ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
nmrdxt  
#1 נשלח : יום רביעי 16 אפריל 2008 01:50:58(UTC)
nmrdxt


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/01/2008(UTC)
הודעות: 481

אהלן! הגעתי לפני שעות מספר הביתה להפסקת ליל-סדר (ובדיקה רפואית של כפות הרגליים), וביום שני אני חוזר אל השביל. עד כה היה פשוט חוויה שלא מהעולם הזה. ואילולא כפות הרגליים (בעיקר העקבים), שבאמת גורמות לי לחשוש שהעסק לא יתקתק בהמשך כמו שאני רוצה שיתקתק (אם בכלל) - הייתי אומר שהסיפור פשוט מושלם.

הנה סיכום הימים האחרונים... אני אשמח לעזור לכל אחד שמתכנן לצאת לשביל, וכל שאלה מוזמנים להפנות או בהודעה פרטית או בשירשור הזה.

והסיכום :

1 - מדן לעין רועים - כמובן טבלתי יופי-יופי את הנעליים שלי בנחל שניר - התנפלתי על הנחל כאילו אני יציב כמו סלע. והנחל העמיד אותי במקומי די מהר. עין רועים יופי של מקום לישון בו. קור כלבים אמנם, אבל המעיין הקרוב שימושי, וכך גם הפחים.

2 - מעין רועים למצודת כח - התרשמות אחת חשובה - לתושבי מרגליות יש כנראה את הנוף היפה ביותר בארץ. מצודת כח זה מקום מעולה לישון בו. שוב, קור כלבים, אז זה בכל מקום באזור.

3 - מצודת כח למושב דישון - לא לדלג מעל קרן נפתלי (נתקלתי בכמה מטיילים בדרך שדילגו על הקרן), עליה לא קשה ונוף יפה לאללה. מהמעבר מעל לצינור העל קרקעי (אחרי בית האריזה) הקטע הופך מתיש - מי שהולך לבד, שיחשוב יום קודם על סוגיות בלתי פתורות וישקיע את הזמן המיותר הזה לפתור אותן. הירידה לנחל דישון נחמדה, וההליכה בנחל יפיפיה. בדישון ישנתי אצל קרובים, אז זכיתי לארוחה דשנה, מקלחת חמה ושניה ערבה.

4 - ממושב דישון לחניון מירון. הקטע מדישון ועד פסגת המירון פשוט עוצר נשימה (תרתי משמע ), ממליץ בחום לכל מי שטרם עשה, לא לחכות ולצאת עכשיו (או לחכות לחורף הבא). מפסגת המירון פשוט הדרדרתי למטה עד לחניון - הקטע בטח יפה, אבל רב הפוקוס שלי היה באיך לעודד את כפות הרגליים שלי שאוטוטו מסיימים...

5 - מחניון מירון לחוף תמר - הלילה במירון היה מעניין, מקום טוב לחנות בו. אבל מדובר ביום שישי, וכל הלילה שמעתי או את ההילולות מהקבר הסמוך, או הילולות אחרות מהתנים הסמוכים. נחל מירון יפה, נחל עמוד עליון מאתגר - טיפה מסוכן לטעמי. קראתי כאן המלצות שלא לעשות את כל נחל עמוד ביום - אני לא מבין למה, אני יצאתי מחניון מירון, וסיימתי את היום בחוף תמר שבכנרת. אמנם לא היה קל, אבל זה בגלל שאני לא בכושר מספיק טוב - בהחלט אפשרי. כאן חשוב לציין, שמאחר ונחל עמוד תחתון אמנם כ-200 מתחת לפני הים, ההרגשה תהיה כמו 200 מטר מתחת לאדמה, העסק שם מתפקד כמו סאונה. ולכן, בקיץ - אולי כן שווה לחלק ליומיים, משיקולי מים בלבד. מסוף נחל עמוד תחתון, שוב דידיתי לכיוון חוף תמר - קטע מתיש ומשעמם.

