הכיסוי הטוב ביותר). במקרה של פציעה, החילוץ החינמי מסתיים בפינוי מוסק לבית החולים. מנקודה זו ואילך יחול החיוב כולו על הפצוע. 

 

רחצה מרעננת באגם לאגזוי (צילום: אבי 2013)

 

טיפוס במזג אוויר סגרירי במעלה שביל 20B האלמותי (צילום: jino  ב 2015)

 

 

ספרות שביל
קיימים באנגלית שני ספרים טובים למסלול (מיותרים למי שקונה מפות ומשתמש בהורדות שכאן):


לחברת סיסרונה (Cicerone) יש מדריך מפורט (2016) למסלולים AV1 ו AV2 
 

 

 

ומדריך נוסף (2006) ��את הנרי סטדמן שכולל סטריפים טופו של המסלול

 

 

 

תשובות לכמה שאלות שנשאלו שוב ושוב במהלך השנים

 

האם זה מסלול תרמילאים? כלומר האם הולכים עם תיק על הגב?
ברור שהתיק על הגב. זה מסלול תרמילאים הררי לכל דבר ויותר מכך - זה מסלול אלפיני לכל דבר. לכן כשאני כותב שמדובר באחד המסלולים הקלים באירופה, זה ביחס למסלולים אלפינים אחרים, כי אין מסלול אלפיני שלא דורש עבודה מאומצת בעליות וירידות חדות. יש מסלולים באירופה (כמו למשל TMB) שחברות מסוימות מציעות שירות העברת ציוד מבקתה לבקתה, כך שמטייל יכול ללכת רק עם בקבוק מים. האופציה הזאת קיימת באופן מצומצם גם ב AV1 והיא כצפוי גם די יקרה. צריך לברר עם הבקתות לגבי העברת ציוד לבקתה הבאה. 

 

איזה חלק של השביל נחשב להכי יפה?
יש דעות לכאן ולכאן. אני חושב שהחלק הצפוני הוא הכי יפה (מאגם בראיס ועד פאסו גיאו). מי שלא עומד לרשותו מספיק זמן ללכת את כל השביל, יכול בלב שקט להסתפק בקטע הליכה של 3-5 ימים בחלק הצפוני. מי שמעדיף טעימה יותר "פראית" ופחות עמוסה במטיילים, יכול ללכת את הקטע האמצעי מפאסו גיאו עד פאסו דוראן (4 ימים), או את החלק הדרומי מפאסו דוראן עד בלונו (3 ימים). צריך רק לזכור שהחלק הצפוני הרבה יותר מפותח משום שהוא עובר ברובו באתרי סקי. ככל שיורדים דרומה איכות הבקתות יורדת ותחזוקת השביל פוחתת. הנוף נשאר יפה לאורך כל המסלול.

 

אנחנו מגיעים לקורטינה באוטובוס ויש לנו שלושה ימים. מה אתה ממליץ לעשות?
יש לכם אופציה מעט מסורבלת ושתי אופציות נוחות. 1) אתם יכולים להגיע באוטובוסים מקורטינה לתחילת השביל ולעשות את הקטע הצפוני של ה AV1 מאגם בראיס לפאסו פאלצרגו. 2) אתם יכולים להגיע באוטובוס קצר לפאסו פאלצרגו ולעשות מסלול של שלושה ימים בצינקווה טורי או 3) אתם פונים לגזרה מעט מזרחית ועושים את מסלול שלוש השיניים של הלאבארדו. בהמשך השרשור יש חומר רב לגבי כל אחת מהאופציות. מבחינת נוחות ביצוע, האופציה השניה היא הכי נוחה, אבל אני חושב שמסלול שלוש השיניים של הלאבארדו צריך לקבל עדיפות אצל מי שיש לו שלושה ימי הליכה ולא נעול על ה AV1 

 

אנחנו רוצים ללכת את השביל באוקטובר. האם זה אפשרי?
זה אפשרי רק בחלק הצפוני של השביל, כלומר מאגם בראיס ועד פאסו גיאו. צריך לזכור שכל הרפיוגים הציבוריים נסגרים ב 20 בספטמבר ולכן אין כמעט אופציות לינה בחלק המרכזי והדרומי. נוסף על כך, מזג האוויר באוקטובר אינו יציב, הטמפרטורות צונחות בלילות מתחת לאפס ושלגים צפויים לרדת. כל זה הופך את ההליכה באוקטובר למאוד לא מומלצת.  

