ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

3 עמודים123>
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
starry night  
#1 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:04:22(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

יום 1 - 13.6

 

סיפור ה- TMB שלי הוא סיפור קצר מדי, אין לו סוף טוב, אבל אני בטוח שעוד יהייה לו המשך.

הוא מתחיל בלשכת התיירות של העיירה Les Houches. הגעתי לשם במיניבוס משדה התעופה בג'נבה בהסעה שהייתי בה הנוסע היחיד, ביום שנחשב שרבי אפילו במושגים ישראליים. בלשכת התיירות קיוויתי לקבל מידע מעודכן על תנאי השלג שבשביל. האיש שפניתי אליו שמע את צירוף המילים TMB ומיד פניו התכרכמו והבעתו הפכה לספקנית: יש כמויות שלג חריגות, הרבה אנשים מבטלים את הגעתם וההליכה היא כמעט בלתי אפשרית. אבל מכיוון שלא הגעתי עד לכאן כדי לשמוע שזה היה לחינם, אני מנסה: ואם מוותרים על הווריאנטים הגבוהים? ההבעה השלילית שעל פניו נשארה כשהייתה. בנסיון אחרון לחלץ מהאיש איזשהו שביב של תקווה אני שואל: ומה אם מצטיידים בקרמפונים? מילת הקסם קרמפונים פועלת את פעולתה. ההבעה על פניו משתנה: עם קרמפונים זה כבר משהו אחר. זה עדין יהייה קשה, אך אפשרי.

המשימה הבאה שלי היא, אם כן, לקושש לי זוג קרמפונים.

מעודד מהדברים האחרונים האלה חציתי את הכביש לכיוון האכסניה Gite Michel Fagot . זמן קצר לפני שיצאתי מהבית שלחתי אליהם אי-מייל והודעתי שאני מתכוון להגיע ללינה. מסתבר שאוליבר, הבחור החביב שמנהל את המקום, כתב לי בחזרה והודיע שהמקום מוזמן ע"י קבוצה שמגיעה כדי לעשות את ה-TMB, אבל הקבוצה ביטלה את הגעתה בגלל מצב השלג. עכשיו עומד לרשותי באכסניה דורמיטורי שלם. באשר ל-TMB, הוא אומר, הבעיה היא הבקתות שברובן סגורות. הוא מספר לי על בחור אירי שהלך אתמול עד Les Contamienes אבל נאלץ לחזור באוטובוס בדרך לא דרך, בגלל שלא מצא שם אף מקום לינה פתוח. אבל שמע, הוא אומר, לפני שאתה שוכר קרמפונים אני ממליץ לך לנסוע לשאמוני, שם תנסה לברר יותר פרטים בלשכת התיירות וב- bureau de haute montagne (המשרד לענייני הרים גבוהים - כן, יש שם דבר כזה) ואחרי כן תוכל לשכור קרמפונים אם תרצה. קיבלתי את הצעתו ויצאתי לדרך.

בלשכת התיירות בשאמוני הפקידה מאשרת שהשנה בעייתית אבל מפנה אותי ל- bureau de haute montagne שנמצא בסמוך, שם יודעים יותר. ניגשתי לשם. האיש שדיברתי איתו נוקט באופן די מפתיע בגישה הפוכה לזאת שנתקלתי בה עד עכשיו: הוא לא מבין למה צריכה להיות בעיה - הרי אפשר ללכת גם בשלג. אני מנסה להקשות עליו:  ומה באשר לווריאנטים הגבוהים? האיש: מה הבעיה? אפשר ללכת גם אותם. ומה לגבי קרמפונים? שלפתי את מילת הקסם. האיש עונה: מומלץ מאוד, וגם גייטרס. אתה תלך בשלג שיגיע לך עד כאן - והוא מצביע על הרגל שלו באיזור שמעל לברכיים.

נכנסתי לחנות של ציוד ספורט ושכרתי זוג קרמפונים. את הגייטרס המוכרת השאילה לי בחינם. חזרתי ל- Les Houches וסיפרתי את עיקרי הדברים לאוליבר. כשהוא שומע שיש לי קרמפונים וגייטרס הוא נראה מרוצה. אני מאמין שלא תהייה לך בעיה, הוא אומר, ומזהיר אותי שהגשר התלוי ב- Col de Miage  קרס. אדם נוסף שהיה שם מאשר את הדבר אבל מוסיף שכנראה ניתן לחצות את הערוץ מלמטה.

starry night

נערך ע"י מנהל יום שני 23 מאי 2016 02:56:48(UTC)  | סיבה: לא צויינה

מממן
starry night  
#2 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:08:08(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

יום 2 - 14.6

 

למחרת בשעה 6:30 בבוקר יצאתי לדרך. ערפל כבד עטף את פסגות ההרים שמסביב. גשם דקיק התחיל לרדת והרטיב את המפה שפרסתי על הכביש הראשי של העיירה. מצאתי את נקודת ההתחלה של השביל והתחלתי לעלות במעלה. כעבור זמן קצר הבחנתי בזוג שהלך לפני ועכשיו הם עוצרים וממתינים לי. נעים מאוד, מקס וסוזן מקליפורניה. הם נראים כמו אח צעיר ואחותו המבוגרת. לאור המצב אין להם שאיפות ללכת מעבר למכשול השלג הראשון, והם יפרשו בקרוב. אחרי שיחה קצרה הסכמנו שאני אתקדם ראשון ואם יתאפשר ניפגש בהמשך הדרך. המשכתי בטיפוס למעלה והגעתי ל- Col de Voza כשהחולצה שלי נוטפת מזיעה. החלפתי חולצה, נחתי כרבע שעה והמשכתי בהליכה. החלטתי לוותר על הווריאנט הראשון מכיוון שלא רציתי להתנסות כבר ביום הראשון בהליכה בשלג שהיה צפוי באזור- Auberge du Truc וגם עניין הגשר התלוי הטריד אותי. מלבד זאת, הערפל לא איפשר לראות הרבה מהנוף הגבוה שמסביב, וגם רציתי להשאיר לעצמי מספיק זמן כדי להגיע ל- Refuge Nant Borrant ולסיים שם את היום.

