ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

2 עמודים12>
אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
Eli TheHiker  
#1 נשלח : יום רביעי 05 נובמבר 2014 00:29:07(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 684

תודות: 119 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים ב 152 הודעות

שלום לכולם, 

שמי אלי, ואני משתמש קבוע בפורום המצויין הנ"ל וכהרגלי בשנים האחרונות החלטתי להוסיף את תרומתי הקטנה למאגר במידע העצום שהולך ומצטבר כאן.  

הקדמה: 
באוקטובר 03-22.10.2014 עשיתי טיול בנפאל על המסלול שמוכר בשם EBC ושלושת הפסים ולאחר מכן נסעתי למספר ימים לקטמנדו לפני החזרה לארץ. התכנון המקורי היה להתחיל מ JIRI אך בגלל סיבות שיתוארו בהמשך נפגשנו עם אבי בעיירה NUNTALA ומהשם המשכנו לעבר ה EBC. סה"כ הלכתי 20 יום שבהם עברתי כ 245 ק"מ עם כ 18 ק"מ עליות ו 18 ק"מ ירידות מצטברות כאשר הגבהים נעים בין 1450 בנקודה הכי נמוכה לבין 5630 בנקודה הכי גבוהה. ישננו בכל הלילות בלודג'ים/צימרים/בתים/מלונות ללא שימוש באוהלים. בסה"כ ניסינו להיצמד לתוכנית המקורית, אך סופת שלגים פתאומית של יום וחצי מנעה מאיתנו לעלות לאחד הפסים ולמרות זאת כל שאר התוכנית יצאה לפועל. 
 

דרכי הגעה 
ניתן להגיע ל EBC/שלושת הפסים בדרכים הבאות: 
1) טיסה מקטמנדו ל LUKLA (כ 25 דקות) ומשם הליכה ל EBC. 
2) נסיעה מקטמנדו באוטובוס/ג'יפ לעיירה - SALLERI (כ13-15 שעות) והליכה משם ל LUKLA - כ 50 ק"מ עם כ 3.5 ק"מ עליות/ירידות. 
3) נסיעה מקטמנדו באוטובוס/ג'יפ לעיירה SHIVALAYA (כ10-12 שעות) והליכה משם ל LUKLA - כ 90 ק"מ עם כ 6.5 ק"מ עליות/ירידות. 
4) נסיעה מקטמנדו באוטובוס/ג'יפ לעיירה JIRI (כ8-10 שעות) והליכה משם ל LUKLA - כ 100 ק"מ עם כ 7 ק"מ עליות/ירידות. 
מפה של האזור: כאן 
 

מקורות מידע שונים שבחלקם השתמשתי: 
1) ספר A Trekking Guide to Everest - First Edition 2014 
1) סיפור דרך בעברית מ LUKLA ל EVEREST BASE CAMP כולל מעבר ב GOKYO. 
2) מספר סיכומים בעברית על אזור האברסט באתר סיפורי הדרך
3) טרק שלושה הפסים בעברית בפורום HIKE 
4) בלוג פרטי באנגלית על טיולים בנפאל 
5) חגים שונים בנפאל 
*צריך לשים לב שבחגים תחבורה ציבורים לרוב לא פעילה. 

מפות נייר, GPS וסימונים: 
1) מפה נייר חדשה 2014 ברזולוציה 1:50000 שמכילה את המסלול מ JIRI ל EBC כולל שלושת הפסים: tenzing-hillary trek: jiri to everest base camp - trekking map ne520 
2) אוסף מפות טופוגרפיות דיגיטליות של כל נפאל ברזולוציה שונה מפות טופוגרפיות
3) מפות טופוגרפיות דיגיטליות למכשירי GARMIN 

4) חנות מפות נייר שמחזיקה את המפות המעודכנות ביותר בחנות הפיסית עצמה ב THAMEL וגם ניתן להזמין אותם דרך האינטרנט: PILIGRIMS ONLINE SHOP 

 

