ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

4 עמודים123>»
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
יענקל'ה סער  
#1 נשלח : שבת 27 ספטמבר 2008 23:40:22(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

 שמורת פורה לצומת דבירה - 11 ק"מ.

היום התחלנו שוב את השביל (חנלה ואני). לא ברצף, ולא בכוון מסוים. כל פעם יום, יומיים או יותר במקום שבו מזג האויר הכי טוב, והטבע בשיאו באיזור.

לא התחלנו בדן או באילת, אמרו שבצפון ירדו גשמים מקומיים. החלטנו להתחיל בכניסה לשמורת פורה (על כביש 40) וללכת עד צומת דבירה (אלונית).

מזג האויר היה נפלא. היום היתחיל עם טיפטוף קליל שנגמר אחרי 10 דקות. גילינו חצבים בשמורת פורה, הם לא היו כאן אף פעם. בעוד כמה שנים יהיו

עשרות או מאות. הלכנו דרומה וליד תל מילחה  - תצפית יפה על האיזור כולו מראש התל - נפתחו ארובות השמים והיורה ירד לנו על הראש.

עכשו ברור לי שאחת משתיים: הצפון זה כאן, או שהחזאים שיקרו , כהרגלם בעונת הגשמים. נרטבנו לחלוטין, חנלה ניצחה בתחרות החולצה הרטובה. 

במעלה נחל שיקמה דרומה מתל מילחה ערוץ הנחל מלא בצימחיה ירוקה רעננה. נראה תמוהה משהו, אפילו ביוב אין כאן לטפח את הצמחיה.

אחרי כחצי ק"מ נמצא מקור המים: חממה שבה מגדלים כל מיני חסות אקזוטיות, ועודף מי ההשקיה זורם לנחל....

יופי של טיול באחד הקטעים הפחות מרתקים של השביל, וגם השימחה (זוכרים אותה... גלמידי???) נהנתה ממסלול קל ורטוב...

yankale1739776.4400578704
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
מממן
גלמידי  
#2 נשלח : יום ראשון 28 ספטמבר 2008 00:43:00(UTC)
גלמידי


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 21/03/2006(UTC)
הודעות: 444

אני כאן.

יכול להיות שבחופשת סוכות נעשה את קטע בית אורן ירדנית.

כמובן כולל כולם.

יענקל'ה סער  
#3 נשלח : שבת 04 אוקטובר 2008 20:09:36(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

ממיתר ללהב - 11 ק"מ

המסע השני נמשך.

 הפעם אני מקפיד שנלך בדיוק לפי התוואי, לא מקצרים בכלום, לפחות לא אני. חנלה מקצרת מעט... אבל אנחנו נפגשים בסוף באותו מקום, וטוב שכך.  

שימחה רודפת אחרי כל דבר שזז, ציפורים, חומט תינוק, חרדון וכיוב'. הכלב שזמי צילם היום בפתח ביתו מבוגר מעט אבל כל הכבוד איך

שהוא הולך מדן ועד הכרמל, שימשיך כך. בנחל רימון, עשרה מטרים מגדר המערכת, ג'יפ של משמר הגבול דהר מכיוון צפון לראות מי שני השבחי"ם

שהולכים מצידה הלא נכון של הגדר. נרגעו רק כאשר צפו בנו במשקפת של חיידקים מצידו הצפוני של הואדי. אחר כך במורד הנחל ליד עץ החרוב

הבודד שבואדי (מישהו זוכר אותו?) מצאנו גפרורי "חרום", מכנסי ג'ינס, זוג גרבים ומחברת מסע שדפיה דהויים, אבל רואים שמישהו כתב בה. 

שרידי המדורה שהבעירו מטיילים במקום נשארו גם על עץ החרוב, ששרד את האש למרות המטיילים.  וגם בקבוקי פלסטיק לא מעטים, זה לא יפה.

 

במורד נחל רימון שלושה נערים בדואים רקדו על החמורים שלהם:

העלייה לחרבת רימון כדאית הנוף מלמעלה יפה:

 

ליד להב פגשנו 4 מטיילי יום  שהלכו בערך את המסלול שלנו. היתה להם מהדורה מיוחדת של צבי גילת (כריכה כחולה עם סמל צה"ל). 