עצרתי להפסקה ב- Refuge du Fioux. האישה במקום שמעט הופתעה לראות אותי הגישה לי ספל קפה וטארט אוכמניות אל מול נוף עוצר נשימה של האלפים. שאלתי אותה על הגשר התלוי ב- Miage והיא אישרה שהוא קרס, אבל אם הולכים עוד קצת הלאה יש מקום שאפשר לחצות את הערוץ. כשהמשכתי ללכת ראיתי פניה נוספת לכיוון Col de Miage. לאחר רגע של היסוס אמרתי לעצמי "יאללה, לך על זה" ופניתי לכיוון המעבר. אבל לאחר כקילומטר נזכרתי שוב בכל הארגומנטים כנגד ההליכה בווריאנט שכבר פרטתי למעלה ושנשמעו לי עתה אפילו יותר משכנעים. החלטתי לוותר וחזרתי על עיקבותי.

את סוזן ומקס פגשתי ליד בית שבחצרו רעו להנאתם חמור ולאמה, ורק כאן נודע לי שהם למעשה אמא ובן. ההליכה קשה לסוזן וזה דבר מובן. המשכתי ללכת, וזמן קצר אחר כך פספסתי כנראה פניה של השביל ובמקום לפנות המשכתי לרדת אל העמק. רק כשהגעתי למטה גיליתי שאני לא על השביל, אבל הגעתי לכביש שעולה לכפר Le Champel  שהשביל עובר בו. התחלתי בטיפוס במעלה הכביש בעליה רצחנית של כ-2 ק"מ, וכשהגעתי לכפר מזיע ונטול כוחות, פגשתי שוב את סוזן ומקס שלא פספסו כמוני את הפניה והגיעו לכפר מהכיוון הנכון. המשכנו ללכת בצוותא בהליכה נינוחה כשאנחנו משוחחים בנעימות, עד שהגענו לפיצול דרכים שבו נפרדו דרכנו: הם הלכו בדרך שתוביל אותם תוך חמש דקות ל- Les Contamiens, ואילו אני המשכתי עם הדרך השניה לכיוון- Refuge Nant Borrant.

מעט אחר כך פגשתי בחור ספרדי צעיר שבא מולי ושלא דיבר לא אנגלית ולא צרפתית, אבל הסביר לי שהצליח להגיע בערך עד Refuge de la Balme ושם נאלץ לחזור על עקבותיו בגלל השלג. לא היו לו קרמפונים.הוא פורש מההליכה ב-TMB ועכשיו הוא הולך לעשות שביל אחר.

ב- Refuge Nant Borrant היו מלבדי עוד ארבעה צרפתים, שלוש בחורות ובחור. הם מטיילי סוף שבוע שילכו למחרת עד כמה שיאפשר להם השלג ואז יחזרו על עקבותיהם. לארוחת הערב פייר, האיש שמחזיק את בית, ערך שולחן אחד לארבעה ועוד שולחן ליחיד עבורי. בתום הארוחה ארבעת הצרפתים הזמינו אותי להצטרף אליהם והביעו את תמיהתם על הסידור הזה, שכן היו שם גם שולחנות גדולים שהיה ניתן להושיב בהם את כולנו. בשיחה שהתנהלה חלקה באנגלית וחלקה בצרפתית, סיפרה אחת הבחורות על המסע הרגלי שעשתה מביתה ב- clermont-ferrand עד בית לחם. פשוט קמה יום אחד, יצאה מהבית והלכה שמונה חודשים ו-6000 ק"מ. שאפו, זה מה שהיה לי להגיד לה.

תם היום הראשון שלי ב- TMB שהיה יום נפלא ומעורר ציפיות לימים הבאים. מחר מצפה לי יום השלג הראשון, וזה בוודאי הולך להיות סיפור שונה לגמרי. 

starry night41446.5852199074
io_travel  
#3 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:16:38(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,150

תודות: 1169 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים ב 222 הודעות
Starry Night וואו הנשימה שלי נעצרה!!! אני במתח...

יש מצב רק שטעית בתאריכים? (שזה נורמאלי לחלוטין למי שיצא לטרק ואין שום סיבה שיטריד את עצמו בנושאים כמו 'איזה יום היום' - אבל בכל זאת)

תודה!
ענבר.
starry night  
#4 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:25:43(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

יום 3 - 15.6

 

את העצה שכשהולכים בשלג צריך להתחיל מוקדם בבוקר שמעתי מכמה אנשים ביומיים האחרונים. הסיבה לכך היא שבבוקר השלג עדין קשה וההליכה עליו קלה יחסית. במשך היום הוא נעשה בהדרגה רך יותר וההליכה עליו נעשית קשה יותר. בשעה 6:00 אני נמצא כבר על הדרך. הקילומטרים הראשונים הם מהנעימים שהיו לי עד כה. נוף ירוק עם פסגות ההרים המושלגות וזרימות מים אדירות מכל עבר, הרעש שהן משמיעות מחריש לעיתים אוזניים. לא עבר זמן רב עד שהגעתי למשטח השלג הראשון שצריך לחצות. ההליכה על השלג, שהוא רדוד יחסית בשלב זה, לא נעימה אבל גם לא קשה במיוחד. הבעיה היא לזהות היכן השביל עובר. לפעמים מזהים עקבות של אנשים אחרים ואז הולכים עליהן, ולפעמים לא מזהים כלום והולכים פשוט בכיוון הכללי של השביל. אבל כעבור זמן קצר העליות מתחילות להיות תלולות יותר והשלג נהייה עמוק יותר. ההליכה הופכת בהדרגה לקשה יותר עד כמעט בלתי אפשרית.

