ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
בן צבי  
#1 נשלח : יום שלישי 20 אפריל 2010 21:37:25(UTC)
בן צבי


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 20/04/2010(UTC)
הודעות: 2

הצעה למסלול לצועדים מבוגרים, בהמשך להודעה בנושא

ספור המסלול לארבעה שבועות: תוכן ובוצע על פי טבלה, עם עמידה יפה באתגר המתוכנן, כך שהימים קצת קצרים יותר מהמלצות הספר. תאריך ההתחלה, נקבע על פי הזמן האפשרי לחופשה, אבל לנו יצא טוב כך שהגליל עוד היה בשיא הפריחה, וגם בשאר המסלול עוד לא היה יבש מדי...

 

את היום הראשון פתחנו באיחור. שני הערבים הקודמים לכך הוקדשו לסגור עניינים בעבודה, (לא קל למנהלת קבוצה בהיי טק לעזוב לארבעה שבועות, יש הרבה דברים לסיים, עד אחת בלילה, במיילים עם העבודה). אז עד שמתארגנים בבוקר (אפילו כשחלק כבר ארוז...ורוב הציוד מוכן). בכל אופן יוצאים רק בעשר ומעלה, אוספים את המנהלן שלנו, ומגיעים לדן ב 12. ארוחה קלה ליד בית אוסישקין, צילום, ויצאנו לדרך.

שהברכיות ירגישו נכון על הרגל (טרחה לא קטנה להסדיר אותן נכון בכל פעם שמתחילים אחרי מנוחה...

שהתרמיל על הגב....והחששות....מהרגל, מהירך, מהברך......

אל תחששו להוריד נעליים ולחצות הפלג יחפים....

אחרי החצבני, עליה בכביש למעיין ברוך, מייגעת, אבל יש מקום לנוח בצד, מולנו מורדות הרמה, קלעת נמרוד, תל עזאזיאת הידוע, פית וזעורה. אפילו אבא עמוס היה כאן בששת הימים. ועמי לב-טוב נפל שם בראש פלוגתו המשוריינת. ממשיכים. עוברים ליד ה"כפר היווני" שכונה קצת משונה של מעיין ברוך....לא צויין בספר, אבל בשביל יש ירידה ועליה ישר לפנים!. בכביש עוקף כפר יובל- לציפורת נגמר הכוח. אז היא מוותרת הפעם, וקילומטר אחד עד לכביש למטולה- מקבלים טרמפ ממטולאית. בצומת פוגשים חבורה של צעירים, י"בניקים. כל התרמיל על הגב. נעלים לא מתאימות, חלק צולעים. אחרי יום אחד.... עולים יחד לאריה השואג (הם רק לימים מעטים בשביל וחוזרים ללמוד...). את היום הראשון סיימנו!. כשיש לכם דוד בכפר גלעדי- לכו לבקר. גם במקומות אחרים בדרך, זה מוסיף טעם למסע. ואם הוא בן 88 זה ביקור יום-הולדת. ונאחל לו בגימטריה "אך בינה" (זה הוא מצא).

ועכשיו לינה: אז כזכור- מסע שנות חמישים הוא לא לינות שטח, אם כי גם לכך ערוכים. יש חדר מוזמן במלון כפר גלעדי (יקר מדי)....ואם לא בא לצאת למסעדה- יש מרק על גזיה בחדר.....

