את הטיול הזה טיילתי עם חברים שאינם מטיילים הרבה, ולכן התלבטתי רבות בנוגע למסלול. חשבתי לעשות את הקטע שבין בית מאיר (ליד משלט 16) לצובה, אך בשיחה עם אחת המשתתפות סיכמנו שכולנו פחות או יותר בכושר והוחלט להוסיף גם את הקטע המתחיל בחניון של דרך בורמה.
הטיפוס למשלט 21 בתחילת המסלול, עבר בסדר והתמורה לטיפוס היתה מיידית- נוף נהדר ותחושת סיפוק נעימה.
הקושי היה בחלק היורד מהכביש שליד בית מאיר למערת בני ברית (רובו על השביל הכחול). בספר הטיול מוגדר כרמת קושי בינונית, וצבי גילת כותב שכל הטיול קל מאד ורק העליה מחניון בורמה קשה, ולכן הוא דרג ברמת קושי בינונית... אז זהו, שלא... הירידה למערת בני ברית- היא קריעה! יש שם דרדרת מסוכנת (למה לא שמים שם יתדות לתמיכה?) וירדנו באיטיות ובקושי רב. לאף אחד מאיתנו לא היה קל, ושניים מהאנשים הגיעו למטה מותשים.
מכאן ואילך, התחיל הקטע הקל של הטיול: הליכה ממושכת על שביל אופניים רחב, בין עצים וחורש טבעי. ההליכה, בחלקה הגדול, היא בשמש, וכבר בתחילת הקטע אחת המשתתפות שאלה מתי נגיע... למי שמכיר את הקטע הזה- הוא ארוך, וברור שאי אפשר להנות ממנו אם רוצים כבר להגיע.
לדעתי הדרך הזאת יפהפיה, אך זו שהתעייפה חשבה שהיא מונוטונית (הודות להתבטאותו של צבי גילת בסיפרו) ובעצם מקטע זה הפסיק עבורנו החלק הנעים של הטיול.
נוסף על כך, אחד המשתתפים החליט שהוא מצמצם בכמות המים, ובמקום כמות המים שכתבתי לו באימייל, הוא הביא ליטר וחצי בלבד.
היה יום חם וכולם נתנו לו מהמיים שלהם, וכשהגענו לקטע של הדרך הארוכה - כבר היינו בסופם של המים.
בסופו של דבר, הלכתי לבדי עד סוף המסלול להביא את המכונית שחיכתה לנו בצובה, וביקשתי מבני הקבוצה, שיצאו מהשטח ויגיעו לשואבה, משם אאסוף אותם ברגע שאסיים את המסלול.
הבנתי שדוקא הקטע של הדרך הארוכה והקלה, שעליה לא התכוונתי לוותר בגלל שהיא קלה, דווקא היתה מיותרת. מהחלקים האחרים מאד נהנינו למרות הקושי.
למרות שבסופו של דבר כולם אמרו שהם נהנו, אני הרגשתי מאד לא נח, כי הייתי אחראית לאירגון הטיול ולמסלול, והרגשתי שפיספסתי.
הפקת לקחים: מסתבר שאני כן בכושר לא רע, ולכן עלי להזהר יותר בפעם הבאה, ולא להניח כמובן מאליו שאחרים מסוגלים ללכת כמוני, גם אם הם אומרים שכן....
לוודא שיש מים שמספיקים לכל אחד בתחילת המסלול.
עבור קבוצה שעדיין אינני מכירה, יש לבחור מסלול קצר באופן משמעותי מהזמן שברשותנו. בהמשך יותאם אורך המסלול ומיקומו בהתאם ליכולת ולכושר של הקבוצה.
אני הייתי מגדירה את הטיול הזה כטיול קשה.