חזרנו לא מזמן משלושה שבועות בקמינו וטיילנו עם ילדה בת שנה ושלושה חודשים. היה מאוד מוצלח. היא נהנתה, אנחנו נהננו. היא הייתה כוכבת בכל אלברגה בו ישנו וכולם שיחקו איתה, קישקשו איתה בבליל שפות והתחשבו בנו מאוד. היא קיבלה המון מתנות וכמות הציוד שסחבנו רק הלכה וגדלה עקב כך...

סה"כ היה לנו טיול נוח מאוד וגמיש מאוד. אנחנו ממליצים- דווקא כן עם ילד, למי שיש לו ילד (ולמי שאין- אז ילד זה באופן כללי מומלץ )

דאגותנו לגבי הלילות בחדרי דורמטורי התבדו מכיוון שהיא פשוט ישנה. ולמעט שני לילות בהם היה לה חום (תזמון מושלם ליציאת שיניים), היא לא יותר מדי הפריעה בלילה וישנה עם אמא שלה במיטה, וכשהתעוררה בלילה ינקה ונרדמה... בקיצור- מאוד מומלץ ומאוד אפשרי.

אז כן, אלו לא נופים עוצרי נשימה (התחלנו ברונססוויס- והיומיים הראשונים עד פמפלונה היו ממש יפים), אבל אפשר לטייל כשכבר קצת קר יותר (מחוץ לעונה של הטיולים ברכסי ההרים) וישנה חווית צליינות מעניינת.

זהו, רק רציתי ליידע הורים שמתלבטים איפה אפשר לטייל טיול ארוך עם ילד.

צ'או

עדי

אז ככה- סחבנו יותר מדי משקל- אני סחבתי אותה ואת הציוד שלה (15-16 קילו) יש לנו מנשא קיד קומפורט של דוייטר והוא ממש נוח, היא ישנה בו מצויין. בעלי היקר סחב את כל היתר (יותר ממה שאני סחבתי, כמובן). בשלב מסויים הבנו שאנחנו יכולים לטייל אפילו עם פחות מיים ממה שחשבנו (חצי ליטר לבן אדם ועוד חצי ליטר בתיק לספייר) בהתחלה גם קנינו אוכל וסחבנו אותו איתנו אז ממש הכבדנו על עצמנו. בהמשך כבר התפנקנו ואכלנו בבארים בדרך (אבל תמיד היינו צריכים לקחת איתנו אוכל זמין לילדה).

בשני הלילות בהם היא בכתה יותר, לשאלתך, התרחקנו כמה שאפשר ונתנו לה נורופן- ואחרי נענועים היא נרדמה. אחרים לא אמרו דבר- ישנו כמעט תמיד באלברגה ציבוריים, כולל אלברגה ענק בפמפלונה (מריה וישו, משהו כזה)- שזה בעצם מין קתדרלה שחולקה בפנים לתאים- אבל כולם (200 איש) ישנו בעצם בחדר אחד ענק- והלילה שם היה אחד מהלילות הקשים (ואין לאן לצאת...) ימים אחר כך במסלול אנשים שלא הכרנו אמרו לנו שהם זוכרים אותנו מפמפלונה. אנחנו התנצלנו מאוד ו כ ו ל ם היו מאוד סובלניים ואמרו דברים כמו 'לפחות זה הפסיק את זה שנחר לי באוזן מלנחור' וכד'.

בתחילת המסלול הלכנו כמו כולם (רק שסחבנו הרבה יותר, כאמור) והיינו עם חבורה קבועה ונחמדה מאוד. בהמשך הבנו שאנחנו לא באמת יכולים לעמוד בקצב של 20+ קילומטר ביום והורדנו קצב. זה היה לקראת לוגרוניו, שם היה פסטיבל יין וגם נתקענו שם בלי שהתכוונו לעוד יום:

סיפור צדדי- קנינו כרטיס אוטובוס ללוגו (קרוב לסאריה) בצהריים ושמנו את אחד התיקים בשמירת חפצים- כי היה לנו אוטובוס ב2 בלילה- אבל מסתבר שהתחנה (עם התיק שלנו בפנים) נסגרת ב23:00- ואין, כמובן, עם מי לדבר. אז יצא שהעברנו לילה ארוך וקריר (13 מעלות) ברחובות לוגרוניו. חוויה מפוקפקת (כשזה עם תינוקת, ובכלל).

אז כמו שאתה מבין, עשינו מסאריה את 110+ הקילומטרים האחרונים, אבל עשינו אותם מאוד לאט- ירד עלינו גשם 4 ימים (ואנחנו בילינו בעיקר במסעדות ובבארים- הלכנו קצת יותר מ10 ק"מ בכל יום כזה) קנינו שכמיות בפורטומרין- שם התחיל הגשם. ובהמשך לקטנה כבר קצת נמאס מהמנשא- אז כשהיא לא ישנה בו היא התעקשה ללכת (שזה היה חמוד, אבל איטי), בקיצור, הזדחלנו לנו עד לסנטיאגו דה קומפוסטלה (וכל ערב, באלברגה הציבורי, פגשנו את אותם אנשים). בסוף נסענו כדי לראות את פינסטרייה (היה לנו זמן עד הטיסה) וגם זה היה יפה.

בקיצור (כבר מאוחר מדי בשביל זה, לא?) הלכנו בערך 220 ק"מ בשבועיים נטו של הליכה. כל יתר הזמן הלך על הגעה לרונססוויס, דילוג באמצע, ומנוחה בסוף (כולל יומיים בברצלנוה). לא הזמנו מקום בכלל והיה בסדר גמור.

מצטערת על החפירה, אולי זה לא נשמע ככה כאן- אבל היה טיול מעולה לכן אני תמיד שמחה לפטפט עליו.

תודה לך על הפורום המועיל הזה

עדי

בהחלט קר , בעיקרבבקרים. גשום- בודאי.

על איזה קטע חשבתם?

אין הבדל, תמיד צריך להתכונן לגשם בשבילים באירופה.

לגבי הקור, בבקרים קריר עד קר . נסו להעריך לפי המלצות הזוג שהלך לפניכם, מה מרחק ההליכה המקסימלי שתוכלו ללכת. הקטע המומלץ הוא סוף השביל בספרד עד סנטיאגו.