 

 

השביל מתאים למשפחות עם ילדים קטנים, נניח בגיל 4-7?
אני  לא חושב שמסלולים אלפיניים מתאימים לגיל הרך אבל כבר הלכו במסלול משפחות עם תינוקות על מנשא גב, כך שגיל 4-7 זה לא משהו חריג.
מהנסיון שלי, יש לילדים קטנים בעיה רצינית של איבוד סבלנות מהיר. כל טיפוס ארוך אצלם הופך מהר מאוד להתבכיינות בלתי פוסקת. בקיצור, אני לא ממליץ. 

 

הייתי מאוד רוצה להוזיל את עלות המסלול בעזרת לינה באוהל אך הבנתי שזה לא חוקי. האמנם אין אפשרות להקים את האוהל רחוק מהבקתות?
ב AV1 האיסור על הקמת אוהל הוא גורף ומסומן בשלטים. מאות ישראלים הלכו את המסלול מאז 2007 ואיש מהם עדיין לא דיווח שהוא נתקל באוהל או ישן באוהל.       
בכל מקרה, מדובר על איסור הקמת אוהל בעונת ההליכה (20 יוני עד 20 בספטמבר) ולכן אם אתה חושב לטייל אחרי העונה או לפני העונה, אתה יכול להקים אוהל.
עם זאת, יש כמה בקתות פרטיות שפתוחות כל השנה או שנסגרות רק במהלך חודש אוקטובר. לכן גם בטיול מחוץ לעונה, ��ל איסור גורף להקים אוהל בטווח עין מבקתה פתוחה.
יש הגיון ברור לאיסור להקים אוהל ב AV1. הרשויות רוצות (בצדק גמור) שהמטיילים יפרנסו את הבקתות ויצדיקו כלכלית את קיומן. כל לינה באוהל היא אבדן הכנסה לבקתות.    

 

האם יש טעם לקנות ספר שביל?
קשה לי לחשוב אפילו על סיבה אחת טובה לבזבז כסף על ספר שביל. האינפורמציה שיש כאן בפורום עולה בכמה רמות על כל ספר שביל שנכתב עבור ה AV1. האינפורמציה בפורם גם מתעדכנת כל הזמן. רוב המטיילים הישראלים שקוראים את הפורום הולכים במסלול רק על פי סיפור הדרך בעברית ותאמינו לי שרמת הידע והמוכנות שלהם היא ללא השוואה ביחס למטיילים אחרים מהעולם. אז תחסכו לעצמכם את ההוצאה המיותרת על ספרי שביל של סיסרון ואחרים. אני אומר את זה באחריות. קחו מפות + סיפור הדרך בעברית + רשימת הרפיוגים ואתם יותר ממסודרים. 

 

הר פלמו האמתני והמופלא. מהפסגות המרשימות ביותר בדולומיטים. החציה שלו (מרפיוג סיטה דה פיומה לרפיוג ונציה) היא מהחוויות המיוחדות של המסלול

 

 

בקשה אישית חשובה לסיום
שרשור AV1 הגיע (נכון לפברואר 2017) ל 111 עמודי תצוגה. זו כמות עצומה של עמודים שנובעת בחלקה ממיחזור שאלות להן כבר ניתנו תשובות. אני מבקש בכל לשון של בקשה, לעבור על החומר שמופיע בעמודים השונים של השרשור ולהעלות בפורום רק שאלות שטרם ניתן להן מענה הולםבאופן כללי יש להתרכז בדיווחים וחוויות (עם או בלי תמונות) מהשטח על מנת לשמור את הפורום עדכני

 

תודה ושיהיה טיול מוצלח לכל מי שבחר ללכת במסלול המקסים הזה

 

אמנון לנגי

נערך ע"י משתמש יום שני 06 פברואר 2017 07:38:44(UTC)  | סיבה: עדכון קובצי GPX, KMZ בהתבסס על מדידות חדשות מ 2016

אמנון לנגי  
#3 נשלח : יום רביעי 23 יולי 2008 22:11:03(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

חזרנו לפני שבוע ומיד ירדנו לאילת להבריא נכון את הרגליים והגוף.

המסלול נפלא כשלעצמו אבל מומלץ לעשות לו שתי השלמות צדדיות על מנת לחוש שמיצינו את הנוף הדולומיטי במלואו. 

השלמות הצד הן
1. ביקור בקרחון המרמולדה
2.The Tre Cime di Lavaredo (aka in German, Drei Zinnen) שלוש השיניים של הלאברדו

להרחבה על המסלול המעגלי של הלאברדו (3-4 ימי הליכה) - ראה את הודעתו של אשחר 

נערך ע"י משתמש יום רביעי 05 אוגוסט 2015 12:20:38(UTC)  | סיבה: לא צויינה

nmrdxt  
#4 נשלח : יום חמישי 24 יולי 2008 01:15:03(UTC)
nmrdxt


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/01/2008(UTC)
הודעות: 485

ברוך השב!
אמנון לנגי  
#5 נשלח : יום שישי 25 יולי 2008 09:54:45(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

עדכון הודעת הפתיחה הושלם.

