שביל ישראל ומסלולים ארוכים בעולם
»
עולם
»
שבילים באירופה
»
כתבנו בשטחים מדווח - מסעות הארתור הבודד על הויה אלפינה
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC) הודעות: 4,020   מיקום: ירקונה תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
|
נשלח במקור על ידי: arthur  אתמול חשבתי שזה רעיון נהדר לעסוק בטעימות אלכוהול מקומי עם משפחה של צרפתים עד 1 בלילה.
תתאפס ארתור. ויה טקילה זה מסלול אחר
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
תצחקו תצחקו.
16.8
אני ב Vallouise . מאז העדכון האחרון יצאתי מהפארק הלאומי Queyras לבקתה בשם Furfande ומשם בירידה ארוכה שלקחה בערך כל היום לעמק Durance ולעיר מבוצרת Mont Dauphin -אגב הפעם השניה שאנע מבקר בעיר שתיכנן אדריכל המלחמה Vubhan בחור לעניין- וביומיים האחרונים היתי עוסק בלחצות את עמק Durance. הלכתי בפאתי פארק הלאומי Ecrins שמשום מה הויה אלפינה מתעלמת ממנו לחלוטין וממשיכה צפונה לכיוון Modane ופארק ונואז. לא תפסתי את העניין הזה בזמן אחרת היתי מתקן את העיוות הזה בוריאנט משלי אך זה המצב כרגע.
למרות שאתמול ירד גשם כל היום הצלחתי לדחוף יום כפול ולהגיע מ Reotier ל Le Vigneux והיום מזג האוויר השתפר ואני מתקדם לכיוון Monetier les Bains.
ואולי אפילו אצליח להתקדם קצת יותר אם לא אהיה עצלן (וכנראה שכן אהיה).
השלב הנוכחי R128. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
 1 משתמש הודה ל arthur עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC) הודעות: 347 תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות
|
חיה רעה אתה ארתור  |
A summit a day keeps the doctor away |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
שלום לכולם. 22.8 טוב מאז העדכון קרה לא מעט. אך מה שמעניין את החברים פה זה שהגעתי לונואז אחרי שעברתי את Ecrins . ועכשיו אני ב Tignes le lac - אחרי 3 ימי הליכה סיימתי את ונואז. לצערי שכן בשמחה היתי נשאר שם הרבה יותר. מקום באמת מדהים ביופיו. הוספתי יום אחד בגלל שמצאתי דרך מעניינת הרבה יותר מהויה אלפינה הרשמית. מ Modane , במקום ללכת ל Termignion, ניתן לעלות 1700 מ' לפאס בשם Chaviere ולהכנס לונואז בדרך הרבה יותר מעניינת על ה GR55. אחרי יומיים חברתי חזרה לשביל ליד בקתת Entre deux eaux. שאגב אמרו לי שיום לפני כן ישנו שם זוג ישראלים. בדקתי בספר סקתה וקוראים להם חיים ואסף אם אני לא טועה. ההליכה בונואז היתה קשה אך הנופים היו מתגמלים מאוד. הרים מושלגים וקרחונים מכל עבר, חיות בר רצות בעמקים. מפלי מים מרהיבים. היום ירדתי לכיוון Tignes ומחר חוצה את הגבול שוב לאיטליה ומתקדם לכיוון אאוסטה. השלב הנוכחי R120 באתר של האלפינה. נערך ע"י משתמש יום ראשון 23 אוגוסט 2015 00:58:16(UTC)
| סיבה: לא צויינה |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
6 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
25.8 אם אתה מטומטם זה כנראה להרבה זמן חלק ב' אוקי אז אתמול חציתי את Col du mont ועברתי חזרה לאיטליה. הגשם לא הפסיק לרדת כל היום. כשירדתי על כביש קטן ושקט לכיוון Valgrisenche. קניתי מפות לכמה ימים הבאים בחנות וניסיתי להתייבש ולהתחמם קצת. בגלל שהשעה היתה רק אחר הצהריים מוקדמים החלטתי שלא הספיק לי המקטע היומי ואוכל להגיע לאאוסטה עוד היום. יצאתי לדרך ואיתי הגשם המתגבר. הלכתי בין כפרים קטנים ושקטים שנראים כאילו הזמן בהם עצר מלכת לפני כמה מאות שנים- אנשים שעדין רועים צאן וריח נהדר של בהמות באסם. מדובר בעמק צר