ביספינול A הוא חומר כימי אשר ממנו מייצרים פלסטיקים קשיחים ושקופים הנקראים פוליקרבונט.
ביספינול A מצוי במוצרים רבים, בכללם בקבוקי תינוקות שקופים, וכן בציפוי הפנימי של קופסאות מזון.

בעיקרון ההיסטריה התחילה שמשרד הבריאות של קנדה הוציא מחוץ לחוק את החומר - ואז כולם תהו למה ואז התחילה ההיסטריה, וכמובן האקדמיה מחפשת פירסום ומימון(היסטריית הנאנו היא הכי מפורסמת עכשיו- אין לכם מושג כמה משקיעים יש למעבדות שמתחילות בנאנו, אבל בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות אף אחד לא נוגע ויבוא היום ובו כולם יצטרכו פנצילין חדש, כבר עכשיו הרופאים נמנעים מלתת אנטיביוטיקה מסוג אחד ולגוון בשביל למנוע עמידות של החיידקים) והתחילה לגלוש על הגל ובעקבותו מועדון הצרכנים האמריקאי שהוא גוף חזק מאוד בארה"ב- וככה התחיל הסיפור:

בפברואר 2008 נעשה מחקר באונ' סינסינטי בארה"ב שהגיעו למסקנה כי לא משנה אם הבקבוק ישן או חדש, אלא רק טמפרטורת הנוזל תקבע כמה ביספינול A ישוחרר. הם גילו כי בקבוקים בני 9 שנים שחררו אותה כמות של ביספינול A כמו שבקבוקים חדשים שחררו.
החוקרים מצאו שכאשר חושפים בקבוקים, ישנים או חדשים, למים רותחים, ביספינול A משתחרר במהירות גבוהה פי 55 מאשר לפני החשיפה.
מחקרים קודמים הראו שאם משפשפים, מדיחים במדיח כלים או מרתיחים בקבוקי תינוקות, הם משחררים ביספינול A.
עוד בדקו במחקר בקבוקי מים רגילים, חדשים וישנים, ואת התגובה שלהם בפעולות שגרתיות. גילו שכמות הביספינול A ששוחרה, ומהירות השחרור, היו זהות בבקבוקים הישנים והחדשים, כשהשתמשו במים קרים או פושרים. אך כשהשתמשו במים רותחים רמות גבוהות ביותר של ביספינול A שוחררו למים.

ולכן, כל ההיסטריה קיימת גם במי עדן שאתם שותים או בנביעות או במים המינרלים שעומדים שעות בחום הישראלי בתחנות הדלק או במחסני האיחסון,והכי טוב שהולכים איתכם בטיול 3 ליטר ,כל ההורים הפאנטים שמשקים את הילדים שלהם במי עדן בבקבוקים משוחררי BPA, או במחבת הסיליקון המחורצת משיפשוף או מהמים הקשים של מדינת ישראל ומבשלים לילד בכלי פלסטיק משוחרר הBPA ומרעילים אותו יותר, או שמחממים לכם בצלחת הפלסטיק(קופסא) אוכל במיקרוגל- אז גם משתחרר BPA

לסיכומו של עניין, אין להשתמש בכלי פלסטיק עם טמפ' מעל לטמפ' החדר. אפשר לשטוף או להשתמש במים חמים בכלי אבל אח"כ יש לשטוף ולהביא את הבקבוק לטמפ' החדר. ואז כל מה שהשתחרר כבר יצא מן הבקבוק(נכון לאותה הפעולה בלבד- אם תשימו שוב מים רותחים שוב ישתחרר עוד BPA)
אם הכלי מחורץ יש לזרוק אותו כמו שעושים עם כלי בישול מטפלון- ההמלצה של משרד הבריאות אגב, לא להשתמש בכלי פלסטיק שהם יותר מבני שנה אחת(בעיקר לתינוקות).

והכי פשוט- להשתמש בכלי ללא BPA- אבל לצערנו הוא יעלה לכם פי 4.
לגבי שקיות שתיה, אין לי מידע ממה הם עשויות. אז ניתן להפנות את השאלה ליצרנית בלבד.Explize40461.8172569444

ופעם אחרונה,

הנה תשובה משורש:

In case you want to wash your system we suggest using a natural sterilizer (chemical materials can damage the film and are NOT recommended). Simply wash your bladder carefully with lemon juice, then wash it with water and dry it in the open air. Make sure it is totally dry before you store it.

We do recommend cleaning the tube from time to time. It's more exposed to UV radiation and sugar residue can accumulate when using energy drinks.

