ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

2 עמודים12>
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
נתיי  
#1 נשלח : יום חמישי 12 מאי 2011 15:28:42(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

זהו שרשור חמישי המסכם את מסעו של אלון בן ה7 על שביל ישראל, מסע שהתחיל באוקטובר 2009.

שרשור ראשון:

http://www.hike.co.il/posts/t66213-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%9c-%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9

שרשור שני:

http://www.hike.co.il/posts/t66475-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%9c

שרשור שלישי:

http://www.hike.co.il/posts/t66660-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99

שרשור רביעי:

http://www.hike.co.il/posts/t67043-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%a9%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99

השרשור השישי

http://www.hike.co.il/posts/t67751-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%a9%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99

גיחה 39 (6-7.5.11) סוגרים "חור" בהר הנגב

מהקטע הזה חששתי. אלון ניסה לדחות את ההליכה לשם. פעם בשבוע הביע את חששו והסתייגותו מהקטע. חיפש עליו חומר שיקל עליו את ההליכה, אך גם התמונות לא עודדו אותו במיוחד. הסכמנו לפצל את הגיחה הנוראית לשניים - והוא בשלו. כששמע שאנחנו יוצאים לשם הוא ניסה בכל מאודו לדחות את רוע הגזרה. אפילו ביום ההליכה התחיל לדבר על "שריר התאומים שכואב", "שברי הליכה", "כאבי ראש" ומה לא. העיקר שלא יעשה את הקטע האימתני, המפחיד והמעצבן - דרך הג'יפים המישורית שמצפון למכתש רמון.

אורכה של דרך הג'יפים ממצפה ועד הפיצול לכיוון נחל חווה הוא 18 ק"מ לערך. מתוכו כבר עשינו 5 בגיחה ה- 28 שבראש הלינק הזה. אלון ש-ו-נ-א דרכי ג'יפים. הן משעממות עבורו, לא אתגריות ובעיקר "קלות מדי". למי שהתרגל לבולדרים, יתדות ומצוקים תלולים - הפכה הגיחה למאבק מתמשך בין הילד המתקשה ללכת לבין ההורים המסבירים לו ש"זה השביל וגם דברים משעממים צריכים לעשות בחיים".

מתחילים בנקודת הסיום של הגיחה ה - 28 כשני ק"מ מזרחית לגן הפסלים של מצפה.

 

עכשיו הולכים

 

הליכה מייגעת נפשית. עוברים את סימון השביל שנשבר לו הז*)&*)ן אלון הולך בקצב איטי, ומדי פעם מתקשר להתלונן לאמו על הדרך הקלה מידי שאורי דביר תכנן.

כמה שעות והנוף מתחיל להשתנות. מגיעים למבואות רכס מחמל. הדרך חוזרת אל שפת המכתש ומדי פעם מקבלים הצצה לנוף הבראשית. אחרי 7 ק"מ אלון מגלה שלט מעניין. הוא מתקרב למקום ולא מתאכזב - מצפור מדוגם עם שלטי הסבר. אלון כבר שיכור מהנוף הנהדר. "אבא, אני לא רוצה ללכת מכאן".

 

השביל עוזב את שפת המכתש, ובנחל מחמל נתקלים באורח לא צפוי. פרא, שנראה מעט עייף. לרוב הם מתרחקים מבני אדם אך הפעם הוא הולך כמה עשרות בודדות של מטרים מאיתנו.

 

עוברים את נחל מחמל, והשביל מתקרב אל שפת המכתש. סימני דרך מורים שאנו כבר לקראת הסוף. מגיעים לראש מעלה מחמל. לא מסתפקים בכך וממשיכים על ציר הנפט כמה מאות מטרים למקום בו סיימנו את הגיחה הקודמת

 

אנו שבים אל עקבותינו בשביל הירוק עד מצד מחמל

אנו חוברים עם נ.ש. מאג'נדה ויחד איתו יורדים במעלה הרגלי  (להבדיל ממעלה הג'יפים הסגור לתנועה).  עד לנורית הממתינה לנו למרגלותיו. לקינוח - מתגלגלים בדיונת מחמל היפה.