מוקף הרים ובו כעשר כפרים קטנטנים ומבודדים שבחלקם רק כחמישה בתים ואפילו אין כבישים אלא שבילי בוץ מעורבב עם צואת פרות. למי שיוצא להיות באזור אני ממליץ פשוט ללכת בצמוד לכביש הקטן שמוביל לעמק אאוסטה ולא לעלות לרכסים ואני אסביר. ניסיתי לקצר דרך הרכס המערבי והתחלתי לצבור גובה, מהר מאוד השביל הפך ללא ברור, חסום בצמחייה עבותה ומפולות סלעים שהצריכו שימוש בידיים. בגלל שכל הבולדרים היו רטובים והגשם רק התגבר - הקצב שלי היה איטי אך בהיותי עקשן המשכתי להתקדם מקווה שזה רק קטע קטן ובעייתי . טיפסתי (כן במלוא מובן המילה) בין בולדר לבולדר כאשר הגעתי למקטע שלפי דעתי קרס לגמרי. בולדרים בגודל של רכב ששכבו באי סדר ובינהם עצים עקורים עם שאריות סימון שבילים. השעה היתה 20 כאשר הבנתי שיש לי בערך 40 דקות של אור ואז הפנס ראש יוצא מהתיק. התחלתי לחזלש חזרה לעמק. מצאתי את השביל הנמוך יותר והלכתי איתו בחושך , מחליק, נופל מקלל, קם וממשיך ובשעה 22 וחצי הגעתי ל Arvier . לא אכלתי כלום כמעט כל היום. כל החנויות היו סגורות והיתי בבעיה. נכנסתי רטוב כמו כלב למסעדה שהיתה כבר סגורה ועובדיה ישבו לאכול. ביקשתי לאכול משהו והם אמרו שכבר סגור. הזמנתי בירה , לפחות אשתכר קצת שיכאב פחות. ברגע שהעובדים שמו לב שמצבי לא בסדר הם פשוט הביאו לי את כל האוכל מהשולחן שלהם וסירבו לקבל תשלום. סך הכל 14 שעות הליכה ארורות בגשם ו 40 קילומטר. לא כולל הבירבור. אז כרגע אני באאוסטה. מחר בתקווה חוצה את הגבול לשוויץ. הויה אלפינה עושה מעקף רציני סביב המון בלאן. שלב נוכחי R117 לפי האתר של הויה אלפינה. נערך ע"י משתמש יום רביעי 26 אוגוסט 2015 00:37:19(UTC)
| סיבה: לא צויינה |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
5 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
|
ישר.א ב 25/08/2015(UTC), S.K. ב 25/08/2015(UTC), הלך ב 26/08/2015(UTC), ofer ב 26/08/2015(UTC), גלילאו ב 27/08/2015(UTC)
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC) הודעות: 4,020 מיקום: ירקונה תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
|
מצאת לך מוטו בחיים. לעשות מהבינוני - קשה ומהקשה - בלתי אפשרי.
מה כבר יכול להתאים לטמטום ארוך טווח בשלב ג?
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC) הודעות: 428 תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים ב 34 הודעות
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
נ.ב
קמתי בבוקר וראיתי הר גדול ולבן במעלה העמק.לקח לי רגע להבין שמדובר במון בלאן. יום אחרי שחגגתי חודש על השביל. ראיתי את המון בלאן לראשונה. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC) הודעות: 347 תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות
|
כזה משוגע ארתור  |
A summit a day keeps the doctor away |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 685
תודות: 119 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים ב 152 הודעות
|
נשלח במקור על ידי: arthur 25.8
ניסיתי לקצר דרך הרכס המערבי והתחלתי לצבור גובה, מהר מאוד השביל הפך ללא ברור, חסום בצמחייה עבותה ומפולות סלעים שהצריכו שימוש בידיים. בגלל שכל הבולדרים היו רטובים והגשם רק התגבר - הקצב שלי היה איטי אך בהיותי עקשן המשכתי להתקדם מקווה שזה רק קטע קטן ובעייתי .
כמה מוכר, התקציר:     
למזלי, בשנים האחרונות ההיגיון מצליח לגבור על העקשנות להמשיך.
נשלח במקור על ידי: אמנון לנגי מצאת לך מוטו בחיים. לעשות מהבינוני - קשה ומהקשה - בלתי אפשרי.
