1. המיזם על רגל אחת
עיקרי הרעיון - שזירת המסלול המדברי הטוב ביותר אותו יכולה הארץ להציע, בהתחשב סערכי שמירת הטבע והסביבה, בתקווה שמסלול זה ימשוך הלכים מקומיים וזרים, יתרום לעידוד תרבות ההליכה, ועקב כך ידרבן את גורמי שמירת הטבע לשמור על הקיים, ואולי אף להילחם במפגעים רבי-שנים לאורך התוואי.
2. עיקרי התוואי, וריאנטים שונים
המסלול המוצע משתרע אך ורק על שבילים קיימים ומסומנים, והוא פוקד חניוני לילה מוכרזים. לתוואי וריאנטים שונים, משיקולי תוכן ומשיקולים מנהלתיים (למשל קצב הליכה, הצטיידות, וכו). חלק מהמסלול מתנהל על שביל ישראל, בעיקר כאשר שביל ישראל עובר על התוואי המתגמל ביותר האפשרי (לטעמנו), או כאשר מדובר במעבר הכרחי (למשל בשל אילוצי שטחי אש).
א. הרי אילת והערבה -
ים סוף (מומלץ להתחיל במעבר הגבול למצרים), הר צפחות, נחל גשרון (מומלץ להוסיף את משולש צפרה), הר יהואש, עין + נחל נטפים, הר שלמה, נחל מפלים (בת שבע), הר שחמון, נחל יעל, נחל רודד, גיא אבוד. הר + קניון שחורת, נחל אמיר, מעלה עמרם, נחל רחם, נחל עתק, מעלה ברך (משם שני וריאנטים אפשריים, האחד יורד לתמנע + מעלה מלחן, והשני מצפין להר ברך), באר מלחן, מעלה צאלה, יטבתה (מומלצת גיחה לחי בר), מעלה שחרות (השביל הכחול), חולות כסוי, ומשם על שביל ישראל עד מושב ספיר.
מבט צפונה מהר שלמה
אחד ממפלי נחל בת שבע
נחל רודד
תצפית מהר שלמון
מבט על תמנע
ב. נגב
מספיר על שביל ישראל עד כרבולת חרירים או הפרסה, נחל ארדון, הר חרוט, הר ארדון, מעלה מחמל, עין + נחל חוה (וריאנט אפשרי לעין שרב), עין שביב (מספר וריאנטים אפשריים סביב עינות + חוד עקב, עין + עתיקות עבדת, רמת דבשון, הר צרור, זקוף – תלול), שביל ישראל עד מעלה חצרה, נחל מזר או צפית תיכון, צפית תחתון, תמר.
נחל ארדון, הר ארדון והר חרוט
מבט מהר ארדון
סדקי חווה הצפוניים
גב צרור
נחל תלול
ג. מדבר יהודה
נחל פרס תחתון + עליון, נחל אשלים עליון (וריאנטים אפשריים: אשלים תחתון או נחל/מעלה עזגד), נחל פרצים, נחל זוהר, נחל יזרח, נחל רום, טיילת ים המלח, עין + מעלה בוקק, ציר המפלים להר אלעזר, מצדה, וממנה מספר וריאנטים אפשריים למבקשים לסיים בעין גדי או בערד.
הגב מעל מפל פרס
מפל אשלים
נחל פרצים
נחל יזרח
מצדה מהר אלעזר
נחל הרדוף
מעוק ברכת נעמה
3. מפות השביל
א. מפה שהועלתה בעזרתו האדיבה של נועם (תודה, נועם!):
לחץ על המפה לכניסה למפה אינטראקטיבית
ב. מפה שהועלתה בעזרתו האדיבה של אמנון (תודה, אמנון!):
לחץ על המפה לכניסה למפה אינטראקטיבית.
