טרק באלפים האלבניים, כחלק מ PEAKS OF THE BALKANS TRAIL .
-------
מסלול אלטרנטיבי נהדר ומפתיע
בועז כרמי :-)
-------
השנה, באוגוסט 2015, כחלק מגיבוש משפחתי, נסעתי עם שני בני- רותם וברק, לארצות הבלקן בדגש על אלבניה ומונטנגרו, שם חווינו ארצות פחות נודעות ומתויירות, למרות שהן כמעט "בחצר האחורית" שלנו, מרחק שעות טיסה בודדות מתגלה עולם קסום, כחלק מהעולם הישן, בו מתערבבים נופים אלפיניים, כפרים שקטים, מסורות והיסטוריה עקובה מדם, עמים אלו עם אנשים שקטים ומסבירי פנים, אוכל משגע, תשתיות שרק החלו להתפתח וכדאי לבקר במקומות אלו...לפני שכל התמימות תעלם משם.
אלבניה
הנה מדינה קטנה לחופי הים האדריאטי שנשחקה לאורך השנים בשל עוני, מלחמות, משטרים מתחלפים, נקמות דם ועוד. חיים בה כיום כ-3.5 מיליון בני אדם ושטחה הכולל הוא 28,750קמ"ר – מעט קטן משטחה של בלגיה. את גבולותיה היא חולקת עם יוון, מקדוניה, מונטנגרו וקוסובו. טבע הארץ הוא הררי ושני שליש מפני השטח גבוהים מ-1000 מטרים מעל לפני הים. במערב אלבניה יש שפלת חוף פורייה. באלבניה מספר הרים, הבולטים שבהם הם גולבקרוב, יזרצה והרי אפירוס. מקווי המים של אלבניה הם אגם אוחריד, אגם פרספה ואגם שקודרה. באלבניה יש 2,000 אתרי טבע בעלי חשיבות לאומית. טיראנה היא בירת אלבניה מאז שנת 1920. אלבניה מתנמנמת לחוף הים התיכון. היא עדיין לא יעד תיירות מועדף, אבל יש לה בהחלט מה להציע, לא פחות משכנותיה. הרבה שנים סבלה אלבניה מהמון חוליים, אבל בזמן האחרון נראה שהיא מתאוששת מהכול. התושבים מארחי פנים, יש לה שפע של אטרקציות להציע לתיירים והמטבח האלבני העשיר דומה מאוד למטבח הטורקי ותמצאו בו לא מעט טעמים, גם הקפה האלבני/ טורקי מצוין וחזק.....
כללי:
ערים מרכזיות:
Tirana (בירת אלבניה).
Shkoder (בצפון המדינה, קרובה לגבול עם מונטנגרו).
Sarande (בדרום, לחוף הים האדריאטי)
מטבע:
LEK, יחס המרה~ 140LEK=1Euro. לעיתים ניתן לשלם ביורו- המקומיים אוהבים אותו, אך יש לשים לב לשער החליפין...הם נוטים לעגל את השער לטובתם.
הערה: שער הלק האלבני נכון למאי 2019 הוא 122LEK=1Euro כלומר אלבניה התייקרה ביחס ליורו ב 15% מאז אוקטובר 2015.
שפה:
האלבנית לא דומה לשום שפה, ממש שונה, קיימות מילים הנגזרות ודומות לשפה הטורקית (עוד מתקופת השלטון העותומאני), בערים הגדולות ניתן מצוא דוברי אנגלית רבים, במיוחד בקרב הצעירים, בכפרים קצת יותר נדיר למצוא, אך מצליחים להסתדר, רצוי שיהיה איש קשר מקומי הדובר אנגלית ואלבנית שיתאם נושאים כמו לינה, העברות וכד', אך לא חייבים.
הגעה:
ניתן לטוס לטירנה הבירה (טיסות של Turkish או Aegean מאתונה כמו כן ניתן להגיע מרומא ע"י Alitalia, קיימות גם טיסות של Air Serbia מבלגרד) ומשם להגיע ברכב/ אוטובוס לשקודר.
פעם היתה חברת תעופה אלבנית, כרגע עדיין אין חברת תעופה לאלבניה (עובדים על זה...)