6 - מחוף תמר לאכסניית פוריה. נפלתי על יום שרבי מלא אובך. כך שפספסתי את הנופים המדהימים שהייתי אמור לראות מהארבל ומיער שווייץ. היה מתסכל. העלייה לארבל פחות קשה משחשבתי - עד שהגעתי לטיפוס התלול שבסוף העליה - עוד קטע מאתגר וטיפה מסוכן. צריך להתרגל לכך שמרכז הכובד של הגוף אחורה מבד"כ - ולא להתרומם מהר - אחרת הנפילה למטה, עם כל הכיף והרוח שמכה בפנים - תהיה כואבת. ודבר אחרון לסיום - ההליכה בטבריה עילית די מיותרת. באכסנייה זכו הבגדים שלי לכביסה (עד כמה שאפשר לקרוא לשטיפת הבגדים בכיור עם סבון רחצה כביסה).

7 - מאכסניית פוריה לירדן. הכוונה ביום הזה היתה לנצל אותו למנוחה - וזה אומר ללכת קילומטרים בודדים עד המושבה כינרת ולהתמקם שם. בסוף מצאתי עצמי מחפש מיקום טוב על הירדן, גם כדי לקצר את יום המחר (עד כפר קיש), וגם להתמקם במקום יחסית קרוב למים. בסוף התמקמתי בנק' צומת שבילים לפני שש"י עוזב את הירדן, הכוונה היתה לקום בבוקר ולקפוץ לדגניה ב' למים. אחלה מקום לפתוח אוהל, רק לקחת בחשבון שתחנת השאיבה באזור מתחילה לעבוד בחצות וקצת - די מבהיל אם לא מוכנים ... אגב, המכולת במושבה כינרת פשוט מעולה, יש שם כל מה שצריך.

8 - מהירדן לכפר קיש. מאחר ולא הכרתי את מעלה אלות חששתי ממנו - שמעתי שהסיפור די קשה, ולכן יצאתי יחסית מוקדם (בשבילי - בערך 7 וקצת), הלכתי לחפש מים בדגניה ב' ונתקלתי באתר בניה, שם הפועלים הנחמדים נידבו לי מים. מעלה אלות התברר כמעלה לא קשה וזמן ההתאוששות היה מינמלי, סיימתי אותו מוקדם מהמצופה - ועשיתי עצירה בריאה בהליקופטר (אם לעצור לנוח לאחר מעלה אלות - אז רק שם). לאחר שעות בודדות של הליכה, שוב הופיעו הכאבים בכפות הרגליים, די מדאיג. בדרך המליצו לי כמה מטיילים שהגיעו מאילת להעביר את הלילה בדשא שע"י המכולת - אני חייב להעביר את ההמלצה לשאר הקוראים. אחלה מקום להעביר את הלילה - ובנוסף, ברי המזל שהקיצו מאוחר (6:30 בערך), יקבלו כוס קפה, עיתון, שירותים ומכולת פתוחה באדיבות בעל המכולת הנחמד. ויש שם גם מים.

9 - מכפר קיש לאכסניית פאוזי עזאר בנצרת תחתית. ידעתי שאני נכנס ליום ארוך, גם התבור, הר דבורה והעליה להר יונה. מכפר קיש לקחתי טרמפ לצומת גזית (כן, כן, פסחתי על קטע מהשביל. אני לא מרגיש טוב עם זה, אבל הנהג הציע...), והתחלתי לטפס את התבור - הטיפוס מאוד מהנה, טיפה קשה, אבל לא יותר מזה. הנוף מדהים, ומזג האוויר בשעות הבוקר פשוט נפלא - העליה על התבור בהחלט היתה אחת מהנק' המוצלחות בטיול עד כה. בפסגה, עשיתי סיור במנזר - נחמד מאוד. הירידה מהתבור היתה יותר מאתגרת מהעליה, לקראת סופה, איבדתי לרגע ריכוז ושיפדתי את יד ימין בשיח קוצני. נו פיין נו גיין. הר דבורה עבר בקלילות. הר יונה לעומת את, למרות שהטיפוס לא קשה כמו התבור - אבל עם הכפות הרגליים שלי, שחזרו לכאוב שוב, היה מתיש ביחוד ללכת על הכביש המקיף בסוף - סיוט. אני חייב לציין שהסימון מבלבל בקטע מהר דבורה לטיפוס בהר יונה - בייחוד בקטעים של חורשות עצי הזית. אכסניית פאוזי עזאר מדהימה ומומלצת בחום - לא לוותר על סיור בנצרת תחתית.

