השביל הכחול, חוצה הונגריה    

כללי
הנה לפניכם שביל הליכה באירופה שהוא גם זול במיוחד, גם מסודר ומאורגן וגם מתאים להליכה בטווח עונתי רחב מאפריל עד נובמבר.

מדובר בשביל שחוצה את הונגריה לרוחב (מערב למזרח) באורך 1160 ק"מ והוא חלק מהמסלול האימתני E4 שחוצה את אירופה מהאטלנטי ועד קפריסין (כולל) ביותר מ 10,000 ק"מ.   

OKT "השביל הלאומי הכחול" (בהונגרית: Országos KékTúra) הוא מסלול נמוך יחסית שמעניק חוויה היסטורית ותרבותית מסוג אחר. שביל רגוע בדרגת קושי קלה עד בינונית+  

מאפייני שביל ודרגת קושי
השביל מתחיל בגבול האוסטרי, חוצה את הונגריה בחלקה הצפוני ומסתיים בגבול האוקראיני. הוא חולף בפיסגה הגבוהה ביותר בהונגריה (1014 מ') ובעוד פסגה מעל בודפשט (926 מ'), אך ברוב הזמן הוא מתנהל בגבהים של 100 עד 400 מטרים, כך שמדובר בשביל נמוך מאוד. מבחינת התכסית, מדובר בשביל שמתנהל ברובו ביער ובאזורים כפריים חקלאיים. השביל אינו קשה להליכה אבל מי שהולך מעל 20 ק"מ ביום, צובר בדרך כלל מעל 500 מ' של עליות וירידות.  

חלוקה למקטעים, מדריך השביל, דרכון השביל ונקודות החתמה
האתר הרשמי של השביל (שהוא אתר אמין, מעודכן ומתורגם לאנגלית), מחלק את המסלול ל 27 קטעים. כל קטע מתחלק לעד עשרה תת קטעים (אנחנו הלכנו את קטעים 14-19 - כ 200 ק"מ). כך למשל הקטע הראשון Írottkő - Sárvár שאורכו 71.9 ק"מ, מתחלק לשמונה תת קטעים (OKT011-OKT018) שיש לקרוא באופן הבא: פרפיקס OKT ואחריו שתי ספרות של מספר הקטע וספרה אחת של מספר התת קטע. מלבד תת הקטעים של השביל עצמו, יש 14 נקודות החתמת דרכון שאינן נמצאות ישירות על השביל אלא במרחק קצר ממנו. השבילים הקצרים שמובילים לנקודות ההחתמה האלה מקבלים את התחילית OKT9 + מספר רץ מ 01 ועד 14. המדריך הרשמי של השביל קיים רק בהונגרית (נכון לשנת 2015) וניתן לרכישה ברשת:

מלבד המדריך הרשמי, יש גם מדריך צהוב של השביל בשלוש שפות

המדריכים משמשים גם "כדרכון שביל". בעמודים הפנימיים יש אזורי החתמה לכל קטע שביל, כפי שניתן לראות בצד ימין בכל עמוד:

אני חושב שכל הקונספט של דרכון שביל וחתימות הוא ילדותי וחסר תכלית כשאין בונוס שנלווה לעניין (נניח הנחות בלינה ואוכל, או בירה חינם) אבל מי אני שאתווכח עם מנהג פופולרי?  

עונת ההליכה ומזג האוויר

קודם כל בואו ונסקור את הטמפרטורה וכמות המשקעים הממוצעת בכל חודש בבודפשט (בחלק הנמוך של העיר, קרי בגובה הדנובה: 100 מ')

אפשר לראות מהגרפים שהחודשים הטובים ביותר להליכה בשביל הם אפריל, מאי ואוקטובר, שאז הטמפרטורות מושלמות להליכה וכמות המשקעים יחסית נמוכה. כדאי גם לזכור שבמאי תופסים את שיא האביב ובאוקטובר תופסים את שיא השלכת - שני בונוסים שאין להמעיט בערכם. יולי ואוגוסט חמים מידי להליכה. הטמפרטורות מטפסות בקלות ל 36 מעלות, היער רותח וכל חרקי הגהינום נמצאים בפעילות שיא. ההתחממות הגלובלית דחקה את הקיץ עמוק לתוך ספטמבר והיות והוא גם החודש הגשום ביותר בשנה, עדיף להימנע ממנו. יש לזכור שרוב השביל נע גבוה יותר מרום הדנובה ולכן הטמפרטורות על השביל עצמו יהיו יותר נמוכות מאשר בבודפשט (בערך ירידה של מעלה אחת על כל עליה בגובה של 100 מ'). זה אומר שמי שמטייל באפריל, מאי או אוקטובר, צריך להיות מוכן, מבחינת ביגוד, להליכה בטמפרטורות סביב האפס כשהוא נמצא בשיא גובה השביל.   

