שלום לכולם,
בעצת הפורום - כרגיל - יצאנו לטרק סביב Parc Vanoise לפני כשבועיים. הלכנו במסלול של שישה ימים, קצת בשונה מרוב מה שכתבו כאן עד כה.
אז להלן הדיווח :-) מקווה שיועיל במשהו למישהו. המון המון המון תודה לכל מי שכתב כאן על המסלול ועזר לנו להגיע אליו, ולהגיע מוכנים.
כללי:
האמת שמלכתחילה די "התפשרנו" על הטרק הזה - חשבנו על נורבגיה, חשבנו על טיול אופניים בגרמניה, אולי על הדולומיטים שוב, ובסוף בגלל שהיינו צריכים משהו קצר ופשוט לארגון ולא נותר לנו הרבה זמן, בחרנו באופציה הזו כסוג של ברירת מחדל.
אבל איזו פשרה נהדרת זו הייתה. הלכנו כבר ב-Tour du Mont Blanc, ב-Everest Base Camp, ב-Alta Via 1 וב-Via Alpina בבוואריה, והאמת היא שמבין כל השבילים האלו - הכי הכי הכי נהנו מהטרק האחרון ב-Parc Vanoise.
פשוט מאוד: נופים מהממים, שביל גובה אמיתי שכמעט לא יורד מתחת ל-2200 מ', בקתות מבודדות וגבוהות, והכי כיף - שזה "פארק" כמעט פשוטו כמשמעו. ברוב הימים לא רואים שום עיירה או סימן לציוויליזציה, אתה באמת מקבל את התחושה שאתה הולך בפארק אחד גדול ומרהיב, ובכל כיוון אפשרי יש נופים מטמטמים מסוגים שונים. מצטרפת לכך גם העובדה שמדובר בשביל די קל ונוח להליכה, והימים לא ארוכים מדי (ראו פירוט בהמשך). באמת החיסרון היחיד של הטרק זה כמה שהוא קצר - סיימנו אחרי שישה ימים בתחושת עצבות כבדה של "מה, כבר נגמר?".
הגעה:
מכל מיני סיבות, החלטנו לשכור רכב במקום להגיע בתחבורה ציבורית משדה התעופה. בגלל שטסנו לאיטליה, הגענו לפארק מדרום-מזרח, ולכן נסענו ל-refuge de l'Orgere. יש שם חנייה די גדולה ממש על השביל, וניתן להשאיר את הרכב למשך כל השבוע בלי שום בעיה. לחילופין אפשר גם להשאיר את הרכב בסביבות refuge de Plan Sec, אבל שם למיטב הבנתי החנייה מרוחקת כחצי שעה הליכה מהשביל (לא כזה נורא). לבאים מצפון-מערב, כמובן שהאופציה ההגיונית ביותר היא לחנות באיזור Pralognan, אבל אני ממליץ להמשיך על כביש העפר שיוצא לכיוון דרום לעבר les Prioux כדי לחסוך קצת מההליכה המשעממת ובעיקר קצת מהפרשי הגבהים.
לגבי המחיר, עשינו חישוב שהלוך-חזור לשני אנשים בתחבורה ציבורית זה בסביבות ה-200 יורו, ככה שהעלות של השכרת רכב ודלק היא לא גבוהה יותר בצורה *משמעותית*. מה שכן, חשוב לזכור ש: (1) באיטליה לפחות כמעט כל הכבישים המהירים הם כבישי אגרה, והעלות לנסיעה ארוכה הלוך ושוב יכולה להגיע לכמה עשרות יורו, ו-(2) רוב אמצעי הניווט יקחו אתכם מאיטליה לצרפת דרך ה-Fréjus Road Tunnel. כשהגענו לשם הסתבר לנו שהמעבר במנהרה עולה 40(!) יורו לכיוון אחד, או 50 יורו הלוך-חזור במידה ואתם חוזרים תוך 7 ימים או פחות (חשוב להגיד בכניסה שאתם רוצים כרטיס הלוך-חזור כזה). אפשר גם לעקוף את המנהרה הזו, אבל זה כנראה מאריך את הנסיעה בכשעה-שעתיים.