הגיע הזמן לשלוף את הנשק הסודי שלי. התיישבתי על קרחת נטולת שלג וחיברתי את הקרמפונים לנעלים. ההליכה על השלג עם הקרמפונים עדין קשה מאוד, אבל בזכותם היא לפחות אפשרית. כל צעד נקנה במאמץ. הרבה אנרגיה מתבזבזת על השקיעה של הרגל בשלג. הרגשתי שכפות הידים שלי מתחילות לקפוא, הוצאתי זוג כפפות ולבשתי אותן. ההליכה עם כפפות ומקלות הליכה היא מסורבלת ולא נוחה. ואם הזכרתי את מקלות ההליכה, הרי שבשלג הרדוד הן ממש ציוד חובה. בשלג העמוק יותר הן נתקעות בערך עד מחצית אורכן ובכל צעד צריף לשלוף אותן מהשלג, דבר שיכול להוות מטרד. הכי טוב ללכת על עקבות של אחרים, שכבר הידקו למענך את השלג, למרות שלהכניס את הרגל כל פעם לבור של 40-50 ס"מ זה לא ממש כיף. בהדרגה נעשה חם יותר. הסרתי את הכפפות - הקלה גדולה. ואז חוויתי תופעה: למעלה בראש חם מאוד והזיעה ניגרת, ואילו למטה, כפות הרגלים הולכות וקופאות. הנעליים נרטבות לי ואני מודה לבורא עולם שלקחתי למסע את נעלי האסולו גורטקס שלי ולא נעלים אחרות. בורא עולם זוכה ממני לתודה נוספת על שלקחתי איתי מכשיר GPS שבאמצעותו אני יכול למצוא את מיקומי בשטח. לחרדתי המכשיר מציג אזהרת סוללה חלשה ומכיוון שאין לי סוללות נוספות אני משתמש בו בקמצנות.  

העליה ל- Col du Bonhomme  מפרכת. כל הדרך היא בעליה תלולה אבל גם כשלרגעים היא הופכת למישורית ההליכה עדין קשה. הליכה בשלג היא קשה הן בעליה והן במישור. ההליכה בירידה לעומת זאת, היא קלה אך מסוכנת. פה ושם זיהיתי עמודי עץ עם סימון השביל שהיו שקועים בשלג כמעט לגמרי. לאחר המאמץ המפרך הגעתי סוף סוף ל-  Col du Bonhomme. הבקתה שנמצאת שם מכוסה בשלג עד הגג. לפני עדין העליה ל- Col de la Croix du Bonhomme. המשכתי ללכת בשלג העמוק, גובר על עוד עליה ועוד עליה, ונדמה שאין סוף לעליות האלה. הבדידות שחשים כשהולכים לבד במדבר השלג הזה היא עצומה. אני שמח לפגוש מדי פעם בשפני סלע שמציצים אלי בסקרנות ומיד נסים למאורות שלהם. באופן מפתיע אני גם פוגש מדי פעם חרקים שמתרוצצים בשלג.

כבר עכשיו אני יכול לסכם לעצמי שזהו יום ההליכה הקשה ביותר שהיה לי אי פעם.

והנה אני מזהה את בליטת הסלע ב- Col de la Croix du Bonhomme. משום מה, במקום להמשיך במדרון שלמרגלות הסלע, עליתי על שלוחה שנמצאת ימינה משם. כשגיליתי את הטעות וחזרתי אחורה זיהיתי שני זוגות של אנשים: זוג אחד ישב לנוח באחת מקרחות השלג, הזוג השני המשיך ללכת עם השביל לכיוון ה-Refuge. שני האנשים שישבו לנוח הגיעו מ- Les Contamiens ומכאן הם חוזרים חזרה. אין להם קרמפונים אבל גם לא ציוד על הגב. המשכתי ללכת על העקבות של הזוג השני. ע"פ העקבות אני מנחש שלפחות אחד מהם נעול בקרמפונים ואילו השני הולך על עקבותיו של בעל הקרמפונים. אני הולך על העקבות העמוקים של שניהם.  בדרך אני רואה את הפניה ל- Col des Fours. כל מה שרואים בכיוון זה הם הררי שלג אינסופיים. המטרה הבאה היא Refuge de la Croix du Bonhomme. עוד עליה ועוד עליה והנה הבקתה מתגלה, שקועה עד חלונותיה בשלג. כשאני מגיע לבקתה אני מגלה לחרדתי שחסר לי קרמפון אחד. כנראה איבדתי אותו בשלג העמוק בלי להרגיש. חזרתי על עקבותי בנסיון נואש למצוא את האבדה אבל עד מהרה הבנתי שזה חסר סיכוי וחזרתי לבקתה. מעתה יהייה עלי להסתדר עם קרמפון יחיד.  בבקתה קיבלה אותי בחורה צעירה שהיתה עסוקה בהכנות לפתיחה שחלה באותו יום. היא סיפרה לי שיש 15 הזמנות ללילה הראשון אבל היא לא בטוחה כמה באמת יגיעו. היא הגישה לי משקה ואני התיישבתי במרפסת לאכול מהאוכל שהיה איתי. כשסיימתי נכנסתי לבקתה ופגשתי את אביה של הבחורה, איש שהוא מלח הארץ ע"פ מראהו. אל מול מפת תבליט של האזור הוא מסביר לי שב- Le Chapieux יש מקום פתוח, אבל משם ועד קורמיור פתוח רק  Rifugio Mont Bianco. אם כן, הווריאנט דרך  Col des Foursלא היה יכול לבוא בחשבון בכל מקרה. לפני שנפרדתי מהאיש שאלתי אותו איך הם מקבלים אספקה למקום המבודד הזה. האספקה הקשה מגיעה בהליקופטר, הוא אומר, אבל את האספקה הטריה הוא מעלה בעצמו ברגל כל יום. יום ירקות, יום בשר, לסרוגין. גם במקרה הזה כל מה שהיה לי להגיד זה: שאפו. את האיש הזה אפגוש בהמשך פעם נוספת.

