ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

2 עמודים12>
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
stardust  
#1 נשלח : יום שישי 19 יוני 2015 23:32:15(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

כללי. ה- Pennine Way (מבוטא Pe-9 Way) הוא שביל ארוך החוצה את רכס הרי ה- Pennine, המכונה "עמוד השידרה" של אנגליה, וממשיך גם מצפון לו דרך הרי ה-Cheviot עד סקוטלנד. אורכו של השביל 410-430 ק"מ, תלוי בשבילים האלטרנטיביים שבוחרים. תחילתו (אם הולכים מדרום לצפון, שזהו כיוון ההליכה המקובל) בכפר Edale שנמצא בערך בין הערים שפילד ומנצ'סטר, ומסתיים בכפר Kirk Yetholm, מעט מעבר לגבול אנגליה-סקוטלנד. השביל עובר דרך שלושה גנים לאומיים: Peak Discrit, Yorkshire Dales, ו- Northumberland. השביל נחנך בשנת 1965 והשנה הוא חגג יובל לקיומו.

 

כמה נתונים סטטיסטיים (לא שספרתי, זה נלקח מוויקיפדיה): השביל חוצה 287 שערים, 249 מעברי מדרגות ו-183 מעברי אבן (מעל קירות או גדרות) וכן 204 גשרים. 458 שלטי הכוונה מוצבים לאורך השביל.

 

הגעה לשביל וחזרה. אני טסתי עם EasyJet  ל-Luton (יש גם טיסות למנצ'סטר) והיה בסדר גמור, למרות הסיפורים על מטען שמותר או אסור להעלות למטוס, מקלות הליכה וכ'ו. בשדה התעופה לא ניגשים לדוכן הצ'ק אין של EasyJet אלא ניגשים ישר לבדיקה הבטחונית ומשם אין דבר שימנע מכם להכנס עם התרמיל למטוס. מקלות ההליכה שלי היו מקופלים בתוך התרמיל ולא היוו שום בעיה.

 

ב- Luton לנתי במלון EasyHotel (היה לי הרבה צהוב-כתום באותו היום) ובבוקר עליתי על רכבת לנקודת ההתחלה של השביל ב- Edale. כאן צריך להדגיש נקודה חשובה: בבריטניה חובה להזמין כרטיסי רכבת מראש (לפחות שבועיים) אם לא רוצים לשלם תעריפים דימיוניים, כפי שיסופר בהמשך. את הכרטיס ל- Edale הזמנתי ברשת מראש ולכן הוא עלה לי 19 פאונד בלבד. את הכרטיס חזרה ללונדון לא הזמנתי מראש מאחר שלא ידעתי מתי אסיים את השביל (לא ניתן להשתמש בכרטיס מלבד המועד שרשום עליו, אלא אם מזמינים כרטיס פתוח שהוא יקר יותר).

 

החזרה ללונדון - מהכפר  Kirk Yetholm יוצא אוטובוס לעיר הקרובה Kelso ומשם אוטובוס נוסף לעיר Berwick upon Tweed שנמצאת בחוף המזרחי של אנגליה (העלות עד כאן 7 ומשהו פאונד), שאליה מגיעים הכי מוקדם בשעה 11 בבוקר. משם יש תנועת רכבות סדירה ללונדון. בתחנת הרכבת נאמר לי שנסיעה ללונדון (שאורכת 4 שעות) תעלה 128 פאונד אם אני רוצה להגיע ללונדון באותו יום. ביום המחרת כרטיס יעלה 52 פאונד בלבד אבל רק לרכבת שיוצאת בשעה 5 אחה"צ. פניתי לברר לגבי אוטובוסים. נסיעה באוטובוס אורכת 9 שעות ועולה 30 פאונד. יש אוטובוס שיוצא בשעה 11 בלילה ואוטובוס שיוצא למחרת ב-11 בבוקר. קניתי כרטיס לאוטובוס של הבוקר והלכתי להתאכסן באכסניית הנוער המקומית (10 פאונד בחדר משותף). לידיעת מי שמתכוון לנסוע ברכבות באנגליה.

 

רמת הקושי. השביל נחשב לשביל הקשה ביותר מבין השבילים הארוכים הלאומיים של בריטניה (יש כנראה שבילים בדרגת קושי גבוהה יותר אך הם אינם שבילים רשמיים). העליות בו מסתכמות ב-12,000 מ' והנקודה הגבוהה ביותר לאורכו מתנשאת לגובה 893 מ' (Cross Fell).

 

אז עד כמה השביל באמת קשה? התשובה תלויה בתכנון מספר ימי ההליכה. רוב ההולכים מסיימים את השביל ב- 16-22 ימים. מכיוון שהשביל לא קשה במיוחד מבחינה טכנית יש פיתוי ללכת מקטעים יומיים ארוכים יחסית, דבר שיש לו אפקט מצטבר, במיוחד אם לא לוקחים ימי מנוחה באמצע. אני הלכתי אותו ב-14 ימים. זה לא היה קל אבל גם לא קשה מאוד. מכאן שרמת הקושי תלויה מאוד בהולך ובמספר הימים שיבחר ללכת את השביל.

 

מזג האוויר. שהוא גורם נוסף שיכול להשפיע על רמת הקושי. חודש מאי, שבו הלכתי בשביל, אמור להיות אחד היבשים באנגליה. אבל השנה היוצרות התהפכו. חודש אפריל היה יבש לגמרי ובחודש מאי חזר מזג האוויר החורפי. הדבר לא בא כל כך לידי ביטוי בכמות המשקעים. בבגדי הגשם השתמשתי במשך שלושה-ארבעה ימי הליכה בלבד. הגשם שירד לווה לפעמים בברד ובאחד הימים היתה גם סופת ברד עוצמתית שנמשכה כשעה. הבעיה הגדולה היו הרוחות שנשבו בעוצמה רבה, שמורגשות במיוחד כשהולכים במקומות הגבוהים (למעשה ברוב קטעי השביל). אנגליה היא ארץ נמוכה יחסית ואין שום מכשול גיאוגרפי ממשי שיעצור את הרוחות ולכן הן נושבות בעוצמה (זאת כנראה הסיבה לריבוי טורבינות הרוח שניתן לראות במקומות רבים לאורך השביל). הטמפרטורות שמדדתי במהלך ההליכה נעו בין 3 ל-10 מעלות ורק ביום השני להליכה הן נסקו לטמפרטורה "שרבית" של 20 מעלות.

