(חזרתי משבועיים נפלאים על הדרך, בקטע האחרון שלה, סוף אפריל-שמש והרבה גשם...מצורף סיכום ב-2 חלקים:דפנה)
CAMINO DE SANTIAGO DE COMPOSTELA
קטע אחרון של כשבועיים הליכה, מאסטורגה לסנטיאגו.
מידע כללי
שביל הקמינו דה סנטיאגו דה קומפוסט לה הוא שביל צליינים הקיים יותר מ-1,000 שנה, הדרך אל העיר השלישית המקודשת לנצרות- אחרי רומא וירושלים. למעשה, זוהי מערכת דרכים ההולכת ומתנקזת אל העיר סנטיאגו- כש"עמוד השדרה"- הדרך הראשית היא הדרך הצרפתית (CAMINO FRANCES) הנקראת בקיצור- קמינו. אורך המסלול כ-800 ק"מ, מהעיירה St.Jean Pied de Port שבצרפת ועד סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד. מקובל לחלק את המסלול לכ-30 ימי הליכה, ללא ימי מנוחה. עפ"י מסורות דרואידיות-קלטיות, לדרך הייתה משמעות של טקס חניכה עם 3 שלבים מרכזיים: השלב הפיזי- מהרי הפירנאים ועד העיר בורגוס, השלב המנטלי- דרך מישורי המסטה עד אסטורגה, והשלב הספיריטואלי- מאסטורגה עד סנטיאגו- ובהמשך- לפיניסטרה- "סוף העולם".
הסיפור המיתי-הדתי הוא על יעקב בן זבדי, דייג מטבריה,שהיה אחד מ-12 השליחים של ישו. טרם מותו בידי הורדוס אגריפס ב-44 לספירה בישראל, מצא את דרכו לחבל גליסיה בספרד במטרה לנצר את תושביה הקלטים הקדומים. לאחר מותו נלקחו עצמותיו בסירת אבן בידי שניים מתלמידיו לקבורה בחופי גליסיה. 800 שנים מאוחר יותר,רועה תמים (יש אומרים נזיר) בשם PELAYO חווה התגלות לילית בשמי הכוכבים של גליסיה (מכאן השם קמפוסטלה- CAMPUS STELA- "שדה כוכבים"), שהובילה אותו היישר אל מקום קבורתו האבוד של יעקב הטברייני, הוא סן ז'אק, סנטיאגו.
הבישוף תיאודומיר זיהה בוודאות את השרידים-וכך נולד המיתוס.
(כל זה קורה, במקרה או שלא, בזמן הכיבוש מחדש של אדמות ספרד מידי המורים- הדייג הטברייני שלנו הופך להיות "סנטיאגו מטאמורוס"- הורג המורים פטרון החיילים..)
הסיכום מתייחס לקטע האחרון של כ-250 ק"מ מהעיר ASTORGA ועד לסנטיאגו.
אתר מצויין בספרדית: http://www.gronze.com
אתר המדריך העברי לקמינו (לא מתעדכן)
http://www.camino.amsterdamski.com/
אתר עם מפות וחתכים טובים:
http://caminosantiagoelpilarjerez.blogspot.co.il/p/descripcion-de-las-etapas-del-camino.html
פורום שאלות ותשובות של הקמינו:
http://www.caminodesantiago.me/community/forums/camino-frances.12/?sid=de88941e13f5749132b9d5b956caf07d
http://caminosantiago.com/index.php/en
מפה כללית טובה של הדרך
http://maps.peterrobins.co.uk/e.html
מזג אויר ועונת הליכה-
אפשר ללכת בדרך כמעט בכל עונה, אם כי המומלצות הן האביב והסתיו, וכמובן בקיץ.
מזג האויר הפכפך ומשתנה,במיוחד בגליסיה, וגשם חזק יכול להתפתח די מהר.
עונת השיא היא בין יוני לספטמבר, אז גם יכול להיות קשה לעיתים להשיג מקום לינה .
http://www.elcaminosantiago.com/Weather-Camino-Frances-Climate.htm
חלוקה לימים- תכנית אופציונאלית
לפני שיצאתי לדרך קראתי והתכוננתי, בחרתי את המקומות בהם רציתי לבלות יותר זמן ולישון בהם.
