אהלן,
סיכום של מסלול הטיול שהלכנו ביולי 2015 בחבל סוואנטי.
יום ראשון: טיסת ערב לגיאורגיה
יום שני: ונסיעה לילית (2:00 לפנות בוקר עד בערך 11:30 בצהריים) מנמה"ת למסטיה. הליכה ממסטיה ל Zabeshi (למעשה עד שני כפרונים לפני).
יום שלישי: טיול יום לקרחון Tviberi:
הולכים לקצה הצפוני של הכפר Zabeshi, לפי השלטים ל Mestia (לנקודה אליה מגיעים כשבאים ברגל מ Mestia). חוצים את הנהר הראשי צפונה בגשר העץ. ליד השלט לכיוון Mestia פונים ימינה (השלט לקרחון היה חסר ביולי 2015), עוקפים את החווה מימין ומחפשים סימנים אדומים. לכל אורך הדרך נשארים בגדה המערבית של הנהר המשני הזורם צפונה והולכים לאורכו (נקרא Mulkhra river ב Google Maps, כמו הנהר הראשי). יש סימנים אדומים לבנים לא אחידים (יכול להיות קטע ארוך לא מסומן בכלל ואח"כ קטע קצר מסומן בשפע).
השביל ברובו מטושטש (אם הוא קיים), ונחבא מתחת לצמחיה, לעתים גבוהה מאוד ולפעמים גם קוצנית.
נקודות ציון עיקריות:
- חצייה של נחל שמגיע ממערב ונשפך לנהר. החצייה כעשרים מטר מעל מפלס הנהר.
- מחסות מתחת לבולדרים ענקיים ושלט זכרון גדול ממתכת.
- שני קרחונים באפיק הנהר, שהנהר זורם דרכם.
- קניון ראשון.
- אחו אלפיני רחב מאוד (פעם ראשונה שלא הולכים בשיפוע צד)
- שתי בקתות קטנות, התחתונה הרוסה.
- קניון נוסף.
לקח לנו בערך חמש שעות מגשר העץ ועד לבקתות. מכיוון שכבר היה מאוחר ועוד היינו צריכים לחזור, והערכנו שבהינתן מצבו של השביל ייקח לנו עוד בין שעה לשעתיים להגיע לקרחון (כנראה יותר קרוב לשעתיים), החלטנו לשוב על עקבותינו. שעתיים וחצי בחזרה למטה לגשר. הפרש אנכי של בערך 500-600 מטר.
יום רביעי: Zabeshi - Adishi
יום חמישי: Adishi - Iprari
יום שישי: נסיעה Iprari-Ushguli וטיול יום לרכס Lamaliale:
מכיוון שהבנו שלא נהנה מאוד ללכת את היום מאיפררי (AKA איפרלי) לאושגולי (הליכה קלה של 3-4 שעות לאורך הדרך הראשית, כשמרטושקות וג'יפים לרוב יחלפו אותנו), החלטנו לנסוע את הדרך ובמקום לצאת לטיול יום מאושגולי. אחרי התייעצות עם מדריך שליווה שני נורווגים הלכנו את המסלול המתואר להלן, במקום את המסלול לקרחון Skhara. המסלול אינו מסומן, אבל קל להתמצאות ואני ממליץ עליו בחום!
יוצאים מ Ushguli בכביש לכיוון מזרח (לא לכיוון קרחון Skhara!).
במקום בו הרכס (קצהו המערבי) פוגש את הכביש, עוזבים את הכביש ומתחילים לעלות מזרחה בשביל קטן שעולה לכיוון חווה קטנה ומתקן אנטנות מעליה.
עוקפים את החווה מימין (דרום) ומגיעים לפינה הדרומית של מתקן האנטנות. ממשיכים כל הזמן למעלה ומזרחה, בשביל מטושטש ותלול (עקבו אחרי צואת הפרות). בתחילת הטיפוס, השביל די נצמד לצד הימני (דרומי) של השלוחה. עוד טיפ: בשום שלב לא נכנסנו לתוך חורשות העצים שבצידו הצפוני של הרכס (אם אתם בין עצים, חזרו דרומה...).
כשמגיעים מספיק גבוה (אחרי כ 500-600 מטר של טיפוס אנכי) רואים רוג'ום גדול בראש הרכס, הוא מסמן את תחילת הכיפה של נ.ג. 2980. השביל נעלם/נגמר, ומכאן פשוט מחפשים את את הנתיב הכי נוח לכיוון הרוג'ום. 200 המטרים האחרונים תלולים וללא יותר מדי אחיזות נוחות – עלו בזהירות.
מהרוג'ום העלייה מתמתנת מאוד וההליכה קלה. מהכיפה שנמצאת מעט מזרחית לרוג'ום נוף מדהים ב 360 מעלות, כולל קרחון Shkhara ופסגות הקווקז הגבוה ממזרח (Tetnuldi, Dzhangi-Tau וביום טוב כנראה גם פסגת Shkhara עצמה). אפשר להמשיך עוד קצת מזרחה על הרכס, כדי למצוא פסגה חדשה או אוכף בלי רוח.
