אך אך איזה יופי  רק לי זה נראה או שאנפורנה נראה כמו "הכרבולת" רק עם שלג?!?

יש הבדל בין המסלול הזה לטרק הAround Annapurna שכל ישראלי שמגיע לנפאל עושה?

Hye imtl
the walk you're describe here is very hard! and also the high passes are subject to snow storms so better check in the last village before you go.
if you plan to cross the passes to jomsom from tilichio its extra hard and need experience.
if you just visit tilichio and cross the thurong la, its only the daulgiri circut you have to think about.
if you in good shape, you might go with food on youre back but I think you will need a guide.
the weather change very rapidly there and walking alone is not advisable.

you better also check if you need to pay more to ACAP if you go to daulgiri circut...

I envy you!

Thats a hell of a walk
I walked the \anapurna circut 12 years ago and it was very impresive. unfortunatly I lost half of my films somewhere in India so no photo's...
do you need to carry all provisions with you in the doalgiri circut?

והברכים?

נסיעה טובה and godspeed!!!!!
חזרתי לפני 10 ימים...
תהנה בנפאל ותיזהר ממונסונים! רק ספטמבר עכשיו.
מעניין מאוד הטראק הזה, רק חבל שממוקטינאת הדרך הפכה לדרך ג'יפים. נקווה שתישרוד את האבק עד הפניה לדאולגירי.
תהנה
עודד

becarefull! yeti is a fearfull hunter

אני מביא פה מייל ששלחתי למוכתביי על הטרק כי אין לי כח לנסח דברים שוב.

זה יתן תמצית של מה שעבר עלי בשבועיים האחרונים. יש גם לינק לתמונות:

אמממ... אז אחרי כמה תלונות של מה זה המכתב הקצר ששלחתי.
הנה קצת מקורותיי בשבועות האחרונים.

בכל מקרה, פגשתי את ציון בטיסה לנפאל. וכרגיל עוד חבובון שנפל בפח
השטויות שיש לי בראש בקשר לנפאל.
אבל מכיוון שהוא צריך לחזור לארץ מהר אז החלטתי לשנות את תחילת המסלול
ולהתחיל מדאולגירי.
החלק הקשה והדורש מבין השניים.

אז לקחנו איזה מדריך כי לא ידענו למה לצפות בשטח. וכמובן בדיעבד היה
מיותר. יצא שכל יום תכלס הלכתי לבד במשך היום וציון הולך במרחק ממני כי
יש הבדלי כושר.
והמדריך החוצפן הזה בכלל כל יום התפלל לגשם ושלג ורצה לחזור!!!
והיה אומר לי בבוקר,טוב אתה בכושר טוב אז לך קדימה ותמצא את הדרך וגם
מקום לישון בערב...
חוצפה!!!!!

אז כבר ביום הראשון נכנסנו לעליות וירידות כמו שרק נפאל יודעת להציע.
הבעיה שזה היה בגשם שוטף ובוץ עד התחת. היינו חייבים לעצ ור באיזה כפרון
הלינה בתחילת הטרק היתה בכפרונים שפזורים בתחילת נהר המיאגדי שהלכנו לאורכו.
אבל זה לא גסטהאוסים. זה פשוט להגיע לכפר ולראות אם יש איזה חבובון מקומי
שיסכים לתת לך לישון אצלו ולאכול.
אז בכפרון הראשון ישנו בעליית גג של איזה זקן מטורלל ושיכור מיין נפאלי
שמשום מה חשב שהוא האלוהים של כל הבאפלו עלי אדמות.
יומיים לא הפסיק לזבל בשכל על באפלו.
וגם היה לו תרנגול שנכנס לדיכאון קליני. ואני מתכוון לזה. עם קריאות רמות
ואז המשך קריאות מדוכאות. (התרנגול על הגג בתמונה)
בכלל עניין התרנגולים רק מתפתח מפה.
וגם עניין הלינה.

המשכנו ללכת והעליות והירידות נהיות מטורפות יותר ויותר. המסלול מגוון
ומדהים. לא מתוייר בכלל בכלל.
וה"מגורים" התדרדרו בהתאם.
לבסוף ממש לפני קו השלג הגענו ללינה באסמים ואפילו בלול תרנגולים. כאשר
אנחנו ישנו על הרצפה והתרנגולים נכנסו ב6 בערב ללול וישנו על סוג של חציר
נעים ונחמד.
גם כן השוואת תנאים. חוצפה!!!

