ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

2 עמודים12>
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
mrwise  
#1 נשלח : שבת 06 אוקטובר 2012 23:59:08(UTC)
mrwise


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/07/2012(UTC)
הודעות: 98

קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות

שלום לכולם,
השבוע חזרתי מחודש באלפים כשהייתי בעיקר בשוויץ וכמעט שבוע באיטליה.
עשיתי שתי טרקים את הדרך משאמוניקס לזרמאט וטרק סובב מונטה רוזה שמשותף לראשון ביומיים האחרונים בeuropaweg.
בנוסף עליתי\טיפסתי על מספר פסגות בדרגות שונות.
אני אנסה לסקר כאן בצורה טובה ככל שניתן את 2 הטרקים שעברתי וקצת על הטיפוס, על הדרך הגבוהה יש פה קצת מידע אבל על סובב מונטה רוזה אין אזכור בעברית בכלל.

דרך אגב טיילתי עם אוהל ששימש אותי ברוב הלילות לכן בסקירה כאן אני מקווה שאני אתרום למי שרוצה לטייל באזור עם אוהל בעתיד. למרות שזה לא דבר נפוץ עקב תשתית מפותחת של בקתות ואיסור לישון wild camping אני אנסה עם הנסיון שלי להראות שהדבר כן אפשרי למי שחפץ בכך.

קצת מידע טכני, מפה של המסלול:


פרופיל גבהים של המסלול:


יום 1 - הגעה + chamonix - col de balme:

אז ככה, התחלתי מהיום הראשון את הטרק walkers haute route
chamonix to zermatt, נחתתי בג'נבה ומהארץ כבר הזמנתי שאטל דרך חברת alpybus בגלל שהיא הייתה הכי זולה, 25 יורו, ולמרות שציפיתי שזה יבוא על חשבון איכות ושירות זה לא, והכל תקתק כמו שצריך. הייתי להוט להתחיל על היום הראשון למרות שהגעתי לג'נבה בצהריים ולשאמוניקס באזור 2 וחצי עדיין רציתי להספיק לפחות את השלב הראשון.
אוכל ליומיים הראשונים הבאתי כבר מהארץ כדי לחסוך בזמן וכסף וכל מה שהייתי צריך זה גז ומים.
גז לא היה בעיה למצוא וכמובן שמים גם לא.
התחלתי עם כמות מגוחכת של 4.5 ליטר עלי, בהמשך אחרי שהבנתי מהר מאוד כמה מים יש באלפים הצטמצמתי לבערך 2 ליטר...
בשאמוניקס התברברתי ולא הצלחתי למצוא את הדרך הנכונה ופשוט הלכתי אחרי שילוט על הכביש לles praz, שם גם לא ממש הבנתי איפה להתחיל והמשכתי בכיוון כללי על הכביש, בסופו של דבר עקב חוסר סבלנות תפסתי אוטובוס לle tour, מה שקיצר לי איזה שעה שעתיים ומשם התחלתי לעלות לcol de balme, לקח לי משהו כמו שעתיים לעלות וכבר מההתחלה זה נראה לי כמו סיום טוב ליום הראשון.
האזור יפה ונחמד מאוד, עליה מתונה וסה"כ בסדר, קצת ביאס שיש רכבל מעל הראש אבל זה היה היום הראשון והייתי נלהב ולא הזיז לי יותר מדי.
כשהגעתי למעבר נכנסתי לבקתה שהייתי בטוח שסגורה כיוון שלא היה שם אף אחד ורק אחרי סיור בפנים גיליתי את הבעלים אוכלים ארוחת ערב, שאלתי אם אכפת לה שאני אפתח אוהל בחוץ והיא הגיבה בצחוק שבעצם שידר לי שממש לא אכפת לה ושמחוץ לבקתה אני יכול לעשות מה שבא לי, לכן שם התמקמתי בלילה הראשון.
באותו יום הייתי כבר מאוד רעב אחרי כל היום של טיסות ושאטל והכל אז אכלתי ארוחה חמה ברפיוג' והתארגנתי בפנים אבל בסוף יצאתי לישון באוהל, שילוב שעשיתי מספר פעמים גם לאחר מכן.
מזג האוויר באותו יום היה מעונן וקריר אבל הגעתי מהארץ בשיא החום של 35 מעלות אז נהנתי מכל רגע, בדיעבד גיליתי שהגעתי בדיוק בזמן אחרי שבוע של סופות וגשמים.
הלילה היה מאוד מאוד windy, מבחן ראשון לאוהל שלי שהוא קטן וקל ומוקם בעזרת מקלות הליכה, בנוסף לילה ראשון בשטח אז מן הסתם לא ישנתי מי יודע מה, בסופו של דבר האוהל עמד בזה ואני הצלחתי קצת לישון.
col de balme:

DSCF0809 by mrwise1, on Flickr

האוהל:

DSCF0822 by mrwise1, on Flickr



יום 2 - col de balme - relais de arpette

בבוקר התעוררתי וגיליתי את הבעיה הראשונה שלי עם האוהל, מכיוון שזהו אוהל של שכבה אחת והייתי בלי כיסוי אוהל הטל הצטבר בפנים ומכיוון שאני בחור גדול ונוגע קצת בדפנות כשאני זז לא כיף בבוקר להרגיש רטיבות, בנוסף בבוקר אין ברירה אלא לקפל את האוהל כשהוא רטוב כיוון שבשביל לחכות שהוא יתייבש צריך לחכות די הרבה עד שהשמש עולה וזה מקצר את היום, בקיצור זה משהו שנכנס לרשימת השדרוגים לפעם הבאה כבר מההתחלה.
מזג האוויר היה שמשי ומעולה בבוקר ובערב קצת עננים וטפטוף, אבל סה"כ במשך כל ההליכה היה מזג אוויר מעולה.
בחרתי בוריאנט שמציע הספר (סיסרון, קוין ריינולדס) והתחלתי ללכת מהרפיוג' לles grands כאשר על הבוקר פגשתי לראשונה זוג אחים אנגלים בשנות ה40 שהמסלול שלהם חפף לשלי ובסופו של דבר נפגשנו הרבה, הם היו מאוד מנוסים בטרקים ברחבי העולם וגם ישנו באוהל, למדתי מהם המון, בעיקר על ציוד.
שני אחים די ראבאקיסטים, חוץ מזה שהם סחבו את כל הציוד לשינה ובישול הם גם סחבו אוכל לכל הטרק, כלומר אוכל ל14 יום, הם התכוננו לשביל בארה"ב שנקרא john muir trail שם הם אמרו שאין עיירות בדרך ולכן מחוייבים לסחוב את כל האוכל למשך כל הטרק.
המסלול באותו יום היה מאוד מרשים, וגם לא קל. כמעט כל היום הולכים ורוראים קרחונים, בתחילה את glacier les grands ואז כמובן את המרשים יותר וזה שמלווה את העלייה לfenetre de arpette - glacier du trient.
הולכים על צלע ההר ללס גרנדס ואז יורדים לעמק, למישור הנהר, חוצים אותו ואז מתחילים את העליה היסית ארוכה לfenetre de arpette, זאת הייתה העליה הראשונה הרצינית בטרק והיה לי מאוד קשה, לקח לי בערך 5 שעות לעלות כשרשום על השלטים 3 שעות (ארחיב על זמני השלטים בהמשך), אבל היה שווה את זה, שלג במעבר, chamoix בדרך והקרחון וההרים בפנורמה, אחלה של מעבר, לאחר מכן כבר התחיל להיות מאוחר, התחלתי לרדת באזור 5 לכיוון arpette שם ראיתי שיש קמפינג, במהלך הירידה התחיל לרדת טפטוף קל. בארפט יש קמפינג ליד מלון relais de arpette הלינה באוהל עולה 13.5 פרנק ומקבלים חדר בישול נוח מקלחות חמות וסה"כ זה אחלה קמפינג. כמובן שאפשר גם לישון ולאכול במקום אבל הוא די יקר.
באותו ערב הייתי גאה בעצמי, ירד גשם ומשכתי את אחד הצדדים של האוהל חזק מדי כשהקמתי אותו ונקרע החיבור ליתד, יש שלפתי את ערכת השפצור שלי (חירניק מאלתר <IMG border=0 src="/smileys/smiley2.gif"> ) ותפרתי חיבור שהחזיק עד הסוף.
בישלתי, אכלתי, כתבתי ותכננתי את היום שלמחרת שהיה צפוי להיות קל ולתת מנוחה אחרי יום די קשה, התאים לי ואחרי שקצת הקדמתי את השלבים מאותו יום בעצם הלכתי לפי השלבים של הספר.

בבוקר על המעבר:

DSCF0827 by mrwise1, on Flickr

הדרך ללס גרנדס:

DSCF0844 by mrwise1, on Flickr

DSCF0850 by mrwise1, on Flickr

קרחון טריינט:

DSCF0872 by mrwise1, on Flickr

DSCF0875 by mrwise1, on Flickr

DSCF0876 by mrwise1, on Flickr
לקראת המעבר:

DSCF0884 by mrwise1, on Flickr

DSCF0887 by mrwise1, on Flickr
המעבר:

DSCF0900 by mrwise1, on Flickr

DSCF0905 by mrwise1, on Flickr

DSCF0910 by mrwise1, on Flickr

DSCF0920 by mrwise1, on Flickr
הירידה מהמעבר:

DSCF0934 by mrwise1, on Flickr


יום 3 - arpette le chable יום קצר.