הערות אודות המפות:
1) המפות לעיל סומנו על מפה אקטיבית הסובלת ממספר בעיות: היא איננה מאפשרת סימון חופשי, אלא רק סימון לאורך מה שהיא מזהה כתוואי. לכן, לדוגמה, היא איננה מאפשרת סימון בערוץ נחל נטפים, אף ששם עובר התוואי המוצע. לעתים המפה מתפרעת לגמרי ויוצרת מיני מעגלים בהם לא ניתן לשלוט. בנוסף, קשה לסמן עליה וריאנטים שונים. לאור האמור, התוואי המסומן במפות איננו מדויק לגמרי, והוא נעדר וריאנטים.
2) התוואי לעיל איננו משקף בדיוק את המסלול אותו הלכתי עתה, בכמה מקרים (למשל, בשל סגירת צפית תיכון, ירדתי לצפית תחתון דרך נחל מזר).
3) שלוש המפות לעיל מציינות את התוואי:
א). ממעבר הגבול טאבה לשחרות (משחרות לכרבולת חרירים/הר סהרונים התוואי נע על שביל ישראל).
ב). מכרבולת חרירים לצומת הערבה.
ג). מצומת הערבה למצדה.
4. אפשרויות סיום שונות
ממצדה קיימות אפשרויות רבות מאד להמשך, לכיוון עין גדי או ערד. כמעט כולן נבחנו לאחרונה בשטח:
1) לכיוון ערד דרך נחל יעלים (שביל אדום).
2) לכיוון ערד על גדתו הדרומית של צאלים (ענבה, צפירה).
3) לכיוון ערד על גדתו הצפונית של צאלים, והקפתו ממערב.
4) לכיוון ערד דרך מעלה צאלים, הרדוף, עין נמר, נעמה צפירה. (הוריאנט אותו הלכתי עתה).
5) לכיוון עין גדי דרך ענבה, צפירה, הרדוף משמר חבר ערוגות.
6) לכיוון עין גדי דרך ענבה נעמה עין נמר הרדוף משמר חבר ערוגות.
7) לכיוון עין גדי דרך מעלה צאלים וצפונה.
8) לכיוון ערד או עין גדי דרך עין צאלים ועין נמר (ללא כניסה לערוץ הצאלים מזרחית לעין נמר).
5. וריאנטים במרובע עין שביב - עבדת - מדרשה - זקוף/תלול
האפשרויות רבות. אפשר לפרוץ את המרובע צפונה ולהכליל גם את דרוך וצרור (הזקוף תלול מסוכן בימי גשם, ומובן שהדברים יצוינו מפורשות אם אי פעם התוואי יוכרז ויסומן). אם כוללים את עין עבדת -עין מעריף- עבדת, קיים אילוץ של חד-כיווניות (התנועה מותרת מצפון לדרום בלבד) ואילוצי שעות פתיחה של הגן הלאומי. הבאים מדרום יוכלו לפתור אילוץ באמצעות מסלול דמוי 8 כמצוין במפה (זה ההסבר ללולאה, למי שתהה).
כאמור התוואי נע רק על שבילים קיימים ומסומנים, תוך הקפדה על הגעה לחניוני לילה מוכרזים. גם שיקולי מנהלה נלקחו בחשבון. תנועות מנהלתיות לא צוינו, מובן שהיו כאלו.
6. פעולות שנועדו לנסות להתניע את התהליך מלמעלה:
במכתב שנשלח לגורמים שונים במשרדי ממשלה, רשויות מוקמיות, וגופים אחרים, נעשה ניסיון להניענ אותם לפעול לקידום הרעיון. העתק המכתב מובא למטה.
7. פעולות בניסיון לקדם את המסלול "מלמטה" - ע"י שיתוף ויצירת ביקוש.
1) יש לקוות שהחתירה ללא פשרות לתוואי האיכותי ביותר המתאפשר - בהתחשב בשיקולי שמירת הטבע - תתבטא בכך שמי שילמד אודות השביל, עשוי אולי לאהוב מה שיימצא.
2) התוואי יונגש חינמית לכל דורש, מתוך אחוות שוחרי הליכה ואוהבי טבע, ובתקווה שאיש לא יעשה בו שימוש מסחרי.
