חזרנו לפני יומיים משבוע מקסים ומרגש על הקמינו בצרפת, מ- LE PUY ON VELAY   עד AUBRAC .

התכנית היתה ללכת 8-9 ימים, אבל ביום השביעי עיקמתי את הקרסול, כך של- ESPAIOL הגענו עם מונית.

פרטים טכניים:
טסנו לז'נבה. בהחלט לא מומלץ. החסכון בעלות הטיסה מתקזז בעלויות ובזמן הרכבות/ רכב. כדאי לטוס לליון ולחזור מטולוז, כעצת זמי.

דרגת קושי:
"כל אחד לפי יכולתו" עבורנו זה טיול הליכה ארוך ראשון, ובהחלט לא היה קשה. רוב הדרך- שביל. הקצב- לפי בחירה: אנחנו הלכנו 15-20 ק"מ ליום, סיימנו כל יום את ההליכה ב14:00 בערך, ונהננו מהאפשרות לנוח ולטייל בכפר אליו הגענו. פגשנו אנשים שצעדו 30 ק"מ ליום, ותכננו להגיע לסנטיאגו.

תיקים:
אנחנו הלכנו עם התיקים, אולם רבים על הקמינו בוחרים לא לסחוב משקל כלל, קיים שירות שתמורת סכום לא גבוה מעביר תיקים ממקום לינה אחד לשני.

סימון שביל:
מעולה. אי אפשר לטעות. סימון בולט כל כמה מטרים, וכל הצטלבות סימון ברור לאן לפנות, ולאן לא לפנות.

עלויות:
גם כאן- "כל אחד לפי יכולתו" :קיימות אכסניות ציבוריות בהן אפשר לקבל מיטה ומקלחת ב8-12 יורו ליחיד, וקיימות אכסניות פרטיות, בבתי איכרים, בהן חדרים משותפים או פרטיים ( לזוג, שלושה וכו'.) אכסניות אלו מספקות בד"כ גם מצעים, ארוחת בוקר וערב. אנחנו השתדלנו לישון באכסניות פרטיות ,בד"כ בחדר פרטי. העלות ללילה כולל ארוחת בוקר וערב 70-90 יורו לזוג. בעיירות גדולות יותר יש גם בתי מלון, אבל לדעתנו לא כדאי לישון בהם, כי שם פחות מורגשת אווירת הקמינו שנוצרת בארוחות הערב המשותפות באכסניות.

ולחווית ההליכה עצמה:
במילה אחת- מ ד ה י ם!!!!! אין ספק שעבורונו, היוצאים לשביל פעם ראשונה, החוויה היתה עוצמתית ומופלאה אף יותר.
הנופים: כאן לא הולכים בתוך גלויה כמו בנוף אלפיני . הנוף שלו ומרגיע, אבל גם מגוון מאד : מרחבי שדות שנותנים למושג "אופק" מובן חדש,אין סוף פרחים , עדרי פרות, לעיתים יערות, תחושה שאפשר להמשיך ללכת בתוך כל השלווה הזו לנצח.
ההליכה היא מכפר לכפר:רוב הכפרים מאד קטנים, הבתים בני מאות שנים, בחלקם מעט מאד תושבים. בדרכים פסלים ושלטים שמברכים את הצליינים, וברזי מים המיועדים לרענון ושתיה להולכים. שלטים עם סיפורי צליינים, שירים, תרבות שלמה שנבנתה סביב הדרך לסנטייגו.
ולא פחות משמעותית- החוויה האנושית: הכפריים בעלי האכסניות ששמחים תמיד לשוחח לספר ולשמוע , ובעיקר ההולכים שפגשנו כמה פעמים , והפכו להיות חברנו הטובים לכמה ימים. קשה להאמין אילו שיחות אפשר לנהל בצרפתית מינימלית, (שלנו) ובאפס אנגלית ( שלהם). ובערבים- ארוחות הערב המשותפות מרובות המשתתפים והיין שהופכות למסיבות עליזות עם שירה בכל השפות.

ולסיום, אלפי תודות לזמי, שהציע לנו ללכת לקמינו, ייעץ, שלח חומרים, וענה לכל השאלות המנדנדות.
נעה וניר



















noaaz41483.9636921296