מכיוון שידעתי שזהו יום של הליכה קצרה בעמק ללא יותר מדי קושי, התפנקתי, קמתי מאוחר ונתתי להכל להתייבש כמו שצריך מהטל, קצת ארוחת בוקר וקפה ויצאתי באזור 11.
בדיוק כשיצאתי לדרך פגשתי את האחים האנגלים, מתבר�� שהם התעכבו יותר ממני ופתחו אוהל לפני ביער שבסוף הירידה, חצי מהיום הלכתי איתם ונפגשנו לסירוגין במקומות שונים.
באותו יום מגיעים לשמפקס בהתחלה, הייתי צריך לקנות מפות, עד אז השתמשתי בצילום של מפות באדיבותו של "נעםפ" ששלח לי במייל מהטיול שלו במון בלאן, מffrp.
קניתי 2 מפות ב65 פרנק, 1:50000 הן כיסו את כל הטרק וגם את סובב מונטה רוזה<IMG border=0 src="/smileys/smiley2.gif">, אני ממליץ בחום על מפות אלה הן הכי משתלמות, יש בהן גם את המסלולים באדום להבדיל מאותן מפות בדיוק זולות יותר בלי המסלולים באדום, מה שמצריך יכולות ניווט טופוגרפיות, לדעתי שווה עוד 15 פרנק בשביל אלה, מספרן הוא 5027T 5028T בצבע צהוב, אלה בצבע ירוק אותו דבר רק בלי השבילים.
שמפקס עיירה יפה ומאוד שלווה, יש לידה אגם ונוף מקיף וסה"כ היה נעים מאוד לעבור שם.
מזג האוויר באותו יום היה מושלם, ממש, שמיים כחולים שמש וטמפרטורות סתוויות, לא חם ולא קר, תענוג!
היום הוא יום קצר של הליכה בעמק ואיבוד גובה מאוד מתון, לקח לי 5 שעות בסתלבט.
למי שמעוניין לקצר את המסלול או לקצר שלב כלשהו זה שלב שהרבה מקצרים באוטובוס, בסופו של דבר אין שם שום דבר חובה.
לא תכננתי מראש איפה אני אשן ובסופו של דבר הגעתי לאזור שם שהוא ממש עירוני (יחסית לעיירות קטנטנות אחרות), ואי אפשר היה לפתוח שם אוהל בשום מקום בלי לפלוש למישהו לשטח או לסטות ברצינות מהמסלול לכן חיפשתי לינה זולה ובאופן די מוזר 2 הוסטלים היו סגורים ובסוף ישנתי במלון la poste תמורת 45 פרנק קיבלתי חדר לבד ברמה גבוהה, ארוחת בוקר קלילה וסה"כ הייתי מרוצה, לא הזיק אחרי יומיים באוהל להתפנק קצת.
דרך אגב למי שרוצה לחבר את השלב הזה לשלב אחר זה קצת בעייתי כי השלב הבא הוא קשה מאוד וכולו עלייה והשלב הקודם גם ארוך וקשה לכן חיבור ייצור יום ארוך מאוד של 10-11 שעות<IMG border=0 src="/smileys/smiley5.gif">

הקמפינג ברלייס דה ארפט:

DSCF0938 by mrwise1, on Flickr


יום 4 - le chable - cabine mont four. יום שכולו עליה.

כשישנים בבקתה\מלון קל מאוד להתחיל מוקדם כיוון שאין שום התארגנות וקיפול ציוד, אז בהתאם התחלתי ב8 בבוקר אחרי ארוחת בוקר לא רעה ומהר מאוד התחלתי להזיע.
זהו יום שצוברים בו 1700 מטר וכמו כל יום אחר, בבוקר הכי קשה, בנוסף עדיין לא נכנסתי לגמרי מבחינה גופנית לשיא שלי ועדיין לא הייתי מורגל למאמץ כזה עם משקל כזה (באזור ה18-19 קילו, אני אפרט על הציוד בהמשך), לכן זה היה יום שהרגיש אינסופי.
מצד שני בסוף כל עליה יש תגמול ובאמת הנוף באזור בקתת מונט פור מפצה ורואים את המון בלאן ואת הגרנד קומבין, למרות שהאזור הוא חצי אזור סקי.
זה היה היום הראשון שפגשתי מטיילים נוספים (חוץ מהאחים) שעושים את הטרק, פתאום בבקתה היו הרבה אנשים, חלק פשוט לא פגשתי וחלק התחילו מאותו יום.
מאותו יום נהיו כמה קבוצות שפגשתי לסירוגין במהלך כל הטרק,
זוג בריטי, בחור בריטי, בחור פיני, זוג בחורות מקומיות וארבעה חברה אמריקאים. כל אחד והסיפור שלו אני לא אחפור יותר מדי...
אבל ראיתי משהו מעניין הבחור הבריטי והזוג השתמשו בחברה בשם alpine expleratory שהזמינה להם לכל לילה לינה והדפיסה להם דף מנויילן עם הוראות מפורטות לכל הטרק, לכן הם לא לקחו מדריך ולא דאגו יותר מדי לתכנון מה שנתן לטרק שלהם נופך שונה, לטוב ולרע.
לגבי לינה, שאלתי את הבחור ברפיוג' אם אפשרי לישון בחוץ עם אוהל והוא ענה כמו בדה בלם שאין בעיה בכלל, שם הבנתי שכנראה זה לא בעיה ברוב הבקתות השייכות לאיגוד האלפיני. ארוחת ערב אכלתי ברפיוג' תמורת 26 פרנק, הייתה ארוחה טובה וחברה טובה, ערב של הרבה אנשים הרבה סיפורים והיה שמח.
העננים עלו וירדו וכל 10 דקות הנוף השתנה עד שלבסוף נוצרה שכבר מתחתנו ומעל העמק, מעליה בולטות פסגות אלפיניות ובקיצור, מדהים!! התחלתי לקלוט כמה כל האזור עוצר נשימה.
אה! עוד דבר, בשלב של היום הבא יש 2 וריאנטים כשכולנו הגענו לבקתה הדבר הראשון שכולם עשו זה לתכנן את היום הבא, השומר ברפיוג' המליץ לא ללכת בsentier de chaMOIX כיוון שהייתה שם מפולת של אבנים, בעודנו מתלבטים ומדברים האם כדאי בכל זה ללכת (רואים את תחילת השביל מהבקתה), ראינו ושמענו מפולות בשידור חי, אז כולם צחקו והעניין נסגר סופית, כולם החליטו פה אחד ללכת דרך הוריאנט של col de choux, אני קצת התבאסתי כי הוא אמור להיותר קצת פחות "נופי" אבל בדיעבד זה היה לשווא...

נוף מהדרך:

DSCF0984 by mrwise1, on Flickr
ליד הבקתה:

DSCF1033 by mrwise1, on Flickr
רגע אחד ערפל:

DSCF1034 by mrwise1, on Flickr

DSCF1035 by mrwise1, on Flickr
ואז הוא ירד:

DSCF1043 by mrwise1, on Flickr

DSCF1046 by mrwise1, on Flickr

DSCF1051 by mrwise1, on Flickr

DSCF1052 by mrwise1, on Flickr

DSCF1056 by mrwise1, on Flickr

DSCF1057 by mrwise1, on Flickr


יום 5 - cab.mt four - ref. des ecualious. WOW!

זהו יום ארוך ולא קל אבל גם מאוד מתגמל, הוא כולל בתוכו (בוריאנט שעשיתי) הרבה עליות וירידות ושבילים עם המון בולדרים, 3 מעברי הרים, קרחונים ואגמונים. בקיצור טבע פראי.
התחלתי בעליה למעבר col de choux שהייתה קצת מושלגת, לאחר מכן יורדים קצת והולכים בשדה בולדרים ומתחילים לעלות לcol de louie שבתחתיתו יש אגם חבוי למחצה, לאחר מכן עוברים בתוך הgrand desert וליד הקרחון הנסוג שפעם כיסה את כל האזור הזה, תוך כדי כל ההליכה הזאת הנוף לא פוסק וההרגשה מעולה, האזור הוא ממש פראי ואין שום זכר למשהו מעשה ידי אדם חוץ מהסימונים. ישנו מעבר נוסף לאחר מכן col de praflouri ולאחריו בקתת parflouri (פרטית) שכעיקרון משמשת כנקודת העצירה לאותו יום, עשיתי שם עצירה של בירה וקצת מנוחה והמשכתי קדימה.
יום לפני אמרו לי שבהמשך אחרי מעבר הרים נוסף col de roux ישנם שני רפיוג'ים שבדרך כלל לא מאוישים col des ecoaulious ו - barma אמרתי לעצמי ששווה לנסות מכיוון שלא חשבתי שבבקתה פרטית ישמחו שאני אפתח אוהל לידם ובלי קשר זה נשמע לי כמו אחלה חוויה.
אז המשכתי אחרי הההפסקה ועברתי את col de roux שהוא מעבר די מדהים, בסופו של דבר היום שלי כלל 4 מעברי הרים! במעבר גם ראיתי קבוצת ibex\chamoix\bocautan אני לא מבדיל ממש. לראשונה גם ראיתי משם את lac des dix בקיצור אחלה של מעבר ונוף שהתווסף ליום עמוס ועוצר נשימה.
לאחר מכן כשעה של ירידה ואז מגיעים לרפיוג' הראשון des ecoulious מתברר שהוא באמת לא מאויש אבל יש בקשה להשאיר תשלום סמלי של 15 פרנק לאדם, בתמורה יש שם קורת גג חמימה ומטבחון מים זורמים ושירותים, בנוסף המון המון מכתבי תודה מאנשים שונים ששהו שם במזג אוויר רע. סוג של ביוואצ'י מפותח, בהמשך ישנתי באיטליה בביוואצ'י כל כך מוזנח שבלילה חלמתי על הבקתה הזאת...
פגשתי שם גם את האחים האנגלים והחלטתי ששם זה מקום מצוין להעביר את הלילה.
זה היה יום באמת מיוחד, האריכה אותו מאוד העובדה שהייתי מתיישב כל הזמן ופשוט בוהה בנוף ובמה שהולך סביבי, יושב לרגע כדי לנוח ופשוט מתהפנט מהסביבה, בקיצור יום שאסור להפסיד!!!
לגבי מזג אוויר, באותו יום מזג האוויר היה באמת מושלם ללא עננים וממש אידיאלי, אבל קשה לקלוט שנשרפים מכיוון שלא ממש חם ובהחלט התחלתי להשרף באותו יום..

