שלום לכולם,

כחלק מהרצון לעודד טיילות אחראית של מטיבי לכת גם בחו"ל וגם החלפת מידע וחוויות שאולי יעזרו לאחרים, מצרף את הסיכום המקיף של הטיול האחרון ביולי-אוגוסט 2021 במרכז שוויץ.

למי שיותר נוח, אפשר לראות את אותו הסיכום גם כאן. 

הקדמה:
הרעיון המקורי של הטיול סביב אגם לוצרן (של איתן) תוכנן להיות שבועיים בקיץ 2020, אך בגלל אילוצי הקורונה נדחה. הרעיון צץ שוב בקיץ 2021 ולכן היה לי (ואחרים) קל להצטרף לתוכנית כמעט מוכנה בהתראה קצרה מאוד ולהרחיבה בהתאם לימי החופש הפנויים והרצון לראות דברים נוספים. הגמישות התחבורתית בשוויץ (אוטובוסים, רכבות, רכבלים ושעות פעילות רחבות) אפשרה לבנות תוכנית הליכה שאפתנית מאוד ולשנות/לקצר/להאריך בהתאם לתנאים של המזג אוויר ותנאי השטח הנוכחיים. בגלל כמות העליות/ירידות הצפוייה, תכננו מראש לישון רק בבקתות/מלונות/צימרים וכדומה כדי שאפשר יהיה ללכת עם תיקי יום מורחבים וקלים במיוחד עד כמה שניתן (בפועל הממוצע היה כ 7-8 קילו כולל אוכל/מים). התוכנית המקורית הורחבה ל 15 ימי הליכה סביב אגם לוצרן ואינטרלקן ולאחר מכן אני ואיתן המשכנו על ההרים מעל Grindelwald מזרחה עד החיבור עם ה Via Alpina הירוק ומשם עד Linthal ואז התחברנו אל השביל המרשים בשם Glaralpina והמשכנו עליו פחות או יותר על השלבים 6-13 עד ששוב התחברנו אל ה Via Alpina הירוק וסיימנו את ההליכה ב Weisstannen אחרי כ 13 ימים נוספים. ב 26 ימי ההליכה בפועל (כיומיים נחנו בגלל מזג אוויר סוער) , הלכנו כ 500 ק"מ עם כ 32 ק"מ של עליות ו 35 ירידות מצטברות במזג אוויר מאוד מגוון שכלל שמש, גשם,ערפל כבד, שלג, ברד, שטפונות, קור, חום ורוחות עזות. מזג האוויר המשתנה, התוכנית השאפתנית עם דרגות קושי שונות של מסלולי ההליכה (בפועל עשינו מ Sac T1-T4 עם טעימה של T5) והיופי המיוחד והמגוון של אזורי הטיול ושבילי ההליכה, הפכו את הטיול למאתגר ומעניין שיזכר לעוד הרבה זמן. אופי השבילים והנופים, דרכי הגישה הנוחות, קלות ההזמנה של הלינות (והאפשרויות הרבות לפי התקציב) וכמות המידע הזמין ברשת באנגלית, הופכות את שוויץ לטעמי לאחד היעדים הנוחים והמעניינים לכל מטייל.

        תמונות הקבוצה שלנו: איתי, אלקנה, איתן, אלי.

        פרופיל הגבהים במסלול:

סימוני שביל, שילוט וסימונים אחרים:
באופן כללי, הסימון שבילים באזור הטיול שלנו היה מצויין עם כיסוי בתדירות גבוהה ועל גבי שילוט מתאים בהתאם לסביבה (אם זה דשא גבוה אז על עמודים, אם זה באזור הררי אז על אבנים, אם זה באזור מיוער אז על עצים, אם זה באזור עם ערפל/שלג אז על רוגומים/עמודים וכדומה).
הסימון בגדול מתחלק ל 4 סוגים עיקריים עם 6 דרגות קושי לפי החלוקה SAC Scale הבאה:
1) מסלולים שמסומנים בשטח/שילוט בלבן/אדום/לבן עם דרגות קושי T1-T3 (כאשר T1 מסומנת בחלק מהמפות גם בצהוב)
2) מסלולים שמסומנים בשטח/שילוט/מפות בלבן/כחול/לבן עם דרגות קושי T4-T6.
3) מסלולים שמסומנים בשילוט/מפות בסימון ירוק עם מספר (בדרך כלל מדובר במסלולים ארוכים ומרכזיים), אך בשטח מתבססים על סימונים בסעיפים 1-2.
4) מסלולים שמסומנים בשילוט/מפות בסימון מיוחד עם שם המסלול (כמו Glaralpina), אך בשטח מתבססים על סימונים בסעיפים 1-2.
*שילוט על גבי עמודים בדרך כלל מכיל מידע רב כגון גובה המקום, צבע המסלול, זמן הליכה נטו (בלי הפסקות) עד לנקודה מרכזית שאליו השילוט מפנה והאם יש שם כלי תחבורה, אזהרות אם יש או מידע אינפורמטיבי אחר.
*נתקלנו גם מספר פעמים בטעויות/שינויים במסלולים. במקרה אחד, מסלול הליכה שהיה אמור להיות בדרגת קושי T3 לפי המפות (כלומר מסומן אדום) , היה בפועל מסומן בסימון כחול מחוק ולא מתוחזק (כנראה מסלול שבוטל). במקרה אחר, מסלול שהיה מסומן במפות כ T4 (כחול) , לא היה מסומן כלל בשטח (נאמר לנו שבוטל, אך עדיין עביר). במקרה נוסף, היה מסלול שמסומן במפות T4 (כחול), אך בפועל היה מסומן בשטח בסימון אדום ותאם מבחינת דרגת קושי ל T2.

קישורים מרכזיים:
1) מיטב התמונות שמסכמות את הטיול בגוגל פוטוס
2) קישור להקלטה בויקילוק של כל הימים ביחד (יש לשים לב שהתווספו גם קטעי חיבור לא רלוונטיים)
3) קישור להקלטה באולטרייל של כל הימים ביחד.
4) קישור לקובץ EXCEL עם תכנית הטיול המעודכנת שעשינו בפועל כאן התוכנית המלאה
5) סיכום הטיול בסרטון וידאו ביוטוב

דרכי הגעה/עזיבה:
הגעה:
1) טיסה ישירה מתל אביב לBasel דרך Easyjet (כ4 שעות).
2) נסיעה של כ 20 דקות באוטובוס משדה התעופה לתחנת הרכבת של באזל.
3) נסיעה של כשעה ברכבת מBasel ל Luzern.
4) נסיעה של כ 20 דקות עם רכבת מLuzern ל Alpnach Dorf
עזיבה:
1) נסיעה של כ 30 דקות מ Weisstannen ל Mels ואז באוטובוס נוסף כ 10 דקות ל Sargans
2) נסיעה של כשעה ברכבת מ Sargans ל Zurich
3) טיסה ישירה מZurich לתל אביב דרך Swiss airlines (כ 3.5 שעות)

מקורות מידע:
אתרי מידע:
1) אתר כללי בשם myswitzerland באנגלית שמכיל מידע רב, מעודכן ושימושי על מסלולים/לינות/המלצות בכל שוויץ.
2) אתר מפות Mapy.cz מכיל מפות מפורטות עם מסלולי הליכה (כולל חלוקה לדרגות קושי) ששימש לצורך הכנת מסלולי הליכה. ניתן לשמור את המסלולים בחשבון אונליין שיסתנכרן אוטומטית עם האפליקציה שלהם לשימוש גם באופליין.
3) אתר מפות שוויצרי מעודכן שמכיל שבילי הליכה וגם מידע מעודכן לגבי סגירות שבילים בזמן אמת.
4) אתר מפות אונליין בשם 4umaps שבו יש גם חלוקה לדרגות קושי לפי הדירוג השוויצרי הרשמי SAC scale
5) Via Alpina green – פירוט רב על המסלול הנ"ל באנגלית.
6) Via Glaralpina – פירוט רק על המסלול הנ"ל בגרמנית (ניתן לתרגם בקלות עם גוגל טרנסלייט)
7) אתר המועדון האלפיני השוויצרי שדרכו ניתן למצוא הרבה מידע שימושי על שבילי הליכה, לינה בבקתות ואחר שמתעדכן בזמן אמת.
8) אתר שמרכז אטרקציות ושבילי הליכה סביב אגם לוצרן.

אפליקציות/תוכנות שימושיות:
1) אפליקציה מאוד שימושית בשם Mapy.cz שבה ניתן להוריד את המפות לשימוש באופליין ומופיעים גם רוב מסלולי ההליכה המרכזיים/צדדיים (וגם יש חלוקה לדרגות קושי). ניתן לגם לסנכרן מול האתר אינטרנט כדי לשמור מסלולים מוכנים, להכין מסלולים בקלות בזמן הטיול ולשתף עם אחרים.
2) אפליקציה בשם swisstopo שבה ניתן לראות סימוני שבילים, דרגות קושי וגם סגירות שבילים בזמן אמת.
3) MAPS.ME – אחרי הורדה של מפות שוויץ, ניתן להשתמש במפות אופליין ללא אינטרנט גם בערים וגם בהרים. המפות אומנם לא טופוגרפיות , אך מכילות חלק גדול משבילי הליכה מקומיים ונוחה מאוד לשימוש בערים.
בנוסף ניתן להכין קובץ הליכה מראש בפורמט KML ולהטעין לאפליקציה.
4) ORUXMAPS – אפליקצית מפות אופליין/אונליין שאליה ניתן לטעון מפות טופוגרפיות שונות מוכנות או בהכנה עצמית.
5) MOBAC ATLAS CREATOR – תוכנה להכנת מפות טופוגרפיות לשימוש באופליין עבור Oruxmaps לפי אזור ורזולוציה נבחרת.
6) Rome2rio – אפליקציה מאוד שימושית לחיפוש דרכי תחבורה שונות (ציבורי ופרטי) בעיקר בערים וביניהם.
7) Meteoblue – אפליקציה לחיזוי מזג האוויר שעבדה מצויין בשוויץ והייתה הכי אמינה במיוחד לטווח ארוך.
8) Meteoswiss -אפליקציה מקומית שוויצרית לחיזוי מזג האוויר שהייתה יחסית אמינה לטווח קצר.
9) אפליקציה שוויצרית שהומלצה בהרבה פורומים (אך בפועל לא השתמשנו בה בסוף) בשם HKF outdoor של מפות אונליין בחינם ובה ניתן גם לקנות בזול מפות אופליין עם שבילי הליכה.
10) אפליקציה של תרגום עם מילון אופליין לשימוש בלי אינטרנט: google translate .

