ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
orotem  
#1 נשלח : יום שני 01 אוקטובר 2012 23:02:00(UTC)
orotem


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/02/2008(UTC)
הודעות: 112

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות

שלום לכולם!
כמו שהכותרת רומזת, פוסט זה מתייחס למסלול שכולל בתוכו גם את אלטה ויה 6 של הדולומיטים.

אתייחס למסלול זה גם כחלק מהמסלול הארוך יותר, וגם כמסלול עצמאי עבור אלה שירצו לעשות רק אותו.

כללי:

שביל Europa High Altitude Trail 6 הוא שביל ארוך יחסית החוצה את האלפים והדולומיטים מאוסטריה לאיטליה. השביל מתחיל במחוז קרינתיה (Karnten) שבאוסטריה ומסתיים בעיירה ויטוריו-ונטו (Vittorio-Veneto) באיטליה. אורך השביל הכולל כ 20 יום.
השביל חוצה מספר רכסי הרים גדולים (לפי הסדר, מצפון לדרום):
Glockner group
Schober group
Lienzer Dolomite
Lesachtal
Karnische Alps
Spalti di Toro
Monte Cavallo

מספר פארקים גדולים, שמורות טבע ואזורי השבה לטבע של חיות בר.

אפשר לחלק את השביל לשלושה חלקים, לכל שלב המאפיינים המיוחדים לו:
1) שלב ראשון: מגלוקנרהאוס (Glocknerhaus) לליינץ (Lienz) דרך פארק Hohe Tauern , כחמישה ימים.
2) שלב שני: מליינץ לגבול איטליה לעיירת הסקי סאפאדה Sappada. שלב זה יקח 3 ימים.
3) שלב שלישי: Dolomite High Altitude Trail 6 - AV6
מספאדה לויטוריו-ונטו(11 ימים)





מי שמתעניין באלטה ויה 6 יכול לדלג כאן ולעבור ישר לקטע המתאר את AV6.י

החלק הראשון גבוה ביותר, גרוסגלוקנר הוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה (3500+), פאסים באזור 2700-3000 מטר. החלק האיטלקי (שהוא בעצם אלטא-ויה 6) נמוך יותר. פאסים באזור 2000-2400 מטר.

המסלול לא קל, ולא מומלץ למטיילים מתחילים.

כדי לפשט את הפוסט, ננסה להתייחס לכל קטע בנפרד.
חלק ראשון - החלק האוסטרי מנקודת ההתחלה עד ליינץ:

לינה:

בקטע הזה יש בקתה בסוף כל יום (החלוקה לימים בספר מתבססת על מיקומי הבקתות).
אנחנו כידוע לא חובבי בקתות והיינו ערוכים עם אוהל ומזון.
לגבי לינה באוהל בפארק, ביררנו וקיבלנו תשובה מוזרה כזאת: "בעיקרון אסור, אבל מותר". לא ברור למה מותר אבל לא שאלנו שאלות נוספות :-) אולי בגלל שהיה יחסית מאוחר בעונה, אולי בגלל שהבהרנו שאנחנו לא מתכוונים להתנחל ולעשות קמפינג אלא רק לינת לילה מינימלית, בכל מקרה קיבלנו אישור (בלשכת התיירות בליינץ התקשרו עבורנו להנהלת הפארק, וזו התשובה שהם קיבלו). מהארץ ניסינו להיות עם הפארק בקשר במייל וממש יום לפני שיצאנו קיבלנו תשובה מאד לקונית (ושלילית) ולכן המשכנו לנסות לברר שם.

אם אתם מקבלים תשובה שלילית או לא רוצים להסתכן או רוצים את האוהל רק לשלבים מאוחרים יותר (AV6), ניתן להשאיר את האוהל בליינץ שבמילא צריך לחזור אליה, להשלים את הקטע בפארק בבקתות ואז לאסוף את האוהל להמשך הדרך בליינץ.

עונת ההליכה:

עונת ההליכה היא מאמצע-סוף יוני ועד לתחילת-אמצע ספטמבר. עם זאת, כמובן שבכל עונה אפשר בהרים להתקל במזג אויר סוער, צריך להיות מוכנים להכל. אנחנו התחלנו ב 12.9 ובאותו יום תקפה אותנו סופת שלגים של יומיים. כנראה שזה קצת מוקדם, אבל זה יכול לקרות. היינו ממליצים להתחיל בסוף אוגוסט את הקטע האוסטרי ולהגיע בתחילת ספטמבר לקטע האיטלקי.

עונת הפתיחה הסטנדרטית של הבקתות: 20 יוני עד אמצע או סוף ספטמבר. חלקן יותר, יש מידע מפורט בקובץ המצורף. לחלק מהבקתות יש מחסה חורף שאמור להיות פתוח כאשר הבקתה עצמה סגורה.



דרגת הקושי:
יש כמה קטעים טכניים לאורך המסלול. בגלל סופת השלגים שתקפה אותנו לא יכולנו להתנסות בהם בעצמינו אז אין לי מידע מיד ראשונה. אני מקווה שהפוסט הזה יישאר פתוח ואנשים שעשו יעדכנו בהמשך.