הבקתות (ואוכל ומחירים והזמנות):
הפתעה נעימה שחיכתה לנו היא שחלק מהבקתות על המסלול הן חדשות לגמרי! ספציפית, refuge du Col de la Vanoise ו-l'Arpont נפתחו ממש לפני כמה חודשים (באותו מיקום כמובן, אבל מבנים חדשים לגמרי), וגם refuge Peclet-Polset היא יחסית חדשה ומודרנית. לעומתן, refuge de La Valette ו-La Fournache (וגם Plan Sec הסמוכה לה, שרק עצרנו בה לצהריים) הן בקתות מהדור הקודם. זה בא לידי ביטוי למשל בשירותים (קליעה למטרה מול אסלה), מקלחות (צריף בחוץ או חדר מקלחת בפנים), וכו'. זה לא שיש יותר מדי בחירה בין הבקתות כמובן, אבל נחמד לדעת מה מצפה לך בכל יום, למשל כדי לתכנן את המקלחות...
המחירים אגב די אחידים, ועומדים על כ-50 יורו לאדם ללילה בחצי פנסיון. אנחנו הבאנו איתנו ארוחות בוקר ולכן שילמנו כ-40 יורו ליום כ"א. ארוחת צהריים תעלה כ-8-13 יורו נוספים.
לגבי האוכל עצמו, ארוחות הבוקר הן די בסיסיות וכוללות קצת לחם, קצת ממרחים, וקצת שתייה. בבקתות היותר מפנקות ראינו שמגישים גם דגני בוקר למיניהם. אנחנו כאמור בחרנו להביא איתנו קצת שיבולת שועל, תמרים ופירות יבשים לארוחת בוקר. בכל הבקתות ללא יוצא מן הכלל יש מטבח לשימוש עצמי, הכולל גז, סירים, סכו"ם וצלחות. לארוחת צהריים, בניגוד לטרקים אחרים שעשינו, אין כל כך אפשרות לעצור בבקתות בדרך, לכן צריך לסחוב על הגב קצת נשנושים כדי להשביע את הבטן (או לקנות פיקניק בבקתה בבוקר). בפועל הימים הם יחסית קצרים כך שזה לא מהווה בעיה, לרוב אכלנו "ארוחת ארבע" קטנה כשהגענו לבקתה של הערב וזה הספיק לנו. ארוחת הערב עצמה מורכבת מ-4 מנות: מרק לפתיחה, מנה עיקרית, צלחת גבינות, וקינוח. שוב בבקתות המפנקות יגישו לכם גם צ'ייסרים home-made בסיום הארוחה, בדרך כלל בחוץ בליווי סיגריות. מי שצמחוני יכול לומר מראש למטבח, אבל שלא יצפה לגדולות ונצורות: בדרך כלל פשוט תקבלו חביתה בתור המנה העיקרית (למרות שהיו לילות שהמנה העיקרית הייתה צמחונית מלכתחילה, כמו הלזניה ב-refuge de La Valette).
אנחנו הזמנו מראש את כל הבקתות דרך האתר המאוד נוח הזה: https://www.refuges-vanoise.com תמורת תשלום מראש של 10 יורו לאדם ללילה בכרטיס אשראי. בכל הבקתות ההזמנה עברה חלק, והם קיזזו את המקדמה הזו מהחשבון אפילו בלי שביקשנו. במיוחד בשיא העונה כמו אמצע אוגוסט, ובסופי שבוע, ובבקתות שקרובות ל-Pralognan, לא הייתי לוקח צ'אנס ומזמין מראש. אני בהתחלה חיכיתי עם זה כמה ימים, עד שראיתי (באתר לעיל) שאחת הבקתות התמלאה יום לפני שהיינו אמורים להגיע אליה, והחלטתי להזמין הכל וזהו. במיוחד בבקתות הישנות יותר, כלומר אלו שלא שופצו לאחרונה, יש יחסית מעט מקומות והן בהחלט יכולות להתמלא. והיות וימי ההליכה הם קצרים יחסית, סביר להניח שתגיעו לבקתה הרבה לפני רדת החשיכה, ובמצב כזה (וזו ספקולציה אישית בלבד) לא בטוח שיסכימו לקבל אתכם אלא ישלחו אתכם בכבוד לרדת מההר.