מזג אוויר ותנאי שטח: 
עונות מומלצות: אוקטובר-אמצע דצמבר , מרץ-אמצע מאי. 
ברוב הימים באוקטובר אחרי הזריחה לוקח לשמש כשעה-שעתיים לעבור את ההרים ולחמם את האוויר כאשר השמיים לרוב נקיים עד הצהריים. לקראת 11:00-12:00 מתחילים העננים לטפס מהעמקים ולאט לאט לכסות את השמיים, כך שלקראת 13:00-14:00 לרוב כבר אין שמש מלאה וכך זה נמשך עד השקיעה. כאשר אין שלג והתקררות מיוחדת אז מדובר בכ20 מעלות ביום וכ 10 מעלות בלילה בהרים בממוצע סביב 4000 מטר ולעומת זאת כאשר יש שלג והתקררות מדובר בכ 10 מעלות ביום וכ 5- מעלות בלילה. בשיא הקור בלילה מדדתי עם טרמומטר כ 3 מעלות בחדרים וכ 10- בחוץ סביב הגובה 5000 מטר. 
לפני סופת השלגים שנמשכה כיום וחצי בתאריכים 13-14.10.2014 ובהם ירד כחצי מטר שלג במצטבר בנקודות הגבוהות לפי הדיווחים, לא היה שלג בכלל על השביל עד CHUKUNG שנמצאת ב4900 והאגמים שליד CHUKUNG בגובה 5100. השלג היחיד היה על ההרים הגבוהים מסביב. אחרי הסופה, הכל התכסה בשלג בעומקים שונים שנעים מחצי מטר עד מספר סנטימטרים בהתאם לכמות האנשים שעברו במקום וכך זה נמשך עד לירידה לעיירה LUNDEN שנמצאת בגובה 4400 כ5 ימים אחרי זה. 

קישורים רלוונטיים והערות: 
1) אתר תחזית מזג אוויר בהרים 
2) שעות אור בנפאל בממוצע באוקטובר : 12:00 שעות - טבלה 
*יש לשים לב שבהרים כל 100 מטר בעליה מוריד את הטמפרטורה בחצי מעלה בקירוב. 
*יש לשים לב שהמזג אוויר בהרים באופן כללי מאוד לא יציב וכדאי מאוד לברר תחזית כל בוקר מחדש עד כמה שניתן אצל מנהלי הלודגים (לחלקם יש אינטרנט זמין) ומדריכי SHERPA מקומיים שנולדו בהרים ויודעים לצפות שינויי מזג אוויר. 
*יש לשים לב כי אם מוקדם בבוקר השמיים מכוסים בעננים גבוהים וכהים/אפורים אז הסיכוי לגשם/שלג בזמן הקרוב גדל באופן משמעותי. 
*אם יש סימנים לגשם/שלג שמתקרב כגון עננים נמוכים ועבים בצבעים כהים/אפורים/שחורים, רוח חזקה וציפורים רבות שמתחילות לטוס נמוך כדאי לבדוק אם יש ירידת לחץ אוויר גדולה עם ברומטר וכך ניתן לדעת עם סופה רצינית מתקרבת. 
 