שפה: גרמנית


נתונים טכניים
נקודת התחלה: גלוקנרהאוס Glocknerhaus, אוסטריה. כדי להגיע לנקודת ההתחלה צריך לקחת אוטובוס מליינץ (יוצא ממש מול תחנת הרכבת הקטנה של העיירה מספר פעמים ביום, פועל רק בקיץ. תדירותו פוחתת בספטמבר, יש לשים לב.) משלמים על האוטובוס עד גלוקנרהאוס (שזה מין מלון בצד הדרך בכניסה לפארק) אבל צריך להחליף אוטובוס פעמיים, הנהג יגיד לכם. בנוסף, צריך לשלם עוד כמה יורו על איזה כביש אגרה שם מהכפר הייליגנבלוט (שם מחליפים אוטובוס פעם שניה) עד לגלוקנרהאוס עצמו (גם את זה משלמים לנהג).

נקודת סיום: בעצם חוזרים לליינץ (זה לא בדיוק מתואר ככה בספר, אבל זה מה שקורה בפועל). מגיעים מהבקתה האחרונה (Winkler Alm) לכפר וינקלר ומשם אוטובוס לליינץ, או שניתן גם ללכת מהבקתה הנ"ל עד ליינץ.


מספר ימי ההליכה להשלמת המסלול:
4-5 ימים

תזמוני מקטעים לאורך השביל:
הזמנים המופיעים על שלטי המתכת בחלק האוסטרי מתייחסים לאנשים בכושר מעולה שלא סוחבים ציוד ומתבססים לגמרי על בקתות. קחו את זה בחשבון אם אתם נושאים משקל.

סימון:
השביל ברובו מסומן בצורה מעולה, בד"כ פסים אדום-לבן-אדום בעיקר על אבנים אבל גם על מקלות וכאמור יש שלטים בד"כ עם תיזמונים (אופטימיים). על השלטים מופיע גם מספר השביל במפה, ועיגול בצבע המעיד על רמת הקושי של השביל: כחול = קל, אדום = בינוני, שחור = קשה.


כיצד להגיע:

צריך להגיע לליינץ (Lienz) קודם כל. שימו לב לא להתבלבל עם העיר לינץ שגם היא באוסטריה רק במקום אחר.
יש טיסות מנתב"ג לוינה, משם לקחת רכבת. יש גם אפשרות אולי להגיע מלובליאנה בסלובניה. אנחנו טסנו לורונה באיטליה. משם לקחנו רכבת ואחרי כמה החלפות הגענו לליינץ. זה לא פשוט אבל סביר.


מפות טופוגרפיות של המסלול, לפי הסדר:
1. Kompass 1:50000 מפה מס 48 מכסה את כל הקטע הראשון המתואר להלן.
או מפה מספר WK181 של Freytag & Berndt גם כן 1:50000 ומכסה את כל האזור.
מי שרוצה מפות 1:25000:
1. מפה מספר 40 Glocknergruppe של Wegmarkierung
2. מפה מספר 41 Schobergruppe של Wegmarkierung

מפות ניתן להשיג בחנות אינטרשפורט (Intersport) שנמצאת ממש מול תחנת הרכבת איך שיוצאים ממול מעבר לכביש. לא בטוח שיהיה להם הכל ובדיעבד הייתי מזמין מראש באינטרנט.
לכל אורך המסלול, וגם בחלק האיטלקי של ה AV6, לא לסמוך על זה שיהיו מפות בבקתות כי פשוט אין! זה מסלול שמטויל הרבה פחות מה AV1 או AV2.
גם במודיעיו לתיירים יש מפות, אפשר לבדוק גם שם אם לא מצאתם בחנות.

גז ניתן לקנות בחנות הנ"ל גם כן, יש את כל הסוגים.

מלון מומלץ ונוח בליינץ: גאסטהוף שלוסברגהוף Gasthof Schlossberghof. אפשר להזמין מראש באינטרנט.
עולה 72 יורו לחדר מאד נוח, כולל ארוחת בוקר. קצת מחוץ למרכז, משהו כמו 600-700 מטר. אבל יש לידו פחות או יותר את הסופר היחידי בליינץ כך שבכל מקרה צריך להגיע לשם. כל שאר המלונות שבדקנו היו יקרים יותר (סביב 100 יורו לחדר).
יש גם אתרי קמפינג, נראה שלא קרובים לעיר כל כך.











======================================================================


חלק שני - החלק האוסטרי מליינץ לגבול אוסטריה-איטליה ועד לנקודת ההתחלה של אלטה-ויה 6:

לינה:

גם בקטע הזה יש בקתה בסוף כל יום.

עונת ההליכה:
כנ"ל.

נתונים טכניים
זה קטע שבכל מקרה התכוונו לוותר עליו בגלל שהיו חסרים לנו כמה ימים להשלמת כל המסלול וכי הוא נראה לנו הכי פחות אטרקטיבי מהספר, עם כמה מקרים שלהליכה על כביש ו/או העברות במונית/אוטובוס.
בעצם מליינץ לקחנו תחבורה ציבורית לספאדה להתחלת אלטה ויה 6 כך שאין לנו רשמים מקטע זה.
בדיעבד, בגלל שההעברה מליינץ לספאדה גוזלת לא מעט זמן (רכבת, אוטובוס, טרמפ, אוטובוס, ועוד אוטובוס) אולי היה כדאי לשמור על הרצף ופשוט לעשות את הקטע הזה בהליכה.