 

תוואי השביל. השביל עובר בשלוש סביבות עיקריות: רכסי ההרים, ה- moorland והאזורים הכפריים שנמצאים בדרך כלל במקומות הנמוכים. התוואי של השביל ברובו נוח למדי, וזאת הודות לעבודה האדירה שהושקעה בהכשרת השביל להליכה. ה- moorland הינם אותם שטחים רחבי ידיים שהקרקע שמהווה אותם עשויה כבול והם מכוסים בצמחיה צפופה בצבעי ירוק-חום-צהוב שנקראת heather. המים מצטברים על הקרקע והופכים אותה לקרקע ביצתית (bogy). בעבר הלא רחוק אנשים שהלכו בשביל שקעו עד הברכיים בקרקע הביצתית ויש סיפורים על אנשים ששקעו עד המותניים ואפילו עד החזה. כדי לפתור את הבעיה, הקטעים הבעיתיים ביותר בשביל רוצפו בעזרת מסוקים באריחי סלע (slabs) לאורך קילומטרים רבים מאוד. ועדין יש קטעי שביל רבים, בעיקר בחצי הצפוני שלו, שההולך בהם נאלץ לבוסס נעליו בקרקע הבוצית וכל יום מסתיים כשהנעליים ושולי המכנסיים רטובים ובוציים. מכאן ברור שנעלי גורטקס הינם חובה אם רוצים להשאר עם גרביים יבשות פחות או יותר בסוף יום ההליכה. אני התחלתי את השביל עם נעלים בצבע אפור כהה וסיימתי אותו עם נעליים בצבע אפור-בוץ, אם לצטט את המערכון הידוע. יש גם כמה גם קטעי הליכה על בולדרים, אבל בסך הכל העבודה שהושקעה בהכשרת השביל להליכה מעוררת התפעלות.

 

סימון וניווט. באופן כללי השביל מסומן היטב,אבל לא מספיק טוב כדי להסתמך על הסימון בלבד. לפחות פעם אחת ביום תמצאו את עצמכם עומדים ותוהים לאן ממשיכים מכאן. לעזרת ההולך בא תוואי השביל שברובו הגדול ברור מאוד, אבל עדין ישנם אותם קטעים, בעיקר על פסגות ההרים המסולעות או באזורים הביצתיים, שתוואי השביל לא ניכר על הקרקע וצריך להשתמש בכישורי ניווט (בסיסיים למדי) כדי לא לסטות מהשביל.

 

השביל מסומן בכמה אופנים שיש להכיר את כולם: שלטי עץ, סמל הבלוט שמסמל שבילים לאומיים, חץ צהוב שמוטבע על שערים ומורה על כיוון ההליכה (אך יכול לסמן גם שבילים אחרים), רוג'ומים, מוטות עץ מסומנים בצהוב או בלבן ואבני מייל עם חץ שצבוע לעיתים בצהוב.

 

מדריך טוב הוא חובה. אני הלכתי עם המדריך של הוצאת Traiblazer שהיה המלווה הצמוד שלי לכל אורך השביל. פרט למידע הרב שהספר מכיל, יש בספר 135 מפות סכמתיות בקנ"מ 1:20,000 שכוללות הוראות הכוונה רבות ושמקלות מאוד על הניווט. בעייני זה הרבה יותר שימושי מספרים שהוראות הההליכה ניתנות בהם בטקסט. בספר יש גם מפות כלליות יותר מה שלדעתי מייתר את הצורך במפה. מצפן גם הוא פריט שיכול לסייע מאוד וגם GPS לא יזיק. לי היה GPS אבל רק ביום התשיעי או העשירי נעזרתי בו בפעם הראשונה, פשוט בגלל שהתעצלתי לשלוף אותו ממעמקי התרמיל ולכוון אותו לשיטת הקואורדינטות הבריטית.

 

לינה, אוכל, מים. מגוון מקומות הלינה לאורך השביל כולל אתרי קמפינג, אכסניות, אכסניות נוער, חדרי לינה משותפים ו- B&B. המחירים באתרי הקמפינג הם בד"כ 5 פאונד (יש תמיד מקלחות ושרותים), שמשום מה קופצים ל 7-8 פאונד בחלק הצפוני של השביל. לגבי לינת שטח "פירטית" – אני לא חושב שיש בעיה עם זה אלא אם כן הקמתם אוהל בחצר של מישהו. חדר משותף באכסניה (בד"כ 6 מיטות) יעלה 10-20 פאונד ו- B&B יעלה 30-35 פאונד כולל ארוחת בוקר אנגלית מלאה. יש שפע של מקומות לינה בדרך.

 

אוכל ניתן לקנות בסופרמרקטים ובחנויות שבדרך (באנגליה גם בסניפי דואר ניתן לקנות אוכל!). אני לא חושב שיש מקרים שצריך להצטייד במזון ליותר מיומיים. פאבים ומסעדות מצויים בשפע לאורך הדרך. ארוחה בפאב שכוללת מנה עיקרית עם תוספות והיא משביעה בהחלט תעלה 8-10 פאונד. פיינט בירה יעלה 3-3.5 פאונד. המדריך שציינתי למעלה כולל פירוט של כל מקומות הלינה, האכילה, סופרמרקטים וכ'ו שבדרך. זמינות מקומות הלינה והאכילה בדרך טובה מאוד, פרט לקטע אחד או שניים לקראת סוף השביל.

 

בנושא המים אין לי לצערי הרבה מה לתרום. בגלל מזג האוויר הקר שתיתי בממוצע לא יותר מחצי ליטר ביום (לא כולל משקאות שקניתי בדרך או בערב), פרט ליום השני שהיה החם יחסית שבו שתיתי כ-2 ליטרים. בימים הראשונים עוברים ליד מאגרי מים רבים (שמספקים את התצרוכת של מנצ'סטר ושפילד) ואין לי מושג אם המים האלה ראויים לשתייה. נאמר לי שמים מנחלים אפשר לשתות ללא חשש מעל גובה טופוגרפי מסויים שאני לא זוכר מהו. המים צבועים בדרך כלל בגוון חום בגלל אדמת הכבול, אבל נאמר לי שאין בעיה לשתות את המים האלה. וכמובן שתמיד ניתן להיכנס לחצר אחד הבתים באזורים המיושבים ולבקש להצטייד במים, כמו שאני עשיתי פעם אחת.

 

צמחיה, בעלי חיים וגיאולוגיה. המדריך שהזכרתי למעלה כולל פירוט של הפרחים ובעלי החיים שפוגשים בדרך ולא אחזור עליהם כאן. אבל אני רוצה להזכיר עוף אחד, שמו Red Grouse שדי מזכיר תרנגולת קטנה. אזורי המחייה שלו הם ה-moorland. אני מזכיר את העוף החביב הזה בגלל הקריאה המיוחדת שלו הזה שתמיד שמחתי לשמוע באזורים שכוחי האל ב- moorland. כאן יש דוגמית קצרה

 

כאן ניתן למצוא מפה גיאולוגית של השביל וכן חתך גובה מפורט.