refuge de Peclet-Polset
מזג אוויר והאווירה על המסלול:
אנחנו הלכנו ממש באמצע אוגוסט. מזג האוויר היה נפלא למשך כל הטיול, למעט יום אחד באמצע שהיה גשום בבוקר ומעט ערפילי בהמשך. מצד שני, שבוע לפני שהגענו היה חורפי לגמרי ואפילו ירד שלג על השביל במקומות הגבוהים שלו. אז אם זה לא ברור עדיין, חובה להגיע מוכנים לכל תרחיש גם באמצע הקיץ. בכל אופן גם בימים הקיציים שזכינו להם, במקומות הגבוהים היה די קריר והתלבשנו היטב. הבקתות ברובן גם כן נמצאות יחסית גבוה (כ-2400 מ') ובכולן היה די קר בערבים, ובשביל לצאת החוצה היה צריך להתלבש ממש ממש חם.
ביומיים הראשונים של ההליכה (עד שחלפנו על פני Pralognan) השביל היה ריק יחסית, כנראה כי עשינו ווריאנט קצת פחות פופולרי (אבל יותר ארוך) שלו, ראו פירוט בהמשך. לעומת זאת החל מ-refuge du Col de la Vanoise השביל נהיה עמוס יחסית, וגם התחלנו לראות את אותם אנשים יום אחרי יום על השביל ובבקתות. אני מנחש שזה בעיקר בגלל שהגענו באמצע אוגוסט, ובתקופות אחרות השביל כנראה פחות עמוס. בכל מקרה זה לא פוגם בהנאה כמעט בשום צורה שהיא, תוך שעתיים אנשים מתפזרים לאורך השביל לפי הקצב הטבעי שלהם ואפשר להרגיש יחסית לבד עם הטבע.
ההמונים שעולים בשביל מפרלוניין
ציוד:
לשמחתי אנחנו ממשיכים במסורת של הקטנת התיקים והמשקל על הגב מטיול לטיול. לשביל הזה יצאנו עם תיקים של כ-35 ליטר, וסחבנו כ-7-8 ק"ג ברוטו כל אחד, כולל ליטר מים, ארוחות בוקר ונשנושים לדרך, ואפילו טאבלט (לסרטים). כמובן שזה עזר להגיע עם רכב לטרק, כי אז אפשר להשאיר בו את כל מה שלא צריך להליכה עצמה וזה בקלות מוריד קילו-שניים מהגב. לגבי מים, למרות מה שכתבו כאן, אי אפשר לגמרי לסמוך על זה שתוכלו למלא מים כל עשר דקות מנחל אחר. בחלק מהמקומות המים אף היו די עכורים ולא נעימים לשתייה (לא מזוהמים אבל פשוט מעורבבים בהרבה חול). לכן מי שהנושא קרוב לליבו, ממליץ למלא מים בבקתה בבוקר וזהו. כמו כן קחו בחשבון שימי ההליכה הם די קצרים, ומגיעים לבקתות יחסית מוקדם, אז כדאי לדאוג לפעילות פנאי כלשהי. ברוב הבקתות תוכלו למצוא קלפים ואף משחקי קופסה מתקדמים יותר, אבל הם כנראה יהיו בצרפתית...
חובה חובה חובה לצאת עם מפה למסלול, השבילים אומנם די ברורים ומסומנים היטב רוב הדרך, אבל בהחלט היו כמה פיצולים פה ושם שהיינו צריכים להיעזר במפה כדי לעלות על השביל הנכון. אנחנו יצאנו עם מפה של 1:50,000 שמכסה את כל המסלול (ואף הרבה יותר ממנו), זה נוח אבל יש מקומות שקצת קשה לקרוא את השטח בגלל צפיפות קווי הגובה. למי שזה חשוב לו, ראינו מפות של 1:25,000 אצל אנשים אחרים והן ממש מרשימות (יש אחת שמכסה את כל השביל, למעט היום בין col de la Vanoise ל-l'Arpont. בשביל היום הזה בלבד צריך מפה נוספת).