זהו, סגרנו קטע  המתחיל בחניון חוד עקב ומסתיים למרגלות כרבולת חרירים. אל המדבר נחזור כנראה בשנה הבאה

 

 

ולא שכחתי: המון תודות לנורית אשתי שבזכות נהיגת השטח המיומנת שלה - לא היינו משלימים מרחק שכזה בהר הנגב



 

נתונים סיכומיים

סה"כ לגיחה זו על השביל: 13 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 373 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

 

 

נתיי40853.4787384259

מממן
HarmonicWave  
#2 נשלח : יום ראשון 15 מאי 2011 23:09:09(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,389

תודות: 299 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים ב 166 הודעות
יפה מאוד גיא!

אני עוקב גם באג'נדה - פשוט תענוג לקרוא...

טוב שפתחת שירשור חדש - הקודם באמת היה כבר ארוך מידי..
נתיי  
#3 נשלח : שבת 28 מאי 2011 23:32:02(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

היום עשינו סדר אצלו בתיקיית האומנות ומצאנו שני ציורים של שביל ישראל

הראשון "חוויה מחג הפסח", בו הוא סיפר על הגיחה ה-38, מעין שביב למחמל, מצייר את הבולדרים בנחל חווה ומציין היכן ישן כל לילה

 

הציור השני מסביר "מהי חירות"

את שני הציורים עשה לעצמו כחלק ממשימות בית הספר, כלומר לא לרצות את ההורים שלו. אפילו לא ידענו על קיומים עד היום.

אותי זה מרגש.

 

HarmonicWave  
#4 נשלח : יום ראשון 29 מאי 2011 00:40:21(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,389

תודות: 299 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים ב 166 הודעות
באמת מרגש..

הוא סיפר לכם שיש לו נערה במשאבי שדה ?
נתיי  
#5 נשלח : יום ראשון 29 מאי 2011 01:01:04(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

המלאכית של משאבי שדה כנראה שבתה את ליבו ...

נתיי  
#6 נשלח : יום רביעי 15 יוני 2011 01:46:37(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחות  40-41 (8,11.6.11)  מהמרינה בהרצליה לחוף הירוק

 חודש בלי שביל זה המון. מחויבויות חברתיות ומשפחתיות קרקעו אותנו לחודש. אז בהזדמנות הראשונה, יום חג השבועות יצאנו לגיחה קצרה על חוף הים (סיימנו בגעש), ובשבת שלאחריה המשכנו יחד עם הייקר ובנו הנהדרים מגעש, דרך מצוקי הכורכר היפים אל החוף הירוק שבדרום נתניה.

 

מתחילים במרינה של הרצליה, מול חוף הסירות, לשם הגענו בגיחה השביעית בפברואר 2010 (אז גם המשכנו קצת לארנה)

אחרי שעברנו את תל מיכל, ירדנו לחוף הנכים שם כבר נסללה טיילת חדשה עד חוף אכדיה. מתרעננים במי הממטרות ויורדים לחוף0 אלון אוהב את הים ומסוגל להתבונן בגלים במשך שעות. הצפיפות בחופים הייתה חוויה חדשה לילד הרגיל שלא להיתקל ביותר מדי אנשים אחרים בטיולים.

 

באפולוניה ריצפו את החוף בסלעים. מדובר בקיר ים שנועד להגן על המצוק

לפני שנה וחצי הוקצה סכום מסוים להגנה על מצוק הכורכר מהתמוטטויות. הדרך שהוחלט לנקוט בה בסופו של דבר, על מנת שהמבצר לא יפול לים, היא יצירת קיר ים שישבור את עצמת הגלים ע"מ שלא יווצרו צנירים במצוק, ובמקביל לתעל את מי הגשמים מלמעלה, ע"מ שלא ימיסו את הכורכר ויגרמו לו להתמוטט. הקיר עובד טוב,ולראיה - בסופה האחרונה שעשתה נזק רב לכל החוף, לא היו התמוטטויות כורכר היכן שיש את קיר הים.
הייתרון האדיר של הקיר הוא שהוא הפיך, ניתן בכל עת שידרש גם לפרק אותו, ולהעביר אותו למקום בו יצטרכו לו.