אם מעוניינים לעשות רק את שביל PEAKS OF THE BALKANS, ניתן לטוס גם לבירת קוסובו Pristina (ע"י טורקיש או אוסטריאן איירליינס) או לבירת מונטנגרו Podgorica (ע"י Alitalia או אוסטריאן איירליינס)
אנחנו טסנו לסלוניקי בחברת Aegean ב 180$(הלוך חזור), והוספנו את הקטע לטירנה ב 86$ לכיוון, אם חוקרים ומחפשים אפשר למצוא מחירים טובים...
הניידות בתוך אלבניה
באלבניה מקובל מאד נסיעות באמצעות טרנזיטים (או מה שהם קוראים מיני-וואנים), המגיעים משקודר לדוגמא, לאזורי הטיול. מעבר לכך יש אוטובוסים אך הם נדירים יותר.
באזורי הכפרים בצפון (ליד השביל) ההתניידות היא בסיוע רכבי 4x4 וכד', כיוון שהכבישים הם בעצם דרכי עפר או תוואי שטח של חלוקי נחל. (לא צריך להיבהל מהמילה 4x4, כל בעל גסטהאוס מחזיק ג'יפון כזה וישמח לסייע תמורת תשלום קטן או ג'סטה אחרת)
באזורי האגמים ניתן ומומלץ לשוט במעבורות (אגם Koman לדוגמא).
עלויות:
העלויות הן נמוכות מאד- בערך שליש ואפילו פחות מהעלויות "בעולם המערבי" !! כמובן שיש שוני במחירים בין המיקומים השונים, מיקום גיאוגרפי וקושי בגישה (כמה שקשה להגיע=יותר יקר)
דוגמאות (מחירים לאדם):
לינה בגסטהאוס- 20-25 יורו (כולל ארוחת בוקר, ארוחת ערב וערכת פיקניק לצהריים).
ארוחת ערב במסעדה טובה 6-8 יורו.
כוס בירה (0.5 ליטר) 0.6-0.8 יורו.
שייט במעבורת (שעתיים וחצי)- 3 יורו
טרק PEAKS OF THE BALKANS TRAIL
טרק PEAKS OF THE BALKANS TRAIL הוא מסלול מעגלי המשלב ביקור הררי וחוצה שלוש מדינות- אלבניה, קוסובו ומונטנגרו.
השביל מנותב באזורים ההרריים המרוחקים ופראיים ביותר של מערב הבלקן .על ידי שימוש בשבילי רועים ודרכי נוף,השביל מוביל דרך הרים אלפיניים גבוהים (עד 2300 מטר מעל פני הים) עם פיקים של 2700 מ' ודרך נוף הררי פראי, עם מגוון של נופים עוצרי נשימה , הנעים בין עמקים ירוקים לאגמים צלולים בצבע טורקיז החבויים בהרים ומעיינות, מפלים, נהרות וכפרים נידחים וציוריים, שבו הזמן נראה שעמד מלכת. "אוצר סמוי" לאוהבי טבע ומטיילים.
עד לפני עשרים שנה, האזור שהיה רווי קרבות ומלחמות היה כמעט בלתי נגיש למבקרים, מה שהופך את החוויה תרבותית אותנטית והרפתקה לטייל על פני ההרים של אלבניה, קוסובו ומונטנגרו .
מפה כללית של המסלול:
אתר האינטרנט של הטרק:
http://www.peaksofthebalkans.com/
למסלול קיימים 2 מוקדים מרכזיים להתחלה/ סיום:
- THETH באלבניה (נדבר עליו בהמשך...)
- PLAV במונטנגרו
אפשר גם להתחיל בקוסובו אם הטיסות עדיפות לשם.
המסלול אורך כ 12 ימים עד שבועיים (תלוי בהפסקות/ מנוחות ותנאי מזג האוויר)
לינה- מתבסס על גסטהאוסים פרטיים ויש לא מעט במקומות המרכזיים, אנחנו תיאמנו מראש.
העונה לטרק היא ארוכה יותר מזו של ה TMB, כיוון שהגובה נמוך יותר והשלגים מפשירים מוקדם יותר. העונה המומלצת -מתחילת יוני עד אוקטובר (יש כמובן לבדוק מה מצב השלגים בתחילת יוני).