זו תכנית חלוקה הימים שהכנתי.
יום 1- 20 ק"מ ASTPRGA- RABANAL DEL CAMINO
יום 2-26.5 ק"מ- RABANAL- MOLINASECA
יום 3- 27 ק"מ- MOLINASECA- VILLAFRANCA DEL BIERZO
יום 4- 27.5 ק"מ- VILLAFRANCA- O CEBREIRO
יום 5- 21.5 ק"מ- O CEBREIRO- TRICASTELA
יום 6- 25 ק"מ- TRICASTELA-SARRIA (דרך מנזר סמוס)
יום 7- 22 ק"מ-SARRIA- PORTMARIN
יום 24-8 ק"מ- PORTMARIN-PALAS DE REI
יום 9- 28 ק"מ - PALAS DE REI- PEDROUZO
יום 10- 24.5 ק"מ- PEDROUZO- RIBADIS DE BAIX
יום 11- 21 ק"מ - RIBADIX- SANTIAGO DE COMPOSTELA
זמי אמר לי בפשטות- "תכנני 20-22 ק"מ ליום הליכה, כל יום שביעי מנוחה".
בדיעבד, זה מה שהיה נכון עבורי. בתכנית שהכנתי היה לי קשה לעמוד. חסרים בה יומיים של הליכה לקצב שלי, למרות שבחלוקות קלאסיות תמצאו אותה כך.
בסופו של דבר מצאתי את עצמי הולכת כל יום עם התרמיל על הגב, בלי לדעת לאן אגיע ואיפה אשן ואיזו אלברגה תמצא חן בעיני. עוצרת לצייר אם בא לי.
זו הייתה התנסות נהדרת בשבילי . חדשה לגמרי ושווה הכל.
כמובן, בעונה אחרת יכולה להיות בעיה עם הלינה, במיוחד במאת הק"מ האחרונים העמוסים יותר..
ציוד לדרך
כמו שכותבים תמיד, כמה שפחות.
תחשבו על כל גרם. אמנם יש שירות דיי מסודר ולא יקר בין האלברגות להעברת ציוד מנקודה לנקודה, אבל ההנחה היא שהרוב בכל זאת הולכים עם התרמיל.
אני הלכתי עם 7 ק"ג + מיים, לרוב 1 ליטר אפילו פחות. אפשר למלא בכל כמה שעות כמעט תמיד.
מקל או מקלות ? שאלה טובה.
אין שיפועים אלפינים, למרות שיש עליות וירידות. הדרך לא שטוחה! הרוב הולך עם מקל אחד, גם המקומיים, אגב, מסתובבים עם מקל הליכה ארוך. מה שבטוח, העיר סנטיאגו מליאה במקלות ארוכים, מיוחדים ומפוארים, עטורים כתובות וזכרונות מהדרך הארוכה שנשארו אחר כבוד כי לא ניתן היה להעלות אותם למטוס..
כביסה אפשר לעשות באופן זמין לאורך כל הדרך בנקודות הלינה.
דרכון צליינים- (CREDENCIAL DEL PEREGRINO)
הדרכון מעניק לכם את הזכות לישון באלברגות ,מעניק הנחות במוזיאונים (למשל בזה היפה של הקתדרלה בסנטיאגו),לפעמים גם לקבלת תפריט הצליינים במסעדות- למרות ששם נראה כי כולם מקבלים את ההנחה. בכל מקום כזה שעוברים בו- מטביעים לך חותמת בדרכון.
מי שהולך את 100 הק"מ האחרונים לסנטיאגו- זכאי לקבל את מחילת הכנסייה על עוונותיו – את תעודת הקומפוסטלה. לכן גם מהעיר SARRIA הממוקמת כ-111 ק"מ מסנטיאגו, מוכפל ואף משולש מס' הצועדים. וגם הפרופיל הטיפוסי מעט משתנה.
הזכאות לקומפוסטלה נבדקת בקפידה ע"י פקידי הכנסייה בסנטיאגו תוך בחינת החותמות (SELLO) של מקומות הלינה כולל תאריכי הלינה. (חלק מההולכים מפתחים אובססיית חותמות, ראיתי תלמידי תיכון ספרדים שנכנסו לכל חנות וביקשו חותמת.)