חברת מפה נקטו ביוזמה מופלאה: כל חייל שמשתחרר מקבל מתנה את המדריך, עם הקדשה של אביגדור קהלני. כל הכבוד על הרעיון האדיר...

וישר כח על הבוחטה שהם עושים ויעשו.     השביל ליד להב זז מעט דרומה כ 500 מטרים מעקף, בגלל שכונה חדשה שנבנת בצד הדרומי של הקבוץ.

שווה לעלות לחרבת רימון שנמצאת ממש מעל השביל.

בסוף המסלול תפסנו גזלן וקינחנו במגנום שוקולד. מי שרוצה להתפנק במגנום או נוקאוט אז בשבתות מסתובב לו שלמה הגזלן באיזור  הטל.  שלו:

057-8592184/5  הוא נוסע עם זוגתו שהיא המוכרת. צלצלו והוא יגיע אליכם, כמו פיצה האט ז"א שלמה האט....

חג שמח.

yankale1739836.8693981481
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
יענקל'ה סער  
#4 נשלח : יום שני 13 אוקטובר 2008 02:28:53(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

מאיזור המכתש הקטן (על כביש 227) עד עין יורקעם - 13 ק"מ

השביל לא מפסיק להפתיע אף פעם. 

שימחה לא באה בגלל מעלה פלמ"ח, אולי יש לה פחד גבהים...? עדיף לי לא לדעת....

התחלתנו (חנלה ואני) את הבוקר בדימונה ועוזי נהג המונית היקפיץ אותנו (סלולרי שלו: 052-3557105). בחור על הכיפק עובד כמו חמור ומכיר את האיזור טוב.

מיד בתחילת העליה (שביל אדום) הצטרפו אלינו עורי ורובי (שני עורבים). כאשר ישבנו לאכול אחרי כמחצית השעה, היתה הרגשה שהם מחכים לשאריות.  

ההרגשה רק גברה כאשר בכל פעם שעצרנו להפסקה הם כבר היו במקום, העורבים הלקחנים... גם במיצד צפיר הם חיכו לנו.

אחרי שהתייאשו והבינו שלא יצא להם כלום, עזבו אותנו לנפשנו, לא לפני שהביעו את מחאתם בצעקות רמות.

רובי לפני שהסתלק ממיצד צפיר:

בדרך למיצד צפיר רואים בכיוון דרום מערב את הר צין הניצב עדיין במקומו... אבל לא להרבה זמן, בסוף הרוח והשיטפונות בנחל צין ישטפו גם אותו,

בדיוק כמו ששטפו את כל סביבתו ...

ממרומי 570 המטרים של מיצד צפיר צפינו על מישור ימין וראינו כיצד הבלון הענק בגודל של שני מטוסי ג'מבו, עולה לאויר. מראה מרשים מאוד. 

בירידה ממיצד צפיר נשמעו לפתע צעקות רמות מעלינו, חשבנו שאלה עורי ורובי שחזרו לעקוב אחרינו. אבל לא היה להם זכר.

הבטנו היטב לשמים הכחולים וראינו להקה של שקנאים (ככל הנראה) תופסת תרמיקה ועולה במהירות עצומה לגובה, ואז תוך דקה נעלמו בכיוון דרום.

תוך כדי מעופם הם "מדברים" ללא הפסקה, הייתי אומר צועקים..... עוד שלוש להקות שקנאים חלפו מעלינו בזו אחר זו. 

צפינו בהם במשקפת ומבנה התעופה שלהם נראה מסודר כמו החיילים ביום העצמאות בהר הרצל...

בראש מעלה ימין עשינו הפסקה ארוכה. התצפית מדהימה וגם ההד במקום מפליא באורכו. צרחתי בכל כוחי ושמענו את ההד במשך חמש שניות. 

לפי הפיזיקה שאני זוכר הקול עובר מרחק של כ 6 ק"מ בזמן הזה. גם חנ'לה ניסתה את קולה, איזה יופי. המשכנו במורד מעלה ימין לתחתית הנחל עד למפגש עם

נחל חתירה. גילינו עשרות חצבים בדרך. עד היום המקום הדרומי ביותר שבו ראיתי חצבים הינו צומת ערערה שבנגב. והנה יש מהם, והרבה אף דרומה מכך.

