בשנה איחור מעלה סיכום של השביל המדהים הזה:
בחודשים אוגוסט- ספטמבר 2015 אני, יואב ,וחברה שלי, הדס, הלכנו את רוב הHRP שנמתח על פני 850 ק"מ ומעל 40 ק"מ עליות בין האוקינוס האטלנטי לים התיכון לאורך רכס הפירנאים.
הסיכום יכלול פרטים טכניים שיעניינו את מי שבשלבי תכנון מעשי של הליכת השביל, הוא לא קצר ויכול לעייף את מי שרוצה לקרוא בפעם הראשונה על השביל. ישנם מספר פוסטים מצוינים שעזרו לנו לתכנן את הטיול, תחפשו במאמרים למעלה וחיפוש לפי מילות מפתח.
על השביל:
שביל מדהים, מדהים מדהים! לוקח את הטוב משני חוצי הפירנאים-הGR-11 הספרדי והGR-10 הצרפתי וגם קטעים רבים בהם הוא הולך על שבילים לא מסומנים, מסומנים עם רוג'ומים וכד'
יש בו הרבה עליות, ביום ממוצע עולים יותר מ1000 מטר וגם יורדים אותם. כאשר יש ימים שמגיעים גם ל1500 וצפונה. אבל, מאוד מהר נכנסים לכושר שביל ואפילו סטודנטים שכמונו, כאלו שבאו מחודשיים חרישה של תקופת מבחנים שכללו כמעט אפס ספורט, מסתדרים ואחרי 3-4 ימים עלינו את העליות בכיף. השביל עובר בשבוע הראשון באיזור מיוער ומאוד גשום- חבל הבסקים ולאחריו מגיע לאיזור של הרים גבוהים יותר ולמשך מרביתו נמצא מעל קו היער הממוקם סביב גובה 1600 מטר. הוא לא מגיע לגבהים גבוהים באמת- ההר הגבוה ביותר ברכס- Pico de Aneto הוא בגובה 3404 מ' והשביל עצמו לא עובר את ה3000 מ' .
אורך השביל לפי הספר בהוצאת סיסרון הינו 45 ימים נטו. הוא מחולק ל5 חלקים. הספר עצמו מעט בעייתי- נכתב במקור בהולנדית והתרגום לוקה בחסר. עם זאת, ניתן להסתדר איתו אבל צריך לדעת לקרוא מפה וחשוב לקחת מצפן. דבר חשוב- הזמנים שנותנים בספר הם זמני נטו, כלומר אם אתה עוצר לשתות קפה, להשתין, להסתכל על המפה- הזמן עוצר. לוקח זמן להתרגל וכמובן שבהתחלה קשה לעמוד בזמני הנטו אם אתה לא בכושר שביל.
שבילי צד- בספר הוא ממליץ על 10 פסגות צד- לרוב הליכה של כמה שעות עד יום הלוך וחזור ( כלומר ניתן לקחת תיק קטן ולהשאיר את התיק הגדול בבקתה\סתם על השביל מכוסה בכיסוי גשם). אני ממש ממליץ! עלינו על 3 ובאחת מהן אפילו שינינו סטטוס מרווקים למאורסים J
כמות המטיילים על השביל משתנה מאזור לאזור- מרגיש שהצרפתים מטיילים הרבה יותר מהספרדים. היו אזורים בהם ראינו מטיילים בודדים לאורך יום שלם והיו אזורים מפורסמים/נגישים בהם ראינו הרבה אנשים. באופן כללי ממש לא עמוס ובשלהי העונה ממש ריק. הישראלים שראינו התנקזו לאזור ספציפי אחד סביב העיירה espot באזור פארק האגואטרוס הספרדי.
עונה מומלצת ומזג אויר-
החודשים הטובים ביותר להליכת השביל הינם יולי- אוגוסט. לפי מה שכתוב בספר ניתן להתחיל ביוני אבל צריך לבוא מוכנים לשלג. גם ביולי ואפילו באוגוסט יכול להישאר שלג בפאסים, הכל תלוי בחורף שהיה. אנחנו הלכנו מ6.8 עד ה11.9 וסה"כ היה מזג אויר סביר. היו 5-6 ימי גשם ועוד מספר ימי ערפל. ספטמבר גם סבבה אבל הטמפרטורות התחילו לרדת בערך איך שהחודש התחיל ולפי מה שהבנו חלק מהבקתות נסגרות באמצע ספטמבר.
