ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
arthur  
#1 נשלח : יום חמישי 13 מרץ 2014 22:29:42(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים ב 102 הודעות

מבוא:

סליחה על חוסר הקונטקסט. מדובר בהעתק -  הדבק מהפייסבוק הפרטי שלי.

נכתב באינטרנט קפה בוורונה לאחר סיום של E5.  ב18 לאוגוסט 2013

 

טוב חברים,
אני בורונה יושב בבית קפה ומסתתר מהחום. 
עוד מסע הגיע לסיום .

זה מוזר שבכל יום בחודש האחרון שהחלקתי נפלתי נעקצתי נשרטתי או סתם הלכתי לאיבוד קיללתי את היום שבו התחלתי את כל העניין הזה אבל עכשיו כשזה נגמר אז יש את ההרגשה שהיה קצר מדי. 

יש לי שנה לתת לגוף להחלים ולחשוב על איזה משהו חדש
בנתיים נהפוך לתיירים מן המניין . 

תשמרו על עצמכם
נתראה בקרוב..

אבל שכחתי שתאכלס לא באמת באתם לקרוא מה שלומי
אז אממ כן נתחיל.

טוב אז עלתה פה שאלה על האם אי פעם היו לי מפגשים עם אנשים מוזרים בהרים.
אחלה שאלה. חשבתי על זה הרבה ובאמת הדבר הכי מוזר שאני יכול לחשוב עליו (וכן היו הרבה) זה משהו שקרה לי במהלך שחציתי את הפרינאים ב 2011.

מעשה שהיה כך היה..

היום התחיל בצורה ^מדהימה^. 
היה חם מאוד ועברתי דרך כפר קטן בהרים. שווה לדעת שבכל מקום שיש את הדבר הזה שנקרא בני אדם הם יתעקשו להרוס את הסביבה וכך למצוא את השביל הופך להיות לאתגר לא פשוט.
כשהגעתי ליד בית עלמין קטן שצמוד לכפר קרה הבלתי נמנע והסימונים הלכו להם לאיבוד.
אבל אני משום מה התעקשתי שהשביל ממשיך לתוך סוג של פרדס נטוש ועתיק.
נכנסתי לתוך הפרדס והתחלתי לפלס לעצמי את הדרך תוך כדי שאני שובר ענפים ורומס שיחים. אחרי כמה זמן שכבר היה ברור שאני צריך לחזור אחורה עדין לא יכולתי לוותר והיתי בטוח שאוטוטו אני רואה את הסימונים מחדש (מישהו אמר אימון סבך באליקים?) אז כן זה היה בערך ככה.
אחרי כמה שעות יצאתי לשביל כשאני מזיע ומלוכלך אבל מאוד גאה בעצמי.
אח איזה אדיוט.

בכל אופן אחרי שמצאתי את השביל המיוחל התחלתי לעלות דרך כפרים קטנים לרכס מוארך והשארתי את הכפרים מאחורי. עכשיו שיכולתי לראות את תוואי השטח מחדש היה קל הרבה יותר לנווט.
אז תוך כדי שאני הולך לי מהר מנסה לפצות על הזמן שאיבדתי בפרדס אני שומע צלצול פעמונים עדר כבשים ידעתי מיד. בעיה. חשבתי לעצמי
למה בעיה אתם שואלים ?
כי על כל עדר של משהו בהרים יש חבורה של כלבים לא נחמדים במיוחד ששומרים עליהם.
לא עברה דקה והיתי מוקף במפלצות על 4 רגליים
אבל קיבלתי רק טיפול בנביחות בטח אכלו איזה מטייל לפני כן ולא היו רעבים.
מתוך הקרוואן שהיה באזור יצא איזה בחור צרפתי וצעק משהו לכלבים ובאמת הם נרגעו והלכו.