תחילת העליה לcol de chaux:

DSCF1087 by mrwise1, on Flickr

DSCF1088 by mrwise1, on Flickr

DSCF1090 by mrwise1, on Flickr

DSCF1091 by mrwise1, on Flickr

DSCF1095 by mrwise1, on Flickr

DSCF1098 by mrwise1, on Flickr

DSCF1105 by mrwise1, on Flickr

DSCF1107 by mrwise1, on Flickr

DSCF1108 by mrwise1, on Flickr
לעבר ההמשך מהמעבר דה שאו:

DSCF1111 by mrwise1, on Flickr
בהמשך נופים קבועים ברקע:

DSCF1123 by mrwise1, on Flickr
בדיעבד גיליתי שמשום מה העליה למעבר דה שאו מסומנת כמסלול אלפיני, משהו שגיליתי שהוא לא בהכרח תמיד אלפיני (בהמשך תבינו):

DSCF1127 by mrwise1, on Flickr
col de louie:

DSCF1131 by mrwise1, on Flickr

DSCF1144 by mrwise1, on Flickr
הקרחון הנסוג:

DSCF1169 by mrwise1, on Flickr

DSCF1170 by mrwise1, on Flickr
באזור המדבר הגדול:

DSCF1175 by mrwise1, on Flickr

DSCF1176 by mrwise1, on Flickr
ובהמשך:

DSCF1197 by mrwise1, on Flickr

DSCF1198 by mrwise1, on Flickr

DSCF1200 by mrwise1, on Flickr

DSCF1201 by mrwise1, on Flickr

DSCF1204 by mrwise1, on Flickr
לראשונה האגם במעבר האחרון לאותו יום, אגם דס דיקס במעבר col de roux:

DSCF1218 by mrwise1, on Flickr

DSCF1222 by mrwise1, on Flickr
ברפיוג':

DSCF1227 by mrwise1, on Flickr

יום 6 - ref.des ecoulious - arrola

אחרי לילה מעולה ברפיוג' הנעים, קמתי מוקדם מאוד בהשראת האחים ולאחר התארגנות זריזה ותה (אנגלים...),
יצאתי איתם לדרך, בסופו של דבר הקצב היה שונה והתפצלנו אבל מתראים כל הזמן תוך כדי...
זהו יום שלא נופל ממש מהיום הקודם וטומן בתוכו הרבה הפתעות,
ממליץ מאוד על הוריאנט דרך בקתת des dix, יש משם חציית קרחון בקטנה ונוף מטורף של שלג וקרח, בנוסף אפשר לעשות איזה עצירת קפה בבקתה שיושבת במיקום פשוט חלומי.
לגבי הבחירה בין הסולמות לבין המעבר אני בחרתי בסולמות וממליץ גם עליו מכיוון שהוא מאוד מגוון את הטרק, בסופו של דבר עושים המון מעברי הרים "רגילים". אבל, וזה חשוב, הוריאנט של הבקתה לא מחייב, ניתן לראות את מעבר רידמטן ("הרגיל") ואת pass de chevre (סולמות) בו זמנית ולבחור בסוף, לכן אני ממליץ גם למי שמפחד מהסולמות ללכת על הוריאנט דרך הבקתה. דרך אגב חציית הקרחון זה בכאילו, זה ממש הקצה שלו ואין שם משהו שקרוב לcravvase (סדקים), ולוקח 2 דקות, זה לא משהו שנחשב טכני...
הסולמות סה"כ זה לא כמו שזה נשמע ולוקח בערך 5 דקות לעלות, אבל אני יכול להבין אנשים עם קצת פחד גבהים שלא ירצו.
מזג האוויר כמו לפני המשיך לככב וסיפק תפאורה מעולה ליום אדיר (מתחילים להגמר לי התאורים... בעייתי לתאר טרקים <IMG border=0 src="/smileys/smiley1.gif"> ).
אחרי pass de chevre עם הסולמות המשכתי בירידה לעבר ארולה, זה היה בדיוק יום שבת שהוא יום קצת ולכן מיהרתי קצת כי הייתי חייב להספיק למכולת שם לקנות אוכל ליומיים שלוש הבאים מכיוון שנגמר לי, למזלי הרבה הגעתי בערך 10 דקות לפני שנסגר וקניתי הכל, גם העברתי תמונות לכרטיס חיצוני כי נגמר במצלמה ואז לאחר כל זה ירדתי מרוצה עם חיוך מאוזן לאוזן לעבר הקמפינג.
הקמפינג הזה היה סה"כ בסדר אבל היה חסר בו משהו שגיליתי שהוא מאוד קריטי באתרי קמפינג והוא חדר בישול\ישיבה.
אבל היו מקלחות חמות(בתשלום), מכונת כביסה בחינם ואחזקה ברמה טובה לכן אין לי ממש מילה רעה, חוץ מזה שזה היחיד באזור לכן אין ממש ברירה, המחיר 14 פרנק, מחיר ממוצע בשוויץ.
אז קצת תמונות...

תחילת העליה בוריאנט לעבר הבקתה:

DSCF1258 by mrwise1, on Flickr

DSCF1264 by mrwise1, on Flickr

DSCF1272 by mrwise1, on Flickr

מון בלאן הקטן אם אני לא טועה, וקרחון שיילון:

DSCF1292 by mrwise1, on Flickr
הזוג הבריטי שהזכרתי מקודם על הקרחון:

DSCF1296 by mrwise1, on Flickr
ואני:

DSCF1297 by mrwise1, on Flickr

DSCF1299 by mrwise1, on Flickr

DSCF1302 by mrwise1, on Flickr

DSCF1304 by mrwise1, on Flickr

DSCF1306 by mrwise1, on Flickr

DSCF1307 by mrwise1, on Flickr

הולכים לעבר pass de chevre:

DSCF1314 by mrwise1, on Flickr
לפני העליה למעבר:

DSCF1317 by mrwise1, on Flickr
הסולמות:

DSCF1318 by mrwise1, on Flickr

DSCF1327 by mrwise1, on Flickr
מהמעבר:

DSCF1321 by mrwise1, on Flickr

DSCF1330 by mrwise1, on Flickr

DSCF1334 by mrwise1, on Flickr
הצד השני, העמק לכיוון ארולה:

DSCF1335 by mrwise1, on Flickr



יום 7 - arrola - les hauderes. יום קצר מאוד

שכחתי לציין שיום לפני כשמיהרתי לעבר ארולה נקעתי את הקרסול, באותו יום פשוט המשכתי והתעלמתי אבל בערב כשהתקררתי וישבתי הרבה ממש לא יכולתי ללכת, למזלי היום הצפוי היה יום קצר שלפי המדריך אמורים לסיים בle sage, אני מצאתי במפה קמפינג בעיירה שנמצאת קצת לפני les hauderes ושם היה היעד שלי. זאת הייתה הליכת עמק קלילה וקצרה שלקחה בערך כ3 שעות, התאים לי מעולה בגלל הקרסול. הקמפינג שם היא ברמה מאוד גבוהה עם מכונת כביסה מייבש, מקלחות חמות חופשי וחדר בישול שהייה חופשי, גם בריכה וwi fi חופשי, בקיצור קמפינג מעולה ורק 14.5 פרנק, ממליץ בחום.

יום 8 - les hauderes - valley de moiry

השהייה בקמפינג שקיצרה לי את היום הקודם האריכה לי קצת את היום הזה מכיוון שהעיירה היייתה נמוכה יותר ולכן סה"כ טיפסתי באותו יום באזור 1800 מטר, היעד הראשון הוא מעבר ההרים col de tsate שאחריו יורדים בעצם לעמק val de moiry היעד הסופי הרגיל לאותו יום הוא בקתת cab de moiry שנמצאת ממש מעל הקרחון אבל אני עם האוהל לא הלכתי עד לבקתה, לא נראה לי כאזור שנוח בו להקים אוהל ועצרתי קצת לפני במקום ליד נחל זורם והקמתי אוהל, לראשונה הקמתי אוהל בצורה בלתי חוקית אבל דאגתי להקים אותו מאוחר ולהתקפל מוקדם ולהשאיר נקי אחרי.
למרות שבארץ ציפיתי שאני אשן כל הזמן בצורה חופשית בשטח בסופו של דבר כמעט ולא עשיתי את זה פשוט כי תמיד היו אלטרנטיבות אחרות כמו אתרי קמפינג ולישון ליד בקתות.
סה"כ אני מאמין שאם עושים את זה דיסקרטי ומכבדים את הטבע לא יהיו בעיות.