אם אני צריך לזהות את המקום בסיפור שבו עשיתי את הטעות הקריטית במסע הזה, הרי עכשיו זה בדיוק המקום. במקום לבקש מהאיש הזה שיסביר לי איך להגיע ל- Le Chapieux, הייתי מספיק טיפש לחשוב שכדי להגיע לעמק למטה, כל מה שאני צריך לעשות זה לרדת עם הירידות המושלגות שמובילות אל הערוץ, ומשם להמשיך עם הערוץ עד לעמק שבו שוכן הכפר.

ההליכה בירידות התלולות והמושלגות אינה קשה אבל היא מסוכנת. דריכה לא נכונה של הרגל ואז עלולים להחליק, לאבד שליטה ולהחבט באחד הסלעים שבדרך למטה. אני הולך ללא קרמפונים (טעות!), מנסה להלך בזהירות בשלג החלקלק. במדרונות המתונים יחסית הייתי מתיישב על השלג וגולש למטה. בהמשך המדרונות נעשו תלולים יותר, והגלישה על הישבן נעשתה מסוכנת.

יותר ויותר פלגי מים מגיעים מלמעלה וזורמים משני צדדי, ואני חושש שבסופו של דבר הם יתנקזו לערוץ שאני הולך בו, ויהפכו אותו לנחל בלתי עביר. מן מלכודת כזאת שאני הולך אל תוכה. הפעלתי את ה- GPS בנסיון לראות את מיקומי ביחס לשביל, אך הקליטה בערוץ חלשה. אני מגיע לקטע בערוץ שאני הולך בו שבו יש זרימה חזקה של מים, אבל לאחר מרחק מה המים נעלמים שוב מתחת לשלג. יש לי שתי אפשרויות: לחזור אחורה, בעליות הקשות, ולנסות איכשהו לחבור לשביל, או לנסות לעקוף את מכשול המים בהליכה על המדרון התלול שלצידו ומשם להמשיך הלאה. בחרתי באפשרות השניה. לא הערכתי נכונה כמה המדרון חלק וחסר אפשרויות אחיזה. במאמץ רב ובסכנה ממשית של נפילה למים הזורמים בעוצמה הצלחתי לעבור את הקטע של הזרימה. עכשיו נותר לי לעבור עוד קטע קצר על המדרון, עד הגעה למקום שממנו אפשר לרדת לתחתית הערוץ. המדרון הפך להיות חלקלק יותר, רטוב, נקודות האחיזה כמעט ואין, למעשה הדבר היחיד שאפשר לאחוז בו זה עשב.

ואז הרגל שלי איבדה את האחיזה וכל מה שעמד ביני לבין נפילה היו ידי האוחזות בעשב. ידעתי כבר שאני עומד ליפול ושאני לא יכולת לעשות דבר כדי למנוע את זה. ניסיתי להאחז בשתי ידי בכל הכוח בעשב וחיפשתי מדרך לרגל, ואז איבדתי את האחיזה וצנחתי למטה. לא הבנתי למה לוקח לי כל כך הרבה זמן להגיע למטה, אבל לבסוף הפגישה עם הקרקע הגיעה. המחשבה הראשונה שלי היתה שאני חי. המחשבה השניה היתה שאם לא אהייה מסוגל לקום וללכת, העובדה שאני חי לא שווה הרבה. הצלחתי להגיע למצב ישיבה ושחררתי את התרמיל. כתף שמאל כאבה ומרגל שמאל נזל דם. במאמץ הצלחתי לקום על הרגלים וניסיתי ללכת. הצלחתי ללכת כמה צעדים. אני יכול ללכת. צולע, אבל הולך. עכשיו אני צריך לחלץ את עצמי מכאן. קודם כל, חשבתי משום מה שאני חייב להחזיר את מקלות ההליכה שלי שנותרו למעלה. איבדתי קרמפון, לא רציתי לאבד גם את המקלות. הם יכולים לעזור לי להחלץ מכאן. ניסיתי לעלות למדרון מצד אחר, פחות מסוכן, אבל הנסיון הראשון להוריד את מקלות ההליכה נכשל, זה היה מסוכן מדי. ירדתי והרכבתי על הנעל את הקרמפון היחיד ועליתי שוב. חיפשתי את מקלות ההליכה במקום שממנו חשבתי שנפלתי אבל להפתעתי הם לא היו שם. ירדתי שוב למטה ותרתי בעיניים אחרי המקלות. הבחנתי בהם במקום הרבה יותר גבוה. לא חשבתי שהנפילה שלי היתה מגובה כל כך רב. טיפסתי בפעם השלישית והפעם חזרתי עם המקלות.

