ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
arthur  
#1 נשלח : יום רביעי 20 מאי 2015 20:54:26(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות

כששמעתי על מותו של דין פוטר. המשפט When you ride like lightening you are going to crash like thunder עלה במוחי.

אני לא אוהב להשתמש במילה הזאת אבל דין היה מעין אליל בעולם הטיפוס וצניחת בייס. אני לא אספר כאן את קורות חייו והשגיו כי אני רוצה לחשוב שהם לא היו העיקר בבן אדם וחיפוש קצר בגוגל יכול לעשות זאת הרבה יותר טוב ממני .
בשבילי דין היווה השראה של אדם הדוחק את גבולות היכולת האנושית. אבל כמה רחוק אפשר לדחוף עד שהגבולות מתחילים לדחוף בחזרה? אדם בעל מערכת יחסים מיוחדת עם ההרים החיים והמוות.

אני שמח שהוא היה. אני שמח שאני לא היחיד שמייחס לטיפוס הרים משמעות מיוחדת החורגת הרבה מעבר להגעה לנקודה הכי גבוהה ברכס כלשהו.

דין התרסק במהלך קפיצת בייס עם חליפות כנפיים מ Taft Point שבעמק יוסמיטי , איתו נהרג חברו ,מטפס וצנחן מוכשר Graham "Grambo" Hunt.אדם מיוחד מאוד אשר מעט מאוד ידוע עליו. גם בעידן הטכנולוגי שלנו הוא ניסה והצליח לשמור את עצמו ואת הישגיו (המרשימים) מתחת לרדאר.

 

אולי עכשיו אתם עפים חופשי, אי שי כמו שתמיד רציתם.

 

בתמונה דין פוטר (1972-2015) וגרהאם האנט (1986-2015) ביוסמיטי  צולם ב 2014

 

 

 

נערך ע"י משתמש יום חמישי 21 מאי 2015 00:56:19(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

מממן
arthur  
#2 נשלח : יום חמישי 21 מאי 2015 00:22:50(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות

אתה מאוד מרוכז במוות וחבל.
תתרכז בחיים.

מה עם הדבר שהכי מספק אותך ומעצב את החיים שלך הוא גם מאוד מסוכן. האם לוותר עליו ולהסתפק בלנהל אורח חיים אחר שבו תהיה יותר בטוח אך לא מאושר או לחיות את חייך בצורה שבה אתה יודע אל אף הסיכון הכרוך בכך?
זאת הדילמה בה חי דין וחיים עוד רבים אחרים. אני לא חושב שהוגן לבטל את זה ולהגיד שבגלל המוות שלו אין שום דבר שהוא משאיר אחריו מלבד ערמת בשר ועצמות כמו שאמרת.

כל אחד ואחד מאתנו כאשר יוצא להרפתקה כלשהי יש סיכוי שלא יחזור. האם גם אז אנחנו שהידים שטסים קרוב מדי לשמש? או שאנחנו פשוט אנשים שנהנים לטייל בהרים ונוטלים על עצמנו את הסיכון בכך?

 

לאדם מן השורה, חצייה של רכס הפרינאים (כמו שעשית שנה שעברה) תיראה כמו הרפתקה מאוד מסוכנת ומשאלת מוות של ממש. לך, נראים כך חייו של דין . כל אחד יוצא מנקודת המבט שלו ושופט על פי אמותיו. 

נערך ע"י משתמש יום חמישי 21 מאי 2015 00:53:42(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

thanks 2 תודות למשתמש arthur על הודעה מועילה זו.
זאבאז ב 21/05/2015(UTC), ישר.א ב 25/05/2015(UTC)
Jonathan2  
#3 נשלח : יום שישי 22 מאי 2015 00:13:34(UTC)
Jonathan2


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 28/10/2013(UTC)
הודעות: 263

תודות: 1 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים ב 62 הודעות
אין ספק שהוא היה מטפס מוכשר ובעל הישגים רבים, וחבל עליו.
אבל אני נאלץ לא להסכים עם ארתור.
מקדמי הבטיחות בקפיצת BASE קטנים בהרבה מבטיול או טיפוס,
וההשלכות של כל תקלה חמורות פי כמה,
מה שהופך את העיסוק הזה למשאלת מוות, שאכן מתממשת במקרים רבים.
כנקודה למחשבה: אנשים שורדים תאונות טיפוס ויוצאים ממצבים קשים בטיולים,
אני די בטוח שאי-אפשר להגיד אותו הדבר על צניחות כאלה.
ולכן אין שום קשר בין הסיכון בצניחות לטיול בפירנאים,
ובעיני גם לא לטיפוס בהימלאיה.