מסלול קסום קסום קסום.

חשבתי ללכת בשנה הבאה את הדרך הליקית בתורכיה אבל כעת ברור לי ש AV2 קודם לכל.

אולי כבר בספטמבר השנה אם חיידק ההליכה ישתלט ויכריע אותי.

Amnonl39684.6431828704
יענקל'ה סער  
#6 נשלח : יום שישי 25 יולי 2008 12:27:37(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,104
גבר
ישראל

תודות: 219 פעמים
קיבל תודה: 399 פעמים ב 269 הודעות
 יופי של עידכון אמנון, עושה תיאבון גדול, בשנה הבאה אי"ה...
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
רונןג  
#7 נשלח : שבת 26 יולי 2008 05:31:14(UTC)
רונןג


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 08/07/2008(UTC)
הודעות: 1

נראה ממש ממש מעניין.

אני אחרי שביל ישראל ואני מחפש איזה משהו לא ארוך, מבחינת העליות לפי הגובה המצטבר העליות יותר אגרסיביות מבישראל.

אתה ממליץ לעשות את זה לבד או שעדיף עם שותפים?

ראית בזמן ההליכה הרבה קבוצות של מטיילים?

אני חושב על תחילת אוגוסט לעשות את זה, אפשרי או שכל הרפיוגים מלאים כבר מעכשיו וזה דורש תכנון קצת יותר ארוך משבוע?

 

lulu2000  
#8 נשלח : שבת 26 יולי 2008 12:10:32(UTC)
lulu2000


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 25/01/2008(UTC)
הודעות: 63

ראיתי רק היום את צורת התצוגה של ההליכה בדולומיטים והתפעלתי מאוד. באוגוסט אהיה בחצי המערבי של הפרנאים, הלוואי שתהיה לי השראה להראות את האיזור ברמה הזאת.

כל הכבוד

מרגלית

lulu2000  
#9 נשלח : שבת 26 יולי 2008 12:11:12(UTC)
lulu2000


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 25/01/2008(UTC)
הודעות: 63

תיקון,כדרכי, בצד המזרחי
nmrdxt  
#10 נשלח : יום שישי 01 אוגוסט 2008 15:28:34(UTC)
nmrdxt


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/01/2008(UTC)
הודעות: 485

I am now at Rif Tome (near San Sebastiano), 3 days to Belluno. And it is absolutely amazing. I have no words to describe the view besides "woah". I was surprised that very few people along the way knew english, but with just alittle of italian and even less german we managed to order the right food. The level of difficulty of the hikes is not very high, although shvil israel is like a walk in the park. some climbs are steep, but it is nice to see that when its a steep climb the way usually zigzags. I am now at the town of Agordo, trying to find a place to wash my clothes, without any luck. more updates in two weeks. although I can't see anything else to add to what Amnon already wrote :)

נערך ע"י מנהל יום שלישי 24 מאי 2016 18:27:56(UTC)  | סיבה: לא צויינה

אמנון לנגי  
#11 נשלח : יום ראשון 03 אוגוסט 2008 01:38:09(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

כל הכבוד.

ממתין לתמונות ורשמים.

אמנון לנגי  
#12 נשלח : יום רביעי 06 אוגוסט 2008 17:49:59(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

הבוקר יצאה טיסה לורונה ב $170
זה היה מאוד מפתה אבל התגברתי.

nmrdxt  
#13 נשלח : יום ראשון 10 אוגוסט 2008 01:09:05(UTC)
nmrdxt


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/01/2008(UTC)
הודעות: 485

חזרתי אתמול, תודה רבה אמנון על הרעיון למסלול (ועל הטיפים), היה פשוט מדהים. אז ככה, אנחנו חששנו מאוד מהסיכוי שהרפיוג'ים יהיו מלאים והחלטנו (החלטה שגויה, בדיעבד) לקחת איתנו ציוד לשינה (אוהל, מזרון, שק"ש) - יצא שיצאנו (היינו שניים) למסלול כ"א עם תיק של כ-14 ק"ג.