כבר באתי להמשיך ללכת ואז הוא פנה אלי ושאל אותי משהו בצרפתית
אמרתי שאני לא מדבר צרפתית ואז הוא הפתיע אותי 'יופי כי אני מדבר גם אנגלית'
'אה יופי' אמרתי 'שמע תודה שהעפת את הכלבים אבל יש לי איזה 10 שעות ללכת היום אז אם תסלח לי..'
חשבתי לעצמי שמה יש לי לחפש פה עם הבחור התמהוני הזה
'זה הזמן לאפרטיף' אמר הבחור הצרפתי
זה בערך הרגע שהבנתי שהיום אני לא הולך יותר לשום מקום

נכנסנו לקרוואן ושתינו קצת יין
דיברנו על החיים שלו בצרפת ועל שלי בישראל
דווקא בחור מעניין
מסתבר שהדשא בהרים טוב מאוד לצאן אז כל בעלי הצאן באזור מסוים נותנים את הכבשים והעזים שלהם לרועים שלוקחים אותם להרים למספר חודשים ונשארים אותם שם כל הזמן הזה.
אתם מתארים לעצמכם מה זה להיות לבד כל כך הרבה זמן על הר? 
הוא בטוח השתגע קצת בזמן הזה

'אוקי שמע' אמרתי לו תודה על היין אבל נראה לי שהגיע הזמן שאני אלך 
'לא לא' ענה הרועה הצרפתי 'אתה נשאר לארוחת ערב'
אוקי מי אני שאסרב לאוכל אחרי חודש וחצי הליכה?
כבר התחלתי לחשוב שמדובר על בחור חביב לגמרי שבטעות נקלע לעבודה מוזרה.
טעות!

תוך כדי שאנחנו אוכלים את הקינוח אני רואה נמלה קטנה מסתובבת על השולחן.
כשהצרפתי שם לב על מה אני מסתכל הוא השתגע לגמרי והתחיל להרביץ לה עם כפכף עד שלא נשאר ממנה כלום.

'ההההההההההנה זה' חשבתי לעצמי
זה היה רק עניין של זמן עד שזה יתחיל
טוב ארתור הבאת את זה על עצמך
ברור שהבחור לפניך פסיכי לגמרי והוא הולך לרצוח אותך ולאנוס אותך
מקווה שבסדר הזה ולא הפוך

ישבתי שם בשקט מביך מנסה להבין למה החיים שלי לא חולפים לי מול העיניים כמו בסרטים.

אבל כלום לא קרה.
ישבתי ככה כמה דקות מסתכל לצדדים במבוכה
חשבתי שאם גם ככה הוא הולך להרוג אותי אז לפחות אני אשביע את הסקרנות שלי לגבי הקטע של הנמלה.

'אממממ אז תגיד חבר מה הקטע של הנמלה'

זה לא ברור?
'אממ לא לא כל כך'
התחלתי לחשוב שאני המשוגע כאן

'אה' הוא נראה מאוכזב קצת 

טוב תראה הוא פתח בסיפור
(כן זה סיפור בתוך סיפור שימו לב! אני יודע שאתם לא רגילים לעומק הספרותי הזה אז אני מבטיח מקסימום 2 רבדים בו זמנית)
עד לא מזמן הוא היה מתגורר בבקתת רועים עתיקה שהיתה על ההר מאות שנים. אך לא מזמן הבוס שלו התעקש להביא לו קרוואן מטולוז כדי לשפר לו את התנאי מחייה, למרות שהבחור שלנו סירב, הבוס התעקש והקרוואן היגר מטולוז להר. אני מניח שבאותה צורה כמו שמביאים את שאר הדברים להרים ,בעזרת מסוק.
אבל עם הקרוואן הגיעו להר גם נמלים עירוניות ,שהיו חזקות וגדולות יותר מהנמלים האינדיגניות (נכון שאתם לא יודעים מה זה ועכשיו אתם מחפשים את משמעות המילה בגוגל ?יופי לפחות הרווחתם משהו מהפוסט הזה)
ולאט לאט כילו את כלל האוכלוסיה המקורית של הנמלים על ההר.

חשבתי לעצמי איזה טיפש אני 
הרי ילד פייסבוק שכמותי בחיים לא יוכל להבין את הקשר שיש לטבע לבן אדם שנמצא לבד על הר למשך מספר חודשים.

נהיתי קצת עצוב בשביל עצמי.
בשביל כולנו.

