הליכת ליילה בקיץ זה מגניב בצורה אדירה. הליכת ליילה בכלל זה כיף.
לדעתי ניתן לביצוע, כל זמן שבצפון הולכים עד 9 בבוקר או דומה, נכנסים למנוחה בצל, ואז ומארבע אחה"צ או דומה. במדבר הולכים בין ארבע וחצי בבוקר לשמונה, ומחמש וחצי עד שמונה וחצי. עבדתי בתנאים האלה בקטיף אבטיחים בפצאל ונעמה, חמישים מעלות בשיא הצהריים, אפשר גם ללכת. לא הולכים כ"כ הרבה כמו בהליכת יום רציפה, אבל הולכים.
אביזר חובה: כילה. גם נגד זבובים שמחרבים את השינה, גם לצל. "ומי שיודע פטנט לגרש את הזבובים המתקבצים, יודיעני נא" - הנה, הודעתי.

שלום לכולם!

נתחיל בזה ש"מטייל מתחיל" שכמותי יצר פולמוס עקוב מדם.(אני ממשיך עם הלשון הציורית שלכם..)לגבי ניסיון ההליכה שלי, מגיל צעיר אבי היקר לקח אותנו לטיולים ארוכים ויפים (כמו ההוא עם החמישה ילדים ואישה שצועקת, רק שהילדים לא עיצבנו אלא נהנו וכמו כן האישה..עד שהיא נפלה בנחל משמר וגרמה נזק רציני לידה), כך שניסיון מועט יש לי.

אני חושב שכולכם צודקים, אבל אתם מדברים מגרונכם-זה באמת דבר אינדיודואלי, אוהבים חום או לא, ובאמת בנגב יכול ליהיות מאוד מסוכן (בהתחשב שאין מקורות מים רבים כמו בצפון).

בגלל שאני רוצה טיול ארוך טווח, חשבתי להתחיל עם שביל הגולן+שביל ישראל ואם יגיע שלב בשביל שההליכה תהפוך בלתי נסבלת בחום הכבד, אני אפסיק בלי שום חוכמות כי כבר קרה שהתייבשתי וזה לא תענוג.

מה אומרים?

 

ההחלטה אינה נבונה. אבל אם בכל זאת החלטת לצאת כדאי שתשאל גם את אביך מה דעתו על הרעיון שלך. מירדנית לכפר קיש זה כ 27 ק"מ ללא מקור מים וכמעט ללא צל.

אני רוצה לשאול אתכם, ותהיו כנים עם עצמכם וגם עם הבחור: מי מכם יצא לטיול רגלי של מספר ימים ביולי ובאוגוסט? מי מכם היה יוצא לכל השביל בחודשים האלה?

אתם נפלאים בלתת עיצות איך להתסדר עם החם. במציאות אף אחד מכם לא מטייל בחם כבד, גם לא ליומיים. 

תעשו טובה ותפסיקו עם השטויות של להדריך את הבחור כיצד לטייל בקיץ. כאילו אתם לא מכירים את כל המיקרים של התייבשות, חילוצים, מקרי מוות וכו'.

קטונתי מלחנך את כל חכמי ציון קלי הדעת. אם לאביו של יגל יש מעט תבונה הוא לא יתן לו לצאת לדרך.

yankale1740554.3409143519

נראה לי שהוא יותר התכוון לחלק המדברי.

אתה לא עונה על כל הדרישות כי לא הלכת ואף לא ניסית ללכת את כל השביל ביולי אוגוסט. וגם אני לא שאלתי את אבא שלי כאשר יצאתי לשביל, אבל אני יתום....  /  

הבחור לא בן 18 הוא מסיים תיכון השנה. נראה לך שהוא יצא למסע כזה ואביו לא יודע על כך? אם יקבל את ברכת האב - שהוביל אותו לטיולים מגיל צעיר - לצאת ביולי אוגוסט, שיהיה לבריאות. משום מה נראה לי שהוא לא יצא לשביל, הוא רק חולם כרגע. כאשר יסיים את בחינות הבגרות הוא ידבר אחרת.

yankale1740554.7053472222

יש נושא אחד בלבד שבו לא אחדל לנסות ולשכנע וזה בדיוק הנושא הזה. אם יש סיכוי להציל נפש אחת אני מעדיף ש 100 מטיילים ישבו בבית ביולי ואוגוסט. וכבר היו מספיק מיקרים בעבר. ואם המטייל בכל זאת יצא לדרך, אנסה לעזור לו לשרוד את החוייה המפוקפקת.

כל השאר חכמי ציון שילמדו על בשרם ולא מהניסיון של אחרים: שילכו עם נעלים במידה לא נכונה ויקבלו יבלות בגובה החרמון. שירדו מהשביל בדישון כי לא התכוננו כראוי מבחינת כושר גופני. שישברו את הגב עם 24 ק"ג בתרמיל וכו' וכו' וכו'.

