ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

2 עמודים12>
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
גלילאו  
#1 נשלח : שבת 25 ינואר 2014 23:25:10(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

שבוע טוב לכולם,

 

לאחרונה החלטתי לבדוק איך להגביר את המודעות בנושא בטיחות בטיולים.

בגדול הרעיון הוא איך להתכונן ליציאה לשטח/טרק בכמה מובנים –

איזה ציוד לקחת, התמודדות עם תנאי שטח ומזג אוויר, למידת לקח ממקרים קודמים, קריאת מפה,

קבלת החלטות במצב חירום וכו'.

ובשורה התחתונה לחזור הביתה בשלום, כמה שזה נשמע נדוש..

 

כמה מחברי הפורום המליצו על דיון פתוח, לכן שואל כאן כדי לשמוע עוד גישות ודעות.

השאלה היא כמה המטיילים הישראלים מוכנים לשמוע וללמוד? 

או שהרוב באים בגישה של "אני שירתתי בצנחנים/גולני/שייטת... קטן עליי אני אסתדר" ?

הכוונה היא בעיקר למטיילים חדשים שיוצאים לטיול ראשון לחו"ל, אבל לא רק.

 

ברור לי שיש המון מידע ברשת וכל מי שרוצה יכול ללמוד.

הכוונה היא למשהו יותר קצר ומתומצת כמו עלון מידע או קובץ PDF, אולי אפליקציה.. עדיין לא יודע.

ברור לי גם שלא הכל תלוי בנו המטיילים ויש מצבים לא צפויים, אבל אם אפשר להמעיט את הסיכוי לסכנה אז למה לא?

במיוחד אם זה בחינם וללא השקעה גדולה, וזו הנקודה העיקרית.

 

כאמור אשמח לשמוע את דעתכם,

 

תודה

 

מממן
arthur  
#2 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 00:52:52(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים ב 102 הודעות

טוב אז על מנת להתחיל להריץ את העניין החשוב מאוד הזה.

אתן את דעתי , הפעם לא בהודעה פרטית.

 

קודם כל אני חושב שכמה שזה לא נעים, חובה לאפיין את סוג הישראלים שבד"כ נפצעים או נעדרים בטיולים בחו"ל. לפי דעתי לא מדובר על מטיילים מנוסים שנוסעים למדינה X על מנת לעשות שביל ספציפי. אלא על בני נוער, לרוב אחרי צבא בלי נסיון גדול בטיולים בטבע , שלא תמיד בכלל רוצים או מתכננים לשהות ופשוט נגררים אחרי האנשים שהם פוגשים. 

זה לדעתי קהל היעד שאליו צריך לפנות.

 

אני חושב שישראלים אינם לומדים וחוקרים את הסכנות שיש באזורים שהם יוצאים לטייל בהם בגלל שהם פשוט אינם חשופיים מספיק אליהן. קחו כדוגמא את העומק שהישראלים יורדים אליו כאשר הם בודקים לגבי הציוד וסוג ביגוד שצריך לקחת או האטרקציות שהם רוצים לעשות- יש מחקרים ברמת אונברסיטה. :)

אבל על הסכנות לא תמיד חושבים. 

אני חושב שחשיפה אמיתית וכנה -ללא הפחדה מיותרת שיכולה לגרום ליצירת אנטגוניזם והיאטמות -היא הדרך הנכונה לפעול .

המידע צריך להיות רלוונטי תמציתי וממוקד אזור. 

אני זוכר למשל שבעבר (אולי גם עכשיו) חנות ציוד מסוימת היתה נותנת במתנה ספר מידע על המדינה שאליה היית נוסע .

רעיונות לדברים שאפשר לכלול:

  •  מזג אוויר באזור
  • טלפונים של שרותי הצלה
  • מספרים של מדריכים אמינים ומוסמכים
  • ציוד או ביגוד ספציפי שיכול להיות רלוונטי לאזור
  • חנויות שמוכרות ציוד איכותי באזור 

 

נערך ע"י משתמש יום שני 27 ינואר 2014 01:01:40(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

Eli TheHiker  
#3 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 08:14:28(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 589

תודות: 90 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים ב 113 הודעות

המטרה מאוד חשובה בעיני, אך ריבוי המידע והדעות ברשת גורם לאנשים לא להתייחס לזה ברצינות. 