אחרי שסיימתי את הקינוח הוא אמר לי שאני יכול לישון באוהל הענק שיש לו בחצר.
ארוחה ולינה ממש חצי פנסיון על ההר.
הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא יעיר אותי בבוקר.
כן ברור! חשבתי שמה כבר יש לרועה צאן לעשות בהרים אין סיכוי שהוא קם לפני הצהריים והלכתי לישון.

רבע לארבע בבוקר כן חברים מה ששמעתם! הוא מעיר אותי
היתי בטוח שאני חולם את זה.
מה הסיכוי שמישהו בעולם חושב שזאת שעה הגיונית 
אבל זה היה אמיתי.
יאללה קום הוא אמר לי צריך לפזר מלח לכבשים.
מסתבר שהכבשים ובכלל חיות מפריסות פרסה למינהן אוהבות מלח וזה גם מינרל חשוב שמשביח להן את הבשר והחלב.
אגב זאת גם אחת הסיבות המרכזיות שכל כך הרבה איילים נדרסים בחורף בארופה הם באים לאכול את המלח שהעיריות מפזרות על הכבישים נגד השלג.
חשוב לפזר את המלח לכבשים לפני שהן קמות אלא אם כן אתם רוצים שירמסו אתכם .
לא האמנתי שאני סוחב שקי מלח ב 4 בבוקר עם פנס על הראש נזהר לא לדרוך על כבשים שנראו כמו עננים קטנים ונוחרים במצב החצי ישן שבו היתי.
כשקצת התעוררתי הגעתי למסקנה שאני חייב להתחפף מכאן לפני שהוא ימצא לי עוד עבודה.

נפרדנו לשלום והוא הזמין אותי לבקר אותו בקיץ הבא
אולי בפעם הבאה שאחצה את הפירינאים אני אתקל בבחור הנהדר הזה שוב.

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

thanks 2 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
io_travel ב 16/03/2014(UTC), גלילאו ב 28/03/2014(UTC)
מממן
ofer  
#2 נשלח : יום שישי 14 מרץ 2014 22:35:38(UTC)
ofer


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/04/2011(UTC)
הודעות: 418
ישראל
מיקום: קיבוץ אל-רום

תודות: 98 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים ב 54 הודעות

תענוג לקרוא :)

גלילאו  
#3 נשלח : שבת 15 מרץ 2014 12:18:45(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

 

אני מוכן לקנות ספר מלא בסיפורים שלך :)

 

 

הלך עברי  
#4 נשלח : יום ראשון 16 מרץ 2014 09:04:58(UTC)
הלך עברי


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 17/09/2010(UTC)
הודעות: 377

קיבל תודה: 5 פעמים ב 4 הודעות
כתוב נאה. אולי יש גם מוסר השכל:

"הבטיחו לי קרוואן נאה בהרים, ארוחה עשירה ואפילו קינוח, ובסוף חטפתי כפכף בראש. אל תאמינו לסוכני נסיעות!" - הנמלה מטולוז.
io_travel  
#5 נשלח : יום ראשון 16 מרץ 2014 11:24:03(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,033

תודות: 960 פעמים
קיבל תודה: 349 פעמים ב 180 הודעות

ארתור - סיפור ענק! שיעשע אותי מאודדדדדדד 

 

ענבר.
S.K.  
#6 נשלח : יום שלישי 18 מרץ 2014 11:51:55(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 427
גבר

תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים ב 34 הודעות
נחמד מאוד.
תוציא ספר. בלי ציניות
arthur  
#7 נשלח : יום שלישי 18 מרץ 2014 12:51:54(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים ב 102 הודעות

תודה חברים, אזרתי אומץ ופירסמתי בתקווה שזה ימצא חן בעיני מישהו. 

