גם אני לא רואה טעם בציוד השרדות לרוב שביל ישראל, מלבד קטעי המדבר.
זאת מאחר ורוב הזמן אתה בטווח קרוב ליישוב.הסלולרי הוא המצאה נהדרת ואם תחסוך בסוללה ישרת אותך ברוב המקרים.
בצעירותי לקחתי שמיכת מילוט אך כיום אני לוקח אותה רק בחורף, ככיסוי חיצוני אופציונלי וקל משקל לשק"ש הפוך אם ממש ממש קר, ולהגנה מלחות.
מסיבות בטיחות ובטחון, אחרי היישוב מיתר מזרחה ודרומה- לוקח תמיד ערכה הכוללת: מיתר דק קשור כטבעת באורך שרשרת צוואר ארוכה קצת, התלוי מאובטח בצד התרמיל החיצוני ומונח בכיס הרשת. עליו מושחלים פנס לד מטבע קטן (קונים בדיל אקסטרים, 10 יח' בכמה דולרים. מאוד יעיל), משרוקית טובה של FOX, ומצפן זעיר + מד טמפ' אמינים מסוג קומט של סונטו. בזה סגרת איתות + פנס גיבוי {לא לשכוח את פנס הראש שבתרמיל} , ניווט, הנצלה. אם אתה זרוק בשטח בלילה - נניח החלקת משביל גבוה במדבר ושברת רגל וכו'- בשטח אפשר לתלות את הפנס על משהו גבוה ולהדליק. יראו אותך. ולהבדיל , השימוש העיקרי של זה היה כאור זיהוי ובטיחות אחורי שלי בהליכת לילה בצד כביש, שקרתה לי יותר ממה שחשבתי. אם משהו ממש דרמטי קורה אפשר לעזוב את התרמיל, תתלה את המיתר על הצוואר ולך לאן שצריך. כל זה שוקל כמה גרמים ולדעתי אין צורך ביותר מזה, וגם את זה לוקח רק באזור בו יש סיכון בטחוני או פיזי.הערכונת הזו היא פטנט מקורי שלי ואני מאוד גאה בה!...
מעבר לזה, כל מטייל מנוסה לוקח ערכות ע"ר כלשהיא, ומעט ציוד תיקון. הכי אולטרלייטים יקחו קצת סלוטייפ על מקל ההליכה לתיקון הציוד והגוף גם יחד, חוט תפירה עם מחט, וזהו.
לדעתי אין טעם להשקיע הרבה כסף בערכות האלה. הן צריכות להיות מאוד פשוטות, מאוד קלות, ממוצרים שניתן לרוב למצוא בכל מקום, ומאוד אמינות.
בכל ירידה לשטח במסלול ארוך או חד יומי עם פוטנציאל סיכון, ערכת הע"ר נמצאת תמיד בתרמיל. משקלה 60 עד 100 גרם, תלוי במסלול. מכילה מעט פריטים ומתוכננת לעצור דימום עד שתגיע עזרה, או לטפל בבעיות שכיחות כגון פצעי נפילה פתוחים, יבלות, שלשול חריף, כאבים וכו'. ערכת ע"ר היא "גנבת משקל" ידועה וצריך להזהר ולהשתמש יותר בידע (משולש מחליף ח"ע פלסטי, למשל). כמו יגיל, כשהולך בקבוצה לוקח קצת יותר אבל לא הרבה יותר.
ערכת תיקונים - לאחר שנים הסתובבות בשטח , הערכה האידיאלית בשבילי הנה מספר פריטים קטן בתוך קופסת תבלינים 50 גר' מסחרית, עגולה כזו מפלסטיק עם מכסה מתברג. זה אחרי שנמאס לי משקיות עבות שחוררו את עצמן לדעת, נפתחו או נקרעו. שוקלת 30 גרם עם תכולתה. יש בה גם כ-5 מטר חוט שמשון פלסטי: קל מאוד לתיקון נעל, או לקשירת פינת היריעה או הכילה לאבן וכו'. לרוב לאחר השימוש, אני מתייחס אליו כציוד חד פעמי ומתכלה. פעם הייתי לוקח 3-5 מטר מיתר אבל הפסקתי כי שנים לא היה לו שימוש, ואם אתה מפחד שייקרע שרוך צא עם שרוכים טובים מראש- ומצת חד פעמי עם אבן עגולה, "הגרסא המקומית לפיירסטיק" רק שהגז שבו מספיק גם להדלקה במקום ניצוצות וצמר גפן למינהם... בנוסף מחליף גפרורי חירום ואם למרות הכל צריך ניצוץ, ידליק או יעשה ניצוץ גם כשהאבן רטובה. לתחילת האש לרוב משתמש במה שיש בשטח אך כשצריך הפיירסטרטרים שלי הם גזירים דקים של פנימית אופניים, מדליקים גם כשרטוב ושוקלים מעט.
תמיד יש עלי סכין כלשהיא- אולר שויצרי קטן שמכיל גם מסור עץ, או סכין עבודה פשוטה ואיכותית של MOORA, שעולה 11$ בארה"ב. אדם מיומן יכול לעשות איתם דברים נפלאים בשטח, במיוחד במצבי השרדות. מעדיף סכין קלת משקל מפלדת פחמן רכה על סכין פלדה מודרנית קשה ויקרה כי קל הרבה יותר להשחיז אותה בשטח והיא יותר חדה אחרי ההשחזה, וגם שוקלת פחות...
עם הזמן תרכוש נסיון. כללית אמליץ להמעיט בפריטים מיותרים, גם מבחינת טרחה, גם מבחינת משקל וגם מבחינת כסף. עבוד על פריטים דו שימושיים במידת האפשר {אך אל תירתע משני מוצרים שונים אם צריך}, יעילים, אמינים מאוד ופשוטים. הפריט היקר ביותר שלך הוא שיקול הדעת והשכל הישר ואיתם תוכל למנוע את רוב מצבי החירום, פשוט בלא להכנס אליהם מלכתחילה.tzurlis41460.0501041667