We highly recommend using our Tube Brush Kit, spatially developed for this purpose, which can be found here: http://sourceoutdoor.com/18-tube-brush-kit.html


ואכן SDNL, צדקת, יש להם ציפוי מונע בקטריות(פטנט ואישור FDA) שיכול להנזק(אגב הפולימר שלהם לא ניזוק ולשאלת הBPA BPA and Phthalate free)- ולכן אם קרתה אצה- חוץ מלשפשף היטב עם הערכת ניקוי וסודה לשתיה/מיץ לימון/חומץ, אין יותר מדי מה לעשות- חוץ מלקנות חדש וליבש היטב לפני איכסון בפעם הבאה

לדעתי, יותר מהותי מהמחיר הוא האיכות. על מנת שיזרקו פחות דברים לפח צריך להעלות את האיכות.  צריך להפחית שימוש בסוגי פלסטיק שלא ניתנים למחזור. בכל אופן, הבעיה העיקרית היא בחוסר הקפדה על מחזור.

אומנם לא כל הפלסטיקים ניתנים למחזור, אך אם מקפידים על מיון הפלסטיקים לסוגים ומחזורם, ניתן ליצור מוצרים באיכות גבוהה מהפולימר הממוחזר (זה נעשה גם במפעלי הייצור). עם מנסים למחזר סוגים שונים של פולימרים שונים ביחד, התוצאה היא תכונות מאוד ירודות. 

בחו"ל מקפידים על מיון סוגי הפלסטיק השונים. בארץ יש רק סוג אחד של סלי מחזור לפלסטיק.

 

לעיתים עלות המחזור גדולה מעלות הייצור.
ולעיתם גם המחזור מזהם יותר מייצור רגיל.

זה לא אומר שאני נגד מיחזור.

מעין
TRAVELERS

חחח..

מחזור אכן יכול להיות עסק יקר ואפילו מזהם. נכון מאוד לגבי מחזור נייר לדוגמא, פחות נכון על מחזור פולימרים חכם.

בכל אופן עדיף למחזר את הפולימרים על פני איסוף ערמות הזבל.

וכמו שאמרתי, כדי להפחית את כמויות האשפה יש לשפר את איכות המוצר כך שיהיה עמיד לאורך זמן.

אני גם מהתומכים בלהשקיע תקציבית בשביל איכות.

הנושא של ה-BPA לא באמת משנה את עמידות המוצר מבחינה מכאנית... וזה דוגמא לעליית מחיר שלדעתי לא שווה את זה.

זה לא מה שניתן להסיק מהשרשור....

מעין
TRAVELERS

אני השתמשתי באלכוהול לשתיה 96% עם קצת מים כלומר חצי כוס מכל נוזל וקיבלתי תמיסה עם 50% אלכוהול +-

השרתי לילה והשתמשתי לא היו שום טעמי לואי ובטח לא היה מסוכן לבריאות...
מצד שני אני משתמש בשקית של שורש אך ורק למים

אתם כל פעם מתסיסים אותי מחדש...ואני עוד באמצע כתיבת תיזה על משטחים אנטיבקטריאלים(פיתחתי חומר חדש לציפוי משטחים כמו השקיות שלכם...בקרוב במשרד הפטנטים).

אלכוהול כן מחטא, אבל לא מעקר!!! ז"א שרוב חיידקים/בקטריות ימותו, חלקם יפתחו עמידות, חלקם יתעכבו בגידול- ורובם ימותו.

אלכוהול או אתנול(בשפת העם-ספירט) בטוח לשימוש ואינו רעיל(למעט שתיה ישירה שלו שהוא לא מדולל וכמובן בכמויות גדולות) מה שכן- הוא לא יהרוג אצות ולא יגרום לניתוק של החיידקים ממשטח(חיידקים נתפסים חזק חזק למשטח ויוצרים תופעה שנקראת צבר חיידקים(ביו-פילם)- שכרגע אין לה פתרון מרגע שמגיעים למצב כזה(זה לא אצה!!!).

משהו שכן אפשר להרגיע- לפחות בשקיות של שורש(שאגב דויטר ונורת' פייס יתחילו לשווק אותו אינטגרלי במוצרים שלהם החל משנה הבאה, ויש אפילו פטנט חדש של שורש בתחום עיצוב השקיות) משתמשים בחומר(PEG) שלא מאפשר לחיידקים להדבק אליהם(שוב, לא אצות!!!) ולכן אפילו שטיפה במים או מים+לימון תעיף לכם כל גוף חי מהשקית(לא יודע לגבי הצינורית). אבל אם הגעתם למצב של אצה או פטריה- אני כבר לא מודע לעסק- וכמו שכבר אמרו, פשוט אחרי שטיפה במים, תייבשו את השקית טוב טוב, ועדיף מדי פעם לשפשף את הבפנים עם חוטר לבקבוקים.

גאווה לאומית.