העמסתי את התרמיל על הכתפים, כשאני משתדל שעיקר הכובד יהייה על הכתף הימנית והמשכתי ללכת במורד הערוץ. ראיתי שאני הולך ומסתבך בין זרמי המים. הבנתי שאני חייב להגיע לשביל ויהי מה. הפעלתי את ה- GPS ואיכשהו הצלחתי להבין  ממנו שהשביל עובר כ-200 מ' משמאלי. כדי להגיע לשם הייתי צריך לחצות שני ערוצים עם זרימות חזקות ואז לטפס למעלה. הלכתי לאורך הערוץ הראשון בנסיון למצוא מקום אפשרי לחציה, עד שהגעתי לקטע שבו המים זרמו מתחת למעטה שלג שאיפשר לי לחצות את הערוץ. גם את הערוץ השני חציתי באותו אופן למרות שזה לקח הרבה יותר זמן. מצאתי נתיב שהוביל אותי למעלה. למעלה ראיתי מבנה ולידו הסימון האדום לבן של השביל. כעבור שעה הצלחתי להביא את עצמי לכפר  Le Chapieux. 

הגעתי לכפר חבול, כואב ומטונף. זהו כפרון שמונה כארבעה-חמישה בתים, אחד מהם הוא  Auberge de la Nova . בעלי המקום, מוריאל ואריק, נראו מופתעים כשראו את האיש המלוכלך, הצולע, שבקושי סוחב את תרמילו מגיע אליהם. אבל למשמע הסיפור שלי הם היו מלאי אמפתיה ורצון לעזור. שוכנתי בדורמיטורי עם בחור פריסאי ששמו ג'וליאן, איש נעים הליכות וחובב טיולי בדד כמוני. שמחתי שאיש כמוהו היה איתי בנסיבות האלה. אחרי מקלחת חבשתי את פצעי, ועדין קיוויתי שאחרי לילה של מנוחה אוכל להמשיך מחר במסע.

בארוחת הערב ישבנו ג'וליאן ואני בשולחן אחד. הוא דובר אנגלית טובה אבל מעדיף לדבר איתי בצרפתית שוטפת, מה שגורם לי להיות דרוך כל הזמן. מוקדם יותר שאלה אותי מוריאל המקסימה אם יש לי בעיה עם אכילת בשר חזיר. כשראתה שאני מהסס, וזאת מכיוון שבזמן האחרון יש לי בעיה עם אכילת בשר בכלל, היא אמרה מיד להגיד שתכין לי בשמחה חביתה עם גבינה. לפתע אריק קרא בשמי ושאל: זה במקרה שלך? ונופף בקרמפון האבוד שלי. ברגע הראשון לא הבנתי איך לעזאזל הקרמפון הגיע אליו. ואז הבחנתי באיש מ- Refuge de la Croix du Bonhomme מחייך לעברי. איפה ואיך הוא מצא את הקרמפון? אין לי שום מושג.

starry night41446.585474537
starry night  
#5 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:28:09(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

יום 4 – 16.6

קמתי בבוקר לאחר לילה קשה של כאבים בכתף. כל הלילה ניסיתי למצוא תנוחה שבה הכתף פחות תכאב, וכל נסיון כזה עלה לי בכאבים נוספים. הכפר Le Chapieux הוא כפר מנותק מהעולם החיצון. אין טלפון, אין קליטה סלולרית, אין אינטרנט, אין תחבורה ציבורית. העיירה הקרובה Bourg st Maurice שבה יש בית חולים ותחנת רכבת נמצאת במרחק 15 ק"מ מהכפר. היו לי שתי אפשרויות: או להגיע Bourg st Maurice ולמעשה לוותר על המשך המסע, או להשאר לעוד יום מנוחה באכסניה. החלטתי ללכת על האפשרות השניה ולקוות לשיפור במצבי. נפרדתי מג'וליאן, שאמר לי שאם הסיבה שאני פורש מההליכה היא הפציעה הרי שזה עדין נחשב לי כנצחון. את רוב הזמן ביליתי בחוץ, חושף את הכתף הפגועה לשמש בתקווה שזה יעשה לה טוב. אריק נתן לי ברצון את הטלפון הלוויני שלו כדי שאוכל להתקשר הביתה ולהרגיע את המשפחה המודאגת.

בצהרים ניגש אלי אריק ואמר לי כך: זה לא נראה שאתה תוכל להמשיך ללכת במצבך. אחה"צ יוצא מכאן אחד הבחורים ל- Bourg st Maurice, אני מציע לך לנסוע איתו, הוא יקח אותך למלון שאת כתובתו אני אתן לו. משם תוכל ללכת להבדק בבית החולים  ואחר כך להחליט לגבי ההמשך.

הוא צדק, כמובן. ידעתי את זה כל הזמן וכנראה ניסיתי להדחיק את האמת הזאת. כעבור שעות אחדות התמקמתי במלון ב- Bourg st Maurice ומיד יצאתי לבית החולים שנמצא במרחק הליכה קצרה. כעבור שעתיים נוספות יצאתי משם עם אבחנה של שבר בכתף ו-39.3 מעלות חום. התקשרתי הביתה וביקשתי שיארגנו את טיסת החזרה שלי מוקדם ככל האפשר.

starry night41446.5856944444
starry night  
#6 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:30:48(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

יום 5 – 17.7

אני צריך להגיע לשאמוני. העיירה Bourg st Maurice נמצאת לא רחוק משאמוני, אבל נסיעה ברכבת לשם אורכת לא פחות משש שעות, בגלל הסיבוב הענקי שהיא עושה. אלטרנטיבה אפשרית היא מונית, אבל זאת עולה בין 150 ל200 יורו. מכיוון שזמן לא חסר לי וכסף דווקא כן, ובנוסף אני אוהב לנסוע ברכבת, קניתי ב-41 יורו כרטיס שכולל החלפת ארבע רכבות ולקינוח גם אוטובוס אחד. בנתיים הודיעו לי שהטיסה הוקדמה למחר אז הזמנתי הסעה משאמוני לשדה התעופה בג'נבה. לקראת ערב הגעתי לשאמוני וניגשתי מיד להזדכות על הקרמפונים ועל הגייטרס. הבחורה מחנות הספורט שואלת אותי אם הכל הלך טוב. אני עונה שלצערי לא ומספר לה בקצרה את מה שקרה. את הלילה האחרון העברתי במלון קטן סמוך למרכז העיר.  