ושוב בוקר- באריה השואג. המנהלן שלנו תיכף יבוא מולנו בשביל, לאסוף את הרכב מכאן (הוא לן בשטח...). במורד לתל חי- שירי טרומפלדור ותל חי. למטה בוואדי- לא להתבלבל, עולים ימינה במעלה, ואנחנו מול כלילי חורש צעירים ורודים. יהיו עוד כאלו בימים הבאים אבל אלו מרשימים ומצטלמים טוב. דרך הנוף עולה ויורדת דרומה בשיפולי רכס נפתלי, מאבדת גובה כדי לעלות בהמשך את הכל חזרה. דרך נוחה לרכב רגיל (אפשר היה לתאם צהריים רכב....לא ידענו). תחנה במעיין לארוחת בוקר. עצירה במצפור לירן- (איזה בחור!). נוף יפה של עמק החולה והרמה. וגם פגשנו את ארבעת הבנות , שגם הן דרומה. הן אחרי שחרור מהצבא, מכירות משנת שרות וצבא, בנות נפלאות של ישראל היפה. משא כבד על הגב. עוצרות איתנו שוב לצפות בנשרים. פעם אנחנו לפניהן ושוב הן עוקפות אותנו...מצלמים אותן במטע האפרסקים הוורוד של יפתח. והן אותנו. ושוב יושבים איתן מעט לפני הירידה למשכנות הרועים. (נפגש בהמשך, אחרי ימים רבים). כאן מולנו בחור, היחידי שנפגוש כל השבוע, שהולך את השביל מדרום לצפון, בעצמו. עם מקלות הליכה שהכין בעצמו (לא מוצלחים כל כך...) ההליכה טובה, ואנו פוגשים שוב את חבורת הי"בניקים. אחד חסר (פצוע נעל, חתך הביתה...) אבל הקפה שהם עושים מתאים לציפורת מאד.... ואנחנו ממשיכים לכיוון נבי-יושע. אבל כשמגיעים לכביש יפתח לגשר על נחל קדש- שם רואים איזה מסלול נשאר (ירידה לקניון הקדש) ומחליטים נכונה- זה יחכה למחר בבוקר. בשביל זה יש מנהלן, והוא אוסף אותנו שם. הוא וחברו נשארים במצודת כח, ואנחנו יורדים ללינה ביסוד המעלה. ככה זה כשיש קרובים וחברים- נצלו זאת לביקורים.....ביחוד אם יש להם חדר לאורחים, ופירות יבשים...

בבוקר- קניון נחל קדש, הראשון במסלול, ומאד יפה. מגיעים למצודה, ובחורשה לזכר כח הנופלים (גם דודו צרקסקי שם), פורח סחלב הגליל, הראשון שפגשנו! כאן במצודה גם רוכב אופניים ראשון שאנו פוגשים שעושה מסלול שביל אופניים ופניו דרומה. ארוחה עם צוות המנהלה (עופר וחבר) ואנו יוצאים לדרך. עוקפים את נבי יושע, בשדה חרציות שמסתיר את סימון השביל, ומתחילים במסע רגלי של יום לא קל. עולים לקרן נפתלי, ויורדים לבית האריזה. יש שם מים, וגם אורזים תפוחים ואבוקדו (אז לקחנו שנים מהמים). ממשיכים, וחוצים צינור מים עצום ממדים (עוד יש לברר מטרתו) ויורדים לבקעת המטעים. הדרך נוחה, המטעים יפים, וקרוב לסופה, ליד מטע אגסים, עובר לציפורת הרהור, טבול בכפות רגליים דוויות,  שמא נסיים כאן ונזמין חילוץ, אבל מתגברים, וממשיכים. והכוח חוזר. עוד מעלה אחד ויורדים לנחל דישון. בירידה- חנקן, וציפורי טרף...ולמטה טרקטורונים וגיפים מרעישים בנתיב. והנה ירדנו , מצולמים עם השלט ועכשיו יודעים שהיתה זו בקעת יחמור...כבר אחרי הצהריים, ועוד שלושה ארבעה ק"מ מעלש....והמנהלן שלנו- עם פינגאן קפה על מדורה, ליד גשר עלמה (למעשה 300 מטר לפניו, ליד גשר המתכת. מקום טוב להמתנה...) את 300 המטר האלו דילגנו למחרת בבוקר והתחלנו מגשר עלמה עצמו. וכאן אנחנו לצימר הבא שלנו- ברחאניה. (הוזמן ליומיים, נחזור אליו גם מסוף היום הבא ליד צבעון).  בלילה רק טפטוף קל, כשבמרכז גשמים ממש.