החלטה שאיתה יצאנו מהארץ היא שאנחנו לא "פריקים" של השביל ובאנו ליהנות ולא לסמן V , כשהתנאים לא איפשרו ללכת על השביל הלכנו על הGR11. ואכן בחלק הראשון של השביל עוברים בחבל הבסקים שבו יש הרבה מאוד גשם ויותר חשוב יש בו ערפל סמיך. ערפל שיכול לכסות את הכל תוך דקות ספורות. בחלק הזה השביל עובר ביער ולעתים קשה למצוא את השביל. לכן הלכנו מספר ימים על השביל הספרדי, קיבלנו ממישהו שהלך בכיוון ההפוך את המפות שלו וההחלטה שהתקבלה היא שכשיש תחזית למזג אויר גשום אנחנו הולכים על שביל זה, אין שום בעיה ללכת עליו כי הוא מסומן באופן מעולה.סה"כ הלכנו עליו כשבוע לאורך ההליכה שלנו( 36 ימים של טיול). השביל פשוט יותר גם מבחינה טופוגרפית- כשהלכנו עליו הלכנו "יום וחצי" ביום שלנו ( הסט של המפות מסודר לפי דף ליום, יוצר קנאה כשאתה סוחב מעל ק"ג מפות של הHRP) וגם מבחינת נקודות הצטיידות- כמעט כל יום יש עיירה.
הגעה לתחילת השביל- אנחנו נחתנו בברצלונה בצהריים, הגענו לעיר באוטובוס זול( קו 46) ולאחר ארגונים והסתבבויות תפסנו אוטובוס לילה של 8 שעות בעלות של 27 יורו ( הנחת סטודנט, מחיר מקורי 32) לIrun . משם רכבת קצרה ל Hendaye והליכה ברגל לתחילת המסלול. יש שם חנות שבה ניתן לקנות את המפות של תחילת המסלול ומכולת, בדיעבד ניתן לקנות בסופר גדול יותר(=זול יותר) בברצלונה
לינה ואוכל:
ישנו בשביל כ35 לילות, מתוכן ישנו 3 לילות בGite שזהו ההוסטל הזול ביותר שנמצא בעיירות צרפתיות ועוד פעמיים באתרי קמפינג מסודרים. כל שאר הלילות ישנו במלון מיליון כוכבים- האוהל שלנו J . עקרונית ניתן להקים אוהל היכן שרוצים עם הגבלה של מרחק של שעה הליכה מדרך סלולה קרובה כאשר נמצאים בפארקים הלאומיים. בפרקטיקה אנחנו ישנו לעיתים גם בשדות שגובלים בעיירות אבל שמענו סיפורים על אנשים שנתקלו בפקחים.
לאורך רוב השביל ניתן לישון בבקתות/עיירות אבל לא ניתן לעשות את השביל ללא ציוד לינה ובישול ( אלא אם סוטים מהשביל ומוכנים לאכול אוכל קר בחלק מהלילות וגם אז לא באמת אפשרי בעיני). השירותים שנותנים בבקתות כוללים אוכל ומקום לינה צפוף, השירותים היחידים אותם צרכנו מהבקתות היו בירות וקולה מידי פעם, לא רצינו לישון במיטות סרדינים בבקתה ועוד לשלם על כך לא מעט כסף (ראה פרק עלויות) הטרייד אופ היה שסחבנו הרבה משקל של אוכל. ברוב העיירות ישנם הוסטלים זולים- alburgue בספרד וGite בצרפת וכמובן שמלונות בעיירות הגדולות. אנחנו הרגשנו שהקמפינג המסודרים נותנים את הערך הגדול ביותר לכסף- ניתן לעשות בהן כביסה, להתקלח ואם יש גשם ישנה מסעדה וסככות שניתן להעביר בהם את הזמן בכיף.
כאמור אנחנו בישלנו לעצמנו את הרוב המוחלט של האוכל, המקסימום של אוכל אותו חייבים לסחוב הינו 6 ימים ( יש יוצא דופן בחלק הרביעי- אנחנו סטינו מעט מהשביל להצטיידות). בעיירות יש מכולות טובות בסה"כ. היקרות שבהן מגיעות כמעט למחירים של הארץ. גבינות מעולות ובזול! ירקות ופירות ברמה ובטעם מעולה=כמו בישראל.
ציוד:
כמו בכל שביל שם המשחק הוא לקחת כמה שפחות, אשתדל לצרף בהמשך קישור לרשימת הציוד שלנו. המשקל של התיקים בשדה התעופה, כלומר ללא אוכל, מים, גז ומעט השלמות שעשינו בברצלונה היה: יואב- 10.5 ק"ג הדס-8.5 ק"ג. מאמין שעם השלמות הציוד ואוכל (שהגיע לעיתים לסחיבת 5 ימי אוכל) משקל התיקים הגיע ל16 ו-13 בהתאמה.