 

חוף ארסוף מלא מפרצונים כמו זה. אלון לא מתאפק ונכנס לאחד מהם לטבילה קלה.

מתנגבים, נשטפים  ומחליפים בגדים. הים שקט, ואלון נהנה מכל גל קטן המתקרב אליו.

כאן מגיע הקטע המביך. אלון מתקשה לעכל שיש אנשים המעדיפים להיפטר מבגדיהם. עושה עצמו כלא רואה וממשיך. לאחר מנוחה קלה מתחת לסוכת המציל של געש עולים למעלה ומסיימים את היום בתצפית לכיוון ביתו של נועם בשפיים

 

כאמור, ביום שבת המשכנו מהמקום בו הפסקנו יחד עם הייקר ובנו. חלקו הראשון של היום עבר מעל מצוקי הכורכר הנפלאים של חוף השרון.

הילדים שמחים לסטות לטיפוס על דיונות יפות

 

הים והמצוקים נחשפים בשיא עוצמתם. אין מי שלא נהנה מהמקום הנהדר הזה.

הייקר מעביר לילדים שיעור בבוטניקה בנושא שורשים ותרומתם להסתגלות צמחים בתנאים קשים. אבל הנוף הנהדר מרתק את כולם.

כאן חלה תקלה במצלמה וכתמים הופיעו על העדשה, אתכם הסליחה.

יורדים למטה אל הים

 

טובלים בחוף הנודיסטים (שהיה נקי ממתרחצים עירומים)

 

ממשיכים ללכת ומסיימים בחניון החוף הירוק, לא לפני שצולחים את הפולג.

 

נתונים סיכומיים

סה"כ לשתי גיחות אלה על השביל: 16 ק"מ (מתוכם חצי שכבר הלכנו)

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 388.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

 

 

נתיי40711.8981712963
נתיי  
#7 נשלח : יום שישי 24 יוני 2011 17:17:41(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 42 (18.6.11) מבית חנניה לבנימינה

יום קיץ נעים ואנו שוב בדרך אל השביל, הפעם אל הכרמל. איתנו הייקר ומשפחתו ואנו נוחתים בבית חנניה כשיעדנו דרום הכרמל.

 

הולכים ליד אמת המים לקיסריה, ובמקביל אליה יורדים מתחת לכביש 4.

מבט לאמה מגלה צינור ישן שבתוכו הועברו המים

 

מתקרבים אל חוטם הכרמל

 

חוצים את נחל תנינים מתחת לגשר. עוברים זולה נהדרת שמזמינה מנוחה, וממשיכים על מסילת הרכבת הישנה.

 

עוזבים את הפסים ומתחילים לטפס על החוטם . עוד מעט יבשילו שם חרובים עסיסיים.

 

מגיעים לסלעי הדולומיט ועוברים ליד מצבור של מאובנים ימיים - צדפות, אלמוגים וכוכב ים.

 

בתצפית החוטם ניתן להבחין בשדה של טומולי

וזה הנוף המרהיב לכיוון עמק הנדיב ובנימינה

 

בדרך לחורבת עקב נתקלים בשביל שקוף שמוביל לאנדרטה ומצפור.

הוילה של חורבת עקב מתוחזקת ומשוקמת נהדר. חגיגה לילדים השומעים את סיפורה.

מכאן ואילך יש בעיות בסימון השביל. התוואי שלו כנראה השתנה כמה פעמים, ואנו הולכים לפי מפת רמת הנדיב.

מגיעים לנקודת מוצא השבילים ופונים לשביל המעיין, שם אנו נתקלים במקומית עויינת הרוקעת רגל ומאיימת לנגוח בנו תוך מבט של רצח בעיניים.

בדרך לעין צור הנוף פונה לרמות מנשה.

עוברים את חורבת עלק ומייד לאחר מכן מגיעים לעין צור. לא רחוק משם מציצים בניקבה של המעיין. כפי שניתן לראות, מקום הנביעה סגור ומסוגר.