העליה לcol du tsate:

DSCF1370 by mrwise1, on Flickr

על המעבר לכיוון val de moiry:

DSCF1371 by mrwise1, on Flickr
הקרחון בקצה העמק, ניתן לראות אם מתבוננים את הבקתה מצד שמאל באמצע:

DSCF1382 by mrwise1, on Flickr

DSCF1383 by mrwise1, on Flickr

DSCF1384 by mrwise1, on Flickr
אמצע העמק, המון אגמים קטנים והמון מים שזורמים לעבר lake de moiry ששם יש גם סכר בדומה לlac des dix:

DSCF1386 by mrwise1, on Flickr
lac de moiry:

DSCF1389 by mrwise1, on Flickr


יום 9 - val de moiry - zinal

קמתי מוקדם ויצאתי לדרך, הלכתי בדרך היותר נמוכה על הכביש ליד האגם עד למסעדה על הסכר, שם התרעננתי ושתיתי קפה, משם יצאתי לדרך לעליה לעבר col de sorebois.
עליה רגילה, נוחה, עד אז כבר די התרגלתי למשקל ולמאמץ והכל החל להראות בפני כשווה.
כל פעם שעשיתי מנוחה קצרה והסתובבתי גיליתי נוף יפה של העמק מאחורי כשהאגם באמצע והשמש מציצה בין העננים ששימשו כהקדמה ליום שבא לאחר מכן.
לאחר המעבר ירדתי לזינאל ירידה די ארוכה ושם תכננתי לישון שוב בקמפינג שראיתי על המפה אבל גיליתי שהוא סגור ובסוף ישנתי בקצה העיירה במין מלון קטן כזה בחדר משותף תמורת 36 פרנק וארוחת בוקר כלולה, אחלה מקום ונהנתי.
אבל צצה בעיה באותו יום, בעיה שידעתי שתקרה, המטען של המצלמה שלי, מטען ייחודי התקלקל בטיסה לשוויץ ובאותו יום נגמרו לי 2 הבטריות שלי (החזיקו לא רע), קיוויתי למצוא איזושהי חנות באחת העיירות אבל לא גיליתי אפילו זכר למשהו כזה לכן החלטתי שביום הבא אני אקח יום ואסע לעיר גדולה כי לחפש חנות בה אני יכול לקנות מטען חדש או תיקון\טעינה כל דבר...

למזלי ביום הבא היה מזג אוויר שלא אפשר ממש הליכה, לפחות לא כזה שמאפשר הנאה לכן הייתי מאוד מרוצה<IMG border=0 src="/smileys/smiley1.gif">

העמק והסכר:

DSCF1425 by mrwise1, on Flickr

DSCF1440 by mrwise1, on Flickr
מבט מcol de sorebis אל הצד השני, להמשך:

DSCF1448 by mrwise1, on Flickr

יום 10 - לא יום הליכה...

ביום הזה נסעתי ל2 ערים גדולות וניסיתי למצוא מטען למצלמה, לא הצלחתי למצוא כלום, אין זכר לחברה פוג'י בכל שוויץ, בנוסף ירד מבול במשך כל היום ובאותו זמן שלג בפסגות ובמעברים...
חזרתי חזרה לעמק לעיירה קצת צפונית יותר בשם vissoie ושם קיוויתי לישון בקמפינג, שם הוא לא היה סגור אבל מוזנח ולכן גם באותו לילה ישנתי שוב במלון זול בעיירה.
מצב רוחי אחרי היום המבוזבז הזה לא היה משהו, בנוסף בזבזתי המון כסף על תחבורה ציבורית, שהיא ממש יקרה שם.<IMG border=0 src="/smileys/smiley5.gif">
בסופו של דבר עברתי לצלם בסמארטפון בלית ברירה וקיוויתי לחזור למסלול כמו שצריך ביום למחרת, מה שהתברר כלא פשוט עקב השלג...

יום 11 - vissoie - gruben. יום מושלג וקר

בעצם ע"י חזרה ביום הקודם לvissoies ולא לזינאל שיניתי קצת את השלב ובעצם בחרתי את הוריאנט שהולך דרך בקתת בלה טולה ודרך מעבר מידפאס ולא פורקלטה, לא הצטערתי.
יצאתי מהמלון בבוקר ולמרות שלא ירד גשם היו הרבה עננים ודי קר, התחלתי לעלות אל עבר הבקתה.
כבר לפני הבקתה כשעליתי ראיתי שירד הרבה שלג ביומ שלפני וממש קצת אחרי כשכבר הגעתי לבקתה התחיל לרדת שלג וזה היה בסה"כ בגובה 2300-2400 מטר, היה גם ערפל נמוך ועננים רבים שכיסו את כל אזור המידפס וכל הסיפור נראה לי מסוכן ובלתי עביר.
אחרי קצת התחממות, הוספת שכבות בבקתת בלה טולה והתייעצות עם הצוות שאמר שהמעבר מושלג וקפוא יצאתי לכיוון המעבר במחשבה שאני צריך לראות קצת יותר מקרוב ולהחליט אם אני עולה או לא.
לקח לי המון זמן להחליט, עמדתי די קרוב לאזור הגבוה, הראות הייתה גרועה ירד עלי שלג והיה קר, זאת הייתה ההתנסות הראשונה שלי עם מזג אוויר כזה ושלג בכלל ודי פחדתי להתקע במזג אוויר בעיייתי. אחרי המון זמן החלטתי שלא לעלות וכבר התחלתי ללכת חזרה ולחשוב על תחבורה ציבורית ותכנון מחדש.
פתאום הסתובבתי לאחור והערפל והראות השתפרו פלאים וזה נראה כאילו יש לי איזשהו חלון לחצות, פתאום שיניתי את החלטתי והתחלתי ללכת בקצב לעבר המעבר, ככל שעליתי נהיה יותר ויותר מושלג אבל לאט לאט ראיתי שדאגתי לחינם.
בסופו של דבר נכון, יורד שלג והשבילים מושלגים וקפואים אבל אין באמת סכנה ממשית, הרי זה לא טיפוס הרים. עדיין ראיתי חלק מהסימונים, היו רוג'ומים והלכתי בזהירות כדי לא להחליק,
בתמורה לכל זה קיבלתי נוף חדש שלא הכרתי של שלג וקרח.
בעליה לקראת המעבר גם פגשתי 2 הולכים נוספים מקומיים, דבר שהבטיח לי שאני לא לבד בסיפור, הם בכלל לא החשיבו מזג אוויר כזה כבעייתי והיו רגועים לחלוטין.
במעבר עצמו הייתה רוח חזקה וממש קפאתי שם, הייתי צריך להוריד את הכפפות כדי לצלם ולקח אחרי זה כשעה עד שהרגשתי אותן שוב. אבל הכל היה שווה, כל הנוף היה מושלג בשלג טרי, משני הצדדים. הירידה הייתה קצת יותר קשה כיוון שהחלקתי הרבה על קרח ומים אבל מהר מאוד יורדים לגובה של שביל ברור.
המשכתי לגרובן בעמק, שם ישנתי במקום מומלץ בשם מסעדת waldesruh קצת בהמשך, 45 פרנק תמורת מיטה במעונות (שהיו ריקים), ארוחת ערב ובוקר, בקיצור אחלה של מקום.
זה היה היום הראשון שלי מני רבים בטיול בו הלכתי על שלג, לאט לאט התרגלתי לעניין של הליכה על שלג, קרח וכו' כמפורט בהמשך...

באזור בלה טולה:

לכיוון המעבר, לא נראה טוב:


וידאו מצחיק בו יורד עלי שלג ואני חושב בקול ומתלבט אם להמשיך או לא (ללחוץ על הוידאו):


לכיוון המעבר:





בעליה כשהבחנתי במטיילים לפני:



אני במעבר הקפוא:







המעבר מצדו השני:

לקראת הירידה:



הירידה סיפקה נוף מרשים לא פחות של וייסהורן ואחרים:



יום 12 - gruben - grachen. שלג, שמש, נוף ופסגה ראשונה.

אחרי שינה טובה בגרובן יצאתי במזג אוויר מעולה (סוף סוף) לעבר augosbordpass, אכלתי ארוחת בוקר טובה והייתי מלא אנרגיות ועליתי די מהר עד לקו השלג ולמעבר עצמו שם הייתה רוח מאוד מאוד חזקה ואחרי כמה תמונות מהירות זזתי הצידה ותפסתי מחסה מאחורי הרכס משמאל. במדריך הוא ממליץ במידה ויש מזג אוויר טוב לטפס להר משמאל (מצפון) לschwarzhorn בגובה 3200 מטר, טיפוס לא טכני ומסומן ואפילו עם סוג של שביל ברובו. למרות שהכל היה מושלג וקצת קפוא החלטתי לעלות אל הפסגה, השארתי את התיק במעבר, לקחתי מקלות וביגוד חם ויצאתי.
הדרך אל ההר לעומת המעבר הייתה שונה מכיוון שאל המעבר הלכו כבר אנשים וראו עקבות וחלקים מהשביל, בעליה לפסגה השלג היה נקי לחלוטין, אני בעצם הייתי הראשון שעלה אליו מאז השלגים, זאת הייתה חוויה, למרות הטיפוס היחסית פשוט הרגשתי כאילו אני עולה משהו הרבה יותר גבוה, והאמת שגם בגלל כל השלג הסימונים נעלמו וגם השביל ולכן באמת די טיפסתי על אבנים רוב הדרך והלכתי על שלג בזהירות כדי לא למעוד לתוך איזה רווח בין סלעים. בסופו של דבר הצטערתי שהבאתי את המקלות כי העניין הפך לחצי טיפוס ולא היה לי איפה לתקוע אותם...
הגעתי לפסגה בערך שעה וחצי מהמעבר והיה בהחלט תענוג, נופים מכל עבר ומזג אוויר מעולה, לא רציתי לרדת, הייתי שם די הרבה זמן משהו כמו חצי שעה ואז חזרתי למעבר.
אני ממליץ על התוספת הזאת לטרק, בדרך כלל אין עליה שלג וזהו טיפוס קל ביותר, במיוחד אם משאירים את התיק במעבר.
לאחר מכן התחלתי בירידה לעבר st.niklaus, בהתחלה היה מאוד מחליק עקב קרח ושלג שנמס קצת אבל לאחר מכן יורדים אל האזור היותר יבש. בהמשך גם לא היה שביל רגיל אלא שביל על צלע הר והולכים על בולדרים, לא כיף לקרסוליים. הנוף נעלם בירידה זה בטוח. בשלב הבא מגיעים למעין פניה שהיא כמו מרפסת ויש שם גם קטע של אדמה ודשא שפשוט דורש מנוחה של לפחות שעתיים באזור הצהריים, והקטע הכי טוב שמשם רואים את אחד הנופים היפים בטיול. ל"מרפסת" הזאת קוראים TWARA, בספר הוא מזכיר את זה כמובן בחום רב. שם היו 2 קבוצות שנחו והתפעלו מהנוף.
אני לא נשארתי שם יותר מדי זמן, המשכתי וירדתי לעבר העמק, בדרך עוברים בעיירה קטנטנה ג'ונגו שמאוד מומלץ לשבת שם על איזה בירה מול נוף העמק ואז להמשיך רעננים עד הסוף, אני עשיתי כך.
כעיקרון לפי הספר השלב נגמר בסנט ניקלאוס אבל ישנה המלצה להאריך קצת את היום ולישון בגסנרייד או בגראצ'ן על מנת להתחיל כמו שצריך את השלב הבא שהוא הeuropaweg אני בלי קשר רציתי לישון בקמפינג לכן עליתי לגרצ'ן שם יש אחד.
היום הוא גם ככה יום מאוד ארוך ובשבילי בגלל העליה לפסגה הוא התארך בעוד שעתיים והסתכם בכ11 שעות, הגעתי גמור אבל מרוצה לקמפינג אכלתי ונפלתי לישון.