הצדפה
הסמל הבלתי מעורער של הדרך, עם שורשים הסטוריים וסימליים. חוץ מהעובדה שכמעט כל הצועדים נושאים על התרמיל את הצדף, רואים אותו בכל המבנים ההיסטורים, בסמלי תלבושות האבירים ובכנסיות, על קברים ובגדרות בתים מודרנים ועתיקים כאחת. והסמלים הגרפים הנגזרים מצורת הצדפה- רשת הדרכים המתנקזת לסנטיאגו.
נופים
אז סובב מון בלאן זה לא.
אחרי שהורדנו את רף הציפיות אפשר לומר שהנופים מדהימים, יפהפיים ושובי לב. האויר צלול והחמצן בשפע. מאחר שרבים מהנופים הם חקלאיים- העונה משחקת כאן תפקיד חשוב. באפריל הפריחה הייתה בעיצומה- כל הנשירים: תפוחים, אגסים, שקדים, כרי אחו ירוקים שאי אפשר ממש להכיל. עם המון פרחי אחו. בחצרות החוות והבתים- הקמליות היפהפיות בשיא פריחתן, והאירוסים, הלילך, הרותם..
והיערות. יערות אלונים,יערות ערמונים עתיקי יומין. פוגשים עצים שראו את עליות הרגל הגדולות..לצידם יערות נטועים, חדשים יותר. מה שלא פוגע ביופיים. והכל מכוסה טחב, ושרכים, ולפעמים עצי אקליפטוס דקיקים וכסופים. וקול הנקר. והקוקיה. קוקו.
לינה
האלברגות (ALBBERGE) הן אכסניות עולי הרגל המודרניות, חלקן ותיקות ושוכנות במבנים היסטוריים, חלקן חדישות ומעוצבות . בכולן הלינה בדורמיטורי (בדומה לבקתות ההרים באירופה),
באולמות גדולים או בחדרים קטנים, במיטות קומותיים. (השאלה הראשונה היא תמיד האם יש עדיין מיטות למטה?).בכולן הנעליים נשארות אחר כבוד בחוץ. ברובן יש אפשרויות לכביסה (לפעמים מכונות ומייבשים),מטבחים לבישול עצמי, שירותים ומקלחות, חימום והרבה אוירה.
מטבע הדברים בעיירה גדולה יש אפשרויות לינה רבות ומגוונות יותר מאשר בכפר עם 3 בתים. שם חוץ מהאלברגות יש גם הוסטלים, פנסיונים ו-casa rural שהם בתים הסטורים מיוחדים ונוחים.
כעקרון, האלברגות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: העירוניות- municipal והפרטיות- privado.
במחוז גליסייה האלברגות המוניציפאליות הן של XUNTA, לרוב גדולות, מרווחות, עם תשתית מטבח לבישול עצמי ומלתחות לקליטת צליינים רבים יחד. מה שחשוב לדעת, כמעט בכולן אין שמיכות. (למעט בmonte de gozo שם מנואל, בעל הבית החמוד ישיג לכם הכל..) מקבלים רק סדין וציפית חד פעמיים מנויילנים. מי שצועד בעונה חמה או עם שק שינה אין בעיה. למי שהולך רק עם ליינר זה יכול להיות בעייתי. אמנם בלילה הם מחממים ללא הפסקה, אבל אחה"צ יכול להיות קר. קחו בחשבון, זו לא סיבה לסחוב שק שינה. פשוט שנו במקום אחר.
האלברגות הפרטיות לרוב יקרות במס' יורו (כ-10 יורו לעומת 6 יורו)
אך הרמות משתנות מאוד, הספרים לא תמיד מעודכנים, ויש הרבה חדשות שלא מופיעות ברשימות.
מחירי הלינה באלברגות אינו כולל ארוחות.
ארוחת בוקר אפשר לרוב לאכול באלברגה. (2-3 יורו). אל תצפו לגדולות: תה/ קפה,טוסטים חמאה/ריבה. TOSTADA CON MARMELADA/ MANTEQUILLA
רוב הצועדים דוחים את ארוחת הבוקר, ועוצרים לאכול בקפה-באר הנחמד הראשון בדרך.