עלויות: 
*נכון לכתיבת שורות אלה, דולר אחד = 97 רופי נפאלי, שקל אחד = 26 רופי נפאלי. 
*ככלל, ככול שמתרחקים מקטמנדו ועולים גבוה יותר כך המחירים עולים. 
*ככלל, ניתן להתמקח על מחירי הלינה, מוניות, קניות בקטמנדו ומחיר השירותים השונים, אך לא על אוכל למרות שגם יש יש יוצאי מן הכלל. 
*יש אפשרות להוציא כסף בכספומטים בקטמנדו ו NAMACHE. 
ויזת כניסה לנפאל - נעשת בשדה התעופה - 40$. 
אישור הולכי רגל TIMS: עם מדריך/פורטר - 10$ , ללא מדריך/פורטר - 20$. 
אישור כניסה לשמורת (SAGARMATHA) אברסט (PERMIT) עלות- 3000 רופי. 
טיסה בינלאומית - הגעה בטיסה סדירה מתל אביב למומבי באלעל ומשם בחברת INDIAN JET AIRWAYS ההודית לקטמנדו - 1400$ 
טיסה פנימית - מקטמנדו ללוקלה: 160$ בחברת SIMRIK לכיוון אחד. (חברות אחרות סביב 165$) . 
מונית משדה תעופה ל THAMEL או הפוך(מרכז התיירים) - בין 300-400 . 
לינה בקטמנדו - בין 500-800 רופי ללילה למלון בינוני לחדר יחיד/זוגי. 
אוכל בקטמנדו - ארוחה ממוצעת סביב 200 רופי. 
לינה במסלול בין NUNTALA ל NAMACHE - בין 50-200 רופי לחדר יחיד/זוגי. 
לינה במסלול מעל NAMACHE - בין 100-300 רופי לחדר יחיד/זוגי. 
*בחלק מהמקומות לא שילמנו על לינה בכלל בגלל אכילה במקום. 
*עלות ממוצעת של לינה+אוכל ליום בממוצע בין NUNTALA ל NAMACHE: כ 15$ 
*עלות ממוצעת של לינה+אוכל ליום בממוצע מעל NAMACHE: כ 25$ 
טעינת בטריה - בין 150-200 לשעה/טעינה עד NAMACHE 
טעינת בטריה - בין 200-350 לשעה/טעינה עד NAMACHE 
מקלחת חמה - בין 0-200 עד NAMACHE בהתאם לסוג: דלי מים חמים או גז. 
מקלחת חמה - בין 200-500 מעל NAMACHE בהתאם לסוג: דלי מים חמים או גז. 
מים בבקבוק סגור בין 50-100 עד NAMACHE. 
מים בבקבוק סגור בין 100-150 מעל NAMACHE. 
מים מורתחים- בין 0-30 לכוס או 0-150 לליטר עד NAMACHE. 
מים מורתחים- בין 30-60 לכוס או 150-250 לליטר עד NAMACHE. 
נייר טואלט - 100-300 רופי לגליל. 
דוגמאות למחירי אוכל על המסלול: 
עד NAMACHE: 
תה שחור: 40-60 רופי. 
דל באט: כ 200-300 רופי. 
דייסה פשוטה כ 100-200 רופי. 
מרק ממוצע כ 100-200 רופי. 
צ'פאטי (לחם) - כ 100-200 רופי. 
מעל NAMACHE: 
תה שחור: 60-80 רופי. 
דל באט: כ 300-650 רופי. 
דייסה פשוטה כ 200-300 רופי. 
מרק ממוצע כ 200-350 רופי. 
צ'פאטי (לחם) - כ 200-300 רופי. 

*שירותים שבהם לא השתמשתי אך ביררתי את המחירים: 
אוטובוס מקטמנדו ל JIRI - כ 600 רופי 
אוטובוס מקטמנדו ל SHIVALAYA - כ 700 רופי 
ג'יפ ל JIRI/SHIVALAYA - כ 25$ 
אוטובוס מקטמנדו לSALLERI - כ 1500 רופי 
ג'יפ ל SALLERI - כ 200$ ל 5 איש. 
פורטר בלבד - כ 10-15$ ליום בממוצע. 
פורטר מדריך - כ 15-20$ ליום בממוצע. 
מדריך בלבד - כ 15$ ליום בממוצע. 
WIFI עד NAMACHE - בין 100-200 לשעה/יום 
WIFI מעל NAMACHE - בין 200-500 לשעה/יום 
טלפון קווי לחיוג פנימי - כ 20 רופי לדקה. 
טלפון קווי לחיוג לארץ - כ 100-200 רופי לדקה. 
טיפוס על אחת הפסגות סביב 6000 מטר- כ 300$ כולל אישורים, מדריך, ציוד מתאים, יום אימון/הדרכה ויום טיפוס, לינה ואוכל ליומיים. 

*סה"כ ללא קניות של ציוד יצא לי הטיול כולו בעלות של כ 2500$ כאשר מתוכם כ 1800$ בוזבזו על הטיסות חוץ/פנים ואישורים/ויזות. 

מים, מקלחות, אוכל, שירותים, אינטרנט ופנאי, קליטה, חשמל, שפה ולינה: 
מים לשתייה: 
בקטמנדו המים היחידים שטובים לשתייה הם מים בבקבוקים או מיצים שונים. 
במסלול יש הרבה מקורות מים זורמים, וכמעט ליד כל בית/כפר יש צינור שיוצא ממבנה מבוטן, אך לא ממליצים לשתות ישירות ללא פילטור מינימלי כלשהו בגלל בעיות זיהום שונות. ככול הידוע לי מדובר בזיהומים לא כימיים ולכן ניתן להשתמש בפילטרים רגילים ולא קרמיים או בטבליות כלור/יוד. 
אם לא רוצים לטהר מים או לקנות בבקבוקים אז ניתן לקנות מים מורתחים בכל לודג'/מסעדה/מלון בתשלום (לפעמים בחינם). 
*אני השתמשתי בשקית של 2 ליטר שעליה חיברתי ביציאה פילטר של SAWYER MINI ושתיתי כל הזמן דרך הפילטר ישירות. כאשר התעורר חשש שהמים יותר מזוהמים מהרגיל (פעמיים בעיירות גדולות) אז בנוסף הוספתי גם טבליות כלור לפני הפילטור. 