הטיול שלנו
מסיבות שונות אנו עשינו חלק מהמסלול ובדגש רק על אלבניה. בהמשך הטיול שלנו המשכנו לחמישה ימים נוספים במונטנגרו וקינחנו במספר ימים בצפון יוון.
אספר כאן את סיפור הדרך של הקטע באלבניה...
מבחינת הציוד התפנקנו ולקחנו יותר ציוד ובגדים עקב אופי הטיול ששילב טרק, טיולים יומיים וסיורי ערים בצפון יוון. היו לנו 2 תרמילים (לכל אחד) תרמיל גדול עם כל הציוד ותרמיל יום לטרקים יומיים. לא היה צורך בתקופה זו של השנה בביגוד חם במיוחד וציוד גשם חריג, רק משהו נוסף לערב או למוקדם בבוקר וכן למקומות הגבוהים השופעים רוחות.
יצאנו לדרך בסוף אוגוסט, שהיא "העונה היבשה", לא חווינו שלגים (למעט שאריות..) ולא גשמים, חששתי מכך שהנוף יהיה צחיח ויבש, אך להפתעתי היה המון מה לראות והנוף היה מגוון, הנוף האנושי גם היה מגוון מאין כמוהו..
יום ה' 27.8.15
לאחר טיסת בוקר מוקדמת מאתונה לטירנה במטוס מדחפים (טורבו-פרופ') דו מנועי (טיסה סדירה של Aegean- Olympic) הופתענו ושמחנו לגלות שהתרמילים הגיעו :-) .
רכב שתואם מראש לקח אותנו ל Shkoder, שם עצרנו לארוחת צהריים במרכז (פרטי המסעדה המומלצת-בהמשך). האווירה בשקודר היא של עיר מודרנית, המוסלמים שם הם מוסלמים light, נשים עם בגדים רגילים ומערביים, מרכזי קניות, מסעדות, נוער, ברים, וכד'.
Shkoder- המדרחוב הראשי והמסגד הגדול
המשכנו עם רכב אחר(ג'יפ -של בעל הגסטהאוס שלנו בTHETH) שאסף אותנו לכיוון ההרים, לכיוון הכפר THETH, האווירה משתנה כשמתקרבים להרים, שקט ורוגע משתלטים על הנוף, פלגי מים, רועי כבשים ובתים פזורים.
עצרנו את הג'יפ מספר קילומטרים מהכפר THETH ולאחר כל הנסיעות...החלטנו לערוך מסלול חימום לקראת היום הבא.
הג'יפ המשיך עם התרמילים לגסטהאוס בכפר, ואנו צעדנו עם תיקי היום שלנו לכיוון הכפר, הנמצא בעמק הנושא את אותו השם מרחק של 4-5 קילומטרים, הרוב במורד מתון. בדרך חצינו חורשות, מישורי אחו מוריקים, חוות חקלאיות והנה...הגענו לכפר Theth הנמצא בעמק רחב. בכפר הייתה לא מעט פעילות. קבוצה של מטיילים התארגנו ללילה בקמפינג, אוהלים וכד'... קבוצת מטיילים על אופנועים מרשימים הגיעו גם וחיפשו מקום לינה, ריחות העשן מהתנורים מבתי ההארחה נישאו באוויר, הקרירות והערב החלו להשתלט על העמק. הכפר פרוס לאורך העמק ואינו "כפר" כמו שאנו מכירים שהבתים צמודים זה לזה.
הגענו לגסטהאוס שלנו (בו נשהה 3 לילות)
הגסטהאוס הוא של FATMIR BERISHTA , הוא נמצא לא במרכז הכפר אלא עולים על המדרון הצפוני כ 150 מ'. בכל מקרה תמיד אפשר לשאול את המקומיים... הילדים ילוו אתכם עד לפתח הבית. הגסטהאוס כולל מבנה מקורי דו קומתי ובו 2 חדרים לשניים עם מקלחת ושירותים משותפים ועוד 3 חדרים של 4-5 אנשים עם מקלחת ושירותים צמודים. בנוסף קיים אגף "חדש" הכולל 2-3 חדרים של 2-3 בחדר עם שירותים צמודים. מבנה חדר האוכל והמטבח הוא נפרד, בחצר גם גפני ענבים שבדיוק הבשילו, עצי שזיפים אדומים וצהובים.