3) התוואי יוגדר כמסלול (ROUTE ) ולא כשביל (TRAIL) כדי לשמור על עצמאותו. מאותה סיבה לא המסלול לא יוצע כתוואי לשביל ישראל.
4) על אף האמור לעיל, נשמח לשתף פעולה עם כל משרד/רשות/גורם אחר, שיעמיד את עקרון החתירה לאיכות והשמירה על הטבע מעל כל שיקול אחר.
5) בתום העבודה יועלה לפורום קישור לדף מסלול (בהקמה) ובו המידע הרלוונטי בעברית ובאנגלית.
6) בנוסף, בכוונתנו לעלות קישור לדף זה גם לאתרים ולפורה עבריים ובינ"ל, כמו
http://www.trailforums.com/
http://www.trailjournals.com/
http://www.traildino.com/
http://besthike.com/
אנחנו מאמינים שזו הדרך הראויה ביותר להציע לחובבי ההליכה מסלול מתגמל, בלתי תלוי ונקי משיקולים זרים.
8. הצטיידות במזון ומים לאורך התוואי
להלן מקבץ נקודות הצטיידות במזון לאורך התוואי:
א. צפון אילת/אילות - סטייה של כ 3 קמ מקצה נחל יעל, וכ 4 קמ חזרה לחניון לילה הר שחמון (אגב, ההליכה המנהלתית נעימה שכן היא כוללת סינגל, חציית פארק הולנד ופארק ארץ החרדונים).
ב. באר אורה - בה גם סופרמרקט - סטייה משמעותית יחסית.
ג. אגמון על הציר (בווריאנט היורד ממעלה ברך, הבוחרים להמשיך ישירות לבאר מילחן יצטיידו ביטבתה).
ד. יטבתה - (סופרמקט הפתוח מ 0500 עד 2300 בחורף) על התוואי.
ה. שחרות.
ו. נאות סמדר.
ז. שיטים.
ח. פארן - סטייה מאד משמעותית, לדעתי לא כדאית.
ט. צוקים - סטייה של כ 5 קמ, וזאת על גבי נחל מאד נעים (עשוש). בצוקים חנות נוחות הפתוחה 24/7.
אגב, נחל עשוש למן 1 קמ ואילך מהשביל מזרחה, איננו שמורת טבע, ומותר ללון שם (עשיתי זאת בעבר).
י. צופר.
יא. ספיר.
יב. חניון בארות (הערה - מי שמעדיף להצטייד במצפה רמון, מוזמן כמובן להמשיך דרך שן רמון).
יג. מדרשה.
יד. דימונה - סטייה ארוכה המהווה טיול מאד מתגמל (לאורך נחל ממשית + ממשית), חזרה במונית.
טו. צומת הערבה - חנות הנוחות פתוחה 24/7. ניתן לרכוש שם גם כריכים. אפשר כמובן לצאת משם באוטובוס או טרמפ לדימונה.
טז. נווה זוהר
יז. עין בוקק
יח. מצדה
יט. עין גדי או ערד לממשיכים לנקודות סיום אלו.
9. נקודות מים נוספות
הערה חשובה - מדובר במסלול חורפי. לכך השלכה על כמות המים אותה יש לשאת, וכן גם על הסיכוי למצוא מים בגבים (למטהרים).
א. כל הנקודות לעיל.
ב. גבים ומעיינות על הדרך.
ג. הקפצות (למשל לחניון יהורם).
ד. אורון (אם נקלעים לחוסר, ולא סומכים על עין ירקעם).
ה. מעלה עלי
ו. אין לבנות על כך, אך בימות החול בחודשי החורף, הסיכויים למצוא בתי ספר בחניוני הלילה גבוהים למדי.
10. בעלי חיים
יעלים, צבאים, שועלים, שפני סלע, קוצנים (בהליכה קודמת גם צבוע)
נשרים, עקבים, בזים, עורבים, טריסטרמיות, חסידות, עגורים, ומגוון רב של ציפורי שיר (בהליכות קודמות גם רחמים).