מקלחות: 
ניתן להתרחץ בנהרות, אך רוב המקומות חשופים ומלאים באנשים וגם המים מאוד קרים כי לרוב הנחלים זורמים בעקבות הפשרת שלגים. 
במקומות לינה יש בעיקר שתי סוגי מקלחות - דלי מים קרים/חמים או מקלחת מערבית של צינור/ברז עם מים קרים/חמים. 
ברב המקרים המקלחות בנויות בתוך הבית אך יהיו סגורות ויעלו כסף. ישנן גם מספר מקלחות מחוץ לבתים. 

אוכל: 
ברוב המקומות על השביל ניתן להשיג אוכל מוכר ומערבי כגון משקאות קולה/פפסי, בירה מקומית/זרה, שוקולדים TWIX/MARS , עוגיות שונות ומנות חמות בסגנון נודלס. 
במסעדות רוב האוכל מבוסס על אורז, קמח, נודלס, עדשים שונות, תפוח אדמה, דייסות, ריבות, דבש ושילובם במנות עם מעט ירקות שונים (חוץ מעלים ירוקים מקומיים, בצל ושום שיש הרבה יותר), פירות נבחרים (היחידים שהיו זמינים הם תפוחים בננות), פטריות, חלב יאק, שוקולד, ביצי עוף, גבינת יאק קשה, 
מעט בשר יאק בחלק מהמקומות ובשר עוף. 
אותם המרכיבים מופיעים בהרבה מקומות בשמות שונים מקומיים ומערביים. 
צריך לשים לב כי ברוב המקומות אין מקררים ולכן ברוב הספרים והפורומים ממליצים להימנע מאכילת ירקות/פירות עם קליפה וגם חלק ובשר. 
*אישית בשל רצון וסקרנות קולינרית לנסות דברים חדשים, ניסיתי את כל סוגי המאכלים שהציעו ולא נתקלתי בבעיות גסטרונומיות בכלל. 
 

שירותים: 
בכל המקומות יש שירותים בסגנון של בול פגיעה (עם קרמיקה לרוב) עם דלי מים ופח לניירות, בחלק גדול מהמקומות יש גם שירותים בסגנון מערבי עם אסלה ופח לניירות ובמקומות בודדים יש חוב עם בור. 
ברב מקומות הלינה הקטנים השירותים יהיו בחוץ כאשר במקומות לינה גדולים הם לרוב בפנים. 
ברוב המקומות על המסלול לא יהיה נייר טואלט בשירותים. 

אינטרנט ופנאי 
במספר רב של לודג'ים/מלונות גדולים יש WIFI בתשלום בעיקר בעיירות גדולות אך האינטרנט די איטי ונופל כאשר המזג אוויר לא יציב. 
ב NAMACHE ו LUKLA יש גם מלונות, מסעדות, חנויות ומאפיות עם WIFI חינמי עם מהירות סבירה או חדרי אינטרנט עם מחשבים רגילים (קיים גם במספר עיירות גדולות אחרות). 
ב NAMACHE ו LUKLA יש גם מספר ברים מערביים לכל דבר. 
 

קליטה 
ברוב המקומות עד NAMACHE יש קליטה תקינה. מעל NAMACHE יש קליטה חלקית עד DENGBOCHE ומעל רק ב GORAKSHEP. 
*ישנם כמה פינות בודדות בין העמקים שבהן יש קליטה וניתן לזהות אותם לפי הפורטרים/שרפה המקומיים שמכירים את הנקודות ועוצרים להתקשר משם. 