עלויות: (לכל ה 30 יום)
1) טיסות – כ 270 פרנק.
2) סלולר/ביטוח – כ 90 פרנק.
3) אוטובוסים/רכבות/רכבלים/מלונות/פנסיונים/בקתות/סופרים/מסעדות/אחר – כ 3170 פרנק.
4) בדיקות קורונה – כ 170 פרנק.
סה"כ עלות מוערכת ל30 ימי טיול ליחיד: כ 3700 פרנק =~13000 ש"ח)

דוגמאות לעלויות:
*עלויות לינה רשומות בקובץ התכנון המצורף
*כוס קפה שחור/נס – ~5 פרנק.
*כוס תה/שוקו – ~4.5 פרנק.
*בירה בבקתות/מסעדות – חצי ליטר ~5.5 פרנק.
*בירה בחנויות – חצי ליטר ~1.5 פרנק.
*פירות/ירקות בחנויות – סביב 4-5 פרנק לקילו.
*בקבוק מים מינרלים בבקתות/מסעדות – 1 ליטר ~5 פרנק .
*חתיכת עוגה בבקתות – ~5 פרנק.
*קערת מרק עם לחם בבקתות/מסעדות – ~6.5 פרנק.
*ארוחה ממוצעת במסעדה עם 3-4 מנות (מרק, סלט, בשרי/צמחוני, קינוח) – ~35 פרנק.
*רכבל קצר/קטן לכיוון אחד – ~13 פרנק.
*רכבל בינוני לכיוון אחד – ~20 פרנק.
*רכבל ארוך/מספר רכבלים לכיוון אחד – ~40 פרנק.
רכבל לשני הכיוונים מוסיף כ20-30% עלות ויש הרבה הנחות אם ישנים במלונות ליד הרכבלים.
*נסיעה ברכבת מבאזל ל Alpnachstad – כ ~30 פרנק (נסיעה של כשעתיים וחצי).
נסיעה ברכבת מSargans לשדה תעופה ב Zurich – כ ~37 פרנק.
*נסיעה ברכבת משדה תעופה לעיר Zurich וחזרה (תקף ל24 שעות באותו האזור) – ~ 14 פרנק
*אוטובוס משדה התעופה למלון – כ 20 דקות נסיעה – כ ~4.5 פרנק.
*שלושה אוטובוסים מWeisstannen ל Vaduz – כשעה וחצי נסיעה – כ ~12 פרנק.
*אוטובוס מAltdorf ל Linthal – כ2.5 שעות נסיעה – כ ~40 פרנק.
*רכבת הרים מ Wilderswil ל Schynige platte – כשעה – כ ~22 פרנק.

שפה, לינה, שירותים ומקלחות, חשמל, קליטה, תשלומים, אוכל/מים ותחבורה:
שפה:
השפה השלטת באזור הטיול היא גרמנית שוויצרית Deutschschweiz שלפי טענת המקומיים שונה קצת מהגרמנית וכך יוצא מצב שהשוויצרים מבינים את הגרמנים, אך הפוך זה לא תופס ב 100% . שפה נוספת שבה נתקלנו היא הצרפתית (ומשמעותית פחות גם איטלקית) ומסתבר שרוב השוויצרים דוברי צרפתית לא יודעים גרמנית ולכן מדברים עם אחרים באנגלית שאותה רוב האוכלוסיה יודעת היטב חוץ מכמה כפרים קטנים וגם שם הצעירים בדרך כלל מדברים ברמה כזאת או אחרת.
לינה/מקלחות/שירותים:
יש מבחר רב מכל הסוגים שכוללת קמפינגים מוסדרים וחניוני לילה פשוטים (לא השתמשנו), קרוונים מושכרים (לא השתמשנו), צימרים, אכסניות (מזרנים/מיטות קומותיים), מלונות מודרניים זולים (עם מיטות קומותיים בחדרים/מקלחות/שירותים משותפים) ויקרים, מלונות בסגנון מיושן, בקתות הרים עם חדרי דורמיטורי (מזרנים/מיטות קומותיים/חדרים פרטיים) ובתים פרטיים שמשכירים חדרים/יחידות דיור/מבנים שלמים.
ברוב המקומות לינה (שהם לא בקתות הרים) היו מקלחות חמות פרטיות/משותפות וגם שירותים. בבקתות לעומת זאת לרוב לא היו מקלחות בכלל ובחלקן הקטן היו מקלחות חמות בתוספת תשלום (מופקע לפעמים של 10 פרנק בלי הגבלה או 3 פרנק ל 2 דקות). השירותים בבקתות הרים לרוב היו בפנים, אך היו גם מקרים עם שירותים בחוץ במבנה נפרד.
חשמל:
השוויצרים משתמשים ב 230V ושקעים type C (2-pin) and Type J (3-pin) plugs כאשר שקעים סטנדרטיים עם 2 פינים מתאימים לשני הסוגים. בחלק מהבקתות שלא מחוברות לחשמל קבוע ומשתמשות בפאנלים סולריים, לא היו שקעי הטענה וגם אם היו, אז הופעלו בחלק מהזמן בלבד ויש לקחת זאת בחשבון (כדאי להביא מטען נייד).
קליטה סלולרית/WIFI:
ברוב האזורים סביב אגם לוצרן הייתה קליטה סלולרית מצויינת (4G/5G) גם בהרים/עמקים. באזורים שיותר קרובים לאלפים הגבוהים בהחלט היו אזורים ללא קליטה בכלל או שללא DATA . ברוב המלונות/מסעדות היה WIFI מצויין, אך בחלק גדול מהבקתות הרים לא היה בכלל (או שהיה לשימוש פנימי בלבד).
תחבורה:
בשוויץ התחבורה מצויינת ומאוד מדוייקת מבחינת עמידה בזמנים עם שעות פעילות מורחבות. התחבורה מורכבת מאוטובוסים (עם הרבה תחנות בכל מקום וגם במקומות די נידחים), חשמליות, רכבות רגילות/מהירות, רכבות הרים מסוגים שונים, רכבלים מסוגים שונים (בין 2-50 אנשים בקרון) וגם מעליות ארוכות באתרים שונים. מומלץ לקנות כרטיס ליעד הסופי גם אם כולל מספר החלפות וכלי תחבורה שונים (כדי לחסוך בעלות).
כסף/אשראי:
פרנק שוויצרי מקובל בכל מקום ובחלק גדול מהמקומות לוקחים גם יורו (בשער המרה גרוע ולכן לא משתלם). בכרטיסי אשראי ניתן לשלם ברוב המקומות הגדולים שיש בהם תקשורת, אך ברוב הבקתות ניתן לשלם במזומן בלבד ולכן יש להצטייד בכמות מספיקה (לא בכל מקום יש כספומטים , רק בערים/כפרים גדולים). צריך לשים לב שלא כל כרטיסי האשראי עוברים חלק (אפילו באותה חברה ) וניתן לשלם בהם ולכן כדאי להצטייד בכמה כרטיסי אשראי מחברות שונות.
אוכל/מים לשתייה:
ברוב הבקתות בדרך כלל לוקחים HB (לינה כולל ארוחת ערב/בוקר) ולרוב מדובר בארוחות פשוטות ומזינות כאשר ניתן לקנות גם ארוחת צהריים ארוזה בתשלום נוסף. ברוב המלונות היו הצעות ל BB (לינה וארוחת בוקר) ואפשרות לאכול אצלם ארוחת צהריים/ערב (אך לא בכולם). בחלק גדול מהכפרים קטנים/בינוניים ומעלה הייתה לפחות חנות מכולת אחת פתוחה שבה ניתן היה להצטייד. בעיירות/ערים היו גם מבחר רב של חנויות/מסעדות וגם בהליכה עצמה, היו לא מעט מסעדות על הדרך במיוחד באזורים מתויירים מאוד או ליד הרכבלים העליונים. במהלך ההליכה בשטח, היו לא מעט מקורות מים שמתאימים לשתיה (Source) כאשר בחלקם היו שלטים שהמים לא לשתייה (או שבאחריות המשתמש במיוחד באזורי חוות). בחלק קטן מהבקתות (וגם מסעדות בהרים בעיקר ליד רכבלים) המים לא היו ראויים לשתיה והיה שילוט מתאים.
בעיירות/כפרים/ערים לא הייתה בעיה עם שתיית מים מהברז.

חלוקה לימים:

יום 0: Flight to Basel and train to Alpnachstad

מקום לינה: Alpnachstad – Budget rooms Pilatusbahn

מהלך היום:
נפגשנו ארבעתנו בשדה התעופה ולאחר מעבר מהיר וחלק עלינו על המטוס ללא בעיות מיוחדות. ההפתעה הגיעה לי ולאיתן בSMS עם הודעה על ביטול הטיסה בחזור (הטיסה המקורית הייתה חזרה מבאזל ובסופו של דבר נאלצנו לרכוש כרטיסי טיסה דרך אלעל יום לפני, כי האופציות דרך איזיג'ט צומצמו מאוד ולא היו מתאימות). אחרי הנחיתה בבאזל, יצאנו מהשדה בחלק השוויצרי (יש גם צרפתי ומומלץ לא להתבלבל) ותפסנו אוטובוס אל תחנת הרכבת וממנה רכבת ל Lucerne שבה החלפנו לרכבת אחרת ישירות לAplnachstad. בטעות יצאנו בתחנה אחת אחרי בעיירה בשם Aplnach (בגלל טעות במפות גוגל שטענו שהמלון שהזמנו נמצא שם לפי הכתובת). גילינו מהר מאוד שמדובר בטעות וחזרנו תחנה אחת חזרה אל Alpnachstad אל המלון הנכון. לאחר בירור קצר, גילינו כי אין בעיירה הקטנה סופרמרקט פתוח ולכן ביקשנו באחת המסעדות (מתוך ה 2 שהיו פתוחות) שיכינו לנו סנדוויצ'ים למחרת ולאחר ארוחת ערב , התפזרנו לישון.