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

thanks 1 משתמש הודה ל arthur עבור הודעה מועילה זו.
io_travel ב 18/03/2014(UTC)
arthur  
#8 נשלח : יום שלישי 25 מרץ 2014 02:43:13(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים ב 102 הודעות

טוב אז שלום שוב,
אני יושב במריבור הגשומה וכותב לכם פוסט.
הגעתי לסלובניה שוב, לבקר ידידה ואני נשבע לכם שאני מאוהב במדינה הזאת. אם יש גן עדן והוא יוצא לחופש ותולה שלט של אשוב בקרוב אז זה בסלובניה.
ישבנו לראות חדשות (הקטע הבא לא מומלץ לילדים) ומה בכותרות? זאב התקיף עדר כבשים!!!
היתם מאמינים?
טוב נראה לי שכשאין פיגועים או נשיא שאונס את המזכירה שלו במשך שנים עדין חייבים לדבר על משהו.
היתי בטוח שזה בצחוק אבל הידידה שלי שיכנע אותי שמדובר על עניין רציני לחלוטין.

טוב בכל אופן.
עלה בזכרוני עוד מפגש מעניין ששווה אזכור,אז נחזור לאותו השביל בצרפת ב 2011.

כחלק מההכנות הגעתי לטולוז על מנת לקנות את ספר המדריך לשביל. 
חשבתי שכמו כל מקום נורמלי בעולם לא תהיה לי בעיה להשיג ספר באנגלית
כמו תמיד, טעיתי.

צעדתי בבטחון לחנות ספרים גדולה וניגשתי למוכרת חייכנית:
"שלום אני רוצה בבקשה ספר מדריך לחוצה פרינאים באנגלית"
הפרצוף החייכני שלה השתנה מיד למין הבעת תמיהה 
"אתה צריך ספר באנגלית?"
"אכן" אישרתי וכבר התחלתי להרגיש שכנראה עליתי על בעיה.
"למה?" שאלה המחייכת.
"כי אני לא יודע צרפתית" עניתי ממש על קצות העצבים.
"למה?" תהתה הצרפתייה
"אממ" רציתי להגיד שזה בגלל שאמא שלה עובדת במקצוע הכי עתיק בעולם אבל הסתפקתי בלהגיד שהיתי תלמיד גרוע בתיכון 
ציפיתי שתחייך או לפחות תבין את הבדיחה אבל היא רק אמרה אה כן כן 
"אני מצטערת אבל אנחנו לא מחזיקים ספרים באנגלית"
"אוקי אולי תוכלי לעזור לי ולהגיד לי איפה אני כן אוכל למצוא אותו"
" יש רק חנות ספרים אחת בעיר שמוכרת ספרים באנגלית"
"אממ אוקי איך אני מוצא אותה"
"אהה אני לא יודעת"
"ואיך קוראים לה"
"אמממ יש לה שם מסובך אני לא זוכרת"
אוקי הודיתי לה על שום דבר והלכתי

למחרת מצאתי את החנות המדוברת כן שם מאוד מסובך בהחלט!
ENGLISH BOOK STORE בחיי אני לא צוחק.

טוב בכל אופן נחזור לעיקר.
קניתי את הספר המדובר ואת סט המפות ונסעתי לעיירת הקיט המדהימה HUNDAYE
תאכלס חור עולם
אבל שם מתחילים ה 1000 קילומטר הבאים לים התיכון אז אין מה לעשות.
אז ביום הראשון צעדתי בהנאה בחבל הבאסקים נהנה מהגבעות המתגלגלות ומהנהרות השוצפים בכל מקום.
בואו נגיד שאין שם בעיה עם מים.
וכמו בכל יום ראשון של שביל ארוך, רוצים להספיק הרבה ולא מספיקים שום דבר.
הגעתי לכפר הראשון אם אני לא טועה AINHOA בחשיכה.
חיש מהר מצאתי לעצמי את כר הדשא הכי רך בכפר ויאללה להתעטף בשק שינה ולבשל ארוחת ערב.
אחרי הלילה המפנק על הר בקורסיקה (ראו פוסט ראשון) ובכלל אחרי שכמה הטמנות נגנבו בשביל ישראל, הגעתי לתובנה מדהימה שאנשים צריכים מים כדי לשרוד - כן שימו לב אם עד עכשיו לא הוצאתם מחברות זה הזמן- וזה יהיה רעיון נהדר אם אני אסיים כל יום הליכה ליד מקור מים .
ובכן הלכתי לישון על בטן מלאה ובידיעה שהיכנשהו בכפר הזה ישנו אחלה הוסטל שאפשר לאכול בו ארוחת בוקר ולמלא מים לדרך.