טסנו לורונה, משם לווילבסה בשתי רכבות (האחת ללא מזגן(!) והשניה נתקעה בדרך ואיכשהו הקפיצו אותנו עם אוטובוס), כפר מדהים ווילבסה. העברנו שם לילה ולמחרת אוטובוס זריז לאגם ברייס. את המסלול התחלנו באזור 10:00, ובלי אזהרה מוקדמת מצאנו עצמנו מטפסים כמעט בלי להפסיק 900 מטר (לגובה). המפות 1:25,000 מבלבלות כי קוי הגובה הם בהפרש של 50 מטר (לקח לנו כמה מאות מטרים של עליה כדי להבין את זה :)).

המסלול לקח לנו 8 ימי הליכה (ויום מנוחה לכביסה וסידורים אחרים). לצערי הרב את היום הלפני אחרון לא עשינו - ראינו על המפה שהמסלול כולל גם קטע קצר של ויה פראטה (באזור רפיוג' 7 אלפיני), התעניינו אצל מדריך אלפיני נחמד (סורו דורוטיי המנהל את רפיוג' פאסו דארו, איפה שהעברנו את יום המנוחה), והוא המליץ בחום לא לעשות את המסלולים האלה ללא ציוד מתאים, ובטח לא עם תיקים שנושקים ל-17 ק"ג (עם מים). ברפיוג' האחרון התייעצנו שוב עם קבוצת מטפסים שגם הם המליצו לא לעשות את זה - כך שמרפיוג' פיאן דה פונטנה ירדנו אל הכביש ולקחנו טרמפ לבלונו.

לא אפרט על כל המסלול, רק אציין שהוא יפה בצורה שהיה קשה לי לעכל לפעמים. מבחינת קושי, הוא ברמה אחרת יחסית לשביל ישראל, אך עדיין לא כ"כ קשה. כאחד שאוהב עליות התענגתי המון במהלך המסלול, וגם סבלתי לא מעט (מסלול 20b מזכיר לך משהו אמנון ? :)), סבל בריא וטוב כמובן. היו ימים של 1000 מטר ויותר ירידה ועליה. היום הלפני אחרון (מרפיוג'יו פאסו דארו לפיאן די פונטנה) הסתכם ב-1300 למעלה ו-1500 מטר למטה מכובדים. ביום האחרון "נהנו" מ-1300 מטר ירידה, בסוף היום הרגשתי שהברכיים פשוט מתפרקות לי.

לאלו שרוצים לצאת, חשוב להדגיש את הנושא של לינה - אין צורך בשום ציוד לינה לאורך המסלול (שק"ש, מזרון, אוהל וכד'). יש כ"כ הרבה רפיוג'ים בדרך, שהעסק פשוט מיותר. השיטה שלנו היתה לצאת בבוקר מרפיוג', בצהריים להגיע לרפיוג' נוסף ובו לעדכן את מלאי הפחמימות ולשריין מקום ברפיוג' של סוף היום - לא התאכזבנו. לגבי מז"א, במהלך המסלול התוודענו לאומללות של חזאי מזג האוויר האיטלקיים. אין להם פשוט מושג מה צפוי להיות ביום שלמחרת, וכל פעם שהיינו מגיעים עם נעליים רטובות לגמרי, לבושים לסערה לרפיוג' הקרוב - סיפר לנו מישהו עד כמה אי אפשר לסמוך על התחזיות. כל יום ירד גשם. חצי מהימים הגשם ירד עלינו (בחצי האחר הגשם ירד בלילה), רוב הפעמים הגשם התחיל בחצי השני של היום (משתיים והלאה), אך היה יום שהגשם התחיל כבר בתשע בבוקר. כך שחווינו את הסיוט של לרדת ירידות לא מתונות ביער בוצי לחלוטין. כמו ללכת על קרח.

כמה דברים מעניינים :
1 - כמעט ולא נתקלנו באנשים שידעו להרכיב משפטים באנגלית.
2 - התוודעתי לראשונה למאכל איטלקי מסורתי (שהוא כנראה יותר רומני מאיטלקי) הנקרא פולנטה, אולי המאכל הכי פחות טעים שיצא לי ללעוס. קחו בחשבון :)
3 - אם יש לכם אפשרות, תקחו חדרים קטנים ככל האפשר. להעביר שני לילות עם קבוצת גרמנים שנוחרים ומפליצים כל הלילה זה די מתסכל.
4 - נחמד לראות כל מני צינורות לאורך הדרך עם מים צלולים וקרים.

קצת תמונות :

מלון Pragser אגם בראיס


רפיוג Fodara Vedla


תצפית לפאס Forc del Lago (צורת ה V מצד שמאל)

 

Forc del Lago - שיא הגובה של מסלול 20b הארור, תצפית אחורה, רגע לפני ירידה של כ-500 מטר לאגם לאגזוי.