בחלק העליון של מעלה ימין (בירידה הלא נחמדה...) החצבים סיימו את הפריחה והגבעולים מלאים בהלקטים (זה הפרי של החצב), לעומת זאת בערוץ הנחל יש

עדיין פריחה של עשרות פרחים בשיא. סוג של מיקרו אקלים מקומי.

 צימחי המלוח החזירו לנו מעט מהמלחים שאיבדנו. חנ'לה אומרת: "איזה שיח מלוח עם עלים ענקיים..." לפני שהיספקתי לאמר לה שזה בכלל צלף,

היא ניסתה לקטוף עלה "ענק" אחד, ואופסס... הקוצים של הצלף היסבירו לה מי הם ומה שמם...

במפגש השבילים הירוק (נחל ימין) והאדום (נחל חתירה לכיוון מזרח) יש עץ ענק עם המון צל למנוחת צהרים (יש צורך בקוד אישי  על

מנת לקרוא את הפיסקה שבסוגריים). מבט נוסף על העץ ומתברר שאלה בכלל שני עצים. האחד עץ שיטה והשני טפיל דביל או בשמו הפופולרי הרנוג. 

הדביל מצליח להרוג את עץ השיטה בסופו של דבר ואז גם הוא מת. על הפריחה האדומה מתרוצצים יונקי דבש.

  

המשכנו למעלה פלמ"ח ומפל חתירה. המקום כמו תמיד מהמם, חנ'לה תפסה אותי בפוזה מוזרה של ריקוד על אחת המדרגות של המצוק.

הגענו לעין יורקעם. גם כאן עשרות חצבים שרובם סיימו את פריחתם. ומה שמדהים עוד יותר זו הפריחה של חבצלת הנגב. משטח של כמה מאות

מטרים רבועים של חבצלות. ברגע הראשון חשבתי שזו חבצלת החוף כי הפרח דומה להפליא אבל חוף לא ממש יש כאן ז"א חוץ מחוף עין יורקעם .

הינה החבצלת במלוא הדרה. כמו בחוף הים התיכון גם בחוף "עין יורקעם" הן נפתחות בשעות אחר הצהרים. כל פרח קוטרו כ 5-7 סנטימטרים, מראה מרהיב: 

 

חג שמח.

yankale1739774.9000810185
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
שימי  
#5 נשלח : יום שני 13 אוקטובר 2008 11:38:40(UTC)
שימי


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/10/2007(UTC)
הודעות: 408

אהבתי את סגנון הכתיבה אבל מה קורה עם תמונות נוזל לי ריר
יענקל'ה סער  
#6 נשלח : יום שלישי 14 אוקטובר 2008 16:02:37(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות
שימי יש לך תמונות.
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
יענקל'ה סער  
#7 נשלח : יום ראשון 26 אוקטובר 2008 19:44:01(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

ממושב בר גיורה - לבית הבד על כביש  375- 10 ק"מ.

ושוב השימחה נשארה בבית. הפעם בגלל שהסתבכה בקטטה עם כלב גדול ממנה פי שלוש. אין לה שום כבוד לגדולים, חטפה ממנו ביס אחרי שתקפה

את הענק . הביס הזה הישאיר אותה עם 15 תפרים במפשעה. לא שזה מפריע לה לרדוף אחרי חתולים אבל בפקודת הוטרינר היא לא יוצאת לטיולים

ארוכים בשבועיים הקרובים.

התחלנו את היום במחסום משטרה על כביש קרית גת בית גוברין - חסמו את הכביש ליד הפניה ללכיש ואמציה בגלל מירוץ אופנים כלשהו .

עשינו סיבוב דרך כביש 6, צומת נחשון, בית שמש, ובר גיורה. כל הכבישים היו עמוסים ברוכבי אופנים לעיתים 20-30 בקבוצה.

לא מבין למה דוקא את הכביש שבו נסענו חסמו... הגענו לבר גיורה והשארנו את הרכב בכניסה לישוב. את הדרך עד לשביל (על כביש 386)

גמענו בזריזות ופנינו דרומה. פעם ראשונה שניסינו את מקלות העץ "המשוכללים" שהוצגו בפורום הציוד. הם (המקלות) עשו יופי של עבודה ואני מרוצה מאוד. 

