אם נדרשת הבהרה, אבהיר.
(סליחה על העיכוב, שהיתי בשטח בימים האחרונים).
ועוד הערה - אם טעיתי בהבנת העובדות, אתנצל כמובן מיד.
גרג, אני מתפעל מיופיו של המסלול, ומודה על השיתוף.
ובכל זאת, אם אני רוצה להיות ישר עם עצמי ואיתך, רגשות אחרים גוברים. כתבתי שאני חש אכזבה - כי זה מה שאני חש. ציפיתי למשהו אחר. ובעיקר, אני חש צער. אולי אני טועה, אבל אני חש שנגרם כאן עוול. אנסה להסביר, ומקווה שאצליח לעשות זאת בדרך ראויה, הוגנת וחברית.
בע"ח אינם מטיילים להנאתם. שהייתם בנקודה מסוימת, ותנועתם בשטח, נובעת מצורך זה אחר: חיפוש מזון, מים, הגנה, רבייה ועוד. הנוכחות שלי כמטייל, עלולה לגזור על בע"ח רעב, צמא, עוצר, פחד, בדידות. קל וחומר בעת שהייה ממושכת, כמו לינה. כיצד אוודא שנוכחותי בנקודת הלינה איננה גורמת נזק?
לצערי ולשמחתי גם יחד, למדתי שמכלול המרכיבים המהווים בית גידול הוא כל כך מורכב, שגם זואולוג או בוטנאי או כל מדען חד תחומי אחר, מתקשה להבין אותו במלואו. ובכל זאת, מטיילים רבים בהם טובי חבריי (וזה מכאיב לי), מתירים לעצמם ללון בנקודת הנראות להם, בטענה ש"אינם גורמים נזק". האם מישהו מהלנים יודע אם עליו של השיח העלוב הזה, הם מקור הנוזלים/מזונו היחיד של מכרסם החי בסמוך? וזה משמש בתורו מזון אפשרי לזוחל, דורס לילי או יונק? האם מי מהלנים יודע שהערוצון בו הוא בחר להתמקם, איננו מהווה מעבר הכרחי? אולי לנקודת מים? למקור מזון? אולי זה ציר לנקודת מחסה מרודף? או למפגש עם להקה אחרת, או פרטים אחרים?
לדעתי, היחיד שיכול לטעון שהוא אינו גורם נזק, הוא אדם המתמחה היטב באותו תא שטח - והוא, אני מנחש, דווקא הוא, יגלה צניעות רבה משל כולנו, ויודה שעדיין רב הנסתר.
לפיכך, לעניות דעתי, קיימות בפני המטיילים שתי אפשרויות:
א. לצמצם את הנזק הנגרם מעצם השהייה בשטח. למדתי שהדרך היחידה לעשות זאת, היא ללון בחניוני לילה (למשל, ישנם כלים נוספים כמובן). נכון, יש לכך השלכות. כמטייל, אני כמובן מודע להן. חלוקת ימים שאיננה מיטבית, המשפיעה למשל על כמות המים שיש לשאת. במילים אחרות - נוחות.
ב. להעלות את רצונותיי וגחמותיי לפסגת השיקולים, ולהתעלם/לרמוס כל שיקול אחר. גם לכך יש השלכות, אך ההשלכות הללו כבר אינן ברמת הנוחות, אלא ברמה אחרת. איום על הישרדותם של פרטים ומינים.
מה שניסיתי לומר הוא, שלדעתי כל מי שטוען שהוא איננו גורם נזק, משלה את עצמו.
בנוגע למסלול אותו תיארת, גרג.
התרשמתי - אשמח להתבדות - שהלינה שלכם שיבשה את התנהלות חיי הבר בתא השטח המסוים. מה שהכאיב לי במיוחד הוא, שהשיבוש הזה נגרם גם במזיד, כתוצאה מגירוש והפחדה, ולא רק בשוגג. אם חשדת/הבנת שלנקודה מגיעים/עשויים להגיע בעלי חיים, הרי שיש להם מן הסתם מה לחפש בה או לעבור דרכה. מדוע להפחיד אותם? נקלעת לנקודת לינה המהווה מפגע, האם לא ראוי לצמצם נוכחות? להימנע מרעש? וכמובן גם מאש, הדלקת גזייה, משימוש בפנס... או, כפי שאמרו בני דורי, לעשות קולות של שטיח? האין זה ביתם שלהם?
(אגב, העובדה שחזירי הבר שבו בהמשך, רק מוכיחה בעיניי שהן בחירת המיקום והן הגירוש לא היו מוצדקים מלכתחילה. בנוסף, כמובן, לא נדע אילו בעח גורשו ולא חזרו...).
אני חש אכזבה מרה, מכך שדווקא אנחנו הההולכים והמטיילים, האמורים לשאוף לשמור על הטבע יותר מכולם, דווקא אנחנו, באנוכיותינו, משיקולים זמניים של נוחות, הנאה או אתגר, רומסים ברגלינו צרכים קיומיים כמו רעב, צמא והגנה.
לסיום, יש לי הצעה בשבילך -
האם תסכים לבצע את המסלול איתי ועם כל מי שירצה, אבל תוך הקפדה על לינה במקום מותר, ותנועה על ציר מאושר?
יכול להיות שמשהו מהאתגר ייגרע, אבל מצד שני, ובזאת אני בטוח, מצפון שקט יוסיף מאד להנאה.
נערך ע"י משתמש יום חמישי 23 פברואר 2017 11:44:35(UTC)
| סיבה: לא צויינה