תחזית מזג אוויר לטווח 10 ימים בסביבת בודפשט

רמת תחזוקה וסימון שביל
השביל הכחול מסומן כצפוי בפס כחול בין שני פסים לבנים. רמת סימון השביל היא הטובה ביותר שיצא לי לפגוש אי פעם. מי שרוצה ללכת "טהור" רק לפי הסימונים, לא צריך לקחת מפות ולא גיפיאס. השביל מסומן ומשולט מושלם וניתן למעקב בכל מזג אוויר. הסימונים נמצאים בכל מקום. עצים, אבנים, ספסלים, גדרות, בתים. היכן לא? בנקודות מפגש עם שבילים אחרים (ויש רבות כאלה) מוצבים שלטים ברורים עם ציון מרחקים וזמני הליכה משוערים. אגב, לא מעט מהשבילים בהונגריה מיועדים לאופני שטח - ספורט מאוד מפותח.

מבחינת תחזוקת שביל, אז רוב ההליכה היא על דרכי יער וכפר רחבות שמשמשות גם רכבי שטח של ציידים ומשאיות של תעשיית העץ. זה אומר שהשיפועים מאוד נוחים להליכה אך אליה וקוץ בה משום שאחרי הגשם, הדרכים הופכות בוציות מאוד "בזכות" אותם רכבים ובמקומות השטוחים נוצרות שלוליות ענק שצריך לעקוף דרך היער, מה שמשבש את קצב ההתקדמות. כאן גם המקום להזכיר שהיערות מלאים בסירפדים ומאוד מומלץ ללכת עם מכנס ארוך.

  
ספסל אחד מני רבים לאורך השביל. יש גם בלי סוף פינות קמפינג עם ספסלים, שולחנות, גרילי פחמים ופחי אשפה. ההונגרים מסודרים לעילא ולעילא 

שלט אופייני בצומת שבילים. הונגריה מרושתת כולה בשבילי הליכה ובשבילי אופניים
 

מפות טופוגרפיות וניווט 
יש מפות טופוגרפיות מצויינות של הונגריה אבל אני הפעם לא השתמשתי בכלל במפות טופו אלא רק בגיפיאס.

בשלב ראשון: בחנתי את השביל במפה אינטראקטיבית שממנה אפשר להוריד את קובץ ה-GPX של המסלול ולבחון אותו בתוכנת Google Earth  

בשלב שני: הורדתי מהרשת מפת שבילים טופוגרפית של הונגריה למכשירי ניווט (מפה מעולה עם סימוני כל השבילים).

יותר מזה לא היה נחוץ. השביל מסומן כל כך טוב שאפשר, כאמור, להסתדר גם בלי מפות וגיפיאס. מי שמתעקש על מפות שיקנה את מדריך השביל.  

הגעה והתניידות
טסים כמובן לבודפשט (מי שמתכוון לעשות את כל המסלול יכול לטוס גם לוינה). יש טיסות לואוקוסט ישירות של אלעל UP, וחברת וויזאייר.  
משדה התעופה צריך להגיע לתחנת הרכבת הראשית (באוטובוס, רכבת או מונית). משם צריך לקחת רכבת לעיר Szombathely ואוטובוס לעיירה Kőszegszerdahely

קטע המסלול שעשינו על השביל הכחול התחיל בבודפשט, מה שפישט עבורנו את ההגעה לנקודת ההתחלה. בסוף ההליכה חזרנו לבודפשט ברכבת.