מה כבר יכול להתאים לטמטום ארוך טווח בשלב ג?
|
|
2 תודות למשתמש Eli TheHiker על הודעה מועילה זו.
|
הלך ב 26/08/2015(UTC), S.K. ב 26/08/2015(UTC)
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
שלום לכולם 29.8 אני ב Champex. שלשום חציתי את הגבול מאיטליה לשוויץ - יום הליכה ארוך מאאוסטה לגרנד סן ברנרד. העובדים הנחמדים של המלון על הפאס עמדו על כך שאני אסע איתם לפאב לחגוג יום הולדת לעובדת של המלון - ומי אני אם לא בחור זורם. וכך אחרי לילה לבן שממנו אני לא זוכר הרבה אני מתנדנד חזרה למיטה שלי מקווה לא לפגוש את האב הקדוש רפאל שנתן לי לישון בדורמיטורי של הכנסייה. כמובן עם המזל שלי הוא בדיוק עמד במפתן של הדלת. מחר השביל חובר ל TMB לכמה ימים להקפה של המון בלאן . כרגע מזג האוויר נהדר. אמור להתקלקל לקראת מחרתיים. אני זוכר שדובר על זה בפורום מתישהו אז אספר סיפור קטן. היום בשמפה אני מזהה 3 בחורים צעירים שנראים מזרח תיכוניים. בגדי נורת פייס ותיקי גרגורי - אמריקאים? חשבתי לעצמי. אבל אז אחד מהם קם ואני רואה נעלי הרים של WILDCAT. בום . חברה ישראלית. שאלתי אותם מאיפה הם. והם ענו מירושלים עם מבטא ערבי. הלכתי אלפי קילומטרים וזאת הפעם הראשונה שאני פוגש פלשתינאים על שביל. אולי הדרך לשלום עוברת על פקל קפה בדרך ל Trient. נערך ע"י משתמש שבת 29 אוגוסט 2015 22:23:32(UTC)
| סיבה: לא צויינה |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257
תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות
|
לפי התוכנית שלי אגיע ל- Champex ב- 2.09 במסגרת ה-WHR.
מה אתה יכול לספר על מזג האוויר באזור?
חסוך מאיתנו וממך את הפרקים הבאים בסאגת הטמטום המתמשך, או במילים אחרות שמור על עצמך.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
עוד יומיים אמורה להגיע חזית גשומה שאמורה להישאר כאן יומיים לפחות.
אבל אתה יודע איך זה בהרים. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC) הודעות: 347 תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות
|
|
A summit a day keeps the doctor away |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC) הודעות: 6,762 תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות
|
נראה לאחרונה בשאמוני לפני כשבועיים... |
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
חזרתי חברים.
יולי 2016 הגיע ואני ממשיך מאיפה שעצרתי. ואיפה זה אתם שואלים? אז ככה בסוף ספטמבר 2015 הגעתי למקום שנקרא col du sanetch. אוכך בין קנטון valais ו- bern בשוויץ . משם ירדתי מהשביל ואחרי כמה ימים היתי בדרך הביתה.
השנה ב 9 ליולי עליתי על השביל באותו הנקודה בה עצרתי.
היום הראשון לא היה הצלחה מסחררת. נתקעתי בקערה מושלגת וקשה לניווט בדרך ל col des audannes, נלחמתי בשלג בגבורה והתקדמתי יפה, מנווט לפי מפה ללא סימונים בשטח , חוצה נהרות על גשרי שלג וצועד וכאשר הגעתי לאזור המעבר הגעתי למסקנה שלא ניתן לעבור אותו ללא ציוד שלג ובלב כבד נאלצתי לחזור לנקודת ההתחלה.
משם התקדמתי לאדם sanetch ולמרות שהשעה היתה כבר 9 בערב החלטתי לרדת בחושך לצד השני של הרכס ולישון בקרבת gsteig על מנת לנסות ולתקוף את הרכס מצידו הצפוני |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
2 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
למחרת ה 10 ליולי קמתי בשדה חרוש. לאחר שהלכתי לישון ב 2 בלילה.
קיפלתי את האוהל והתקדמתי ל gsteig כפר קטן ונחמד. שתיתי קפה בחברת גברת מ isle of man שעזבה את חיי הנוחות באי ועברה עם משפחתה לשוויץ על מנת להקים אכסניה ומסעדה.
השביל לקח אותי דרך דרכים מיוערות עד לאגם בשם launen see אך ידעתי שעל מנת לעלות לרכס מצידו הצפוני -למעשה וריאנט גבוה שהגיתי בעזרת המפה- צפויה לי עלייה של מעל 1000 מטר. אז אחרי הפסקה קצרה יצאתי לדרך בשביח תלול ומתפתל לצידו של מפל מרשים. אחרי כמה שעות הגחתי לעמק תלוי alp והתחלתי להתקדם לכיוון tungel pass חוצה בדרך שדות שלג בודדים נזהר לא להחליק ולהפצע.
