בשבוע שעבר חוויתי אירוע אפיק ים סוף משמעותי בצפון-מזרח הנגב (עיקר הסערה היתה בלילה, ישנתי בחניון ממשית, ליד דימונה),
ובעקבותיו חשבתי לכתוב כאן כמה מילים כדי להעשיר את ידיעות הציבור ולאפשר להבין ולהיערך כראוי לאירועים מסוג זה.
אזהרה: אני לא חזאי או מטאורולוג ואין כאן המלצות חד משמעיות או כלים לחזות במדויק שטפונות.
"אפיק ים סוף" הוא כינוי לשקעים משווניים (כלומר, בני דודים של מונסון) המגיעים לאיזורנו מדרום (מים סוף) בעיקר בעונות המעבר (סתיו ואביב) ומביאים גשמים חזקים (ולכן גם שטפונות) לדרום הארץ ובמזרחה (לאורך הערבה ובקעת ים המלח).
מהלך טיפוסי לאפיק ים סוף הוא מספר ימים (אפילו 3-4 ימים) של חמסין (עם טמפרטורות גבוהות לעונה: בשבוע שעבר באיזור דימונה טמפרטורות צהרים עלו לכ-40 מעלות) ולאחריהן כיממה של גשם, שאחריה מזג האויר מתייצב, עד הפעם הבאה.
זיהוי: ימים של טמפרטורות גבוהות בעונות המעבר הם סימן מחשיד, והם תחילת ההתגלגלות של אפיק ים סוף.
כשהחמסין מתחיל להישבר, אם אנחנו בשטח פתוח נרגיש רוחות דרומיות עזות (בשבוע שעבר בממשית אני מעריך 40-50 קמ"ש על פי סולם בופור) ואם אנחנו בערוץ נרגיש רוח חזקה בערוץ (כי הוא מתעל את הרוח). בשטחים חשופים בנגב ובערבה סביר שנרגיש סופת חול הכוללת גם חלקיקים גדולים (ונחוש צורך עז לעטוף את הראש בכאפייה). כמו כן סביר מאוד לשמוע רעמים.
עם הרוח מגיעים גם עננים ואיתם גשם, כולל ברקים ורעמים.
הגשם במוקד הסופה עשוי להיות חזק מאוד ולהפתיע גם את מי שעבר סופות משמעותיות בחו"ל (בשבוע שעבר בממשית: כ-50 ממ ב-40 דקות).
אירועי הגשם עשויים להיות רחבים (הכוללים שטחים גדולים בנגב) או ממוקדים (למשל: בשבוע שעבר במצפה רמון ירדו טיפות בודדות, ובדימונה היה מבול).
שילוב כזה של רוח וגשם יפיל כל אוהל או מחסה שאינו אטום באמת ומעוגן היטב (כמו מרבית אוהלי ה"קמפינג" הנמכרים בארץ),
וכמויות משקעים כאלה בזמן קצר הן מה שיוצר שטפון באפיקים.
התמודדות:
א. טיפשי, אבל: לא מתכננים טיול לנחלים קניוניים כאשר מדווח על סכנת שטפונות. שבירת החמסין מגיעה מהר (תוך מספר שעות), ומרגע התגברות הרוח עד גשם משמעותי עשויות לעבור דקות ספורות. היות ושטפון בנחל מגיע עקב אירוע גשם במעלה אגן הניקוז, הרי שאם אתם בקניון וזיהיתם שהרוח מתגברת, רבים הסיכויים שלא תספיקו לברוח.
ב. מקום לינה: מחוץ לנחלים (בשטח פתוח) אין סכנת חיים משמעותית, אבל כן כדאי להימנע מברקים, ועדיין יש סיכוי להירטב מאוד. המלצתי היא לבחור מקום לינה עם ניקוז טוב, לעגן היטב את המחסה שלכם, ורצוי לא ישירות מתחת לעץ כדי לא לחטוף ברק.
ג. אם הגשם תופס אותכם באמצע היום (ולא בקניון, אני מקווה) מצאו מחסה וחכו שיגמר, הגשם הוא לרוב קצר (גם אם חזק), וסביר שתוך כשעה תוכלו לחזור לטייל,
אבל אל תהיו שאננים: גשם (גם אם חזק) הוא לא בהכרח סוף הסיפור וייתכן שגשם נוסף בדרך.
אני למדתי מהאירוע האחרון שני דברים:
הראשון הוא הקשר בין ימי החמסין המבשרים את הסופה, והסופה עצמה (בראייה לאחור חוויתי מספר לא קטן של אירועים כאלה, אך עד כה לא קישרתי בין החמסין לסופה שבעקבותיו).
הלקח השני קשור לבחירת הציוד:
עד היום הערכתי שטיול במדבר (בחורף ובעונות המעבר) לא דורש מחסה מעבר לטארפ שטוח. לאחר חוויותי, אני מעריך שאם במקרה נקודת הלינה שלכם היא במוקד הסערה (סיכוי נמוך, אבל קיים), לא בטוח שטארפ שטוח יגם עליכם, בגלל הרוחות החזקות.
מאידך אני מעריך שמחסות קלים אחרים (מיד או טארפ-טנטים, בעיקרון כל מה שסגור ועם מקלות הליכה באמצע) בהחלט כן, אם הם מעוגנים כראוי.
אוהלים קונבנציונליים טובים (שוב, מעוגנים היטב) שרדו את מוקד הסערה בלי בעיה, אך אוהלי קמפינג למיניהם התמלאו מים וקרסו ברוח.
עוד הערה קטנה:
אפיק ים סוף מגיע בעיקר בעונות המעבר, אבל לעיתים גם בחורף, ואני מעריך שזה ימשיך לתעתע בנו לאור שינויי האקלים העולמיים. בחורפים האחרונים היינו עדים לסופות משוגעות שנוצרו משקעים שהגיעו מצפון עם גם בצפון הארץ ביחד עם שקעי אפיק ים סוף שהמטירו בדרום ויצרו מזג אויר חריג בקו המגע - כולל ירושלים ואשקלון, כך שדעו לכם שאם נפלתם על אפיק ים סוף חזק הוא יכול להגיע יותר צפונה משציפיתם, וצריך לנקוט זהירות, ולהימנע לדעתי גם מהנחלים היורדים לבקעת הירדן צפונית לים המלח.
גלו עירנות ואל תהיו שאננים.