מסלולי טיול רגלי בדרום נורבגיה:
תיאור כללי עקב מיקומה הצפוני והגיאולוגיה היחידות לה מציאה נורבגיה שילוב של נופים קיצוניים הנעים מקרחונים עצומים, אינסוף מפלים ופיורדים (לשונות ים) המגיעים לכל מקום. טיול רגלי גובל בתחביב לאומי עבור הנורבגים ולכן קיימת רשת ענפה של שבילים ובקתות הרים ברוב המדינה בדגש על רכסי הפארקים הלאומיים של רמת דרום – מרכז המדינה. חרף ריבוי המטיילים ההולכים בשבילים, קיימת בשבילים תחושת נידחות פראית נדירה, זאת עקב מיעוט הישובים והכפרים באזורים ההרריים. בקטע זה אתרכז באיזורים בהם טיילנו – רכס יוטונהיימן (Jotunheimen) ורמת הרדנגרבידה (Hardengervidda), הנמצאים שניהם דרומית לחוג הארקטי.
הגעה / התניידות אין טיסה ישירה בין נתב"ג ואוסלו, אך ניתן למצוא טיסה מקושרת במחירים סבירים, אנו טסנו דרך פרנקפורט ב 600$, סה"כ 4 שעות טיסה לפרנקפורט ומשם שעתיים נוספות לאוסלו.
התחבורה הציבורית בתוך נורבגיה אינה בסטנדרט הגבוה של מדינות אירופה הקלאסית ואוטובוסים רבים נוסעים בתדירויות נמוכות באמצע השבוע בלבד. למרות זאת האוטובוסים הנוסעים מרחקים רבים (Ekspressbussen של חברת NOR-WAY) פועלים כל השנה כל ימות השבוע.
לשמורת יוטונהיימן מספר שערי כניסה הנגישים בתחבורה ציבורית –
1. Gjendesheim – הגעה באוטובוס מאוסלו ל Fagernes (4 שעות) ומשם אוטובוס נוסף של שעתיים.
2. Spiterstulen – הגעה באוטובוס מאוסלו ל Lom (5.5 שעות) ומשם אוטובוס נוסף של שעה וחצי הפעיל רק בחודשי יולי אוגוסט (החל מאמצע אוגוסט רק בימים שישי ושבת).
3. Ovre Ardal – הגעה באוטובוס מאוסלו ל Ardal (6 שעות) ומשם באוטובוס פנימי של חצי שעה.
4. Turtagro – הגעה באוטובוס מאוסלו ל Sogndal או Lom (5.5-6 שעות) ומשם באוטובוס הפעיל רק עד סוף אוגוסט, הדרך מ Lom ארוכה יותר אך האוטובוס חוצה את רמת Sognfjell היפה.
השביל אותו הלכנו הינו מ Gjendesheim עד Turtagro.
לשמורת הרדנגרבידה ניתן להגיע בקלות שכן היא ניחצת מצפון על ידי קו הרכבת אוסלו – ברגן (4 שעות מאוסלו, 3 מברגן). התחנות מהן ניתן לצאת לשמורה הינן Hallingskeid, Finse, Hagostol ו Geilo. השביל אותו הלכנו הינו מ Hallingskeid ל Finse. חשוב לציין שהשמורה מתפרסת עוד קילומטרים רבים דרומה לאיזורים בהם לא אגע.
עונה מומלצת הקיץ הנורבגי קצר ביותר ועונת הטיולים הרשמית הינה מתחילת יולי עד אמצע אוגוסט אך זאת עקב חופשת הלימודים של בתי הספר הנורבגיים, בפועל ניתן לטייל החל מאמצע יוני (צפו למעברי הרים מושלגים) ועד אמצע ספטמבר (רוב הבקתות המאויישות נסגרות).
גם בקיץ חשוב מאוד לציין שיש לצפות לגשם ועננות על בסיס כמעט יומי, מאידך הגשם הקיצי הינו ברובו גשם דליל שלא פוגע בחוויית הטיול (מה שלא ניתן להגיד על העננות התכופה...).