מים חמים- יש (אבל צריך לשים לב למד הטמפ' בדוד), עקב בעיות חשמל, לא תמיד הם חמים...ונדרשת ערנות לנושא (כמו בכל רפיוג'...)
המזון- אוחחח..האוכל .. קשה לי להסביר את איכות האוכל והמגוון. ראשית, אין פריט אחד שעולה על השולחן שאינו מופק במקום. החלב- מפרות המשק, הגבינות מהעזים והכבשים שבחצר, את התנור לבישול מחממים בעצים שנבקעו לפני כמה דקות בעזרת גרזן בחצר. האוכל כולל מיני תבשילים בלקניים, שמוכנים על ידי האמא והבת, אשתו של FATMIR. לרוב מבוססים על ירקות העונה, בשר בקר או עוף, אני כבר מזמן לא זוכר טעמים כאלו של עגבניות מלפפונים, גמבה וכד'... נראה שאני עף על עצמי בעניין זה.. אבל לא סתם. דרך אגב, לא עלה על השולחן פריט אחד קנוי- לא יוגורט מקופסא ולא שום דבר אחר, הכל מוכן כאן עכשיו ולכל היותר לפני כמה שעות.
הגסטהאוס של FATMIR BERISHTA
יום ו' 28.8.15
בבוקר יום זה התעוררתי מוקדם, נרגש לקראת יום הטיול הראשון הממשי שלמטרתו הגענו לכיוון ARAPI Mountain. בשש בבוקר שררה בחוץ טמפ' של כ 12 מעלות, שקט מסביב כשיצאתי כנראה התעוררה גם האמא שהציעה לי כוס תה...ברור שלא סירבתי ולגמתי בהנאה מול הנוף את תה הצמחים המקומיים החם.
לאחר זמן מה כולם התעוררו ומהר מאד מצאנו את עצמנו בארוחת בוקר מעניינת ומפתיעה.
ארזנו את המזון שהכינו לנו לצהריים (גבינות, לחם שנאפה בבוקר, נקניקיות, פירות, ירקות למיניהן) והתארגנו עם תרמילי היום ומים לדרך. יצאנו במהירות לדרכנו, כיוון שרצינו לנצל את שעות הבוקר הקרירות ולא לסבול מהחום שחזו לצהריים. חצינו מספר חוות, וחיש קל התחלנו לטפס במעלה השביל בהר, השיפוע היה תלול במידה מפתיעה, ללא פיתולים- פשוט ישר ותלול... קצת חזק לפתיחה של הבוקר... השביל טיפס במעלה שמעל העמק עד שהגענו למישור קטן..שם נחנו קצת להסדיר את הנשימה וללגום טיפה מים, הנוף היה משגע-בתי כפר בצד השני של העמק, קולות רועים ועדרים מאי שם, לא חלפו כמה דקות והמשכנו בשביל המסומן (באלבניה השבילים מסומנים כולם בסימון שביל אדום).
המשכנו והגענו ל"BAR", אצלם בר הוא קיוסק שמוכר שתיה קרה המצוננת במי הנחל הקרירים ועוד כמה שטויות.. הסתפקנו ב Lemon Soda, משקה איטלקי כייפי, שם פגשנו מטייל ניוזילנדי סרוט וחבול- צעיר בן 19 שבילה את הלילה בהרים כיוון שאיבד את הדרך, ירדה החשכה ובמזל מצא מסתור בכוך קטן שמצא בין העצים, התיק שלו כלל חצובה מצלמה מים ועוד סוויטשירט. החבר'ה בקיוסק ראו את מצבו וצ'יפרו אותו בכריך ושתיה. התקשקשנו קצת, עודדנו אותו ונתנו לו הנחיות הגעה בדרכו לכפר ממנו הגענו, אנו המשכנו לכיוון מעבר ההרים Qafe e Pejes הנמצא בגובה 1700 מ', בדרך ראינו מספר בונקרים מבטון, שהם עמדות שמירה. מסתבר שבזמן שלטונו של הדיקטטור הוג'ה נבנו 700,000 (!!!) בונקרים בין השנים 1967-1986 כחשש הדיקטטור מפלישה של מדינות שכנות לאלבניה- היום הבונקרים הם שריד היסטורי לתקופה שהייתה ואיננה.