נערך ע"י מנהל יום ראשון 29 מאי 2016 16:47:55(UTC)  | סיבה: לא צויינה

thanks 12 תודות למשתמש stardust על הודעה מועילה זו.
ישר.א ב 20/06/2015(UTC), אמנון לנגי ב 20/06/2015(UTC), זאבאז ב 20/06/2015(UTC), יענקל'ה סער ב 20/06/2015(UTC), גלילאו ב 20/06/2015(UTC), shaharellert ב 20/06/2015(UTC), הלך ב 20/06/2015(UTC), Amtrak ב 21/06/2015(UTC), Eli TheHiker ב 21/06/2015(UTC), ehudavni ב 22/06/2015(UTC), io_travel ב 24/05/2016(UTC), ofer ב 18/07/2016(UTC)
מממן
stardust  
#2 נשלח : יום שישי 19 יוני 2015 23:45:33(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

סיפור הדרך

 

יום 1: מ- Edale ל- Crowden (26 ק"מ)

 

הגעתי ל-Edale  ברכבת מ-Luton  קצת אחרי 10 בבוקר ביום אפור וסגרירי. קיוויתי לאכול כאן ארוחת בוקר ואולי לקנות מפה ומיכל גז אבל הכל היה סגור. התעטפתי בבגדי הגשם והתחלתי ללכת אבל לפני שעזבתי את הכפר ראיתי בית קפה פתוח. אכלתי שם משהו ובשעה 11 יצאתי לדרך. הגשם פסק בינתיים והשמים התבהרו, והרגשת האופטימיות חזרה אלי. השביל עובר בין חוות ושדות מרעה ירוקים, עד שהוא מתחיל לטפס אל הרכס. כאן היתה ההיכרות הראשונה שלי עם הרוחות העוצמתיות שילוו אותי לאורך רובו של השביל. הגשם חזר פה ושם ולעיתים היה מלווה בברד. הנוף מסביב יפהפה אבל אפילו משימה פשוטה כמו לצלם הופכת ברוח הזאת למטלה לא פשוטה.

 

היום הזה נחשב ליום קשה והוא אכן היה כזה. הוא כולל כמה עליות כמו העליה ל- Kinder Scout שנקראת בשם הציורי  Jacob's Ladder ועליה ל- Bleacklow Head, לפני שמתחילים את הירידה לכיוון Crowden, שהוא היעד לאותו יום.

 

הגעתי ל- Crowden בשעת ערב מוקדמת. באתר הקמפינג היו איתי עוד שניים: בחור אנגלי שזה הנסיון השני שלו ללכת את השביל, וליז, אישה אנגליה עדינת מראה שיצאה לא מכבר לגמלאות ועכשיו היא בעיצומו של מסע רגלי לחציית הממלכה הבריטית מהקצה הדרומי שלה ועד לקצה הצפוני.

 

תמונות יום 1

 

 

יום 2: מ- Crowden ל- Mankinholes (37 ק"מ)

 

התעוררתי לבוקר של יום בהיר ונאה. חיכה לי יום ארוך ולא קל, ובלי להתעכב יצאתי לדרך. עד מהרה מצאתי את עצמי צועד על שביל מרוצף במרחבי ה-moorland   הבלתי נגמרים. והנה באמצע שום מקום, ראיתי מרחוק דמות אדם עומדת וממתינה. זאת היתה ליז. עמדנו שנינו מוקפים במרחבים הפתוחים, דיברנו קצת על כל מיני דברים ואחרי זה נפרדנו.

 

זה היה יום נאה להפליא, מה שחשף אותי למתקפת Lovely day, isn't it?  שניתכה עלי מכל ההולכים שפגשתי בדרך, ואלה היו רבים.

 

קילומטרים אחדים לפני Mankinholes, היעד לאותו יום, נמצא פאב שנקרא ,The White House לצד כביש ראשי ובסמוך למאגר מים. הפיתוי לאכול ארוחה בפאב הביא אותי להחלטה לעצור כאן ולהתמקם על המדשאה הצמודה למאגר. והנה, מזג האוויר שהיה נפלא במשך היום, התהפך בבת אחת. תוך כדי הקמת האוהל התחילה לנשב רוח חזקה שכופפה את המוט המרכזי של האוהל והשכיבה אותו על הקרקע. באצבעות קפואות ניסיתי לייצב את האוהל אבל ללא הצלחה. הלכתי להתנחם בארוחה בפאב וכשחזרתי הוקל לי כשראיתי שלפחות האוהל נשאר מקובע לקרקע. השתחלתי עם שק השינה בין יריעות האוהל וכך שכבתי ער כשהרוח מכה באוהל בעוצמה כל הלילה. ואני שכבתי וחשבתי על שני דברים: רק שהאוהל לא יעוף, ושהבוקר כבר יגיע. 

      

תמונות יום 2

 

 

יום 3: מ- Mankinholes ל- Ickornshaw (31 ק"מ)

 

והבוקר הגיע. אבל הוא לא הביא איתו שום שינוי בעוצמת הרוח. באצבעות קפואות ארזתי את הציוד שהיה רטוב (ירד גשם בלילה) ותחבתי אותו כמו שהוא לתרמיל. כשהתחלתי ללכת, התרמיל על הגב ואני עטוף בבגדי הגשם שלי, חזרה אלי שמחת ההליכה. למרות הרוח והקור תלאות הלילה נשכחו,  ואמרתי לעצמי, אם עברת את הלילה הזה בשלום, אתה תעבור גם את כל יתר ההפתעות שמכין לך השביל הזה.  

 

הדרך עולה אל גבעה שבראשה מונומנט מרשים מהמאה ה-19 שנקרא Stoodley Pike. בקיר  שמעל לכניסה למבנה מוטבע מגן דוד (ראו בתמונות). על השאלה איך הגיע לשם שם מגן דוד,  עד עכשיו לא הצלחתי לענות. בין פותרי התעלומה יוגרל... נו טוב, נחשוב כבר על משהו.

 

הדרך עוברת בכפר Colden, שם פגשתי את צמד הניו-זילנדים ג'ו וריצ'ארד. ריצ'ארד הוא מנהל בית ספר שפרש לפנסיה מוקדמת. ג'ו שהתה במשך 8 שנים במנזר בארה"ב, אחר כך חיתה כמה שנים בשבדיה ועכשיו היא חוזרת למולדתה ניו-זילנד. היא דוברת כמה שפות, בינהן יפנית וסינית. אחרי השביל הזה היא ממשיכה ל-GR20 ולאחריו ל- TMB. ביומיים הבאים הלכנו ביחד.

 

בהמשך הדרך השביל עובר ליד Haworth, כפר מגוריהן של האחיות ברונטה וליד החורבה שהיוותה השראה לאמילי ברונטה כשכתבה את הספר "אנקת גבהים". אנחנו מסיימים את היום באתר קמפינג ב- Ickornshaw ובארוחת ערב ובירה בפאב המקומי.

 

תמונות יום 3

 

 

יום 4: מ- Ickornshaw ל- Malham (30 ק"מ)

 

אני נמנה על אלה שקמים בבוקר, מקפלים את הציוד ומתחילים ללכת. אין לי סבלנות לקפה, ארוחת בוקר ושאר בזבוזי זמן. ג'ו וריצ'ארד הם בדיוק ההיפך. בוקר יש להם את כל הזמן שבעולם, ואני זורם איתם. אחרי ארוחת בוקר, מקלחת, קפה שני, וסתם ישיבה חסרת מעש אנחנו יוצאים לדרך רק לקראת השעה עשר.

 

היום שופע נופים כפריים וכולל קטע של הליכה לאורך תעלת לידס-ליברפול. מגיעים לעיירה  Gargrave ולבית הקפה הנחמד שלידו ניצב שלט שמורה את המרחק במיילים מ-Edale  ואת המרחק שנותר עד Kirk Yetholm. בעודנו יושבים סביב השולחן ג'ו מודיעה שהיא לא יכולה להמשיך ללכת בגלל בעייה בכף הרגל. הם מחליטים להישאר ללון בעיירה ולאחר פרידה (נרגשת למדי) המשכתי לכיוון העיירה Malham. כשהגעתי ניגשתי לאחד מה-B&B  שבמקום שמאפשר גם לינה בקמפינג בחצר. אבל מכיוון שירד גשם וגם הייתי עייף למדי אחרי 4 ימי הליכה לא קלים החלטתי לבחור באופציה היקרה יותר של לינה בחדר.