יום 1: Alpnachstad-Stansstad
מרחק/עליות/ירידות: כ 22 ק"מ עם כ 2100 מטר עליות/ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 12:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: במפות T3, בפועל סימון כחול ישן שמתאים ל T4 באזורים Rosegg to Tellenfad and Chrummhorn to Ranggpass
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Stans – Tell Apartments

מהלך היום:

היום התחיל מאוד רגוע, אך בגלל התכנון השאפתני, יצאנו יחסית מוקדם בבוקר וכ 100 מטר מהמלון התחלנו לעלות במקביל לרכבת ההרים בעלייה מתונה וקבועה דרך שדות ירוקים עם עדרי פרות רבים מסביב. אחרי כ 150 מטר עליה, חצינו דרך אספלט שממנה הייתה זווית יפה אל האגם לוצרן ולאחר הליכה קצרה הדרך שוב הפכה לשביל מקומי מתון שטיפס עוד כ 200 מטר ואז התחילה העלייה התלולה שבה עלינו כ 550 מטר על פני כ 2 ק"מ עד נקודת היציאה הראשונה של הרכבת הרים. הרכבות הראשונות מהעיירה התחילו לעלות ואנחנו המשכנו להתקדם במהירות במקביל למסילת הרכבת כ 1.5 ק"מ נוספים (עם כ 200 מטר עלייה) עד שהשביל נפרד מהמסילה והתחיל לטפס (עוד כ 300 מטר) מערבה אל האוכף שבגובה 1865 מטר. איתן ואלקנה היו חדורי מטרה והגיעו אל האוכף כחצי שעה לפנינו, אך לא שמו לב שיש אפשרות לעשות סטייה מעניינת ולהעלות ל Matthorn ולכן המשיכו להתקדם אל הפסגה. אני ואיתי הגענו אל האוכף ב11:45 , אך לא הייתה במקום קליטה ולכן אחרי הערכת זמן, החלטנו להשאיר את התיקים ולהעלות אל Matthorn בכל זאת ולא לפספס את הנוף. על הדרך פגשנו מספר עזי הרים וחוגלות מעניינות. העלייה הנוספת של כ 150 מטר הייתה יחסית פשוטה וחוץ ממספר קטעים קצרים לא הייתה בעייתית. עדרי עזים המשיכו ללוות אותנו כל הדרך והנוף מהפסגה היה נהדר והצדיק את העלייה. אחרי מנוחה קצרה, יצרנו קשר עם החברה, חזרנו אל התיקים והתחלנו לעלות אל הצד השני לעבר Pilatus kulm. בסביבות 13:30 הגענו אל אזור המסעדות ולאחר מפגש עם החברה וארוחת הצהריים, קפצנו לראות את הנוף מהתצפיות Oberhoupt ו Esel, אך לצערנו הכל התענן והיה קשה לראות את הנוף מסביב. בכל האזור היו לא מעט מטיילים כאשר חלקם הגיעו ברגל, אך רובם עלו עם הרכבת הרים מהכיוון הדרומי או הרכבל מהכיוון הצפוני. בסביבות 15:30 התחלנו לרדת חזרה כ 150 מטר באותה הדרך ומשם חתכנו אל שביל ישן שהיה מסומן במפות, אך בשטח הסימון האדום היה בתדירות נמוכה מאוד. בעלייה בבוקר היו לא מעט מטיילים, אך מהפיצול בירידה ועד לעיר לא ראינו מטיילים נוספים. השביל הלך בהתחלה ליד פסי רכבת ההרים ובהמשך התפצל והמשיך עד הפסגה Rosegg שממנה נשקף נוף מדהים אל אגם לוצרן. משם התחילה ירידה ארוכה של כ 600 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) שהייתה גם תלולה וגם קשה. במפות היא הייתה מסומנת כ T3, אך בפועל היה סימן כחול ומחוק מדי פעם בתדירות נמוכה (וזה מעיד על דרגת קושי T4). הירידה לקחה יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר התחלפה לשביל אדום ומתוחזק שנמשך כ 1 ק"מ והיה נראה שסיימנו את הקטעים הקשים, אך בפועל הגענו לתצפית Chrummhorn שמשם התחילה ירידה קשה נוספת בדרגת קושי T3 של כ350 מטר עד האוכף Ranggpass ושם התחלפה לדרך יער יפה עד שירדנו אל העיר Stansstad. אחרי הליכה קצרה, הגענו אל תחנת האוטובוס ונסענו עד Stans והמלון המוזמן מראש. למרות שהגענו די מאוחר, לא הייתה בעיה למצוא מסעדות/מכולות בעיר Stans שעבדו עד השעות המאוחרות.

תמונות היום:

יום 2: Stansstad-Ennetburgen
מרחק/עליות/ירידות: כ 22 ק"מ עם כ 1100 מטר עליות/1150 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 9 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Stans – Tell Apartments

מהלך היום:

אחרי היום הקשוח והארוך של אתמול, תוכנן להיות יום רגוע יחסית ולכן אחרי ארוחת בוקר מאוחרת, תפסנו אוטובוס לתחילת ההליכה (פחות או יותר איפה שסיימנו אתמול). לאחר קפה ומאפה באחת המסעדות, הלכנו לבקר את הרציף היפיפה ואת המגדל העתיק Schnitzturm מהמאה ה12. המשכנו להתקדם לאורך האגם ואחרי כ 2 ק"מ פנינו אל השביל האדום והתחלנו לעלות בעלייה פשוטה יחסית דרך היער עד שהגענו אחרי כ 200 מטר עליה (על פני 1 ק"מ) לדרך אספלט שבה התקדמנו ק"מ נוסף ואז התחילה דרך נופית במגמת עלייה עם תצפיות רבות על האגם ועל הירידה התלולה שעשינו מהר Pilatus ביום הראשון. אחרי כ 2 ק"מ, יצאנו אל אזור תיירותי מאוד שבו היו תיירים רבים ממדינות שונות. במקום הייתה תצפית מעניינת ושקופה על כל האזור ובמיוחד על האגם. לאחר מילוי מי שתייה, המשכנו ללכת בשביל תיירותי מרשים עם תצפיות רבות כ 1.5 ק"מ עד שהגענו אל המעלית המפתיעה בשם Hametschwand lift מהמאה ה 19 שעדיין פעילה ומעלה את הנוסעים כ 150 מטר ב90 מעלות בתוך פיר. אני ואיתי החלטנו לנסות את החוויה וקבענו להיפגש עם החברה בהמשך ולאחר מכן עלינו ישירות אל המגדל והתצפית בשם Burgenstock שממנה נוף יפה לכל הכיוונים. במקום היו קבוצות רבות של מטיילים שעשו פיקניק ונהנו מהנוף והיום השמשי. התחלנו להתקדם מערבה במגמת ירידה עד שפגשנו את החברה והגענו אל המפגש שבילים ומשם התחיל שביל יער מעניין. בשלב מסויים חתכנו אל שביל יער צפוף שהופיע בשטח (אך לא במפה) וממנו התחברנו שוב אל השביל המרכזי שהתחיל לרדת בתלילות יחסית כ 250 מטר עד שכבר אפשר היה לראות את החוף, אך בפועל הירידה לשם הייתה בעייתית כי עדיין היינו הרבה מעל. המשכנו ללכת במקביל לחוף בשביל נוח עד שיצאנו לדרך אספלט כפרית. המשך ההליכה היה קל ונעים ולקראת 18:00 הגענו אל העיירה Ennetburgen שממנה תפסנו אוטובוס חזרה אל המלון ב Stans. אחרי ארוחת ערב היה קצת זמן להסתובב בעיר ולתכנן את היום הבא.

תמונות היום:

יום 3: Stans-Arviblick
מרחק/עליות/ירידות: כ 16 ק"מ עם כ 1500 מטר עליות/750 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 9:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Berggasthaus Arviblick

מהלך היום:
היום התחיל בהליכה נינוחה ועלייה על דרך אספלט עם מראות מיוחדים לעבר האגם בגלל העננות הכבדה. בהמשך אחרי כ 2 ק"מ, העלייה הפכה לתלולה הרבה יותר והדרך התחלפה בשביל צר שהמשיך לטפס כ 900 מטר (על פני כ 3 ק"מ) ועליו מטיילי יום מעטים. הגענו אל האוכף בסביבות 12:00 ולאחר מנוחה, התחלנו להתקדם על סכין יפה ונוחה להליכה במגמת עלייה עד שהגענו אל לפסגת Stanserhorn שבה מסעדה עם מבנה מקורי ביותר ומרפסות תצפית מדהימות (היה די מעונן ולכן לא ראינו הרבה).
לאחר מנוחה, ארוחת צהריים ומילוי מים, המשכנו להתקדם על שביל התצפיות עד שהגענו לנקודה שממנה השביל התחיל לרדת בתלילות והפך לדרך מעניינת וצרה עם נופים נהדרים והרבה ירוק מכל הכיוונים. בסיום הירידה, הגענו לנקודת פיצול בשם Ober Holzwang ומשם קפצנו לראות כנסייה קטנה ומעניינת בשם Barbarakapelle Holzwang שבה פגשנו שני חברה מקומיים שמתחזקים את המקום וסיפרו לנו שהיא נבנתה בתחילת המאה ה 19 לזכר הלוחמים השווצרים שהתחפרו כאן בסוף המאה ה17 וירו על הצבא של נפוליאון שעבר בעמק למטה ובסופו של דבר נהרגו על ידיו. חזרנו אל נקודת הפיצול והמשכנו בדרכנו דרך שביל אספלט נוח כ 3 ק"מ עד שעצרנו באחת מהחוות הרבות שמייצרות גבינות להצטיידות בגבינה צהובה ויוגורט מקומי. אחרי מנוחה קצרה, המשכנו כ 2 ק"מ נוספים עד שהגענו נקודת הלינה. העייפות המצטברת התחילה להשפיע ולכן אחרי מתיחות, מקלחת חמה, בירה, ארוחת ערב וסיבוב קצר בכפר, התפזרנו לישון.

תמונות היום:

יום 4: Arviblick-Brisenhaus hut
מרחק/עליות/ירידות: כ 20 ק"מ עם כ 1950 מטר עליות/1400 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 10 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T3 קצר Lauwistock to Brisen peak
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו של View from Brisen peak
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Brisenhaus hut

מהלך היום:
היום התחיל בירידה ארוכה של כ600 מטר (על פני כ 3.5 ק"מ) על שביל אופניים נוח ואז המשיך טיפה על שביל רגלי שהפך במהרה לדרך אספלט כשנכנסו אל פאתי העיירה Dallenwil. ממנה המשכנו ללכת דרומה אל העיירה הציורית Wolfenschiessen ובא מצאנו מכולת גדולה שבה ניתן היה להצטייד. בסביבות 11:00 , התחלנו לטפס בתלילות על דרך אספלט שהלכה לאורך הנהר ואחרי כ1.5 ק"מ הדרך הפכה לשביל צר ותלול במגמת עלייה שהתחלף לפעמים לדרך חקלאית. אחרי עלייה של כ 1 ק"מ (על פני כ 5 ק"מ), עשינו הפסקת צהריים ואחר כך הגענו לפיצול דרכים בשם Gigialp. משם חתכנו על שביל ישן אדום שהופיע במפה (אך כנראה כבר השתנה בשטח) לעבר סכין פשוטה שהובילה לעבר Berggasthause Haldigrat. שם עצרנו להפסקה, מנוחה, מילוי מים (בתשלום) ותכנון ההמשך. אני האיתן החלטנו לעלות לפסגת Brisen בזמן שהשאר רצו לקצר ולהגיע ישירות וכך נפרדנו בפיצול שבילים Lauwistock, כאשר השביל שלנו הפך במהרה לשביל צר ומיוחד. באוכף של ה Brisen נפתח מראה מיוחד להרים מסביב ובעלייה קצרה נוספת נפתח הנוף גם ב 360 מעלות. הירידה מהאוכף לא הייתה פשוטה בגלל השלוגיות התלולות, אך התגברנו על המכשולים והמשכנו להתקדם בירידה מתונה מול הנוף המרשים ישירות אל בקתת ההרים. באופן מחשיד, לא היו מטיילים נוספים (חוץ מאחד שגם עזב בהמשך ולא ישן במקום) בפנים או בחוץ. רק בהמשך הבנו מהבחור שמתחזק את הבקתה, שמתקרבת סופה רצינית לאזור וכולם ביטלו את הלינה בימים הקרובים. בזמן הארוחת ערב, התחלנו להתלבט האם להישאר למחרת במקום ולחכות שהסופה תעבור, או להתקדם לנקודה הלינה הבאה (השיקול הנוסף היה המסלול עצמו שדווקא היום החמישי אמור היה להיות אחד היפים והמעניינים והיום השישי אמור היה להיות סוג של יום מנוחה והליכה לאורך האגם). האפשרות הכי קצרה שמצאנו, הייתה הליכה של כ5 ק"מ עד לרכבל ומשם אוטובוס לעיירה Seelisbeg ולכן החלטנו להשאיר את ההחלטה למחרת בבוקר אחרי הארוחת בוקר (כי המזג אוויר היה מאוד לא יציב והיה קשה לדעת לאיזה כיוון זה ילך).