אחד הבונקרים... בדרך...
הנוף של העמק נפרש מתחתנו, למרות שהיום היה חם, האוויר היה קריר בצל שהטיל ההר, המשכנו במעלה עד למעבר ההרים...סוף סוף סוג של סיפוק, כשמעלינו תלוי ההר המרשים ARAPI בגובה של 2270 מ'. לפתע פגשנו שם זוג מטיילים גרמניים שיצאו כנראה עם שחר מהכפר (THETH) וכבר היו בדרכם חזרה, הם סיפרו על האגמים הנסתרים בהרים (Pesakeqi Lake), על עדרי הכבשים והרועים והמליצו להגיע לשם. קנינו את הרעיון בשנייה אחת. החלטנו לשמור את ארוחת הצהריים לאזור האגמים.
התארגנו ויצאנו לדרך..לאחר כרבע שעה שמענו את צליל פעמוני העדר, ואת נביחות כלבי הרועים. כשהתקרבנו לא ראינו רועים אך 2 הכלבים החליטו שאנו עוינים וסובבו סביבנו במעגלים.. היה מלחיץ קצת.. הצטופפנו בצורת מעגל הגנתי.. נמנענו מלהראות לכלבים כי אנו תוקפניים כלפיהם, לאט לאט הם נרגעו בנביחותיהם, התרחקו קצת, גם העדר התרחק במעלה הגבעה, והמשכנו לכיוון 2 האגמים, המקום היה פשוט קסום ופראי, שני האגמים הם למעשה אגם אחד Peshkeqes Lake בצבע טורקיז, הנחבא בין ההרים, השביל ממונטנגרו הנכלל בטרק Peaks of The Balkans עובר כאן, בגלל הגובה והצל מההרים נותרו שלוגיות בהרים באזורים המוגנים מהשמש. ארוחת הצהריים הייתה נהדרת, הצטרפו אלינו גם הרועים שקשקשו קצת מסיפוריהם. התברר כי הם הגיעו מאזור טירנה, הביאו את העדרים לשם, ונמצאים במרעה כארבעה חודשים לפני שיחזרו לביתם, כך כבר שנים...
עזבנו את האזור האגמים...והתחלנו לרדת לכיוון THETH, המדרון לא היה תלול כל כך והשמש האירה על ההרים ממול ועל העמק - הנוף היה כל כך פסטורלי, כשירדנו לגובה בו הופיעו עצי פרי, נהנינו משזיפים אדומים בשלים..מהר מאד יחסית הגענו לאזור מיושב ולכפר. היה יום מעולה, שמחתי שהרגשתי טוב, כיוון שחששתי מהברך הרגישה שלי, נראה שהברכייה שלבשתי עזרה בעומס בעליות ובירידות.
בערב הפתיעו אותנו בארוחה שכללה מרק ששילב ציר בשר וקמח תירס. קינחנו בקפה שחור של עלית שבישלנו במטבח.
לאחר הארוחה רשמתי בפנקסי כמה רשימות מהיום, וציינתי שגמאנו כ 15 ק"מ במסלול הררי למדי.
שבת, 29.8.15
היום מתוכנן למסלול בשילוב מים..מפלים ובריכה קסומה בשם Blue Eye.
התעוררנו בבוקר, מזג האוויר היה דומה וקריר, לאחר ארוחת הבוקר ואריזת מזון הצהריים התחלנו לרדת למרכז הכפר..גילינו שם עוד גסטהאוסים, אך הם נראו "מערביים" קצת יותר, אולי כיוון שהם על הדרך. מהר מאד הדרך עברה בשטחים חקלאיים, המשיכה בסמוך לכנסיית הכפר והגענו אל מגדל הבידוד של הכפר. למי שלא בקיא בהיסטוריה של אלבניה- מגדל הבידוד הוא מגדל שהיה קיים עד לפני 100-150 שנה בכל כפר, במיוחד באזורים הצפוניים של אלבניה. כיוון שגאולת הדם הייתה נפוצה באלבניה באותם ימים..והרג רדף הרג, הקימו את מגדלי הבידוד, לשם נמלט הרוצח למשך מספר ימים, עד שיוחלט גורלו ע"י מועצת הכפר ומשחת הנרצח...כן כן.. היו ימים כאלו שם... המגדל בכפר THETH נשתמר ממש כמו שהיה בימים ההם, ונינו של בונה המגדל- עדיין שם ומתחזק את המגדל כמוזיאון, כולל סיפורים וכד'... היה מאד מעניין.
