ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
arthur  
#1 נשלח : יום רביעי 22 ינואר 2014 17:00:16(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,327

תודות: 12 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים ב 95 הודעות

שלום לכל החברים,

 

רציתי לעלות פה סוגיה, או אולי לוודא שאני לא היחיד .

כמה פעמים בחיי, קרה לי משהו מוזר שעם הזמן התחלתי לקרוא לו the zone , כי לא ידעתי מה זה ולא היה לי את האומץ לדבר על זה עם אנשים אחרים כי חשבתי שלא יאמינו לי או יחשבו שאני מוזר. זה קורה תמיד כשאני מטייל בחושך או בדמדומים (אני אוהב לטייל בחושך גם בשטח מאתגר או הררי) , כשאני עייף ואחרי הרבה שעות הליכה. אני נכנס למין מצב כזה של ריכוז עמוק במה שאני עושה, וככל שאני נכנס לזה יותר עמוק אני מגלה שהעייפות והכאב עוברים, אני יכול לכבות את הפנס ראש כי אני כבר לא צריך אותו וקצב ההליכה מתגבר ומתגבר עד שאני ממש יכול לרוץ בחושך . לנוע מהר מאוד בשטח שביום רגיל לא היתי מעיז . עוד משהו שאני זוכר זה שהמחשבה מתחדדת מאוד והכל במעין הילוך איטי כזה.

אני זוכר מקרה אחד בצורה ברורה מאוד, זה היה במהלך ה GR10. 

עשיתי קטע ארוך במיוחד , או ששילבתי 2 קטעים אני אנסה לבדוק ביומן מסע. ששכאשר התחלתי לרדת מהרכס נכנסתי כבר לחושך ובמהלך הירידה התחיל לרדת גשם חזק מאוד וקר מאוד. אך לא היה לי קר כלל, לא השתמשתי בפנס ראש כי ראיתי הכל בצורה טובה מאוד. ובאופן ממש מוזר ידעתי לאן אני צריך ללכת גם כשהלכתי דרך יער עבות עם הרבה שבילים מתפצלים איכשהו לקחתי את השביל הנכון . היו קטעים ארוכים שממש רצתי בחושך עם התיק הכבד והמקלות וקיפצתי על סלעים מבלי לפחד. כאשר הגעתי לכפר היתי ספוג מים לחלוטין .

 

התחלתי לחקור קצת בנושא : לינק לויקיפדיה 

לינק ליו טיוב

 

האם אני מוזר?

האם גם לכם זה קורה לפעמים? 

מעניין אותי את הקשר בין הכניסה למצב הזה  לבין ההליכה בחושך. אולי העניין הוא שאני צריך להתרכז יותר בהליכה עצמה (ולא לחשוב על כל מיני דברים מסיחי דעת במהלך ההליכה) ולכן זה מאיץ את ההגעה למצב הזה.

 

נערך ע"י משתמש יום רביעי 22 ינואר 2014 23:14:51(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

מממן
אמנון לנגי  
#2 נשלח : יום רביעי 22 ינואר 2014 21:39:40(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 2,358
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 413 פעמים
קיבל תודה: 387 פעמים ב 272 הודעות
אתה מתאר דברים שחורגים מההגדרה של מצב "זרימה" ונוטים יותר למיסטיקה
אם אתה הולך ביער חשוך שבו שבילים מתפצלים תדיר לימין ולשמאל ולמרות זאת
אתה יודע לבחור בשביל הנכון בלי מפות או גי-פי-אס, רק מתוך שכנוע פנימי
אז יש לך תכונות שחורגות מהספקטרום האנושי.

אני אתן לך את נקודת המבט שלי מניסיוני האישי.
הכניסה לחשכה משנה אצלי באופן מהותי את רמת הריכוז
אני לא מרחף יותר או שקוע בהרהורים וכל הקשב שלי מופנה לשביל
במצב ריכוז כל כך גבוה, לא שמים יותר לב יותר לכאבים, לקור/חום או לקושי פיזי.
בחושך אתה מאבד את ממדי העומק, הרוחק והגובה כך שכל שלוחה נראית אימתנית
כל הר נראה אוורסט וכל שיפוע צד נדמה לתהום אינסופית
גם לשקט של הלילה יש אפקט פסיכולוגי שיוצר תחושה מסוימת של שכרון חושים.