הנוף בגב מהעליה לaugostbordpass בעצם המעבר של אתמול:


עליה למעבר:








המעבר:




וידאו מהמעבר (ללחוץ עליו):


הפסגה למעלה זה הschwarzhorn:


וגם פנורמי:




אני:




תחילת העליה לפסגה:






נוף מהעליה:




סיימתי! :


וידאו מהפסגה (ללחוץ עליו):




יש להם שם צלבים בכל מיני נקודות גבוהות, חלק אנדרטות לאנשים שמתו שם וחלק בשביל זכרון של מישהו שמת בלי קשר למקום:




מבט למטה:








המעבר מהפסגה:


תחילת הירידה מהמעבר:






TWARA אחלה של מרפסת, שווה לצאת מוקדם בשביל לנוח שם:







בירה ונשנוש בג'ונגו:



ימים 13+14 - grachen - zermatt (europaweg)


קצת על הeuropaweg: זהו שביל שנבנה ונפתח רשמית ב1997, כלומר הוא חדש יחסית לשבילים עליהם הולכים ברוב הטרק שהם בני מאות שנים. הוא בנוי על צלע הר, חשוף ברובו ולכן מפולות רבות משבשות אותו מדי שנה, ישנו סיכון ללכת על השביל ונדרשת זהירות אבל זה שווה לפנורמות שהוא נותן, בנוסף זה גם הרבה יותר מעניין מהאלטרנטיבה שהיא הליכת יום בתחתית העמק.
בשביל עוברים חלקים צרים, עם חבל מחובר לקיר, במנהרות ועל גשרים. ישנו גשר אחד ביום השני בהתחלה שהרוס עקב מפולות וצריך לעשות עיקוף רציני של ירידה כמעט עד לרנדה וחזרה למעלה שמוסיף באיזור השעתיים למסלול ועושה את היום יותר ארוך, כ8-9 שעות לפחות.

התחלתי מג'רצ'ן ואחרי הליכה קצרה עד לגסנרייד מתחילים לעלות ולצבור גובה לעבר המישור של השביל, עליה די תלולה לקח לי כ3 שעות בערך, עוברים ליד פסל די בולט וגדול של הקדוש ברנרד שהוא בזמנו היה שומר על מטיילים ונוודים והוא עומד גם במקום ראוי, על מין צוק שצופה על העמק.
משם בערך השביל שומר פחות או יותר על קו גובה מסוים וצופים כל הזמן על פסגות מצדו השני של העמק, לאט לאט ביום השני מגלים את המטרהורן.
השביל הוא לא קל, הרבה אזורים ממנו מכוסים בסלעים, עליות קטנות וירידות לא מקלות ובנוסף ההליכה דורשת זהירות, לעתים הסתכלתי למעלה אל עבר כל מיני chamoix שיכולים להפיל סלעים קטנים.
עברתי סה"כ שני גשרים, אחד ארוך יותר אחד קטן, בתוך 3 מנהרות ומתחת למפל שלפעמים יבש יותר ולפעמים יכול ממש להרטיב.
באמצע ישנתי קצת לפני הבקתה europahutte, בפיסת אדמה עם שולחן ואחלה נוף, כשהגעתי לשם אמרתי תודה על המזל ופתחתי אוהל.
היום השני יותר קשה מהראשון כי הוא כולל את המעקף של הגשר ההרוס, השלטים מכוונים אליו אל דאגה, למי שחושב שהספיק לו השביל יכול לרדת פשוט עד העמק ולהמשיך בעמק עד לזרמאט.
מגלים לאט לאט את המטרהורן ולקראת הסוף רואים את כולו ומתחת את זרמאט, מסביב כמובן פסגות אלפיניות.
זהו, הגעתי לזרמאט מאוחר מצאתי מהר את הקמפינג שבניתי עליו, יחסית לאחרים הוא די גרוע, מספק רק מקלחות חמות ושירותים אין שום מקום לשבת וכשירד גשם בימים הבאים התבאסתי אבל הוא גם זול בהתאם, 11 פרנק.
אני חושב שרוב האנשים שעושים את הטרק עם אוהל מחליטים להתפנק בסיום בלינה אחרת בזרמאט, גם המגוון שם גדול אז אין בעיה.
שהיתי בזרמאט שלושה ימים וארבעה לילות, לאחר מכן המשכתי לטרק סובב מונטה רוזה ולכמה טיפוסים נוספים בעמק saas עליהם אני אפרט בשרשור נוסף כי אני חושב שבזה חפרתי מספיק.

קצת מהשביל בסדר כרונולוגי:




הפסל של הקדוש ברנרד:


חלק מהשביל:












ניתן להבחין במטרהורן מציץ מימין:





הגשר הכי ארוך בשביל (שתקין):












בתחילת היום השני, הגשר ההרוס:









מרגישים את הסוף:






זהו, זרמאט מתוך העצים:



בזרמאט ביום הראשון עשיתי לי יום מנוחה, הסתובבתי בזרמאט, תכננתי את ההמשך, התייעצתי עם המרכז האלפיני לגבי טיפוסים שתכננתי ותוך כדי גם וויתרתי על טיפוס הברייטהורן שהוא הכי זול מכל הפסגות והכי קל אבל עדיין היה יקר מדי בשבילי בעלות כוללת של 310 פרנק. החלטתי לעשות כל מה שאני יכול ולדחוק את הגבול שמאפשר טיפוס סולו.
בכללי מסביב לזרמאט יש המון מה לעשות, אינסוף טיולי יום, מגוון פסגות למטפסים (כמובן אפשר להשכיר מדריך) וטיולי אופניים. בנוסף יש גם אתר של סקי קיץ שדרכו גם עברתי בטרק הבא.
אני החלטתי לעלות להר בשם mettlehorn 3400 m, ולבקתת rotthotnhutt 3200m וממנה לטפס קצת כאשר כל יעד לוקח יום בערך לעלות ולרדת.


יום 16 - עלייה לmettlehorn 3400m

לפני התייעצתי עם המרכז האלפיני ושכרתי crampoons כיוון שישנה חציה של קרח כדי להגיע לפסגה עצמה, לא ממש טיפוס כמעט ואין שיפוע.
השביל עצמו הוא לא טכני בכלל ואפשר להגיע ללא שום ציוד לגובה של 3100 וגם לפסגה שכנה plattohorn בלי מעבר קרח, רק נחישות כרגיל.
מכיוון שלקחתי תיק קל מאוד כאשר בפנים רק שלוקר ציוד חם וקצת אוכל ממש "טסתי" למעלה, אחרי שבועיים של תיק כבד פתאום לטרק עם תיק קליל הרגיש כאילו אני יכול לעוף.
במשך שבועיים בטרק בקושי עמדתי בזמנים שכתובים על השלטים ובדרך כלל קצת איחרתי, ביום הזה היה רשום 6 שעות מזרמאט לפסגה והגעתי תוך 4 וחצי שעות! הייתי ממש מבסוט.
מעבר הקרח היה איטי וזהיר אבל סה"כ הוא היה מה שנקרא "יבש" כלומר לא היה עליו שלג טרי ולכן כל סדק היה נראה וגלוי לחלוטין לכן לא דאגתי, בנוסף פגשתי קבוצה שירדה שעברה אותו רק עם נעליים אז בכלל הרגשתי שאין סכנה.
אחרי הקרח יש עוד קצת עליה ומגיעים לפסגה, ממש יפה שם, פראי, קרח מצד אחד פסגות רחוקות מצד שני, המטרהורן גם משתתף,
בקיצור תענוג של ממש.