תמונות היום:

יום 5: Brisenhaus hut-Klewenalp

מרחק/עליות/ירידות: כ 5 ק"מ עם כ 150 מטר עליות/300 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 1 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Seelisburg – bnb-oberhofstatt

מהלך היום:
הבוקר התחיל בגשם קל בלי הפסקה ועננות כבדה בכל הכיוונים. התחזית קדימה לא השתנתה במיוחד והיה נראה שרק תחמיר ככל שהשעות יעברו ולכן לאחר כל שיקולי הבעד ונגד, החלטנו לצאת לדרך. ההליכה בגשם הקל שהפך בהמשך גם לבינוני לא הייתה בעייתית, כי היה מדובר בדרך אפר נוחה במגמת ירידה, אך הברקים והרעמים העידו על המערכת המתקרבת. למזלנו, הספקנו להגיע בזמן אל הרכבל ולרדת למטה לפני שהמערכת התחזקה. משם תפסנו אוטובוס ישירות לSeelisberg ותוך הליכה קצרה, הגענו אל נקודת הלינה המתוכננת בסביבות 11:00 בבוקר. היה מדובר בצימר ביתי שהמשפחה משכירה והיה מחסום שפה קל (מול הבעל המופתע כאשר הגענו כל כך מוקדם והוא לא דיבר כל כך אנגלית ובדיעבד הסתבר שאישתו היא זאת שמנהלת את הצימר וגם מדברת אנגלית) שנפתר במהרה. לאחר תליית הבגדים הרטובים במרתף, עלינו אל הצימר וגילינו מקום נחמד ומושקע עם 2 חדרי שינה, סלון קטן ומקלחות עם כל האבזור הנחוץ (WIFI, מכונת קפה וכדומה) כדי להעביר זמן בנוחות ביום גשום וגם לתכנן את היום הבא. הגשם לא הפסיק לרדת במשך שעות ארוכות ורק הלך והתחזק עם הזמן ואז לקראת הערב שמענו בחדשות שירדו כמויות גשם עצומות בכל אזור צפון אירופה ויש נפגעים בגרמניה וסכנת שטפונות גם בשוויץ. לקראת הערב, הגשם נחלש (אך לא הפסיק) והחלטנו חלקנו לעשות סיבוב קצר בעיירה. עברנו ליד רפת גדולה והסתבר שהיא שייכת למשפחה שמחזיקה גם את הצימר והייתה לנו הזדמנות לשוחח, להשתעשע ואפילו לטעום חלב טרי. המשכנו את הסיבוב בעיירה עד האגמון הקטן שצמוד אליה בשם Seelisbergsee , אך הגשם חזר להתחזק וכך חזרנו במהרה אל הצימר.

תמונות היום:

יום 6: Seelisberg-Berggasthaus Eggberge
מרחק/עליות/ירידות: כ 17 ק"מ עם כ 1300 מטר עליות/1900 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 9 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: Short T4 section from Farnihal to middle Gandispitz-Zingel trail until Zingel (blue) and T3 red down until Neien
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Berggasthaus Eggberge

מהלך היום:
לפי התחזית, המזג אוויר אמור היה להשתפר במהלך היום ולכן החלטנו לשנות את התכנון המקורי ולנסות לעשות את החלקים היפים של המסלול של אתמול. אחרי ארוחת בוקר מעולה בצימר, תפסנו אוטובוס עד העיירה Emmeten ומשם עלינו ברכבל ישירות ל Niederbauen. הכל היה מעונן מסביב , אך הסוף של הסערה מאתמול היה נראה היטב. התחלנו לעלות כ 400 מטר (על פני כ 2 ק"מ) לתצפית בשם Niderbauen Chulm , אבל הראות עדיין לא השתפרה ולכן המשכנו להתקדם במגמת ירידה על שביל ירוק וחלק כאשר מדי פעם הראות נפתחה. אחרי ירידה של כ 300 מטר על (פני כ2.5 ק"מ)
הגענו אל תצפית נוספת בשם Hundschopf שממנה נפתחו זוויות אחרות. גשם קל שיבש את הארוחת בוקר ולכן המשכנו להתקדם במהרה על דרך נוחה כ 1.5 ק"מ על לנקודת פיצול (מופיעה במפה בשם Brachen) ושם איתן ואלקנה החליטו לרדת למטה וללכת לאורך האגם (בדיעבד התגלה שהשביל ירידה לא היה פשוט בכלל, למרות היותו אדום ומסומן כ T2 והם נאלצו לרדת בשביל חלק, תלול וגם לחצות מספר פעמים נחלים זורמים). אני ואיתי המשכנו בתכנון המקורי (מהבוקר) ועלינו כ 150 מטר (על פני כ1 ק"מ) על שביל נוח ומסודר עד לנקודת פיצול בשם Fulberg ומשם התלבטנו כיצד להתקדם. הדרך הקצרה והקשה הייתה לעלות דרך מסלול כחול Fulberg-Schwiren שרובו T4 ובחלקו הקטן T5 עד ל Zingel , אך לאחר הערכת המצב, הגענו למסקנה שזה יהיה מסוכן מדי (כי הכל היה רטוב מאוד וגם עדיין מדי פעם ירד גשם) והחלטנו ללכת בשביל מקביל שאומנם מאריך את הדרך משמעותית, אך הרבה יותר פשוט ברובו. ההליכה הייתה במגמת ירידה מתונה של כ 450 מטר (על פני כ 5 ק"מ) עם מראות יפים להרים ומפלים, אך לא ראינו מטיילים בכלל בכל האזור (כנראה בגלל הגשם שהיה מדי פעם, כי המקומיים אמרו לנו שהשוויצרים לא אוהבים לטייל בגשם). בנקודת הפיצול Wandeli פנינו לכיוון ההרים והתחלנו לעלות בתלילות על שביל צר ואחרי עלייה של כ 500 מטר (על פני כ 2 ק"מ) הגענו לנקודת פיצול מפתיעה שלא הופיעה על המפה. בשילוט היה כתוב שניתן להעלות מפה ישירות ל Gandisspitz והחלטנו לנסות את השביל למרות שבפועל לא היה סימון בשטח, אך היה שביל די ברור. השביל לא עלה ישירות, אלא הגיע אחרי כ 100 מטר של עלייה לאוכף שממנו ניתן היה לעלות לפסגה ולחזור (היה רשום כ 20 דקות לכל כיוון והיה מדובר בשביל כחול בדרגת קושי T4). עשינו חישוב מהיר והגענו למסקנה שלא נספיק לתפוס את האוטובוס האחרון (באזור 17:40) מהעמק אל נקודת הלינה ולכן החלטנו לוותר על הפסגה (החלטה שהתבררה כנכונה מאוד כי הגענו בסביבות 17:10 לתחנת האוטובוס). המשכנו להתקדם על השביל הכחול T4 לכיוון Zingel והדרך בהחלט לא הייתה פשוטה והיה מדובר בשביל צר ומסוכן בחלקו במיוחד בערפל. הגענו אל האוכף Zingel במהרה וממנו התחילה ירידה ארוכה ותלולה (בדרגת T3 אדום) של כ 1000 מטר (על פני כ 5 ק"מ). האוטובוס הגיע כרגיל בזמן והתחיל לנסוע מ Schluchen אל Altdorf על דרך הרים צרה ויפה עם מספר מנהרות חצובות במקביל לנהר. ההפתעה הגיעה באחת הפניות התלולות, כאשר הנהג הפעיל חצוצרה קולנית וארוכה כדי להזהיר את הנהגים האחרים וזה סתר מאוד את האופי השקט והרגוע של הנהגים במקום. מAldorf תפסנו אוטובוס נוסף ל Fluelen וירדנו בחצי הדרך ב Eggberge Talstation כדי לתפוס את הרכבל של 19:00 ל Berggasthaus Eggberge. אחרי מפגש עם החברה והתארגנות מהירה , ירדנו אל המסעדה כדי לאכול ארוחת ערב ולתכנן את היום הבא של ההליכה.

תמונות היום:

יום 7: Berggasthaus Eggberge-Lidernenhütte
מרחק/עליות/ירידות: כ 11 ק"מ עם כ 1050 מטר עליות/800 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 5:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Lidernenhütte

מהלך היום:
היום התחיל בעלייה מתונה של כ 150 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) על דרך נוחה, כאשר עננות בינונית וגשם קל מדי פעם מלווה אותנו. אחר כך פנינו לשביל ירוק ובוצי שהמשיך לעלות בצורה מתונה כ 200 מטר (על פני כ 2 ק"מ) עד שהגענו לתצפית Huenderegg ומשם המשכנו צפונה כ 1 ק"מ דרך אגמון קטן בשם fleshhsee עד נקודת הפיצול. משם התחילה עלייה פשוטה יחסית של כ 200 מטר (על פני כ 1 ק"מ), כאשר שלוגיות שוכבות בצדי הדרך ונחלים שוצפים מכל הכוונים בגלל הגשמים שלא מפסיקים גם בקיץ. אחרי כ 100 מטר נוספים של עלייה (על פני כ 1 ק"מ) הגענו אל הפס Siwpass ומשם התחילה ירידה תלולה של כ 500 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) לעבר האגם Spilauetsee. על הדרך הבוצית, פתאום הופיעו חזירונים קטנים שהחליטו לרדוף אחרי אלקנה, אך הוא היה מהיר מדי ולכן הם התמקדו באיתי ובסה"כ חיפשו תשומת לב. הגשם שוב התחזק, והחלטנו לעצור בבקתה שליד האגם לארוחת צהריים. בעלי הבקתה כמעט ולא דיברו אנגלית והאוכל היה די פשוט, אך הייתה לנו שיחה מעניינת עם בחור צעיר שעבד שם בקיץ וסיפר כי נפצע בצבא (ממש בתחילת שירותו) ובמקום התחיל לעשות שירות לאומי כאשר בחלקו זו הייתה עבודת קיץ בחווה מקומיות כדי לשמר את התרבות השוויצרית. המשכנו ללכת כ 2 ק"מ נוספים עד שהגענו לנקודת הלינה הבאה ולמרות שהיה עוד מוקדם, העננות והגשם שלא הרפה שכנע אותנו לוותר על ההליכה שתוכננה לתצפית Rossstock ולהישאר בבקתה. במקום היו מספר משפחות של מטיילים וניצלנו את הזמן לשיחות, התבוננות על הנוף מסביב ומשחקי קלפים כדי להעביר את הזמן.