אבל כל זה לא מסביר את תחושת הביטחון שאתה מתאר כמו גם היכולת לבחור את השביל
הנכון או להתמצא בסביבה לא מוכרת בלי פנס. מאוד עלול להיות שחריגה סטטיסטית
גרמה לך לאמץ השקפה מוטעית. כלומר, הצליח לך במזל באותו יום ואתה הפכת את ההצלחה
המקרית הזאת לסוג של תפישת עולם.

אני לא מאמין שקיים מצב תודעה אנושי שמאפשר להתמצא בחושך בשטח לא מוכר.
arthur  
#3 נשלח : יום רביעי 22 ינואר 2014 23:03:46(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,327

תודות: 12 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים ב 95 הודעות

אכן אולי העניין שלא התברברתי באותה הפעם היה "פוקס" .

אבל כל שאר הדברים שתיארתי, קרו לי כמה וכמה פעמים בשבילים שונים . המכנה המשותף בכל הפעמים היה יום ארוך וקשה, מצב של  עייפות ואם אני לא טועה בכל הפעמים היה מדובר על שקיעה מתקדמת או חשיכה גמורה.

 

אמנון המצב שאתה מתאר , מזכיר מאוד את מה שאני מרגיש - הריכוז הגבוה - כל כך גבוה שפתאום הכל נראה לך קצת לא טבעי. 

אולי אני פשוט הגעתי למצב הזה  יותר פעמים והיתי יותר מסוקרן ממנו ש"אובר ניתחתי" אותו. 

 

מיסטיקה? אין לי בעיה גם לקבל את ההסבר הזה- אני יודע שזה היה משהו בלתי רגיל ויוצא מן הכלל. אם מישהו אחר היה רואה אותי מהצד , אני משוכנע שהוא היה חושב כך גם.

נערך ע"י משתמש יום רביעי 22 ינואר 2014 23:14:31(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

arthur  
#4 נשלח : יום רביעי 22 ינואר 2014 23:33:42(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,327

תודות: 12 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים ב 95 הודעות

אגב מצאתי את השם של המקום בסיפור דרך 

Aulus les Bains. 

 יורדים מהרכס בתמונה לכיוון הכפר שלמטה בעמק. וניתן לראות גם את היער העבות שדיברתי עליו.

 

 

 

נערך ע"י משתמש יום חמישי 23 ינואר 2014 00:18:17(UTC)  | סיבה: לא צויינה

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

S.K.  
#5 נשלח : יום שני 27 ינואר 2014 17:04:03(UTC)
S.K.


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC)
הודעות: 371
גבר

תודות: 128 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים ב 25 הודעות
מרתק...

1. אמנון צודק בכך שיש בזה משהו מסטי, להצליח פעם או פעמיים לאתר את השביל הנכון זה מזל
להצליח שוב ושוב ושוב זה כבר משהו חריג.

2. יכול להיות שהבאת את הגוף למצב של קיצוניות כזו שהוא הפעיל את החושים כמו בעת סכנת חיים? אולי המרחק היה גדול כ"כ או המשקל שסחבת, שילוב של שניהם...?

בכל מקרה כל התיאור מעניין ומרתק.
arthur  
#6 נשלח : יום שלישי 28 ינואר 2014 02:05:11(UTC)
arthur


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,327

תודות: 12 פעמים
קיבל תודה: 171 פעמים ב 95 הודעות

בהחלט SK, היה יום קשה וארוך והחושך והגשם הוסיפו למרקחה, כל העניין הזה ב Flow או איך שתקראו לזה. זה מין מצב כזה שכל החושים עובדים ביחד ובין 110 אחוז. ככה שנוצרת הרגשה מוזרה ולא טבעית, הרי בסופו של דבר בחיינו הרגילים אנחנו לא מתמודדים עם קשיים מיוחדים ולכן הגוף שלנו לא מנצל אפילו מחצית מהיכולת שלו. 

 

מה שאמנון מתאר ומה שכתוב על העניין ברשת משמח אותי כי אני מבין עכשיו שלא רק אני מרגיש כך לפעמים.

"The mountains are calling and I must go"

John Muir

משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.