לנו לקח בערך שעתיים ורבע עד למעלה (מהגסטהאוס שלנו בכפר), שעה וקצת בחזרה למטה. הפרש אנכי של בערך 1000 מטר.
יום שביעי: Ushgoli - Iprari, דרך Latphari pass:
רצינו לחצות את Latphari Pass ולהגיע לכפר Mami, אבל הבנו שמדובר ביום ארוך מאוד. חשבנו להגיע לכפר Chuelpi במקום, אבל הבנו שזה יסבך לנו את היציאה מהשטח בחזרה לטביליסי. ואז החלטנו, שאם ממילא ההליכה מהפס היא ע"ב דרך ג'יפים, אז למה דרומה ולא צפונה? לכן החלטנו לחזור ל Lalkhori (הכפר שמתחת ל Iprari או Iprali).
יוצאים מאושגולי מערבה (יש אפילו שלט) לכפר Chazbashi, והולכים דרך הכפר (ליד המוזיאון במרכזו) עד שיוצאים ממנו מערבה. ממשיכים מערבה, כששני המגדלים החרבים על הגבעה נמצאים משמאלכם (מדרום). מגיעים לנחל שמגיע מדרום ומתחילים לטפס במקביל אליו, מצידו השמאלי (מזרחי). כשהנחל מתפצל ל-2, חוצים את היובל המשרחי וממשיכים ליד היובל המערבי. השביל לא עולה למגדלים. ממשיכים בשביל לא ברור (מוסתר ע"י הצמחיה), אבל ככל שעולים בגובה הצמחיה קצת מדלדלת ומתחילים סימונים טובים.
נפרדים מהנחל הראשי, השביל פונה שמאלה, ומעט אח"כ ימינה (מערבה) בערך באיזור בו התייבשו הערוצים (לפחות ביולי 2015). השביל הולך מעט מערבה במישור, חוצה אגן שקוע או שניים וחוזר לטפס לרכס הראשי. הקטע הזה שונה בשטח ממה שמסומן במפה המחולקת במרכז המבקרים של מסטיה. רואים למעלה רוג'ום גדול ואז עמוד עם שלטים. השביל מגיע עד לעמוד, וממשיך משם לרוץ על הרכס (מערבה), בד"כ בצידו השמאלי (דרומי).
מגיעים לאגם הראשון, קצת אחריו פונים דרומה ומתחילים להקיף את הפסגה שממזרח ל Latphari pass (מקיפים אותה מדרום). מגיעים לאגם השני, קצת אחריו (אחרי עלייה קטנה וירידה) יש פניית פרסה חזקה ימינה (בערך צפונה) של השביל, בפנייה יש רוג'ום וסימן. אנחנו הצלחנו לפספס גם את הרוג'ום וגם את הסימן בלהיטותנו להתקדם, והמשכנו בשביל ברור, אבל לא מסומן שממשיך דרומה ומתחיל לרדת למטה. אם זה קרה גם לכם, או שהגעתם לצוקים אדירים מתחת להר, שחוסמים את הדרך מערבה – התברברתם, חזרו לרוג'ום ולסימונים.
מפניית הפרסה השביל עולה לפס שצמוד לנ.ג. 2978. גם במפה של Geoland וגם במפה של מרכז המבקרים השביל מסומן לא נכון (כאילו הוא יורד הרבה מתחת לפס ואז מטפס אליו מדרום). למעשה, מהפס הקטן השביל מחבק את הצדדים הדרומי ודרומי-מערבי של ההר, ויורד במתינות עד ל Latphari pass. בפאס עצמו יש אגם שלישי, צריף, צלב ולוח עם תמונות של ישו, מריה והחבר'ה.
לפס עולות דרכי ג'יפים מ Iprari (למעשה מ Davberi) ומ Chvelpi. אנחנו בחרנו לרדת צפונה, לכיוון Iprari, והיה נוח מאוד. אל תבנו על טרמפים בכיוון הזה כי הדרך עבירה לרכב בקושי (אולי לטרקטורון או אופנוע שטח – הרבה מפולות והתמוטטויות – נכון ליולי 2015).
זה יום ארוך, עם הברבור הבלתי נמנע ועצירות אוכל וקפה לקח לנו קצת פחות משבע שעות עד הפס. משם לקח לנו שלוש שעות למטה(עד Lalkholi). בערך 1000-1200 מטר עליה במצטבר, וירידה דומה (בטח 100-200 מטר ירידה יותר). היה יום יפהפה, עם נופים משגעים והליכה ארוכה על הרכס, מעל ה bush line. מומלץ בחום לכשירים ובעלי יכולת התמצאות ומציאת שביל.
יום שמיני: נסיעה חזרה לטביליסי.
מומלץ בחום!
ארז
נערך ע"י משתמש יום שישי 31 יולי 2015 17:20:06(UTC)
| סיבה: לא צויינה