10 - אכסניית פאוזי עזאר ליגור. התכנון המקורי היה לעצור באזור טחנת הנזירים, אבל ראיתי שהגעתי יחסית מוקדם והחלטתי לתת פוש לכיוון יגור. הדרך ממשהד לציפורי, לקראת העליה לציפורי יפיפיה, נראית כמעט תנכית. הדרך לצומת המוביל יפה גם כן. משם - טיפה מתיש ומיותר. הסימונים לאחר כעביה גרועים, והודות למטיילת נחמדה בעלת חוש התמצאות מפותח לא מצאתי עצמי מתברבר עוד דקות ארוכות. הטיפ שאני יכול לתת למטיילים, הוא שמרגע היציאה מכעביה לא למהר לרדת אל הערוץ, אלא להשאר פחות או יותר על אותו קו-גובה. כשהגענו לאזור נופית שמענו על מטיילת שהותקפה באזור אלון הגליל לפני כעביה (לא ברור הסיפור, אבל לא נעים בכל מקרה), באותו רגע נגמר החשק לטייל ועלינו לכיוון נופית (עלייה לא קלה בשביל האדום שעולה ליישוב) ולקחנו טרמפ ליגור. אני תיאמתי עם גוני, מלאכית שביל, וישנתי אצלה - מומלץ בחום. היא מציעה אחלה מקום שבעולם.

11 - מיגור לעין הוד. הטיפוס לכרמל מהנה מאוד ובאופן שהפתיע אותי, לא קשה בכלל. לצערי זמי לא היה בביתו ונאלצתי לקחת תמונה של בית ריק מאדם - עשיתי קניות בעוספיה וירדתי לנחל חיק היפה. משם הדרך פשוט יפה עד הר שוקף - העליה בהר הפתיעה אותי, ולמרות שהיתה קצרה התנשפתי בה כמו שלא התנשפתי בהרבה עליות ארוכות יותר. הירידה ליכוון חניון בית אורן מאתגרת ומהנה - בבית אורן זכיתי לארוחה דשנה מהמשפחה שגם לקחו לי את התיק ויצאתי בדילוגים, שמח וטוב לב, לעבר עין הוד. שם העברתי את הלילה אצל מלאך נוסף - שמואלי הד. מי שגם מתכנן להעביר אצלו את הלילה - אני ממליץ, רק קחו בחשבון שהבית שלו לא ממש בתוך עין הוד וצריך לעשות היקוף קטן - הגעתי אליו רק בשעות החושך.

12 - מעין הוד למצפה עפר. עוד יום מנוחה (במונחים שלי), 8 ק"מ הליכה + ביקור במערות בנחך מערות. הדרך מעין הוד לנחל מערות לא מסומנת בצורה מוצלחת במיוחד, ומעבר לזה - מלאת קוצים. לאחר הליכה לא ארוכה בדרך, התייאשתי וחתכתי לעבר כביש העפר המקביל לכביש 4 - עד שהגעתי לנחל מערות. הדרך מנחל מערות למצפה עפר עונה בדיוק על ההגדרות של "תפירה", עולים 50 מטר ויורדים 50 מטר, כך כ-3-4 פעמים. יש להיזהר בדרך מבורות די עמוקים. בתחילתה היא בודקת טוב-טוב את איכות הנעליים, הביגוד והקרסוליים של המטייל בעזרת סדרה של אבנים משוננות וקוצים משוננים לא פחות. במצפה עפר פתחתי מזרון תחת עץ רענן והעברתי את השארית היום בהאזנה למוזיקה (פעם ראשונה בשביל) - תענוג עליאי. מומלץ בחום לעלות לקראת השקיעה לראש המגדל - הנוף משגע.

