לגבי פינוק - אני אוכל כל בכל מצב צבירה. אבל לא אוהב לאכול רע. כמו שאין טעם לסחוב משקל מיותר אין טעם לאכול זבל ובוודאי לא אוכל גרוע כבד.
לא מעוניין לסחוב את הפתיל הזה למקומות אחרים. ישראלים לא מתנהגים משהו אבל כך זה במקומות רבים בעולם. בכל ציבור יש את הקצוותלטובה - ולרעה. מטיילים יכולים להיות זן מאוד אנוכי ומנצל קצת מתוך הכורח של הטיול, ויש גם עלוקות טבעיות שחיות ככה. אני לא בטוח שאנחנו יותר גסי רוח מהאחרים.
לדעתי שבילים הם שבילים בכל מקום בעולם. בכל שביל אתה אמור להתקל בבעיית המזון. אולי ב- PCT אין בעייה רצינית בזה, אבל בשבילים הארוכים האחרים הבנתי שכן. והבנתי שגם ב- PCT יש קטעי נשיאת אוכל של כמה ימים, בעיות דובים וחיות אחרות. בניו זילנד, או מהנסיון שלי הליכה בשבילי הרים באוסטרליה, מיים בשטח יש אוכל אין (חוץ מלרדוף אחרי ווילובים והם רצים נורא מהר :-) ). שביל ישראל די נכנס לקטיגוריה הזו עם הצטיידות כל 3-5 ימים בדרום, בהנחה שלא רוצים לסטות מידי ולא לרוץ להטמין בכל חור. מה לעשות, לא לכולם יש זמן ויכולת לעשות את זה.
מצד שני סה"כ בישראל קל להצטייד, במונחים של קנייה לפני הירידה ושל סטיות אם יש את הזמן או את הכסף. נכון שסחיבה היא פונקציה של מחיר, כך גם לינה...הרי אפשר לישון גם במלונות וצימרים כל ליילה. יענקלה, אם היו לי 40$ מיותרים ביום הייתי משלם שכר דירה בקלות וקונה ציוד טוב יותר...
כבר שנתיים אני מנסה ללכת קל. הצלחתי להגיע ל- 16 קילו ל- 4 ימים במדבר, כולל 6 ליטר מיים ליום הליכה ומילוי מיישובים, הטמנות ומגבים, וכולל מזרן ויריעה בחורף או כילה בקייץ - 200 ו- 300 גרם בהתאמה. התרמיל שוקל 1800, אבל האוכל יוצא בין קילו ל- 750 גרם ליום וזה כבד לי מידי. אני בן 40 ועם הגיל נהייה קשה לסחוב.
לעניין המיים, במדבר משתמש בכל פטנט כולל טיהור מגבים, מציצת אבנים, נשימה מהאף והשהיית המים מתחת ללשון. עדיין, אין מה לעשות אני שותה הרבה. הסתמכות על גבים זה עניין מלחיץ ויש גבול כמה אפשר להתעלק על מטיילי ג'יפים מזדמנים, הם עוזרים ברצון אבל בשלב מסוים זה נהייה מאוד לא נעים - וגם לא תמיד אפשר לסמוך על זה.
זמי, התזונה שציינת מוכרת היטב. מסכים איתך עך על עניין הכריך, אבל לחם זה כבד. גם גורפ שוקל 400 גרם ליום, ומאוד מצמיא יחסית. ככל שהטיול מתקדם אוכלים פחות ועדיין...
עוד גנבי משקל הם המצלמה - דמוי SLR שוקלת 450 גרם, (או 270 גרם של הפוקט אבל היא לא מצלמת תמונות רציניות כמו שצריך. פה אני מקריב) שק השינה הישן גמר עכשיו אחרי 10 שנות שירות מסור והחלפתי - REI פוך לחורף אביב וסתיו, משום מה הוא שוקל 1200 ולא 1000 כמו במפרט הטכני... (אין תקציב לשק"ש של 800 גרם). בקייץ עובר לשק"ש קל יותר. כירה בינתיים וייטבוקס עד שתהייה סבלנות להכין כירת פחית קולה טובה, חומר הבעירה בישראל לא נקי- אין HEET ונוצר המון פיח על הסיר וכל מה שמסביב. ואני מתכוון המון, כל ארוחה חוויה שחורה וגם למחרת יש המשכים. אלכוהול נקי יוצר בעירה מוגזמת. באיביי לא מצאתי כירת פחיות כמו שצריך ולבנות אחת טובה בלימוד עצמי מזן סטובס לוקח לא מעט זמן. כרגע הבנייה בשלב חוסר הזמן עם הנפלים הסדרתיים (אישה ילדים עבודה ובמה שנשאר טיולים...) שעובדים ודולקים, אבל עדיין לא מספיק טוב. אגב, אם למישהו יש המלצה על סוג מדוייק של כירת פחית ונסיון בחוט קוולר מסביב לכירה כפריימר מה טוב.
בסך הכל, אני מעריך שאני כבד בשלושה קילו, בערך, לפני אוכל ומיים, ממטייל האולטראלייט האמריקאי המסור, ולדעתי כמטייל לייט , לא קיצוני אלא מודע מאוד, במגבלות התקציב וחלק מהציוד שניתן להשיג או להזמין לישראל זה איכשהוא בסדר. ראיתי שגם אייל בניו זילנד לקח תרמיל של 1.6 קילו. וכל תיק קל שמתמודד עם 6 ליטר מים על בסיס יומומי יקרוס.
לכן, המטרות הבאות:
1. לאכול קל יותר,
2. להשתיל לעצמי גנים של גמל...
tzurlis40290.2166087963