לאחר מנוחה תחת עץ דולב, מוצאים סוף סוף את סימון השביל. יורדים למטה, עוקפים את בית הספר ומסיימים על כביש 652 בא.ת. בנימינה

 

נתונים סיכומיים:

 

סה"כ לגיחה זו - 6.5 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 395 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

נתיי40762.5108217593
נתיי  
#8 נשלח : יום שלישי 12 יולי 2011 23:51:33(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

בשורות רעות

אלון התלונן על כאבים חוזרים ונשנים בשוקה

היום הוא נבדק אצל אורטופד והאבחון - שברי מאמץ ברגל שמאל

נושבת מהליכה למשך חודש לפחות.

אינני יודע אם נוכל להמשיך בקרוב, בטוח לא בקצב של  השנתיים האחרונות.

יענקל'ה סער  
#9 נשלח : יום רביעי 13 יולי 2011 00:01:37(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,737
גבר
ישראל

תודות: 284 פעמים
קיבל תודה: 572 פעמים ב 397 הודעות

דבר ראשון שיהיה בריא.

דבר שני אל תלכו עד אשר הרגל תחלים לגמרי.

כאשר תחזרו להליכה תעשו זאת בהדרגה.

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
זמי1  
#10 נשלח : יום רביעי 13 יולי 2011 01:11:23(UTC)
זמי1


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC)
הודעות: 5,609
ישראל

קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
אני חושב שזה שיא, השביליסט הכי צעיר עם שברי מאמץ. לא כזו שמחה אבל בכל זאת שיא...איך זה קרה? מה אומרים סבא וסבתא? זמי140736.924837963
ישר.א  
#11 נשלח : יום רביעי 13 יולי 2011 11:14:19(UTC)
ישר.א


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/08/2010(UTC)
הודעות: 430
גבר
ישראל
מיקום: נס ציונה

תודות: 373 פעמים
קיבל תודה: 152 פעמים ב 88 הודעות
שיהיה בריא וחזק. נקווה שתמשיכו בחורף כאילו לא קרה כלום
Sureal  
#12 נשלח : יום רביעי 13 יולי 2011 20:44:17(UTC)
Sureal


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2005(UTC)
הודעות: 816
גבר
מיקום: Petah Tikva

מאחל רפואה שלמה ועוד הרבה ק"מ של הליכה בשבילים.אולי באמת הקצב היה יותר מדי...

מקווה שהרשויות לא בעקבותיך? זה לא משהו שקורה לכל הילדים.

HarmonicWave  
#13 נשלח : יום רביעי 13 יולי 2011 23:15:41(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,389

תודות: 299 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים ב 166 הודעות


רפואה שלמה!

שאלה מתוך סקרנות - האם הטיולים הרגליים זו פעילות בעצימות יוצאת דופן בחייו של אלון, או שמא הילד אוהב ענפי ספורט אחרים?

בכל מקרה, עם החום השורר בחוץ, זו בדיוק העונה לנוח קצת...
נתיי  
#14 נשלח : יום חמישי 14 יולי 2011 16:41:30(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

תודה על העידוד. אנחנו מצפים לביקור-פתע של ד"ר יצחק קדמן ...

האבחנה של הרופא היא ידנית בלבד. השבר הוא בשוק ולא בכף הרגל כך שזה פחות נורא וקל לריפוי. ידיד רופא שהתייעצתי איתו לאחר מכן טען שלבדיקה כזאת אין אמינות רבה ותגובת הכאב החוזר יכלה להגיע ממכה שספג במשחק כדורגל או החלקה. אבל לך תשכנע אמא פולנייה שרק מחכה להזדמנות למשוך את אלון מהפרוייקט, שלא לומא סבא וסבתא סקפטיים מלכתחילה.

אלון מתאמן בג'וגיטסו כבר 3 שנים, משחק כדורגל, ובכלל - ספורט הוא אחד המקצועות האהובים עליו גם בבית ספר (למרות שאינו בעל מבנה אתלטי אלא עגלגל למדיי).

אוליי באמת משכנו את עונת המדבר האחרונה יותר מדיי עם גיחות של 20 ק"מ ליומיים ועם מסלולים שאינם קלים גם למבוגרים כמו הסנפיר הגדול, נחל חווה, שן רמון וחוד עקב.