לשימושכם, מצ"ב לינק למפה של המסלול כולו באיכות גבוהה: https://dl.dropboxusercontent.com/u/16334666/ParcVanoise_map_highres.jpg , ובאיכות טיפה יותר נמוכה: https://dl.dropboxusercontent.com/u/16334666/ParcVanoise_map_small.jpg . סליחה על האיכות והקיווצ'וץ' של המפה, צילמתי את זה במצלמה רגילה אחרי הטיול...
המסלול:
אנחנו בחרנו ללכת שישה ימים, בדיוק על פי המסלול שמתואר כאן תחת "6 day itineray":
http://english.vanoise-parcnational.fr/fr/hiking-and-leisure-activities/323.html
בעיקרון, ההבדל לעומת המסלול של שבעה ימים הוא שלא עברנו ב-Pralognan (יתרון בעיניי: הרבה שינויי גובה ללא סיבה, וקצת סיפור למצוא מקום לינה שם). ההבדל לעומת המסלול של ארבעה ימים הוא שלא חוצים את col d'Aussois, מה שחוסך את היום הארוך הזה, אלא מקיפים אותו ממערב. עם זאת יש אפשרות במסלול שעשינו לעלות ל-col de la Masse בגובה 2930 מ', ואף להמשיך לפסגה Rateau d'Aussois בגובה 3130 מ', כך שמי שמחפש אתגרים ונקודות תצפית גבוהות - ימצא זאת גם במסלול הזה.
אנחנו הלכנו במסלול עם כיוון השעון, כפי שממליץ האתר וכפי שהומלץ בשרשור הזה. בדיעבד אני חושב שזו הייתה החלטה נכונה, היו הרבה עליות/ירידות שבהן שמחנו להיות בצד העולה/יורד ולא להיפך, ומבחינת נופים, זה בהחלט משאיר את החלק הטוב ביותר לימים האחרונים במסלול.
להלן פירוט הימים. הפרשי הגובה לקוחים מהאתר לעיל, את הזמנים אני רושם על סמך השלטים בשטח כי הסתבר לנו שהזמנים באתר לא מאוד מדוייקים. בפועל כמעט תמיד הקדמנו את הזמנים האלו, או לכל הפחות עמדנו בהם...
יום ראשון, מ-refuge de l'Orgere (גובה 1935 מ') ל-Peclet-Polset (גובה 2474 מ'). מעלה 850 מ', מטה 325 מ', 4:00 שעות.
הגענו לחנייה בצמוד לבקתה בסביבות אחת בצהריים, יצאנו וקצת נבהלנו מהקור, התלבשנו היטב ויצאנו לדרך. השביל מתחיל משמאל לכביש שבו הגענו, ומיד מטפס בתלילות עד לחיבור עם ה-GR55 (כ-1:45 שעות) ובסופו של דבר למעבר ההרים הראשון שלנו, col de Chaviere (עוד כשעה). כל אותה העת מלווה אותנו השפיץ המרשים של Aiguille Doran. מה-col כבר אפשר לראות באופק את הבקתה הקרובה, אבל קודם מחכה לנו ירידה תלולה וחלקלה מלווה ב"שלוגיות", ובהמשך גם שדה רוג'ומים מפתיע ומדליק. כעבור כשעה ורבע מה-col מגיעים לבקתה הדנדשה, שמנצנצת למרחקים בזכות כל הפאנלים הסולריים שלה. לפנות ערב יצאנו לחפש את lac Blanc שנמצא צפונית-מערבית לבקתה, ואמור להיות במרחק של כ-20 דק' ממנה, אבל כנראה בגלל שילוב של עייפות וקור לא הצלחנו למצוא אותו וחזרנו על עקבותינו. לא נורא.
