יש המון חומר, חפש במנוע והנה תמצות העניין:
נעל- קנה נעל גדולה במידה וחצי מהרגילה
גרב- קנה גרב סינטתצית בלבד, גרב אחת דקה מתחת לגרב עבה. לא צמר ולא כותנה, שתי גרבים לנטרל את חיכוך כף הרגל מול הנעל.
אימון- הכי חשוב, להרגיל את כף הרגל להליכה, חשוב להתאמן בעליות וירידות כי אז התנועה נמרצת יותר ועם התרמיל יש עוד עומס על כף הרגל והכריות הרכות.
חשוב ל"שבור" את הנעל באימונים שלא תהיה קשיחה מידי.
התחלת להתאמן- מרח קרם שמנוני טוב לפינוק כף הרגל בערב.
בהליכה- אוורר את כף הרגל בהפסקות, יש גרבים.
החלף גרבים כל יום וכבס אותם.
בהליכה חשוב לשים לב לצריבה או עקצוץ מתמשכים, סימן להתחלת התהוות השלפוחית, עצור בו במקום ולא אחרי 3 ק"מ, בדוק, אדום? רגיש? שים רצועת פלסטר ארוכה רחבה למניעת המשך החיכוך.
מצאת שלפוחית? עצור, יבש, חכה עד שכף הרגל מתיבשת לגמרי. נקה את המקום במים, יבש. קח מחט מזרק שתחזיק איתך, נקב את השלפוחית מכמה כיוונים, העור מת וזה לא כואב. נקז, לחץ בעדינות להוציא הנוזלים, מרח אנטיביוטייקה שגם היא תהיה איתך, שים גאזה או פלסטר מיוחד תוצרת קומפיד (חנויות בתי מרקחת גדולים)
שים על הכל את הפלסטר הרחב וארוך שיחזיק את כל העסק במקום בזמן המשך ההליכה.
זה יצרוב בהליכה, תתרגל ותתאפק. לריפוד נוסף שים תחבושת היגיינית ארוכה בנעל.
במידה ומאוחר מידי, השלפוחית התבקעה לה בגרב, העור נקרע, יש חשש לזיהום לכן שים מיד אנטיביוטיקה, גאזה רצינית, פלסטר ושקול ברצינות לנוח יומים כי החיכוך כעת כשהמקום חשוף רק יעשה צרות לך ולשותפים שלך שייאלצו לעצרו ולהאיט.
במקרה כזה שקול ברצינות לרדת מהשביל.עדיף לנוח יומים ולחזור מטאשר לגרום זיהום , לסבול.
זה מזכיר לי שתמיד מתאמים עם שותפים לגבי מקרה שאחד מההולכים נפרד. שתהיו מוכנים.