נקודת התחלה: בקתת "דולומיטן", אוסטריה. כדי להגיע לנקודת ההתחלה צריך לקחת אוטובוס מליינץ או מונית.
נקודת סיום: זה לא בדיוק ככה בספר אבל לצורך הנוחות נקרא לספאדה נקודת הסיום.


מספר ימי ההליכה להשלמת המסלול:
3 ימים

תזמוני מקטעים לאורך השביל:
הזמנים המופיעים על שלטי המתכת בחלק האוסטרי מתייחסים לאנשים בכושר מעולה שלא סוחבים ציוד ומתבססים לגמרי על בקתות. קחו את זה בחשבון אם אתם נושאים משקל.

כדאי להצטייד שוב בליינץ לפני שיוצאים לדרך, בספאדה אין גז למעט בלוני ניקור (פרטים על כך בחלק השלישי)


מפות טופוגרפיות של המסלול:
Kompass 1:50000 מפה מס 47 מכסה את כל הקטע השני המתואר להלן.
או מפה מספר WK182 של Freytag & Berndt גם כן 1:50000 ומכסה את כל האזור.

======================================================================
חלק שלישי - אלטה-ויה 6






כללי:
קודם כל, כמה מילים על השביל.
אלטה ויה 6 נקרא גם האלטה-ויה השקט (Alta Via Dei Silenzi) ולא סתם. זהו קטע יחסית פחות מטויל ופחות נגיש מחבריו ה AV הפופולריים וההומים יותר. זה היופי שבו וזו הסיבה העיקרית שבחרנו בו. יש יותר מקום לטבע, מפגש עם חיות בר, ובאמת שקט שאין בשבילים האחרים בדולומיטים. על השביל ראינו יותר איילים מסוגים שונים מאשר בני אדם, וכמעט כל הזמן היינו לבד.
זה אומר גם שצריך להגיע מוכנים ולוגיסטית יש פחות על מי לסמוך.
עדיין, ברוב הימים יש בקתות אבל יש 2-3 ימים ללא בקתות מאוישות אלא עם ביווקים (פרטים עליהם בהמשך), ויותר אם בוחרים בורייאנטים מסוימים. זה אומר שצריך להיות מוכנים עם אוכל לאלו שמסתמכים על בקתות. מי שעם אוהל יהנה כאן מאד, כרגיל :-).
עוד מאפיין של השביל הזה, הוא שמוצעים לו מספר ורייאנטים בחלק מהקטעים. חלקם מתוארים בספר וחלקם רק מופיעים במפה. לדעתינו הם מאד מומלצים, יותר מהמסלול ה"תקני".
לכן ויותר מכל טרק AV אחר, חובה לקחת מפות!
אם התעכבנו על מפות, לא לבנות על זה שיהיה בבקתות, מאותה סיבה שהמסלול פחות המוני גם הלוגיסטיקה פחות נתמכת ומפות זה חלק מזה. יכול להיות שתהיה מפה מסוימת בבקתה ויכול להיות שלא. למטה כתבנו איפה ניתן להשיג את כל המפות בצורה הפשוטה ביותר.
בגלל זהלוגיסטיקה קצת יותר מסובכת מבמסלולים האחרים בדולומיטים, וריבוי האופציות בבחירת המסלול, אשתדל לתת מידע מפורט ככל האפשר כאן ולא בספר כמו בפעמים קודמות. גם הספר במקרה הזה לדעתי פחות טוב. אצרף את הספר בסוף ההודעה, אני מציע למי שמתכוון לעשות את השביל להדפיס אותו ולהוסיף את ההערות הרלוונטיות במקומות המתאימים בספר. אני מקווה שהמטיילים הבאים בשביל יוסיפו, יעדכנו ויספרו על וריאנטים אחרים שאולי עשו.

לינה:
כאמור, בקטע הזה יש בקתה כמעט בסוף כל יום אבל לא בכל הימים יש בקתה מאוישת עם מזון.
מי שבכל מקרה עם אוהל ומזון, מסודר. מי שלא, צריך לשקול אם הוא לוקח איתו אמצעי בישול עבור הימים בהם אין בקתות או מסתפק באוכל קר (אבל איך אפשר בלי קפה?)

לגבי לינה באוהל, כנראה שמותר. מהספר של השביל ניתן להבין שמותר וזה מה שעשינו. בכל מקום (בקתה) ששאלנו לא אמרו לנו שזה אסור, למעט בקתה אחת, אבל לא היתה לו התנגדות מצידו שנישן באוהל והוא גם הפנה אותנו למקום טוב שהוא כנראה המקום הקבוע שם ("אבל אל תגידו שאני אמרתי").