תמונות היום:

יום 8: Lidernenhütte-Morschach
מרחק/עליות/ירידות: כ 25 ק"מ עם כ 1250 מטר עליות/2250 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 10:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Morschach – Buongustaio Fereinzimmer

מהלך היום:
היום התחיל בארוחת בוקר וקשת נחמדה אחרי הגשם של הבוקר וזה היה סימן טוב לשיפור במזג האוויר (או לפחות כך חשבנו). בהתחלה ירדנו על שביל נוח ומסודר כ 200 מטר (על פני כ 2.5 ק"מ) עד המפגש עם שביל אופניים. לאחר הליכה קצרה, פנינו צפונה בשביל רגלי והמשכנו במגמת עלייה קלה של כ 100 מטר (על פני כ 2 ק"מ) עד שנפגשנו שוב עם שביל אופניים. על שביל אופניים (שבחלקו גם דרך עפר) התקדמנו כ 4.5 ק"מ ואז הגענו לנקודת פיצול שבה החלטנו להתפצל. המזג אוויר לא היה ברור והיה סיכוי טוב לגשם, ולכן איתי ואלקנה החליטו להמשיך על דרך האופניים ישירות לנקודת הלינה ואני ואיתן עלינו כ 450 מטר דרך ההרים הירוקים אל התצפית Klingenstock. בזמן העלייה הגשם התחזק טיפה, אך למזלנו כשסיימנו לעלות, העננים התפזרו ואומנם הצד הדרומי היה כולו בערפל, אך הצד הצפוני היה פתוח והתגלה שביל מעניין ומסודר על הסכין במשך כ 3 ק"מ על עליות וירידות רבות. לאחר מכן, השביל ירד אל נקודת פיצול שממנה החלטנו לעלות כ 200 מטר אל הצד השני של הסכין כדי להגיע לתצפית Fronalpstock ובה עצרנו במסעדה למנוחה וארוחה בזמן שחיכינו עד שהתצפית המרשימה אל אגם לוצרן תפתח. די הרבה מטיילים הגיעו עם הרכבל ועברו דרך המסעדה והתצפיות והיה ברור שמדובר במקום מאוד פופולארי ואכן העננות השתנתה כל הזמן ויצרה מראות נהדרים ומיוחדים לכל הכיוונים. בסביבות 16:00 התחלנו להתקדם במגמת ירידה מתונה ולאחר כ 200 מטר (על פני כ 1 ק"מ) השביל התחיל להיות לא ברור, אך בכל זאת מצאנו אותו. אחרי כ 1 ק"מ נוספים התחילה ירידה תלולה של כ 300 מטר (על פני כ 1 ק"מ) על דרך חלקלקה ורטובה שעליה פגשנו בפעם ראשונה בטיול חברה צעירים שטיילו עם כל הציוד על הגב וישנו בשטח. המשכנו לרדת כ 400 מטר נוספים על שביל רחב יותר לאורך הנהר כאשר הנוף אל האגם נפתח יותר ויותר. בסוף הירידה פנינו מערבה ועלינו על שביל יער נחמד עם טעימות של פטל שהוביל אותנו ישירות אל העיירה Morschach. הגענו אל המלון בסביבות 19:00 ואחרי מפגש עם החברה והתארגנות, יצאנו לאכול ארוחת ערב ולתכנן את ההליכה למחרת כי היו מספר אפשרויות שונות ומגוונות.

תמונות היום:

יום 9: Brunnen-Klosterli
מרחק/עליות/ירידות: כ 14 ק"מ עם כ 1350 מטר עליות/1050 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T5 (very difficult blue) section from Egg to Rigi Hochflue, T4 (blue, long ladder) from Rigi Hochflue to Gatterli pass.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Lucerne – Galaxy Serviced Apartments

מהלך היום:
בארוחת בוקר איתן לא הרגיש טוב והחליט לוותר על היום ולהיבדק במרפאה ולכן קבענו להיפגש בנקודת הלינה. בעקבות צפי למזג אוויר סביר, אני ואיתי החלטנו ללכת בסוף על קטע אתגרי במיוחד שעולה ויורד מ Rigi Hochflue (שתוכנן במקור) ואלקנה החליט לעקוף אותו ולכן קבענו להיפגש איתו בסביבות 13:30 בבקתה שבנקודת הפיצול אחרי הירידה. אחרי הארוחת בוקר, תפסנו שלושתנו אוטובוס ל Brunnen, הצטיידנו במכולת ומשם התחלנו להתקדם בין השכונות היפיפיות ולאורך הטיילת של האגם (שהייתה בחלקה מוצפת) כ 1.5 ק"מ עד שהגענו לרכבל Urmiberg Talstation. הרכבל הקטן היה שונה מאחרים ולא היה בו מפעיל והסתבר בהמשך שהמפעיל נמצא בתחנה העליונה (יצרנו איתו קשר דרך השפורפרת טלפון). נפרדנו מאלקנה (שעלה ברגל בשביל עוקף), עלינו במהירות אל התחנה העליונה והתחלנו לעלות במהירות במגמת עלייה מתונה כ 200 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עד שהגענו לנקודת פיצול. הערפל של הבוקר עוד לא התפזר והחלטנו לעלות על הדרך לעוד פסגונת קטנה בשם Gottertli (עלייה וירידה של כ 100 מטר על פני כ 1 ק"מ) ובסביבות 10:30 הגענו לנקודת הפיצול המרכזית. ב 250 המטרים הראשונים השביל הכחול שמסומן במפות בדרגת קושי T5 היה נראה פשוט וקל, אך מהר מאוד הפך לשביל אתגרי במיוחד לאור העובדה שהכל היה רטוב (או במקרה הטוב לח) והעננים פשוט נשארו במקום. האתגרים הפיסיים היו רבים ומגוונים ודרשו ריכוז רב במיוחד במקומות שאפשרו אפס טעויות ודרשו חוסר פחד גבהים במקומות רבים. לאחר כשעתיים (עלייה של כ 450 מטר על פני כ 1.5 ק"מ) הגענו סוף סוף לנקודה הכי הגבוהה, אך לצערינו הראות לא השתפרה בכלל ורק החמירה. רצינו לעשות שם ארוחת צהריים, אך באופן מפתיע (ובניגוד לתחזית), התחיל לרדת גשם קל ולכן מיהרנו לרדת מהסולם המפחיד של כ 30 מטר שהיה כמעט אנכי לגמרה לפני שיהפוך לחלק ומסוכן יותר. אחרי הירידה המפחידה מהסולם (באורך בניין של 9 קומות לפי הרשום ברשת) היה סולם קצר נוסף שאחריו התחילה ירידה תלולה של כ 500 מטר (על פני כ1.5 ק"מ) על שביל כחול חלקלק בדרגת קושי T4 (שלדעתי תאם יותר ל T3) .בזמן הירידה, הגשם התחזק והפך לבינוני וזה עיכב אותנו עוד יותר ובסופו של דבר הגענו אל נקודת המפגש בבקתה בסביבות 14:00 (אלקנה כבר התחיל לדאוג כשלא הגענו ב 13:30 בגלל הענן שהתיישב על ה Hochflue וראו אותו מרחוק).
הגברת בבקתה שהביאה לנו שוקו חם, תיארה את המצב בצורה הכי זכורה לי מכל הטיול (היא אמרה במילים פשוטות שהשנה: The weather is shit) כששאלנו אותה איך זה שגם כאשר בתחזית לא צפוי גשם, עדיין יורד פה גשם. אחרי מנוחה מרובה, המשכנו להתקדם על שביל פשוט כ 500 מטר (על פני 3 ק"מ) במגמת עלייה מתונה לכיוון Rigi burggeist ושם כבר היו לא מעט מטיילים כי המזג אוויר השתנה לטובה. המשכנו בשביל עפר נוח כ 1.5 ק"מ והחלטנו לעלות כ150 מטר לתצפית Dossen בתקווה לראות את נוף מסביב. השביל שעלה היה די הרוס על ידי הפרות הרבות במקום ולמרות הבוץ הרב, אפשר היה לראות את האגם לוצרן היפה מזווית נוספת. התקדמנו כ 2.5 ק"מ נוספים על דרך נוחה עד תחנת הרכבת Klosterli ומשם רצינו לרדת ברכבת הרים ישירות ל Goldau. הרכבת הגיעה מהכיוון ההפוך והציעו לנו לעלות עליה ללא תוספת עלות כדי לא לחכות סתם עד שתחזור (כחצי שעה של סיבוב) וכמובן הסכמנו בשמחה וכך הייתה גם הזדמנות לבקר את התצפית בפסגה של ה Rigi (למרות הראות הגרועה) ולנסוע ברכבת הרים חווייתית. ב Goldau תפסנו רכבת אל Lucerne ובסביבות 20:00 הגענו אל המלון ואחרי מפגש עם איתן (שהרגיש כבר יותר טוב ואפילו עבר בדיקת קורונה לפני הבדיקות האחרות), יצאנו לטייל בעיר.

תמונות היום:

 יום 21: Braunwald-Glattalphütte
מרחק/עליות/ירידות: כ 18 ק"מ עם כ 1450 מטר עליות/850 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T3 red short section from Barentritt to Furggele pass
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Glattalphütte

מהלך היום:
אחרי ארוחת הבוקר הפשוטה, התחלנו לעלות כ 200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) על שביל אספלט ופנינו צפונה על שביל יער ליד הבית המעוצב. השביל עלה בצורה מתונה כ 100 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) ומדי פעם נפתחו זוויות שונות על ההרים שמסביב בכיוונים שונים. אחרי חצייה של הכביש, השביל נכנס למעבר סלעים שהיו בו משחקים פיזיקליים שונים וצופים מהצד. המשכנו לעלות כ 100 מטר (על פני כ 1 ק"מ) לעבר המסעדה והרכבל Gumen שעליו מגיעים מטפסים רבים ואוהבי הפראטות וממשיכים להרים הצמודים שבהם דרגות קושי שונות של פראטות. בזמן המנוחה, שמנו לב כי התחברנו אל השביל המרכזי Glaralpina (בסוף החלק החמישי) וראינו גם מספר קבוצות מתארגנות על ציוד פראטה וגם מספר אנשים על הקיר. הראות לא הייתה מושלמת לכיוון ההרים, אך המשכנו להתקדם מערבה כ 1.5 ק"מ בין השדות הפורחים והצוקים המרשימים עד שהתחילה עלייה נוחה של כ 200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עד לנקודת הפיצול שבה עשינו הפסקה קצרה. אחר כך בחרנו ללכת כ 2 ק"מ בשביל מעניין לאורך המצוק ששמר על קו גובה עד שהגיע לנקודת פיצול נוספת ומשם התחילה עליה תלולה וקשה של כ 400 מטר (על פני כ 1 ק"מ) על שביל בדרגת קושי T3 עם דרדרת ומכשולים נוספים. הגענו אל הפס עייפים מספיק כדי לנוח, אך היה קשה להתחמק מהרוח החזקה שהייתה במקום ולכן התחלנו להתקדם במגמת ירידה תלולה על שביל דרדרתי מאוד ואחרי כ 500 מטר (על פני כ 2 ק"מ) הגענו אל פאתי האגם Glattalpsee ושם כבר עשינו הפסקה ארוכה על הדשא בזמן שפרות סקרניות צופות בנו. המשך הדרך (כ 3.5 ק"מ) עד הבקתה הייתה פשוטה ונוחה על דרך עפר וכך הגענו יחסית מוקדם והיה הרבה זמן לנוח, להתארגן, לאכול ולתהות איפה עובר השביל של היום למחרת שהיה נראה בלתי אפשרי בין המצוקים האימתניים מהכיוון של הבקתה והיה בדרגת קושי T4.