אי אפשר להכריח ילד לעלות את המסלולים הללו. אם זה תלוי בו, מחר הוא עולה את העפרן בלי לקטר על הקושי או מזג האוויר.אולי הסתנוורנו מהמורעלות שלו ואהבת השטח .

נקודת האור היחידה היא האפשרות לרכב על אופניים. אולי זו ההזדמנות לחסל חשבונות עם דרכי ג'יפים מעצבנות שאלון גורר בהם ממילא רגליים ומקלל את מי ששם שם את השביל. השאלה אם 150 ק"מ באופניים עדיין הוא יחשב "שביליסט".

 

 

 

נתיי  
#15 נשלח : יום שלישי 23 אוגוסט 2011 16:58:18(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 43 (12.8.11) מכביש 465 למאוזוליאום מזור

 

עבדו כחודש וחצי מאז האבחנה והרגל הפסיקה מלכאוב. אלון מתגעגע לשביל מאוד. המסע תפס אותו עד הסוף, והוא ממש מתחנן לצאת ולטייל - גם בחום.

ביום שישי שעבר יצאנו לבדוק את מצב הרגל של הילד. בחרנו משהו קליל, מכביש 465 ליד יער קולה, היכן שסיימנו את הגיחה ה - 31 שבוצעה בפברואר.

אחלה שלט היה שם למטה.

 

בסה"כ הליכה קלילה למדיי, הכל בירידה מתונה על דרך רחבה.

הקפדנו על מנוחות כל כמה מאות מטרים. דברים שמצאנו במזבלה של אלעד עזרו לנו לנוח.

 

 

 

 

עוברים את שלט השביל ליד המאוזולאום ומסיימים במבנה המרשים. אלון כמובן נכנס ומטפס במעלה המדרגות למעלה. ולמי שתהה, התאנים בבוסתן שממול החלו להבשיל. דבש אמיתי בכל נגיסה.

 

ומה עם הרגל של הילד? באותו היום הוא השתולל כהרגלו וקיבל חבורה הגונה בשוק השמאלית. כמובן שהייתה כואבת, כך שלא ניתן לדעת אם מדובר בתוצאה של השבר או ההשתוללות האחרונה. נדע בהמשך כנראה.

 

 

נתונים סיכומיים:

 

סה"כ לגיחה זו - 2.5 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 397.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)


 

 

נתיי40789.9084027778
נתיי  
#16 נשלח : יום ראשון 04 ספטמבר 2011 00:46:27(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 44 (3.9.11) ממאוזוליאום מזור למחלף נחשונים

 

הקיץ עומד להיגמה, ואיתו כנראה גם שבר ההליכה של אלון.

היום יצאנו להליכת מבחן נוספת באזור הקרוב ביותר לביתנו (שנתיים כמעט לקח לנו להגיע לשם).

מתחילים במאוזולאום מזור היכן שסיימנו את הקפיצה הקודמת לשביל

בתמונה זו  מציג אלון לאמו את המסלול שעתידים לעבור היום - ע"ג הספר האדום

 

אלון, שבחדשים האחרונים עסק המון בשחייה (וקצת באופניים), הפגין כושר גופני מעולה.

הקטע היום אינו מהמעניינים והיפים בשביל. עוברים את משוכת השיחים שבמבואות אלעד, חוצים את כביש 444 ונעים במקביל לכביש 6. בדרך עוברים כרם זיתים, את הסימון המיוחד על חבית חלודה ופוגשים - איך לא - קבוצת חצבים.

 

בשבוע שעבר כבר נתקלנו בחצבים בתל חדיד, אחד המקומות הראשונים בשפלה בהם מבצבץ הפרח,  אם כי היה זה טיול רגיל ולא גיחה רשמית אל השביל.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1507&MessageId=155175561

עולים על הגשר מעל כביש 6 וקצת לאחריו, אלון חוגג 400 ק"מ על השביל. עוד 600 יא מ&*&^ רצינו לחגוג עם סברסים ותאנים שמצאנו ליד מזור, אבל אלון אינו אוהב לאכול אותם והמשכנו בדרכנו.

