ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
נתיי  
#1 נשלח : יום ראשון 01 אפריל 2012 20:46:19(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

זהו שרשור שביעי המסכם את מסעו של אלון בן ה7 על שביל ישראל, מסע שהתחיל באוקטובר 2009.

שרשור ראשון:

http://www.hike.co.il/posts/t66213-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%9c-%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9

שרשור שני:

http://www.hike.co.il/posts/t66475-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%9c

שרשור שלישי:

http://www.hike.co.il/posts/t66660-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99

שרשור רביעי:

http://www.hike.co.il/posts/t67043-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%a9%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%99

שרשור חמישי:

http://www.hike.co.il/forum_posts.asp?FID=8&TID=7192&PN=1&TPN=1

שרשור שישי:

http://www.hike.co.il/posts/t67751-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8---%d7%a9%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%99

 

גיחה 54 (30-31.3.12): מהר קינה לבאר אפעה

סופשבוע קריר, אידיאלי לטיולי מדבר. אנו לנים אצל דב פוניו, האורים והתומים של הטיולים במדבר יהודה. איש רב מעשים וזכויות, שעדכן אותנו ערב קודם לכן על אודות מסלול הטיול והצפוי בו. אגב, את הק"מ וחצי האחרונים עשינו ביום ההגעה לערד, מתוך ידיעה ששום כוח שבעולם לא יזיז את אלון ללכת על דרך עפר/אספלט אחרי 12.5 ק"מ.

לצורך הצגת העניינים - אנו מאחרים את היום בתאור שלהלן.

 

מתחילים מתחת להר קינה, במפגש עם השביל הירוק המגיע ממנחת ערד.יחד איתנו - חבר הפורום "הייקר" ובנו, חברו הטוב של אלון. מדובר בגיחה מאוד מיוחדת, אלון הופך תקליט היום, היינו מגיע למחצית השנייה של השביל. אלון גם ישבור את השיא שלו בהליכה יומית על השביל - 13 ק"מ

מתחילים ללכת על הדרך הירוקה, המכונה "ציר הגז" על שם צינור הגז המלווה אותה.

אלון עולה על הצינור ומתרגל שיווי משקל בעוד שתי אתונות בוהות בו .

לאורך הדרך אנו רואים מחסות מאולתרים של רועים בדואים להבערת אש.

קל לטעות כאן, אך השביל סומן ממש לאחרונה.ואנו מוצאים עצמנו מעל ערוץ נחל כנפן. אלון חוגג כאן 500 ק"מ וכמחצית השביל!!

חתיכת קילומטראז'הוא צבר בשנתיים וחצי האחרונות. מעכשיו הוא בליגה של הגדולים, וזה מחייב.

מתחילים לרדת בזהירות אל ערוץ הכנפן (ולא "כנפו" כפי שמאיר ברק מכנה אותו משום מה). מישהו קרא לקטע הזה "ירידה לצורך ירידה" וואללה צודק.

במה הייקר והילדים מתבוננים?

ברור, בצמח שמפיץ ריח מרענן בקילומטרים הראשונים של הנחל. יענקלה סער מכנה אותו "זעתר". שמו הרשמי הוא "אזובית המדבר". הנחל פורח באופן יוצא דופן (יחסית למדבר). הנה, שכרון זהוב (למי שרוצה להתמסטל), קחוונים (קחוון הנגב אאל"ט), מקור חסידה מדברי וכמובן - נוריות אסיה לרוב.

יענקלה קובע השביל אורכו 1006 ק"מ. אלון מסכים עם הקביעה הזו ומתעקש לחגוג את מחצית השביל בנפרד מהק"מ ה-500 .כשלושה ק"מ של הליכה בנחל והוא מקבל את מעדן השטח האהוב עליו - מרשמלו חרוך על זרד.

שני הילדים מתגלים כחברים נהדרים. שרים שירים, ספרים בדיחות וחידונים ומאוד מרגש לראותם מסתודדים וממתיקים סוד על רקע נופי הבראשית של הנחל. מדי פעם נותן הייקר הסבר קצר ומרתק  על הצמחים בנחל.

המסלול לא קל להליכה, המון חלוקי נחל ודשדוש מעצבן, אז מדי פעם עולים על צלע ההר ומגוונים את ההליכה, מה עוד שמדי פעם שוזפות עינינו מקרוב צניר זה או אחר.

מגיעים לראשון מבין שני מעוקים. קבוצת שביליסטים מגיחה ומזבירה אותנו מפני ירידה תלולה בקרוב. המעוק מרהיב ולא נותר אלא לדמיין מה יקרה כשהוא מתמלא במים. בינתיים אנו נהנים מהמראה היפה.

מגיעים ל"מעבר גיבסון", והלקח מסיפורו - לא לחבק את הסלע בירידה.