תמונות היום:

יום 22: Glattalphütte-Claridenhütte
מרחק/עליות/ירידות: כ 16 ק"מ עם כ 1200 מטר עליות/1300 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:00 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: Long T4/3 blue from Glattalphutte to Firnen
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו של View from Marenspitz
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Claridenhütte

מהלך היום:
בארוחת הבוקר בדקנו את התחזית ליתר בטחון ולאחר שראינו כי עד הצהריים לפחות היא טובה, יצאנו לדרך. חזרנו כ 1 ק"מ על דרך עפר עד לנקודת הפיצול ומשם חתכנו דרומה על שביל אדום הררי שהתקרב במהירות אל המצוק ואחרי כ 1 ק"מ הפך לכחול והתחיל לעלות בתלילות כ 450 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) עם מספר עזרי ברזל שעזרו להתקדם. לקראת 2/3 עלייה, הופיעו גם מספר שלוגיות שהיה צריך לחצות בזהירות ואז לעלות עוד עד לנקודת הפיצול. משם קפצנו אל התצפית הנהדרת ללא שם בגובה 2300 מטר שממנה ראו גם את האגם הענק של אתמול. כל האזור למעלה נקרא Maren ויחודו בכך שמדובר בחריצים עמוקים בסלעים (שכדאי להיזהר מהם במיוחד אם יש שלג) שיוצרים גם משטחים מאוד מיוחדים למראה. אחרי כ 2 ק"מ סיימנו לחצות את ה Maren והתחלנו לרדת לצד השני בירידה תלולה וקשה כ 900 מטר (על פני כ 3 ק"מ). על השביל היו פזורים בולדרים ענקיים מסוגים שונים והשביל השתנה בהתאם לתנאי השטח עד שהגענו למטה לדרך אספלט והמשכנו עליה כחצי ק"מ עד העיירה Urnerboden. בעיירה מצאנו חנות מכולת קטנה וחבויה ליד הכנסייה ובה הצטיידנו גם בארוחת צהריים. בזמן הארוחה בצל, שמנו לב שהתחזית לכמה שעות קדימה השתנתה ומאוד לא יציבה ויש סיכוי גדול לברקים. ידענו שנצטרך לעבור משטחי סלע חשופים בהמשך ולכן החלטנו לוותר על העלייה של ה600 מטר ולעלות עם הרכבל. כשעלינו למעלה והסתכלנו לצדדים, היה נראה שהתחזית קצת מחמירה מדי ואפילו שקלנו ללכת דרך מסלול T4 כחול שעליו ממשיך ה Glaralpina, אך לאחר מספר דקות הליכה (בסביבות 13:15), פגשנו מטיילת נוספת על השביל שהזהירה אותנו על כך שקיבלה התראה מהבקתה למעלה שב15:00 יש סיכוי מאוד גבוה לגשם וברקים ושיש לנו עוד לפחות שעתיים וחצי של הליכה מהירה עד הבקתה בדרך הכי קצרה. בדקנו את התחזית שוב והחלטנו לא להסתכן ואכן ללכת על הדרך הכי קצרה מתחת למצוקים ולא לעלות למעלה איפה שלא חייבים. ה 2 ק"מ הראשונים היו די פשוטים, אך בהמשך התחילו זיגזגים של עליות/ירידות על שביל צר מאוד עם מראות יחודיים למטה וגם למעלה עד שהגענו לנקודת פיצול. פנינו דרום-מערבה על שביל שומר גובה ואחרי כ 1.5 ק"מ, התחילה עלייה תלולה של כ 400 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) שבסופה גם מכשול קטן ולא בעייתי ואז הגענו אל הבקתה במיקום משגע. הגענו בסביבות 15:30 ועדיין לא היה נראה שהולך להיות גשום, אך כמו שקורה הרבה פעמים בהרים, העננים השחורים הגיעו במהירות שיא ולקראת 16:30 כבר היה גשם רציני מאוד עם ברקים ורעמים בכל מקום שנמשך כמה שעות ברצף בלי הפסקה ואז זכינו לקשת כפולה אחרי שהגשם נעצר. בזמן ארוחת הערב, הייתה שיחה מעניינת עם זוג שוויצרי-גרמני עם אנגלית מצויינת שבאו אל ההרים לחגוג יום הולדת והתעניינו מאוד בישראל.

תמונות היום:

ימים 24-23: Claridenhütte-Hotel Tödi
מרחק/עליות/ירידות: כ 18 ק"מ עם כ 700 מטר עליות/2300 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו של View from linthschlucht bridge, Waterfall near hotel Todi3, Waterfall near hotel Todi2, Waterfall near hotel Todi1
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Linthal area – Hotel Tödi

מהלך היום:
העננות מאתמול לא עזבה את האזור והבוקר התחיל בעלייה מעוננת של כ 100 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עד לפס Beggiluggi תוך כדי שאנחנו נתקלים במאובנים שונים ומעניינים. אחרי הפס התחילה ירידה תלולה של כ 500 מטר (על פני כ 3.5 ק"מ) עד שהגענו קרוב מאוד אל אגמון קטן בשם Oberstafelbach (שלא ראינו בגלל הערפל) ואחרי חציית הגשר, התחלנו לעלות בתלילות כ 200 מטר (על פני כ 1 ק"מ) אל הצד השני, כאשר השביל מוביל אל התצפית Ochsenstock. באופן מפתיע, נתקלנו בלא מעט מטיילים למרות הגשם ותנאי השבילים שהיו ספוגים במים בכל מקום וכך גם נאלצנו מדי פעם לחצות נחלים זורמים שחשפו גם אבנים מעניינות מאוד. אחרי כ 1.5 ק"מ הגענו אל התצפית (שלא ראו ממנה כלום) והמשכנו במהרה לרדת כ 100 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עד הבקתה Bifertenalpeli שבה עצרנו להפסקת אוכל ומנוחה. משם התחילה ירידה תלולה של כ 800 מטר (על פני כ 4 ק"מ) שלא הייתה בעייתית חוץ מכבשים נודדות שכל פעם נעצרו וחסמו את הדרך. אבנים צבעוניות מכל מני סוגים הופיעו לכל אורך הדרך ובשלב מסויים השביל חצה נחל מרשים והמשיך לרדת עד שהגענו לקו האגם. משם התחילה דרך עפר רחבה לאורך הנהר שעלייה התקדמנו במגמת ירידה מתונה של כ 300 מטר (על פני כ 4 ק"מ) תוך כדי התפעלות מהמראות מהצדדים, הנחל עצמו שהתחתר עמוק בסלע והיערות שמסביב. לקראת 14:30 הגענו אל גשר מעניין בשם linthschlucht bridge שנבנה מאוד גבוה מעל הנהר וסיפק כמה מראות יחודיים על הנחל והקירות המרשימים מסביב. משם, הדרך עפר המשיכה כ 1.5 ק"מ (עם כ 200 מטר ירידה) עד המלון Todi שבו הזמנו לינה. בזמן ההליכה, קיבלתי מייל עדכון מפתיע מהבקתה הבאה, על כך שצפויה להגיע לאזור מערכת גשם רצינית ושההליכה יכולה להיות מסוכנת ולכן שאלו אם אנחנו רוצים לבטל (ציינו גם שכל שאר המטיילים כבר ביטלו את ההזמנות). הגענו אל המלון Todi ולאחר הכניסה לחדרים (קיבלנו 2 חדרים פרטיים במחיר של אחד), התארגנות, חיבור ל WIFI ובדיקה נוספת של התחזית הצפוייה במספר אתרי מזג אוויר, הגענו למסקנה שאכן כדאי להישאר במקום, כי הולך להיות גשום וסוער כל היום למחרת. למזלנו, היינו אמורים לישון 2 לילות בבקתה ולכן לא הייתה בעיה להוריד לילה אחד ולהישאר במלון לילה נוסף בחדרים שהתאימו בהחלט לשהייה ארוכה ומנוחה (WIFI איכותי, טלוויזיה מודרנית וכדומה). השילוב של מטבח איכותי גם בערב וגם בבוקר, צוות אדיב, חדרים מאובזרים וגיחת ערב לאחד המפלים ליד המלון היה מוצלח ביותר והחיסרון היחיד היה שלא הייתה באופן מפתיע תחבורה ציבורית מהאזור אל Linthal וכך פספסנו את זיקוקי היום עצמאות שלהם (שנשמעו היטב מהחלון) והיו באזור Linthal.

תמונות היום:

 יום 25: Hotel Tödi-Muttseehütte
מרחק/עליות/ירידות: כ 15 ק"מ עם כ 2000 מטר עליות/350 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:00 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: Small T3 red before Muttenchopf (Actually T2)
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו של View from Muttenchompf
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Muttseehütte

מהלך היום:
לקראת הבוקר עדיין הייתה עננות, אך היה נראה שהמזג אוויר משתנה לטובה ולכן התחלנו את ההליכה צפונה (על דרך אספלט) מוקדם בבוקר ואחרי כ 1 ק"מ, פנינו מזרחה והתחלנו לעלות בעלייה תלולה כ 1000 מטר (על פני כ 5 ק"מ) שלרוב לא הייתה קשה עד 2/3 גובה, אך בהמשך היו מקומות בעייתיים מבחינת חשיפה שנעזרנו בעזרים מותקנים מסוגים שונים. השביל התרחב והתכווץ לא מעט ועקף מפלים מרהיבים עד שהגענו לתחנה העליונה של הרכבל (שמגיע מאזור המלון). משם התחילה עלייה נוספת של כ 700 מטר (על פני כ 3 ק"מ) שבהתחלה הייתה מתונה, אך בהמשך הפכה לשביל צר ותלול עד הקצה של המצוק שעליו הסתובבו יעלים מקומיים. בסביבות 12:30 (כ 1ק"מ לפני הבקתה), הפתיע אותנו שלג קל שהגיע משום מקום וכך גם התפזר באותה המהירות. לאחר קבלת מקום הלינה ומנוחה, השארנו את התיקים בחדר ויצאנו לעשות סיבוב תצפיות על האגם המרשים באורך כ 2.5 ק"מ בשם Leemerensee שכלוא בין ההרים הגבוהים ומזין את התחנת הכוח ההידראולית הענקית של האזור. בנוסף, ראינו גם את האגם העליון Muttsee (בגובה 2350 מטר) שמזין את Leemerensee (בגובה 1780 מטר). כל הזמן חגו מסוקים בין האגמים והמנחת ליד המלון Todi והסתבר שהם מביאים ציוד וחומרי בנייה אל הסכר של האגם Muttsee ומחזקים אותו (ולכן השביל תצפית הצמוד היה סגור). בשלב מסויים התחיל לרדת גשם קל וזה הספיק לאיתן כדי לחזור לבקתה. אני לא וויתרתי הפעם והחלטתי בכל זאת לקפוץ לתצפית Muttenchopf . בדרך, הגשם התחזק ומצאתי מחבוא באחד הפירים של תעלת שירות עד שהגשם נחלש שוב. מיקום התצפית היה נהדר ולמרות הראות החלקית, היה נוף מעניין שהצדיק את המאמץ. בשלב מסויים הרוח התחזקה ולכן חזרתי במהירות אל הבקתה כדי לנוח, לאכול ולתכנן את היום הבא. בפעם הראשונה בטיול, החדר אוכל היה מלא לגמרה במטיילים וגם בעובדי הבנייה שבאו לאכול בבקתה אחרי יום העבודה.