עונת ההליכה:

עונת ההליכה היא מאמצע-סוף יוני ועד לאמצע ספטמבר. אפשר למשוך עד סוף ספטמבר כי ההרים באזור זה פחות גבוהים מהחלק האוסטרי. עם זאת, כמובן שבכל עונה אפשר בהרים להתקל במזג אויר סוער, צריך להיות מוכנים להכל.הלכנו את הקטע הזה מאמצע ספטמבר עד כמעט סוף החודש והיה מזג אויר טוב רוב הזמן למעט יום-יומיים של גשם.
אוגוסט פחות מומלץ כי זו עונת החופש של האיטלקים, ובעיקר בסופי שבוע צפוי עומס בבקתות שהגישה אליהן נוחה מהכביש. הוזהרנו באופן כללי מזה ולא ספציפית למסלול AV6 שכאמור הוא הרבה פחות מוכר ��פופולרי.
עוד נקודה שחשוב לדעת לגבי ספטמבר היא שחלק מהשירותים לא עובדים (תחבורה ציבורית, בקתות) ונתקלנו בבקתה (ציבורית, של האיגוד האלפיני) שהיתה אמורה להיות פתוחה עד סוף ספטמבר אבל כשהיינו שם ב 17.9 היא כבר היתה סגורה, והיא נפתחת רק בסופי שבוע. על הדלת היה שלט שהפנה אותנו למחסה החורף שלהם 2 דקות משם אך הוא היה נעול! טוב שהיה לנו אוהל.
ככלל, כנראה שבשבוע הראשון של ספטמבר עדיין הכל עובד כרגיל ואולי עד אמצע החודש רוב הדברים גם.

עונת הפתיחה הסטנדרטית של הבקתות: 20 יוני עד אמצע או סוף ספטמבר. חלקן יותר. יש מידע מפורט בקובץ המצורף אבל עושה רושם שמנהלי הבקתות לא מקפידים על הזמנים. לחלק מהבקתות יש מחסה חורף שאמור להיות פתוח כאשר הבקתה עצמה סגורה.



דרגת הקושי:
יש כמה קטעים טכניים לאורך המסלול אבל ככלל הוא לא קשה. אין כמעט ויה-פרטה לאורך המסלול אבל יש מקומות שבהחלט היה צריך שיהיה!
היינו בקטעים על ה AV2 שהיו קלים בהרבה אבל היה להם עיגון קבוע. כאן, כאמור, על תצפו למותרות כאלה.
אני אחזור שוב: לדעתי זה לא מתאים כטרק ראשון בדולומיטים. צריך לבוא עם נסיון וצריך תושיה ויכולת הסתדרות לבד בהרבה מקרים. מה שעושה את הטרק הזה ליותר קשה הוא הבידוד שלו וחוסר היכולת להסתמך על תשתית קיימת. זה גם מה שנותן לא את הייחוד שלו ומאפשר את היופי שלו.


שפה: גרמנית ואיטלקית.


נתונים טכניים
נקודת התחלה: ספאדה (Sappada). כדי להגיע לספאדה יש כמה דרכים, אבל לדעתינו כדאי להגיע ל Calalzo קודם ומשם לספאדה מכמה סיבות:
1) נראה שהכי פחות מסובך, יש רכבת מבלונו או אוטובוס כל כמה דקות. יש אוטובוס מקללצו לספאדה.
2) בעיירה הקטנה הזו יש הכל: ציוד, גז מכל הסוגים וכל הגדלים, סופר. בניגוד לספאדה שאין בה כלום באופן מפתיע לאתר סקי. הכל במקום מאד קטן סמוך לתחנת הרכבת כך שהמנהלות מצטמצמות. אל תבזבזו זמן על לחפש דברים בורונה, סעו ישר לכאן ויש הכל.
3) חוזרים (בערך) לנקודה זו אחרי כחמישה ימים. מה שאומר שלמשל שומרי כשרות יכולים להשאיר אוכל כאן ולאסוף יותר מאוחר.

נקודת סיום: ויטוריו-ונטו. משם לוקחים אוטובוס או רכבת לבלונו (Belluno) ומשם אפשר להגיע לכל מקום.

מספר ימי ההליכה להשלמת המסלול:
10-12 ימים תלוי באיזה וריאנט הולכים (אפשר גם יותר).

תזמוני מקטעים לאורך השביל:
הזמנים המופיעים על שלטי המתכת או העץ בחלק האיטלקי די מדויקים היו עבורנו. והיינו עם תיקים די כבדים (כולל אוהל, ציוד בישול ואוכל). אם אתם סוחבים מעט, אולי תהיו מהירים יותר.

סימון:
השביל ברובו מסומן בצורה מעולה, בד"כ פסים אדום-לבן בעיקר על אבנים ועצים. אבל שימו לב - אם אתם רואים פס אדום או עיגול אדום על עץ, זה לא סימון של השביל, זה בד"כ סימון שהעץ מיועד לכריתה, לא להתבלבל!
ה AV6 מסומן ע"י משולש כחול עם או בלי הספרה 6 בתוכו.




ומילה לגבי הווריאנטים: גם הם מסומנים בשטח באותה צורה בדיוק כמו המסלול הסטנדרטי, ומסומנים במפות עם המשולש והספרה 6 (כמו המסלול הרגיל) וליד כתוב variante והמספר שלו. גם בספר המצורף רשומים תאורי הוריאנטים למעט וריאנט 7 שכלל לא מוזכר.


כיצד להגיע:

קודם כל, לפי המלצתינו למעלה (וזה לא בהכרח ההמלצה של חברת הרכבות) רכבת לבלונו ומשם רכבת או אוטובוס (יוצאים ממש מחוץ לתחנת הרכבת בבלונו) לקללצו. שם עושים את כל האירגונים האחרונים ולוקחים אוטובוס לספאדה.