מגדל הבידוד בכפר THETH
כנסיית הכפר
הדרך במשך רוב היום נעה מעל ובמדרונות הנחל Lumi I Thethit, עברנו בכפר המנומנם Grunas, שם נהנינו מהקרירות ומנתזי המים של מפל בגובה של כ 30 מ'..היה מהנה ומרענן.
בצהריים הגענו אל העין הכחולה, בריכת מים בצבע טורקיז, עם מפל קטנצ'יק אך חזקק...קשה לי לתאר את קור המים- כ 5 מע' צלזיוס, ממש טירוף של קור. הבנים העזו ונכנסו..הם יצאו מהמים כנשוכי נחש תוך שניות, בסמוך לבריכה ולמפל קיימת מסעדה משפחתית קטנה, שם התרעננו קצת בקפה חם, וקצת צ'ופרים.
"The Blue Eye"
יום א' 30.8.15
בבוקר התעוררנו מלאי מרץ, היום מיועד להיות יום עם הליכה מאתגרת- לכפר Valbona הנמצא בעמק השכן.
הזמנו סוס שייקח את התרמילים הגדולים (אנחנו הלכנו עם תיקי היום), הנער הגיע עם הסוס וחיכה שנסיים את ארוחת הבוקר, העמסנו עליו את התרמילים הגדולים (50 יורו להליכה שלו לכפר השכן וחזרה באותו יום ל THETH). ושלחנו אותו לדרכו במבטים מודאגים... סיכמנו שישאיר את התרמילים בגסטהאוס שתיאמנו מראש, הוא מסר שיהיה בסדר...קצת דאגנו..אבל אין מה לעשות, צריך לסמוך על האחרים..
בתחילה טיפסנו במעלה שעלינו אותו ביום הראשון... היה נחמד לראות שוב את הנופים המוכרים, השביל התפצל. והמשכנו לכיוון Valbona, הנוף של העמק נפתח לפנינו והיה פשוט מקסים, שטוף שמש ועד האופק..
הנוף התחלף חיש קל לאחו שקצת הצהיב בין ההרים... ולאחר מספר עיקולים חזרנו לטפס והמשכנו לכיוון Valbona pass, ופתאום בשיא השיפוע והעליה- הפתעה, Bar מקומי באמצע השביל וההרים, כסאות מגולפי עץ וטאבון עם ריחות נפלאים של מאפים...כמובן שעצרנו ללגום משקה קר, ולטעום Fli מקומי- מאפה הכולל שכבות בצק דק ודלעת, היה נהדר...
Bar-Valbona Pass
Lemon Soda ומאפה Fli
המשכנו לטפס לעבר מעבר ההרים...הגענו אליו ושם היום עוד כמה חבר'ה, כולל 2 הישראלים הראשונים שראינו מזה ימים.הופתענו לראות גם 2 צעירים, גרמני ואוסטרי, רוכבי חד-אופן כל אחד שעושים את המסלול..
קרץ לנו פסגת ההר הסמוך- Valbona summit, לא יכולנו שלא לטפס לכיוונה, הטיפוס היה תלול, עם סלעים חדים. אבל היה שווה- הנוף היה משגע- מצד אחד רואים את עמק Theth שבאנו ממנו ומהצד השני-קדימה, נגלה עמק Valbona שמקבל את פנינו. לאחר תיעוד קצר, המשכנו לרדת לכיוון העמק...
Valbona valley
ירדנו לכיוון העמק.. הירידה הייתה קלה, ולפעמים התקדמנו בקצב שהפתיע, לאחר סיום הירידה וכניסה לעמק, פגשנו רועה צאן עם עדר כבשים, שהזמין אותנו לביתו- משפחתי שם, ישמחו לארח אתכם... ביקש שנחפש את הבית עם דגל אלבניה... זכרנו זאת להמשך..