יום שני, מ-refuge de Peclet-Polset ל-la Valette (גובה 2590 מ'). מעלה 875 מ', מטה 760 מ', 4:45 שעות.
מתחילים את היום בירידה לעמק שבסופו Pralognan (אבל לא מגיעים עד אליה), הליכה נוחה ונעימה, אבל הנופים היפים יותר נמצאים דווקא מאחורינו. כעבור כשעה וחצי מגיעים ל-Roc de la Peche ועוצרים לשוקו/קפה של בוקר בצירוף חטיפי אנרגיה. לכאן מגיע שביל רחב ועמוס במטיילים שמגיעים מכיוון Pralognan, כנראה לטיול יום באיזור. אנחנו עוזבים את ההמון, לפחות לעוד יום אחד, ועולים מערבה אל עבר הקרחונים. השביל ממשיך להתנדנד קצת מעלה-מטה במשך שעתיים וחצי, עד העלייה התלולה האחרונה אל עבר refuge de la Valette (עוד כ-45 דק'). הזמנו מרק לשניים, קיבלנו סיר שיכול להספיק לגדוד שלם, ואחרי האוכל יצאנו לגיחה קצרה מערבה ל-Roc de la Valette. השביל לשם לא מסומן, אבל אם יורדים קצת מהבקתה לכיוון Pralognan מגיעים לצומת שבילים משולטת, ושם ניתן לראות שביל חלשלוש שכנראה מעט אנשים הולכים בו, שעולה מערבה לכיוון ה-roc. עלינו על השביל, שנעלם אחרי כמה דקות, אבל בהליכת דוך לכיוון הכללי הנכון הגענו לנקודת התצפית וזכינו לחזות ב-Mont Blanc באופק. גיחה מומלצת מאוד!
יום שלישי, מ-refuge de la Valette ל-col de la Vanoise (גובה 2517 מ'). מעלה 920 מ', מטה 990 מ', 6:00 שעות.
היום הקשה במסלול, ללא ספק וללא מתחרים (למעט אולי היום האחרון אם הולכים בו במסלול הגבוה יותר). פחות או יורד מדובר בירידה של 400 מ', עלייה של 400 מ', ירידה של 600 מ' ועלייה של 600 מ'. ועדיין, לא מדובר ביום ארוך במיוחד, אז הוא לא קשה בצורה בלתי רגילה, ועם מספיק עצירות במקומות הנכונים כל אחד יכול לסיים אותו. לקח לנו כשעתיים ורבע לרדת מהבקתה ולעלות בחזרה ל-col du Grand Marchet, משם כשעה וחצי בירידה תלולה מאוד עד לנקודת החיבור עם השביל שעולה מ-Pralognan, ולבסוף עוד כשעתיים וחצי בעלייה המתונה והארוכה, אך המדהימה, עד ל-refuge du col de la Vanoise. העלייה הזו נעשית בתוך עמק קטן ומרהיב עם נופים נהדרים לכל כיוון, שלטעמי הוא אחד הנקודות היפות במסלול.
יום רביעי, מ-refuge du col de la Vanoise ל-l'Arpont (גובה 2309 מ'). מעלה 250 מ', מטה 455 מ', 4:30 שעות.
התחזית הבטיחה לנו בוקר גשום, ואכן כך היה. כשהתחלנו ללכת היה סתם קר, אבל אכן מהר מאוד נפתחו שערי שמיים וזכינו למקלחת בהפתעה. למזלנו הגשם נמשך כשעה וחצי לכל היותר, ולאחריו מזג האוויר השתפר אולם נשאר מעט סגרירי וערפילי. על אף הגשם, הגענו לבקתה כעבור כ-4 וחצי שעות בלבד, שזה מתאים בערך למה שהיה כתוב בשלטים אבל הרבה פחות ממה שהופיע באתר (שש שעות). לידיעתכם. ב-refuge de l'Arpont אכלנו ארוחת צהריים גדולה, נחנו קצת על מרפסת השמש למעלה, ולפנות ערב פנינו לטפס לאגם המפורסם שנמצא כ-400 מ' מעל הבקתה. העלייה מתחילה בתלילות, אחר כך מתמתנת מעט, וכעבור כשעה מגיעים לאגם המרהיב. שם פגשנו שלושה צרפתים מטורפים שהחליטו להיכנס למים הקפואים, אבל אנחנו נזכור את המקום הזה בעיקר מסיבה אחרת...