 

תמונות יום 4

 

 

יום 5: מ- Malham ל- Horton-in-Ribblesdale (24 ק"מ)

 

ה-Malham Cove הוא נקודת העניין הראשונה בבוקר הזה. זהו מצוק מרשים של סלע גיר הבנוי בצורת חצי גורן. פגשתי שם את ליבי, בחורה אנגליה שעובדת בלונדון ובכל סופ"ש נוסעת להוריה שגרים במרחק שעת נסיעה מכאן. המשכנו ללכת ביחד. השביל מטפס על המצוק ומשם ממשיך ל- Malham Tarn, אגם שנוצר ע"י קרחון והוא הגבוה ביותר באנגליה. אם היה אפשר, הייתי ממשיך ללכת עם ליבי עד הקוטב הצפוני. אבל בנקודה זו היא צריכה לחזור ל- Malham. אני נפרד ממנה וממשיך לכיוון  ,Pen Y Gent הר שמזכיר בצורתו את הארבל והעליה לפסגתו תלולה מאוד. היום יום שבת ולמרות הרוח העזה פוקדות את המקום משפחות אחדות עם ילדים. 

 

משם הדרך יורדת בירידה תלולה אל העיירה Horton-in-Ribblesdale. כשהגעתי פניתי לאתר הקמפינג. בקבלה ישבו שני האנשים וכשספרתי להם שאני מישראל ואני עושה את ה-Pennine Way מיד הזמינו אותי להיכנס לכוס תה או קפה, ולמרות שסרבתי בנימוס, הם כבר שפתו מים ופינו לי כורסא והגישו גם עוגיות וסיפרו לי על המקום וגם על מה שמצפה לי בהמשך הדרך. כאן המקום להעיר שבמהלך המסע הזה נתקלתי מצד רבים מהאנגלים שפגשתי, מלבד האדיבות האנגלית הידועה, גם בגילויים יוצאי דופן של נדיבות ונכונות לעזור.

 

תמונות יום 5

 

 

יום 6: מ- Horton-in-Ribblesdale ל- Hawes (25 ק"מ)

 

עוד יום קצר יחסית שהאמת, אינני זוכר ממנו הרבה. מה שבטוח זה היה יום גשום. בסופו של היום שכלל כרגיל שילוב של נופים כפריים, moorland  וכמה פסגות, הגעתי לעיירה הגדולה יחסית  Hawes, שיש בה חנויות מכל הסוגים. מכיוון שהשעה היתה מוקדמת יחסית שקלתי אם להמשיך ללכת או לסיים את היום כאן. קניתי את מנת ה- Fish n' Chips הראשונה שלי במסע הזה (5.5 פאונד, מחיר אחיד בכל מקום) שאותה אכלתי ברחוב בחברת עשרות האופנוענים שמילאו את המקום. הגשם הוסיף לרדת מדי פעם, מה שעזר להחלטה שלי להעביר כאן את הלילה באחד ה- B&B שעדין היה ניתן למצוא בו חדר פנוי.

 

תמונות יום 6

 

 

יום 7: מ- Hawes ל- Tan Hill (27 ק"מ)

 

בעייה ישנה שהיתה לי בכף רגל שמאל החליטה להתעורר לחיים דווקא עכשיו. אבל למזלי, ובניגוד למיודעתנו המג'עג'עתאי שם בחופים הדרומיים של אנגליה ושדיווחה על בעית רגל שמאיימת להשבית אותה (הרבה בריאות!), אצלי הכאבים מורגשים דווקא בעת מנוחה. בהליכה, כנראה בגלל שהמקום מתחמם, הכאב הופך לנסבל. אבל הבעיה הזאת תלווה אותי עד לסיום ותגרום לי לצלוע בתחנות הלינה היומיות, מה שעתיד לגרור את השאלה: blisters?  כמעט מכל מאן דהוא שיקרה מולי.

 

התעוררתי לעוד יום גשום שבחלקו הראשון נופים כפריים והמשכו התבוססות בשלוליות במרחבי ה- moorland וגם עליה לאחת הפסגות הגבוהות שבדרך. השביל ממשיך לאורכו של נהר יפהפה, וליד מפל מים מקסים הוא חוצה את נקודת המפגש עם שביל coast to coast. חוזרים ל- moorland ולבסוף מגיעים ליעד של אותן יום – הפאב המפורסם  Tan Hillשניצב באמצע שום מקום ונראה מרחוק כמו בית רפאים ושהוא הפאב הגבוה ביותר בבריטניה.

 

נרשמתי שם ללינה בחדר משותף שבו 6 מיטות ואני הייתי האורח היחיד בו, אבל בלילה הקודם החדר היה בתפוסה מלאה. את זאת ראיתי לפי המיטות שלא היו מוצעות והאשפה שהיתה מפוזרת בכל החדר. ירדתי למטה וביקשתי לקבל מצעים נקיים. הגברת בקבלה שלחה את איש הכלבו של המקום, שמו טוני, להחליף לי מצעים. הוא גם העביר שואב אבק בחדר וככה התיידדנו קצת. השרותים והמקלחות היו בשיפוצים ובכלל הברדק חגג שם. לאחרונה שודרה תוכנית טלוויזיה על המקום ומאז הוא מושך אליו סקרנים, כמו הזוג הקנדי שהזמין אותי לכוס בירה. למרות הבלגן, הריחוק והיחוד של המקום גורמים לאווירה מיוחדת ולקירבה בין האנשים ששוהים שם.

 

תמונות יום 7

 

 

יום 8: מ- Tann Hill ל- Middleton-in-Teesdale (27 ק"מ)

 

היום הזה עתיד להיות רטוב מאוד, גם בגלל הגשם שירד במשך מרבית היום, וגם בגלל השלוליות והקרקע הבוצית. יצאתי לדרך ואיתי חבורה של שלושה: שתי אחיות אנגליות ובחור שהתלווה אליהן. את רוב הדרך עשינו ביחד, עטופים בבגדי הגשם ומתבוססים בשלוליות. השיא היה מכת ברד עוצמתית שנמשכה כשעה. ביום הזה חוצים את קו מחצית השביל.

 

כשהגענו ל- Middleton השלישיה פנתה ל- B&b שהוזמן מראש ואני הלכתי לישון בקמפינג שהיו בו עשרות קראוונים אבל אף לא נפש חיה אחת.