משך / קושי השבילים אותם הלכנו הורכבו מ 8 ימי הליכה ביוטונהיימן ו 5 ימי הליכה ברדנגרבידה, אך השבילים והבקתות מאפשרות חופש לתכנן מסלולי הליכה בכל אורך שהוא כולל חיבור רגלי בין השמורות.
מבחינת קושי אציין שהשטח ביוטונהיימן הינו אומנם הררי אך אינו תלול בסדר הגודל של השבילים האלפיניים ומלבד בקתות בודדות הדורשות טיפוס של למעלה מ 1000 מ' (Fannaraki, Skala) נדירים הימים בהם עוברים את מחסום ה 700 מ' עלייה ירידה. בהדרנגרבידה אין כל עליות משמעותיות (אלא אם כן מחליטים לטפס על הקרחון) אך ימי ההליכה נעים בין ה 25-30 ק"מ ביום.
המכשול העיקרי הינו דווקא מזג האויר ההפכפך והרטיבות הרבה (השבילים מחורצים בנחלים שלעיתים יש לחצות ללא גשר), כל הבקתות מצויידות בחדרים מיוחדים לייבוש הציוד אך ללכת עם נעליים רטובות זה אף פעם לא תענוג גדול.
זמני ההליכה המסומנים על המפות מחושבים על ידי נורבגים קלי רגליים ותיקים ולכן יש לקחת אותם בערבון מוגבל.
מזון \ מים מזון ניתן לרכוש בבקתות השונות, בין אם ארוחות חמות בבקתות המאויישות או מצרכים בסיסיים בבקתות השירות החלקי. אין כל כפרים או ישובים בשמורות כך שלא ניתן למצוא סופרמרקט באמצע הדרך למרות שניתן מנק' מסוימות לקחת אוטובוס (ליישוב Lom ביוטונהיימן או Geilo \ Eidfjord בהרדנגרבידה) להצטיידות ולחזור.
ציוד ריבוי הבקתות לאורך השביל, כמו גם מחירי הלינה הסבירים בהחלט (לחברי DNT) מאפשרים טיול קל מבקתה לבקתה בכל שבילי ההליכה בשמורות, כמו גם בשבילים רבים נוספים. אנחנו העדפנו טיול עם אוהל וציוד מלא, למרות שבפועל ישנו מרבית הלילות בבקתות.
מלבד ציוד הטיולים הסטנדרטי של כל מטייל והעדפותיו אדגיש את חשיבות הציוד נגד הגשם, הגשם הקיצי הינו דליל ותכוף ויכול לפגוע משמעותית בהנאת הטיול עבור מטיילים שאינם מצויידים היטב כנגדו. בציוד נגד גשם אני מתכוון ל –
• מעיל גשם טוב.
• מכנסי גשם טובים (לא מכנסי טיולים רגילות שמתייבשות מהר, מכנס דוחה גשם שלובשים מעל המכנסיים הרגילים, כמו מכנסי חלפ"ס רק בלי הריח).
• כפפות דוחות גשם – כפפות רגילות הסופחות מים יהפכו במהרה ליותר מצננות ממחממות.
• כיסוי תיק טוב.
• לפחות 4 זוגות גרביים – שיהיה אפשר להחליף ליבשות על בסיס יומי.
