כל הכבוד!!! 
אני ובני בן ה- 12 התחלנו את השביל בסוף חודש אוגוסט במטרה לעשותו ברצף, לאחר שבועיים של הליכה הגענו עד הכרמל (ליד זמי). ושם הפסקנו מכמה סיבות שאותם אפרט בהמשך (באשכול אחר שיענקלה פתח), אנו יוצאים לעוד שבוע/עשרה ימים ביום שלישי הקרוב. בתקוה להגיע דרומה ככל שניתן לאיזור ערד ואת המדבר נעשה בשלושה עד ארבעה מקטעים. בין חופשת חנוכה לפסח.
אשמח לשמוע על חוויות והכי חשוב הוא התכנון הלוגיסטי. זהו עיקר הבעיה שיש להורה המטייל יחד עם ילדיו.
עפ"י תוכנית ההליכה שעשיתם נראה לי שהלכתם בקצב מטורף (עפ"י קנה המידה שלי).
ביום השני הלכתם מהפארק הגאולוגי ועד גשר עלמה? וואו!!! כמעט 30 ק"מ ליום השני לטיול זה המון גם לצעירים אחרי צבא.
ביום ה- 7 מהירדנית ועד צומת גזית ביום אחד עם הילדה? כל הכבוד! אני הלכתי עם בני בכיוון ההפוך והיום הזה היה מאוד קשה לנו, מעבר למזג האוויר החם ששרר גם מרחק של 28 ק"מ ליום ועוד במגמת עליה (מעלה אלות הידוע לשימצה)...
ביום ה- 12 מהכביש לעופר ועד לגן הלאומי קיסריה זה יותר מ- 30 ק"מ...
אני תכננתי את המסע שלנו ל- 51 יום שזה בערך ממוצע של 20 ק"מ ליום ובשבועיים הראשונים גם המרחק הנ"ל היה לא קל.
אשמח לשמוע ממך איך התארגנתם מבחינת אוכל ,לינה, תרמיל...?
המידע חשוב לי להמשך המסע, אנו התכוננו ליציאה למסע כשלושה חודשים לפחות הלכנו לתדרוך בחברה להגנת הטבע, קראנו חומר יקר ערך בפורום, שאלנו,חקרנו, קנינו ציוד מתאים (נעלי הליכה,מקלות הליכה,ביגוד,גרבים,שלוקרים,תרמילים...), נפגשנו עם הורים שטיילו את השביל עם ילדיהם (שי ואור אלמוג, אודי ותמר מילוא), יצאנו להליכות ולטיול הכנה... ובכל זאת לאחר שבועיים החלטנו להמשיך במזג אוויר נעים יותר ובמקטעים...
אשמח להיות איתך בקשר, אנו מנסים לקדם את שביל ישראל בקרב משפחות עם ילדים בדיוק כפי שאתה עשית ובאותו האופן שאני מטייל. הטיול עם ילדים דורש הכנה אחרת, ובמהלך הטיול ישנם צרכים אחרים עם ילדים.
אחת המטרות המרכזיות שלנו לפני היציאה היתה כמובן להנות ולא לסמן V על מקומות. צריך להיות קשובים לעצמנו ולגוף שלנו, אנו כבר לא צעירים אחרי צבא אך מוכרחים להיות קשובים הרבה יותר לילד מאשר קשובים לו בשגרת החיים בבית. מעבר לחינוך לערכים, לאהבת הארץ, ועמידה ביעדים שהצבנו לנו הילד צריך להבין שהוא עושה את הטיול עבור עצמו ולא בכדי לרצות אותי או לא לאכזב אותי. את זה הם מבינים לאחר יום /יומים של טיול.
לאחר חזרתו של בני לספסל הלימודים, תשובתו הראשונית לשאלות על הטיול היתה: "היה קשה מאוד". היום לאחר כשלושה שבועות של הפסקה הוא ממש מתחנן לחזור לשביל למרות שאמרתי לו שהפעם אני יוצא לבד רק בכדי לראות את תגובתו. הוא לא מפסיק לדבר על המקומות שהיינו ולהתסכל על התמונות שצלמנו, ולצחוק על הקטעים שהיו לנו, בני עשה לבקשת מורתו שיעור הרצאה על השביל,הסביר על תוואי השביל, על המקומות והסיפורים המענינים, הקרין לכיתה קליפ שערכנו, והיום ניתן לומר שמעבר לעוד 34 ילדים בכיתות ו' ששמעו בפעם הראשונה על השביל, הוא שולט בטופוגרפיה, קריאת מפה, ניווט, וקצת בהיסטוריה של ארץ ישראל, לפחות על החלק הצפוני של הארץ, זה מאוד חיזק אותו ודרבן אותו להמשיך, הפעם הוא יוצא לשביל עבור עצמו בלבד.
כשהיום ששואלים אותו על הטיול הוא עונה שהיה חוויה מדהימה והוא רק סופר את הימים לצאת שוב לשביל, אם אבא יסכים לצרף אותו, הוא עדין צריך לשכנע אותי שהוא באמת מעונין לצאת, הוא יושב על האינטרנט ומוציא מידע על האתרים שאליהם נגיע והכל מבלי שאבקש, איזה אבא רע אני??? (כמובן שנצא יחדיו!)
blanky39733.2103472222