וזוהי הכניסה למעוק השני

 

אלון מגלה שהוא אוהב מעוקים. מי לא? בקצה המעוק מגלים גב מים ירקרקים.

אחרי המעוק השני השביל מטפס מעל הנחל. בודקים מערות מעניינות ויורדים למפגש עם נחל קינה ונחל חימר.

ההליכה כאן מאוד דשדושית וצריך לתמרן וללכת בצדי הנחל לנוכח מצוקי החימר. היחידים שאינם מתרגשים מהדשדוש הם גמלים שהגיחו מכיוון באר אפעה. כאן גם הייקר מגלה צבעוני מדבר וצהרון מצוי

במפגש עם נחל סלון, ליד השיטה הגדולה אנו פוגשים בסרגיי שחיפש כאן בפורום שותפים ועם השותפה החביבה שפגש ומעלים ברשותם את התמונה.

עוד קצת דשדוש בינות לשיחי טבק הפזורים בכל האזור. עוברים סוללה ומגלים מאחוריה מכרה פוספטים. נורית שהמתינה בסבלנות בערד ממתינה לנו על הכביש.

ביום הקודם, כאמור, הלכנו את ה-1.5 ק"מ הנוספים. אלון ונורית שוטטו להם על הכביש. פריחת רותם המדבר בלטה, וכמוהו שיח הטבק. אלון הלך מהורהר, נועץ מבט בגשר על נחל חימר. הגיחה הסתימה על כביש 258, היכן שהתחלנו את הגיחה ה-50 בינואר השנה.

נתונים סיכומיים:



מרחק הליכה לגיחה זו - 14.5 ק"מ


סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 512.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

נתיי41016.3792013889
מממן
HarmonicWave  
#2 נשלח : יום שני 02 אפריל 2012 02:30:00(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,376

תודות: 280 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים ב 158 הודעות
נהדר!

מסלול יפה.. אין ספק שהמחצית השניה של השביל תסיים מהר מהראשונה עם הגברת הסיבולת של אלון (האם אתה תוכל לעמוד בקצב ? )
נתיי  
#3 נשלח : יום שני 02 אפריל 2012 15:47:59(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

HarmonicWave כתב/ה:
נהדר!

מסלול יפה.. אין ספק שהמחצית השניה של השביל תסיים מהר מהראשונה עם הגברת הסיבולת של אלון (האם אתה תוכל לעמוד בקצב ? )

צחוק צחוק, אבל הילד תופס כושר נהדר. הוא מתייצב על קצב של 2 קמ"ש (גם בקטע האיטי הזה), ובזכותם של הייקר ובנו עבר הקטע ללא בעיות מיוחדות.

הוא מתאמן פעמיים בשבוע, עוד קצת ספורט בבית הספר ובהפסקות לפעמים רץ ועושה שכיבות סמיכה.

את מעלה עלי הוא טיפס לפני שבועיים ב55 דקות (לי זה לקח עוד 30 דקות).

בתחילת השנה די חששתי ממסלולי דו-ספרתיים אחרי שקיץ שלם אלון קורקע בשל שברי מאמץ . לי נראה שהחלפת נעלי הליכה מ"אדידס" ל"קולומביה" עוזרת לו להתמודד טוב עם קטעים כאלה.

יש בשביל 4 קטעים בני 12+ ק"מ ללא נקודות יציאה (מלחן-שחרות, מזרח הרמון, מעלה חצרה וכנפן-חימר), וזה שהוא עשה אחד מהם בהחלט מעודד.

נקווה שעד היומולדת ה-10 שלו שזה בעוד שנתיים וחמישה ימים, נשלים את השביל. החורף האחרון שבו הייתי מאושפז פגע קשות בסיכויים לעשות זאת. רק אביב קריר אולי יציל במשהו את עונת המדבר המחורבנת הזאת. מקסימום נלך בדרכי ג'יפים בלילה עם פנסים.

GibsonLP  
#4 נשלח : יום חמישי 05 אפריל 2012 10:45:16(UTC)
GibsonLP


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 18/04/2011(UTC)
הודעות: 229

קיבל תודה: 10 פעמים ב 8 הודעות
כבוד הוא לי שמעבר בשביל ישראל נקרא על שם שם המשתמש שלי, אפילו אם לא מדובר בשם רשמי :)
המסע שלכם נראה פשוט נהדר וכיפי.
55 דקות זה מהר, אנחנו דידינו לפסגה בשעה וחצי.
נתיי  
#5 נשלח : יום שלישי 17 אפריל 2012 14:48:15(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 54 (13.4.12): מערד למרגלות רכס זוהר

הפסח הזה היה יבש מבחינת טיולים. אני עבדתי בחול המועד ובשני ערבי החג ונורית חטפה וירוס עם חום ודלקת גרון שהשבית אותה וקצת הדביק אותנו.