כך הגיע לסיומו הנסיון הראשון והלא מוצלח ללכת את ה- TMB. בכותרת הסיפור כתוב "נסיון ראשון". למה? כי קרוב לוודאי יהייה גם נסיון שני.

אני מקווה שהסיפור שלי יהייה לעזר ולו במעט לאלה שיצאו למסע הזה בעתיד.

starry night41446.5859375
thanks 1 משתמש הודה ל starry night עבור הודעה מועילה זו.
אמנון לנגי ב 27/11/2017(UTC)
naty_h  
#7 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:39:40(UTC)
naty_h


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/03/2013(UTC)
הודעות: 539

תודות: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים ב 24 הודעות
איש יקר :
שמח שאתה עוד איתנו , אגב ניערתי את המחשב כדי להבין למה התאריך אצלי תקוע על ה 21 ליוני , כשאתה כבר הקדמת אותנו אך הוא מסרב לעדכן את התאריך .

אז כל הכבוד שאתה מקדים אותנו בכיברת דרך ארוכה , רק חשבתי שבתאריך שאתה נמצא בו , קפיצת הדרך... כבר יהיה פחות שלג ..

דבר קטן נוסף כתבתי בכמה מקומות על חשיבות הגרזן , וסנדלי השלג אמנם עבורך זה כבר בדיעבד אבל עבור אלו היוצאים עכשיו אולי יעזור צריך גם גרזן וסנדלי שלג במיוחד בשלג הרך טעויות מלחץ יקרו תמיד בתנאים הללו ,בדיוק כפי שקרה לך

היה לי די ברור שזה יהיה המצב לא לחינם השקעתי יותר משבועיים בכתיבת המדריך חבל שלא קראת אותו לעומק , אך כל הכבוד על ההעזה , עד שלא מנסים לא יודעים , שמיח שמחיר הלימוד היה סביר , את התשלום הזה ניסיתי למנוע .

אגב הטעויות שלך קרו גם לי בדיוק מאותה הסיבה בפארק אורדסה רק שהתכוננתי לאפשרות הזו מראש ,לכן לקחתי איתי בטריה ספאר להטענת המכשירים שמשקלה בזהב , את היומיים הראשונים הקדשתי לטיולי יום המתחילים ונגמרים בעיירה טורלה בהם בדקתי את השטח הציוד מה אני באמת צריך,ואיך אני מסתדר ,כך חזרתי לחנות המטפסים ממנה לקחתי קרמפונים החזרתי את הקרמפונים,רכשתי חבל אבטחה 12 מטר , כדי לחצות בעזרתו ערוצים זורמים אם צריך, לקחתי סנדלי שלג במקום הקרמפונים החלטה נכונה בדיעבד בתנאים שהיו ,הטענתי את הגי פי אס ,שוב קניתי גם מפה לחירום ,כי הגי פי אס לא ממש עזר באזורים המושלגים או שלא כיונתי אותו טוב מספיק , דוקא בזמן אמת ניוטתי טוב ונכון ללא טעויות כפי שעשיתי ביומיים הקודמים ,נצמדתי לעקבות בשלג בדקתי את עצמי לא סטיתי משבילים,חיכיתי לשותפים שיגיעו,והלכתי בסוף שבוע ,כיסיתי את עצמי מכל הכיוונים ,ויתרתי על הספק לטובת זהירות וזה עבד

התכוננתי לאפשרות לשכור קרמפונים שוב מהרפוחיה , אך חלון הזמן שלי לטיפוס נגמר ,אמנם בזבזתי זמן אבל הלכתי יחסית על בטוח זה מה שהיה לי חשוב לנסות להעביר ,

רק הערה קטנה נוספת אומנם כתבת ניסיון לא מוצלח לטעמי הניסיון היה מוצלח מאד ,ניסית התמודדת אומנם שילמת מחיר
אך רכשת ידע שמשקלו בזהב ,ואתה מעט פצוע אולי פיזית וקצת בגאוה אך אתה בהחלט יכול להיות גאה בדרך בה התמודדת עם מצב לא מוכר , אני משוכנע כי הפעם הבאה תעבור בקלי קלות,כי בהרים אין תחליף לניסיון , החלמה מהירה איש יקר naty_h41447.5604166667
io_travel  
#8 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:42:43(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,150

תודות: 1169 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים ב 222 הודעות
Starry Night היקר,
טוב אע"פ שכתבת כבר בפתיחה שזה לא נגמר טוב - אני עדיין מתקשה לנשום (מרוב המתח)... אתה כותב נפלא וכבשת אותי לחלוטין בסיפור שלך!
חוץ מזה - אני בטוחה שהסיפור שלך יעזור לאחרים. אלה שילכו את המסלול הזה בעתיד ובכלל - לכולנו שיוצאים לשטח וצריכים לזכור כמה לא סלחני התחביב הזה יכול להיות ועד כמה כל טעות קטנה יכולה לעלות לנו כשאנו בשטח.
אז משתי סיבות אלו - תודה רבה לך!

