המממ...יש כאן שניים כאלו.

שבוע הליכה ללא מקלחת (מגבונים בערב נחשב?) , ללא סטייה להצטיידות במדרשה (חברים הקפיצו לנו אוכל לחניון חוד עקב). הגענו למצפה רמון , והמקלחת שם הייתה משהו שאנחנו זוכרים עד עכשיו.

לא זכור לי שסבלנו כל כך. גם חג הפסח היה בעיצומו , מה שגרם לנו לעשות קניה לכל השבוע מראש (למעט מים ועוד כמה דברים שכאמור הוקפצו לנו). אם אלך את השביל שוב , אעדיף לעבור במדרשה לשם שינוי.

בכלל באיזור הדרום הכושר וההסתגלות לתנאים גרמו לנו להתעלות על עצמינו מהרבה בחינות , בין היתר גם מהבחינה ההיגיינית . המרחק שצעדנו בכל יום כמעט הוכפל ביחס לצפון, והרעב לעוד ועוד היה בלתי נשלט. לכן אולי "רצנו" יותר מדי בשלבים האלה.