מפות טופוגרפיות של המסלול, לפי הסדר:
כל המפות 1:25000 של TABACCO.
1. מפה מספר 1
2. מפה מספר 2
3. מפה מספר 21
4. מפה מספר 12
זהו. בספר כתוב שצריך עוד מפה אבל לא באמת.

מפות ניתן להשיג בחנות של הרשת שפורטלר (Sportler) שנמצאת בסמוך לתחנת הרכבת בקללצו. איך שיוצאים מהתחנה פונים ימינה ועולים בכביש. מצד שמאל יש סופר גדול של SPAR ולידו חנות ענקית של שפורטלר. במדרגות לקומה השניה יש קיר ענק עם כל המפות של TABACCO. יש שם גם גז מכל הסוגים וכל הגדלים. מי שצריך עוד ציוד כלשהו יש שם הכל וברמה מעולה.
כאמור, לא לסמוך על זה שיהיו מפות בבקתות כי פשוט אין! זה מסלול שמטויל הרבה פחות מה AV1 או AV2.
מי שרוצה לחסוך קצת משקל, ובכל מקרה מתכנן לחזור לקללצו (אחרי כחמישה ימים יש אפשרות) יכול לקנות רק את 2 המפות הראשונות בהתחלה ואת 2 האחרונות מאוחר יותר.

בספאדה לא בהכרח יהיו מפות. כשאנחנו הגענו היתה רק את מספר 1, את 2 קנינו באמת בבקתה שבמקרה היה להם ואת השאר קנינו בקללצו. שימו לב, באיטליה מפות נמכרות בחנויות טבק! כלומר חנויות שמוכרות סיגריות, טבק, עזרי עישון ומגזינים. לא יודע למה. יצא לנו כמה פעמים לקנות בכאלה חנויות. יש אחת כזו בספאדה ועוד אחת בצ'ימה-ספאדה 2-3 ק"מ במעלה הכביש (לא היינו שם).

גז מלבד בקללצו אין! לא בספאדה ולא בעיירות האחרות שבדקנו. בספאדה יש גז ניקור בחנות תחביבים ברחוב הראשי ליד הכיכר העליונה. השם שלה נגמר ב TRE, זה כל מה שאני זוכר. נראה שיש להם גם כוהל, למי שיש כוהליה.


פירוט הימים והורייאנטים:
יום 1:
כשמגיעים לספאדה באוטובוס, יש מספר תחנות. צריך לרדת בכיכר הראשית של הכנסיה. השביל עובר ממש ליד הכנסיה (יש ברזים בחוץ, כדאי למלא פה מים). השביל עדיין לא מסומן כאן, צריך לרדת בכביש (דרומה) לכיוון חניון הקמפרוואנים (יש גם שלט שמכוון לחניון). לפני החניון מתחיל השילוט לשביל והסימונים.
הערה: בספר מתואר היום הראשון כיום נוסף שבעצם עולה צפונה ועושה לולאה וחוזר לספאדה. בגלל קוצר זמן אנחנו ויתרנו עליו.
לינה: אם הגעתם לספאדה מאוחר יש כמה אפשרויות לינה. אחת, זה בעיירה עצמה במלון. אם יש לכם אוהל ואין לכם זמן כמעט ללכת, יש מקום נהדר על השביל ממש עניין של דקות אחרי החניון קרוואנים, מיד אחרי שחוצים את הנחל על הגשר. למי שיש קצת יותר זמן ללכת, ניתן למצוא מקום טוב לאוהל לאחר כשעה הליכה ולפני שמתחילים את הטיפוס לפאס. השביל בשלב זה הולך מצד שמאל לנחל ומשטח הדשא נמצא על הגדה ממול, צריך לחצות את הנחלון. ההליכה קלה, ברובה בתוך יער או לאורך הנחל.

יום 2:
כבר כאן יש אפשרות לבחור במסלול התקני או וריאנט, ויש עוד כמה אופציות קטנות. אנחנו בחרנו בוריאנט שעולה לפאס Passo Oberenghe כדי להינות מהנופים. למי שיש אוהל ולא חייב להגיע לבקתה יכול (בכל אחד מהוריאנטים) לחסוך את ההליכה לבקתה כי בעצם בסוף היום יש הליכה לבקתה (Rifugio Fratelli) ולמחרת חזרה באותה דרך חזרה לשביל. (אז בעצם ביום השני עשינו את יום 2+3 בספר, זה מה שמתואר כאן).
בעליה לפאס עוברים כמה ערוצים עם מים, לא צריך לסחוב יותר מדי מים. במפה מסומנים מספר ערוצים כאלה, לא בכולם יש מים (תלוי בעונה). מילוי אחרון לעשות בערוץ השלישי מהסוף לפני הפאס, הוא האחרון שבאמת יש בו זרימה יפה. המים כאן צריכים להספיק עד סוף הטיפוס ולירידה (ליטר לבן אדם יספיק).
הירידה מהפאס (גובה 2081) פשוטה ולבסוף מגיעים לדרך עפר נוחה שעליה ממשיכים לרדת מערבה. אחרי שמגיעים לעמק וחוצים את הנחל, המסלול שונה קצת וכמעט אפשר להגיד "נסלל" שביל חדש בו עולים עד ריפוג'יו פאברו Fabbro (בקתה פרטית, אבל מנוהלת ע"י ארגון ללא מטרת רווח, אנשים נחמדים. הבקתה נמצאת ממש על הכביש).
יש מים בחצר, מקום לאוהל ניתן למצוא ביער הסמוך אבל צריך קצת לחפש.