בירידה בשביל הכחול קיבלו את פנינו 4 צבאים. שניים מהן חלפו כמה מטרים מאיתנו בטיסה מהירה ממזרח למערב, אחת בוגרת והשני צבי צעיר,

רץ קופץ בעיקבותיה... עוד אנחנו מעכלים את החוייה המופלאה, ועוד שני צבאים "טסו" בקפיצות אדירות מעל הטרסות שבאיזור במרחק רב יותר מאיתנו. 

אין תמונות שימי. זה לא משהו שאפשר להספיק לצלם אלא אם מחכים במקום עד שהצבאים באים... אני בטוח שזה קורה כל יום...  

את המנוחה הראשונה עשינו בצל עץ אורן על גבי כריות ישיבה שהן ציוד חובה עבורינו. לא תאמינו מה עושה ספוג בעובי של 4 ס"מ במקום לשבת על אדמה או

סלע חשוף... זה כמו לשבת בסלון. לצד השביל חלפו לידנו כמה רוכבי אופנים (לא אלה מצומת לכיש...). המשכנו לעלות לחרבת דרבן.

במעלה זוג צעיר עם תינוקת בת כשנה וחצי. לא ראיתי שהם מצוידים במים. התברר שהאב מחזיק בקבוק מים בכיס, רק עבור התינוקת. מתברר שהם מבר גיורה.

המשכנו וירדנו לכיוון עין מטע. בדרך בין הקקטוסים זוג מפ"ת, בערך בגילנו. האישה עם מבטא יקי קל מאוד, ראתה את המקלות שלנו ושואלת:

"אתם מיקצוענים?  האם אלה מקלות להליכה נורדית...? " לפני 3 שנים ליד אילת שאלו אותי ילדים מה זה מקלות הסקי שלי?.. עכשו זה  הליכה נורדית

...אלק, מקלות עץ.... אבל הם עושים רושם ועבודה טובה גם. 

המשכנו לרדת, ומשמאל לדרך העפר המוליכה לעין מטע, מטע דקלים, זה המטע שבתוכו חנ'לה מצולמת . הגדר של המטע נושקת לשביל והמטע עצמו קרוב מאוד

אליו. שורות ארוכות של וושינגטוניות. בין השורות חשוך והאור מקצה שדרות הדקלים נראה כמו פתח מנהרה.... המטע שייך לאחד מתושבי מטע 

וזו משתלה של עצי נוי....הגענו לעין מטע. במקור היה צריך לקרוא למקום עין מטה כי הוא נמצא למטה, אבל שיבוש לשון: למטה (הישוב לפני 48 שהיה למטה ...)

הפך למטע, ועין מטה הפכה לעין מטע... מלא ילדים ליד העין. המשכנו על השביל האדום מערבה לעין תנור. היספקנו ללכת במים הקרים 

של עין תנור לפני שהילדים מעין מטע שטפו גם את עין תנור. שווה ללכת כאן באמצע שבוע כמו בכל מקום אחר....

במעלה הדרך לחרבת חנות רוכבי אופנים רבים דוחפים את האופנים שלהם ברגל. בחורה בשנות ה 40 המאוחרות לחייה אומרת לרוכב שגם הוא דוחף את אופניו :

"באוסטריה הייתי עולה עליה כזאת בקלות.... " חנ'לה ואני צוחקים... מעניין למה בעליה שלנו היא דוחפת את האופנים...

בחרבת חנות שוב המון מטיילים. אך זה לא מפריע לנו להנות מהפסיפס היפה במקום. ניסינו בעזרת כמה מהנדסים (מהטכניון) שהיו במקום לפענח

את כל האותיות בכתובת שבראש הפסיפס. המהנדסים נראה לי מתחזים, היוונית שלי הרבה יותר טובה משלהם והם לא עזרו לי לפענח את האותיות.

ובכל זאת היצלחתי לקבל מידע: הכתובת הינה הקדשה ותודה לאיש שתרם את הכסף לבנית הכנסיה. (תודה לדני גספר על המידע)

כל המבקרים מקפידים לכסות את הפסיפס באדמה לפני שהם עוזבים את המקום.  המשכנו לשולחנות הפיקניק שלמרגלות התל מול חרבת חנות.

רק חברי "חסמבה" יודעים שמתחת לתל שגובהו כ 6 מטרים טמון ראשו של ....גליית. כל המבקרים במקום מפסידים את האטרקציה המהממת הזו...

הגבהנו את התל בשתי אבנים נוספות.