נתקלתי במהלך השנים במספר אנשים שניסו לעשות מדריכים, קורסים כאלה ואחרים לישראלים, לדוגמא כאן:

http://gilad-sade.blogspot.co.il/p/blog-page_24.html  או כאן: 

http://www.youtube.com/playlist?list=PLS34VzObWUsQztbSbhExOSG_oCvq4JUpj

 

"השאלה היא כמה המטיילים הישראלים מוכנים לשמוע וללמוד או שהרוב באים בגישה של "אני שירתתי בצנחנים/גולני/שייטת... קטן עליי אני אסתדר" ?" - 

הייתי אומר שהמטיילים הישראלים מתאימים לפתגם הבא: "אם לא לומדים דרך הראש אז ילמדו דרך הרגליים" . 

לדעתי הרב המוחלט (כ 90%) קודם מנסים לטייל ולסמוך על "יהיה בסדר" ורק אחר כך שוקלים ללמוד כאשר מגלים שהדברים לא בדיוק מסתדרים כפי שחשבו.  בשלב מוקדם או מאוחר, כל מי שמתאהב בטיולים ירצה ללמוד ולהפנים אך בשלב הראשוני לדעתי אחוז נמוך חושבים בכלל ללמוד.  

זה תלוי מאוד במי שמארגן את הטרק והמשתתפים, ככל שהוא/היא מנוסים/רציניים יותר ומוכנים לעזור לאחרים ללמוד, כך זה ישפיע גם על הרצון של האחרים ללמוד. 

בפועל, בקבוצות מנוסות לדעתי זה מתחלק ל 40% אנשים מנוסים שגם יודעים להסתדר לבד בשטח ו 60% שסומכים על אנשים אחרים שידעו להסתדר בשטח. בקבוצות לא מנוסות לדעתי זה מתחלק ל 10% אנשים שגם יודעים להסתדר לבד בשטח מניסיון חלקי בעבר ו 90% שסומכים על כך שיהיה בסדר ולא יודעים לאיזה הרפתקאה הם נכנסים. 

המנוסים בודקים תבנית כללית של הטרק ולרוב מעדיפים להגיע למקום חדש ולהסתדר לבד בשטח עם מה שיש והחדשים פשוט לא יודעים למה לצפות וסומכים על ה "יהיה בסדר" ולכן גם לא מתכוננים. 

הייתי מסווג את הגורמים לתאונות כך:

1) דברים שלא תלויים בנו - אין מה לעשות, שני אנשים יכולים להיכנס לאותו המצב בדיוק ולצאת במצב שונה לגמרה ולא חסר דוגמאות לכך. 

2) הכנה מראש של ציוד/מידע - כאשר לא לומדים על המסלול מראש, לוקחים הרבה פעמים ביגוד/ציוד/מפות לא מתאימים שמגדילים את הסיכוי

    לתאונות.  

3) הערכה לא נכונה של דרגת הסיכון - כולם טועים פה, גם המנוסים ובמיוחד החדשים. נכנסים לחושך,הולכים במקומות מסוכנים מדי או עייפים מדי,

    לא מעריכים נכון מרחקים ומכשולי טבע בדרך וכדומה. 

4) חוסר מיומנות וניסיון - רואים מישהו מבצע משהו כמו טיפוס, הליכה במקומות מסוכנים ומנסים לדמות ואז מתגלה החוסר ניסיון/מיומנות בפגיעות כאלה

    ואחרות. 

5) שאננות וחוסר ריכוז - לא במקרה הרבה תאונות בתחומי ספורט שונים קרו דווקא במקומות פחות מסוכנים כי כאשר חוזרים הרבה על אותה      

    הפעילות, נכנסים למצב של שאננות יתר ואז מאבדים את הריכוז.  .

6) עייפות וכושר גופני - גם הכנה פיסית מוקדמת לא מספקת וגם מאמץ יתר בזמן המסלול יכולים לגרום לתאונות במיוחד בשעות האחרונות של היום. 

 

כל אחד מהגורמים הנ"ל מעלה את הסיכוי לתאונות, וכנראה שאין גורם אחד שניתן להצביע עליו וזה שילוב של חלק מהגורמים הנ"ל. 

 

אישית אני חושב שאם אכן תעשה מדריך מרוכז בנושא , כדאי מאוד שהוא יהיה מאוד קצר, חד משמעי, קולע וויזואלי כי אחרת הוא יהפוך להיות לעוד אחד מני רבים. 