בבוקר התעוררתי התמתחתי פתחתי את האוהל הוצאתי את האף החוצה
יופי הגשם של הלילה נגמר ויש ריח של פטריות מה שאומר יום שמש נפלא לפנינו.
רק נשאר לסיים את הסיפור הזה עם המים.
טוב ,הצצתי החוצה על הכפר
5 וחצי בתים בכוח אבל אחד מהם פשוט ענק
יופי מעולה ! נראה אחלה מקום לארוחת בוקר!
צעדתי לכיוון ההוסטל עם תיק רחצה מגבת ושקית שתייה (של שורש כמובן)
פתחתי את השער של הגדר ונכנסתי דרך הדלת הפתוחה של הבית.
לא ראיתי אף אחד בקומה הראשונה אז עליתי לשניה ואז ראיתי את האמבטיה
וואו איזה מקום יפה ונקי חבל שלא ישנתי פה בלילה. חשבתי לעצמי תוך כדי שאני מתנגב במגבת ריחנית ונקייה.
שטפתי פנים מילאתי מים וירדתי למטה לחפש אנשים כדי לספר להם איזה גבר אני שאני חוצה את הפרינאים לבד.
כשירדתי במדרגות ראיתי בחור מבוגר מסתכל עלי המום לגמרי.אני די בטוח שהוא היה עם פה פעור.
"אמממ גוד מורנינק מסייה יש מצב לאיזה קפוצינו?"אמרתי לו ככה עם טפיחה על השכם. 
הבחור עדין התסכל עלי בפה פעור.
"קאן איי גד סומ קופי" מה עוד אחד שבכוח לא מדבר אנגלית?
אבל עדין לא היתה שום תגובה ממנו. ואז משום מקום התחיל לצעוק עלי משהו שנשמע כמו "מהמזו מהמזו".

או! יופי ! לפחות זאת סוג של תגובה!
"אוקי אחי הבנתי ממזו אבל יש מצב להפוך או לא?"
הוא נהיה יותר ויותר עצבני והתחיל לדחוף אותי בכוח החוצה.וככה מצאתי את עצמי מחוץ לבית ללא מים וללא הפוך

חצוף זה באמא שלי ! חשבתי לעצמי.
אחרי כמה שבועות פגשתי כמה בחורים צרפתים שדיברו אנגלית וסיפרתי להם את הסיפור ,הם פשוט השתינו במכנסיים ואני לא הבנתי מה כל כך מצחיק.
אחרי שנרגעו הם סיפרו לי ש "מה מזו" או יותר נכון ma maison בצרפתית
פירושו הבית שלי כנראה שנכנסתי בטעות לבית פרטי

ובכן חבר'ה זה הסיפור.
אולי הוא קצת מצחיק אבל בחיי שלמדתי את הכוח של השפה.
יוהן וולפגן פון גיתה אמר פעם שמעולם לא היתם במקום כלשהו אלמלא היתם שם ברגל.
אני מסכים ואף מוסיף שמעולם לא היתם במקום כלשהו אלמלא דיברתם שם עם המקומיים. אי אפשר באמת להעריך את היופי של המקום אם לא מבינים את הקשיים של החיים בו ואת הדקויות של כל דבר שנעשה.
פעם הלכתי עם כמה מטפסי הרים מאיטליה (תסלחו לי פאביו ומריה אני יודע שאתם שונאים תשומת לב) כדי לראות כיצד נעלה מחר על הר מסוים והם אמרו וואו איזה יער יפה ופשוט המשיכו ללכת. "חכו רגע חבר'ה" עצרתי אותם וסיפרתי להם שההעצים האלה נקראים עצי מפולת שלגים והם סוג של אורן מיוחד שנוטעים במקומות מועדים למפולות שלגים. מקומות שבהם נמחקו כפרים שלמים שנה אחרי שנה עד שאנשים הבינו מה וכיצד ניתן להתגונן מהדבר האיום הזה.
איך אני יודע את זה? 
לא לא היתי תלמיד למופת בבית ספר, יש כאן מספיק אנשים שיעידו על זה.
אבל תכונה נהדרת יש בי. אני אוהב להקשיב לאנשים.
וככה למדתי המון על המקומות שאני עובר בהם.