למרות זאת יצאנו בשישי לגיחה קצרצרה באזור ערד, כדי שלא נרגיש כאילו החד עבר "על ריק".

מתחילים בכניסה הצפונית לערד, היכן שסיימנו את  הגיחה ה-47 בנובמבר האחרון

 

אלון מסיים לכרסם את כריך החביתה ואנו מתחילים בהליכה בדרך חברון. עוברים את כיכר היעלים שמאחוריו מסתתר הקניון, ובמדרחוב קונים ארטיק אננס מרענן.

מהכיכר הדרומית מתחילים לרדת אל המדבר. עוברים קבוצה של עצים שניטעו בראש נחל יעלים.

מביטים אחורה לכיוון ערד. שמאלה מאיתנו מזדקרים הרי מואב ומתחתיהם מה שהיה עם ים המלח. ריח נהדר של מרווה, אזובית המדבר (זעתר) ופריחה של שיכרון זהוב. והנה, הגרסה המדברית של האריה השואג.

יורדים לאפיק נחל יעלים המתפתל במקביל לכביש 31

 

את פנינו בנחל מקבלים המוני קחוונים בכל הסוגים שעליעהם מפקח בן פרג סגול. לידם - סלע החייזר

 

והנה מכונית שודים שהידרדרה לערוץ

 

ההליכה בנחל יעלים לא נוחה במיוחד ואיך לומר את זה בעדינות? המקום לא הכי נקי שבעולם. מדי פעם נפתחים חלונות נוף כמו זה שכאן. עשרות המערות שמסביבנו כאילו ממתינות לחוקר שיחשוף את צפונותיהן (טוב, אחרי שהבדואים בדקו אותן בדקדקנות מן הסתם לא תהיינה "צפונות").

שדה פרגים מפתיע מתגלה מימיננו. ריכוז כה גדול של פרחים אדומים במדבר תמיד עושה טוב.

ממשיכים ללכת בנחל, אלון תופס מנוחה על הקיר הקניוני המוצל קמעא, וממשיכים.

אלון עושה קולות של עייפות. בהתחלה אני לא כל כך מאמין אבל משתכנע שמשהו קצת מפריע לו. השביל עוזב את הנחל, מטפס על שלוחה של רכס זוהר ומגיע למאגורת יעלים היבשה. ממנה ניתן ללמוד על הדרכים של יושבי המדבר לא לאבד אף טיפה במדבר.

אנו מסיימים במפגש עם כביש 31

בדרך חזרה אלון נרדם בתל ערד כך שבאמת משהו הציק לו, כנראה נדבק מנורית.

נתונים סיכומיים:

 

מרחק הליכה לגיחה זו - 6 ק"מ


סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 518.5 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

 

 

יענקל'ה סער  
#6 נשלח : יום שלישי 17 אפריל 2012 16:17:16(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,692
גבר
ישראל

תודות: 276 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים ב 384 הודעות

כמה מילים להורים: אתם ההורים הכי משקיענים שאני מכיר. לנסוע כ-150 ק"מ לכל כיוון בשביל ללכת 6 ק"מ, כל הכבוד!!!

אכן במדבר 10 פרגים זה שדה...

 

 

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
נתיי  
#7 נשלח : יום שלישי 17 אפריל 2012 20:35:18(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
yankale17 כתב/ה:

כמה מילים להורים: אתם ההורים הכי משקיענים שאני מכיר. לנסוע כ-150 ק"מ לכל כיוון בשביל ללכת 6 ק"מ, כל הכבוד!!!

 

 

 

תודה על המחמאה, אם כי התכנון היה לסיים במנחת. אלון הרגיש לא הכי טוב ונאלצנו לסיים במסעף כידוד.

והיו שם קצת יותר מ10 פרגים (בסביבות 60-70( רק שלי לא הייתה סבלנות למצוא זווית נוחה לצלם.

נתיי  
#8 נשלח : יום שלישי 08 מאי 2012 21:55:09(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה א55 (4.5.12): מחורבת חומימה להר מירון


בסוף השבוע האחרון חזרנו לגליל העליון להעפיל מאזור עין ערבות אל הנקודה הגבוהה ביותר בשביל ישראל - הר מירון.

כמו פעמים רבות שבהן אנו מחלקים קטע ליומיים הליכה, מתחילים מסיבות לוגיסטיות ואחרות דווקא בקטע השני וחוזרים יום למחרת לקטע שלפניו.

כך גם תוכננה הגיחה: יום שישי מתחילים מחרבת חומימה לד לשביל הפסגה, וביום השני עולים מגשר ברעם לחורבת חומימה. הדברים הפעם מעט השתבשו.

 

בכל מקרה, ביום שישי אחה"צ אנו יורדים בחניון ואלון עם נורית מתחילים לעלות למעלה.

 

עבדכם הנאמן עולה עם הרכב למעלה ויורד ברגל אל השניים.