13 - ממצפה עפר לזכרון יעקב. תחילת הדרך היתה נפלאה - בפרדסים בדרך כיבדו אותנו (הצטרף אלי חבר לדרך) בתפוזים רבים. ואת בית היערן בהמשך כיבדנו בישיבה בשירותים (יש שם גם מים) - משם, הדרך הפכה משעממת ומתישה באופן בלתי רגיל (היה שרבי באותו יום), כשהגענו לכביש 652 לקחנו קו 70 היישר למושבה. שם עשינו טיול קצר, קניתי קרוקס (שהספקתי לקרוע בנחל עמוד עליון, ולאבד מאוחר יותר) ובלסנו אוכל זבל. בערב עשינו סיבוב נוסף בטייל ושימשנו סעודת מלכים ליתושי זיכרון יעקב. את הלילה העברנו אצל קרובים של החבר.

14 - מזכרון יעקב לחדרה. את תחילת היום העברנו בגנים שברמת הנדיב, נחמד מאוד ומומלץ. לאחר מכן המשכנו על שביל המצוק לכיוון גובה פני הים - הירידה מטה נחמדה. לאחר בית חנניה עבר בג'יסר אל-זרקא - שם קיבלנו שלל ברכות ומחוות ידידותיות, לא ברור למה השביל עובר שם (כנראה עברנו גם בשעה בעייתית, שעת סיום היום בבי"ס). לאחר ג'יסר, בשעה טובה, הים התיכון! אבן דרך על שביל ישראל! הרטבנו עצמנו קצת בחוף הקשתות והמשכנו לכיוון פארק נחל חדרה. המעבר מעל הנחל טיפה בעייתי והיו לנו 3 אופציות : 1) מעבר עם השביל - אבל זה אומר לטבול את הרגליים במים שנראים מטונפים לאללה, עם כל הפצעים הפתוחים ברגליים - לא סימפטי.
2) ללכת עד הנק' בה נשפך הנחל אל הים - לאחר בדיקה מדוקדקת, האזור עמוק מדי (מים מגיעים עד האגן), מה שאומר שיש להרים את התיק גבוה, הבעיה שהזרימה חזקה וקשה לשמור על שיווי משקל. 3) לעבור על כביש 2 - מסוכן לאללה, שכן אין שוליים באותה נקודה.
בעייה - לבסוף בחרנו באופציה מספר 1. המעבר לא נורא, אבל המים לא נראים טוב. קינחנו בשטיפה הגונה של הרגליים בממטרות שבפארק נחל חדרה. את הלילה העברנו בביתו של החבר.

15 - מחדרה הביתה. ההליכה ביער חדרה היתה נחמדה מאוד. המעבר מתחת לפסי הרכבת היה אחד הקטעים היותר מאתגרים עד כה... גם ההליכה הארוכה בחולות הקשים שלקראת נחל אלכסנדר היתה מאתגרת. ההליכה לאורך נחל אלכסנדר מהנה - ומשם על החוף עד רחוב הרצל בנתניה ואוטובוס הביתה.