המטבע ההונגרי ושערי המרה
הונגריה אמנם שייכת לגוש האירו, אך היא שמרה על המטבע הרשמי שלה - פורינט (HUF - ראשי תיבות של "הונגריין פורינט"). מחוץ לבודפשט לא משתמשים כמעט באירו, במיוחד לא בכפרים הנידחים. אנחנו נתקענו בשלב מסויים בלי פורינט ואף אחד לא הסכים לקבל מאיתנו אירו. זה היה ממש לא נעים ובמזל מצאנו ברגע האחרון כספומט ומשכנו ממנו פורינט מזומן בשער מזעזע. הונגריה מאוד זולה מחוץ לבודפשט. עלות מחייה יומית לאדם (לינה ושלוש ארוחות) יוצאת בין 25 ל 30 אירו. כלומר מומלץ להמיר עם ההגעה לבודפשט לפחות 30 אירו X מספר ימי ההליכה המתוכננים. אפשר לקנות פורינט בטרמינל 3 בנתב"ג. השער שם לא מרשים במיוחד אך הוא טוב פי כמה מהשער הנורא שמקבלים בטרמינל של בודפשט. לדוגמא, השער הרשמי של האירו ב 15 בספטמבר 2015 היה 310 פורינט, אך בנתב"ג הוא היה 276 פורינט ובטרמינל בבודפשט רק 240 פורינט (23% פחות מהשער הרשמי). גנבים!! מי שהיה חכם והחליף אירו באחד מעשרות הצ'יינגים בדאונטאון בודפשט, קיבל שער נהדר של 301 או 303 פורינט לאירו. בשום מקום אחר לא מקבלים שער כזה מעולה. לכן אני מציע לכם לא להחליף בכלל אירו בשדה התעופה. לקחת מונית לבודפשט ולבקש ממנה לעצור בדרך בצ'יינג כלשהו. ככה לא תפסידו סתם כסף לנוכלים בנמל התעופה.   

ההונגרים משום מה לא קיצצו (כמו בישראל) שני אפסים מהפורינט ולכן המטבע המקומי מרגיש כמו הלירטות האיטלקיות (של פעם) או הלירה הטורקית. השטר הקטן ביותר הוא של 500 פורינט והגדול ביותר של 20,000 פורינט (להזכירכם 100€ = 31,000 פורינט נכון לאמצע ספטמבר 2015). יש להימנע בכל תוקף מהשטרות הגדולים של 20,000 פורינט משום שבמכולות, בכפרים הנידחים בהם עובר השביל, לא תמיד יהיה עודף לשטר הזה. הכי בטוח להמיר אירו לשטרות של 5000 פורינט, שהם תמיד סחירים.  

לינה
כמעט בכל כפר בו עובר השביל יש לפחות אופציית לינה אחת. זה בדרך כלל B&B או פנסיון (שמגישים ארוחות) או צימרים (בלי אוכל). המחירים נעים בין 15 ל 25 אירו לאדם, תלוי ברמת החדר ובארוחות. רוב מקומות הלינה הפתיעו אותי לטובה ברמת הניקיון והאבזור. הם מתחרים בקלות בכל צימר ישראלי של 600 ש"ח ועולים שליש (עם ארוחת בוקר). בעבודת ההכנה לקראת היציאה לשביל, השתמשתי בכמה אתרים, על מנת לקבל תמונה מלאה על אפשרויות הלינה השונות. אלה הם האתרים:

1) אופציות הלינה לאורך השביל (בחלוקה לקטעים)

2) מנוע חיפוש לינות כללי בעולם

3) מנוע חיפוש לינות בהונגריה

4) מפות גוגל

אוכל ומים
האוכל ההונגרי (מחוץ לבודפשט) לא מבריק, בלשון המעטה, במיוחד כשמדובר בבשר. למדנו (על בשרינו, כמו שאומרים) שההונגרים בכפרים לא צולים את הבשר אלא רק מטגנים אותו.
לוקח קצת זמן להבין שההבדל בין Fried chicken  ל Grilled chicken הוא ש Fried זה טיגון עם ציפוי פירורי לחם (יענו שניצל) ו Grilled זה רק טיגון בשמן עמוק. 
אין בכפרים הנידחים את המושג "בשר על האש" ומה שנכון לבשר נכון גם לדגים. ביקשתם Fried Fish קיבלתם דג מטוגן בציפוי פירורי לחם.

דבר נוסף זה העובי של הבשר. היות והכל מטוגן אז עובי חתיכות הבשר הוא תמיד עובי של שניצל ואין שום חשש לדרגת צלייה מדיום. הכל מטוגן לרמת סופר דופר וול דאן.
רוב הבשר מקורו בתרנגולים או בחזירים, כי זה מה שמגדלים בכפרים. פה ושם מוצאים בתפריטים גם בשר ברווז או צבי אבל הרוב זה חזיר ותרנגול. הבקר נדיר ביותר. 

כמובן שיש בתפריט תמיד אופציות של דגים, הבאים ישירות מהדנובה עם תיבול עדין של כספית וחומרי הדברה ונחרכים יסודית בטיגון עמוק בשמן סויה עתיק.

לפעמים נתקלנו בהפתעות כמו הסביצה סלמון הזאת, אבל זה רק בגלל שהמסעדה היתה במרחק רבע שעה נסיעה מבודפשט
     

שתי המנות ההונגריות הידועות הן מרק הגולאש והבלינצ'ס ההונגרי. אף אחת לא מחסירה פעימה אצל יונתן רושפלד. 