יום חמישי, מ-refuge de l'Arpont ל-Fournache (גובה 2390 מ'). מעלה 505 מ', מטה 615 מ', 6:30 שעות. (זמן לא הגיוני כ"כ, לקח לנו 5 שעות בפועל)
מ-l'Arpont השביל לוקח אותנו במסלול פנורמי נהדר שמשקיף על Termignon והעיירות הסמוכות מצד אחד, וההרים הגבוהים והקרחונים של הפארק מצד שני. כעבור כשלוש שעות של הליכת מעלה-מטה עדינה, מגיעים לשביל שיורד ל-Sollieres (אבל לא פונים אליו כמובן), ומשם המסלול יורד בתלילות חדה אל עבר מדרונות הסקי של Aussois. כשעתיים נוספות, מקצתן בעלייה, הביאו אותנו ל-refuge de Fournache, כשבדרך עצרנו לארוחת צהריים נהדרת (סלט! אמיתי!! כמו בארץ!!!) ב-Plan Sec. בקתת Fournache היא הקטנה ביותר שראינו במסלול, וגם די ישנה, אבל חמודה ואינטימית. כנ"ל אגב Plan Sec, שאנשים בדרך המליצו לנו בחום עליה, אבל לנו כבר הייתה הזמנה מראש בבקתה השנייה...
יום שישי, מ-refuge de Fournache ל-l'Orgere (גובה 1935 מ'). מעלה 265 מ', מטה 530 מ', 4:30 שעות.
כאמור ביום הזה ישנה גם אופציה ללכת דרך col de la Masse (ואף Rateau d'Aussois), במקרה כזה עולים 725 מ' (+210 מ' לפסגה) ויורדים 990 מ' (תוספת כנ"ל לפסגה), וזה אמור לקחת כ-7 שעות. אנחנו בחרנו ללכת במסלול הנמוך יותר בגלל סוג של שפעת שתקפה אותנו בלילה האחרון, וגם בגלל ערפל כבד שכיסה את הפסגה בשעות הבוקר, למרות שהוא כנראה התפזר כעבור כמה שעות. אם יש כוח - זה כנראה מסלול מומלץ יותר.
בכל מקרה, שני המסלולים מתחילים בירידה מערבה אל עבר שני האגמים הגדולים שמתחת לבקתה. חוצים גשר גדול, ומשם מתחילים לעלות בחזרה עד שכעבור שעה בסך הכל מגיעים לפיצול בין השביל שעולה לפסגה (ישר) והשביל שמקיף אותה מדרום (שמאלה). בדרך פגשנו בעדר כבשים ובכלב שרועה אותם, והאמת שהיה קצת מפחיד - הכבשים חסמו את השביל וכשניסינו להתקרב ולעבור, הכלב החל לנבוח ולהתקרב אלינו. נאלצנו לעשות סיבוב קטן ולעקוף את הכבשים מחוץ לשביל כדי לא לעצבן אותו יותר מדי... בכל אופן, פנינו שמאלה והמשכנו בהליכה די מישורית עוד כשעה וחצי עד ל-col du Barbier, ומשם הנוף כבר מתחיל להיראות מוכר ולהזכיר לנו את היום הראשון - והאסימון נופל שזהו, עוד מעט נגמר הטיול המדהים הזה. השביל יורד בתלילות חדה לתוך יער עבות (הראשון שנתקלנו בו בכל הטיול), ומשם מטפס מעט בחזרה עד שכעבור שעתיים מגיעים ל-refuge de l'Orgere, ולרכב שלנו, ולסיום השביל.
נערך ע"י משתמש יום שישי 21 נובמבר 2014 12:10:48(UTC)
| סיבה: תיקון התמונות