חזרנו, אשתי ואני, אתמול בערב מ-6 ימים על השביל מדן ועד לטבריה עילית.
חוויה אדירה שבהחלט עמדה בציפיות.
זו פעם ראשונה שאנחנו עושים משהו כזה ולא ממש ידענו לקראת מה אנחנו הולכים אבל בעזרת תכנון טוב מראש ועזרה של אנשים כאן ובשטח, הכל הלך חלק יחסית.
כמה טיפים למי שמתכנן לצאת לקטע הנ"ל:
ביום הראשון לא ישנו בדן, הגענו בסביבות 11 ולכן לא היה לנו הרבה זמן להנות משמורת נחל שניר המדהימה! הייתי ממליץ לבלות לישון לילה לפני בדן כדי לבלות בשמורה זמן רב יותר.
בלילה הראשון ישנו בעין רועים, אחלה מעיין, נוף יפה ומקום לינה נחמד. אין מי שתייה אבל אנחנו בישלנו ורחצנו במי המעיין. חסרונות עיקריים - היעדר שטח ישר ללינה (ישנו על "מגלשה") והרבה רוח בשעות הערב.
בסוף היום השני (שהיה חם וקשה), הגענו לרמות נפתלי שם בכל חור היה שלט שהלינה בשטחי הישוב אסורה, באסה. אחרי שיחה קטנה עם המוכר במכולת הבנו שאפשרי לישון באיזו פינה בכל זאת אבל בגלל שאנחנו לא אוהבים ליהיות לא רצויים ישנו בחווה של משה מחוץ לישוב, עליה המליץ לנו המוכר. משה בחור עשר ויש לו חווה מקסימה עם סככה ענקית מתחתיה ישנו תמורת תרומה סמלית. הוא בונה כרגע מקלחת לייד הסככה ומכין את המקום כדי לארח שביליסטים בעתיד. הוא גם כיבד אותנו בתבשיל מעולה שהוא הכין. מומלץ.
נחל דישון מדהים, כנראה בעיקר בתקופה הזו של השנה. בסוף היום הגענו ליראון שם שלומי אירח אותנו ביחידת האירוח של מטיילי השביל. עוד מקום שכדאי להגיע אליו ולקבל אירוח מפנק! יש אנשים טובים בארץ!
ביום הרביעי עשינו את המירון, עלינו וירדנו. היה קשה אבל מהנה. החניון בתחתית המירון לא משהו. הרבה אנשים ושני ברזים מסכנים. אבל היינו יותר מדי עייפים מכדי לחפש מקום יותר טוב. אז ישנו שם ושרדנו.
ביום החמישי נחל עמוד, ההיילייט מגיע דיי מהר והוא בריכות השכווי. היינו שם לגמרי לבד. היה נהדר. המשך המסלול דיי קשה ולדעת שנינו קצת "אובר-רייטד". משום מה היו מים בכל הנחל, אז הרווחנו (אלא אם כן זה היה מיי ביוב, אבל לאחר רחצה קטנה וטעימונת מהמיים החלטנו שזה מים יחסית נקיים). העמוד מרשים :)
בסוף היום הגענו לקיבוץ חוקוק ופגשנו עוד אנשים טובים ששמחו לארח ולעזור ואף זכינו לארוחה מצויינת בחדר האוכל! הקמנו אוהל על הדשא הרך, אחלה מקום.
ביום האחרון הדברים שראויים לציון הם עין נון מחוץ למגדל, מעיין יפה אבל הרבה טינופת מסביב וכרגיל אפילו שהעמידו שם פח גדול אף אחד לא טורח לרוקן אותו... וכמובן הטיפוס לארבל שהיה שווה את המאמץ.
סיימנו עם גולדסטאר במינימרקט הדר, ושוחחנו קצת עם עמרם החביב, הבעלים של המקום שיש לו כבר איזה 10 ספרי אורחים מלאים של מטיילים מהשביל. כמובן שכתבנו לו גם משהו יפה.

לפני שאני אסיים אני רק אציין שהסימון של השביל מעולה, כמעט ולא צריך מפה. התברברנו פעמיים בלבד ולא יותר מ10 דקות. בירידה מהארבל לייד כפר הנופש חיטים, למי שהולך לפי הספר של צבי גילת, (עליו לא נביע דעתינו כרגע), צריך לשים לב שהשביל יורד שמאלה לנחל ולא ממשיך הרבה לאורך גדר הכפר. לא רק אנחנו התבלבלנו שם.

אז לסיכום כמו שאמרתי הייתה חוויה מדהימה. ראינו את הנופים המדהימים של הגליל, פריחות של אין ספור פרחים, חיות בר מקרוב ואפילו סלמנרה אחת גדולה ויפה. שווה לקום מוקדם בבוקר כדי לראות את החיות.
מה שמקשה על הטיול זה משקל עודף וחום ומה שמקל זה הפסקות מרובות, שינת לילה טובה ואוכל טוב.

תודה לכל מי שעזר לנו כאן ובדרך ובהצלחה למטיילים!

תמונות בהמשך.

כל הכבוד שלא ביטלתם ושיצאתם לדרך למרות החשש מהחום שהיה.

אני מאמין שהיה לכם מזל לצעוד בנחל עמוד רטוב העדיף על פני נחל יבש יתכן וזה בזכות הגשם שהיה באותו שבוע שלאחר החום.

המשך הליכה מוצלח

רוברט