 

תמונות יום 8

 

 

יום 9: מ- Middleton-in-Teesdale ל- Dufton (32 ק"מ)

 

היום, בניגוד למגמת השביל, הולכים מערבה ומסיימים את היום בנקודה שהיא דרומית יותר לנקודת ההתחלה. וזאת מסיבה טובה – השביל עוקב אחרי נהר ה- Tees  מה שמהווה את אחד מימי ההליכה המהנים ביותר. לאורך הנהר שזורם בעוצמה יש שפע של מפלי מים מקסימים. בקטעים מסויימים ההליכה היא על בולדרים אבל בדרך כלל ההליכה נוחה ומהנה. השביל מטפס בצמוד לאחד המפלים התלולים. מטפסים למעלה ממש בצמוד למים שזורמים בעוצמה, חוויה מהנה מאוד אבל יכולה לגרום לחוסר נוחות לאנשים שצופים מהצד, כמו האנשים שעמדו למעלה וצפו בי ושהיו צריכים לעשות את הדרך ההפוכה.

 

קצת לפני הירידה ל- Dufton עוברים ליד אחד המקומות המרשימים ביותר שלאורך השביל. מדובר ב- High Cup Nick, עמק מרהיב ביופיו שנוצר ע"י קרחון שגלש וחרץ את העמק הזה באדמה.

 

ב- Dufton, עיירה שהמיוחד בה הוא שרבים מבתיה בנויים מאבן חול אדמדמה, פניתי לאכסניית הנוער והתאכסנתי בחדר של שישה שהיה מאוייש במלואו, בחלקו עם אנשים שהכרתי בדרך. את ארוחת הערב אכלנו באכסניה.

 

תמונות יום 9

 

 

יום 10: מ- Dufton ל- Alston (32 ק"מ)

 

היום מתחיל בעליה תלולה ובהמשכו עולים על כמה מהפסגות הגבוהות שלאורך השביל. יום סגרירי ברובו עם הרבה רוחות עוצמתיות, שמרגישים אותן בעיקר בפסגות. בדרך עוברים ליד בקתה שנבנתה לצרכי חירום וקרויה על שמו של מטייל שנספה באזור. בביקתה יש שמיכות תרמיות, אוכל שהשאירו שם מטיילים וספר אורחים. השביל יורד לכפר Garigill ומשם ממשיך לאורך נהר יפה עד לעיירה Alston.

 

הכוונה שלי היתה ללון בקמפינג אבל בפאתי העיירה, ממש על השביל, עברתי ליד אכסניית הנוער והחלטתי להיכנס. זאת היתה האכסניה הטובה ביותר מבין כל האכסניות שלנתי בהן. בכלל, אכסניות הנוער באנגליה הן ברמה הרבה יותר גבוהה מהקונוטציות שהמושג הזה יכול להעלות. הן נקיות מאוד, כמעט בכולן מטבחים מאובזרים לשימוש האורחים, חדרי יבוש, מכונת כביסה, חדר אורחים עם תה וקפה חופשי ואווירה נעימה מאוד. ומעל לכל השירות אדיב באופן בלתי רגיל. שאלתי את הבחורה בקבלה לגבי לינה בחדר משותף, ולצורך השוואה שאלתי גם כמה יעלה חדר פרטי. היא מיד אמרה שלא כדאי לי לקחת חדר פרטי כי האכסניה ריקה וגם כך אהייה לבד בחדר המשותף. ביקשתי לקבל מגבת (בכל אכסניה עולה 2 פאונד) והיא אמרה שיש לה במקרה איזו מגבת מיותרת והיא תוכל לתת לי אותה ללא תשלום. שאלתי לגבי כביסה, שגם היא כרוכה בתשלום, אבל היא מתכוונת בכל מקרה לכבס כמה דברים כך שהיא תוכל לצרף גם את הכביסה שלי גם זה ללא תשלום. למחרת בבוקר מצאתי את הכביסה שלי תלויה ויבשה בחדר היבוש. הם גם היו מוכנים להקדים במיוחד עבורי את ארוחת הבוקר כדי שאוכל להקדים ולצאת לדרך. כל הסיפור הזה מובא כדוגמא נוספת לאדיבות ולחביבות האנגלית.

 

תמונות יום 10

 

 

יום 11: מ- Alston ל- Greenhead (27 ק"מ)

 

עוד יום רטוב, אבל הדרך קלה למדי ללא עליות קשות או ארועים מיוחדים. מזג האוויר הסגרירי מוריד את החשק ללון באוהל ואני פונה שוב לאכסניית הנוער בעיירה Greenhead. מסתבר שכדי ללון שם יש להרשם במלון שנמצא ממול. באכסנייה אני האורח היחידי וההרגשה היא כמו בבית רפאים. אין אף נפש חיה, אפילו לא אנשי צוות. אני יכול לבחור לי מיטה מבין 18 המיטות שבשלושת החדרים. חזרתי למלון לארוחת ערב ושם פגשתי את שתי האחיות והבחור שהלכו איתי כמה ימים לפני. את הערב העברנו בהחלפת חוויות מהימים האחרונים.

 

תמונות יום 11

 

 

יום 12: מ- Greenhead ל- Bellingham (35 ק"מ)

 

הבוקר אני דווקא לא ממהר, ואני מכין לעצמי ארוחת בוקר במטבח הריק של האכסניה. המקררים מלאים באוכל שהשאירו אורחים אחרים והם לשימוש הציבור. מחכה לי אחד הימים הארוכים בשביל ששיאו הליכה לאורך כ-12 ק"מ לאורך הקטע היפה ביותר של ה- Hedrian's Wall, חומה שנבנתה במאה הראשונה לספירה ע"י הרומאים וחוצה את אנגליה לרוחב. ההליכה לאורך החומה רצופה בעליות וירידות אבל מהנה מאוד. קודם לכן עוברים ליד אגם שנוצר ע"י התפרצות מגמה שעלתה מבטן האדמה ויצרה את הלוע. היום יום שבת והאזור עמוס במטיילים.

בהמשך הדרך פגשתי שלושה אנגלים שעושים את השביל בשלבים והם עכשיו בשלב האחרון. עוד אפגוש אותם בהמשך הדרך.

 

ב- Bellingham (מבטאים Bellinjam) אני הולך ללון בקמפינג שעמוס באוהלים של משפחות (זה סוף שבוע ארוך בגלל חג הבנקים, כן יש דבר כזה, שמאריך את סוף השבוע. אולי זאת הסיבה שגבו ממני 7 פאונד, לא כולל מקלחת שמופעלת באמצעות מטבע 50 פני). הקמפינג צמוד לאורוות ורפתות שמשתכנים בהם פרות וסוסים והאווירה במקום תוססת מאוד. את ארוחת הערב אכלתי בפאב של המלון המקומי, ששלושת האנגלים שפגשתי התאכסנו בו. אם אני זוכר היטב, זאת היתה הארוחה הטובה ביותר שאכלתי במסע הזה.

 

תמונות יום 12

 

 

יום 13: מ- Bellingham ל- Byrness (24 ק"מ)

 

עוד יום ללא ארועים מיוחדים, גם לא יום קשה במיוחד. ב- Byrness יש 2 אכסניות שמציעות גם לינה באוהל. אני פונה לזאת שקרובה לשביל ומכיוון שהגעתי בשעה מוקדמת מצאתי את המקום סגור, אבל הדלת פתוחה ועליה הודעה שמזמינה להכנס ולהתכבד בתה או קפה עד לפתיחה בשעה 4. הכל שם נקי ומסודר ואני מעביר את הזמן בהמתנה נעימה בישיבה בחצר היפה. האיש שמנהל את המקום מגיע וגם שלושת האנגלים שפגשתי אתמול. לינה באוהל היא ללא תשלום אם מזמינים ארוחת ערב ואני כמובן קונה את העיסקה. הקמתי את האוהל בחצר והצטרפתי אל שלושת האנגלים לארוחת הערב. את המשך הערב העברנו עם כמה בירות בבאר שבמקום עד שעה מאוחרת, זה הרי הלילה האחרון לפני סיום השביל.