 

 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
גלילאו  
#4 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 10:00:33(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

תודה לכם על העצות וההסברים!

חשוב לי לשמוע בעלי ניסיון ואני רושם הכל. 

כבר נפגשתי עם עובדי/בעלי חנויות ציוד בארץ כדי לשמוע גם את דעתם.

אשמח מאוד לשמוע עוד דעות ואולי דוגמאות מניסיונכם, כדי לדעת איך באמת להגיש את זה בצורה עדינה ויעילה שלא תיראה כאילו 

אני כופה את עצמי או את הנושא החשוב הזה.

 

 

 

Amir Meshulam  
#5 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 10:36:52(UTC)
Amir Meshulam


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2013(UTC)
הודעות: 368

תודות: 4 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים ב 35 הודעות
אם מישהו רוצה לרשום מאמר מקיף על בטיחות בטיולים - אני אשמח לשים אותו בתפריט המאמרים.

אמיר.
הלך עברי  
#6 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 11:13:48(UTC)
הלך עברי


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/09/2010(UTC)
הודעות: 377

קיבל תודה: 5 פעמים ב 4 הודעות
גילי שלום

ראשית, שב ומציין שאינני מטייל בחו"ל (הבנתי שזו הזירה בה אתה מתמקד).

לדעתי, טרם גיבוש ההמלצות כדאי ללמוד כיצד מתנהל המטייל הישראלי בפועל.
המלצות המבוססות על מקרי אמת, תהיינה ממוקדות וכמובן גם משכנעות בהרבה מאשר מקבץ הנחיות כללי וסתמי.

אם מתחשק לך להשקיע זמן באיסוף המידע, כדי ללמוד אודות המצב לאשורו, תוכל אולי להיעזר במקורות להלן:

ספריות - מקום טוב להתחיל (זכור לי הספר "יבשת בתרמיל" מאת אריאל בר, בו מתוארת התנהלותם של מטיילים הישראליים בדרא"מ).

ראיונות עם מחלצים ומחולצים - עשויים להוות כלי איסופי ממוקד ויעיל (ישנם מספר מחלצים מפורסמים, לא תתקשה לאתר את שמותיהם).

קונסוליות ישראליות - הקונסוליות מעורבות להבנתי ברוב מקרי החילוץ. לדעתי, יש לעובדי הקונסוליות אינטרס מובהק לנסות למנוע תאונות, אך אם לא תזכה לשיתוף פעולה, נסה לפנות לעובדי קונסוליות שכבר סיימו תפקידם.

חברות ביטוח - ייתכן וחברות ביטוח המתמחות בתחום תוכלנה לספק מידע מועיל.

אינטרנט - מניח שתוכל להגיע לחומר גם באינטרנט, למשל בלוגים של מטיילים (אינני מבין דבר בתווך זה, ממליץ שתתייעץ עם בקיאים ממני).

תחומי מחקר משיקים - כמעט משוכנע שנערכו מחקרים סוציולוגיים אודות התרמילאים, מניעיהם והתנהלותם.

בהצלחה.
arthur  
#7 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 13:55:52(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים ב 102 הודעות
אוקי לא יודע למה, אבל חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לחלוק אתכם סיפור באמת אישי על משהו שקרה לי במהלך ה GR20 ב 2011. מצב ביש מאוד שלדעתי היה הכי מסוכן שהיה לי עד היום במהלך שביל. מזג אוויר שהשתנה בצורה חריגה,בטחון עצמי מופרז, טעות בשיקול דעת. אולי יש כאן את כל המאפיינים שהיו יכולים לגרום לסיפור להסתיים בעוד כתבה בעיתון על ישראלי שנהרג בחו"ל
מעתיק אותו מילה במילה מהפייסבוק שלי.


גלילאו אם אתה חושב שזה לא מתאים כאן- שלח לי הודעה פרטית ואמחק אותו.






טוב אז שלום שוב
עברו כמה ימים ואני ממשיך ללכת דרומה לכיוון ורונה, הבעיה שיש כמה הרים עקשנים בדרך שמתעקשים להאריך לי את הדרך אבל נוכל להם , עוד תראו.

טוב אז קיבלתי הרבה שאלות בהודעות פרטיות חלקם באמת טפשיות אבל יש כמה יהלומים בערמת הקקי הזאת.
אז כותב אחד שביקש להישאר בעילום שם שואל האם אי פעם היתי במצב שבו היתי בטוח שאני הולך למות. שאלה יפה בהחלט! וחשובה!