הדרך למעלה:







הפסגה ובאמצע הקרחון:





מהפסגה:








השקע שרואים בקרח נמצא משמאל ואם מחליקים ונופלים לתוכו זה בטח לא נעים:




plattohorn משמאל למי שלא רוצה לחרוג אל עבר הקרח:


הערה חשובה:
לפני כל פעילות שהנה מוגדרת כטכנית\אלפינית יש להתייעץ עם מקצוענים ומדריכים, לשכור את הציוד הנדרש ובמידת הנדרש לשכור מדריך.
אין לקחת שום דבר מהפוסט הזה כהמלצה אם כן לעשות או לא לעשות מסלול מסוים, אני לא קרוב למישהו מקצועי בנושא ואני רק חובבן, שימו לב!

ביום לאחר מכן היה מזג אוויר מאוד רע ולמרות שניסיתי לעלות בכל מקרה לפי התכנון פשוט וויתרתי, ישנו גבול מסוים שבו פשוט לא כיף ולכן זה הסתכם כיום ריק.

זה סיכום בעצם של בערך חצי מהטיול, 17 ימים.
בפוסט הבא אני אספר על טרק סובב מונטה רוזה ועל מספר טיפוסים יותר רציניים שעשיתי.

הערות לסיום:
1. מקווה שהסקירה הזאת תעזור למישהו, בעיקר לכאלה שאוהבים לטייל עם אוהל.
2. שאלות לגבי כל דבר יתקבלו בברכה.
3. מבחינת ציוד שטייילתי איתו, טיילתי עם תיק ששקל בסופו של דבר 18-19 קילו כולל הכל, יש לי הרבה לקחים ומסקנות לגבי ציוד ואני חושב שלגבי זה אני ארשום בפורום ציוד.
4. לגבי השרשור, כל הערה תתקבל בברכה, הוא די ארוך אז אם צריך לקצר just say the word.
5. שילוב בין טיול שהוא טרק עם לינה באוהל לבין טיול שכולל מסלולים טכניים הוא מאוד קשה עקב משקל תרמיל, אם הייתי צריך להוסיף לתרמיל שלי ששקל גם ככה באזור 18-19 קילו גם גרזן קרח רתמה חבל וכו' הייתי מגיע בקלות לאזור 25 קילו, זה פשוט לא אפשרי. בנוסף ישנה בעיה כי אם משכירים ציוד חייבים לחזור לאותו מקום כדי להחזיר. לכן כל הדברים שעשיתי שכללו טיפוס נעשו עם תרמיל קל כשהייתי משאיר את רוב הציוד במקום כלשהו כגון קמפינג\בקתה.
בעתיד בו אני מתכנן להמשיך ולטייל גם בצורה טכנית וגם רגילה אני אהיה חייב לחשוב איך לעשות את זה כמו שצריך, או שאני אגלב שהם פשוט לא באים ביחד.
6. ההרגשה על השביל, על כל שביל היא מדהימה, כל יום מקום אחר, התגברות על אתגרים וקצת תחושת השרדות לעתים, בהחלט התאהבתי, טיילתי המון בארץ אבל אני חושב שאי אפשר להשוות (לצערי), הראש כבר במחשבות על שנה הבאה על שביל אחד ארוך, כמה שיותר ארוך...

זהו, תודה לכל מי שעזר לי לפני שיצאתי, אלו שענו לי על השאלות בפורום או בפרטי ובמיוחד לנעםפ ששלח לי סריקות של מפות שעזרו לי בתחילת הדרך.


** תחילת עדכון והשלמה 4.2.13**
טוב אז הרבה זמן עבר אחרי שהבטחתי שאני אשלים את הסקירה,
האמת? קצת התעצבנתי על המערכת ועל עצמי אחרי שפעם אחת התיישבתי כתבתי כמעט הכל במשך די הרבה זמן עם תמונות והכל ואז נסגר בטעות הדפדפן והכל הלך...
בקיצור עכשיו אני אתחיל לכתוב כל פעם יום או יומיים כי כבר יכאב לי יותר מדי אם הכל ימחק ואחרי זה או תוך כדי אני אעלה תמונות...

second half - tour of monte rosa + more


הקדמה:
טרק סובב מונטה רוזה הוא טרק אלפיני שמקיף את רכס המונטה רוזה וחוצה גבולות בין שוויץ לאיטליה, הטרק די נסתר מן העין ולא ממש מפורסם, אני חיפשתי די הרבה לטרק המשך לכן מצאתי אותו.
הטרק לוקח בערך כ-10 ימים פלוס מינוס תלוי בקצב וכמו רוב הטרקים באזור כולל הרבה עליות וירידות ומתבסס על hut to hut.
השתמשתי במדריך של הילארי שארפ מבית סיסרון, הילארי לא סלחנית ושולחת אותנו לימים ארוכים, אבל סה"כ היא כותבת טוב ונהנתי ממנה, יחסית לקוין ריינולדס היא קצת חפיפניקית בנושא לינה זולה וקמפינג אבל עדיין עומדת בסטנדרטים.

משהו חשוב שאני רוצה להדגיש הוא נושא תכנון הטרק והוריאנטים, הרבה וריאנטים שאני בחרתי והלכתי בהם היו טעות ועברו בתוך אזורים מכוערים של סקי ורכבלים, מי שבאמת רוצה לטייל בטרק הזה לשים לב להמלצות שלי, הן נכתבו בדם :)

מבחינת לינה, אני התחלתי את הטרק בדיוק כשנגמרה העונה לכן גם אם רציתי וגם אם לא כל הבקתות היו סגורות, למזל�� בניתי על זה והיה לי אוהל בו ישנתי כל הטרק, לא הייתה לי אף פעם בעיה... על הנייר באיטליה מותר מעל 2500 לפתוח אוהל אבל לא תמיד הייתי בגובה ולאף אחד שראה אותי לא היה אכפת כל עוד אני לא עושה בלאגן..
למי שמתכנן לטייל בעונה לא חסר בקתות, יש המון בקתות פזורות לאורך הטרק ואין בעיה לתכנן את הלינה ואפילו לשנות בגלל ריבוי האופציות.

מבחינת עלויות, על הבקתות אין לי מה להגיד כי ישנתי באוהל אז כמעט וגם לא בזבזתי, קניות במכולות בעיירות ובישול לעצמי. מי שמכיר את האזור יודע שבשוויץ יותר יקר, באיטליה פחות, בטרק הזה בגלל שבישלתי לעצמי והבקתות היו סגורות היו ימים שלא הוצאתי יורו אחד וסה"כ אני חושב שהטרק הסתכם בשבילי בכ-150 יורו בערך...(לילה ראשון בבקתת גוידו אל קרוין).

מפה של המסלול (לקוחה מהמדריך של סיסרון):




יום 18 - zermatt - ref guido el carvin

בבוקר של היום ה18 לטיול שלי יצאתי לטרק השני שלי,
סובב מונטה רוזה.
לאחר 3 ימים של התמקמות בזרמאט וקצת טיולים עם משקל קל אין ספק שהגוף שלי אותת לי שהוא צריך להתאקלם וזה לא היה היום להתאקלמות, זהו יום שלם שכולו עליה, מזרמאט בגובה 1600 עד למעבר תאודולו בגובה 3300 ועוד קצת לבקתת גוידו אל קרוין בגובה 3500 בדיוק על הגבול השויצרי איטלקי.
מזג האוויר כפי שצפיתי ובדקתי היה מעולה, עליתי ועליתי לי כשאני לאט לאט עולה מעל העמק ורואה את זרמאט מתרחקת ויותר ויותר רכבלים...
למרות שכביכול עולים לגבהים, ברוב היום הנוף לא משהו, כלומר הוא די נהרס בגלל כל הבניה של אתרי הסקי, הרכבלים והמכניזם הכללי, אני יכול להבין אנשים שמוותרים על השלב ע"י לקיחת רכבל או דרך אחרת, לגמרי מובן בהתחשב רק שהרכבל עולה 100 פרנק!
ביום הזה הבנתי שאני מטייל בסוף העונה, לפני קרחון תאודולו עברתי ליד בקתה, לא זוכר את שמה, שהייתה כבר סגורה, הראשונה הסגורה שראיתי בטיול, כפי שהתברר כולן מאותו רגע היו סגורות...
הקרחון שקצת חששתי ממנו התברר להיות מסלול סקי נטו ועברתי אותו ללא בעיות בלי שום ציוד וחוץ מזה שיש שם קושי פיזי רגיל של עליה בשלג אם נצמדים למסלול ונזהרים מגולשים אין שום סיכוי ליפול לcravsse.
עברתי ליד בקתת תאודולו שהייתה סגורה ספציפית באותו יום, היא פתוחה כל השנה, והמשכתי לבקתת גוידו אל קרוין שגם כן פתוחה באופן שנתי ועושה רושם כיותר בקתת סקי מאשר טרקים,
אני ועוד 2 היינו האורחים היחידים אבל האחראי היה מאוד נחמד, המחירים היו בסדר ומאוד נהנתי סה"כ מהיחס ומהשהות שם.
זה היה החלק הכי יםה ביום הארוך הזה, הבקתה נמצאת ממש בשיא גובה על הגבול השוויצרי איטלקי ובערב יש אחלה נוף של כל העמק אאוסטה האיטלקי, המטרהורן מצדו הפחות פוטוגני ושוויץ ופסגותיה האלפיניות מהצד השני, כפי שהתברר השניים האחרים שאכלתי איתם ארוחת ערב היו זוג שוויצרים שעשו מסע מאיטליה לשוויץ בעקבות אבותיו של אחד מהם שחיו באיטליה לפני שנים ועשו מין מסע שכזה דרך אותו מעבר לשוויץ והם חיקו את עקבותיהם...