לינה החוק הנורבגי מאפשר לחנות בכל מקום כל עוד הוא נמצא מעל 150 מ' ממקום מגורים כך שאפשרויות הלינה באוהל בשטח הינן בלתי מוגבלות. יתר על כן קיימות 3 סוגים שונים של בקתות המופעלות על ידי ארגון הסיירות הנורבגי – DNT – כאשר חברות בארגון זה (עולה בסביבות 30 יורו מגיל 26 ומטה או בסביבות 45 יורו מחיר רגיל) מוזילה באופן משמעותי את מחירי הלינה הנעים בסביבות ה 15-20 יורו לחברי DNT כאשר בני 26 ומטה משלמים חצי מחיר. אין צורך להזמין מקומות בבקתות שכן מובטח מקום לינה – גם עם מזרון על הרצפה אם אין מקום- לכל חברי ה DNT, סוגי הבקתות הינן –
1. בקתות מאויישות – Full Service – יותר מלונות מבקתות הרים עם מסעדה המאלצת את חובבי בישולי השטח לבשל בחוץ. מחוץ לעונה הבקתות(לרוב מאמצע ספטמבר) הבקתות סגורות לחלוטין (ללא חדר חורף), חשוב לציין שארוחה עולה בסביבות ה 25 יורו.
2. בקתות שירות חלקי – בקתות הרים לא מאויישות בהם יש מטבח מלא ומוצרי מזון במחירים שלא גבוהים בהרבה מהסופרמרקטים, את התשלום ניתן לשלשל במעטפה לתוך כספת או להשאיר פרטי כרטיס אשראי על טופס קיים (מה שרוב המקומיים עושים). על מנת לקבל מפתח לבקתות (אותו מפתח פותח את כל הבקתות) יש להשאיר פקדון של כ 12 יורו במשרדי ה DNT.
3. בקתות ללא שירות – כמו שירות חלקי רק ללא מטבח ומצרכים.
מדריך טיולים אנו טיילנו עם המדריך Walking in Norway בהוצאת Cicerone שהתברר כמיותר לחלוטין ונוח בשלב התכנונים בלבד.
התמצאות סימוני השבילים הינם אחידים – T אדום – סמלו של ארגון ה DNT, איזורים רבים מסומנים באמצעות רוג'ומים ענקיים בדגש על איזורים מוכי ערפל בהם סימון זה הינו חיוני.
מפות ניתן לקנות בסניפי ה DNT ובלשכות המידע לתיירים, המפות להן נזדקקנו הינן Jotunheimen Aust ו Jotunheimen Vest ליוטונהיימן ו Eidfjord ו Hadengervidda Vest להרדנגרבידה, כולם בקנה מידה 1:50000
עלויות נורבגיה הינה אחת המדינות היקרות באירופה, את העלויות הגבוהות ניתן לצמצם באמצעות כרטיס סטודנט בינלאומי (מקנה 25% הנחה באוטובוסים ורכבות) וחברות ב DNT (במיוחד אם אתם בני 26 ומטה). המטבע המקומי הינו קרונה (1 יורו = 8.5 קרונה) ולא ניתן לשלם במטבעות זרים. המחירים הבאים הינם ממוצעים ומהווים תמונה גסה של העלויות הצפויות למטייל הרגלי בנורבגיה:
1. לחם – 2-3 יורו לכיכר.
2. קילו פסטה – 1.5 יורו.
3. קפה בבקתת הרים – 2.5 יורו.
4. נסיעה בת 3 שעות באוטובוס – 30 יורו.
5. לינה בקמפינג מסודר (לרוב כולל מטבח, מקלחות בתשלום נוסף)- 15 יורו לאוהל לזוג, 30-35 יורו לבקתה בסיסית לזוג.
6. ארוחה במסעדה – 30-40 יורו לבן אדם.
קישורים למידע נוסף אתר הבית של ה DNT - כולל מידע מקיף על השבילים והבקתות אתר המכיל תיאור של שבילים בנורבגיה אתר נוסף המתאר טיול ביוטונהיימן יוטונהיימן - Jotunheimen פירוש השם יוטונהיימן בנורבגית הינו "ביתם של הענקים", חבל ארץ זה הינו ההררי ביותר במדינה ומכיל את כל הפסגות הגבוהות בסקנדינביה בהן גאלדהפיגן (Galdhapigen 2469 מ') וגליטרינדן (Glitterinden 2464 מ'), כמו גם שלל קרחונים, אגמים ונהרות. חלק מהשבילים עלולים עמוסים ביותר בעונה בדגש על מעבר Bessegen (מקטע 1) והטיפוס לגאלדהפיגן מספיטרסטולן.