חרדונים, לטאות (בהליכה קודמת גם זמען דק מדברי).
11. צומח
שיטה, אשל, צפצפת פרת, דקל, רותם, רכפתן, זוגן, יפרוק, מלוח, צלף, ינבוט, חצב, כוכבון, מוריקנדיה, בצלציה, שלח (ואפילו קידה שעירה- פורחת - בערץ נחל צרור) ועוד.
12. אתרים היסטוריים לאורך התוואי:
תמנע, מואה, מצד סהרונים, מצד מחמל, עבדת, מצד צפיר, מצד זוהר, מצדה והמחנות הרמאיים סביבה. לממשיכים לעין גדי גם מערות נחל משמר וחבר, בי"כ בעין גדי, והמקדש הכלקוליתי.
13. תודות:
לחבריי הטובים שליוו את המיזם עוד בהיותו רעיון, והקדישו זמנם לסוגיות כמו יופיו של התוואי, שיקוליו ואילוציו של ההולך, לעופר, לSK, לאמנון ולנועם על המפות, ולכל המגיבים.
14. נספח - העתק מכתב שנשלח למשרדי ממשלה, לרשויות ולגופים נוספים
א. החזון
הפיכת ישראל לארץ יעד בעבור חובבי ההליכה מחו"ל, ועידוד תרבות ההליכה המקומית.
ב. רקע
1). תרבות ההליכה בחיק הטבע (Hiking), מפותחת מאד באירופה ובצפון אמריקה. בחודשי הקיץ נוטלים רבבות חובבי-ההליכה את מקלותיהם, וצועדים לאורך אלפי ק"מ של שבילים מסומנים. בשאר חודשי השנה מונע מהם מזג האוויר לממש את תחביבם, וזאת דווקא בתקופה בה הם נהנים מחופשות רבות (חג המולד וסילבסטר, חופשת סמסטר וחופשת הפסחא).
2). המדבריות שלנו, לעומת זאת, מעניקים תנאי הליכה מושלמים דווקא בעונה הקרירה. לאחרונה הלכתי לאורך התוואי המוצע, ונוכחתי לדעת עד כמה המסלול מתגמל: המדבר ירוק ופורח, גבי המים מלאים, ומזג האוויר נפלא.
3). כל מי שביקר בנגב ובמדבר יהודה בחברת תיירם מערביים, יודע עד כמה הם מתלהבים מהמדבר. יש לכך סיבות רבות: תופעות גיאולוגיות מרהיבות וייחודיות במכתשים ובהרי אילת, קניונים מרשימים בנגב ובמדבר יהודה, ים המלח וסגולותיו, ים סוף הצלול ושונית האלמוגים הצבעונית, נאות המדבר, הצומח הייחודי והמפגש עם בעלי החיים. לכך יש להוסיף כמובן את הנוף המקראי המחיה את סיפורי התנ"ך, וכן אתרי מורשת עולמית כמו מצדה ואתרי דרך הבשמים.
4). נוצר צירוף נסיבות אותו חבל שלא לנצל: בסיני, בשאר מדבריות המזה"ת ובצפון אפריקה, שורר מצב ביטחוני רעוע. מחירי הטיסות נמוכים, והמגיעים מאירופה יכולים להגיע מהר ובזול לשדה"ת עובדה, סמוך מאד לקצה המסלול המוצע.
ג. מטרות
לאור העובדות אותן ציינתי לעיל, אני משוכנע שהמטרות להלן כולן בנות השגה:
1). שביל המדבר ימשוך חובבי הליכה רבים מהארץ ומחו"ל. יש לקוות ולהניח שהשביל יעודד את תרבות ההליכה בארץ כולה, ויעלה אותה על מפת ההליכה העולמית. (תכנית לשלב הזה תוצג בעתיד).