יום 3:
הולכים ממש כמה דקות על הכביש מערבה, ומיד יש ירידה שמאלה (דרומה) לשביל (יש שילוט אבל קל לפספס. אם הגעתם לפיתולים בכביש - פספסתם). השביל כאן לפעמים קצת לא ברור אבל זה לא נורא. כשמגיעים לעמק השביל הופך ברור על דרך עפר ועולה עד לקאסרה דואנה 1911מ' (Caseira Doana), מקום נהדר להפסקה (יש מים בברז מול הבית). קאסרה היא חווה בהרים, לפעמים נטושה ולפעמים פעילה בחודשי הקיץ. השביל עובר ליד הרבה כאלה. חלקן נהדרות וחלקן סתם או אפילו חורבות. ליד רובן יש מים זורמים נקיים.
מהקאסרה עוברים דרך המכלאה של הפרות, מימין למגדל תצפית ועולים עוד קצת ומכאן השביל מתחיל לרדת (ירידה ארוכה! בתוך יער) עד לפאס-כביש די עלוב (Passo della Mauria). לפנות שמאלה ולמעלה כשמגיעים לכביש. הכל היה סגור כשאנחנו היינו כאן, אמצע ספטמבר, פתוח רק בסופ"ש. אפשר למצוא מים מאחורי המסעדה במשהו שנראה כמו סדנה.
השביל ממשיך דרומה ויורד לתוך עמק רחב עם נחל שעושה רושם שפעם היה רציני מאד (למלא כאן מים באחד הנחלים הצדדיים). חוצים את הנחל ומטפסים מערבה לבקתת Giaf. כאמור, עפ"י הספר אמורה להיות פתוחה עד סוף ספטמבר אבל באמצע ספטמבר כבר היתה סגורה ונפתחת רק בסופ"ש. הביווק שהיה אמור להיות פתוח נתגלה נעול... חוץ מזה נראה שהמקום די נחמד. יש דרך עפר שעולה עד לבקתה (כלומר יש גישה נוחה ואפילו לא צריך ללכת), ומגרש משחקים לילדים לידה. נראה שבקיץ די הומה פה (=להזמין מקום מראש מי שמתכוון לישון כאן).




קאסרה דואנה:






בשביל קצת לפני הבקתה ג'יאף:






יום 4:
מכאן מתחילים להיות הרבה וריאנטים ליום-יומיים הקרובים. אנחנו בחרנו בגלל אילוצים (לא היו לנו מפות להמשך וגם היינו צריכים עוד גז) להגיע בדרך הרגילה (והמהירה יותר) לרפוגי'ו פדובה בתקווה שלפחות מפה תהיה להם, אבל לא היתה (והם גם לא מחזיקים את מפה 21, רק את 16). אכלנו שם צהריים (מומלץ!) וירדנו לעיר. יש דרך עפר/כביש שיורדת לכפר הקרוב (עצרנו טרמפ די מהר) בו נאמר לנו שיש מפות וגז אבל לא מצאנו שם את המפות המתאימות וגז היה רק ניקור. הלכנו דרומה לקללצו (יש גם אוטובוס) ושם גילינו שיש הכל. בחזור כבר היה מאוחר וכמעט חשוך אז לקחנו מונית עד לבקתה (50 יורו). בהליכה הירידה תקח כשעתיים וחצי והעליה חזרה כחמש וחצי שעות. בנסיעה זה משהו כמו 20 דקות לכל כיוון.
אפשרות נוספת היא לישון בקללצו ולעלות למחרת, יש גם סיכוי לטרמפים.

יש מים ליד הבקתה. אוהל אפשר לשים מאחורי הקפלה, יש מקום לאוהל אחד.
מי שיש לו זמן להמשיך, כחצי שעה אחרי בקתת פדובה יש בקתה קטנה מאד ולא מאוישת, אין מים, יש מקומות לאוהל באזור. מי שימשיך עוד קצת (כשעה מפאדובה) קצת לפני פיצול השבילים (סטנדרטי או וריאנט 4) יש 2 נחלים קטנים ונחל יותר גדול. יש אולי מקומות לאוהל ליד הנחל הראשון.

כאמור יש כמה אופציות למסלול שאפשר לבחור מהן ביום זה. חלקן מגיעות בדרכים אחרות לרפוג'יו פדובה (רלוונטי למי שרוצה לרדת להתארגנות בכפר) וחלקן לא, אלא מצטרפות לשביל ביום הבא. אני בטוח שהוריאנטים יותר מוצלחים מהמסלול ה"תקני" ואני ממליץ לעשות ��ותם (זה לא שהמסלול הסטנדרטי לא יפה או משהו). נשמח לשמוע ולראות פה רשמים של מטיילים אחרים.

שימו לב: בימים הבאים אין בקתות מאוישות! זה הזמן להצטייד באוכל וכל מה שצריך לשלושה ימים. כדאי לרדת כאן לעמק, זה פחות או יותר השביל היחידי שנוח לעשות את זה וגם יש סיכוי לטרמפים (בשני הכיוונים). בקללצו יש סופר גדול וטוב, גז ומפות. אבל מי שאין לא צורך בזה יוכל גם אולי להסתדר עם מה שימצא במכולת בכפר הראשון.