לאחר תחנת חניה קצרצרה ב Simoni Cafe, הדרך הפכה להיות יותר מסודרת, ומבנים נטושים הופיעו פה ושם, גדרות אופייניות לאלבניה גידרו את השטחים החקלאיים, עצים רבים הנושאים מטעני שזיפים אדומים וצהובים היו לצד הדרך...לא נראה שמישהו קוטף את הפרי, השזיפים היו טעמים ומתוקים והוסיפו צבע לנוף.
בית כפרי אלבני טיפוסי
שזיפים בעמק
בהמשך העמק, שמש הצהריים כבר ירדה, האוויר היה נעים יותר, ראינו את ביתו של הרועה-אך הוא היה קצת רחוק, ולא כל כך בדרכנו, לפתע שמענו פרסות סוס רוקעות בקרקע..וראינו את הנער חוזר עם הסוס (שלקח את התרמילים שלנו..) ווידאנו שהם בגסטהאוס ושהכל בסדר. המשכנו בדרך הציורית בעמק בינות לבוסתנים של הכפר Rrogam , בתים עזובים, חוות רועים כשלפתע חסמה את דרכנו אישה גדולת גוף- מה מי לאן אתם? לאחר חקירה קצרה.. התברר שהיא ממשפחתו של רועה הכבשים שפגשנו..טון הדיבור שלה השתנה..והיא הזמינה אותנו לחצר ביתה.. פתחה שולחן בחצר- מזגה Raki (משקה אלכוהולי מקומי שמקורו בענבים או בשזיפים) וחתכה מספר חריצי גבינת כבשים, לאחר האירוח ושיחת החולין, ביקשנו לראות את הבית- היא הסכימה, ובאמת היינו מופתעים מהפשטות, מהבית הבסיסי, ומאופן החיים שם. לפני שעזבנו, השארנו לה סכום קטן כתשורה על האירוח ועל הכנסת האורחים.
לבקשתה עזרנו לקצור בעזרת חרמש את העשבייה שגדלה מאחורי הבית, והמשכנו במורד העמק , לפתע נפתח הנוף לכל העמק, והדרך הייתה זרועה חלוקי נחל שקצת הקשו על ההליכה...
בתי הכפר הראשונים של Valbona נראו על הדרך לאורך נתיב הנחל/ הנהר היבש, בצד השני ראינו מספר בתים- ואת הגסטהאוס שלנו שפשוט מזל ששלט סימן את מיקומו. כשהגענו... מצאנו את התרמילים מחכים לנו בסמוך לחדר האוכל.
שם הגסטהאוס קצת מצחיק- Hani Kol Gjoni בנוי מחדרים מרווחים, שירותים צמודים ומרפסת. חדר האוכל והמטבח נמצא במבנה נפרד בחצר. היו עוד מספר אנשים ומשפחות בגסטהאוס, מהר מאד אורגן משחק כדורעף רב לאומי (ישראל-אירלנד-אלבניה וקוסובו), היה זה סיום נהדר ליום עמוס נופים וחוויות.
Hani Kol Gjoni-Valbona
יום שני 31/8/2015
ביום זה הצטרף אלינו ג'רי מאירלנד, שפגשנו אתמול בדרך...
השכמנו קום לקראת יום צעידה מלא בנופים חדשים. היום החל בצעידה לצד הר מרשים שהזכיר לי מאד את Matterhorn , הדרך עלתה לכיוון צפון והכיוון הכללי היה Maja e Thete בגובה של 2406 מ' ולכיוון maja e Rosit שעל גבול מונטנגרו.
Little Matterhorn
המעלה היה תלול עם נופים שנפתחים לעמק Valbona ולהרים לכיוון מונטנגרו, בדרך עצרנו בבקתת רועים בהרים, שם התפנקנו עם קפה ומשהו מתוק מקומי... הרועה לא היה, פגשנו אותו בזמן העלייה להר, אשתו ונכדו דאגו לצ'פר אותנו וקבוצה נוספת שהגיעה מיד אחרינו.
המשכנו לעלות לכיוון מעבר ההרים, בשלב זה עננים התקבצו בשמים והחלה רוח קרירה לנשוב, ידענו שכדאי לנו לסיים את המסלול לפני השעות המאוחרות, כיוון שגשם עלול להתחיל, אבל מזג האוויר היה עימנו...