המנה הלאומית: מרק גולאש

הגילוי הקולינרי הגדול ביותר מבחינתי, היה ממרח ה Eros Pista החריף שמוגש תמיד בצמוד למרק הגולאש. זה ממרח של פפריקה חריפה בהמון מלח ושמן. 

האוכל והשתיה בכפרים הם מאוד זולים. ארוחה מלאה במסעדה (ראשונה, עיקרית וקינוח) עם בירה תעלה בין 7-10 אירו. מי שממש רוצה לחסוך יכול לקנות אוכל בסופרמרקט הכפרי ולא להאמין שבאירופה יכול להיות כל כך זול. חצי ליטר בירה קרה - 2 ש"ח. טילון - 1 ש"ח, גבינה צהובה - 5 ש"ח לקילו. אין דברים כאלה.

גם מים לא מהווים בעיה. בכל כפר אפשר למלא מים ולא רק במסעדות. לכל כפר יש בית קברות שמחוץ לו יש תמיד ברזייה. בנוסף על כך יש גם משאבות מים שמפוזרות בנקודות שונות. בשום שלב לא צריך לסחוב יותר משני ליטר מים. אפשר בקלות להסתדר גם עם ליטר וחצי או אפילו ליטר. הכל תלוי בטמפרטורות. אנחנו התמודדנו עם רצף ימים של 33 מעלות ולכן סחבנו 2 ליטרים.  

אחת ממשאבות המים הרבות שמותקנות לאורך המסלול ומשמשות את המטיילים. 

אוכלוסיה, נחמדות, שפה ותקשורת
כאן אנחנו נוגעים בכמה נקודות כואבות. הונגריה מחוץ לבודפשט מרגישה עדיין די קומוניסטית. כמעט כל האוכלוסיה הצעירה עזבה לבודפשט ומי שנשארו בכפרים הם בעיקר הזקנים והצוענים. לא שווה לצפות לחיוך מאיר פנים במפגש כפרי עם זקן הונגרי. זה כמו לצפות מקופאית רוסיה מבוגרת, בסופרמרקט ישראלי מצוי, שתחייך אליך בלבביות. הקומוניזם נכשל כשיטה פוליטית אבל הצליח בייצור סדרתי של אנשים קשים בלי שמחת חיים. הקומוניזם מגיע עם מאפיין חזק של פטריוטיזם ושנאת זרים. מרגישים את זה למשל בהיעדר כמעט מוחלט של דוברי אנגלית. אין בהונגריה שפה שנייה. יש הונגרית ואין בלתה. זאת בעיה לא פשוטה, משום שהונגרית לא דומה לאף שפה אחרת. אתה יכול להקשיב רבע שעה לשיחה בהונגרית ולא תצליח לחלץ ממנה אפילו מילה אחת בעלת משמעות. הונגרית היא הסינית של אירופה. גם אחרי טיול של 10 ימים אין לי עדיין מושג איך אומרים מילים בסיסיות כמו: שלום, בוקר טוב, כן ולא. כל זה הופך את התיקשורת למאוד בעייתית. גם בדרך הליקית בטורקיה לא דברו כמעט אנגלית בכפרים אבל התקשורת זרמה בלי מאמץ משום שהמקומיים רצו ואפילו התעקשו לתקשר. בהונגריה זה הרבה יותר קשה. הזקנים די נרתעים מתקשורת עם זרים. מילה ראשונה באנגלית עלולה לנעול אותם וזה שאתה גם נראה זר, לא תורם לך נקודות זכות. האנשים לא אשמים. הרצון לעזור דווקא קיים אבל קשה להחלים מקומוניזם. 

קליטה סלולרית לאורך המסלול
מפתיע, אבל בתחום הזה הונגריה מודרנית לחלוטין. יש תקשורת סלולרית בכל מקום ו WiFi חופשי מהיר בכל צימר הכי נידח. אנחנו באנו עם חבילות חו"ל מוזלות ולא התעסקנו עם סים מקומי. 

כלבים
למיטב ידיעתי, ההונגרים הם המובילים בעולם באחזקת כלבים. יש בהונגריה פי שלושה כלבים מאשר בני אדם. מי שזוכר את הניווטים הליליים ביישובים הבדואים, יכול לדמיין איזה רעש מייצרים מטיילים כשהם חולפים בכפר שיש בו מאות ואלפי כלבים. זה משהו ברמה סימפונית שקשה לתפוס. מה שמדהים זה שכל הכלבים, ללא יוצא מן הכלל, נעולים היטב מאחורי סורגים. אין כלבים שמשוטטים חופשי ברחוב. קומוניזם למופת.