העליה מתוך העמק לכיוון מעבר תיאודולו:





המטרהורן מצדו הפחות מוכר:


הנוף מהבקתה:





day 19 - ref.guido - steffal

אחרי שנת לילה טובה בבקתה קמתי לנוף הזה:


כשכל "עמק הענן" כיאה לשמו מכוסה בענן אחד גדול,
אחרי ארוחת בוקר טוב יצאתי לדרכי.
השעתיים הראשונות ביום הזה עוברות בתוך ה"זבל" של אתר הסקי ולא הכי יפות אבל אחרי שעוברים את את הפאס הראשון הכל משתנה ומבינים שכאן זו איטליה, יום שלם של הליכה בעמק פשוט אדיר,
היום הכי יפה שהיה לי בטרק הזה.
רוב היום מאופיין באיבוד גובה וההמלצה היא לסיים אותו בעיירה קטנטונת בשם resy שם יש 2 בקתות, באותו יום מזג האוויר היה לטובתי והקצב היה גבוה לכן לresy הגעתי מוקדם בצהריים כשהרצון להמשיך בוער בי אז המשכתי, בכל מקרה הבקתות כבר היו סגורות לעונה.

(הערה: בשלב הזה אני המשכתי לפי הוריאנט "הרגיל", כפי שאני אפרט בהמשך אני לא ממליץ עליו מכיוון שהוא עובר באתר סקי, אני ממליץ בחום לקחת את הוריאנט החלופי שהוא הרבה יותר "פראי", פירוט נמצא במדריך של הילארי שארפ.)

המשכתי לעבר המעבר הבא betafurco ותכננתי אולי לבלות שם את הלילה, כפי שראיתי בעליה וגם שם כל האזור היה אתר סקי ולא התחשק לי ממש לישון שם, המשכתי לרדת והגעתי לעיירה steffal,
אתר הקמפינג שבניתי עליו שם כבר נסגר לעונה, כמו הכל כמעט, ולמזלי מצאתי אתר שמיועד לקמפר ואנים שם ישנתי בחינם על הדשא,בסופו של דבר הכל הסתדר לטובה.

קצת תמונות:









יום 20 - steffal - bivouac lanti

ביום הזה החל רצף של מזג אוויר רגע שנמשך עד לסוף הטיול <IMG border=0 src="/smileys/smiley5.gif">
בכל מקרה, יצאתי מסטאפל בבוקר כשהאוויר רטוב והערפל באוויר,
קניתי בלוני גז ויצאתי לכיוון pass de olen, המעבר עצמו לא מומלץ, עוד מעבר באזור סקי טחון ומכוער, ממליץ על וריאנט שעובר ליד אגם גביט שנראה ככה:


בדרך עברתי ליד כל מיני בקתות סגורות, במעבר עצמו יש 2 בקתות, אחת מפורסמת שכנראה נשרפה: refugio guigliumina


מהמעבר ירדתי לכיוון alagna הייתי כבר מותש ובכללי זה היה יום שהרגשתי חלש ועצרתי ופתחתי אוהל ליד איזושהי בקתה שהייתה סגורה לעונה.(כן עוד אחת, באיטליה קיבלתי הרגשה כאילו יש בקתה כל 2 מטר).





ליד הבקתה הסגורה הזאת פתחתי אוהל, יש לציין כי שאלתי אנשים בסביבה ולאף אחד לא היה אכפת בכלל שאני אפתח שם אוהל.


יום 21 - pianunga - bivouc lanti

גם ביום הזה מזג האוויר המשיך בשלו, גרוע.
תחילה ירדתי הצטיידתי בalagna ואז התחלתי לעלות במשך כמעט כל היום לעבר מעבר turlo.
אני לא ראיתי כלום במשך כל העליה כיוון שהיה ערפל כבד אבל כעיקרון ביום יפה זה צריך להיות אחד הימים היפים, המעבר עצמו מיוחד והוא מעבר קדום שכל הדרך אליו מרוצפת ע"י אבנים גדולות.
הדבר היחיד המיוחד ביום הזה שישנתי בביוואק בשם לנטי, היה נחמד וגם מצאתי מזכרת מישראלים.



המעבר עצמו, ממנו ראיתי בעיקר כלום.




יום 22 - bivouc lanti - macgunga

יום של גשם זלעפות, אין הרבה מה לכתוב, היה יום של מורל נמוך במיוחד עקב הליכה על שביל מרוצף שעקב הגשם היה חלק בטירוף וכל הזמן נפלתי.
הלכתי הליכה שאמורה לקחת 2-3 שעות משהו כמו 4-5 שעות וסיימתי את היום במלון במקוגנגה.

יום 23 - macgunga - saas grung.
passing from italy back to switzerland

מזג האוויר היה עדיין ערפילי אבל לפחות לא גשום,
זה היה יום שלם של עליה עד למעבר מונטו מורו שיושב על הגבול בין איטליה לצרפת, על הגבול עומד הפסל של המדונה הזהובה.
גם ביום הזה הראות הייתה גרועה וכל הדרך למעלה היה ערפל כבד, בקושי ראיתי את הפסל וחציתי לשוויץ, באזור המעבר היה מאוד סוער ורוח חזקה היכתה בי בזמן שניסיתי לעלות שם על הסלע כשאני מחזיק בכבל המעוגן.
חציתי לשוויץ וראיתי באופק שמש, החוויה האיטלקית הקצרה שלי לא הייתה משהו בלשון המעטה, טוב נו.
לאחר החציה ממשיכים ללכת על שפת אגם מטמרק שמסמן את תחילתו של עמק סס טל, היעד שלי לסיום היום הייתה העיירה סס גרונד שם ראיתי במפה 3 אתרי קמפינג שונים, ממש גן עדן לבחור עם אוהל כמוני.
בכל מקרה לטרק מונטה רוזה נשאר לי רק שלב אחד לאחר מכן מכיוון שאת השלב האחרון, europaweg, כבר עשיתי במסגרת הטרק הראשון, לכן תכננתי להתמקם בסס גרונד ולטפס קצת, פסגות אלפיניות לא חסר מסביב.









זהו, הגעתי לסס גרונד.
לאחר סקר קצר הגעתי למסקנה שקמפסייט מסוים הוא הכי משתלם ולשם הלכתי, אכן כפי שציפיתי גן עדן, כל השירותים האפשריים למטייל עם אוהל ובמחירים סבירים עם שירות מעולה.
משם בעצם לא סיימתי את הטרק בסופו של דבר כיוון שדי התמכרתי לטיפוס עליו אני אפרט בהמשך.

סיכום טרק סובב מונטה רוזה

בסופו של דבר לא סיימתי את הטרק לחלוטין, ויתרתי על יום אחד מתוך 10 בערך.
אולי זאת הייתה טעות לצאת לטרק כזה אחרי שהתחלתי מהWHR מכיוון שאין מה להשוות בכלל אבל בכל מקרה המזל לא היה לצדי וכמעט כל הטרק מזג האוויר היה לרעתי ובחירת הוריאנטים הייתה גרועה, לא כל כך נהנתי מהטרק אני חייב לציין, בנוסף גם זאת הייתה ממש סוף העונה הכל היה סגור ולא ראיתי נפש איתי על המסלולים.
אם מישהו ממש אוהב את האזור וחרש כבר הרבה טרקים אחרים אז מילא אבל סתם ככה לא הייתי ממליץ ספציפית על הטרק הזה, אני חושב שיש הרבה יותר יפים ממנו. בכל מקרה אם מישהו מעוניין אני מוכן לעזור ולספק מידע על הטרק. (תסלחו לי על השליליות הכל פה סובייקטיבי).

למרות שמה שנשאר הוא בעיקר טיפוס\טיולי יום, אין טעם לפתוח שרשור חדש.
במילה על עמק הסס טל:
עמק שהוא פשוט גן עדן לכל אלפיניסט\הייקר, אינסוף טיולי יום ופסגות אלפיניות מקיפות את האזור, תענוג.

jagihorn 3200
יום אחרי ההגעה לסס גרונד והתמקמות יצאתי לי לטייל עם תיק קל כיוון שהאוהל עם חלק מהציוד נשאר בקמפסייט (בדומה לזרמאט), מזג האוויר היה מעונן אבל לא גשום.
כשישנים בעמק מקבלים עבור כל לילה יום שלם של נסיעה חופשית באוטובוסים וברכבלים בכל העמק, נחמד.
ניצלתי את העובדה ולקחתי רכבל ישר לגובה 2000 מטר בערך,
שם ראיתי מסלול מסומן כחול\אלפיני לjagihorn, הלכתי על זה,
זה לא ממש טיפוס אלפיני, לא דורש שום ציוד טכני, אין שלג וקרח (לפחות לא כשאני הייתי) ורק נדרשת זהירות והרבה rock slabbing , לקראת הסוף הייתה ממש רוח חזקה והחל לרדת שלג אבל לא משהו מסוכן, זה פשוט הפך את העניין ליותר כיף.
בקיצור אחלה של "פסגה" אחלה נוף וטיול יום מעולה, ממליץ.

טיפוס weismiess 4020 - יומיים.

באזור החלו להסגר הבקתות באותם ימים ממש, בדקתי עם בקתה בשם almagellerhut שהיא נקודת זינוק למספר פסגות אלפיניות\טכניות והיא עדיין הייתה פתוחה, זה לקח יום להגיע אליה מתחתית העמק והתכנון היה יום למחרת לצאת לאחת הפסגות, באותו זמן עוד לא הייתי סגור לאיזה פסגה.
הטיול עצמו לבקתה הוא בעצמו אחלה של טיול ואני ממליץ עליו בחום כטיול יום, מצד אחד הוא די קשה כיוון שזאת עליה של משהו כמו 1500 מטר+ אבל מגיעים לאחד ממעברי ההרים היפים שראיתי, בין שוויץ לאיטליה שמושלג רוב השנה. zwischbergenpass.

