לשאלה הראשונה: תלוי. בשמורות טבע אסור לישון למעט מקומות מוגדרים, לכן אם אתה שם חובה לתכנן מראש. במקומות אחרים מותר, ואפשר לתכנן לקראת סוף היום - אבל תביא בחשבון שדי מעצבן להחליט חצי שעה לפני שקיעה להמשיך עוד קצת, ואז לגלות שעברת את המקום היחיד ברדיוס חמישה ק"מ שבו אפשר להקים אוהל.

שנית: מפות סימון שבילים - בחנויות ובמרכז למיפוי ישראל. מפות טופוגרפיות בלי סימון - במרכז למיפוי ישראל. בספר שלי ושל יעקב סער יש מפות טופוגרפיות של השביל וסביבותיו.

אדם שלום,
ברוך הבא לצל קורתנו הצנועה

העלית שתי סוגיות חשובות, ולגביהם קיבלת תשובות ראויות וטובות.
בוא נעשה קצת סדר בדברים:
1. נועם צדק כשדיבר על מציאת האיזון בין תכנון מראש לבין יכולת הביצוע בשטח. יש לזכור כי במהלך המסע הכושר הגופני שלך ישתפר ומה שבקושי הלכת באצבע הגליל תוכל לעשות אפילו בחצי יום בנגב.
עם זאת קח בחשבון שני דברים:
א. אם אתה ישן אצל מלאכי שביל ואתה קובע מראש איתם, אנא אל תבריז גם אם הגעת למלאך אחה"צ. בגלל זה עדיף לסגור עם מלאכים יומיים לפני ההגעה (ולא שבוע).
ב. כל מה שאמרו לך נכון עד ערד. באזורים המדבריים יכולת התמרון מועטה יותר בשל היעדר זמינות של מים, חניוני לילה ומקומות יישוב (אולי למעט הערבה שם תוכל לתמרן בין ספיר-צופר-צוקים-פארן). בדרום יש צורך לדבוק יותר בתכנון. עם זאת עד שתגיע לערד, הכושר שלך ישתפר פלאים ותוכל להעריך יותר טוב את הקצב היומי שלך ולתכנן את ההליכה בהתאם ליכולותיך.

2. במדריך האדום של שביל ישראל יש מפות טופוגרפיות. במחיר של 1.5 מפות סמ"ש אתה יכול לקבל את כל השביל כולל גרף גבהים ,תאור דרך אמין וחלוקה מוצעת.