השאלה הזאת מחזירה אותי אחורה ל 2011 .
אחרי שסיימתי את שביל ישראל החלטתי להרחיב את אופקיי ולנסות שביל כלשהו מחוץ לישראל.
במוחי עלה רעיון לעשות את GR20 שחוצה את קורסיקה ההררית. וכך מצאתי את עצמי על מעבורת מניס לקאלבי . אגב המעבורת , כשנחתתי בניס שבצרפת הלכתי למשרד שמוציא את המעבורות לאי ובגאווה אמרתי " אני רוצה כרטיס בכיוון 1 לקורסיקה בבקשה"
"אין בעיה" ענתה הבחורה הנחמדה בקבלה " המעבורת יוצאת ב 7 בבוקר"
אין סיכוי שאני קם כל כך מוקדם ולכו תחפשו בית קפה שבפתוח בשעה כזאת כדי לאכול ארוחת בוקר
"אמממ גברת תגידי יש סיכוי שאת אומרת לקפטן שיחכה לי איזה שעה או משהו כזה" חשבתי שזאת איזה סירה קטנה וגם כך אהיה היחיד עליה אז מה זה משנה מתי לצאת?
הבחורה בקבלה הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח "תגיד לי אתה רציני?"
"מאוד" עניתי לה
"אז לא " היא ענתה לי
חצופה זאתי חשבתי לעצמי
בבוקר כאשר ראיתי את מעבורת עם כמה סיפונים בולעת לתוכה אוטובוסים ומאות אנשים הבנתי את הטעות שלי.

טוב אז במהלך השביל הקשה יש לציין, אחד הקשים בארופה. הכרתי חבורה של מורים ומורות שגם עשו את חלקו . היה שם בחור אחד שנדבק אלי , הוא היה קצת מציק אבל הנחתי לו בגלל שהיתה בחבורה שלהם מורה חמודה לאנגלית.
יום אחד בזמן שאני יושב ושותה בירה הוא ניגש אלי עם ניצוץ בעיניים ואומר "תגיד שמעת שמחר יש 2 אופציות ללכת את השביל האחת רגילה ומשעממת והשניה יותר קשה ויותר מסוכנת וכוללת עליה על איזה הר "
"נשמע מעניין אמרתי"
"אה כן היא גם לא מסומנת"
"אז אתה אומר לי שהיא לא רק יותר קשה יותר מסוכנת היא גם לא מסומנת בשטח ?" רציתי להיות בטוח שהבנתי נכון
"הבנת נכון" הוא ענה " אבל בחיי כמה שהשביל שם יפה"

חשבתי קצת על כל העניין והחלטתי שאני מחליט מחר כאשר אגיע לצומת בה השביל מתפצל וכמובן כאשר רגע ההחלטה הגיע . הלכתי על האופציה הלא מסומנת בביטחון עצמי של קצין משוחרר טרי.
התחלתי את העלייה על הרכס והעננים כיסו את השמיים, כאשר היתי על הרכס התחיל גשם חזק עם רוח שאחר כך הפך לברד עם רוח.
אבל אני במקום לחזור על עקבותי לעמק , התעקשתי שאני ממשיך לכיוון ההר לא משנה מה.
בשלב מסוים כאשר כבר היתי רטוב לגמרי למרות הביגוד האטום למים נכנסתי לתוך ענן.
לקוראים שהתמזל מזלם ולא היו אף פעם בתוך ענן , אתאר את ההרגשה.
תתארו לכם שהלכתי בתנאי ראות כאלה שלא ראיתי את האף של עצמי ומדובר על חתיכת אף למי שלא מכיר.
לא היו לי שום סימנים ויזואלים להתמצא על פיהם והתחלתי לקפוא מקור.
החלטתי שאני בונה את האוהל שלי על ההר למרות שאני באמצע סופת ברקים עם גשם וברד ומקווה לטוב.
וכך היה, אני בתוך האוהל שמתנדנד ברוח , כל הבגדים שלי והשק שינה רטובים , אין לי אוכל והמים הולכים ונגמרים. מצב ביש לכל הדעות.
החלטתי שעדיף לחסוך את האנרגיה שלי וללכת לישון ולקוות שהענן יחלוף עד הבוקר ואני אוכל לנווט מפה לכל הרוחות.
התחלתי כבר להרדם ואז תקף אותי האויב המושבע של כל אדם שאי פעם ניסה להרדם- שלפוחית השתן.
" את לא עושה לי את זה עכשיו" ניסיתי לשכנע אותה
אבל היא התעקשה
הצצה אחת דרך החלון הקטן של האוהל שלי היו מספיק על מנת להבין שלגהנום בחוץ אני לא יוצא
חייב לחשוב על פתרון יצירתי.