אחרי ארוחה טובה המשכנו על דרך הקיסר. הדרך נבנתה על ידי הרומאים בשנת 132-133 לספירה ולא במקרה. הקיסר (הוא הקיסר אדריאנוס)

הגיע לא"י על מנת לעשות סדר במקום היחידי באימפריה שהיה בו בלגן באותה עת, ז"א מרד בר כוכבא. על מנת להגיע עם חילותיו לירושלים סללו עבורו

דרך שעברה מאשקלון לירושלים. ושרידי הדרך הזו הם דרך הקיסר על כביש 375. יחסית לדרך בת כ 2000 שנה רמת התחזוקה שלה מעולה...

מצבה טוב יותר מכל דרך של מע"ץ.... יחסית לגילה... בדרך הקיסר תפס אותנו גשם לא חזק אבל בלתי פוסק. ובתחרות החולצה הרטובה לא היה הפעם מנצח מובהק,

שנינו נצחנו... והמקלות הצילו אותנו בירידה על הסלעים החלקלקים....

מבית הבד תפסנו טרמפ עם בחור נחמד מנתיב הל"ה שסיפר לנו כי שבוע לפני כן, הלך באיזור זה על השביל בחור נוצרי אדוק עם צלב גדול בידו...

אני חושב שבעוד שנים לא רבות הצליינים ילכו בקבוצות גדולות מנצרת, לכנרת, לירדנית הר תבור ולירושלים.....כמו בשביל הצליינים בספרד...

הטרמפ הביא אותנו לתוך בר גיורה. התארחנו אצל אהרון שריג לכוס קפה ועוגה. הוא איש יקר עם סיפורים למכביר, איש שפותח את ביתו וליבו לאורחים מהשביל.

עוד יום נהדר על השביל הסתיים לו.

yankale1739774.9023032407
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
Sureal  
#8 נשלח : יום ראשון 26 אוקטובר 2008 23:07:25(UTC)
Sureal


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2005(UTC)
הודעות: 816
גבר
מיקום: Petah Tikva

יפה מאוד יענקלה , נהניתי לקרא , זה מחזיר אותי קצת למקומות ההם.

 

bartalmo  
#9 נשלח : יום שני 27 אוקטובר 2008 22:58:42(UTC)
bartalmo


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 02/09/2008(UTC)
הודעות: 22

באיזו נקודה על המפה נמצאת הכניסה לשמורת פורה, האם יש שם מקום

 להחנות את הרכב או שצריך הקפצה נניח מבית קמה

אשמח להתעדכן

מוטי

יענקל'ה סער  
#10 נשלח : יום שני 27 אוקטובר 2008 23:46:28(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

יש מגרש חניה בכניסה לשמורה הירידה מכביש 40.

yankale1739748.8659375
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
LiorEl  
#11 נשלח : יום שני 27 אוקטובר 2008 23:52:39(UTC)
LiorEl


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 18/01/2008(UTC)
הודעות: 592

נחמד ומעניין לקרוא את החוויות שלך מהשביל,
אני אמשיך לעקוב..
יענקל'ה סער  
#12 נשלח : שבת 01 נובמבר 2008 18:14:33(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

היום אין מסלול. אבל יש שימחה שחזרה להתרוצץ בטבע אחרי הקטטה שבה הסתבכה לפני שבועיים ונזקקה להמון תפרים.

הלכנו לחפש פטריות ביער דבירה. לא מצאנו כלום, ככל הנראה עדיין מוקדם. אחרי הגשם הבא אולי יהיו. אבל מצאנו סתוניות ובני חצב והר מלא חלזונות.

לא חלזונות בודדים אלא הר מלא בזוגות לוהטים ושלישיות גם.

שימי: זו ממש פריצות.....  ובגלל זה אין תמונות.....

פגשנו שביליסט על הכביש בין דבירה ללהב. הולך לבד בלי שותפים, חמוד. בידו מקל עשוי מענף, עדיף על כלום...

yankale1739753.6670486111
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
Sureal  
#13 נשלח : יום ראשון 02 נובמבר 2008 02:25:34(UTC)
Sureal


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2005(UTC)
הודעות: 816
גבר
מיקום: Petah Tikva

זמן טוב לפטריות הוא יום שמשי וחמים לאחר יום גשם. היום יש לא מעט עולים מחבר העמים שיוצאים בארבע-חמש לפנות בוקר ליערות אחרי יום גשם , רק בשביל להקדים את כולם ולזכות בכל השלל לבדם. אני כבר מזמן התייאשתי , כי אין לי כוח לקום כל כך מוקדם. פעם שכן היה לי כוח הייתי אוסף דליים שלמים ביער בלפור שליד מגדל העמק.