 

היום האחרון הוא יום ארוך בלי אפשרות לינה מסודרת בדרך. מי שמטייל עם אוהל יכול כמובן לפצל את היום לשניים. לכל האחרים שאינם רוצים ללכת 42 ק"מ ביום אחד, שתי האכסניות ב- Byrness מציעות פתרון: אם מזמינים אצלם שתי לינות, הם יגיעו עם רכב למקום מסויים באמצע הדרך ויסיעו אתכם חזרה לאכסניה. למחרת בבוקר הם יחזירו אתכם לאותה נקודה להמשך ההליכה.

 

תמונות יום 13

 

 

יום 14: מ- Byrness ל- Kirk Yetholm (42 ק"מ)

 

בשעה 5 בבוקר הייתי כבר על השביל. מזג האוויר היה מעונן חלקית ומעט קריר ואני די שמחתי על כך כי מזג אוויר כזה יקל בוודאי על ההליכה ביום הארוך שצפוי לי וגם לא מחייב לסחוב הרבה מים. השביל מתחיל בעלייה אל גבעות byrnes ומשם הדרך קצרה אל הגבול הסקוטי. די מפליא לגלות שהגבול בין אנגליה לסקוטלנד הוא לא משהו ווירטואלי אלא בפועל יש גדר שמסמנת אותו. מכאן השביל ממשיך פחות או יותר לאורך גדר הגבול. הגבול הוא לא רק גבול טריטוריאלי, הוא גם מחלק את הנוף לשניים: ה- moorland בצד האנגלי והגבעות הירקרקות המאפיינות את הצד הסקוטי. חוץ מהגדר, אין שום זכר לציוויליזציה לאורך קילומטרים רבים. הרוחות, כמעט מיותר להזכיר, מנשבות בעוצמה ואין פלא ששתי פסגות בדרך נקראותWindy Cragg  ו- Windy Gyle. פגשתי את איאן, בחור אנגלי שהכרתי בקמפינג ב- Bellingham. הלילה הוא לן באוהל לא הרחק מכאן ומתכוון להעביר לילה נוסף באוהל לפני ההגעה לנקודת הסיום של השביל. כששאלתי איך עבר הלילה, ענה לי: Windy. בדרך יש גם שתי בקתות חירום שנקראות כל אחת על שם מטייל שמצא את מותו באזור.

 

בהמשך השביל יש דרך שמובילה לפסגת ה- Cheviot, הליכה של כמה ק"מ הלוך ושוב. מכיוון שהיום שלי ארוך גם ככה, החלטתי לוותר והמשכתי עם השביל הראשי. מתחילה הירידה שמסמנת את ההתקרבות לסוף השביל. והנה שלט שמורה 4.5 מייל ל- Kirk Yetholm. עקפתי אישה שדידתה את הקילומטרים האחרונים על מקלות ההליכה שלה. בעלה היה כ-300 מ' לפניה. הם מלונדון והלכו את השביל ברצף במשך 20 יום. הנוף משתנה לנוף הכפרי בגווני הירוק הבוהק. באופק נראים בתי הכפר Kirk Yetholm. הליכה קצרה על כביש והגעתי ל- Border Hotel שעל הקיר החיצוני שלו כתוב End of Pennine way. נכנסתי פנימה וקיבלתי כוס בירה ואת תעודת סיום השביל. רשמתי כמה מילים בספר האורחים והלכתי להתאכסן באכסניית הנוער.

  

תמונות יום 14

 

 

האמת, חשבתי שיהייה קל יותר. אף אחד לא הכין אותי לרוחות העזות, לקור, לגשמים בחודש מאי, לקרקע הבוצית, לקושי המנטלי של ההליכה האינטנסיבית באזורים שכוחי אל. אבל כל זה רק מעצים את תחושת ההישג. מצד אחד הרגשתי שמחה על זה שסיימתי את השביל, ומצד שני היתה בי תחושה של עצב של כך שזה נגמר ומכאן מחכה לי החזרה לשיגרה. כל המחשבות האלה התנקזו לתחושה אחת, אותה תחושה חמקמקה שאנחנו חווים לעיתים רחוקות מדי ושאנשים קוראים לה לפעמים אושר.

נערך ע"י מנהל שבת 20 יוני 2015 14:01:59(UTC)  | סיבה: פתיחת לינקים בחלונית חדשה

thanks 6 תודות למשתמש stardust על הודעה מועילה זו.
ישר.א ב 20/06/2015(UTC), זאבאז ב 20/06/2015(UTC), יענקל'ה סער ב 20/06/2015(UTC), HarmonicWave ב 20/06/2015(UTC), הלך ב 20/06/2015(UTC), אמנון לנגי ב 20/06/2015(UTC)
יענקל'ה סער  
#3 נשלח : שבת 20 יוני 2015 07:18:27(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,762
גבר
ישראל

תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות

כל הכבוד על הפוסט המושקע מאוד .   

ביום הגשום והברד יצאו לך תמונות יפות. ולמה אין תמונה של ליבי?

האם יוני זה הזמן האופטימלי לטרק? יולי? 

מה עלות B&B ממוצע?

המדריך של TRAIL BLAIZER טוב מאוד במיוחד ההצגה הפשוטה והטובה של המפות ותאור הדרך. 

 

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
גלילאו  
#4 נשלח : שבת 20 יוני 2015 08:01:34(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

כיף לפתוח את היום עם פוסט כזה מושקע!

מציע לך לפרסם גם באתר בשם "סיפור דרך".

 

 

thanks 1 משתמש הודה ל גלילאו עבור הודעה מועילה זו.
הלך ב 20/06/2015(UTC)
stardust  
#5 נשלח : שבת 20 יוני 2015 08:36:21(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

תודה!

 

אני יודע שיש אנשים שלא אוהבים שמצלמים אותם, ועוד פחות מזה שמפרסמים את התמונות שלהם ברשת.

זאת הסיבה שאני בדרך כלל נמנע מלצלם אנשים שאני לא ממש מכיר. 

 

מזג האוויר האנגלי הוכיח שהוא בלתי צפוי. השנה אפריל היה חודש יבש ועל מזג האוויר במאי סיפרתי כאן בהרחבה.

חודשי הקיץ יכולים להיות חמים למדי, זה לפחות לפי בלוגים שקראתי ואז כמובן יש צורך לסחוב כמויות מים גדולות.

אני חושב שמאי-יוני עם קצת יותר מזל ממה שהי לי יכולים להיות החודשים האידיאליים - לא קר ולא חם מדי.

לא ממש נורא אם ירד קצת גשם פה ושם, זה חלק מהחוויה.

 

לגבי B&B כתבתי שהעלות היא 30-35 פאונד שזה כולל ארוחת בוקר אנגלית מלאה (כאן לארוחה כזאת היינו קוראים ארוחת צהרים).