תמונות היום:

יום 26: Muttseehütte-Bifertenhütte
מרחק/עליות/ירידות: כ 9 ק"מ עם כ 650 מטר עליות/650 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 4:00 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T3 red before Kistenhuttepass, T4 blue from kistenhuttepass until Muttenbergen and until pass lembra
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו של View from kistenpasshutte, View from Muttenbergen, Alpine Ibex walk
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Bifertenhütte

מהלך היום:
יצאנו מהבקתה מוקדם בבוקר עם הרבה ציפיות ולאחר כ 1.5 ק"מ (עם כ 100 מטר ירידה), התחלנו לעלות בצורה מתונה כ 300 מטר (על פני כ 2 ק"מ) בשטח מגוון ולפעמים מאתגר. הנוף למעלה בהחלט הצדיק את הציפייה ועצרנו פעמים רבות לצילומים גם למטה וגם למעלה. בעלייה לקראת הבקתה Kistenpasshutte היו מספר מכשולים מאובטחים וכדי להמשיך, עלינו על הסולם שעוקף את הבקתה. ראינו שהמזג אוויר יחסית יציב והחלטנו לעלות דרך השביל הכחול כ 300 מטר (על פני כ 1 ק"מ) לפסגת Muttenberger. הדרך לשם לא הייתה פשוטה, אך הנוף על הדרך ומהפסגה עצמה הצדיקו את המאמץ. בזמן הצילומים לכל הכיוונים, שמנו לב לשלג הטרי על הפסגות שכנראה נשאר מהימים האחרונים. המשך הדרך (כ 1 ק"מ) נראתה די פשוטה על המפה, אך בפועל ההליכה לא הייתה קלה בכלל והיו הרבה מכשולי טיפוס בין הבולדרים במיוחד אחרי שהתחילה הירידה של ה 250 מטר (על פני כ 1 ק"מ) עד הפס Kistenpass שהסתיימה בשביל עזים צר ותלול. אחרי הפס הירידה התמתנה ואחרי כ 2 ק"מ (עם כ 250 מטר) של ירידה מתונה ומשפחות של יעלים צעירים ומבוגרים שעקפו אותנו בהליכה איטית , הגענו אל הבקתה. השעה הייתה עדיין מוקדמת ותכננו להשאיר את התיקים ולעלות ל Kistenstockli (כ 300 מטר של עלייה תלולה), אך בזמן ארוחת הצהריים נכנסה עננות כבדה עם רוח חזקה שהרסה את המומנטום ואילצה אותנו להישאר במקום. בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה, כי אחרי כשעה, התחיל גם גשם רציני. בבקתה הייתה קליטה סלולרית מאוד חלשה ולא היה WIFI, אך למזלנו מצאנו לוח שש-בש שאיתו היה אפשר להעביר את הזמן, כי היינו כמעט היחידים בכל הבקתה. אומנם השירותים היו עדיין בחוץ, אך הבקתה עברה כנראה שיפוץ רציני מאוד ונראתה מלוטשת, מאובזרת ומסודרת מאוד מבפנים.

תמונות היום:

יום 27: Bifertenhütte-Elm
מרחק/עליות/ירידות: כ 25 ק"מ עם כ 850 מטר עליות/2300 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Elm – sonne-elm

מהלך היום:
הבוקר התחיל עם ערפל כבד והיה קשה לאתר את סימוני השביל הנכון כי היו מספר רב של פיצולים, כך שבשלב מסויים איבדנו אותו, אך מהר מאוד גם שמנו לב לטעות וחזרנו אליו. אחרי כ 1.5 ק"מ הגענו לפיצול מרכזי שאחריו התחילה עלייה של כ 100 מטר (על פני כחצי ק"מ) ואז השביל התייצב ושמר על קו גובה במשך כ 3 הק"מ הבאים. לאחר מכן התחילה ירידה תלולה יחסית של כ 300 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) ואז שוב נשמר הגובה במשך כ 3 ק"מ שבהם חצינו מספר נהרות עם או בלי גשרים מסוגים שונים. בימים כאלה אפורים תמיד יש יותר נטייה להסתכל למטה ואז גם מתגלים מאובנים שונים ומגוונים. ירדנו כ 200 מטר נוספים (על פני כ 1 ק"מ) ואחרי החצייה של הנהר, התחילה עלייה תלולה של כ 250 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) לצד השני לעבר ה Panixerpass. שם התפצלנו מהשביל Glaralpina והתחלנו לרדת בירידה ארוכה ומתונה של כ 1000 מטר (על פני כ 5.5 ק"מ) תוך כדי מעבר בשדות שלג ארוכים ומפלים ענקיים שמדי פעם נפתחו בין הערפל. לקראת סוף הירידה, העננות התפזרה מעט וניתן היה לראות יותר בבירור את כמות המפלים האדירה בכל מקום ולהתפעל מהמרמיטות שהרגישו את קרני השמש ויצאו להתאוורר. בסוף הירידה, בנקודת פיצול בשם Jetzloch, הייתה אפשרות לצאת אל הכביש ולתפוס אוטובוס (כ 2 ק"מ הליכה), אך בגלל שהתבהר, החלטנו להמשיך ללכת עד לנקודת הלינה בעיירה Elm. פנינו לשביל נוח שהמשיך לרדת במתינות כ 400 מטר (על פני כ 7 ק"מ) לאורך הנחל ואחרי כ 1.5 ק"מ הפך לכביש אספלט שבהמשך שוב הפך לשביל צר שהמשיך לאורך הכפרים הציוריים. מפלים נוספים ומרשימים נחשפו מדי פעם מהצדדים ולאחר טיילת קצרה על הנהר, חתכנו אל הישוב והגענו אל המלון שהיה במרכז הכפר. ליד המלון הייתה מכולת של Volg שבה החלטנו להצטייד לפני שמגיעים למלון (שבו לא הייתה אפשרות לאכול ארוחת ערב). אחרי ההצטיידות, הגענו למלון והופתענו לגלות שאף אחד לא עונה בדלת ובטלפון שהיה רשום בהזמנה. לאחר בירור קצר (כי כולם מכירים את כולם במקומות כאלה קטנים), הסתבר שהבעלים השאירו מפתח והוראות בתיבת הדואר ושיגיעו רק בערב (בדיעבד הסתבר שהם ציינו את זה בזמן ההזמנה, אך אחרי שעבר חודש וחצי מאז, זה נשכח). אחרי מקלחת וארוחת ערב הגיעו מספר אורחים נוספים והופתענו לגלות שחלקם הולכים על ה Via Alpina הירוק עם תיקים גדולים וציוד מלא כדי לחסוך בעלויות וזה לא בדיוק קורה בגלל הגשמים הרבים (והלא אופייניים לתקופה לטענתם) שמאלצים לישון במלונות.

תמונות היום:

יום 28: Elm-Weisstannen
מרחק/עליות/ירידות: כ 23 ק"מ עם כ 1450 מטר עליות/1400 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7:30 שעות
דרגת קושי מקסימלית לפי הדירוג השוויצרי: T2
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מקום לינה: Weisstannen – Hotel Gemse

מהלך היום:
אחרי ארוחת הבוקר הצנועה, יצאנו לדרך על הטיילת של הנחל שבמהרה הפכה לשביל מסודר שהתחיל לעלות כ 100 מטר ואחרי כ 1.5 ק"מ (מההתחלה) הפך לדרך עפר רחבה. הדרך המשיכה לעלות במתינות כ 800 מטר (על פני כ 6 ק"מ) כאשר גשם קל לא מפסיק לטפטף כל הזמן. אחרי שהגענו לנקודת הפיצול הרצוייה, פנינו לשביל רגלי צר שהתחיל לעלות בתלילות לעבר ההרים לכיוון הפס Foopass . למרות העלייה של ה 300 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ), זה היה הפס הכי קל לחצייה בכל הטיול בכל הנוגע למאמץ הכולל משני הכיוונים. אחרי הפס, התחילה ירידה ארוכה ומתונה של כ 350 מטר (על פני כ 2 ק"מ) עד שהגענו לנקודת הפיצול אחרי חציית הנהר המאולתרת. במקום היו לא מעט קבוצות של מטיילים שבאו מכיוונים שונים ולאחר החלפת מידע הדדית, המשכנו לרדת כ 500 מטר (על פני כ 3 ק"מ) לאורך הנהר המרשים שאסף מספר יובלים והתחיל להתחתר בעוצמה ולהתרחב. בשלב מסויים השמש יצאה והעננים התחילו להתפזר וכך זכינו לראות את המפלים הנוצצים והרבים ביחד עם הפרחים שפתאום נפתחו. עצרנו לארוחת צהריים בתצפית ללא שם עם ספסל ונוף משגע לכיוונים שונים. אחרי המנוחה, המשכנו לרדת על שביל נוח ומפותל עד שהוא התיישר ומשם חתכנו פינה קטנה דרך היער (על שביל שלא הופיע במפה) ואז יצאנו לדרך עפר רחבה. אחרי כחצי ק"מ, עברנו ליד בקתת הרים ואחריה עלינו טיפה והתחברנו לשביל יער נוסף שהתחיל להסתובב בין נקודות העניין השונות. אחרי כ 2 ק"מ השביל התחבר שוב אל דרך העפר הרחבה ואיתה המשכנו ללכת כ 4 ק"מ נוספים עד החיבור עם דרך אספלט. באותו הזמן הגיעו עננים רציניים שהתחילו להוריד גשם קל-בינוני שהתחזק כל כמה דקות ולכן התלבטנו מה לעשות. מצד אחד, נשאר לנו כ 3 ק"מ עד נקודת הלינה, אך מצד שני, גשם כזה בקיץ בדרך כלל ממטיר בעוצמה ואחרי כ 10-20 דקות מפסיק עד הטעינה הבאה. החלטנו לחכות כ 20 דקות ושום דבר לא קרה ואפילו הגשם התחזק עוד יותר. לפי התחזית היה קשה להבין מה יקרה ולכן החלטנו להתקדם למרות הגשם כי זה היום האחרון של ההליכה ולא הייתה בעיה להירטב. התחלנו ללכת במהירות על האספלט (במקום השביל שהלך במקביל והיה מוצף) ואחרי כ 40 דקות כבר היינו במלון, אך בהחלט נרטבנו כהוגן ואם זה לא היה היום האחרון, בהחלט היה עדיף לחכות כי בדיעבד לא הייתה סופה או מערכת רצינית ולכן הגשם הפסיק אחרי כשעה וחצי ואפילו יצאה השמש. המלון היה מודרני ומאובזר, אך המעבר בין אזור הלינה לחדר אוכל כנראה נבנה על בנייה ישנה ולכן המשקוף של הדלתות החוצות היה נמוך בצורה חריגה (בגובה של 1.7 מטר). אחרי החלפת הבגדים הרטובים וההתארגנות, ירדנו לאכול ארוחת ערב ולתכן את היום למחרת שהכיל הרבה לוגיסטיקה.