אני מקווה שאתה מכיר את הסוגים האכילים.

יענקל'ה סער  
#14 נשלח : יום ראשון 02 נובמבר 2008 14:28:10(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

ואתמול היה יום כזה אחרי שלשה ימי גשם. כן גם אני זוכר את סוף שנות ה 80 ותחילת שנות התישעים כאשר ביער להב, היינו קוטפים כמויות ענקיות של פיטריות,

לא דליים אלא פח פלסטיק של 100 ליטר ויותר. אכן מאז העליה מחבר העמים הכמויות הולכות ופוחתות 

ננסה אחרי הגשם הבא שוב. השמועה אומרת שביער קרית גת יש הרבה.... עולים  

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
Sureal  
#15 נשלח : יום ראשון 02 נובמבר 2008 21:23:40(UTC)
Sureal


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2005(UTC)
הודעות: 816
גבר
מיקום: Petah Tikva

לכל מקרה , רק לצורך הבהרה , אין לי שום דבר נגד עולי חבר העמים (אם מישהו מהקוראים אולי בטעות הסיק כך מתגובותי) , מסיבה עיקרית אחת , שגם אני עולה משם, אבל כבר לא קוטף פטריות.

 

יענקל'ה סער  
#16 נשלח : יום ראשון 02 נובמבר 2008 22:14:36(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

מצטרף לסוריאל. אבל לצורך הגילוי הנאות יש לי רק דבר אחד נגדם:

שישאירו קצת פיטריות גם לילידים.......

ובאביב יוצאים לצוד פיטריות כמהין....

 

yankale1739754.8025347222
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
יענקל'ה סער  
#17 נשלח : יום רביעי 05 נובמבר 2008 15:29:34(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

ערד - באר אפעה 17.5 ק"מ

השימחה החלימה לחלוטין מקרב המגע, והיא שוב מטיילת אתנו על השביל.

כאשר עשיתי את השביל ברצף הלכתי במסלול "הישן" מבאר אפעה לערד. כל הדרך הישנה על דרך עפר. אתמול היתה לי הפתעה נעימה לחזור וללכת באיזור בנחל כנפן.

יישר כח לדני גספר על השינוי שנעשה בימים שהוא עוד היה בחברה להגנת הטבע.

למי שמודד את מסלול השביל מערד לבאר אפעה אורכו כ 25 ק"מ. הסיבה להפרש נעוצה בכך שהחלטנו לוותר על הקטע שיורד לנחל יעלים כ 200 מטר הפרש גובה,

ואח"כ עולה לראש זוהר לתצפית יפהפיה וממשיך לעלות לאותו גובה בו החל בכניסה לערד. אם לא התצפית מראש זהר לכיוון הערבה, ים המלח והרי אדום,

הייתי מגדיר את הסיבוב לנחל יעלים וראש זוהר PUD )Pointless Up and Down)...אך התצפית מראש זוהר יפה מאוד.

בכל מקרה אני לא ממליץ למטיילי יום לעשות 25 ק"מ, בייחוד שבנחל קינה וחימר ההליכה מאוד לא נוחה ומדלגים בין ועל חלוקי נחל. אבל על כך בהמשך.

את הרכב השארנו בערד ליד מפעלי לוכסמבורג.

קבענו עם אלי נהג המונית מערד שיאסוף אותנו בסוף היום. הטלפון שלו למי שמעונין 052-2889579

עלינו לכיוון המנחת על דרך עפר (סימון ירוק) ומשם התחברנו לשביל ישראל אחרי ק"מ נוסף. עוד שני ק"מ על דרך עפר והגענו לשביל השחור שיורד לנחל כנפן,

עדיין דרך עפר. השימחה כבר הספיקה לעבור לפחות 8 ק"מ עד הנקודה הזו, אין לה רגע מנוחה.