בפעמיים שישנתי ב- B&B שילמתי 32 ו-35 פאונד.

 

 

 

 

thanks 2 תודות למשתמש stardust על הודעה מועילה זו.
shaharellert ב 20/06/2015(UTC), הלך ב 20/06/2015(UTC)
ItaiG  
#6 נשלח : שבת 20 יוני 2015 11:53:00(UTC)
ItaiG


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC)
הודעות: 347
גבר
ישראל

תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות

פוסט מקסים!, הנופים הזכירו לי את ניו זילנד שעשיתי שם טרקים..כמה ירוק אלוהים

 

אחלה!

A summit a day keeps the doctor away
הלך  
#7 נשלח : שבת 20 יוני 2015 13:27:27(UTC)
הלך


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/05/2014(UTC)
הודעות: 425

תודות: 949 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים ב 101 הודעות
תודה על הדיווח המועיל ועל התמונות המרהיבות.

אשמח אם תציין אלו בעלי חיים ראית נוסף לציפור הקולנית ההיא.

כמו כן, אולי מתחשק לך להתייחס מעט גם לנושא הציוד: מה צריך, מה מיותר, וכו'.


(אגב, אהבתי מאד את משפט הסיום שלך - הוא מזנק לדעתי מסוגת הדיווח הכמו-עיתונאי, עמוק לתוך סוגת הספרות היפה).
יענקל'ה סער  
#8 נשלח : שבת 20 יוני 2015 13:51:14(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,762
גבר
ישראל

תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות

כל אחד מתחבר למה שקרוב לליבו... 

 

כאשר הבטתי בתמונות המרהיבות של TMB במדריך של CICERONE אחרי התמונה השלישית הבנתי את העקרון:

הרים מושלגים, וירוק בעמקים. כיף גדול.

הבטתי בתמונות הנהדרות של STARDUST ואחרי היום השלישי הבנתי את הענין: אלוהים שפך שם המוווון צבע ירוק.

 

ומה קבלנו ב INT? קצת שלג בחרמון, המון ירוק באביב, כחול מתחת לפני הים ובגובה מישור החוף,

צהוב וכתום, אדום וסגול בנגב...

זה שרשור מצוין לשבת

 

נ.ב.

 

אהבתי את הקטע של ליבי .... אני מקווה שאלך איתה את כל ה INT וגם כמה שבילים בחו"ל... אי"ה...

 

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
stardust  
#9 נשלח : שבת 20 יוני 2015 22:07:08(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

 

הלך, תודה!

 

לצערי אני לוקה בכל הקשור לזיהוי בעלי חיים וצמחים, מה עוד שאת המדריך שליווה אותי בשביל השאלתי לאחד מחברי הפורום ואין לי כרגע שום מקור להסתמך עליו. אבל בכל זאת הנה כמה מבעלי חיים שפגשתי, למיטב זכרוני ולמיטב יכולת הזיהוי שלי: כמה איילים, המון ארנבות, המוני עכברי שדה (ואולי גם נברנרים אחרים), קיפודים, סנאים ועוד חיה בערך בגודל של כלב שלא הצלחתי לזהות. כשיחזור אלי הספר אשתדל לפרט יותר.

 

לגבי ציוד, אין לי הרבה מה לחדש. הביגוד שלקחתי יועד למזג אוויר פחות קר מזה שהיה בפועל, אבל הסתבר שניצול מירבי של כל פריטי הלבוש שלקחתי נתן מענה טוב לכל מזג אוויר. הנה הרשימה: 2 חולצות מנדפות זיעה (שרוולים קצרים), חולצת Base Layer, חולצת כפתורים (שרוולים ארוכים), ז'קט פליס, 2 זוגות מכנסיים ארוכים, מכנסי גשם, ז'קט גשם וכמובן כפפות פליס וכובע צמר. היה חסר לי אולי משהו לעטוף בו את הצוואר והייתי שמח אם הכפפות היו מחממות יותר.

 

ציוד שינה: טיילתי עם אוהל דו שכבתי שכמו שסיפרתי קרס באחד הלילות. ישנתי עם קווילט שלא הספיק בלילות הקרים ולכן ישנתי עם בגדים.

לקחתי איתי ציוד בישול אבל לא השתמשתי בו בכלל. עד שהגעתי לחנות שמוכרת מיכלי גז הגעתי למסקנה שארוחת ערב מסודרת בערב במסעדה או בפאב מספיקה בהחלט.

נעלי גורטקס חובה אם רוצים להישאר עם גרביים פחות או יותר יבשות. מקלות הליכה היו לי שניים אבל השתמשתי רק באחד.
תרמיל של 48 ליטר הספיק לכל הציוד כשהאוהל היה קשור מחוץ לתרמיל. אני מעריך שהמשקל הכולל של התרמיל כולל מים ואוכל לא עלה על 12 ק"ג.

 

יענק'לה, INT זה שביל ישראל? אני חושב שעשיתי לו יחסי ציבור לא רעים באנגליה. השתדלתי לספר עליו לכל מי שהיה מוכן לשמוע.

הלך  
#10 נשלח : שבת 20 יוני 2015 23:15:48(UTC)
הלך


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/05/2014(UTC)
הודעות: 425

תודות: 949 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים ב 101 הודעות
תודה רבה.

מגוון נאה מאד של בעלי חיים - מבחינתי מדובר בנימוק נוסף וחשוב לטובת המסלול הזה.

הדיווח אודות הציוד יתרום לדעתי רבות למתעתדים לצאת לשביל.

שמח בשמחתך על החוויה לה זכית.




thanks 1 משתמש הודה ל הלך עבור הודעה מועילה זו.
stardust ב 21/06/2015(UTC)
יענקל'ה סער  
#11 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 07:00:24(UTC)
יענקל'ה סער


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC)
הודעות: 6,762
גבר
ישראל

תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות

ליבי זה שמה של הנכדה שלי שמטיילת איתי ב INT = ISRAEL NATIONAL TRAIL

בטיול הבא אל תשכח לקחת עלון. יש בו 10 תמונות = 10,000 מילים....

 

ה PW נכנס לתכניות שלי. 

NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE
thanks 1 משתמש הודה ל יענקל'ה סער עבור הודעה מועילה זו.
stardust ב 21/06/2015(UTC)
Eli TheHiker  
#12 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 08:29:01(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 684

תודות: 119 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים ב 152 הודעות

אחלא סיפור דרך ותמונות נוף ועוד שביל לרשימה הארוכה של השבילים ששווה לבקר , תודה.