עוברים מתחת גשר הרכבת וכבר רואים את נקודת הסיום, גשר כביש 471 ליד מחלף נחשונים.

עוברים את הסימון השכוב מסיימים בתחנת מקורות מתחת לגשר

 

נתונים סיכומיים:

 

סה"כ לגיחה זו - 4 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 401.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)


 

 

 

נתיי  
#17 נשלח : יום ראשון 25 ספטמבר 2011 14:08:50(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

 

גיחה 45 (16-17.9.11) ממרגלות הר זמר לגשר עלמה

אלון החלים משברי המאמץ, ואחרי קיץ של בטלה -למחצה(כלומר שחיה פעמיים-שלוש בשבוע ואופניים) אנו חוזרים לגיחות דו-יומיות, אמנם לא ארוכות במיוחד אך בכל זאת יומיים כולל לינה בשטח לא היו לנו מאז הגיחה להר הנגב באמצע מאי.
אלון רוצה צפון אמיתי, לא כרמל או אזור טבעון, אלא צפון רחוק.
כפי שאמרו חז"ל במסכת שבילין "כשילד בן 7 רוצה לטייל בגליל - אין מסרבין לו".

אז  נחתנו בשעות אחה"צ בנקודה הצפנית שטרם הלכנו בה בשביל, מרגלות הר זמר בין המושבים רמות נפתלי לדישון, שם סיימנו את הגיחה ה - 23 בספטמבר 2010.
אלון מגיע עם "רצח בעיניים". אמנם הוא חובב מדבר בנשמתו אבל גם להרי הגליל אינו מסרב.

בתמונה: נקודת ההתחלה (מגדל המים ברקע - המאגר של רמות נפתלי בהר זמר)

 

ירידה נעימה לבקעת יחמור. בריזה  מלטפת אותנו, ושמש של אחה"צ מלטפת. מוסיקת מערבונים בוקעת מגולגולת פרה שלצידי הדרך. אלון הולך בשמחה, למרות שהוא לא סופל דרכי ג'יפים. הוא יודע שבמצב הרגל שלו מסלולים כאלה הם הרע המיעוטו. הוא מסמן לו מקום לשחייה עתידית.

נוף עוצר נשימה נשקף מתחתינו, אך אנחנו מתרכזים בפרדס שלמטה, מה יש בו?

התשובה לא מאחרת לבוא

 

פרדס הרימונים של כרם בן זימרה. טעימים ומתוקים. בצד השני יש כמה אגסים שלט נקטפו ואלה גם נאכלים בתאווה.

אלון שאינו אוהב רימונים מכרסם כריך ושואל את עצמו, למה הם מתלהבים?

ממשיכים בללכת בבקעת יחמור. חובבי טיולי הקיץ כמונו נהנים מהמראות היפים של שקיעה הולכת וקרבה. החרמון נשקף מאחורי קרן נפתלי כשדיה דורה לה בכיוון עמק החולה. פרות לרוב מלחכות עשב בשדות. פסטורליה אמיתית. את היום הראשון מסיימים בתחתית העלייה לאוכף יחמור. אלון פוגש אותי ואת הרכב שמחכים לו.

את הלילה אנחנו עושים בחניון דישון (שנותן הנחה לשביליסטים). מקום יפה עם בעלים חביבים. לידיעת השביליסטים: בעלי החניון מחזיקים מחלבת עיזים כך שיש לכם הזדמנות לקנות גבינות (לא יצא לנו לטעום אותן).

 

אלון מתעורר מלא מרץ ועם המון שמחה. הוא ישן חזק בשקט ואפילו לא התעורר כשתנים התקרבו אלינו וייללו בעוז כל הלילה. את הבוקר פוח בהתנדנדות גיל וצועק בשמחה: "איזה כיף".