ההליכה במעבה חורש צפוף היא חוויה לא רגילה עבור הילד חובב המדבר. מצא חן בעיניו עץ הזית העתיק שראה עשרות אלפי מטיילים.

הפריחה נהדרת, למרות שהיא כבר מעבר לשיא: קחוון הגליל, פרג אגסני, חד-שפה מצוי, פעמונית קיפחת, קידה שעירה, לוטם מרווני, טופח מצוי, שום משולש, לבנה רפואי, אחירותם החורש, ורוניקה סורית, רקפת (!), מרוה מרושתת, כליל החורש והסחלב הגדול בארץ: שנק החורש.

ישנם אפילו כמה פרחים העומדים ספני פריחה, כמו ציפורנית נפוחה  עוזרד אדום וחוחן הקונרס.

אלון נדקר בקידה השעירה, ולבסוף מתפייס איתה בטקס רב רושם.

אבל למרבית הצער הילד נתקף שוב בכאבי רגלים. כל 200 מטר אנו נאלצים לקחת כמה דקות של מנוחה. פני הילד אומרות הכל.

קצת לפני הר נריה שאלתי אותו אם הוא רוצה "לחתוך לכביש" ולסיים.

בדמעות הוא מסרב. הוא רוצה להעפיל להר מירון ויהי מה. פעם ראשונה שהוא מגיע למקום הזה ומן הדין שיעלה עליו בכוחות עצמו ולא בכוחות מכונית.

עם כאבים או בלעדיהם, הילד נשבע לעצמו שיגיע להר מירון על 4, על 2 או על 6 (כששנינו סוחבים אותו), אבל לא על גלגלים.

אנו מטפסים בקצב של קמ"ש. נאחזים בעצי הקטלב היפים ו ובענפיהם הפורחים ועולים באיטיות ובנחישות.

מציצים מערבה ורואים את הים התיכון קורץ לעברנו. ליד ריכוז הארזים אלון לוקח מנוחה של כמה דקות

 

 

 

לאלון הארזים היפים נתנו תחושה של חוצלארץ. לבוגרי לבנון התחושה היא מן הסתם שונה ...

 

הנוף ממצפור הר נריה היה שווה את הכל.

אלון מתבונן לעבר הר מירון ואומר: אין לנו עוד הרבה.

השמש כבר שוקעת ובמעבה היער מתחיל להחשיך. הילד עולה לאט לאט. היה אפילו איזה קטע שסמשכתי אותו באמצעות מקלות ההליכה.

באור אחרון וכשהוא מותש, מגיע אלון לנקודה הגבוהה ביותר של שביל ישראל - שביל הפסגה

 

השמש כבר שקעה ומסביב הערב יורד. מדליקים פנסים ויורדים בשביל האדום אל הרכב.

היה ברור שאת הקטע שתכננו למחרת לא נעשה כמתוכנן, אם בכלל.

 

 

נתיי41037.8232638889
יענקל'ה סער  
#9 נשלח : יום רביעי 09 מאי 2012 12:41:36(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,692
גבר
ישראל

תודות: 276 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים ב 384 הודעות

החלמה מהירה לאלון.

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
ישר.א  
#10 נשלח : יום ראשון 27 מאי 2012 00:30:41(UTC)
ישר.א


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/08/2010(UTC)
הודעות: 417
גבר
ישראל
מיקום: נס ציונה

תודות: 348 פעמים
קיבל תודה: 144 פעמים ב 85 הודעות

לא היתי בארץ ולכן התגובה המאוחרת. כאחד שעוקב אחרי המסע של שלכם וכל מה שעברתם

קשה לקרוא את שתי המילים האחרונות "אם בכלל". הראתם עד עכשיו "דבקות  במטרה"(בעיות הרגליים של אלון ומחלתך נתיי) נוחו טוב בקיץ ואני מאחל לכם שתמשיכו בחורף הקרוב

בהצלחה וכל הכבוד

 

ישר.א41055.9068287037
נתיי  
#11 נשלח : יום ראשון 27 מאי 2012 01:38:38(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה ב55 (5.5.12): מחורבת חומימה לגשר ברעם (כביש 899)

את הלילה עשינו ביראון, החלטה שבדיעבד התגלתה נבונה. אלון זכה ב-10 שעות שינה רצופות וחזקות, שבסיומן התעורר נטול כאבים ורענן.

למרות זאת, לא לקחנו סיכון ואת הקטע אותו היינו אמורים לעלות, עשינו בירידה. אלינו הצטרפו חבר הפורום "הייקר" ושני ילדיו, מה שאפשר לאלון להנות מחברתם וכמובן - גם הקפצת רכבים.

את פנינו מקבל צבעוני צהוב, פרפר יפה שלא נרתע מחברתנו.