 

והירידה לאגם לאגזוי

 

תצפית לכביש המתפתל לכיוון פאסו גיאו
  

 


 



 

הליכת בולדרים ליד רפיוג Tissi

 

רפיוג פאסו סטאולנצה
 



"סייענו" בביצוע חילוץ של סבתא נחמדה שנקעה את הרגל.
לא עשינו יותר מדי חוץ מהציע תחבושת אלסטית ולנפנף בכיסוי גשם צהוב כדי לסמן למסוק את המיקום... 
 

רפיוג ברונו קרסטיאטו. גם הכלב היה מתוסכל ממז"א האוויר באותו היום

 

ירידה ביער לקראת סיום המסלול 

 

טרמפ לבלונו 
 

נערך ע"י מנהל יום שלישי 14 אוקטובר 2014 06:50:09(UTC)  | סיבה: לא צויינה

זמי1  
#14 נשלח : יום ראשון 10 אוגוסט 2008 12:52:26(UTC)
זמי1


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC)
הודעות: 5,518
ישראל

קיבל תודה: 83 פעמים ב 59 הודעות
ממש כואב לי בפנים להתבוננן ולחלום.
אמנון לנגי  
#15 נשלח : יום שישי 15 אוגוסט 2008 13:24:10(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,602
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 520 פעמים
קיבל תודה: 440 פעמים ב 319 הודעות

תודה על העדכון והתמונות היפות נמרוד.
שמח שהיה לכם כיף.

נכנסים כעת לכוננות AV2

 

נערך ע"י משתמש יום שלישי 14 אוקטובר 2014 06:51:50(UTC)  | סיבה: לא צויינה

guyy222  
#16 נשלח : יום ראשון 31 אוגוסט 2008 19:08:49(UTC)
guyy222


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2008(UTC)
הודעות: 26

שלום לכולם,
עשיתי 5 ימים ואז מזג האוויר הפסיק לשתף פעולה.
אין לי הרבה להוסיף על התיאור המפורט למעט שני דברים:
1.הגעתי דרך מינכן משם ברכבת ל Fortezza (כ - 4 שעות )ואז עוד אחת (כ 45 דקות) ל Niederdorf. ישנתי שמה ולמחרת בבוקר כ -10דקות נסיעה באוטובוס לאגם.
2.על כל זמן שהמקומיים אומרים לכן שזה ייקח...יש להוסיף עוד 50%!

טיול מהנה,
LeeB  
#17 נשלח : יום שישי 05 ספטמבר 2008 14:20:47(UTC)
LeeB


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/09/2008(UTC)
הודעות: 1

האם מישהו יודע מהו מזג האוויר הצפוי בדולומיטים באזור סוף ספטמבר?

קראתי בתגובות קודמות שלא ניתן לישון לאורך המסלול באוהלים - האם זה נכון לגבי כל המסלולים בדולומיטים או רק לגבי AV1? ואותו כנ"ל לגבי בישול עצמי?

nmrdxt  
#18 נשלח : יום שישי 05 ספטמבר 2008 17:30:42(UTC)
nmrdxt


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/01/2008(UTC)
הודעות: 485

רוב הבקתות נסגרות באזור ה-20 בספטמבר.

אין שום בעיה לבשל ולישון לאורך המסלול, זה אמנם אסור, אבל אני לא ראיתי פקחים או משהו דומה. קח בחשבון שיש אזורים יותר מפוקחים (פארקים לאומיים), שים לב איפה אתה נמצא.
odedgutman  
#19 נשלח : יום שישי 05 ספטמבר 2008 18:07:31(UTC)
odedgutman


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/09/2008(UTC)
הודעות: 2



בהמשך לשאלה הקודמת, מה לגבי מים? האם אפשר לסמוך על כך שיהיו מים באפיקי הזרימה בסוף ספטמבר? הבנתי שכן מותר להקים אוהלים בסביבת ההבקתות, האם זה נכון?

נערך ע"י מנהל יום שני 20 אוקטובר 2014 01:57:13(UTC)  | סיבה: לא צויינה

nmrdxt  
#20 נשלח : יום שישי 05 ספטמבר 2008 18:16:52(UTC)
nmrdxt


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/01/2008(UTC)
הודעות: 485

מים יש המון, גם בסוף ספטמבר, 3 ליטר צריכים להספיק ליום.

לא, בסביבת הבקתות אסור להקים אוהל (ליד הבקות יש בד"כ שלטים האוסרים על הקמת אוהלים). יש כל מיני מחסות על הדרך, ויש גם בקתות עם מחסות צמודים...
משתמשים הצופים בדיון זה
Guest
114 עמודים123>»
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.