הנה כמה תמונות מהיום ה"סטנדרטי":
בעליה לפאס Forcella Scodavacca


לכל אחד מהעמודים האלה יש שם...


רפוג'יו פאדובה ביום סגריר:


האוהל החדש שלנו. למי שלא שם לב - הוא כתום!!!



יום 5:
אחרי כשעה מפאדובה יש מים והשביל מתפצל לוריאנט 4 או להמשיך כרגיל. אנחנו בחרנו בוריאנט 4 ואנחנו ממליצים עליו. קודם כל הוא עובר בבקתה החמודה טיטה-ברבה (דקה הליכה ממנה בכיוון ההפוך לשביל יש נופים נהדרים), והנופים מהפאסים על הוריאנט יותר מרשימים מבפאס במסלול הרגיל. בספר לא כתוב כלום על טיטה-ברבה. זו בקתה פרטית עם בעלים מאד נחמדים והרבה מידע שעזר לנו להמשך, יש מקום לינה ל 8 אנשים, רק 15 יורו לאדם. אין מים לשתיה בבקתה עצמה אבל יש כ 200 מטר משם בהמשך השביל.
עוד לפני טיטה-ברבה, קצת לפני Casera Vedorcia כשיוצאים לראשונה מהעצים, יש מים נקיים מצינור ומקומות יפים לאוהל, אבל ייתכנו פרות באזור.
בשלב זה כבר ירד עלינו גשם שוטף והחלטנו לעצור להתייבש ולהתחמם ליד האח בטיטה-ברבה, וכשהגשם לא פסק, החלטנו להשאר שם ללילה ולהמשיך למחרת. אז היום הזה היה אצלינו קצר מאד (כ 3 שעות).

--- חסרים כאן עוד מלא ימים. בתקווה להשלים בקרוב ---



הקובץ עם הסיפור דרך וכל הפרטים גדול מדי בשביל להעלות פה, אז הנה קישור אליו בגוגל דרייב שלי

נערך ע"י מנהל יום ראשון 29 מאי 2016 16:45:22(UTC)  | סיבה: לא צויינה

thanks 2 תודות למשתמש orotem על הודעה מועילה זו.
הלך ב 07/12/2014(UTC), אמנון לנגי ב 16/04/2016(UTC)
מממן
Amtrak  
#2 נשלח : יום שלישי 02 אוקטובר 2012 11:04:57(UTC)
Amtrak


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/02/2004(UTC)
הודעות: 1,284
גבר
ישראל

תודות: 195 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים ב 129 הודעות
תודה רבה על הפירוט. עכשיו רק ריפרפתי עליו כי אני צריך לזוז לעבודה, אבל אני אשב ואקרא את הכל בעיון הערב.
יובלש  
#3 נשלח : יום רביעי 03 אוקטובר 2012 12:23:14(UTC)
יובלש


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 24/08/2009(UTC)
הודעות: 652
ישראל

תודות: 73 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים ב 90 הודעות

"שימו לב, באיטליה מפות נמכרות בחנויות טבק! כלומר חנויות שמוכרות סיגריות, טבק, עזרי עישון ומגזינים. לא יודע למה"

שמת לב איך קוראים לחברה שמייצרת את המפות?

while hiking in nature take nothing but pictures and leave nothing but footprints
orotem  
#4 נשלח : יום רביעי 03 אוקטובר 2012 15:04:22(UTC)
orotem


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/02/2008(UTC)
הודעות: 112

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות
יובל, זה לא שייך ליצרן המפות הספציפי הזה, מוכרים בחנויות האלה מפות של יצרני מפות אחרים גם כן.
קוראים להן חנויות טבק אבל הן מוכרות גם עיתונים ומגזינים (וזה כנראה הקשר למפות).
יובלש  
#5 נשלח : יום רביעי 03 אוקטובר 2012 15:43:36(UTC)
יובלש


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 24/08/2009(UTC)
הודעות: 652
ישראל

תודות: 73 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים ב 90 הודעות

אני דווקא כמעט בטוח שששמעתי פעם שזה כן קשור

והעובדה שליצרן המפות הזה קוראים טאבאקו אינה מקרית.

באתר החברה אומנם לא כתוב על כך במפורש אולם הם כן מציינים שהם לא מוכרים את המפות באופן עצמאי אלא רק לחנויות הנ"ל ולחנויות ספרים.

ובאשר לחנויות עצמן-השם טאבאקו הוא שם היסטורי זכר לאותם ימים שבהם אכן נמכרו בהם טבק (ומלח!) שני מוצרים שהיו מונופול ממשלתי ולכן נמכרו אך ורק בחנויות הייעודיות.