זו דעתי,
על כל פנים.
arthur  
#4 נשלח : יום שישי 22 מאי 2015 12:39:59(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
אני דווקא רואה קשר הדוק מאוד. הקשר הוא שבשני המקרים הללו מי שמחליט על רמת הסיכון הוא האדם.
אפשר לצנוח בייס שנים רבות מבלי שיקרה שום דבר. אך גם כאן בנישה ישנה נישה עוד יותר קטנה של קפיצות שמעוררות השראה. שחורגות אל מעבר לרגיל. אותו הדבר אפשר לעשות גם כאשר מתכננים שביל.
ובקנה מידה יותר גדול אני מדבר על לנסות ולחיות את החיים שלך גם אם הם לא בנורמה החברתית. לנסות ולהשתפר ולעלות את הרף של מה שאתה עושה . גם אם הרף של התעוזה מעלה גם את רמת הסכנה.

אני הבאתי אם עולם השבילים כדי להמחיש שגם בתחום שחנו אנחנו יכולים להתחבר לרצון הזה של ההרפתקה הבאה והיותר מקורית ואמיצה ולעיתים גם יותר מסוכנת.

נ.ב
אני חושב שישנם כמה סוגי טיפוס שמסוכנים יותר מכל צניחה.

נערך ע"י משתמש יום שישי 22 מאי 2015 12:47:24(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

neutrino  
#5 נשלח : שבת 23 מאי 2015 03:48:24(UTC)
neutrino


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 26/11/2012(UTC)
הודעות: 995
גבר
ישראל
מיקום: Karmiel

תודות: 69 פעמים
קיבל תודה: 160 פעמים ב 95 הודעות

שלום לכם,

אתם בטח יודעים שאני רץ שטח והרבה. אז קרה לי השנה כך שברק פגע עשרות מתרים ממני. זה היה נורא. אני פשוט נעמדתי בהלם ולא יכולתי להמשיך בריצה. חזרתי הביתה רועד ולא בגלל גשם וקור. ואז חשבתי שלא ארוץ יותר בגשם - הריצות שאני כלכך אוהב... ותאמינו לי זה לא כמו שמישהו מספר לך. אחרי שאתה עובר את זה - זה מחריד לא משנה שהסיכוים הם קטנים.

אבי חווה פגיעה ישירה של ברק אבל לא נהרג אז ובסופו של דבר נפתר ממחלת הסרטן בגיל 54.

החיים הם קצרים. ואין לנו מושג עד כמה. הסיכוי שלי לההרג מברק קטן פי 1000 מסיכוי לההרג בתאונת דרכים בגלל איזה נהג מטורף. לא וויתרתי על ריצות בגשם למרות החוויה ולמרות סיפוריו של אבי.

עוד נקודת מחשבה - אי אפשר לדעת מאיפה תגיעה הסכנה.

הדבר היחיד שאני חושב עליו - זה הילדים, האישה, קרובי משפחה... עד כמה זה אגויסטי להמשיך בתחביב שלך כשאתה יודע על הסיכונים?

ואגב, טיפוס הרים הוא לא על הפסגה אלה על הטיפוס עצמו לדעתי.

נערך ע"י מנהל יום שלישי 20 דצמבר 2016 11:04:52(UTC)  | סיבה: לא צויינה

מטיילים הם עם מוזר. לוקחים כמה שיותר אוכל, הולכים רחוק שאפשר ואוכלים את הכל שם.
arthur  
#6 נשלח : שבת 23 מאי 2015 15:52:47(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395

תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
תודה על השיתוף של הסיפור שלך ניוטרינו.
השאלה שאתה מעלה היא שאלה חשובה ואני חושב שכולם חושבים עליה בצורה כזאת או אחרת . לגבי האוגיזם בתחביב או דרך חיים שיכולה להיות מסוכנת.
עצם העובדה שהשאלה הזאת צפה היא אולי מדד לכך שאנו עדין "בסדר" . הקונפליקט הזה הוא מאוד אנושי לדעתי.
"The mountains are calling and I must go"

John Muir

משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.