חשמל 
מתח שקעים בנפאל: Nepal 230V 50Hz C, D, M 
לרוב השקעים במסלול הם 2-3 עיגולים קצת יותר רחבים מהתקע הזוגי הסטנדרתי בישראל כך שרוב המטענים הסטנדרטיים עם 2 פינים יתאימו (אם כי לא תמיד תקע כזה ישב טוב בשקע). 
לא תמיד יש חשמל זמין בכל מקום ובכל שעה ויש לצפות להפסקות חשמל של מספר שעות/ימים במזג אוויר סוער וגם מספר שעות במזג אוויר רגיל בכל מקום על השביל (גם במקומות גדולים ויקרים) בגלל תשתית מאוד לא מפותחת של החשמל. 

שפה 
רוב הנפאלים והתיירים מדברים ברמה כזו או אחרת באנגלית ברמה מספיקה כדי לנהל שיחה בסיסית לצורך בירור לגבי המשך הליכה או אוכל/לינה. כל ה MENUים במסעדות כתובים באנגלית וכאשר תזמינו אוכל/שירותים במקום המגורים או מסעדות, תתבקשו לכתוב בספר את המנה הרצוייה. 
רוב השלטים בעיירות כתובים גם באנגלית (אם כי עדיין עם טעויות כתיב רבות). 

לינה: 
בעיירות קטנות יש בעיקר לודג'ים (בתים פרטיים שבהם הוסיפו חדרי לינה קטנים והפכו את החדר הגדול למסעדה) קטנים וגדולים כאשר בעיירות בינוניות וגדולות יהיו גם מלונות יותר איכותיים. 
לרוב מדובר בחדרי שינה קטנים שבנויים מעץ עם מיטת יחיד, שני מיטות, שלוש מיטות או מספר רב של מיטות בחדר גדול בסגנון דורמיטורי. 
בחדרים עד NAMACHE יש בעיקר מיטה, כרית ומצעים בסיסיים (ניתן לבקש שמיכות במקרה הצורך). בחדרים מעל NAMACHE יש בנוסף גם שמיכה חמה. 
לרוב אין ארונות בחדרים פשוטים/בינוניים. 
 

חנויות/מסעדות 
רוב המסעדות/חנויות בקטמנדו פתוחות מ 8:00 בבוקר עד 19:00 בערב ב THAMEL. 
רוב המסעדות/חנויות על המסלול נפתחות עם אור ראשון כאשר הבעלים מתעוררים. בחלק מהמסעדות שקשורות ללודג'ים מבקשים להזמין את ארוחת הבוקר כבר בערב כדי להתכונן מראש. 
בכל המסעדות על הבוקר מדליקים מדורה ומרתיחים מים כבר מהבוקר. 
בכל חדרי האוכל/מסעדות של הלודג'ים יש תנורים שמדליקים אותם לקראת החשכה (בעזרת חרא יאק מיובש) או בימים קרים במיוחד כדי שאורחי הלודג' ובעלי הבית יוכלו להתחמם וגם כדי שהתיירים יוכלו לייבש את הנעליים. 
 

מחלת גבהים ומניעתה: 
באופן כללי, מחלת גבהים נגרמת בעקבות עלייה מהירה מדי לגובה מעל 2500 מטר מבלי לתת לגוף מספיק זמן להסתגל לחוסר חמצן ולייצר מספיק כדוריות דם אדומות בגודל המתאים. הדרך הכי טובה להתמודד עם מחלת גבהים היא לזהות סימנים להתפתחות המחלה בזמן ולרדת לגובה שבו מרגישים טוב עד שהגוף יסתגל. במקרה ורוצים להיעזר בתרופות, ניתן לקחת תרופות מתאימות לפני/בזמן התפתחות ראשונית של מחלת גבהים כדי לעזור בתהליך ההתאקלמות, אך יש להיות מודעים לכך שלתרופות הנ"ל יכולות להיות תופעות לוואי לא רצויות. במקרי חירום קיצוניים ניתן להשתמש בבלוני חמצן ניידים או להתפנות בחילוץ מסוק (אם כי לא ניתן להסתמך על כך בגלל זמינות/בעיות מזג אוויר וכדומה). 