ברוב האלברגות הפרטיות יש תפריט ארוחת ערב מיוחד לצליינים PEREGRINO MENU - כ-6-8 יורו שכולל מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח ומיים/ יין לרוב חופשי. (יין שולחן פשוט-טינטו הם קוראים לו).צריך להודיע עד שעה מסויימת אם אתם מצטרפים או לא . הבחירה היא תמיד בין האפשרויות לאוכל מעניין בחוץ לבין החברותא, השיחות הנעימות, הצחוקים והיין בארוחות הגדולות המשותפות.
- אתר מצויין , אמנם בספרדית, לכל מקומות הלינה בדרך לפי שלבים:
http://www.gronze.com/guia-del-camino-frances/etapas/etapa-21-san-martin-del-camino-astorga
http://caminodesantiago.consumer.es/albergues/#camino-frances
אנשים
אם יש משהו שלמדתי על האנשים בדרך זה שלכל אחד יש את הקמינו שלו- וזו לא קלישאה, כך, באמת .
ראיתי אנשים שהולכים כבר פעם שישית ושביעית והכל להם כמו פעם ראשונה. פגשתי אישה שהלכה לסנטיאגו לאחר שהבריאה ממחלה קשה, טיילתי עם שני אחים הולנדים שעושים את הדרך בפעם השלישית, מתכוונים עוד לשוב אליה, אבל תמיד עוצרים כמה ימים קודם, אף פעם לא רוצים להגיע לסנטיאגו. פגשתי זוג בני 70 מצרפת וקולומביה הבריטית שנפגשו לפני 3 שנים על הדרך ומאז כל פעם יוצאים לקטע אחר שלה ומתנדבים כמה שבועות באחת האלברגות.
פגשתי שתי גרמניות שהתחילו לצעוד בנחת ולאט לאט ההליכה הפכה לסוג של אתגר,הן פיתחו כושר ומיומנות הליכה וצעדו בסוף כ-36 ק"מ ביום. בסוף מצאו את עצמן בסנטיאגו שבוע לפני התכנון עם שפע זמן..
יש שהולכים בשביל ללכת, אחרים כדי להכיר משהו חדש, כאלה שבעצם עושים מסע לתוך עצמם והקמינו הוא רקע, כאלה שהולכים בשביל האתגר, הנופים, האמונה..
והכל בסדר. הכל קביל. כל אחד והקמינו שלו.
אוכל
אולי אני לא האדם המתאים לספר לכם על אוכל. אני בעוונותי, צמחונית כל חיי ,כך שתיאורים על ארוחות תאווה של תמנונים גזורים לתוך הצלחת לא תקבלו.
תפריט האוכל בבארים ובבתי הקפה לאורך הדרך הוא מצומצם ובסיסי, אם כי טרי וטעים בדר"כ.
יכולה לספר עלTORTILLA PATATA מעין פשטידת תפוחי אדמה וביצים שנחתכת לרוב מתבנית עגולה כמו עוגה ומגיעה עם שתי פרוסות עבות של לחם איכרים מקומח.
EMPANADA- מאפה עם בשר או דגים, שגליסיה היא מולדתו-והוא עבר עם ההגירה הגדולה מכאן לדרום אמריקה ומזוהה היום יותר עם ארגנטינה. בדר"כ מופיע לא ביחידות אישיות אלא כמאפה בתבנית עגולה שנחתך לפרוסות.
על TARTE DE SANTIAGO עוגת שקדים בחושה וטעימה מאוד ,עם אבקת סוכר וצלב סנטיאגו המשונן עם קצוות הפרחים (fleur de lis- שהוא למעשה אירוס ולא חבצלת..).
BOCADILLO –סנביץ' ענק המופיע בכמה צורות- לחם לבן גס,לרוב עם JAMON- שזה פרשוטו חזיר, או גבינה קשה (QUESO).אם רציתם חביתה בבוקדיליו- תבקשו OMELET FRANCES , אחרת יביאו לכם תמיד 2 ביצי עין עגולות יפות ונוזליות. טבחי גליסיה מעדיפים להתאבד מאשר לפוצץ ביצי עיין !.
סלט חסה,עגבניה,בצל,גזר מגורד ותירס-ENSALADA MIXA- תמיד יגיע עם טונה (ATUN).