אלון בודק שוב את המפה ליד שלט השביל ואנו מתחילים לרדת. עובדים ליד חורבת חומימה, שפרושה חורבת היונה הקטנה (או חורבת יונית), מביטים בפסגת המירון ונבלעים בתוך היער.

הילדים מנווטים היום, ואנו הולכים מאחוריהם. אחרי בוסטר מירון אנו מוצאים עצמנו עולים לאורך גדר בקר, ורק לאחר רבע שעה של טיפוס נוכחנו לדעת שטעינו בדרך, וכי אנו נמצאים ליד נ.ג 806.

"אם כבר-אז כבר"- אנו עולים לראש ההר וזוכים בנוף מרהיב של החרמון, רמת דלתון וקרן נפתלי.. גם בירידה התברברנו ומצאנו עצמנו צועדים בשביל, אך לכיוון ביס"ש הר מירון...

לבסוף מצאנו את דרכנו ואנו עושעם את דרכנו אל נחל צבעון.

חוצים את כביש 89  ליד שלט השביל.

ליד הכביש הייקר מזהה את ורד הכלב, פרח יפה ונדיר בארצנו .

הולכים בהתחלה בדרך עפר רחבה, ליד פריחה יפה של סייפן התבואה  ואפילו נורית אסיה.

חולפים על פני שער בטון מסתורי. מישהו יודע למה הוא שימש?

קצת אחרי השער אנו יורדים אל הצבעון, לאחד הקטעים היפים ביותר של שביל ישראל בצפון.

השביל כאן עובר בתוך סבך צפוף וחשוך של עצים. לאלון זה הזכיר את נחל קדש, אם כי השיפוע כאן מתון בהרבה.

ממשיכים ללכת לצד הצבעון ונהנים מהמסלול, הצל והאווירה.השביל חוצה את הצבעון ולעינינו מתגלה מחזה יפה של נוף גלילי - נחל דישון וגבעת חלב.

 

 

הדישון כאן יבש אך תוך זמן קצר של הליכה מגיעים לקטע בו המעיינות שלצידו מזרימים אליו מים.  

במפגש של הדישון עם נחל גוש חלב גולש מהגבעה עדר גדול של צאן. הילדים נכנסים לשכשך במים ולפתע קורא לנו הייקר שרואה המלטה של עז.

עד שכיוונתי את המצלמה כבר נולג גדי שחור שיצא רטוב כולו, והעז כורעת פעם נוספת ומוציאה את השלייה.

חוויה אמיתית!

הילדים חוזרים לשכשך במים, ונהנים מהמפלון הרטוב הקטן שבמפגש הנחלים. אחרי דקות ארוכות של כיף יוצאים מהדישון מתנגבים וממשיכים בדרכנו.

השביל חוצה כאן את הנחל מדי פעם, אך המים לא עמוקים וניתן בנקל לצלוח אותו ללא בעיות.

עוברים שני עצי תות (ללא פירות), שבצל אחד מהם מתרכזת קבוצה של שביליסטים.

תוך זמן קצר מגיעים לגשר הגישון על כביש 899 (גשר ברעם), היכן שסיימנו את הגיחה ה-46 באוקטובר האחרון

 

נתונים סיכומיים:

 

מרחק הליכה לגיחה זו - 12.5 ק"מ


סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 531 ק"מ

סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)

סיכת כסף-הוענקה מעט לפני יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)

סיכת זהב-הוענקה באורון (4.3.2011)

נתיי41055.9451041667
יענקל'ה סער  
#12 נשלח : יום ראשון 27 מאי 2012 22:39:32(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,692
גבר
ישראל

תודות: 276 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים ב 384 הודעות
הצבעוני הצהוב הוא זנב סנונית, ו"שער הבטון" הן שאריות של הצבא שמישהו (הרט"ג? בעלי שטח המרעה?) רוצה לעשות בו שימוש. yankale1741056.8221990741
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
יובלש  
#13 נשלח : יום שני 28 מאי 2012 10:07:11(UTC)
יובלש


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 24/08/2009(UTC)
הודעות: 804
ישראל

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 214 פעמים ב 145 הודעות

yankale17 כתב/ה:
הצבעוני הצהוב הוא זנב סנונית, ו"שער הבטון" הן שאריות של הצבא שמישהו (הרט"ג? בעלי שטח המרעה?) רוצה לעשות בו שימוש.

נתי צודק וזה צבעוני ולא זנב סנונית.

אם כי המראה הכללי והאזור בו צולם מרמזים כי סביר יותר שזה צבעוני קשוט ולא צבעוני צהוב.

while hiking in nature take nothing but pictures and leave nothing but footprints
יענקל'ה סער  
#14 נשלח : יום שני 28 מאי 2012 10:36:09(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,692
גבר
ישראל

תודות: 276 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים ב 384 הודעות

נכון צודק לגבי הפרפר.

