 דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC)
הודעות: 493
תודות: 25 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
לאור בקשות מגורם מאוד בכיר בפורום אני פותח שרשור חדש.
האם ללכת חצי שנה על שביל זה דבר נורמטיבי? האם זה בכלל אפשרי במסגרת חתונה, משפחתיות ועבודה סדירה? האם זאת לא בריחה מהמציאות?
מה לעזאזל ההיגיון לעשות את זה? ואם כבר עשינו, אז למה לעשות את זה שוב? כמה אמת מקופלת בסיסמא: No Rain, No Pain, No Maine
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC) הודעות: 4,019   מיקום: ירקונה תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
|
 נו טוב. עכשיו אני צריך לחשוב על זה כי עד היום הלכתי כמו אוטומט דפוק.
נהגתי לחשוב ששביל ארוך משמש נקודת מפלט לנון קונפורמיסט שחושש משיגרת החיים
כלומר סוג של חלון זמן תרפויטי למי שחקוק בדמו להיות תמיד ה King of His Own Castle
מאז 2001 לא הלכתי בשביל ארוך והרשמים שלי החלידו. ב 1993 הבטחתי לעצמי ללכת את האפאלאצים (שוב) כמתנת יום הולדת לגיל 50.
לא עמדתי בזה. שביל ארוך כבר לא בוער בעצמותי. אולי הזמן משקיט הכל. אני צריך לעדכן את תפיסת השביל שלי. Amnonl40852.9512615741
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475  תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
כי.... למי יש כח לשביל קצר? צריך להתקלח הרבה יותר מהר. בשביל ארוך אפשר לא להתקלח חודש  |
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
עצם השימוש במילה "נורמטיבי" מעידה על התשובה. כל אחד והנורמה שלו.
כל אחד עושה את החשבון שלו לפני החלטה, כל אחד והחבילה שלו, אין כאן אחידות.
בריחה מהמציאות? בטח יש גם כאלו, בפועל זו בהחלט בריחה אבל מהסוג הטוב לחלק מאיתנו. מי שיוצא במיוחד ורק בשביל לברוח צריך לזכור שהמציאות תשב לו בתרמיל והוא לא בורח אלא לוקח אותה עימו.
הגיון? זה מטורף ולא הגיוני. הגיון שלי זה לא הגיון שלך, כל אחד ימצא וימציא את התירוצים הכי הגיוניים לדעתו בלבד למה לצאת לשביל.
לעשות שוב? אולי שביל אחר, ולמה שוב לצאת לשביל ארוך? כי נשרטת קשות בשביל האחרון והרגלים מגרדות כל תחילת אביב.
הלכיה בשביל ארוך זו לא הנאה אלא כאשר היא מלווה בסבל אחרת מה הטעם? אתה לא רוצה לסבול? לך טייל בכבישי אירופה, ותץישן במלונות ותאכל במסעדות ומישהו יסחוב עליו את התרמיל שלך.
זוהי חוויה מנטלית וגופנית כאחד, וגופנית נקנית בסבל ולא בעונג עילאי.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
נושא מעניין.
לדעתי אין בפורום הרבה אנשים שעשו טרק של חצי שנה. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
נכון, אלו שעשו הם הגרעין הקשה כאן, חלקם כבר לא כותב אבל הם בהחלט מעטים.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC)
הודעות: 493
תודות: 25 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
waterboy כתב/ה:
האם ללכת חצי שנה על שביל זה דבר נורמטיבי? האם זה בכלל אפשרי במסגרת חתונה, משפחתיות ועבודה סדירה? האם זאת לא בריחה מהמציאות?
מה לעזאזל ההיגיון לעשות את זה? ואם כבר עשינו, אז למה לעשות את זה שוב? כמה אמת מקופלת בסיסמא: No Rain, No Pain, No Maine
לא,שביל של חצי שנה זה לא נורמטיבי.