 

חוזרים עם האוטו לבקעת יחמור נורית מורידה אותנו , נוסעת לגשר עלמה ויורדת בדישון לפגוש אותנו באמצע הדרך. אלון עובר גדר בקר ללא בעיות ומתחילים בעלייה לאוכף. עוברים שלט של הרט"ג המודיע כי הגענו לשמורת נחל דישון. מביטים אחורה ונפרדים מקרן נפתלי. הפעם הבאה שנחזה בה תהיה בהר מירון. ממשיכים בעלייה קלה לאוכף יחמור. שם ממתינות לנו הדבורים המפורסמות של הגליל שלא הרפו מאיתנו (ממני ליתר דיוק) עד סוף היום.

מתחילים לרדת לכיוון הדישון והנוף עוצר נשימה.

 

הירידה התלולה לערוץ הדישון עברה ללא בעיות מיוחדות. שני גליצ'ים של אלון על הישבן שנחת בשתי הפעמים על אבנים שטוחות ומרופדות בעפר רך. אלון אומר - "שאלה יהיו הגליצ'ים שלנו". עוברים צמח טפיל בצורת קיפוד שהתיישב לו על אלה זקנה ומגיעים לערוץ הנחל.

מכאן ואילך עיקר הבעיה הייתה לתפוס צל ללא נחיל דבורים שירחרח אותי. מה לעשות, לפעמים עישון יכול לעזור לבריאות - והדרך היחידה לקבל הפוגה מהיצורים המעצבנים הללו זה לעשן.

 

הולכים בדרך העפר העולה במתינות רבה. להקה ענקית של חסידות עוברת אותנו בדרכה לאגמון החולה. אנו פוגשים עד מהרה בנורית ובצמד שביליסטים. שני סטודנטים מת"א וירושלים שהגיעו מוכנים. הם מזמרים את סיפור הדרך ויודעים בדיוק היכן יש מים או מזון ומה המרחק היומי.

מאוחר יותר נפגוש זוג שביליסטים אחרים, בחור ובחורה ההולכים עם צ'ימידן במקום תרמיל כשהם משוטטים באזור מושב דישון כי אין להם אוכל. הכנה לקוייה מכל הבחינות.

חוצים כמה מעברי מנע-בקר, ואלון מוצא ענף בצורת קרניים של דישון. במתקן מקורות הוא מראה לנו כיצד דישון אמיתי צריך להיראות. כאן מחליטות הדבורים להיות יותר אגרסיביות ולעקוץ אותי. אנחנו ממהרים לאוטו ומסיימים בגשר עלמה, לא לפני שראינו שם כמה חצבים.

נתונים סיכומיים:



סה"כ לגיחה זו - 8.5 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 410 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)


 

נתיי40811.4721527778
יובלש  
#18 נשלח : יום ראשון 25 ספטמבר 2011 17:09:01(UTC)
יובלש


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 24/08/2009(UTC)
הודעות: 804
ישראל

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 214 פעמים ב 145 הודעות

 

יפה מאוד.

אנחנו עשינו אתמול את הקטע המלא (מצודת כ"ח-גשר עלמה)

היה גשום לתפארת בחצי הראשון.

הרימונים טרם נקטפו וכשטעמנו אחד גם הבנו למה (עדיין חמוץ)

מה עם הפתגם רימונים גנובים ימתקו? כנראה שהם לא שמעו עליו.

while hiking in nature take nothing but pictures and leave nothing but footprints
נתיי  
#19 נשלח : יום ראשון 16 אוקטובר 2011 18:49:27(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 46 (14-13.10.11) מגשר עלמה לעין ערבות

אחרי שבראש השנה חטף הילד חידק מעצבן, בעקבות עשרת ימי אנטיביוטיקה בין כסה לעשור, יצאנו שוב צפונה להשלים את המסלול בגליל העליון.

מתחילים מגשר עלמה, היכן שסיימנו את הגיחה הקודמת

 יום יפה ונעים, ואנו עדיין מקפידים על הליכה איטית ולא ארוכה. אלון מתרעם על כך וטוען שהקצב איטי מדי בשבילו.

הקטע הקניוני של הדישון העליון הוא מהיפים שיש. סלעים בסגנון איי הפסחא ניבטים מעלינו.

מסע קון טיקי חדש?

שלט הסבר גאלוגי שנקרא בשקיקה.