נורית אסיה נראית כמו כלנית....

yankale1741057.4086805556
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
נתיי  
#15 נשלח : שבת 13 אוקטובר 2012 18:40:37(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

 

לכל העוקבים אחרינו - הצטבר פיגור בדיווחים על הטיולים בעונת הקיץ. בימים הקרובים אעדכן את החסר.

גיחה 56 (19.5.12): מקיסריה לבית חנניה

הפעם לא היינו לבד. טיילנו עם  עוד שלושה: יענקל'ה, נכדתו הגדולה ליבי וביתו השעירה שמחה.

מתחילים בכניסה לגן לאומי קיסריה

יום אביבי חם, אידיאלי להליכה על שפת הים, בייחוד למי שאוהב את הבריזה הנעימה שמגיעה מכיוון מערב.

אנו מקיפים את קיסריה העתיקה מבלי להיכנס לגן הלאומי. עד מהרה אנו נכנסים לתוך אזור חולי, היורד אל הים. יענקלה מגלה המון תושיה, מיומנות וכוח בניווט העגלה על גבי משטח שאינו נועד לעגלות. אם הוא צריך רעיון לקריירה רביעית שווה לו לשקול את האפשרות לשמש פורטר בהרי נפאל.

אלון עולה לבדוק את השטח, ומתצפת על הים היפה. עוברים לצד אמת המים, ועד מהרה מגיעים לחוף האקוודוקט.

וזו ההזדמנות לצלם את השביליסטים הצעירים והשעירים. התמונה שצילם יענקלה אפילו יותר יפה.

 ההליכה על החוף הייתה מהנה למדיי, למי שלא סוחב עגלה איתו.

אלון בודק את המים, וכולנו נהנים לראות כיצד המים מתנפצים על הגלים.יענקל'ה תופס בעדשה דייג שהלך דרומה הציג לראווה את השלל הכבד של מלאכתו.

מגיעים לחוף ג'יסר אל-זרקא. מה יש לומר? פוטנציאל עצום להקים מועדון דיג, צלילה ושיט בחוף המקסים הזה.בינתיים לא נותר לנו אלא להתבונן במעגן הציורי והיפה, ולקוות שהמקום יתפתח.

אנו סוטים מהשביל ועולים לתל תנינים. כאן הייתה עיר רומית שנקראה "קרוקודילופוליס", עיר התנינים על שם נחל התנינים שלמרגלות הגבעה. המקום מוזנח ומטונף, אבל זה לא מפריע לאלון ולשמחה לתפוס זולה ולהינות מהנוף, וממראה הדייגים והשחיינים שלמטה.

וזהו הנוף הנשקף מראש תל תנינים צפון-מזרחה לכיוון הנחל והכפר.

יורדים מראש התל אל שפך הנחל.

וזהו הגשר של נחל התנינים, ג'יסר אל-זרקא בערבית, שעל שמו נקרא הכפר. הוא נבנה לרגל ביקורו בפלשתינה של הקייזרהגרמני  וילהלם , ביקור שבמסגרתו נפגש עם הרצל.

הולכים מעט לאורך הנחל, ואז עוברים שער המוביל אל הכפר.

לא נתקלנו בשום עוינות מהתושבים המקומיים, ההיפך. שביל ישראל עובר שם וכבר 17 שנה האנשים רגילים לראות מטיילים המסתובבים להם ברחוב הראשי.


במהומות אוקטובר2000  נרצח על כביש 2 באזור הכפר נהג מזריקת סלע אך אינני זוכר מאז תלונות של מטיילים או שביליסטים על עוינות מצד התושבים.כתבה על הכפר, שימו לב מה הם חושבים על השביליסטים שהפכו מזמן חלק מהנוף.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3917022,00.html

הקפה האיטלקי המוזכר בכתבה הוא אותו האספרסו ששתינו. "בית הקפה" המצולם אינו אלא"חומוסיית התנינים" המעניקה לשביליסטים חותמת על דרכון שביל ישראל. שם כמובן קיבלנו חותמת על הדרכון של אלון.

אחרי שסיימנו ללכת לאורך הכפר, הגענו לגשר מתחת לכביש 2 ויצאנו מג'יסר.דג גדול נפרד מאיתנו לשלום ואנו בשדות הולכים לאורך אמת המים. יענקל'ה לא מתאפק ומוציא עוד צילום משובח של השלושה.

נחל עדה זורם (טיב ומקור המים אינם ברורים). נקודת הצליחה מבטיחה מעבר יבש פחות או יותר, ושמחה אף שותה מהמים בשקיקה. שלט מסביר היכן אנו נמצאים.

ממשיכים ללכת לאורך האמה ומגיעים לשלט המספר כי הלגיון העשירי היה זה שבנה את האמה.

מסיימים בכניסה לבית חנניה, היכן שהתחלנו את הגיחה ה-42 ביוני 2011.

