 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 09/02/2004(UTC) הודעות: 1,495   תודות: 349 פעמים קיבל תודה: 283 פעמים ב 192 הודעות
|
אתמול חזרנו מספרד, והנה דעתי שלי מהחלק שעשיתי בשביל הצליינים.
אנחנו התחלנו ללכת בפמפלונה, שהיא די קרובה לתחילת החלק הספרדי של ה camino frances בספרד. פשוט הרבה יותר קל להגיע אליה מאשר להגיע להתחלה הרשמית. מבחינת ציוד היינו קצת over qualified עם שקי שינה למזג אויר קר, מזרני שטח (מהסוג הקל במיוחד, אל דאגה) ואוהל (שסתם סחבתי כל הטיול באירופה כי רציתי כבר לנסות אותו, וכמובן שהיה מיותר. אל דאגה, זה rainbow 1 קל). חוץ מזה לא סחבנו דברים מיותרים או כבדים אחרים יותר מידי. השביל עצמו קל מאוד להליכה (היום הראשון הרשמי, למי שמתחיל ב Saint Jean Pied de Port, הוא קשה וכולל חציה של הפירנאים. אנחנו לא עשינו את החלק הזה). תיכננו לעשות 16 ק"מ ביום הראשון, אבל בסוף עשינו 24 די בקלות, כמעט בלי עליות או ירידות מיוחדות. הנופים בהתחלה נחמדים. עוברים בכפרים קטנים עם כנסיות עתיקות, ורואים שדות חיטה וגבעות מסביב. אנחנו סבלנו קצת מיומיים חמים מאוד בהתחלה, אבל אחרי יום טיפה גשום אחד, מזג האויר התייצב והיה מאוד נוח להליכה בדרך כלל.
מבחינת אוכל המצב לא מזהיר. תמיד אפשר לאכול את ה peregrino menu בערב - ארוחת שלוש מנות מיוחדת לצליינים. הבעיה של הפרגרינו מניו היא שהוא לא זול במיוחד (8.5-9.5 יורו לאדם), ולא טעים במיוחד. זה ממלא, אבל לפעמים יש חשק לסתם מנה אחת של פסטה או משהו, ואת זה אי אפשר לקנות מחוץ לארוחה המלאה. בחלק מה albergues (הוסטלים לצליינים) יש מטבחים, ואם יש קצת מזל ויש חנות בכפר, אפשר להכין ארוחת ערב לבד. גם כאן המבחר קצת מצומצם, אבל אפשר לגוון בסוג הרוטב לפסטה, ולהכין גם דברים אחרים. מבחינתנו, לבשל לבד הייתה האופציה המועדפת. במשך היום אפשר לקנות משהו לאכול בכפרים בדרך. אין הרבה אופציות בין ארוחה מלאה לבין Bocadillo (סנדביץ'), שמבחינת הספרדים זה שתי פרוסות לחמנית-באגט עבות עם פרוסת נקניק או גבינה באמצע. אין ממרח, אין ירקות. הרבה לחם. Tortilla patata היא די טעימה - כמו חביתה עבה עם תפוחי אדמה. גם את זה אפשר לקבל עם הרבה לחם יבש מסביב, או בצלחת.
אנחנו המשכנו ללכן עד Sahagun, שנמצאת יומיים וחצי לפני Leon. הקטע שאחרי Logrono היה משעמם במיוחד מבחינת הנוף, לדעתנו - מישורים אינסופיים של חיטה, ואין כמעט שום צל. שוב, ימים חמים הרגו אותנו שם. ההליכה קלה, ובסוף היום לא הרגשנו עייפים במיוחד, רק רגליים קצת כואבות. לפעמים נדמה שהשביל מנסה בכוונה להמנע מכל מקום מעניין. בתור שביל צליינים מלפני כמעט 1000 שנה הוא עובר בדרכים הכי קלות וישירות בין הכפרים, כך שלא עולים על הרים/גבעות בדרך. גם עדכונים וחידושים של השביל נעשו בצורה כזאת שהשביל החדש בין Fromista לבין Carrion de las Condes, לדוגמה, הוא 20 קילומטר של הליכה ישרה על מעין מסלול אופניים שמקביל לכביש. גם הכביש עצמו ישר לגמרי, אז פשוט הולכים ישר בנוף לא משתנה ובלי צל למשך כמעט יום שלם. כנראה שבשביל הצליינים ההליכה היא לא המטרה, ורק להגיע לסנטיאגו היא המטרה. מאחר שאנחנו לא נוצרים גדולים, וגם לא תיכננו בכלל להמשיך עד לסנטיאגו, זה קצת שיעמם אותנו. מאחר שהשביל הוא גם די קל, בדרך כלל סיימנו ללכת עד שלוש ארבע אחרי הצהריים. ואנחנו היינו אלה שקמו מאוחר והלכו לאט כל היום. אין הרבה מה לעשות בכפר נידח בסוף היום (אחרי איזה 15 דקות בכנסיה המרשימה), ועדיין חם עד איזה 20:00, ויש עוד אור עד איזה 22:30. לא הבנו למה יש אנשים שקמים ממש מוקדם בבוקר, בשביל לרוץ את כל המרחק ולהגיע ב 13:00 להוסטל (וזה אחרי 30 ק"מ - אנחנו לא משכנו ל 40 כי זה היה כבר יותר מידי בשבילנו) - כל כך משעמם לשבת שם במשך 9 שעות. למזלנו יש כיבוי אורות ב 22:00, ומספיק עייפים כבר אז, אז לא צריך למשוך עוד זמן בשעמום.