פה אני חייב לבקש התנצלות מהחלק הנשי. החלק הבא עלול להיות בוטה.

נזכרתי שיש לי פחית טונה קטנה , החלטתי שאני אוכל את הטונה ומשתין לתוך הפחית וזורק אותה לקיבינמאט
רעיון נהדר לא?
לא! אפילו ממש לא!

חברים יקרים תרשו לי להכיר לכם אימרה נהדרת , אם תזכרו משהו מכל הסיפור הזה, תזכרו את האימרה. "סוף מעשה במחשבה תחילה"

יצא לי לדבר עם רופא שמתמחה בפגיעות קור והוא אמר לי שברגע שבן אדם קופא הדם שלו מוזרם באופן מוגבר לליבת הגוף כדי לחמם איברים חיוניים ועל כן האספקה למוח נפגמת וכך יכולת המחשבה נפגעת.
אני מניח שזה נכון כי זאת הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה שבגללה חשבתי שג'ירקן הפיפי שלי יכנס לתוך פחית טונה קטנה.
אז תוך כדי שאני רואה את פחית הטונה הקטנה מתמלאת אני לפתע מבין שאין שום סיכוי שהיא תכיל הכל.
עמדו לנגד עיני 2 אפשרויות או שאני ממשיך להשתין ומקווה שכמו בנס חג החנוכה היא תספיק או שאני עוצר את הפיפי , מרוקן אותה וממשיך . ככה בקיטועים.
כל מי שניסה לעצור את הפיפי שלו מתישהו יודע שהדבר נע בין בלתי אפשרי לכואב בצורה בלתי רגילה. אבל הלכתי על זה.
עוצר וצועק עוצר וצורח ככה עד שנגמר.

אחרי כל הטרגדיה הזאת ניסיתי להרדם ולמרבה ההפתעה הצלחתי.
בבוקר התעוררתי - אני חי ! הפתעה נעימה יש לציין! הצצתי החוצה וראיתי שהגשם נחלש אך הענן המחורבן עדין בכל מקום.

החלטתי שאני מקפל את האוהל שלי ומנסה איכשהו למצוא את הדרך. סטודנט לפילוסופיה יאמר לי אחר כך שעשיתי את הבחירה היחידה במצב שלי
"בחרת בחיים" הוא יאמר.
לא יודע , לא בדיוק חשבתי על פילוסופיה באותו היום.
רציתי רק לעוף משם כמה שיותר מהר למקום חמים ויבש עם אוכל.
קיפלתי את האוהל , הכנסתי הכל לתיק ופתחתי את המפה. ניסיתי להבין מה לא עשיתי בסדר ואיפה אני נמצא לעזאזל.
היתי בורטיגו רציני אז חשבתי שכדאי לעבור לניווט על פי המצפן, הבחור הזה אף פעם לא טועה ולא משקר.
הרמתי את המצפן וניסיתי להבין באיזה כיוון יש לי את הסיכוי הסביר ביותר לרדת מההר בחתיכה אחת.
התחלתי ללכת ואחרי כמה זמן מצאתי את השביל המוביל לבקתה.
כאשר נכנסתי לבקתה, רטוב מלוכלך ועייף כולם הסתובבו והיו ממש בהלם שאני חי. הם לא האמינו שביליתי את הלילה על ההר בסופת ברקים וברד.
המורה הצרפתי ניגש אלי ואמר לי "בסוף החלטתי לוותר על השביל הלא מסומן, שמעתי שהוא מסוכן מדי, אבל אתה..... ידעתי שתהיה בסדר. אתה שורד!"
טפח לי על השכם והלך , משאיר אותי עם הכינוי שדבק בי מאז ועד סוף השביל.

אז הנה לכם.. לא תמיד הכל ורוד.
מישהו אמר לי שנה אחר כך שאין לי פחד.
אבל זה לא נכון, אני מפחד מהמון דברים.
אבל יש הבדל ענק בין לפחד פחד משתק לבין לפחד פחד שדורך אותך וגורם לך להיות יותר מרוכז ויותר זהיר.