כמה מסקנות שלי עד כה :
- למדתי לשנוא שערי בקר. אילולי השערים הארורים הללו, הפלציב שלי לא היה נראה כמו גבינה שוויצרית, התיק שלי לא היה מחורר וכך גם לא הג'קט.
- תענוג אמיתי לפגוש שביליסטים בדרך. תענוג נוסף הוא להזדהות עם שביליסט לאחר שאתה חוזה בהליכת "סימן השאלה" שלו/ה בסוף היום, או לראות בחניון הומה אדם שביליסטים מורידים בקושי את התיק מהגב ומתרסקים לידו על מנת לחוות קצת דקות מנוחה לרגליים ולגב.
- אתה לרוב לא יודע כמה אתה מסריח עד שאתה מוריד את הנעליים, ואז הכרתך מתערפלת לכמה שניות ואתה מבין שהמצב לא טוב. מדהים גם איך הריח ברגליים לא עובר גם אחרי כמה מקלחות.
- אילולא כפות הרגליים המקולקלות והמקוללות שלי, אני בטוח שהייתי נהנה כפליים מהטיול עד כה.
- נחל עמוד עליון פשוט מסלול מסוכן.
- פלציב 7 מ"מ לא עושה כלום. לא מבודד טרמית, ועדיין אני מרגיש כל אבן בגב. אני שוקל לנסות פלציב 10 מ"מ.
- יש לנו מדינה מדהימה ביופיה.
- פוגשים אחלה אנשים בדרך. אומרים שלום, מתעניינים, מחלקים טיפים והחשוב מכל - מציעים מטעמים!

nmrdxt39553.9548842593
מממן
מויש  
#2 נשלח : יום רביעי 16 אפריל 2008 02:23:14(UTC)
מויש


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 12/08/2007(UTC)
הודעות: 161

העיקר שנהנית. הערות שלי:

דווקא ממשהד לציפורי ומשם לצ.המוביל היו קטעים די משמימים עבורי, כנראה שאסור לטייל בקיץ, רק אביב!

הקטע בין נופית ליגור ממש יפה... לא נורא.

שימי  
#3 נשלח : יום רביעי 16 אפריל 2008 02:35:51(UTC)
שימי


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/10/2007(UTC)
הודעות: 408

קראתי כל מילה שלך בשקיקה מחוויותך בשביל רק חבל שאני הרבה הרבה זמן מתמהמה ביציאה לשביל מבחינת ציוד מוכן ודירבון של חברי הפורום אשמח לקרוא,לראות את החוויות מהמשך השביל לאחר יום שני

NirTzi  
#4 נשלח : יום רביעי 16 אפריל 2008 02:37:57(UTC)
NirTzi


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 02/05/2007(UTC)
הודעות: 103

קנה פלציב 10, ואפילו יותר.... תתפנק, הבדל המשקלים הוא אפסי.

 

לרגליים... פונגימון!!!, גם שומר על הרגל וגם מונע את הריחות...

 

 

בהצלחה!,

ניר.

tzurlis  
#5 נשלח : יום חמישי 17 אפריל 2008 10:50:39(UTC)
tzurlis


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 25/03/2007(UTC)
הודעות: 718

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

כל הכבוד, קח את השבת ועדכן אתר הוויקי של השביל.

אתה קרוב, קפוץ ל"כל הרוחות" וקח מראובן מזרן מתנפח ב- 140 ש"ח. צלצל קודם לוודא שיש במלאי. חבל"ז.

קח את עצמך, כולל הנעליים והמדרסים, לאורתופד טוב, שיעיף מבט בכל אלה. רגליים: חפש חומר על פציעה (זמי מתעקש על "דלקת", בעיני זו פציעת ספורט....) שנקראת דרבן, ועל דלקת בתוך כף הרגל (מה שאני חטפתי וניטרל אותי לזמן ארוך) וקרא המאמר על שברי הליכה. יכול להיות שתצטרך בדיקת אולטראסאונד.

downthehill  
#6 נשלח : יום חמישי 17 אפריל 2008 21:27:08(UTC)
downthehill


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 14/04/2008(UTC)
הודעות: 4

מתנפח ב - 140 שקל?!
משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.