מצלמות אבטחה
האח הגדול חוגג בכל פינה. אין מילימטר בהונגריה שלא מצולם במצלמות רחוב.   

בודפשט - נווה מדבר מודרני באמצע הונגריה
בודפשט זה לא הונגריה ואין לה שום קשר להונגריה. פשוט אין שום קורלציה. האנשים אחרים, התרבות אחרת, המחירים אחרים, המיסוי אחר. זאת עיר מודרנית שמוקפת בארץ עתיקה.
בכפר סוגרים חנויות בחמש אחרה"צ ומסעדות בשבע בזמן שבודפשט רק מחממת מנועים. העיר היא באמת עיר ללא הפסקה. גם יפה, גם יקרה וגם דוברת אנגלית. אולי זה המזרח התיכון החדש שפרס חיפש נואשות. האנשים מחייכים, הצעירים מבלים, תיירים בכל פינה, מכוניות יוקרה חולפות, תאורת רחוב ססגונית, חנויות מותגים. קשה להאמין שבמרחק חצי שעת נסיעה ברכבת הכל מתהפך. מי שמטייל מספיק זמן בשביל הכחול ירגיש מאוד משונה בבודפשט. סוג של אי שייכות. כאילו שנזרקת לפלנטה אחרת.   

האם שווה ללכת את כל המסלול?
אין לי תשובה חד משמעית. יש שיאהבו ויש שלא. ליערות ולכפרים יש בהחלט קסם מיוחד, השביל לא קשה, מזג האוויר נוח והטיול ממש זול. אני הרגשתי אחרי שמונה ימים שהיער והכפר די ממצים את עצמם. בשביל האפאלאצים הולכים חמישה חודשים ביער אבל זוכים בחוויה חברתית בלתי נשכחת. בהונגריה אתה לא רוצה להסתובב לבד בכפרים לאורך זמן כי אתה לא רק תרגיש בודד אלא גם תהיה בודד. אם תנסה להתנחם בסרט כלשהו בטלוויזיה, תגלה שהכל מדובב להונגרית. ברוס וויליס ובראד פיט מדברים הונגרית שוטפת ולאנגלינה ג'ולי יש מבטא הונגרי מושלם. סך הכל היה לנו נחמד כקבוצה וזה גם ההרכב שלדעתי הוא האופטימלי לטיול בשביל הכחול. זוגות או יותר. אל תצאו לבד.     

כמה קישורים מומלצים

דף הפייסבוק של השביל (בהונגרית)

עוד אתר של השביל עם אינפורמציה מצויינת, תמונות וקישורים מועילים (באנגלית)

האתר הישן של השביל. טוב לאינפורמציה כללית. מעודכן חלקית (באנגלית)

הורדת קובץ וורד ובו תוכנית ההליכה שלנו עם מרחקים, מקומות לינה ואוכל

קצת תמונות

חברי הקבוצה ההונגרית (מימין לשמאל) אמנון, פורטונה, אלי ואמיר. 

חציית שדה תירס

לינה כפרית ברמה אירופאית גבוהה. סוף יום הליכה ראשון

האגם שצמוד ללינה הכפרית

אייל שמזלו לא שפר ונורה על ידי ציידים מקומיים

תעשיית העץ פעילה מאוד ביערות צפונית לבודפשט

רחצה מרעננת בדנובה

הרגעים בהם השביל מגיח מהיער ונבלע בו שוב

כל סימוני השביל על העצים הם בגובה אחיד של מטר וחצי

הארחה כפרית עם סאונה ובריכת שחיה. סוף יום ההליכה הרביעי

into the wood 

חציית שטח חקלאי במבואות נוגראד

שרידי מבצר נוגראד

האגם בעיירה בירקניה

נוף אופייני בין כפרים

נערך ע"י משתמש שבת 04 ספטמבר 2021 21:02:00(UTC)  | סיבה: הודעה מעודכנת לאוקטובר 2015

אותי השביל הזה מרתק. לפני למעלה מעשר שנים כתבתי רומן שמתרחש בהונגריה למרות שבחיים

לא הייתי במדינה זו. אז הגיע הזמן ללכת בה. ולגבי שבילים אלפיניים ואחרים אמר לי ישר א.

לפני מספר חודשים: "את השבילים הקלים אני משאיר לגיל מבוגר יותר...."

לפי הכושר שלו הוא ילך בשביל הכחול בגיל 90....