 

נתונים סיכומיים

מרחק הליכה לגיחה זו - 7 ק"מ


סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 538 ק"מ 

 

נתיי41195.6551851852

נערך ע"י מנהל יום ראשון 29 מאי 2016 10:25:18(UTC)  | סיבה: לא צויינה

נתיי  
#16 נשלח : שבת 13 אוקטובר 2012 19:53:03(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 57 (14.7.12): מצובה לשואבה

חודש יוני 2012 נאלצנו ליטול פסק זמן מהשביל. אילוצי זמן קשים, גל החום העצום ווירוס מזגנים מעצבן שהתנחל בבית ותקף אותנו בזה אחר זה - אילצו אותנו לתענית שביל שארכה שבעה שבועות.

לבסוף, כשהייתה שבת "קרירה" יחסית (רק 35 מעלות בירושלים) אזרנו אומץ ויצאנו להליכה קצרצרה, הקטעון האחרון שנותר לנו בהרי ירושלים. 

הגענו למגרש החניה הריק של "קיפצובה" בשעה 8:30. עדיין היה נעים. מתחילים בכניסה לקיבוץ, היכן שסיימנו את הגיחה ה-53 בפורים האחרון.

 

מלבד כמה רוכבי אופניים ושני ג'יפאים לא ראינו נפש חיה, כנראה המזגן קורץ יותר בעונה הזו.

יורדים ב"מעלה צובה" לכיוון נחל כסלון. אנו מגלים כי למרבית הצער התאנים טרם הבשילו, אולי בגלל היעדר לחות מתאימה עקב גל החום היבש. בתי עין רפא ניבטים לימיננו.

והנה אנו כבר בעין לימון

שתי תגליות גילינו ליד המעיין:

הראשונה, עץ התאנה הגדול נגזם, כנראה עקב תולעים שאכלו לו את הגזע באופן שסיכן את המטיילים.

השנייה, ישנן עבודות פיתוח במקום.

 

אנו ממשיכים ללכת בנחל כיסלון. קבוצת רוכבים מנופפת לנו לשלום. בוצין מפורץ פורח כאן בקיץ. עמוד הפריחה שלו אינו מתרשם מטמפרטורות גבוהות.

 

עוברים את הכניסה ל"מעלה 405" המוליך לאנדרטה על כביש 1 מהפיגוע בשנת 89.  חולפים על פני חלקות עצי פרי מגודרות בטרסות. אלון מקבל כאן מרשמלו חרוך, מעדן אמיתי.

עד מהרה אנו ביער הקדושיםניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא להנצחתם של 6 מיליון יהודי אירופה שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער מצוינות שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת הפרויקט הזה.

בכניסה ליער ההליכה מסתיימת. סגרנו את החור הקטן בהרי ירושלים והגענו לנקודה שבה התחלנו את הגיחה ה-23 מאוקטובר 2010. נורית מגיעה לאסוף אותנו עם שתיה קרה ומזגן.

נתונים סיכומיים

מרחק הליכה לגיחה זו -5 ק"מ


סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 543 ק"מ

 

 

נתיי41195.7044675926
נתיי  
#17 נשלח : יום ראשון 14 אוקטובר 2012 02:10:00(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 58 (28.7.12): מעופר למצפה עופר

השבת האחרונה של יולי היתה ממוצעת לעונה, אולי קצת פחות. סיבה טובה לצאת לטיול קצרצר באזור הכרמל. עימנו בהופעת בכורה המצלמה החדשה (אפשר לראות אותה על צווארי).

תחילת ההליכה בשביל רחב ונוח. עוברים במקביל לכרם זיתים ומגלים מזרקה חדשה ומרעננת, ממש מול הכניסה ליער חוף הכרמל.

ההליכה ביער הייתה הקטע היפה ביותר לאתו היום. תחילת הירידה לבקעת שיר הזכירה לאלון את נחל צבעון.פה ושם מדלגים על אורן כרות ומגיעים לערוץ מעט תלול אך מרהיב ביופיו. אלון עט על הערוץ כמוצא שלל רב, ועיניו ברקו כשעבר את המפל הראשון (בסידרה של שלושה).

השביל יוצא כאן מהערוץ ומגיע לנקודת מנוחה שארגנה קק"ל למטיילים.הפינה לזכרו של נועם בהגן, וכמוהו השביל כאן הנקרא "שביל נועם". אלון שמח לנוח תחת הצל, אך שמח עוד יותר לחזור לערוץ. עוברים מפל נוסף, ולאחריו מפל שלישי תלול יותר. הילד התאכזב לגלות כי הקטע האתגרי הסתיים ואנו בתחנת קק"ל בבקעת שיר, שם דיווחנו על הצינור המפוצץ.אנו מתבוננים במפת היער ומתאפסים על האזור. ממלאים מים, משוחחים עם היערן התורן ומתבוננים בעמודי ההנצחה שליד המשרדים.