יין, בירה, קולה, קפה -(AMERICANO או CAFÉ CON LECHE)- בכל באר בכפר הכי קטן אפשר למצוא.
כך שרעבים לא תישארו- BUEN PROVECHO!!!
פינות חמד והתרעננות
לרוב, לפני כל כניסה לישוב שהיה משמעותי על הדרך מוצאים פינת חמד יפהפיה למנוחה, פיקניק או סתם התרעננות. בחלקן ברור שהמקום היסטורי. עצים עתיקים, לפעמים שוקת שתייה או אבן סמלית על מוצא מי השתייה (AGUA POTABLE),כתובת או צדפה. פינות גדולות, קטנות, סמליות, קסומות..חלקן חדשות מאוד, מעוצבות ברוח עכשווית עם המון מחשבה.
יש תחנות עם דוכן התרעננות- כך סתם באמצע הדרך- עם בקבוקי מיים ושתייה, בננות, תפוחים (לא תמיד מעוררי תיאבון), חטיפי אנרגיה וקערה לכסף. לרוב כתוב DONATIVO. תשאיר כמה שנראה לך מתאים. ברבות מהן יש גם חותמת..
בכפר סן קריסטובו, בדרך למנזר סמוס, היכן שכרו את אבני הקתדרלה של סנטיאגו- מצאתי מכונת התרעננות ריקה, מותקנת בתוך קיר עתיק באמצע שומקום. העיקר הכוונה.
אל תקבלו רושם מוטעה, זה לא שאתם מטיילים בין דוכנים בדיזינגוף. יש בודדות כאלה בדרך, לרוב במקום שאין באר או קפה, ללא מיפוי, ללא סימון. נתקלים בהן בהפתעה ולפעמים לפעמים נופלים עליך בול כשחלמת על בננה שמחכה לך כבר שבועיים בגשם ובשמש..
הוראוס -HORREOS
מבנים צרים וארוכים,מוגבהים ומורמים מהקרקע,לעיתים ממש מנותקים ע"י עמודים או בסיסים (PEGOLLOS), חלקם עתיקים ומרשימים מאוד, משמשים כמחסני חקלאות קטנים, אסמים למזון לבע"ח- שיבולים, תירס. אופיינים ליזור גליסיה ומתחילים לראות אותם בעיקר אחרי SARRIA .מהווים חלק מגדר החווה, או מחזית הכניסה, מופיעים בצורות שונות ובחומרים שונים- לוחות גרניט, לבנים, אבני לקט, עץ.. לרוב נושאים גם סמלי צלבים.
אחד מבעלי האלברגות סיפר לי כי בעבר היו מפרישים לתוכם את מעשר היבולים עבור הכנסייה. הם מוקמו כך שפקידי הכנסייה יוכלו לעבור ולקחת את חלקם. עד היום הם נחשבים לרכוש הכנסייה ולכן דרכים עוקפות אותן לפעמים כדי שלא ייהרסו. נשמע נכון, לא מצאתי לזה אישור.
כנסיות, קפלות וצלבים
מודה שהמניע הגדול שלי לצאת לדרך חוץ מאהבה גדולה להליכה אינסופית בנופים ,היה דווקא ההקשר התרבותי של הדרך. מאז תיאר לנו- סטודנטים שנה א בבצלאל- פרופ' רן שחורי את שנות העלייה לרגל לסנטיאגו, את הנהירה הגדולה של יותר מאחוז (!) מאוכלוסיית אירופה אז אל העיר הרחוקה, דרך שבועות וחודשים בדרכים, לעיתים תוך סיכונים, תוך הווי מתפתח של פייטנים ובלדות שירי ימי-ביניים עתירות בתים, אל דרך שהייתה גם אלטרנטיבת כפרה לפושעים שריצו עונש אך גם מפלט לאנשים שלא מצאו עצמם בחברה, או כרעו מעומס הפיאודליזם, או סתם חפצו בהרחבת אופקים ושבירת שגרה בתקופה שאנשים לא יכלו להרשות זאת לעצמם.. ותוך כדי הליכה של שנים, נבנו תשתיות פיזיות ולוגיסטיות, התפתחו יישובים- תחילה במרחק יום הליכה זה מזה- ולאט לאט מרקם בינוי כפרי ואורבני של שירותי דרכים שהפכו לנקודות יישוב. היסטוריה בתנועה.