וזו תחנת הקמח העתיקה של הדישון. ההצבע השולט אולי צהוב, אבל קשה להתעלם מההדר של הנחל בקטע זה.

 

יש רבה מה לנשנש, בייחוד פטל טעים ועסיסי כמו זה.

אחרי שמילאנו כרסנו בפטל ובבורקסים (אלון), כבר היינו אדישים לפרות המתוקים והותרנו אחרינו כמויות משמעותיות למטיילים הבאים.

בין לבין, קינחנו בפירות העוזרד הקוצני.

מקום מנוחה מצויין מצאנו תחת האלון במפגש עם נחל אביב. שלושה שביליסטים הכינו שם את המאכל הלאומי.

 דבורי הגליל שכבר עקצו אותי פעמיים החלו מתקבצות סביבי, ושתים מהן עקצו אותי שוב. לאלון ולנורית שלום.

עד מהרה פקקי תנועה נוצרו במקום. רוכבי אופניים, ג'יפאים ואפילו קבוצת בוקרים.

אלון משתעמם מהפסקות ארוכות ומתחיל לנוע ביוזמתו.

 

והנה - לנגד עינינו נגלה הקרנף בכבודו ובעצמו.

 

מגיעים אל כביש 899. חיוך ניצחון של הילד.

אל הקטע האחרון מצטרף אלינו שביליסט מאוהב (בשביל) בשם תומר, עלם חמודות שהחיוך אינו מש מפיו.

חזון העצמות היבשות? הוא של יחזקאל לא של ישעיהו!

אלון סוף סוף מוצא מישהו שהולך בקצב שלו, ומשאיר אותי ואת נורית מאחורה.

עוברים את הסימון המיוחד ומגיעים לעין ערבות. יש במקום מים טעימים. גם צפרדעי נחל חביבות.

מתחת לגשר ברעם ציירו על קירות המנהרה מגדיר בע"ח וצמחים המצויים באזור הדישון.

מסיימים אחרי המנהרה

נתונים סיכומיים:



סה"כ לגיחה זו - 10.5 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 420.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

 

נתיי  
#20 נשלח : יום רביעי 26 אוקטובר 2011 22:17:11(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 47 (20.10.11) מכביש 762 לטחנת הנזירים: חוגגים שנתיים בשביל

יום שמחת תורה היום והשמחה כפולה: החג עצמו וחגיגוות השנתיים להליכה על השביל. הצעד הראשון המהוסס בשביל שנעשה בשמחת תורה לפני שנתיים, שעלה מעין סהרונים להר סהרונים, ומשם אל פרסת נקרות - לצעד הזה הצטרפו עשרות אלפי צעדים אחרים קטנים ברחבי הארץ.

מתחילים בכביש 762, היכן שסיימנו את הגיחה ה-37 באפריל.

זמי, הילד מקפיד ללכת עם החולצה שהכנת לו לפני שנתיים. הוא לא ימכור אותה בעבור כל הון שבעולם.

עונת נדידת הציפורים. להקה של חסידות חגה מעל, ואלון מנסה לספור אותן.

פרות רועות לצד השביל. למראה הזה התרגלנו (עירונים שכמונו). עוברים אלוני, אלות ואת נופית המשקיפה מעל.

משיכים בירידה המתונה לנחל ציפורי

השביל סוטה מדרך העפר לקטע טרשי קצרצר. בסוף הירידה ליד צומת קמץ נחה בצל קבוצת שביליסטים.

הולכים קצת על כביש צר. בזהירות. עוברים את תחנת הקמח של ראס עלי. מהצד השני - מראה חיפה והמפרץ. לימיננו רועה עדר כבשים - פסטורליה אמיתית.

יורדים מהכביש לדרך עפר נוחה. העוברת מעל נחל ציפורי. אלון מתעקש לרדת לכיוון הנחל ולצלוח אותו.

מסיימים מל טחנת הנזירים. (המקום סגור כרגע. מחפשים יזם שיקנה אותו)

 

נתונים סיכומיים:



סה"כ לגיחה זו - 6 ק"מ

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 426.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

משתמשים הצופים בדיון זה
2 עמודים12>
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.