בתמונה השטח הירוק זוהי אלבניה- וההרים ממול בשטח מונטנגרו.
יום שלישי, 1/9/2015
ביום זה היינו מתוכננים לחזור ל Shkoder.
מאזור זה הדרך הכי יעילה היא לחזור בשייט ע"ג אגם קומן Koman, ולהמשיך בהסעה לשקודר.
התכנון המקורי היה לצאת במעבורת של שעה 09:00 מ Fierze ל Koman, בערב הקודם התברר כי כיוון שקפצנו לחודש הבא (ספטמבר), בוטלה המעבורת של תשע, ומעבורת הבוקר היחידה היא ב 06:00 (!!!). בלית ברירה הזמנו את הרכב של ההסעה מ Valbona ל Fierze לשעה חמש בבוקר, ביקשנו מראש ארוחת בוקר ארוזה לדרך (שיהיה...) ובאמת הגענו למזח בעשרה לשש...בערגה צפינו במעבורת הגדולה שכבר לא פעילה...והתברר שהמעבורת שלנו זה.... אוטובוס שחתכו אותו והרכיבו אותו ע"ג סירה..ממש הזוי... אבל זרמנו עם זה...
Koman Lake Ferry
המחיר לשייט (די ארוך-כשעתיים וחצי) הוא 500 לק (כ 3.5 יורו). ג'רי האירלנדי גם הצטרף אלינו לשייט בדרכו לשקודר, וכמובן שבשש וחצי בבוקר הזמין את כולנו לבירה... "ג'רי..זו לא שעה מוקדמת לבירה?" שאלתי... וג'רי ענה: "אצלנו באירלנד אין שעה מוקדמת לבירה"..... :-)
Koman lake
הנוף מדהים.. השייט הוא באגם צר המפתל בין ההרים, בסגנון של פיורד נורווגי... מדי פעם עוצרת הסירה לאסוף או להוריד מקומיים בכפרים הפזורים לאורך נתיב השייט... כשעלתה השמש והיום התחמם... הגענו אל Koman, שם חיכו רכבים שאספו לשקודר, מסתבר שהאגם הוא מלאכותי, וקיימת שם תחנה הידרואלקטרית ענקית- מאד מרשים, כשמטפסים בנסיעה לכיוון הגבעות מסביב המראה הוא יפה.. האגם, והסכר העצום..
לסיום...
סיימנו את הסיבוב הקצר בצפון אלבניה שוב בשקודר במסעדה שבה פתחנו.. מסעדה מעולה ומומלצת (ארוחת צהריים ל 4 אנשים, כולל דגים, סטייקים תוספות וקינוחים- 150 ₪ בערך).
משם לקחנו מונית לעבר בירת מונטנגרו- פודגוריצה, שם אספנו את הרכב השכור לטיול של 5 ימים במונטנגרו- וזה בפוסט הבא...
איך אסכם את אלבניה והאזור הצפוני הררי שלה? פשוט עולם שנעלם.. אווירה אחרת, רחוקה מנתיבי התיירים ומאד מומלצת (לפני שיגלו אותה... ), נופים נפלאים, העונה של הטרקים יחסית ארוכה האזור והאנשים מאד מסבירי פנים.
רשימה חלקית של נקודות שפגשנו בדרך:
- גסטהאוס THETHI- FATMIR BARISHTA , טל. 00355682857576
- גסטהאוס VALBONA- Hani Kol Gjoni, טל. 00355673022876, מייל: [email protected]
- מסעדה מומלצת בשקודר Shkodar: Cocja, Villa Bekteshi, טל. 00355666663558
- מדריך שסייע לנו בתיאומים לאורך המסלול (דובר אנגלית רהוטה):
Menduh Zavalani(מנדי), מייל: [email protected], טל. 00355693860382
- ספר מומלץ כרקע היסטורי ואנתרופולוגי לצפון ההררי באלבניה: "אפריל שבור", מאת איסמעיל קדרה, הוצאת "כתר".
נערך ע"י מנהל יום רביעי 22 מאי 2019 13:00:15(UTC)
| סיבה: תיקון לינק לאתר השביל הראשי ועדכון שער המרה