למחרת בבוקר, עם חשש לגשם במהלך המסלול, בערוץ הדישון. שטח מרשים, אך בלי זרימה בנחל, נוח לעבור מבלי להירטב. ושוב עיט חורף במעופי צייד. רק אנחנו הולכים. מולנו זוג אחד, וקצת טרקטורונים. שקט ושלווה. במפגש עם נחל אביב, ליד בריכת המעיין- חבורת מטיילים מעין גב. ככה נטייל כשנצא לפנסיה...

אבל אנחנו ממשיכים , עוברים מול "הקרנף" ומגיעים לתחנת שאיבה. אחרי כמה צפצפות גבוהות, ממשיכים לצל ערבות נחל, בעין ערבות...לא לפספס כאן עצירה, גם מי שתיה נוזלים מפתחי המעיין...

לקראת נחל צבעון עוד יש חניה קצרה, במקום בו יורדת הדרך מיער ברעם. ונכנסים לחורש של נחל צבעון. ועולים. עד לכביש. משם ישר לצימר! עברנו יום בלי גשם!

בבוקר מתחילים מאותו מקום אבל בתנאים משופרים. המנהלן יחכה לנו אחרי צעדת הבוקר, עם ארוחת הבוקר בחרבת חממה, ליד בית ספר שדה הר מירון. פוגשים לראשונה את סחלבן החורש. עולים וחוזרים בלוח הפריחה. כאן הקידה בשיא פריחתה, אחרי שבדישון היתה כבר אחרי פריחה. כאן גם רקפות אחרונות.

ממישכים, שוב בלי ציוד- ועולים למירון. התצפית לא חדה, ולמעלה גם ענן יורד עלינו ומזרזף. נעשה קר. אבל הרכב עם גזיה למרק מחכה בחנית הפיסגה. בהמשך, יורדים למירון. קודם דרך מטעי בית ג'אן, בהם גם מעט דובדבנים בפריחה. בשלולית החורף הגדולה ליד המצבה לטאפש, נערים רוכבים במים עם אופניים.

יורדים ומזג האויר משתפר. מגיעים לעין זבד , ומשם לכסא אליהו ולחניון בנחל מירון.

(מצטערים שלא נשארנו ללון כאן בשטח, היה עדיף....)

למחרת בבוקר, מאותו מקום יורדים לנחל מירון, לבריכות, לבריכות שכווי, ונראה שהמסלול רץ לו קדימה.

אבל הקטע הבא- למיטיבי לכת. מסלול אתגרי על שפת מצוקי העמוד, לקח הרבה יותר זמן ממה שהמפה מגלה. קטע מרשים. רק בסופו כשחוזרים ללכת בערוץ ההליכה חוזרת לקצב טוב. ומגיעים לכביש עמיעד קדרים. סוף שבוע הליכה ראשון. פרשנו למרחצאות חמת גדר....

התחלה חוזרת-יורדים בעמוד, בלווי חברה, ושתי הבנות, שלה ושלנו. זו אפשרות במסע, להזמין ילדים, חברים וקרובים ללכת איתנו. המסלול כצפוי, עם מעין רטוב למרגלות העמוד עצמו. מנהלן מחכה לנו בכביש לחוקוק, ושם צהרים. הבנות פורשות עם המנהלן ומחכות לנו במגדל. אנחנו מרגישים כוח וממשיכים עד מרגלות העליה לארבל, בואדי חמאם. חוזרים לחניה בעין נון, שיש בה בריכה טובה, אך רעש בלילה ממטיילים צעירים. מסקנה- לא ללון קרוב מדי לחניון עם נוער רועש...