מפה התחיל העסק הרציני. התחלנו לטפס לגבהים יותר רציניים וגם השלג הגיע.
ישנים בשטח למעט כשהגענו לדאולגירי בייס קמפ. שם פגשנו שני מטפסי הרים
מטורללים במיוחד.
שכבר 3 שבועות מנסים לטפס את דאולגירי 1 (8156 מטר) אבל לא מצליחים בגלל מזג אויר.
כבר נגמר להם הזמן לנסות אז הם נתנו לנו בשר וגבינות ודברים טעימים לאכול
ובכלל התצלחתי להתקמבן על לישון על ריצפת האוכל מטבח שלהם!
היה שם שטיח!
בכלל הם היו דפוקים ברמות שרק שהיה בחוסר חמצן כל כך הרבה זמן יכול לעשות.
אחד מהם מתהלך כל היום בנעלי סליפרס אדומות ענקיות ומעשן ג'ויינטים.
הם נתקעו במחנה 2 על ההר במשך 3 ימים בגובה כמעט 7000 והיו חייבים לישון
במערת שלג שהם חפרו כי הם איבדו את האוהל והציוד שלהם בסופה שתפסה אותם
שם.
הזוי לגמרי.
אז בילינו איתם ערב שלם ומלא סיפורים מצחיקים.

כדאי לציין שבאותו יום לא אכלנו ולא שתינו והעסק התחיל להתדרדר. אז
הארוחה איתם היה צ'ופר רציני.

כרגיל בטרקים שלי :P
ביומיים הבאים שבהם עברנו 2 פאסים של 5300 הגזיה לא עבדה בגלל שפסגה לחות
בגשמים. נתפסנו לסופת שלגים מטורפת.
ומכיוון שלא יכולנו לבשל או להפשיר מים אז פשוט אכלנו שלג...
כן כן כן...תמיד יוצא שאני אוכל שלג כמה ימים. מעצבן!!!

בלילה האחרון ישנו בעמק הנעלם שבין הפאסים וישנו באותו אוהל בצפיפות כדי
לשמור על חום כמה שאפשר כי היה בערך מינוס 20 בחוץ.
היה דיי קשה. ומסריח.
ביום האחרון, כבר התחלתי להרגיש את הרעב ואת הצמא. ובצהריים אחרי שעברנו
את הפאס האחרון התחילה הלבנה. שזה פשוט עננות כל כך כבדה ומלאה בשלג שאתה
לא רואה ממטר. מזל שהיו עקבות בשלג. והיה לי מצפן וקצת חוש.
הלכתי ככה איזה 6 שעות. ובגלל הרעב אז התחלתי לשמוע הדים בראש וגם קולות
מוזרים. (אולי הם תמיד שם :P)
בכל מקרה זה היה מגניב פיסיקאלית! לשמוע הדים בראש.
טוב נו סיימתי תואר.... הידד!!!!!!!
היום האחרון היה באמת קשה מנטלית. הגענו לאיזה שטח מתחת לקו השלג והחלתנו
שנמשיך לדחוף עד לכפר. הכפר הראשון שבעצם גם מחבר את מסלול האנפורנה
המפורסם לגרביל שאנחנו עשינו.

הבעיה היא שנכנסנו לחושך ואנחנו עוד מסתובבים בג'ונגלים. ויש ירידה של
בערך 2000 מטר לכפר בגובה.
לבסוף הגענו באיזה 9 בערב. לציון לא היו ברכיים ואני עדיין עם הקולות
המגניבים בראש. ונכנסנו לאיזה גסטהאוס והיו שם מלא תיירים מהאנפורנה
שפשוט בהו
ביצורים המוזרים שהרגע נכנסו בדלת ונראים כמו אחרי מלחמה בהימאליה.

ניסינו לאכול כמה שאפשר אבל אחרי כמה ימים בלי ממש קשה לגוף לעכל.
שלא נדבר על לשתות.

טוב העסק הזה מתחיל להיות ארוך מדיי ולא נראה לי מעניין מישהו.
אז זה היה בגדול שבועיים פסיכוטיים ביותר.
.4 ימי הליכה בשדות שלג ומורנות
הלבנה. 2 מטפסים פסיכיים.ועם תרנגול מדוכא אחד

ועכשיו לאנפורנה כדי להשלים את פרוייקט הימאליה 2 שלי.

חכו חכו תראו מה התיכנון לפרוייקט הימאליה 3!!!
מואהאהאהאהאהאהאהאהאה



בכל מקרה התמונות נמצאות ב

תמונות

אייל בלי הפרצוף

http://www.youtube.com/user/seyalworkimtl40104.2906481481