אפשרי ,פשרות פירגון ושוב פעם פשרות.
בריחה ואם לא אז לפחות דחיה לאיזה חצי שנה .
אין הגיון ,כבר הסכמנו שזה לא נורמטיבי.
כי הפעם הראשונה,עם הטוב והרע שבה, זרעה את זרע המהפכה וחייבים לחזור לשם והפעם כמו שצריך.
אמת צרופה. אין דבר כזה "חוויה אינסטנט" כדי לחוות את השביל צריך ללכת אותו.
|
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 22/02/2011(UTC)
הודעות: 16
קיבל תודה: 2 פעמים ב 1 הודעות
|
ותשובה נוספת שלא תנחם את הצעירים בניכם.כן אני מגרד את ה60 (1952) שנה מעל אמנון ובניגוד לא התחלתי ללכת רק בשנת 09 ניראה לי שלפנסיה אין דבר יותר טוב מללכת מסלולים ארוכים. ולא חייבים לגמור את כל המסלול בשנה אחת.את ATסימתי בשנתים(בגלל קדחת הקרציות שקיבלתי בצפון ורגיניה)ורק ב2010 סימתי אותו..
את PCTהתחלתי השנה הלכתי כחצי ממינו ובשנה הבאה השלים אותו.
כפנסיונר שמחוץ למרוץ הכלכלי.לימודים וכ"ו זה בדיוק הזמן האידיאלי למי שפיספס
את ..לפני הלימודים .או לפני העבודה. או לפני הילדים.אגב חלוקת הגילים על השבילים הארוכים מתחלקת בגדול בין צעירים ש"בין או לפני "לבין פנסיונרים למינהם.
למה הולכים.לא צריך יותר מידי להתפלסף זה פשוט כיף אדיר.התחברות לטבע.לעצמך.והמון זמן לחשוב.אני דרך אגב יוצא אם רשימת נושאים למחשבה -מחקר- לשבילים.והזמן רץ מהר מידי פתעום נגמר לך היום. שיהיה לכולכם יום טוב ולא משנה מתי ואיפה. גם איק טוב אשר
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 27/02/2004(UTC) הודעות: 234 תודות: 42 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים ב 25 הודעות
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
יפה אמרת ירקוני.
אוסיף את הפרוטה שלי לדיון. למרות שאני מדגיש שמעולם לא הלכתי מסלול שלקח לי יותר מחודשיים וחצי.
אני נמצא כרגע בפרק זמן החלטה לגבי קריירה בעתיד וגם בסדנת הכוונה מקצועית- וממה שאני רואה כרגע בלתי אפשרי לשלב עבודה רצינית עם הפסקה של כחצי שנה בשביל לעשות טרק.
אולי בשלב יותר מאוחר כמו שאמרו של פנסיה או אם התמזל מזלך ואתה בעל עסק או עבודה שאינה מצריכה תפקוד יומיומי (צלם,סופר,משורר).
|
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 09/01/2010(UTC)
הודעות: 76
|
אני אתחיל בזה שמאז שהייתי ילד ונחשפתי לראשונה לנשיונל ג'יאוגרפיק אני חולם שזה מה שאני אעשה כל חיי.
אומנם לא הלכתי מסע של חצי שנה, אצלי זה עדיין בשלב של ההזיות בתקווה שזה יצא לפועל מהר. עשיתי לא מעט טיולים של עד שבועיים והגדול היה חודש וחצי מאילת לעין גדי, כשאני בודק את הנגב לאורך ולרוחב. בכל הטיול סחבתי 7 ליטר מים ולא השתמשתי בהטמנות אלה במי גבים ותמילות.
פעם כשכל הסובבים אותי ניסו להבין עוד ניסיתי להסביר. בשלב מסוים הפסקתי, פשוט אין טעם שיבנו.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
למה אני הולך?
אני אתחיל בסיפור קצר.