יום הארבל-לא קשה לעלות, ויש יתרון לעליה במצוק עם הברזלים בסלע- חויה לילדות. עוברים דרך מרכז המבקרים (גלידה מרעננת..) וממשיכים לכפר חיטים. אחרי בית הקברות- לא כדאי לעבור דרך הישוב, אלא אם ודאתם שהמים בנחל לא זורמים, אבל את זה לא ידענו כלל. המבסלול עובד בשדות קוצים, אך בהפתעה מרעננת התברר שיש קידוח המוזרם לכנרת דרך הנחל- ואנחנו נופלים על פינת חמד, עם גקוזי טבעי בבריכת סלעים- מקסים!. משם עולים למושבה מצפה. נפרדים מהאורחת שלנו. (המנהלן מחזיר אותה לרכב שלה) ואנחנו מצליחים להמשיך ולעבור את טבריה עילית, עד לחניון יער שוויץ. בגלל פסח, עמוס בנופשים ומזוהם קשות. יוצאים לחניה בכנרת.

למחרת מתחילים באותה נקודה, ויורדים לעין פוריה. ביום הזה מצטרפת אלינו ורד, בת דודה שבאה מחו"ל כדי ללכת איתנו בשביל. תבינו- ללכת את השביל זו אטרקציה בינלאומית....בעין פוריה נקי ושקט, וגם נגיש למנהלן לפגוש אותנו לארוחת בוקר. יורדים למושבה כנרת, ומומלץ לעבור בחצר כינרת, אם פתוח. זה ממש על השביל. משם השבל עובר ליד בית הקברות (למי שלא מכיר- כדאי לעצור- קבר רחל המשוררת ועוד). משם לבית המוטור על יד הירדנית- שימו לב לבושה- הביוב של טבריה זורם בתעלת המים המלוחים הפתוחה ולא נעים ללכת את הקטע הזה. הצטיידות במים בירדנית ומושכים לכיוון נחל יבנאל. עלינו אותו אחר הצהריים , ביום די חם, אבל חלק לא קטן מהדרך חוצה נקודות מים בנחל. אנחנו העדפנו כאן את המסלול השחור בתוך הערוץ, אך יש לזכור כי זה לפעמים ממש סבך הרדופים והשביל נעלם לו במסלולי הפרות. ובכל זאת עין פטל מזרים מים, וזה קטע יפה. בסיומו עולים עד לדרך הטובה שבאה ממנחמיה ליבנאל- ושם מנהל יכול להגיע. חזרנו ללון בכנרת (חברה נפלאה שנתנה אירוח). פעמיים באותו מקום זה יתרון- כי לא צריך לארוז הכל והבוקר קצר ולעניין.

מחוויות הפגישה עם שביליסטים- יש בכל פעם. גם שם על הדרך בסיום המסלול פגשנו שני חברה עם תיקים כבדים מאד, וסייענו להם במים להמשך מחר. השביל מושך בני עדות שונות, וזה חלק מהקסם. אילו יוצאי רוסיה, ובירדנית היתה קבוצת אתיופים. כולם בשביל.

ממשיכים למחרת מאותה הדרך של יבנאל. עליה לא קלה לרכס סירין, אך הנוף מפצה. והמקלות מאד עוזרים בעליות. כשעוברים קו רכס נגלה תא השטח הבא, התבור וגבעת המורה- והלב נפתח.. גולשים עד עין אולם- והכניסה למים מרעננת וטובה. גם שם תחנת מפגש עם זוג שביליסטים חביבים. קפה משותף.

משם מושכים בכיף עד כפר קיש. כשיורדים לתוך נחל תבור ותל רכס נעשה חם, אבל יש פינת צל ומים לתחנה בצהריים. רדו לנחל!! יותר מפעם אחת! כאן באים מולנו קרובים וילדיהם- ועושים יחד קטע קצר. מסיימים .בכביש הכניסה לכפר קיש. לנים בכפר תבור.

יום העליה לתבור- מעייף אך מלא סיפוק. תקוו שהכנסייה פתוחה כשהגעתם- שווה כניסה. וגם כדאי שהראות תהיה טובה (זו מכשלה ישראלית נפוצה- שמגיעים למקום תצפית והנוף מטושטש...או מעולף חום).

אנחנו הספקנו, כולל הצטרפות בני משפחה למסלול הירידה כיום ציון יומהולדת ה50 לכלת הטיול ציפורת, להגיע עד פאתי הר דבורה, ולחזור לארוחה משותפת במאהל התבור בשיבלי. מומלץ.

