אני מכין הצעה למערך תמיכה כולל בכל שביל ישראל. ישנה התעוררות כלשהי מצד גורמים ציבוריים הבודקים אפשרות כניסה לעניין שביל ישראל, נראה רציני .

מבקש מכל מי שיש לו מה לתרום ולהציע ולהעיר -לכתוב כאן.

הנושאים הרגילים הבעייתים בשביל- הטמנות מים, לינה, יחסי ציבור, פניות למטילים בארץ ובעולם, מחסות ושלטרים, מערך הסברה, תמיכה ועוד.

כמובן שהכל נדון בצורה מפוזרת בפורום במהלך השנים האחרונות, כעת אני רוצה לארגן ולעורר אתכם לחשוב ברצינות על הצעות ובעיות.

בבקשה להצטמצם בהודעה בכדי שאוכל להתמודד.

תודה.

נקודות מים חדשות שהותקנו ממש לאחרונה. בשנת 2013 יוסיפו עוד 5 נקודות מים.

 

yankale1741294.8438657407

הבעיה עם שירותים קבועים היא שבהרבה אזורים אי אפשר להקים אותם בלי פגיעה ממשית בנוף. שירותי קומפוסט גם לא יכולים להתמודד טוב עם טיול שנתי של המון כיתות. הכיוון נכון, אבל אני לא יודע כמה הוא מעשי בנושא הזה.

נקודות מים בנגב כך שלא יצטרכו יותר הטמנות.  אפשר לפתור זאת בצורה של רישיון טיול בנגב (PERMIT). כל מטייל ישלם סכום לא גבוה

שיאפשר לו לטייל בנגב במשך הזמן שנקוב ברישיון, למשל חצי שנה, שנה או כל תקופה. הגוף שיקבל את הכסף (הרט"ג?) ידאג לאספקת מים קבועה רק לבעלי רישיון.

השאר שידאגו לאספקת מים לעצמם.

ניקיון השביל - חינוך, חינוך ועוד חינוך. הענין בר פתרון בדיוק כפי שפתרו את נושא האיסור על קטיפת פרחים.

זמי

למה אתה מתכוון באומרך "מערך תמיכה כולל"? למי הוא נועד? מי יפעיל אותו? אשמח באם תפרט מעט יותר

שביליסטים לא צריכים אסלות ושירותים (תחזוקת המקום לא שווה את המפגעים שייווצרו מכך), נקי היגייני ועדיף לעשות את זה בטבע. מספרי טלפון של פקחים נמצאים באינטרנט ופרסומם יהפוך למטרד עבורם.

 

הבעיות העיקריות בשטח הן נגישות השביל לרכבים רכים במיוחד בדרום לצורך הטמנות ומשיכת מטיילים במקרה הצורך מהשטח, הטמנות/מים/גניבות וכל המשתמע מכך וחניוני לילה נוספים שלא יהפכו לעבריין כל שביליסט שנתקע במצד מחמל או בכל מקום נוסף המוכרז שמורת טבע. בשעתו היית בעניין זה בקשר עם גל וין, הפקח ממערב הנגב, יש חדש?

שאר הדברים ניתנים לפיתרון ע"י הכנה נכונה. השביל צריך לשמור על האופי האתגרי שלו. לא הכל צריך לתת בכפית - חלק מהעניין הוא להתייחס לשבביליסטים בתור אנשים המסוגלים להתגבר על בלתמים ושאר בעיות.

 

 

הדרך הטובה לעודד שביליסטים היא לאפשר בדרך מסויימת לןכסות את ההוצאות הלוגיסטיות הכרוכות במסע באמצעות הפיקדון של חיילים משוחררים. כיצד ניתן לפקח על זה? צריך לחשוב, אבל החלטה מערכתית שהליכה בשב"י שקולה לעבודה מועדפת (או שילוב בין השניים: הליכה וסיוע בחוות בודדים ו/או ל"שומר החדש") - תיתן תנופה אדירה יותר מכל פרסום אחר.

 

ומשהו בשוליים - שמתם לב שאין לשביל שיר רשמי?

נתיי41295.6773148148

לדעתי עניין ההטמנות הוא חשוב. כיום נותני שירותי הטמנה בנגב ובערבה דורשים סכומים גבוהים מאוד. אני למשל טיילתי באיזור פארן בשישבת וסחבתי 7 ליטר מים ליומיים. זה לא קל ואם מדובר על 3-4 ימים בשטח לא מיושב זה הופך לבלתי אפשרי.
בקבוקים או מיכל מעוגן לקרקע בחניוני לילה מסוימים יכולים לעזור.
בקשר לזה אני רוצה לשבח בכל פה את הפקח גל וין מהר הנגב שדאג בימי חול המועד בשנים האחרונות למים למטיילים בחניוני הלילה בהר עריף וכרכום. זו דוגמא לאיך ניתן להתנהל בשטח תוך שמירה על הטבע וסיוע למטיילים שאין להם כסף לשלם 1500 שקל למטמין