זה לא נעים לראות שביל סגור. הקטע כאן נחסם ואנו מאלתרים מעקף ומתחילים בעליה לכיוון גבעת שלוחית. מתחיל להתחמם, ונופו המרהיב של הים אין בו לצנן את האוויר. אך אלון עומד במבחן ולמעט עצירה אחת להתרעננות, אנו מגיעים עד מהרה למצפור מוטי שרון.

 

מנוחה קלה ואנו ממשיכים בעליה. הרוח החלה מנשבת והצל מצוי כאן בשפע. מראש גבעת שלוחית נשקף נוף יפה לכיוון המוחרקה.

פעם קראו לחניון שבגבעת שלוחית - חניון הסוסים. היום יש לו שם חדש, מסחרי קצת יותר. ועל כך נאמר "טוב שם טוב משמן טוב". במצפור סיגי הסמוך אפשר לראות את הים.

אנו שומעים רעשים מוזרים, ומתגלה לנו כאן שמקורם במחנה קיץ של תנועת הצופים. ממשיכים בכיוון המחנה, יורדים במה שהיה פעם שביל אש ומגלים אוטו גלידה עמוס בכל טוב. אלון מגלה את מה שיודה מומו ובנצי יודעים מזמן:  אסקימו לימון בקיץ זה מושלם.

 

עוד קצת ואנו בחניון שליד מצפה עופר. אלון אוחז בקרטיב ומנציח אותו בתמונת הסיום, היכן שהתחלנו את הגיחה ה-35 באפריל 2011.

 

נתונים סיכומיים

מרחק הליכה לגיחה זו -5.5 ק"מ


סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 548.5 ק"מ

יענקל'ה סער  
#18 נשלח : יום ראשון 14 אוקטובר 2012 15:50:42(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,692
גבר
ישראל

תודות: 276 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים ב 384 הודעות

תשמע אני לא בטוח אם חצי ק"מ טיפוס תלול בסרפנטינות נחשב, אבל אם כן אז היא השביליסטית הכי צעירה, בנתיים....

 

yankale1741196.5360648148
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
נתיי  
#19 נשלח : יום שני 04 פברואר 2013 03:45:53(UTC)
נתיי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

גיחה 59 (25.8.12): מנחל אלכסנדר לחוף בלו ביי

יום אחרון של החופש הגדול, ואנו חוזרים אל השביל לחגוג את סיומו. גם הפעם מצטרפים אלינו יענקלה, ליבי ושמחה, ואנו מתחילים את היום בתצפית יפה על האלכסנדר

 

את פנינו קיבלו שפירית סקרנית על נר הלילה, פרחים של לפופית החוף, כמה מקבצים יפים של חבצלת החוף ועקבות טריים של נחש.

אחד המקומות המרשימים בשביל הוא שפך האלכסנדר, אליו כבר הגענו בעבר, אבל תמיד נחמד לשכשך שם ולדמיין כיצד העבירו לנמל האבטיחים שבתל מכמורת את התוצרת מאזור עמק חפר וצפון השומרון.

בחוף בית ינאי מתחילה למעשה הגיחה, שם סיימנו את הגיחה השמינית בפברואר 2010. עולים למצפה ההעפלה המשקיף למים וממשיכים על החוף.

קצת לפני חוף נעורים עוברים את האנדרטה לזכר אמנון פומרנץ, שנרצח בלינץ' בספטמבר 1990 . הוא היה אתלט מוכשר, בילה שעות רבות בים בגלישת גלים והיה בין מקימי המועדון הימי בחבצלת השרון שנשא את שמו. את האנדרטה בנה אחיו גיורא והיא מסמלת את אהבותיו לים ולמדינה. מועדון הגלישה הסמוך שם שתינו לימונדה ופנטה קרוי על שמו.

בדרך לנתניה נתקלנו בגירסה המקומית ל"פרש הבודד" והנה תצלום התקריב של יענקלה

 

חם היה באותו יום (סוף אוגוסט להזכירכם), ואלון התעייף די מהר.

סיימנו בחוף בלו ביי, יענקלה השיג מונית ומשם - בחזרה לרכב שהמתין לנו בחניון הנחל

תונים סיכומיים: 
סה"כ לגיחה זו - 6 ק"מ (מתוכם 1.5 שכבר עשינו בגיחה השמינית בפברואר 2010)

סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 553 ק"מ

 

נקווה להמשיך ולספר על שאר הגיחות ככל שיאפשר לי הזמן הדחוק


HarmonicWave  
#20 נשלח : יום שני 04 פברואר 2013 12:18:11(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,376

תודות: 280 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים ב 158 הודעות
גיא - איזה כיף שאתה משלים פערים כאן!
משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.