תעשו לי טובה, בפעם הבאה כשאתם בחו"ל ואתם רואים בן אדם מקומי שרוצה לדבר אתכם במקום לדחוף לו כמה יורו שיסתום את הפה. תעצרו, תקשיבו.
אולי תפסידו כמה דקות אבל לעולם אין לדעת מה תרוויחו.

מתגעגע,
ארתור.

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

thanks 1 משתמש הודה ל arthur עבור הודעה מועילה זו.
גלילאו ב 28/03/2014(UTC)
io_travel  
#9 נשלח : יום שלישי 25 מרץ 2014 10:30:04(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,033

תודות: 960 פעמים
קיבל תודה: 349 פעמים ב 180 הודעות

  

הרגת אותי ארתור! ה ר ג ת ! ! !

ענבר.
ישר.א  
#10 נשלח : יום שלישי 25 מרץ 2014 10:44:59(UTC)
ישר.א


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/08/2010(UTC)
הודעות: 364
גבר
ישראל
מיקום: נס ציונה

תודות: 279 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים ב 64 הודעות

ח,ח,ח ארתור אתה גדול

אפשר כבר להקים את "איגוד סופרי הפורום" (ענבר,עופר,ארתור ועוד)

S.K.  
#11 נשלח : יום שלישי 25 מרץ 2014 23:11:27(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 427
גבר

תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים ב 34 הודעות
ארתור

עשה טובה חבר את הפוסט ההוא עם סופת הגשם ו"השורד"..ואת כל הסיפורים לפה וכך אוכל להעביר את זה לאח שלי שיקבל קצת אווירה...אני רציני.

arthur  
#12 נשלח : יום חמישי 27 מרץ 2014 13:31:59(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים ב 102 הודעות

מה קרה לאח שלך?

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

naty_h  
#13 נשלח : יום שישי 28 מרץ 2014 20:42:22(UTC)
naty_h


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 29/03/2013(UTC)
הודעות: 539

תודות: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים ב 24 הודעות

מקסים .

S.K.  
#14 נשלח : שבת 29 מרץ 2014 22:05:21(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 427
גבר

תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים ב 34 הודעות

נשלח במקור על ידי: arthur עבור להודעה מצוטטת

מה קרה לאח שלך?

 

לא קרה לו כלום.

פשוט לא מתאים לו מסלולים ארוכים וגם לא ללכת הרבה. 

חשבתי שעם הסיפורים שלך אולי ידלק בו איזה ניצוץ...

מה לעשות משפחה לא בוחרים....

arthur  
#15 נשלח : יום ראשון 30 מרץ 2014 12:07:32(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים ב 102 הודעות

הבנתי אותך.

אבל לצערי, הסיפורים שלי אינם משקפים את המציאות של ההליכה- כי הרי מפגשים ומקרים מעניינים הם אפילו לא אחוז מהכלל שהוא השביל. ברוב הזמן זאת הליכה שלי עם עצמי, עם המחשבות והתהיות וכל כך הרבה חשבון נפש.

 

אני חושב שכשאנחנו מצליחים להתנתק מהרעש של העולם, לקול הפנימי שלנו יש סיכוי להשמע.

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

io_travel  
#16 נשלח : יום ראשון 30 מרץ 2014 12:15:44(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,033

תודות: 960 פעמים
קיבל תודה: 349 פעמים ב 180 הודעות

נשלח במקור על ידי: arthur עבור להודעה מצוטטת

אני חושב שכשאנחנו מצליחים להתנתק מהרעש של העולם, לקול הפנימי שלנו יש סיכוי להשמע.

מאוד אהבתי! אני שומרת לעצמי את הזכות להשתמש

ענבר.
arthur  
#17 נשלח : יום שני 14 אפריל 2014 23:42:37(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,379

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים ב 102 הודעות

תהני איתו.

רק תחשבי עלי בכל פעם שאת משתמשת בו. 

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

thanks 1 משתמש הודה ל arthur עבור הודעה מועילה זו.
io_travel ב 15/04/2014(UTC)
משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.