מבחינת ציוד, למי שבכל זאת ירצה לעשות את השביל, או חלק ממנו - לדעתי מומלץ לקחת חולצה מנדפת זיעה טובה, ומכנסי טיולים קלים ודקים. מספיק נעלי סניקרס טובות, ואיזה שני זוגות גרבי הליכה נורמליות. חוץ מזה כדאי לקחת עוד חולצה קלה ומכנסיים (מספיק קצרים) לערב, ואולי איזה מעיל גשם וחולצה אחת קצת יותר מחממת. אני יכול רק להתייחס לתקופת חודש יולי שבה אנחנו הלכנו, אבל 90 אחוז מהימים היו חמים, לא היו ימים קרים במיוחד, וגם בערבים ובלילות, כשהיה קריר, לא היה צריך ללבוש ממש משהו רציני. לא צריך כמובן מזרן טיולים (למרות שממש רוב מי שראינו על השביל סחב גם אחד משום מה), ובטח שלא צריך אוהל. מי שמתעקש להביא שק"ש, שיביא את הכי קל שיש (לטמפרטורות גבוהות) - אפשר לקנות ב dechatlon בספרד שק שינה של quechue (מותג הבית שלהם) ב 30 יורו ל 680 גרם ול 15 מעלות. ללא ספק זה כל מה שצריך, וזה גם ממש שק שינה פיצי. אפשר להסתדר בקלות רק עם ציפה בשביל לישון בתוכה בהוסטלים, כמעט תמיד יש שמיכות על המיטות. לא צריך כלי בישול, רק צלחת ואיזה ספורק וסכין יספיקו. הרבה קרם שיזוף, וקומפיד (אפשר לקנות בכל בית מרקחת בדרך), ואני גם נהייתי מאמין אדוק בטלק. מגבת טיולים קלת משקל. כובע קל זה גם מומלץ מאוד. בקשר למים - אפשר להסתדר בקלות עם בקבוק 1.5 ליטר בודד, אם דואגים למלא אותו כל פעם כשעוברים בכפרים בדרך. אנחנו עברנו קטע אחד של 17 ק"מ בלי כפרים, והוא היה הכי ארוך (עד לליאון), וגם הוא לקח בערך 4 שעות של הליכה קלה לאורך שדות חיטה. אין ממה לפחד. אני באופן אישי ממליץ על פלטיפוס - קניתי את ה hoser החדש שלהם, והבקבוק נראה הרבה יותר מבטיח מהבקבוקים הישנים (מבחינת עמידות). אבל כאמור כל בקבוק יספיק. אני גם השתמשתי במקלות הליכה, אבל בתכלס לא ממש צריך אותם רוב הדרך.
אני בטוח שזמי כאן יספר על החוויות שלו מהקטע שבין ליאון לסנטיאגו. הקטע ההוא בהחלט אמור להיות יותר מעניין מבחינת נופים, עם שני הרים שצריך לעבור, ובאופן כללי קצת יותר עליות וירידות, וירוק בעיניים. אולי בפעם אחרת נעשה את החלק ההוא, או את החצי הצרפתי של השביל.
|
 1 משתמש הודה ל Amtrak עבור הודעה מועילה זו.
|
|