כיום נשאר רק השם ולמעשה הן משמשות כחנויות לעיתונים, ספרים, מפות, כרטיסי אוטובוס, כרטיסי חיוג (טלכארט), בולים, כלי כתיבה, וגם סיגריות. הנה הסבר על ההיסטוריה של חנויות טאבאקו

יובלש41185.5323263889
while hiking in nature take nothing but pictures and leave nothing but footprints
orotem  
#6 נשלח : יום רביעי 03 אוקטובר 2012 17:53:13(UTC)
orotem


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/02/2008(UTC)
הודעות: 112

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות
תודה, אני בטוח שקוראי הפורום יהנו מהמידע המועיל.orotem41187.5150231481
אמנון לנגי  
#7 נשלח : יום שישי 05 אוקטובר 2012 13:31:09(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,358
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 413 פעמים
קיבל תודה: 387 פעמים ב 272 הודעות
תודה על העדכון עומר. אני מת לעשות את השביל הזה
orotem  
#8 נשלח : יום רביעי 12 יוני 2013 22:08:43(UTC)
orotem


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/02/2008(UTC)
הודעות: 112

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות
לקראת עונת הטרקים הבאה עלינו לטובה, אני מעלה את הפוסט הזה שוב עבור כל המתלבטים. קחו אותו בחשבון - מאד מומלץ!
אני מתנצל שעדיין לא סיימתי את הכתיבה שלו...
inbarbo  
#9 נשלח : שבת 16 אפריל 2016 20:43:14(UTC)
inbarbo


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/02/2016(UTC)
הודעות: 2
ישראל

תודה רבה על השיתוף!
אנחנו רוצים לעשות טרק בצפון איטליה בחודש יולי, שיכלול קמפינג,
לכן המליצו לי על מסלול זה.
יש לנו 5-6 ימים לטרק, האם יש אפשרות לקצר את המסלול כך שלא יקח יותר מ-6 ימים?
או שכדאי לחפש מסלול אחר?

תודה רבה!
רביד  
#10 נשלח : יום ראשון 14 אוגוסט 2016 12:12:41(UTC)
רביד


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 13/08/2016(UTC)
הודעות: 5
ישראל

תודות: 1 פעמים
היי :)
מצטרפת לשאלה ששאלה inbarbo ובנוסף-

1. זה כנראה יהיה הטרק הראשון שלי בדולומיטים וראיתי שכתבת שלא היית ממליץ על טרק זה כטרק ראשון- עדיין אני רוצה לעשות אותו בגלל הבידוד והאפשרות לישון באוהל ולבשל לעצמך. עשיתי את שביל ישראל וטרקים בניו זילנד. עדיין היית ממליץ לא לעשות אותו? יש חלקים שהם באמת מורכבים ומצריכים יכולות טכניות בטרק? אם יש- אפשר לעקוף אותם ע"י בחירה בוריאנט אחר?
2. לאיזה שדה תעופה הכי קרוב/נוח להגיע?
3.קראתי את העלון של הטרק בקישור שצירפת- בימים הראשונים הם נותנים בערך 4 שעות הליכה ליום. ראית לזה איזושהי סיבה מיוחדת או שאפשר לאחד את הימים האלה כי אין לי 10 ימים..

תודה!
orotem  
#11 נשלח : יום ראשון 14 אוגוסט 2016 15:56:28(UTC)
orotem


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/02/2008(UTC)
הודעות: 112

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות

היי רביד,

קודם כל, אני מניח שאת מתייחסת רק לקטע של AV6 ולא למסלול המלא שמתחיל באוסטריה.
לגבי הקיצור, יש המון אפשרויות ולאו דוקא הייתי מתחיל בתחילת המסלול (ספאדה). למשל, נראה לי שהכי נוח מבחינת הגעה וגם אזור יפה ובאמת כייפי זה להגיע ל קללצו Calalzo (מאד קל להגיע מבלונו Belluno) ומשם לעלות (ברגל או במונית - יש ליד תחנת הרכבת - לבקתת פאדובה (רואים אותה בתמונה) ומשם להמשיך עם השביל. בקללצו אפשר להצטייד בהכל, יש כמה סופרים וחנויות ציוד טובות.
מהבקתה ובכל המקטע הזה עד לסיום הטרק יש מספר וארייאנטים שכולם יפים ומעניינים.

1. ההמלצה שלי לא התיייחסה לקושי בגלל קטעים טכניים, אין בעיה כזאת באמת. אלא בגלל הבידוד וחוסר בתמיכה לוגיסטית בקטעים ארוכים של המסלול. עצם זה שרוב הבקתות לא מאוישות (ולפעמים בכלל לא פתוחות) אומר שאת צריכה לדעת לדאוג לעצמך להכל. ויש מעט מאד אנשים על השביל, אם בכלל. אם את מרגישה מספיק בטוחה ביכולות שלך וביכולת להסתדר במצבי קיצון/חירום (לא עלינו) אז לא צריכה להיות בעיה. אני מקווה שזה לא נשמע מפחיד מדי. כי זה לא, רק צריך להיות מודע.
2. שדה תעופה הכי טוב לדעתי זה ורונה אבל יש גם את ונציה די קרוב לבלונו אבל הטיסות אליו בד"כ יותר יקרות.
3. לא רלוונטי אם את מתחילה כמו שהצעתי. הכי קל להגיע.

תהני, והרבה!
עומר.

נערך ע"י מנהל יום ראשון 14 אוגוסט 2016 18:50:14(UTC)  | סיבה: לא צויינה

thanks 2 תודות למשתמש orotem על הודעה מועילה זו.
אמנון לנגי ב 14/08/2016(UTC), רביד ב 15/08/2016(UTC)
משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.