היום בבוקר לקחתי מקל ותרמיל, ונסעתי דרומה במטרה לטייל באיזור הר קרן שבנגב. באזור יש בסיס צבאי גדול וכשהגעתי לשם עטו עלי כמה חיילים והודיעו לי שע"פ צו של אלוף הפיקוד האזור הוא שטח צבאי סגור ואפשר לטייל בו רק עם אישור מיוחד, וביקשו ממני באדיבות לחזור לכביש הראשי. לא נותר לי אלא לבצע סיבוב פרסה ולחזור כלעומת שבאתי. אבל קודם לכן ראיתי במפה שבמרחק מה משם יש שביל שחור שמוביל לאתר עם ציורי סלע. אני רואה את עצמי בדרך כלל כאזרח שומר חוק וגם כבודו של אלוף הפיקוד במקומו מונח, אבל דרישות שלום מהעבר בצורת ציורי סלע הם דבר שתמיד מרגש אותי. ולכן החנתי את הרכב במקום נסתר מהעין והלכתי 2-3 ק"מ בדרך החולית (וזרועת פצצות ורימונים שלא התפוצצו) עד למקום שבו היו אמורים להיות ציורי הסלע.

הגעתי למקום והתחלתי לסרוק את האזור בקפדנות. אבל פרט לשני מקומות שבהם זיהיתי חריתות לא מרשימות במיוחד על הסלע לא מצאתי כלום.

עד שראיתי את הדבר הבא:

וממש ליד גם את זה:

טוב, אז אלה באמת ציורי סלע כי זה מצויר על סלע... אבל לב וכתובת ב(מה שנראה לי) ערבית? מישהו פה לא עובד עלינו? 

זה נראה כמו פינת התייחדות של זוג נאהבים בדואי...

ואז נזכרתי שלפני כמה חודשים כשטיילתי בנחל אשלון שליד דימונה מצאתי לגמרי במקרה את זה:

וגם את זה: 

נראה כמו חץ שמפלח שני לבבות.

מה דעתכם?

תודה על המידע.

השביל שהלכתי עליו היה מסומן.

לצערי, המצב שתארתי הוא כנראה לא מצב זמני.

החיילים אמרו לי שהשהייה באזור מזיקה לבריאות וכששאלתי למה נענתי שהעניין מסווג.

אבל כשרואים את כל האנטנות שממוקמות שם אפשר להבין למה.