בתחילת הירידה לנחל כנפן הנוף אינו מגלה כלום על מה שצפוי בהמשך הדרך. התצפית מגובה של כ 80מ' מעל הערוץ נחמדה:

הירידה לערוץ מעט תלולה אבל קצרה. כאשר יורדים לערוץ  ריח של זעתר אופף את ההולכים. עשרות ומאות שיחי זעתר בערוץ והריח שלהם משגע.

החצבים שסיימו לפרוח לפני מספר שבועות, מוציאים עלים לאגור מזון לשנה הבאה. יש חצבים בודדים עם הלקטים אך הם נמצאים רחוק יותר במורד הנחל. הנה 

כמה חצבים בתוך שיח זעתר:

אחרי כק"מ בתוך הערוץ היפהפה עצרנו למנוחה, ז"א חנ'לה ואני, השימחה ממשיכה להתרוצץ ולנסות לתפוס חרדונים צפרים וכל מה שזז, אשרי המאמינה....

מזל שהוצאנו ארוחת בוקר אז היא באה לבקש גם ובהזדמנות זו נחה מעט וגם שתתה.

כעבור כמה דקות נצפו בראש הנחל שני שביליסטים. הם כק"מ מאיתנו אבל רואים שהם מתקדמים מהר. לקח להם 15 דקות והיגיעו אלינו, עצרו לשתי דקות לשיחה קצרה.

שני החיילים המשוחררים יצאו מדן ב 1.10. בחגים ושבתות הם לא הולכים (תעשו חשבון

מה הקצב שלהם...). בבוקר יצאו מערד והם מתכוונים להגיע למיצד תמר.... בקושי הספקנו

 לאחל להם דרך צלחה והשניים הכניסו להילוך שישי ונעלמו מאחורי העיקול.

המשכנו בירידה המתונה בערוץ והנחל פשוט יפה. הצוקים מעלינו גובהם כ 60-80 מ'. מדי פעם הנחל נכנס לתוך הסלע והולכים במיקרו קניון שגובהו 2-6 מטרים.

גבי מים לאורך כל הדרך מעידים על השיטפון משבוע שעבר:

בשלב מסוים הערוץ הופך לקניון די גבוה (10-12 מ') והשביל עולה מעליו:

 

על צלע ההר נצפה עדר כבשים ועיזים. לא ברור לי מה הן אוכלות דווקא על צלע ההר אבל שני הרועים (רועות???) ככל הנראה ממתינים לפגישה עם רועה אחר שהיגיע

מההר מאחורנו עם העדר שלו. בכל מקרה המראה יפה:

ההליכה בנחל כנפן היפה סבירה למרות שפה ושם מדלגים על חלוקי נחל. בכל מקום עקבות של חיות קטנות וגדולות שבאו לשתות מהגבים. אפילו נחש פגשנו בדרך.

לא ברור איזה. אולי עכן צעיר... לא הספקנו לצלם כי עד שכיוונתי את המצלמה הנחש שאורכו כמטר נעלם בתוך גומחה מתחת לסלע, בפיתולים מהירים על צידו....

כאשר נחל כנפן מסתיים ונכנסים לנחל קינה רחב הערוץ ואח"כ לנחל חימר פני השטח ממש לא נוחים להליכה.

מצאנו את עצמינו מדלגים בין ועל חלוקי נחל לרב. זה ממש לא עזר לקצב ההליכה או לרגלים. עקבות השיטפון הגדול שהיה כאן לפני כשבוע ניכרים בכל מקום.

יש בוץ במקומות לא מעטים ואפילו שלוליות למרות הזמן שעבר. אפשר לראות שהמים הגיעו במקומות מסוימים לגובה של מטר ויותר.

הגענו לצוקי נחל חימר והמקום מרשים מאוד:

במורד נחל חימר פגשנו מודדים ממשרד החקלאות שניסו לאמוד על ידי מדידה של מקומות רטובים שבנחל את הספיקה בערוץ בזמן השיטפון.

המידע חשוב לצורכי תיכנון הגנה בפני שיטפונות בישובי הערבה. מיד אחרי כן, ליד מחצבה נטושה מצאנו את זה:

 

: מי שרוצה לקרוא על Arpal שיגגל את זה. ככל הנראה הצבא או גוף ביטחוני אחר בדק כאן (ב 19.10.08 , היתה מדבקה על החלון המרוסק עם התאריך)

את עמידות החלונות האלה לפיצוץ. חבל רק שהם הישאירו את זה בשטח. אני מקווה שהם יסלקו את זה בקרוב מאוד.