2). שביל המדבר ישפר את המצב הכלכלי בנגב ובמדבר יהודה. הולכי השביל יזדקקו לשירותים כמו לינה, הסעות, הסעדה, הדרכה, מזון, ציוד, כניסה לאתרים, אטרקציות שונות, ועוד. עיקר ההשפעה צפויה ביישובים כמו אילת, יישובי חבל איילות והערבה התיכונה, מצפה רמון, יישובי רמת הנגב, דימונה, ערד, ויישובי מועצת תמר, וזאת בעונה שקטה מבחינה תיירותית (למעט חנוכה).
3). שביל המדבר ישפיע לטובה גם רוחבית: הולכי השביל צפויים לנצל את ההזדמנות ויפקדו אתרים נוספים לפני חזרתם לארצותיהם (למשל, המסיימים בים המלח צפויים לבקר בירושלים). כמו כן, המבקרים יידרשו לשירותים נוספים כמו טיסה, שירותי סוכנויות נסיעות, ועוד.
ד. יישום
1). לא נדרשת סלילת שבילים חדשים, שכן התוואי מורכב משבילים קיימים ומסומנים. הפעולה היחידה הנדרשת בשטח היא שילוט וסימון ייחודי (כפי שנעשה לאורך שביל ישראל ושביל הגולן).
2). עיקר המלאכה היא חשיפת דבר קיומו של השביל, ונקיטת פעולות שיווקיות. מומלץ להקים אתר לשביל בו יובא המידע הרלוונטי, יודגשו יתרונותיו של השביל, ויינתן מענה לשאלות העלולות להטריד את המתעניינים (כך לדוגמה, נדרשת התייחסות לשקט ולביטחון השורר על השביל). ניתן ורצוי להציג תמונות וסרטונים המציגים את שכיות החמדה המצפות להולכים.
3). נדרש שם מושך המדגיש את החוויה המדברית ו/או מתייחס לנקודת עניין, כגון:
שביל המדבר הישראלי - ISRAEL DESERT TRAIL
שביל ים סוף ים המלח – RED SEA DEAD SEA TRAIL
ואולי שם ציורי כמו שביל היעלים – IBEX TRAIL (אותם ניתן לראות לכל אורך השביל).
4). נדרש לוגו, ייתכן וכדאי לשקול שימוש בדמות היעל, לאור האמור לעיל.
ה. השביל ומסלולו
ניתן לבחור בכל תוואי שהוא, ובלבד שיפקוד את נקודות העניין העיקריות - למשל מצדה, ים המלח, קניוני מדבר יהודה, המכתשים, הרי אילת וים סוף - וייתן פתרונות לוגיסטיים למטיילים.
אשמח כמובן להציע את התוואי בו בחרתי אני. אורכו כ 550 ק"מ. הוא משתרע כאמור מים סוף לים המלח, וניתן לסיימו במצדה, בעין גדי או בערד (את כל החלופות בדקתי בשטח). חלקו נע על פני שביל ישראל, בעיקר בין שחרות לפרסת נקרות, וחלקו על שבילים מסומנים אחרים. השתדלתי לבחור בנתיב מתגמל ומגוון המתמקד בנקודות המרהיבות ביותר. כמו כן חשבתי על וריאנטים שונים שיאפשרו להולך לבחור בתוואי המתאים להעדפותיו, ליכולותיו, ולדרך התנהלותו.
ו. איך מתקדמים?
1). ראשית, אני מקווה שנמעני מכתב זה במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובגופים האחרים, יאמצו את החזון המוצע, ויגיעו למסקנה זהה לשלי אודות התועלת הרבה הצפויה מסימון שביל המדבר.
2). שנית, נדרש גורם אחד, אשר ירים את הכפפה ויזמן דיון.
3). שלישית, נדרש רצון טוב – ואת זה הרי, יש לכולנו בשפע, הלא כן?"
(עד כאן, העתק המכתב)
נערך ע"י מנהל יום שלישי 03 ינואר 2017 15:44:34(UTC)
| סיבה: התאמת גודל תמונות לדף