תמונות היום:

ימים 30-29: Weisstannen-Vaduz-Zurich
קישור לתמונות Vaduz בגוגל פוטוס
קישור לתמונות Zurich בגוגל פוטוס
מקום לינה: Zurich- Jet Hotel Zurich Airport

מהלך היום:
כדי לצאת מ Weisstannen , לקחנו אוטובוס לMels ומשם עוד אחד ל Sargans (סה"כ כשעה נסיעה). שם לקחנו אוטובוס ל Vaduz שנסע כחצי שעה לכל כיוון. אחרי טיול קצר יחסית (אך שווה בהחלט) של כשעה וחצי ב Vaduz והסביבה, עלינו על אותו האוטובוס חזרה ל Sargans ומשם עלינו אל הרכבת ישירות לשדה התעופה של Zurich שדרשה החלפה בZurich עצמה. עשינו את בדיקות הPCR הדרושות (תשובה תוך כ 5 שעות) בסביבות 13:00 בצהריים ונסענו באוטובוס אל המלון (כ 10 דקות נסיעה). לאחר התארגנות, ירדנו אל הלובי, שתינו קפה ונסענו עם רכבת (שנמצאת כ 5 דקות הליכה מהמלון והנסיעה לקחה כ 15 דקות לכל כיוון) לטייל ב Zurich היפה עד שעות הערב המאוחרות. חזרנו באותה הדרך ולמחרת אחרי ארוחת הבוקר המצויינת במלון, תפסנו את האוטובוס ישירות לשדה התעופה וחזרנו לארץ ללא בעיות מיוחדות.

תמונות היום:

הערות מיוחדות:
*העונה המומלצת לטיול באלפים השוויצריים היא אמצע יוני עד אמצע/סוף ספטמבר, אך בחירת זמן הטיול צריכה להתבסס על עומס המטיילים הצפוי שבדרך כלל בשיאו באוגוסט, תנאי השלג מהחורף הקודם ובהתאם      לפתיחת/סגירת הבקתות.
*מזג האוויר באלפים מאוד לא יציב גם בקיץ ויכול להשתנות במהירות כפי שקרה לנו כמה פעמים בטיול, לכן צריכים להיות מצוידים בציוד גשם/חירום מלא ואיכותי גם בקיץ. מומלץ מאוד לבדוק תחזית ברמה יומית/שעתית  ולהחליט האם לעלות לפאסים/מקומות מסוכנים/חשופים בהתאם. מומלץ גם להתייעץ עם בעלי הבקתות במיוחד במקומות ללא קליטה.
*הגבלות הקורונה גרמו לכך שלא היה עומס בבקתות (היה מותר להם לאכלס פחות מחצי ממקומות הלינה הקיימים) וגם על המסלולים (לא הרבה תיירות) ועדיין היה צריך להזמין את כל הלינות מראש (בגלל הקורונה).  יתכן שבזמנים רגילים, יש הרבה יותר עומס על השבילים/בבקתות ויש לקחת זאת בחשבון לפני התכנון.
*יש לקחת בחשבון שבחלק מהאזורים ומקומות הלינה אין קליטה סלולרית במיוחד כשמתקרבים לאלפים הגבוהים ולכן מומלץ להוריד את כל המפות, המסלולים והתכנון מראש כדי לא להיתקע בשטח.
*חלק מהבקתות לא מקבלות אשראי ולא כך חברות האשראי/כרטיסים מכובדים ולכן מומלץ להביא מספיק מזומן וגם מספר כרטיסים במיוחד אם מטיילים לבד. ברוב הרכישות נדרש להכניס PIN CODE (גם בסכומים  קטנים) ולכן כדאי מאוד לזכור אותו.
*מומלץ מאוד להתייחס ברצינות לדירוג SAC Scale של השוויצרים ולבחור מסלולים מתאימים בהתאם ליכולת וניסיון. בכל מקרה מומלץ לקנות מפות מתאימות ומעודכנות וגם אפליקציה מעודכנת בהתאם. הזמנים  בשילוט/מפות בדרך כלל מתייחסים להליכה מהירה נטו עם תיק מינימלי וללא הפסקות.
*ארוחת הבוקר היו לרוב בין 7:00-7:30, למרות שבמספר פעמים ביקשנו להקדים ונענינו לבקשה בלי שום בעיה. ארוחות הערב היו לרוב בסביבות 18:30-19:00. יש לשים לב שלא מקובל בשוויץ להוציא אוכל אחרי  ארוחת הבוקר גם אם נראה שנשאר.
*ברוב הימים לא הייתה בעיה להצטייד במים על הדרך והיו הרבה מקורות מים, אך בכל מקרה מומלץ להביא פילטר מים למקרה שאין, מפספסים או שחם מהרגיל כי יש הרבה נחלים/אגמים למקרי חירום.
*בגלל כמות העליות/ירידות הגדולה במסלול המתואר, כדאי מאוד לבוא מוכנים פיסית ונפשית ובחלוקה המתוארת, יש ימים קשים במיוחד שלא מתאימים לכולם. כאן גם נכנס נושא משקל התיק וכדאי מאוד להצטמצם כמה  שניתן (בלי לחסוך בנושא הציוד בטיחות) במשקל שסוחבים כי כל 100 גרם מורגשים היטב.
*בגדול בבקרים השלג קרחי וחלק, עד הצהריים הוא הופך לקשה ורטוב, אחר הצהריים לרך וטובעני כאשר יש שמש ולקראת הערב שוב קפוא וקשה כך שאם יש מסלולים גבוהים עם שלוגיות, כדאי מאוד ללמוד מראש איך  נכון לחצות אותן כדי לא להחליק במקרים שונים.
*בחלק גדול מהשבילים יש בוץ (שלפעמים גם עמוק) במיוחד בימים גשומים ובמיוחד באזורים עם פרות שהורסות את השבילים ולכן יש להיערך לזה מבחינת ההנעלה, במיוחד למי שהולכים בנעליים נמוכות, כדאי מאוד  לקחת Low gaiters.
*האוכל בשוויץ מאוד מגוון ואפשר למצוא משהו מתאים לכל אחד, למרות שאין ספק שרוב המאכלים המקומיים מתבססים על גבינות.

מסקנות, הערות והארות:
אין ספק שיצא לנו טיול מעניין, מגוון, מאתגר ומיוחד בזכות הטבע השמור היטב של האזור ההררי השוויצרי, השבילים המתוחזקים ומשולטים להפליא, החברים המנוסים שהצטרפו ויצרו אווירה נהדרת וגם תכנון טוב ומעניין מראש. שוויץ מציעה מגוון מאוד רחב של אפשרויות לטיולים בכל דרגת קושי ולכל מטייל בגלל המידע הרב שנגיש ברשת, ריבוי אופציות הלינה (בקתות, מלונות, צימרים, קמפינגים, אירוח ביתי), תחבורה הציבורית בכל מקום (אוטובוסים, רכבלים, רכבלי הרים, רכבות, מוניות, סירות) וגם קליטה סלולרית טובה ברוב האזורים שמאפשרת להתעדכן בתחזית בזמן אמת. הקורונה אומנם הוסיפה הרבה הגבלות שלא היו בעבר (מסכות במקומות סגורים, הפרדה בין הלנים והאוכלים, סחיבת שק"ש) אך לא הצליחה להרוס את ההנאה מהטיול והמזג אוויר ההפכפך רק הוסיף לטעמי גיוון במיוחד עבור מי שלא סובלים מקור או גשם. באזור אגם לוצרן אין שביל אחד מרכזי שמקיף אותו, אך אין בעיה לעשות הרכבה של שבילים כפי שאנחנו עשינו ולהנות מהגמישות. שביל ה Via Alpina הירוק נראה על נייר (וגם הרגיש כך על החלקים שעשינו) כשביל בדרגת קושי בינונית ולא קשה במיוחד שאינו עובר באזורים מסוכנים/חשופים מדי ואפשר להשוות אותו ל TMB/AV1 מבחינת דרגת הקושי. לעומת זאת שביל ה Glaralpina הרגיש (בחלקים שעשינו) כשביל למטיבי לכת מנוסים בלבד עם הרבה קטעים קשים/מסוכנים/חשופים ומשמעותית יותר קשה (במתכונת שאנחנו עשינו כשחיברנו ימים) מ AV2/WHR לשם השוואה. בסיכומו של דבר, למרות העלות הגבוהה יחסית, התמורה גבוהה הרבה יותר לדעתי ולכן ממליץ לכולם על אזור הטיול הזה בשוויץ כיעד מועדף לטעמי.

שאפו.....

זוכר שנפגשנו ב Berghotel Obersteinberg?

נשלח במקור על ידי: Eli TheHiker

נשלח במקור על ידי: ehudavni

שאפו.....

זוכר שנפגשנו ב Berghotel Obersteinberg?

בהחלט זוכר ושמח לראות שגם אתה פעיל בפורום הותיק (לא טרוויאלי בכלל בימינו עם כל שלל האפליקציות הישירות). 

מקווה שגם לך יצא בסופו של דבר סיום טיול מעולה למרות הימים הגשומים שהיו בהמשך. 

דרך אגב , צדקת לגבי כמויות השלג , בהחלט די חריג לדעתי בעונה כזאת מאוחרת.  

אני חבר בפורום כבר מספר שנים.

קראתי את סיפורי הדרך המצויינים שלך אבל כשנפגשנו לא ידעתי שזה אתה...

long time...

אלי - וואו! 

קצת משוויץ ״שלי״: https://www.lametayel.co.il/posts/m1o2mw

(כ- 12 ימים על ה- Via Alpina #1)