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
thanks 1 משתמש הודה ל Eli TheHiker עבור הודעה מועילה זו.
stardust ב 21/06/2015(UTC)
עופר999  
#13 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 15:10:58(UTC)
עופר999


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 26/02/2013(UTC)
הודעות: 160

תודות: 4 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים ב 3 הודעות
וואו..איזה יופי...אפשרי החל מאמצע ספטמבר?
thanks 1 משתמש הודה ל עופר999 עבור הודעה מועילה זו.
stardust ב 21/06/2015(UTC)
stardust  
#14 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 23:38:36(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

אמצע ספטמבר? על זה נאמר: אנא ערף? עד שלא תנסה לא תדע...

stardust  
#15 נשלח : יום חמישי 02 יולי 2015 21:14:10(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

השלמת חוב קטן להלך, חובב טבע אמיתי.
לרשימת בעלי החיים אפשר להוסיף: שועל, לוטרה, חורפן (מינק), סמור, סנאי, חדף, חפרפרת וגירית.
בחלקם כנראה נתקלתי בדרכי אבל לא הצלחתי לזהות.
אפרופו גיריות: במקומות מסויימים על השביל ראיתי מלכודות דמויות מלכודות עכברים, ובמקום אחד ראיתי שלט אזהרה שנכתב עליו שהמלכודות הונחו באופן חוקי והפוגע בהן צפוי להענש. אחר כך נודע לי שהמלכודות נועדו ללכוד גיריות שמפיצות את מחלת השחפת בבקר.

 

באופן כללי מבחינים לאורך כל הדרך במגוון גדול של פעילויות שנועדו לשמר את החי והצומח. יש בדרך הרבה שלטים שמפרטים את הפעילויות האלה. למשל, רואים הרבה קערות עם מזון שנועד לבעלי החיים מפוזרות בדרך. התרשמתי שלאנגלים יש הרבה כבוד לבעלי החיים ולטבע שסובב אותם.

 

בין המגוון הגדול של בעלי הכנף הצלחתי לזהות את הבז ואת הנחליאלי (נו טוב, לא חוכמה גדולה).

הלך  
#16 נשלח : יום שישי 03 יולי 2015 07:19:49(UTC)
הלך


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/05/2014(UTC)
הודעות: 425

תודות: 949 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים ב 101 הודעות
תודה רבה! אני מעריך זאת מאד, ומוסיף עוד כוכב לזכות המסלול הזה.

דרוש לפעמים הרבה מזל כדי לראות בעלי חיים, אך גם לחיפוש ולתקווה יש ערך גדול בעיניי.

אחת החוויות הזכורות לילדיי מטיול בשוויץ, לפני שנים, הוא המפגש עם נחליאלים בקיץ.

לאור הכבוד אותו רוחשים האנגלים לבע"ח ולטבע - יוחזר המנדט!

חבל שגם שם בעלי החיים משלמים בחייהם בשביל ענף הבקר. מקווה שהם ישכילו מאיתנו לכבוש את החמדנות - כאן הקרב כבר אבוד...






io_travel  
#17 נשלח : יום רביעי 12 אוגוסט 2015 02:25:10(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154

תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות

Dear Starry, I just now got to finally read your report and its EXCELLENT!!! I also loved the photos

There's something in England that I can't quite explains that really draws me to it; it doesn't have the heights of Nepal, the Glaciers of Switzerland, the Italian food, etc. ... but those rolling green, wind-swept hills... my heart goes out to them and your report and photos brought all those good feelings back

 

Well done and THANK YOU! 

ענבר.
thanks 1 משתמש הודה ל io_travel עבור הודעה מועילה זו.
stardust ב 13/08/2015(UTC)
stardust  
#18 נשלח : יום חמישי 13 אוגוסט 2015 22:57:42(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

תודה ענבר!

 

גם אני נשבתי לגמרי בקסם האנגלי, ואין לי ספק שאחזור לשבילים אחרים באנגליה (רמז: שואלים פה מה עם סיפור הדרך שלך מה- SWCP...)

 

מה ששבה אותי ב- PW זה שהוא שביל מאוד "אנגלי" (ואני מתאר לעצמי שגם השבילים האחרים באנגליה הם כאלה). אם משווים למשל ל- TMB, ההרגשה כשהולכים בו היא יותר בינלאומית. למרות שהוא עובר בשלוש ארצות שונות לא מרגישים כמעט בהבדלים. מתחברים בעיקר לנופים המרהיבים והרבה פחות לכל ארץ ולתרבות שלה.

 

ב- PW לעומת זאת, הרוב המכריע של ההולכים הם אנגלים, כמעט ולא פוגשים זרים. אין בו כמעט סממנים תיירותיים וההרגשה היא שהולכים בלב ליבה של אנגליה האמיתית. ואני חושב שבשהות הלא ארוכה שלי שם הצלחתי אולי לגעת במשהו מה"נשמה" האנגלית הזאת.


שוב תודה וחזרי בשלום מהיכן שלא תהיי...

נערך ע"י משתמש יום חמישי 13 אוגוסט 2015 23:03:46(UTC)  | סיבה: לא צויינה

thanks 1 משתמש הודה ל stardust עבור הודעה מועילה זו.
io_travel ב 08/09/2015(UTC)
jino  
#19 נשלח : יום שישי 20 מאי 2016 17:41:41(UTC)
jino


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 13/06/2015(UTC)
הודעות: 33
ישראל

תודות: 4 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים ב 4 הודעות

אנו רוצים לעשות מקטע מתוך הpennine way בתחילת יולי.

לצערנו (הרב) יש לנו רק 5 ימים לטייל. איזה מקטע הייתה ממליץ לעשות?

stardust  
#20 נשלח : שבת 21 מאי 2016 11:11:46(UTC)
stardust


דירוג: שביליסט מנוסה

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 09/06/2014(UTC)
הודעות: 257

תודות: 107 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים ב 126 הודעות

אני חושב שכל מקטע של 5 ימים שתבחרו "יעשה את העבודה". חשוב לבדוק שיש תח"צ אל נקודת ההתחלה ומנקודת הסיום.

אני לא יודע באיזה כושר אתם, אז זכרו שהיום-יומיים הראשונים הם די קשים, גם יחסית לשביל באנגליה, ושהחלק הצפוני הוא מבודד יותר. 

 

ואם בכל זאת הייתי צריך להמליץ על קטע מסויים, אז זה היה הקטע שבין Malham ל- Dufton שאורכו כ- 130 ק"מ 

(תח"צ קיימת בנקודות ההתחלה והסיום) ושכולל כמה מהאטרקציות ונקודות העניין המרכזיות על השביל:

 

Malham Cove - שם צולמה אחת מהסצינות בסרטי הארי פוטר

Malham Tarn 

Pen-y-Gent - הר הארבל של אנגליה

Hawes - העיירה המרכזית על השביל, מקסימה ותוססת 

Keld - מפל יפהפה שמציין את נקודת המפגש עם שביל Coast to Coast

Tan Hill - פאב "אווירתי" מבודד, הגבוה ביותר בבריטניה

העיירה Middleton-in-Teesdale

נהר Tees - שההליכה לאורכו היא אחד משיאי השביל

וכמובן High Cup - העמק המרהיב ביופיו שנוצר כתוצאה של גלישת קרחון.

העיירה Dufton - סיום הקטע

ובטח שכחתי עוד כמה.

 

קטע שתחמיצו - וחבל - הוא ה- Hedrian's Wall שנמצא צפונה יותר.

 

מה שבטוח אתם תהנו מאוד.

אשמח לענות על עוד שאלות אם יהיו. 

 

 

thanks 2 תודות למשתמש stardust על הודעה מועילה זו.
io_travel ב 21/05/2016(UTC), jino ב 22/05/2016(UTC)
משתמשים הצופים בדיון זה
2 עמודים12>
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.