באזור השעה 8 בערב הגעתי לבסוף לבקתת wildhorn hutte אחרי שהצלחתי להגיע לרכס מצידו הצפוני שמשום מה היה נגיש יותר מהצד הדרומי שטוף השמש. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
3 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC) הודעות: 347 תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות
|
|
A summit a day keeps the doctor away |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
תודה על החיזוק איתי !!
ב 11 ביולי קמתי בבקתה ולאחר ארוחת הבוקר והתארגנות התעניינתי אצל בעל הבית לגבי הפאס שחוצה את הרכס המרכזי מצפון לדרום. Sonenjoch. לטענתו הפאס פתוח ולמרות שאני "עלול למצוא כמה שדות שלג בודדים " אני רמור להסתדר איתם בקלות .בליבי ידעתי שהמצב בפועל יהיה מורכב יותר אך נתתי לו לשכנע אותי והתחלתי לטפס למעלה.
כמעט מיד התחלתי ללכת על שלג, בתחילה על שדות שלג שטוחים ולא קשים אך ככל שצברתי גובה כך ההליכה נהיתה יותר חשופה להחלקה ונפילה.
בעטתי לעצמי מדרגות עם הנעליים כמו שעושים בטיפוס הרים , מיותר לציין שעם נעלי ריצת שטח התוצאות פחות טובות.
כאשר היתי על הפאס הסתכלתי מסביב; נוף של פסגות מושלגות ועל כולן שולט ה Wildhorn מעוטר למרגלותיו בקרחון שלו . מתחת ללשון הקרחון ישנו אגם קטן וחצי קפוא .
התחלתי לרדת בזהירות מהפאס. הולך לעיתים על שלג ולעתים על איי סלע . לאחר כעשר דקות ראיתי זוג שמתקדם לעברי. חמוש בנעלי טיפוס הרים עם קרמפונים - חבר'ה משכילים ,לא כמוני - שהתעניינו בתנאים על הפאס. הסברתי להם שבגלל שאין לי קרמפונים , עשיתי מדרגות עמוקות במדרונות השלג ושהם מוזמנים להשתמש בהן.
המשכתי לרדת לכיוון אגם Tseuzier עם הסכר המאיים שלו. ולאחר שיחה עם כמה מקומיים הבנתי שלמחרת מתחיל מזג אוויר סוער שימשך כיומיים שלושה . קיבלתי החלטה לוותר על הפאס הגבוה שמגיע לבקתת Wildstrubel hutte בגלל שלא רציתי להתקע שם כל היום במזג אוויר סוער.
אז לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי לרדת עד לעמק ירידה של כמה שעות טובות דרך Bisse du'ro מעין תעלת מים שמובילה מים מההרים עד העמק בעונות החמות ונבנתה תוך סיכון חיים ממשי ישירות בתוך הצוק. הליכה מאוד מעניינת עם חשיפה למאות מטרים של נפילה שגורמת בכל רגע לחשוב " איך לעזאזל הם בנו את זה לפני מאות שנים לפני ציוד מכני ואמצעי אבטחה". |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
2 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
המשכתי לרדת לכיוון עמק valais מתקדם בשבילים קטנים ושקטים. התחיל לרדת גשם וכמובן שאף אחד לא היה בחוץ חוץ ממני. הרגעים האלה של הבדידות על השביל לקראת הערב כשאתה מבין שיש מטיילים ויש אותך.
ירדתי ל Crans -Montana 2 עיירות קטנות ודי תיירותיות. רואים לפי הלודג'ים שעונת הסקי כאן מוצלחת.
הסתובבתי כשעתיים בעיירות עד שלבסוף מצאתי את אתר הקמפינג העירוני. הבאר של האתר היה רועש במוזיקת פאוור מטאל , נכנסתי לשתות בירה והכרתי שם בחור )קצת שיכור אבל נחמד( ירדני שוייצרי שמאוד אוהב את ההרים. הוא דיבר ודיבר, ואני רק חשבתי על הבחורה מארגנטינה .. ועל מה שהיא אמרה. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
1 משתמש הודה ל arthur עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
| משתמשים הצופים בדיון זה |
|
Guest
|
שביל ישראל ומסלולים ארוכים בעולם
»
עולם
»
שבילים באירופה
»
כתבנו בשטחים מדווח - מסעות הארתור הבודד על הויה אלפינה
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.