אבל הכי-הכי-הכי אני רוצה לאחל לך החלמה מהירה וקלה ומלאה.
ברור שיהיה נסיון שני!!! אני כבר מחכה לקרוא עליו... תרגיש טוב!io_travel41446.5750578704
ענבר.
bcarmi  
#9 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 16:54:56(UTC)
bcarmi


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 12/11/2011(UTC)
הודעות: 56
גבר
ישראל

תודות: 1 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים ב 2 הודעות
וואו..איזה סיפור..
קודם כל ...כל הכבוד על קרב ההישרדות הלא פשוט, מזל שמזג האוויר היה לצידך בשעות הקשות.
כשרון הכתיבה שלך הוא מעולה (אתה ממתחרה רציני לעינבר...)
אין ספק שחווית חוויה חזקה ועוצמתית.
המקרה שלך הזכיר לי את המקרה של אחייני שגם טייל לבד, נפל לנחל זורם ובוצי בניו-זילנד ויצא בשן ועין (כל הציוד שלו נסחף).

במקרה של ה TMB, הוא שילוב של אתגר+שביל נוח בד"כ בעונה הטובה. אבל אסור להקל ראש בנוף האלפיני בעונות המעבר-הוא יודע להפתיע..
השלג, השביל שלא נראה, הסלעים החלקלקים והרפיוג'ים הסגורים- לא עוזרים לעניין.
בכל מקרה,תתאושש, החלמה מהירה, אני בטוח כפי שאמרת שטעמת את הפעם הראשונה ב TMB ובקרוב תצא לשם שוב - אל תוותר על המסלול במלואו. bcarmi41446.5902430556
shaharellert  
#10 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 17:05:08(UTC)
shaharellert


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 03/05/2011(UTC)
הודעות: 975

תודות: 52 פעמים
קיבל תודה: 75 פעמים ב 51 הודעות
תרגיש טוב, החלמה מהירה ותודה על העדכון.
imtl  
#11 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 17:23:32(UTC)
imtl


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC)
הודעות: 1,475
גבר
ניו זילנד

תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
אני מצטער מאוד לשמוע על מה שקרה לך. אני אומר מזל שיצאת מזה גם אם זה בכאבים. מזל לא קטן. אני לא יודע אם זה הזמן והמקום אבל אני בכל זאת רוצה לנצל את ההזדמנות ולכתוב על משהו שמטריד אותי.
ראיתי זאת המון פעמים, (בלי ייחוס כוונות לכותב הראשי של ההודעה) כשאנשים יוצאים להליכות בתנאים לא אידיאליים בלשון המעטה. שמעתי וראיתי לא מעט דוגמאות שאנשים לקחו ציוד כמו קרמפונים וגרזן ואין להם מושג קלוש איך להשתמש ברגע צורך.
חברים, חשוב להדגיש... ציוד לקרח ושלג זה לא תעודת ביטוח. אם יש לך אותם בתיק אז הכל יהיה בסדר. צריך לדעת איך להשתמש נכון. צריך ניסיון במצבים פשוטים קודם. צריך לדעת מה עושים.
אחרת זו פשוט סכנת נפשות. גם מהשטח עצמו וגם מהציוד.

רק לשם הדוגמא אז נתקלתי בחבוב אחד שניסה לעשות GLISSADING כאשר הקרמפונים עוד עליו. הוא עשה לעצמו את חתך רציני ברגל כי הוא לא ידע מימינו ומשמאלו. עכשיו תדמיינו מה זה לדמם חזק בשטח כזה כשאין כלום ברדיוס של 50-60 מייל.

מצטער שניצלתי את הפוסט בשביל זה אבל זה הרגיש לי חשוב.
תודה והחלמה מהירה.
אייל
"In a hundred ages of the gods I could not tell thy of the glories of the Himalayas"
http://yetithruhikes.blogspot.com
starry night  
#12 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 17:35:24(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

ענבר, נתי, בועז, שחר ואייל

תודה לכולכם על דברי העידוד והתוכחה. את אלה וגם את אלה אני מקבל באהבה.

 

starry night  
#13 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 17:37:17(UTC)
starry night


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/07/2012(UTC)
הודעות: 67

קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות

הנה כמה תמונות

 

 

naty_h  
#14 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 17:38:23(UTC)
naty_h


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/03/2013(UTC)
הודעות: 539

תודות: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים ב 24 הודעות
imtl כתב/ה:
אני מצטער מאוד לשמוע על מה שקרה לך. אני אומר מזל שיצאת מזה גם אם זה בכאבים. מזל לא קטן. אני לא יודע אם זה הזמן והמקום אבל אני בכל זאת רוצה לנצל את ההזדמנות ולכתוב על משהו שמטריד אותי.
ראיתי זאת המון פעמים, (בלי ייחוס כוונות לכותב הראשי של ההודעה) כשאנשים יוצאים להליכות בתנאים לא אידיאליים בלשון המעטה. שמעתי וראיתי לא מעט דוגמאות שאנשים לקחו ציוד כמו קרמפונים וגרזן ואין להם מושג קלוש איך להשתמש ברגע צורך.
חברים, חשוב להדגיש... ציוד לקרח ושלג זה לא תעודת ביטוח. אם יש לך אותם בתיק אז הכל יהיה בסדר. צריך לדעת איך להשתמש נכון. צריך ניסיון במצבים פשוטים קודם. צריך לדעת מה עושים.
אחרת זו פשוט סכנת נפשות. גם מהשטח עצמו וגם מהציוד.

רק לשם הדוגמא אז נתקלתי בחבוב אחד שניסה לעשות GLISSADING כאשר הקרמפונים עוד עליו. הוא עשה לעצמו את חתך רציני ברגל כי הוא לא ידע מימינו ומשמאלו. עכשיו תדמיינו מה זה לדמם חזק בשטח כזה כשאין כלום ברדיוס של 50-60 מייל.