ביציאה מערוץ נחל חימר צילמנו את עיקבות השיטפון (להבדיל מעיקבות החיות בשירשור האחר). זה אגם של בוץ:

במפגש עם כביש 258 חיכינו למונית. אלי שלח את אישתו, שגם היא נהגת מונית, לאסוף אותנו. קשה להתעלם מהידים שלה ... מי שיצא לו לנסוע איתה יבין ...

 עוד יום נפלא על השביל ומזג אויר מעולה היסתיים.

yankale1739836.8459259259
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
mark  
#18 נשלח : יום ראשון 09 נובמבר 2008 00:32:39(UTC)
mark


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 11/10/2008(UTC)
הודעות: 810

יענקלה, אני רואה שאתה הולך עם כלב. איך הכלב שורד ? אני מאוד חושש ללכת עם הכלב שלי.
יענקל'ה סער  
#19 נשלח : יום ראשון 09 נובמבר 2008 00:54:55(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

לשימחה יש כושר קרבי, לא כמו לי... היא מסתדרת מצוין. היא מטיילת הרבה ורגילה לשטח. יש כאן שירשור על כלבים על השביל  תהנה

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
יענקל'ה סער  
#20 נשלח : יום שני 17 נובמבר 2008 01:29:42(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,721
גבר
ישראל

תודות: 281 פעמים
קיבל תודה: 559 פעמים ב 389 הודעות

ערד - נחל יעלים - מצפה זהר - נחל אבוב - 10 ק"מ

קטע שעשינו אותו בעיקר בגלל נחל אבוב. הקטע מערד דרך נחל יעלים היה מעניין רק בגלל...... שימחה. בירידה בנחל יעלים גילתה ריח של שפני סלע.

לקח לה 10 שניות לטוס במעלה המדרון התלול כ 30-40 מטרים לכיוון המערות שבהן מתגוררים השפנים. השפנים  לא היו בבית... 

אחרי כמה דקות היא גילתה אותם במורד הנחל אבל כשמם כן הם, ברחו והסתתרו מתחת לסלע ענק.

העליה לכיוון רוג'ום זהר תלולה אך קצרה :

וכך גם לכיוון מיצד זהר. שני המיצדים היו חלק מקו ההגנה של האימפריה הרומית (LIMES).

בור המים ברוג'ום זהר יפה. אחרי מיצד זהר דרך העפר לא ממש מלהיבה. שיירות ג'יפים קורעות את המדבר, אני מעדיף גמלים...

מה שהכי מרשים בקטע זה הוא הנוף מראש זהר. אבל בשביל הנוף הזה לא צריך לרדת 220 מ' מערד ואח"כ לעלות חזרה והכל ביחד 7 ק"מ.

אם לא רוצים לוותר על הנוף הזה, אפשר ללכת מהמנחת של ערד על השביל, ללכת לראש זהר, הכל באותו גובה, לחזור לשביל וסה"כ 3 ק"מ בשני הכיוונים. 

למי שהולך מערד לבאר אפעה אפשר לוותר על הירידה לנחל יעלים.

מראש זהר ירדנו לנחל אבוב. מסלול לא ארוך אבל יפה מאוד. מצוקים משני הצדדים וכמה מפלים נחמדים. שימחה לא יכלה לרדת חלק מהם וירדה אותם על הידים שלי.

 

גם כאן כמו בכל מקום בנגב, עדרי הכבשים והעיזים לא מוותרים על אף סנטימטר של מצוק.

בדרך פגשנו 4 משפחות שירדו את הנחל, אחת האמהות הלכה עם תינוק בן פחות משנה. בכמה מקומות היתה ממש סכנת נפשות לשתיהן,

לא הבנתי למה הם בכלל הגיעו לשם. חפשתי קצת מידע על המסלול וגיליתי שבאתר של משרד החינוך הם מגדירים את המסלול הזה כקל ומיועד למשפחות

בסה"כ עוד יום יפה עם מזג אויר אידיאלי.

שימי: התמונות תעלנה מאוחר יותר...

yankale1739769.7751736111
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
משתמשים הצופים בדיון זה
4 עמודים123>»
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.