והכי חשוב
אל תתנו לו להיות יותר גדול מהסקרנות שלכם.

מתגעגע .
ארתור.
"The mountains are calling and I must go"

John Muir

Eli TheHiker  
#8 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 14:35:33(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 589

תודות: 90 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים ב 113 הודעות

נשלח במקור על ידי: arthur עבור להודעה מצוטטת

בשלב מסוים כאשר כבר היתי רטוב לגמרי למרות הביגוד האטום למים נכנסתי לתוך ענן.
החלטתי שאני בונה את האוהל שלי על ההר למרות שאני באמצע סופת ברקים עם גשם וברד ומקווה לטוב.
ארתור.

אני מניח שלרוב המטיילים עם אוהלים זה קרה מוקדם או מאוחר בטיולים... הסיפור שלך ממש הזכיר נשכחות מהלילה הראשון שלנו בקורסיקה אחרי העליה האין סופית והערכה לא נכונה של מרחק עד הבקתה הראשונה. כאשר החושך התקרב והבנתי שאין ברירה אלא להקים אוהלים במקום ליד מקור מים, גילינו שנתקענו על הצוק והקמנו אוהלים בזווית לא זווית בחושך ואז באו העננים

אומנם הכל נגמר טוב אך הלקח נלמד להרבה שנים קדימה 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
גלילאו  
#9 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 15:44:42(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

תודה רבה לכם!

הלך עברי, חשבתי על חנויות ספרים אך לא על ספריות. אחלה רעיון!

ארתור ברור שאפשר. בדיוק לניסיון כזה התכוונתי, ויש לך גם כישרון כתיבה לא מבוטל

אלי, זה נשמע באמת לא נעים. מזל שנגמר טוב.. 

ואגב החתימה שלך מסכמת בדיוק את המטרה - Hikers must anticipate the worst to enjoy the best 

 

 

גלילאו  
#10 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 15:46:46(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

משום מה יוצא לי כתב/פונט בגודל שונה לפעמים..

לא יודע למה, שורה אחת עם כתב גדול ושורה עם כתב בגודל רגיל. 

 

גלילאו  
#11 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 17:37:53(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

קראתי שוב את התגובות בעיון, 

נראה לי נכון לעשות חלוקה לקטגוריות כשהקטגוריה העיקרית היא של "טיול ראשון אחרי צבא".

נדמה לי שיש כאן את רוב הסיכונים, תקנו אותי אם אני טועה.

 

שירותי חילוץ והצלה - פניתי כבר לכמה. אולי יקח קצת זמן עד שאקבל תשובות אך יש לי סבלנות.

בינתיים מצאתי כמה חבר'ה שמעבירים קורסים בנושא הישרדות והכנה לטיול, כמו אבי פרג'ון, גיא סרוסי, גלעד שדה.

אני קצת מתלבט אם לפנות אליהם כי הם מתפרנסים מזה ואני חושב על משהו ברמת התנדבות בלבד. נראה לי קצת סותר ואין לי עניין לפגוע בפרנסה.

לנועם זיו יש ערוץ מעולה ביו טיוב ואני לומד ממנו לא מעט, כל הכבוד לו!

 

מסכים שצריך לתמצת ולקצר אבל יש המון חומר. איך אתם מציעים לעשות את זה?

אולי באמת להכין יותר מקובץ אחד שיתמקד בנושא מסוים?

למשל אחד כללי שיסביר על ציוד מתאים, התמודדות עם מזג אוויר קיצוני, קריאת מפות וכו',

ואחד שיפרט על טרקים/איזורים ספציפיים לפי חלוקה למדינות או יבשות?

אגב, המילה קובץ היא רק לשם הגדרה כרגע. עדיין לא סגור על אופן ההפצה והפירסום.

אשמח להצעות גם בעניין הזה.

 

arthur  
#12 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 01:48:28(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים ב 102 הודעות
שמע כל דבר שהוא בגדר עלון או ספרון יעלה לך כסף ואולי לא מעט.
ניתן לפנות לאנשים דרך הרשת או דרך הרצאות בחנויות ציוד גדולות שחבר'ה עושים בהם קניות לפני היציאה ל"טיול הגדול"
או גם וגם.
"The mountains are calling and I must go"

John Muir

גלילאו  
#13 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 11:46:21(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

 

ארתור נכון יש מצב אבל אני עדיין בשלב איסוף חומר. 