מצטער שניצלתי את הפוסט בשביל זה אבל זה הרגיש לי חשוב.
תודה והחלמה מהירה.
אייל


אייל אני מניח שלא כולם הבינו למה התכונת:

glisading

starry night כתב/ה:

ענבר, נתי, בועז, שחר ואייל


תודה לכולכם על דברי העידוד והתוכחה. את אלה וגם את אלה אני מקבל באהבה.




חס וחלילה תוכחה ,מה שלא הורג מחשל ,תודה על הסיפור והתמונות הנהדרות, החוויה נהדרת , גם במחיר הזה ,לצעינו אי אפשר ללמוד בעל פה ,אם יורשה לי לצטט את מייק בארבר :

"כדי למנוע טעויות נדרש שיקול דעת ,שיקול דעת הוא תוצאה של ניסיון , ניסיון נרכש עקב טעויות בשיקול דעת."

naty_h41446.6242476852
ישר.א  
#15 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 18:35:58(UTC)
ישר.א


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/08/2010(UTC)
הודעות: 432
גבר
ישראל
מיקום: נס ציונה

תודות: 382 פעמים
קיבל תודה: 152 פעמים ב 88 הודעות
STARRI
סיפור מתח הכתוב בכישרון רב. כל הכבוד לנחישות וגם להחלטה לפרוש. כאחד שגם הולך לבד למדתי קצת על גבולות המותר והאסור בהליכה בשלג בעיקר כשהולכים לבד.
סיפורך השלים לי את המדריך של נתי על "הרים ושלג"
כמות השלג ליד הביקתה ב-Col de la Croix du Bonhomme מדהימה.
שתהיה בריא וחזק ותמשיך ללכת.
imtl  
#16 נשלח : יום שישי 21 יוני 2013 19:28:54(UTC)
imtl


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC)
הודעות: 1,475
גבר
ניו זילנד

תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
אמממ אופס.

רק לשם הבהרה ממש לא היתה לי כוונה "לרדת" על starry night. התכוונתי לכל מילה כשאמרתי שאני שמח שהוא בסדר ושהכל טוב (למרות הפציעה). פשוט ניצלתי את הבמה לומר דעתי על נושא כללי.
אני מצטער אם מישהו נעלב זו לא היתה הכוונה. רק רציתי שאם מישהו חסר ניסיון קורא את זה אז שיבין לעומק משמעויות של לצאת לטבע.

אייל
"In a hundred ages of the gods I could not tell thy of the glories of the Himalayas"
http://yetithruhikes.blogspot.com
HarmonicWave  
#17 נשלח : שבת 22 יוני 2013 04:09:45(UTC)
HarmonicWave


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,389

תודות: 303 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים ב 166 הודעות
STARRY NIGHT - המון תודה על השיתוף! צריך הרבה אומץ ופתיחות לכתוב על טעויות שעשינו.

הכתיבה שלך קולחת ומעניינת ואני בטוח שתחזור ל-TMB לחוויה מתקנת.
אגב, הפעלת את הביטוח שלך מחו"ל? איך היתה העבודה מולו?

אני חושב שהליכה בתנאי שלג זו חולשה שלנו בתור מטיילים ישראלים - זוהי לא חלק מתרבות ומניסיון הטיולים שעליו גדלנו (קצת כמו מטייל שוויצרי שיגיע לטייל ביוני בנגב).
אנחנו צריכים להיות מודעים לכמה אנחנו לא יודעים כשאנחנו מטיילים בסביבה כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים.

אני שמח שלא נגמר יותר גרוע.
שוב- תודה על השיתוף.

עריכה - ראיתי את התמונות עכשיו - נהדרות! אתה מפיק תמונות יפות עם ה-S100 . כמויות השלג אדירות - באמת שנה יוצאת דופן.HarmonicWave41447.0548032407
הלך עברי  
#18 נשלח : שבת 22 יוני 2013 10:44:48(UTC)
הלך עברי


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/09/2010(UTC)
הודעות: 377

קיבל תודה: 5 פעמים ב 4 הודעות

סטארי נייט,

תודה על שהקדשת מזמנך וטרחת לשתף בחוויותיך, וכמובן החלמה מהירה.

אל תייסר את עצמך. אני נוהג לומר לילדיי שאנחנו עושים טעויות, אך יותר מכך, הן אלה העושות אותנו. 

שילמת מחיר מסוים, אך מה שלמדת יישאר תמיד שלך.

אגב, אתה בטוח שראית שפני סלע ולא מרמיטות?

רפואה שלמה.

 

הלך עברי41447.3350925926
io_travel  
#19 נשלח : שבת 22 יוני 2013 11:46:19(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,150

תודות: 1169 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים ב 222 הודעות
הלך עברי,
"אנחנו עושים טעויות, אך יותר מכך, הן אלה העושות אותנו" - אהבתי!
ענבר.
הלך עברי  
#20 נשלח : שבת 22 יוני 2013 11:48:59(UTC)
הלך עברי


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/09/2010(UTC)
הודעות: 377

קיבל תודה: 5 פעמים ב 4 הודעות

תודה.

האתגר הענק הנקרא הורות, מחייב את ההורה להתמודד עם זכות הילדים לטעות, ובה בעת להגן עליהם מתוצאותיהן של אלה. לא תמיד הדבר פשוט. הגישה שצוינה לעיל, כמו גם השלמה עם כך שטעות קטנה מונעת טעות גדולה, עשויה להקל מעט על ההתמודדות.

הלך עברי41447.3811921296
משתמשים הצופים בדיון זה
3 עמודים123>
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.