השביל אותו הלכנו הינו:
1. Gjendesheim – Memurubu (6 שעות) – כ 800 מ' עלייה , 700 מ' ירידה, הליכה מרהיבה על שפת מצוק כולל את מעבר אוכף בסגן (Bessegen) המרשים בין 2 אגמים בהפרשי גבהים של 500 מ' זה מזה. ניתן גם לוותר על הירידה לממורובו ולמצוא מקום להקים אוהל בדרך לגליטרהיים וכך לחסוך כ 400 מ' של עלייה וירידה.
2. Memurubu – Glitterheim (7 שעות) – כ 900 מ' עלייה, 600 ירידה, הליכה פסטורלית לאורך אגם Russvatnet ומעבר הרים זעיר לפני הירידה לבקתת גליטרהיים.
3. Gltterheim – Spiterstulen (6 שעות) – קיימות 2 אופציות – האחת כוללת עלייה לפסגת הגליטרינדן ומשם בירידה תלולה עד ספיטרסטולן (1100 מ' עלייה, 1300 ירידה) או לחלופין דרך שדה בולדרים אינסופי רצוף אגמים וכתמי שלג (300 מ' עלייה, 500 ירידה).
ספיטרסטולן הינו מתחם מסודר של מלון ואתר קמפינג בבעלות פרטית ממנו ניתן לצאת לטיפוס על הר גאלדהאפיגן (לא דורש כל מיומנות טיפוס הרים – כשהיינו שם כיתה של ילדים נורבגיים אמיצים בני 13 עלתה וירדה באותו יום – בערפל מוחלט...) או להליכה מודרכת על קרחון (25-50 יורו – תלוי באורך הסיור).
מספיטרסטולן יוצא פעמיים ביום בעונה אוטובוס בן שעה וחצי ל Lom למבקשים להצטייד.
4. Spiterstulen – Leirvasbu (5 שעות) – 400 מ' עלייה, 100 מ' ירידה, קטע שביל יפהפה וקל העובר בין עמקים ונכנס למעמקי השמורה תחת הר Kyrkja המרשים (מכיוון זה לפחות...).
5. Leirvasbu – Olavsbu (4 שעות) – 200 מ' עלייה, 100 ירידה, מזג אויר קשה אילץ אותנו לבחור קטע שביל קצר אך יפה ביותר גם בערפל.
6. Olavsbu – Skogadalsboen (6 שעות) – 600 מ' ירידה, הליכת עמק בוצית מעט סביב סדרה ארוכה של אגמים, ניתן גם לבחור בשביל אלטרנטיבי החותך לעמק Skogadalen ומאריך את הדרך בכשעתיים הליכה.
7. Skogadalsboen – Fannaraki (5 שעות) - 1200 מ' עלייה, טיפוס ארוך בשביל נוח יחסית לבקתת ההרים הגבוהה בנורבגיה (2068 מ'), אנחנו סבלנו מערפל כבד שהסתיר מעינינו את הנוף המרהיב של רכס הורנגנה (Hurrangane) עד פיורד Luster המשתקף בימים בהירים אותו זכינו לראות רק בגלויות התלויות על קירות הבקתה.
8. Fannaraki – Turtagro (4 שעות) – 1200 מ' ירידה, מטורטגרה עובר בעונה אוטובוס ל Lom לממשיכים לפיורדים הצפוניים או ל Sogndal משם יש תחבורה לכל רחבי נורבגיה.
הרדנגרבידה - Hardengervidda רמת הרדנגרבידה הינה רמה הררית המתנשאת באמצע הדרך בין אוסלו לברגן ומתאפיינת בנופי טונדרה, אינסוף אגמים וכיפת קרח אחת גדולה (Hardengerjokulen). בחלקה המערבי נסתיימת הרמה בפתאומיות במצוקים ובמפלים האדירים המעטרים את הרדנגרפיורד ואיידפיורד.