אגב, אם הבנתי נכון זה הטיול הראשון שלך בחו"ל אחרי שביל ישראל?

יש פה בפורום עוד פרטים או תמונות מהטיול הזה?

 סתם כיף לקרוא איך שאתה כותב :)

 

 

S.K.  
#14 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 12:48:36(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 427
גבר

תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים ב 34 הודעות

ארתור,  אם היה אייקון של מחיאות כפיים גם אותו הייתי שם.

לא רק כתיבה יפה וסיפור מרתק אלא עם מוסר השכל חשוב על החלטה נכונה שאגב שהייתה בדיוק ההיפך מאותה החלטה (או אי החלטה) של הבחורה המסכנה מצ'ילה.

 

arthur  
#15 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 13:59:55(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים ב 102 הודעות

אכן , השביל השני לאחר שביל ישראל והפעם הראשונה שביקרתי בחו"ל מעודי.
לצערי השרשור שלי על GR20 הלך לאיבוד -אני אפילו לא מוצא אותו בעזרת כלי החיפוש בפורום.

אבל לא היו שם סיפורים כאלה, זה היה פשוט סקירת שביל למי שמתעניין לטייל שם.
הסיפור למעלה, זה Copy- Paste מהפייסבוק הפרטי שלי. שזה ביג דיל בשבילי אגב ככה להחשף אני בד"כ נמנע מהדברים הללו.

 

אבל אני לא רוצה להסיט את תשומת הלב מהנושא .

טוב אז גלי בכל אופן המשך לעדכן אותנו בהתקדמות בנושא המבורך!

נערך ע"י משתמש יום שלישי 28 ינואר 2014 15:02:09(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

גלילאו  
#16 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 17:31:36(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

 

לא הייתי ממהר להסיק מסקנות לגבי המקרה המצער בצ'ילה.

לא חושב שפירסמו מספיק פרטים ולכן אי אפשר לדעת מה בדיוק קרה שם.

 

ארתור תודה, אנסה לחפש שירשורים שלך פה בפורום. 

אעדכן בהמשך.

 

 

S.K.  
#17 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 22:31:07(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 427
גבר

תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים ב 34 הודעות

1. אתה צודק, אכן לא ידוע מה באמת אירע שם וחבל.
ציינתי מספר פעמים בשרשור שזמי פתח בנושא כי אכן רב הנסתר על הגלוי. היה מקום לסייג ולציין זאת גם כאן.

2. תיבת המסרים שלך מלאה ולא ניתן לשלוח לך ה"פ.

גלילאו  
#18 נשלח : יום רביעי 29 ינואר 2014 00:09:37(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

 

תודה, כבר מפנה מקום להודעות.

 

בחיפושים אחר מקרים נוספים ניתקלתי בסיפור הזה, הפעם לשמחתנו הסוף היה טוב.

מילפורד - ניו זילנד

S.K.  
#19 נשלח : יום רביעי 29 ינואר 2014 12:38:16(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 427
גבר

תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים ב 34 הודעות

לא חסרים סיפורים, אם כבר נ"ז חפש את הסיפור אחר "הקריק הישראלי" סיפור הישרדות של זוג מטיילים שנתקעו מס' ימים בתנאים קשים על זיז סלע.
אפילו למצוא נתוני אמת ואת הסיפור המלא של המטיילת מצ'ילה יכול להוות בסיס לניתוח מקרה רב לקחים.

אבל מה המטרה בסיפורים האלה, דומני שיש צורך באחד או שניים רק בשביל לעורר עניין...

יענקל'ה סער  
#20 נשלח : יום רביעי 29 ינואר 2014 23:16:08(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,494
גבר
ישראל

תודות: 255 פעמים
קיבל תודה: 516 פעמים ב 352 הודעות

לא רוצה להוציא את הרוח המפרשים אבל כדאי לך ללמוד היטב את שוק הספרים, לפני שאתה מתחיל בהרפתקה.

מישהו כתב למעלה שלהוציא ספרון יעלה כסף, ולא מעט כסף.

ספריות רוכשות  ספרי קריאה או ספרי עיון ומה שאתה רוצה להדפיס אינו נופל בקטגוריות האלה.

היזמה בכל מקרה מבורכת, בהצלחה.

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
משתמשים הצופים בדיון זה
2 עמודים12>
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.