איפשהו בגיל ההתבגרות התחלתי להבין שהליכה ברגל גורמת לי הנאה.
נולדתי עם בעיה רפואית שנקראת קריסת קשתות מלאה , בשתי הרגליים. הרופאים המליצו לי לא לאמץ את הרגליים.
עד לגיל מסוים היה לי מאוד כואב ללכת הרבה ולרוץ.
אני זוכר יום אחד שישבתי בבית ואני לא יודע למה אבל חשבתי האם זה הגיוני ללכת מביתי בפתח תקווה עד לחוף הים בתל אביב.
החלטתי לנסות, הלכתי במשך שעתיים בערך והגעתי. באותו יום חזרתי באוטובוס. הרגשתי שהתעלתי על עצמי.
לאחר כמה ימים החלטתי לנסות ללכת לאותו החוף וגם לחזור ברגל. הלכתי וחזרתי הרגשתי עוד יותר טוב עם עצמי.
לאחר זמן מה החלטתי שאני רוצה לנסות ללכת ברגל לחוף בראשון לציון, הלכתי היה לי קשה אך הגעתי והרגשתי נהדר, באותו יום חזרתי באוטובוס.
ואז הגיע יום כיפור. החלטתי שאני רוצה לצעוד מביתי עד לחוף הים בראשון לציון וגם לחזור ברגל.
הלכתי במשך 13 וחצי שעות הגעתי עד הכניסה לפתח תקווה בחזור ולא יכולתי ללכת יותר.
פיזית לא הצלחתי לצעוד יותר אבל הכרחתי את עצמי להזיז את הרגליים ,הבית שלי נמצא ביציאה מפתח תקווה להוד השרון כך שצריך לחצות גם את כל פתח תקווה, כאשר הגעתי קרוב לשכונה שלי לא היתי מסוגל לא ללכת יותר ולא לעמוד.
ישבתי בתחנת אוטובוס מחזיק את הרגליים ופשוט סובל את הכאבים העזים שהיו לי ברגליים בברכיים בירכיים וכפות רגליים, היה פשוט בלתי נסבל.
אמרתי לעצמי שאני מסוגל וחייב להמשיך ללכת עד הבית.
כאשר נכנסתי לדירה וסיפרתי להורים מה עשיתי הם הסתכלו עלי במבט מוזר.
בזמנו עוד לא הבנתי מה קרה באותה הסיטואציה , אבל עכשיו כשאני כותב את השורות האלה זה מובן לי לגמרי. זאת היתה ההתחלה.
לפני שטסתי לחו"ל ל GR 20 + GR 10 הלכתי למומחה כף הרגל ליעוץ וסיפרתי לו שאני הולך לצעוד ברגל ועל הבעיה שיש לי. שאלתי האם הוא ממליץ לי על רפידות מיוחדות לנעליים או משהו אחר.
הוא שאל אותי האם כואב לי ללכת ברגל עכשיו, אז עניתי לו שלא.
אז הוא אמר לי שהגוף האנושי מסוגל להתרגל לעיתים לדברים מדהימים ואם לא כואב לי כרגע אז הוא לא ממליץ לי על טיפול.
פשוט תמשיך לעשות את מה שאתה עושה , אמר הפרופסור.
אז אני ממשיך.arthur40930.9055208333 |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
היום קמתי בבוקר עם מצב רוח מוזר.
תגידו חבר'ה היתם פעם במצב שבו היתם צריכים לבחור בין עבודה לבין טיול? |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC) הודעות: 6,762 תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות
|
ביום שבת יצאתי לעבודה ויסלחו לי שומרי המסורת שכאן, אני עובד די הרבה בשבתות. הצטרפו אלי לעבודה:
ליבי, נכדתי הבכורה בת השנתיים וחצי ושימחה הכלבה שלי. תאור קצר של העבודה: יצאנו מחוף סידנא עלי והלכנו צפונה על המצוק בערך 4 ק"מ עד חוף ארסוף,
מול הספינה הטבועה. זה מה שנקרא עוקף אפולוניה שסומן לאחרונה. המטרה: למדוד את הקטע ולראות מה בדיוק יש בו על מנת לעדכן את המדריך.