למחרת עולים להר דבורה, ומצטרף זוג קרובים להליכה ביום חג. משם עליה לא קלה לנצרת עילית, וירידה למשהד. בית הקפה בכניסה למשהד מתאים להפסקה, עם מכולת צמודה. אותנו קיבלו ילדים ובוגרים ברוח טובה, אך שמענו מאחרים שחטפו קצת זריקות אבנים מילדי הכפר- פיקחו עין. משכנו עד לצומת המוביל. בלי כניסה לאתר ציפורי. מעבר בכרמי הזיתים העתיקים שבין ציפורי להושעיה.

זה המקום לציין שהמסע כולו הוא לא רק חגיגה של ישראליות, של קשר לארץ ולציונות שהגשימה בה את הישובים, הקרבות, התשתיות והאנשים. הוא גם חשיפה לטרגדיה של הפלסטינאים. פעמים רבות עוברים בחורבות כפרים שנהרסו אחרי 48. טרסות שהיו מעובדות, בתים שהיו מיושבים, שבילים ששימשו דורות של כפריים, צבר ושאריות של בוסתנים. כל אלו הם חלק מהשביל. ולפעמים חלק ללא מידע, מחוק, מכונה חירבה, והסיפור איננו. כך ההרגשה גם בעליה לתל חדיד בשפלה...

מצומת המוביל אנחנו חותכים ליום מנוחה. כאמור כל שבוע יום מנוחה זה חלק מהשיגרה בשביל.

נחזור לכניסה לאלון הגליל. היום הזה מביא אותנו לאורך נחל ציפורי עד לטחנת הנזירים, ומשם במעלה נחל נוח עד לכביש. משם ציפורת המשיכה עם עופר עד כפר חסידים, כי אני נאלצתי לצאת מוקדם. גם זה אחת האפשרויות של מנהלן, להיות ללווי ביום שאחד הצועדים נעדר. את הקטע הזה והעליה לכרמל השלמתי ביום בו ציפורת היתה חולה).

התחלתי אותו בכביש בו עזבתי את המסלול ובהליכה עד לקטע הליכה בתוך מושב כפר חסידים ומשם ליגור. לפני העליה לכרמל יש מקום לארוחה ומילוי מים במתחם ביגור. יש שם גם קפה טוב, וגלידה משובחת.... העליה עצמה לא קשה כמו התבור- כי היא ארוכה יותר ומשופעת. ישנו שביל עתיק שהשביל עוקב אחריו בנחל נחש. ומגיעים לעוספיה.

חזרנו לשביל בעוספיה למחרת, לרדת לכיוון חניון בית אורן. הירידה הפתיעה במסלולים שבהם לא הלכנו, נחל חיק היפה בתחילה, הר שוקף חורבת רקית (עם צמחים נדירים ממשפחת הערבזיים) וירידה תלולה ומאריכת מסלול בסיום.

את הקטע הבא מצומת אורן לעופר עשינו כמה שבועות קודם עם חברים שהולכים את השביל בקטעים. וכמובן נשאלת השאלה אם מותר לדלג במקרה כזה. בכל אופן דילגנו, והמשכנו מהכביש למושב עופר. זה היה יום בו הולכים "הביתה" לזכרון יעקב, וזו היתה חוויה מיוחדת, להגיע לעין צור ממזרח, למקום שאנחנו מגיעים אליו אינספור פעמים, אבל הפעם אחרי הליכה מדן.... כמו בחלק מהמעיינות, הגענו גם כאן אחרי שהחום עבר והיה כבר קריר ולא מפתה להכנס למים. עלינו מעין צור שעל השביל, לזכרון יעקב, ולאות הערכה אכלנו במסעדה שפתחו בכניסה לגני הנדיב (מומלץ רק לאוהבי הבשר..) וברגל עד הבית!