עוד אז ידעתי שאני רוצה לטעום מזה, לחוות קצת מתהילת הדרך של אז.
הממסד הכנסייתי ותככנותו אף פעם לא היה חביב עלי, אבל אי אפשר להתכחש לכך שההיסטוריה של האמנות והאדריכלות של תרבות המערב צועדת יד ביד עם התפתחות הנצרות. שם הושקע הכסף. שם נעשו פריצות הדרך הטכנולוגיות. הניסיונות האמנותיים. לכן מבני הכנסיות והקפלות תמיד משכו אותי ,במיוחד הפשוטות והקדומות שביניהן- וכאלה יש בלי סוף לאורך הדרך. (לרובן ,אגב, קוראים- סנטה מריה..)
סימנים וסימונים
אם היה משהו שהתמכרתי אליו בסוף המסלול,היו אלה אבני הדרך של גליסיה שמכריזות לפחות כל ק"מ על המרחק המתקצר לסנטיאגו . כל אבן חשובה (5 או 0) זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד ההולכים.אבני זיכרון, צלבים, פרחים, נעליים שסיימו את תפקידן, שרוך ששרך..גרעין אפרסק שנאכל, צמיד יד עשוי קשרים, מכתבים, תמונות יקירים, פתקים ובקשות. כל אבן סימן דרך היא כותל קטן, וככל שמתקרבים לסנטיאגו מפלס ההתרגשות והעומס על האבנים גדל.
יש את אבני המרחקים עם סמל הצדפה המוטבע עם המרחק בק"מ. ואת הסימון בכחול וצהוב בקרמיקה עם גלזורה בוהקת של הדרכים המתנקזות לסנטיאגו כמו קפלי הקונכייה.
את השלט הכחול -לבן –שחור של האיש הצועד בנמרצות עם המקל. את השלט הצהוב-כחול המזהיר מהמפגש של הקמינו עם כביש- את ההולכים ואת הנוהגים.
בערים- אפשר למצוא את הצדפה מוטבעת באבני המדרכות, או אפילו במכסי הביוב. הכיוון של התכנסות קפלי הצדפה הוא תמיד הכיוון של סנטיאגו- כמובן, חוץ ממכסי הביוב שאי אפשר לסמוך על אנשי התחזוקה העירוניים שהחזירו למקומם..
ומעל לכל- החץ הצהוב היישר מפחית הצבע, משורטט בנחרצות על הדרך, על קירות בתים, על כל מה שאפשר-סימן שנזקף לזכותו של סאמפדרו יליד גליסיה שפעל להחייאת הדרך וסימן את קמינו פרנסס להולכים היום. תמיד בהצטלבות דרכים, העין משוטטת רבע שנייה עד שנתקלת בחץ הצהוב.
המדריך לצליינים- CODEX CALIXTINUS
מדריך דרך צבעוני מאוייר מהמאה ה-12 שנכתב ע"י פיקו (PICAUD),נזיר צרפתי שהלך את הדרך ותיאר בסיפורים, ציורים ותווי נגינה את תלאות הדרך, הנופים, האנשים, תוך מתן עצות פרקטיות והמלצות על מקומות לינה, תחנות מנוחה, התחמקות משודדים ומזאבים ועוד.. הספר המקורי נגנב מהקתדרלה של סנטיאגו ביולי 2011 תחת 5 מצלמות אבטחה. שנה מאוחר יותר נמצא במוסך של עובד הקתדרלה לשעבר שפוטר לאחר 25 שנות עבודה והיה בסכסוך משפטי עם מעסיקיו. עותקים של הקודקס היפהפה נמצאים במנזר בסמוס ובמוזיאון הקתדרלה. שאלתי את עובדי המוזיאון איפה המקור והם אמרו שכל מה שמוצג אלה עותקים..
תיאור דרך, עוד תמונות ועוד קצת ציורים- בחלק השני
נערך ע"י מנהל יום חמישי 07 ינואר 2016 09:06:49(UTC)
| סיבה: לא צויינה