 

חברים יקרים!

באמת תודה על כל העצות (ולא בציניות..)הדברים גרמו לי להרהר על המטרה

כמו שיענקלה אמר יש עוד זמן רב עד לרגע המיוחל ולכן אני לא אחליט כרגע.

אז נקווה שנפגש בפורום עוד כמה חודשים.

שוב תודה!

יגל.

תרשו לי לשתף אתכם מניסיוני:
באחד הקייצים האחרונים יצאתי לטייל באיזור עלמה - ליד דישון. טיול של יום אחד לא ארוך במיוחד, לבד.
היה מזג האויר חם במיוחד ולאיזור עצמו גם לא חסרה אכזריות.
אבי חזר וביקש לא פעם שלא אצא לטיול הזה ולא הקשבתי לו. אני ילד גדול, רגיל לתנאי חום, בכושר טוב ולדעתי אלפי ק"מ בודדים של טיולים מאחוריי מאז שמלאו לי חודשיים (טיול ראשון בנחל כזיב, על עגלה).

לא קרה אסון אבל החוויה הייתה לא נעימה בלשון המעטה.

לא התייבשתי כי אני בעל משמעת עצמית והקפדתי על שתיה מרובה.
עם זאת נגמרו לי המים (ולקחתי הרבה) לפני התכנון ונאלצתי לשנות מסלול על מנת להצטייד במים.
בשדות, התושבים המקומיים לא היו מלבבים במיוחד ולמרות שראו את מצבי (אי אפשר להסתיר) לא הסכימו להקפיץ אותי לכביש הקרוב (במרחק של אולי 500 מ' מישוריים שלא היה נראה שאני מסוגל לגמוע).
בסוף אחרי מה שנראה כמו נצח (בפועל נראה לי שמשהו כמו חצי שעה, היה ממש קשה) הגעתי בכוחות עצמי לכביש הראשי ולקח בערך 3/4 שעה עד שמישהו עצר לי טרמפ.
גם מי שעצר בסוף, לא תכנן לעצור אבל שיניתי את תנוחת עצירת הטרמפים לתנוחת תחנונים כשראיתי שעוד אחד לא מתכוון לעצור והוא עצר ולקח אותי לרכב שלי.

התייבשות לא הייתה שם. מכת חום אולי כמעט הייתה שם.
הגוף מותש כל כך שאי אפשר לתאר. לא משנה כמה בן אדם חזק נפשית וכמה הוא בכושר, השרירים לא יגיבו יפה (ובצדק כשהם זוכים ליחס כזה) בתנאים האלה. (אבל אבא הזהיר אז למה לא הקשבתי? ד"א אבא עוד לא שמע את הסיפור...)

כמה קייצים אחרי זה, גיא שכח את הלקח ויצא שוב לטייל בקיץ למספר ימים.
סוכות 2010... ספטמבר נראה לי - כבר לא שיא הקיץ. איזור נחל צלמון.
היום הראשון, לא ברמה של הטיול הנ"ל אבל גם הוא לא הכיל בתוכו הנאה מרובה מהטיול.
ביום השני המסלול שונה להר מירון בתקווה ששם החום יהיה יותר נסבל. זו הייתה החלטה נכונה, הבדל של שמים וארץ.

יגל וכל אחד אחר ששואל את השאלה, אני משתייך לקבוצה שממליצה לחכות עם הטיול. כל החיים לפניך - תהיה סבלני זה יקרה. ואם זה לא יקרה אז כנראה שלא רצית מספיק ואז אין על מה להצטער כי...לא רצית מספיק אז זה בטח לא היה שווה טיול כזה בקיץ.
במקום זאת אפשר לעשות טיול מים קצר, טיול בחורשה, טיול במקום גבוה, אבל לא את שביל ישראל.

ד"א אני בן 26 ואחרי כל הנ"ל עדיין לא עשיתי את השביל.
אבל אני מאוד רוצה וגם במחיר של איבוד עבודה (כבר בוצע) זה יקרה בקרוב.

אם כבר בזה עסקינן, אז כדאי להוסיף שאין שום טעם לשתות יותר מחצי ליטר בבת אחת. כל טיפה מעבר לזה הולכת ישירות לשתן (שגם יוצא בהיר). הגוף לא מצליח לספוג כמות כזו.

ככלל נכון לשתות בכל עצירה (45 דקות הליכה ורבע שעה מנוחה), ועצירה כזו להקפיד לא לשתות מעבר לחצי ליטר.

אני לא ממש זוכר מהיכן אגור אצלי המידע הזה, אז אם יש מישהו בעל ידע בנושא, אשמח להתרענן.