גם את הקטע הבא עד תחנת הכח בחדרה כבר עשינו שבועות קודם, כך שהתחלנו שם, בתחנת הדלק סמוך למאור דוד. וכאן לקחנו החלטת שינוי נוספת, ועשינו יום ברכיבת אופניים. גם זה מותר ושווה לנסות לפעמים. המסלול כמעט זהה למסלול השביל, מלבד קטע בו התברברנו לא מעט בדיונות שמדרום ליער חדרה. קטע קשה גם להולכי רגל ולא מסומן ברור. לא כדאי ללכת על דרך החול שממערב לפסי הרכבת אלא קצת מערבה ממנה על דרך כורכר נוחה. עברנו את חוף בית ינאי (אפשר במסלול זה לפגוש מנהלן, אבל אין צורך כי יש אופניים לציוד. בכל אופן אנחנו פגשנו אותו בצהריים המאוחר בדרום נתניה, והחלטנו למשוך עוד עד החוף הירוק. לציפורת זה היה קצת יותר מדי, ובקושי סיימה את המסלול (ואחר כך התברר שכבר דגר וירוס כלשהו).

למחרת החלטנו שוב ללכת ברגל, והיה מסלול קצר יחסית עד סידני עלי. כשחולים מתעייפים מהר. למחרת ציפורת לקחה יום מחלה ואני השלמתי קטע בכרמל.....גם מזה לומדים, שלהיות חולה זה חלק מהמסלול, וצריך לתת את הזמן להבריא. מזל שלא ניסינו לרכב קטע זה- הוא קשה לרכיבה על החוף, ולפעמים בלתי אפשרי ממש, ומחייב שינוי מסלול. זה הקטע המזוהם ביותר במסלול, עם אשפת חוף מחרידה, שאף רשות לא מנקה.

וכאן הגיע קטע שאותו ממש דילגנו ונצטרך להשלים- לא רכבנו ולא הלכנו מסדיני עלי עד רידינג.

התחלנו מסלול רכיבה נוסף לאורך כל הירקון- מאד מומלץ לא לוותר על הקטע , גם אם חלקו בתוך פארק הירקון בעיר. זה מעניין בפני עצמו, וההמשך חושף אותנו לירקון שלא הכרנו המתפתל , השקט ואפילו הנקי בחלקו העליון, עד פארק אנטיפט ריס, כולל עצירה בבריכת הנופרים, שם פגשנו לשמחתנו את ארבעת הבנות!! והתחלנו ללכת במקביל אליהן בימים הבאים.

היום הבא מתחיל בקטע לאורך כביש 6, אבל נהנינו לראות חקלאות בשטח (שותלים עגבניות לתעשיה) וליצור חיבור בין הקטע הקודם לבין תא השטח הבא, של גבעות השפלה שמדרום לעיר אלעד. גם כאן- חברים הצטרפו והיה שמח. לא היה שמח לראות שהשביל שהיה בשטח פתוח, מצא עצמו בתוך אזור תעשיה של שוהם,  שעולה על השביל ומכרסם אותו לחלוטין. גם מי שאוכל גילדה באוסם נסטלה לא משתכנע שכדאי ללכת כאן. בכל אופן הגענו עד לבית נחמיה, ועצרנו כאן. אין צורך למשוך עד יער בן שמן. ויש גם "צימרים לפי שעה" במושב, שבלילה פנויים למטרה שלנו- לינת לילה פשוטה.

היום הבא מתחיל באותו אופן, אבל אם לא אדוקים אפשר לצאת מהמושב ביציאה המזרחית ליד כביש 6 ולקצר מעט. השביל מושך דרך יער בן שמן, לכיוון שעלבים. כשנחנו בצל החרוב הגדול (העץ המומלץ יותר לחנות בצילו) שוב השיגו אותנו "הבנות" והצטרפו למנוחה ארוכה. הקשר מתהדק...(המנהלן שלנו כבר עזר להן והסיע לקניית גז וכו).

בזכות מנוחת הצהריים ניתן היה לצעוד עד מאוחר, ולהגיע לכביש שעלבים, לאיסוף מתוזמן. וישר לצימר שהוזמן ליום הזה, בתרום.