מעט דגשים על ציוד:
דהקטלון- הרמי לוי של ציוד הטיולים וציוד ספורט, ניתן למצוא ציוד של חברת ה"בת" Quechue שהוא סבבה ומאוד זול וניתן למצוא גם ציוד של חברות מובילות. באופן כללי מאוד זול והיה התחנה הראשונה שלנו- הישר משדה התעופה לחנות שבמרכז ברצלונה- חנות קטנה במונחים של הרשת (רק שתי קומות) אבל מספיקה לחלוטין להצטיידות לפני הטיול.
תיק- בעיני התיק האולטימטיבי הינו 50 ליטר, מגדיר את עצמי כמינימליסט אבל לא כל הציוד שלי הוא סופר קטן ויקר ושל הדס הוא כלל לא כזה.
ציוד גשם הכרחי, אנחנו לא סחבנו מכנסי גשם אלא רק מעילים+כיסוי גשם לתיק( וכמובן אוהל עמיד לגשם), בדיעבד הייתי לוקח גייטרס שהיו מונעים את הרטבת הגרביים ועל ידי כך את הנעליים בימים בהם הולכים בעשב בזמן\אחרי גשם. פריט ציוד ממש שימושי הינו כיסוי גשם למפה- יש בדהקטלון ואין ספק שהיה ממש מעצבן להיות בלעדיו.
גז- אנחנו היינו עם גזיית הברגה ולא היתה בעיה אמיתית למצוא גז לאורך הדרך. עם כי היו עיירות שלא מצאנו בהן גז ולכן השתדלנו להיות בספייר גז- ישנם בלונים גדולים וקטנים. בלוני גז ניקוב היו נפוצים אפילו יותר והנפוצים ביותר היו בלונים עם הברגה צרפתית- לפי דעתי היה פעם בארץ וכבר לא מוכרים כאלו אבל בספרד וצרפת ואנדורה אלו היו הבלונים שהיו בכל חנות.
תיק יום- שווה לקחת תיקי שקית (מוכרים בדהקטלון בכמה יורו) לטובת פסגות צד וקניות בעיירות.
מפות: הנושא הכאוב ביותר מבחינת משקל. מכיוון שהמסלול איננו שביל רשמי כדוגמאת הGR-11 הספרדי והGR-10 הצרפתי אז אין לו סט מפות משל עצמו. אני השגתי מחבר חצי מהמפות ולאורך הדרך קנינו עוד 5 מפות. העלות של מפה הינה 10-12 יורו וסה"כ יש 10-12 מפות- תלוי מה מוצאים. המשקל לדעתי חוצה בכיף את הק"ג (כשיש אוהל ששוקל את אותו משקל זה ממש מציק) .
לא היה לי אומץ אבל מכיר מישהו שעשה זאת- ניתן לשלוח לברצלונה חבילה לעצמך עם המפות העודפות ולאסוף אותה בסוף השביל.
עלויות:
מהנחיתה בברצלונה ועד סוף ההליכה על השביל הוצאנו ביחד 1150 אירו . כלומר 16.5 אירו ליום לאדם, הסכום כולל השלמות ציוד בתחילת המסלול,נסיעות,לינה,אוכל- הכל. עד לסוף ההליכה על השביל היינו בטיול בתקציב נמוך אבל לא חסכנו בקניות במכולות לאורך השביל (בוודאות אכלנו יותר טוב מ99% מהאנשים שהולכים על השביל) .
אם מוסיפים למחיר זה טיסות וביטוח נסיעות מגיעים לעלות של כ1800 אירו.
במידה ואוכלים ו\או ישנים בבקתות הרבות שעוברים בדרך ( ניתן להקים אוהל בסמוך לרוב הבקתות בחינם) המחירים הסטנדרטיים שראינו הינם: לינה- 17 אירו, ארוחת ערב ובוקר -25 אירו ובכל הבקתות ראינו שהם מציעים ערכת "פיקניק" בעלות 8 אירו ( לא בטוח מה היא כוללת, מאמין שלחם ובשר חזיר או משהו בסגנון). למי שלא אוכל חזיר (כמוני) נראה לי שארוחות הערב לא רלוונטיות כלל.
בשורה התחתונה- שביל ממש ממש מומלץ, נופים אלפיניים משגעים, טבע פראי, אינספור אגמים...
ממליצים בחום!! :)
ניפגש בשבילים
יואב והדס