הגעתי לבקתה אחרי יום לא קל אבל מתגמל, התמקמתי והתחברתי עם כמה קבוצות אחרות, כולם היו מיועדים יום לאחר מכן לטפס לweissmiess אחרי התייעצות עם המדריכים שם החלטתי שגם אני אטפס לשם, הייתי בלי ציוד טכני אבל לא היו קרחונים בדרך ואמרתי לעצמי שאם אני אגיע לקטע הבעייתי אני אחזור.
בכל מקרה מצאתי שם ספר בעברית שהשאיר מישהו בשם מוטי קרן באותו חודש, אם הוא יראה את זה כאן אז תודה לך מוטי זה הציל לי את הערב שם בבקתה כיוון שכולם הלכו לישון מוקדם ואת הספר שהיה איתי כבר סיימתי.
לעניינינו, כולם אמרו שקמים ב5 בבוקר אוכלים ויוצאים, אז אני שהקשבתי למנוסים עשיתי כמוהם, פעם ראשונה שהלכתי בחושך,
פנסים על הראש, בחוץ שלג ומינוס 3 מעלות הולכים, בהתחלה הלכתי בעיקר ע"י סימונים שאיכשהו מצאתי אבל אחרי זה אלתרתי בשטח והגעתי בסופו של דבר למעבר, לא קל ללכת בחושך, השמש התחילה לעלות והמחזה היה עוצר נשימה, בהחלט המראה הכי יפה בטיול שלי.
משם התחלתי לעלות על סלעים ענקיים לכיוון הפסגה, זה ממש טיפוס ובמקומות מסוימים נדרשות יכולות טיפוס.
לאט לאט השמש עלתה ופשוט אין לי מילים לתאר, תראו את התמונות, נגמרו לי מזמן הסופרלטיבים.
מכיוון שהייתי לבד וללא ציוד איבטוח הייתי הכי מהיר ועקפתי די מהר את 3 המשלחות האחרות והגעתי לפסגה באזור 9 בבוקר, ההרגשה אדירה, לא רציתי לרדת משם, הייתי שם המון זמן פשוט נהנתי מכל רגע ואחרי איזה שעה ירדתי למטה חזרה לבקתה, הירידה דרך אגב לא פחות מסוכנת.

הערה
חברה שימו לב זוהי פסגה שדורשת משלחת ומדריך, אין להסתמך על הסקירה כמידע מקצועי.



וזהו, לאחר מכן בימים האחרונים ניסיתי עוד 2 טיפוסים אבל כל פעם הפסקתי בדרך עקב מזג אוויר מסוכן.

סוף סוף סיימתי לכתוב, בקיץ הקרוב בנפאל, עד אז..




 




















mrwise41321.8847916667
thanks 1 משתמש הודה ל mrwise עבור הודעה מועילה זו.
הלך ב 11/12/2014(UTC)
מממן
ofer  
#2 נשלח : יום ראשון 07 אוקטובר 2012 01:05:24(UTC)
ofer


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/04/2011(UTC)
הודעות: 394
ישראל
מיקום: יפו

תודות: 71 פעמים
קיבל תודה: 75 פעמים ב 47 הודעות
נראה נהדר, בחרת לך יופי של מסלול להליכה! תודה על ההשקעה בשיתוף. מחכה בקוצר רוח למונט-רוזה. כבר כמה שנים יש לי פנטזיה להלך עליו. סאס-פי וסאס אלמגל זה הכי קרוב שהגעתי...
HarmonicWave  
#3 נשלח : יום ראשון 07 אוקטובר 2012 03:26:12(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,236

תודות: 136 פעמים
קיבל תודה: 161 פעמים ב 107 הודעות
יופי של דיווח ותמונות!

אחכה לחצי השני..
ישר.א  
#4 נשלח : יום ראשון 07 אוקטובר 2012 14:42:55(UTC)
ישר.א


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/08/2010(UTC)
הודעות: 331
גבר
ישראל
מיקום: נס ציונה

תודות: 190 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים ב 47 הודעות

יופי של סיפור דרך ותמונות ,ללכת עם 18 ק"ג על הגב בעליות של האלפים צריך כושר מעולה. כל הכבוד

nirshl  
#5 נשלח : יום ראשון 07 אוקטובר 2012 15:17:21(UTC)
nirshl


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 02/02/2009(UTC)
הודעות: 19

קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
פוסט מצויין, כיף לקרוא, אחלה תמונות.

מחכה להמשך
יובלש  
#6 נשלח : יום ראשון 07 אוקטובר 2012 19:52:53(UTC)
יובלש


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 24/08/2009(UTC)
הודעות: 652
ישראל

תודות: 73 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים ב 90 הודעות
יופי של תאור ותמונות נפלאות.
while hiking in nature take nothing but pictures and leave nothing but footprints
איתי  
#7 נשלח : יום שני 08 אוקטובר 2012 14:16:24(UTC)
איתי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 06/04/2008(UTC)
הודעות: 786

תודות: 25 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים ב 47 הודעות
תמונות מדהימות! כבר מדגדג לי באצבעות...
אמנון לנגי  
#8 נשלח : יום שני 08 אוקטובר 2012 16:30:14(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,356
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 410 פעמים
קיבל תודה: 387 פעמים ב 272 הודעות
יופי הוד והדר!! ממתין לסקירה על סובב מונטה רוזה
יענקל'ה סער  
#9 נשלח : יום שני 08 אוקטובר 2012 16:57:31(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,036
גבר
ישראל

תודות: 198 פעמים
קיבל תודה: 372 פעמים ב 255 הודעות

יפה מאוד!!!

אחרי טיפול 100,000 אתחיל לעשות תכנית מסודרת לכל מה שחובה ללכת.

If you want to go fast go alone
If you want to go far go together
mrwise  
#10 נשלח : יום שני 08 אוקטובר 2012 18:33:36(UTC)
mrwise


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/07/2012(UTC)
הודעות: 98

קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
תודה לכולם, שמח שאהבתם

לפני החצי השני יש לי עוד להוסיף מידע טכני וכל מיני פרטים על הטרק הזה, אז למי שמתעניין תעקבו.

mrwise  
#11 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 01:17:48(UTC)
mrwise


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/07/2012(UTC)
הודעות: 98

קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
התחלתי לעדכן והוספתי יום אחד, בינתיים בלי תמונות נוספות כי אני לא נמצא בבית ואין לי איתי תמונות, אני אמשיך וכל פעם אוסיף יום יומיים...
זמי1  
#12 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 13:21:36(UTC)
זמי1


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC)
הודעות: 5,502
ישראל

קיבל תודה: 73 פעמים ב 52 הודעות
כואבות לי הברכים רק מהתמונות.
arthur  
#13 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 16:54:18(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,327

תודות: 12 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים ב 95 הודעות
באיזה מדריך של סיסרון השתמשת?

השביל הזה זה בעצם ה Walkers Haute Route ?arthur41310.5802199074
"The mountains are calling and I must go"

John Muir

io_travel  
#14 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 18:31:16(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 893

תודות: 731 פעמים
קיבל תודה: 210 פעמים ב 127 הודעות
mrwise - תענוג! תודה רבה.

אגב, הבחור החתיך שצילמת על פסגת ה- mettlehorn זה תום קרוז, נכון?

מקווה ש dori עוקב אחרי השירשור - זה מאוד רלוונטי בשבילו בעיקר בזכות השימוש באוהל (dori?)
ענבר.
mrwise  
#15 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 19:03:28(UTC)
mrwise


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/07/2012(UTC)
הודעות: 98

קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
ארתור, הוא ולא אחר.
השתמשתי במדריך של קווין ריינולדס, פשוט בגרסה הכי עדכנית שמצאתי, אם אתה מעוניין בטרק אני יכול להשאיל לך אותו.

ענבר תודה רבה על המחמאות, הבלוג שלך היווה השראה רבה ליציאה לטרק. לגבי פסגת המטלהורן mrwise41310.6711805556
אמנון לנגי  
#16 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 19:53:46(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,356
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 410 פעמים
קיבל תודה: 387 פעמים ב 272 הודעות
נו השנה בסוף אוגוסט גם אני אהיה שם אינשאללה
shaharellert  
#17 נשלח : יום שלישי 05 פברואר 2013 23:06:14(UTC)
shaharellert


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 03/05/2011(UTC)
הודעות: 955

תודות: 50 פעמים
קיבל תודה: 66 פעמים ב 46 הודעות
יש כרטיסים לזנבה ב200 יורו (ספטמבר).

אני ממש מחזיק את עצמי לא לקנות....

סובב מונטה רוזה נשמע מועמד לא רע!
arthur  
#18 נשלח : יום רביעי 06 פברואר 2013 03:26:05(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,327

תודות: 12 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים ב 95 הודעות
אממ בהחלט נראה לא מדהים, אך המחירים האלה ... אולי בגלגול הבא.arthur41311.024212963
"The mountains are calling and I must go"

John Muir

mrwise  
#19 נשלח : שבת 16 פברואר 2013 00:26:14(UTC)
mrwise


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/07/2012(UTC)
הודעות: 98

קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
thats it, my work here is done.
shaharellert  
#20 נשלח : שבת 16 פברואר 2013 02:21:55(UTC)
shaharellert


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 03/05/2011(UTC)
הודעות: 955

תודות: 50 פעמים
קיבל תודה: 66 פעמים ב 46 הודעות
תודה על המשך הדיווח.
נראה שעדיף לצאת למסלולים שתיארת בתחילת העונה (יולי)- מבחינת הנוף , הראות ויציבות מזג האוויר.

עכשיו רק נשאר לאתר יולי פנוי.....
משתמשים הצופים בדיון זה
2 עמודים12>
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.