משעלבים צעדנו למחרת (ראו בוסתן גדול של "חוויה בכרמים" משמאל) ללטרון. את רביעיית הבנות שעזבנו אתמול במבואות בן נון, פגשנו בהפתעה בפאתי לטרון (הם הצטרפו לשביל רגע לפני כן, בחיתוך מבן נון בדרך קיצור). שם ליד מתחם יד לשריון עצרנו לארוחת בוקר, עם מצרכים חדשים שעופר רכש במכולת ועם הבנות על המעיין, שהוא נסתר וקטן ושמו מעיין אחים או כל שם אחר שנתנו לו מי שהסדירו אותו מעט, ובקלות מפספסים אותו אם לא יודעים). שוב צעדה דרך אנדרטת חטיבה 7 , וליד נווה שלום, לתוך האזור המיוער, בו נפגשנו עם נתיב דרך בורמה. כך, בערב יום הזיכרון עשינו צעדת זיכרון לפורצי הדרך לירושלים. הגענו לעין מסילת, ליד מסילת ציון. במעין מסילה, לקראת כביש שער הגיא בית שמש, פגשנו חבורת שביליסטים שבאו מהדרום, ואחד שכבר היה בתחנה הזו באמצע ארוחתו. לא זיהינו זה את זה, אך לאחר זמן כשאמרתי שאנחנו מלאכי שביל וציינתי את שמי, התברר שהוא מקרובי משפחתי הצעירים והלא מוכרים. השארנו הזמנה להתארח אצלנו בזכרון-יעקב כשיגיעו לשם..ושוב, הכושר עלה ויכולנו לקבל החלטה להמשיך, ולטפס את רכס המשלטים עוד באותו אחר צהריים, ולהגיע ערב יום הזיכרון למשלטי הראל, ולסיים בבית מאיר. אז עלינו הלאה, בדרך הגיפים. באחת הפעמים הבודדות פספנו פניה שמאלה לשביל ישראל, ורק בהמשך ציפורת ראתה שאנחנו בלי סימן שביל. למזלנו היינו במקום בו היה שביל חיבור מסומן כחול, ובירידה ועליה תלולות וקצרות חתכנו צפונה לשביל ישראל שעובר על רכס שיירות. לכן עברנו את כל המשלטים והשלטים, כמו במיוחד לערב הזכרון.כך שערב יום הזיכרון עבר בעליה ארוכה, תחילה בדרך בורמה, והמשך ברכס השיירות, למשלטים 21 ו 16. שרנו את שירי הפלמ"ח ובאב-אל וואד. וקראנו את שלטי ההנצחה שבדרך, ואמרנו- זה יום הזיכרון שלנו.

נשאר רק יום צעידה אחד, מבית מאיר לצובה, וגם הוא עבר מהר. ב 11 עמדנו לקול הצפירה שנשמע ברמה מכל הישובים הסמוכים. עין לימון שממש לפני העליה לצובה היה פנוי ממבקרים (בגלל יום הזיכרון) ויכולנו להכנס לטבול במים הקרים, מרעננים לקראת סיום. הבנות, שכבר אמרנו להן שלום במקום הלינה שלהן על הדשא בבית מאיר, הגיעו ברגע האחרון בטרמפ על שופל צהוב ענק.....עוד טיפוס אחד, והגענו לקצה המסלול של ארבעה שבועות הליכה בשביל.

הוכחנו לעצמנו שאפשר, ואנחנו נותנים את הרעיון לאחרים בגילנו. קחו חופשה ארוכה וצאו לשביל. הארגון מקל, וההרגשה אדירה. הצטרפנו, בלי תרמילים כבדים, לשביליסטים הצעירים. ורוח שביל נחה על כולנו.

 

ומה בהמשך: כבר אי אפשר בלי תכניות להמשך, גם אם בחופשות של שבועיים או שבוע, לכשיתאפשר, כדי להמשיך לרדת דרומה. אולי באביב הבא...

לעצות נוספות: מיכאל או ציפורת. 0544689427

 

מממן
משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.