המסלול היה הלוך ושוב ובסה"כ כ 8 ק"מ. בחוף ארסוף פגשנו קבוצה של מטיילים על השביל בני 60 בערך.
הם לא ידעו על השינוי וכיוונתי אותם למצוק. אצל המוביל של הקבוצה ראיתי את המדריך האחר. שוחחנו כמה מילים והוא עיין בעותק של המדריך האדום.
אחר כך אמר: אני רוצה לקנות את המדריך. סגרנו עיסקה (חשבונית נלשחה לביתו ... )
הנה כמה תמונות מיום העבודה הזה:
כך נגמלים מטיטולים...
זו כרית האושר שלי שהפעם שימשה כמגן רוח לליבי שנרדמה לרבע שעה בעגלה.
הירידה לים
סוף המסלול מול הספינה הטבועה.
את הארוחה אכלנו על חוף אל מול הקורמורן שעמד שם לפחות רבע שעה.
הינה דרך מצוינת לקחת את הכלב לטיול
וכזאת אטרקציה עדיין לא היתה על השביל. עכשו יש. מי שיטייל כאן בשבת אביבית יוכל לצפות בחבר'ה האלה:
וכך הסתיים לו יום עבודה לא קשה במיוחד רק 8 ק"מ...
אני לא מבין: למה צריך להתלבט בין עבודה לטיול? פעם הולכים לעבודה ופעם לטיול. זה מתאים אגב לכוווווווווולם... yankale1740980.5171527778 |
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
זו דילמה קבועה בחיים של כל השרוטים.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
יענקל'ה אני לא חושב שהבנת כל כך את הכוונה שלי.
אני מתכוון ללצאת לטיול ארוך ולהיות מפוטר מהעבודה |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154
תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות
|
arthur היקר,
המחשבה הזו חולפת במוחי כל יום (ובד"כ מספר פעמים ביום - שלא לומר, מספר רב של פעמים ביום).
זה תלוי במידה כלשהי (אבל רק במידה כלשהי) במידת שביעות הרצון שלי מהעבודה ביום הנתון - אבל זה תמיד ב- back of my mind.
אין לזה מרפה! (אני חושבת)
בינתים אני מטרקת רק בחופשות (קצרות) ומתכננת חל"ת (אבל כנראה יאשרו לי רק 4-5 שבועות).
בכל אופן - אם/כאשר "תשבר" ותחליט להתפטר ולצאת למסע שכזה - אני מבטיחה לפרגן לך ה מ ו ן (לא נראה לי שזה יכנס לרשימת השיקולים שלך... אבל רק שתדע!)
ענבר
(דרך אגב - התגובה רצינית וכנה לחלוטין!) |
ענבר. |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
|
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC) הודעות: 6,762 תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות
|
arthur כתב/ה:יענקל'ה אני לא חושב שהבנת כל כך את הכוונה שלי.
אני מתכוון ללצאת לטיול ארוך ולהיות מפוטר מהעבודה אז מה בדיוק ההתלבטות? 
נ.ב.
התגובה רצינית ביותר. אם תבחר להמשיך לעבוד כנראה שתצטער. באופציה השניה אין סיכוי שתצטער...
היום אחרי הצהרים שמעתי שיר של ...שכחתי את שם הזמר, ושכחתי גם את כל מילות השיר (HELP!!!!) אך ארבע מילים מהשיר אני זוכר:
....חפשתי שביל, מצאתי בית...
זו כנראה השריטה שזמי מתכוון אליה... yankale1740980.9262384259 |
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
אין סיכוי שתצטער על כך שאין לך עבודה? |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
| משתמשים הצופים בדיון זה |
|
Guest
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.