השביל עליו אמליץ אינו זה שהלכנו, קטע השביל אותו הלכנו – המקיף את קרחון Hardengerjokulen (מבקתת Hallingskeid דרך Rembesdalseter , Kjeldebu, Kraekkja ועד Finse ) התברר כמונוטוני למדי בחלקים רבים ולדעתי לא מיצה את היופי הטמון בשמורה. השביל עליו אמליץ מבוסס על המקטעים המרשימים יותר בשביל אותו הלכנו כמו גם על התייעצות עם מטיילים רבים שפגשנו בדרך. שער הכניסה המשמעותי ביותר לחלקה הצפוני של השמורה הינה תחנת הרכבת Finse שם ניתן למצוא בקתת DNT ומכולת קטנה במחירים מופקעים. למגיעים ל Finse בשעה סבירה יותר ממומלץ טיול היום הנינוח בן ה 4 שעות לקרחון Blaisen וחזרה.
אציין גם כי עקב השיפועים הזניחים ברוב שלבי ההליכה ברמה מקטעי השביל הינם ארוכים יותר בין בקתה לבקתה (בסביבות 25 ק"מ למקטע המוגדר כ 7 שעות).
1. Finse – Rembesdalseter (7 שעות) – 300 מ' עלייה, 500 מ' ירידה, הקפת חלקה הצפוני של כיפת הקרח Hardengerjokulen עם נופים מזדמנים ללשונות הקרח הנשפכות. בחלקו הראשון עובר השביל על מסלול האופניים הפופלארי והצפוף מעט Rallarvegen.
2. Rembesdalseter – Liset (7-8 שעות) – 600 מ' עלייה, 800 מ' ירידה, מקטע נופי העובר מעל לשון הקרח Rembesdalskaka , נע מעל שפת המצוק מעל העמקים הנשפכים ל Eidfjord ומסתיים ליד הכביש בסמוך למפל Fossli.
מ Liset ניתן לקחת אוטובוס להצטיידות ב Eidfjord או Garden (פעמיים ביום בעונה, פעם ביום מחוץ לעונה).
3. Liset – Hedlo (5-6 שעות) – 800 מ' עלייה, 400 מ' ירידה, עלייה מהעמק למרחבי החלק המערבי של השמורה עם נופים ראשונים של הפסגה השטוחה Hartigen.
4. Hedlo – Stavali (5 שעות) – 400 מ' עלייה, 300 מ' ירידה, הליכה מישורית ברובה בין אגמים רבים.
5. Stavali – Kinsarvik (5 שעות) – 1000 מ' ירידה, ירידת המצוק להרדנגרפיורד כולל סדרת מפילים מרהיבים ונופי פיורד.
מ Kinsarvik ניתן להמשיך באוטובוס ל Odda ומשם באוטובוס נוסף ל Voss הנמצאת על קו הרכבת כשעה מברגן. לחלופין ניתן להמשיך במעלה הפיורד עד Ulvik במעבורת ומשם ל Voss או ברגן (יקר בהרבה...).
סיכום המסלולים המתוארים להלן הינם מסלולים מייצגים לשמורות הגדולות ומבוססים על המקטעים אותם צעדנו בחודשים אוגוסט – ספטמבר האחרונים. באופן כללי אפשרויות הטיול הרגלי באיזורים הנל בלתי מוגבלות ומאפשרות חיבור של השבילים השונים כגון השביל המחבר בין Finse בהרדנגרבידה ו Fondsbu ביוטונהיימן (כ 8 ימי הליכה) או לחלופין להמשיך צפון מערבה מיטונהיימן לאורך קרחון יוסטדל עד איזור גיירנגרפיורד (7-8 ימי הליכה).
nirshl40082.6311458333