מספר מאמרים בנושא: 
1) מחלת גבהים בויקיפדיה 
2) הסבר מפורט על סוגי המחלה ודרכי התמודדות באתר GOTRAVEL 
3) הסברים נוספים באנגלית: 10 החוקים להתאקלמות טובה

כדי להימנע ממחלת גבהים מומלץ: (מניסיוני וניסיון של אחרים שדיברתי איתם) 
1) להיבדק לפני הנסיעה לנפאל ולוודא שאין רגישות מיוחדת לגובה. במידה ויש, צריך לקחת הרבה יותר זמן מהרגיל לתהליך ההסתגלות לגובה. 
2) לבנות תוכנית הליכה שבה לא עולים יותר מ 300-500 מטר בין מיקום לינה אחד לשני. 
3) לעלות במהלך היום כמה שיותר גבוה ולהישאר בגובה כמה שיותר זמן לפני שיורדים. 
4) לעשות ימי אקלימיזציה/מנוחה בגבהים 3500 ו 4500 מטר. כמות ימי האקלום תלויה בגובה ההתחלתי שממנו מתחילים ללכת, אך בגדול אם מגיעים לגובה 4500 בפחות מ 8 ימים אז כדאי לעשות לפחות 2 ימים התאקלמות בגובה זה. 
5) לשתות הרבה נוזלים. ככלל על כל 1000 מטר גובה צריך לשתות 1 ליטר נוזלים כלומר בגובה 5000 מטר צריך לפחות כ 5 ליטר ליום. 
6) לאכול/לשתות הרבה שום/ג'ינג'יר בצורת מרקים/מאכלים. 
7) לאכול בצורה מספקת וסדירה במהלך היום. 
8) לישון מספיק שעות בלילה (סביב 8-9). 
9) לשים לב לסימנים מקדימים של מחלת גבהים כמה שיותר מוקדם: כאב ראש, חוסר תיאבון, תשישות , חוסר יכולת להירדם , בחילה והקאות. 

דרגת קושי: 
המסלול עובר ברובו בשטח לא טכני שלא דורש מיומנות מיוחדת אם כי יש מספר שדות בולדרים, הרבה מדרגות אבנים שונות ומעברים גבוהים אך רחבים יחסית. כאשר יש גשם/שלג יש לקחת 
בחשבון שהכול הופך להיות חלק ומסוכן ולתכנן את ההליכה בהתאם. בשנים שיש יותר שלג מהרגיל או בגלל סופות שלגים פתאומיות צריך לקחת בחשבון תנאי קור קיצוניים והליכה הרבה יותר איטית בשלג עמוק/קרח ויש לשקול לסחוב קרמפונים קטנים (מיקרוספייקס) ולהיות בעלי מיומנות בסיסית בהליכה על שלג. בגלל שעוברים כל יום קרוב ל 1 ק"מ עליות/ירידות יש צורך בכושר בסיסי מעולה גם אם מתכננים לקחת פורטר בגלל קושי ההליכה בגובה רב עם החמצן הדליל. 
 

חיות בר על המסלול: 
למרות שבכניסה לשמורת SAGARMATHA (אברסט) יש שלט שמראה כי ישנן הרבה חיות בר שונות בשמורה, בפועל לאחר בירור עם השומרים והמקומיים מסתבר כי ניתן לראות רק יאקים הימלאיים, סוג של עז הרים ומקרים מאוד מאוד נדירים נמר שלג. 
לי יצא לראות יאקים פראיים ו3 עזי ערים רק במקום אחד מעל NAMACHE ויצא לי לצלם עקבות של נמר שלג (לפי טענת השרפה המקומיים) יום אחרי הסופה בשלג הטרי. 
*יש הטוענים כי ניתן לראות במקרים מאוד נדירים דובים ופנדות אדומות ביערות אך המדריכים המקומיים טוענים אחרת. 
 

הערות מיוחדות: 
*חשוב מאוד לעשות ביטוח טיולים מתאים ולוודא שיש בו סעיף של איתור וחילוץ ושהוא לא מוגבל לגובה מסויים. 
*מומלץ לעשות את החיסונים דרושים כחודש וחצי לפני הטיסה לפי המלצות אישיות של רופה במרפאת מטיילים. 
*מומלץ לעשות בדיקת רגישות לגובה במכון וינגייט לפני הזמנת הטיסה (נעשה ללא עלות). 
*מומלץ להזמין טיסה פנימית ללוקלה וחזרה מראש בתקופות עמוסות בעיקר לקראת אמצע אוקטובר ועד סוף נובמבר בהנחה ולא רוצים לבזבז ימים בלחכות. 
*הרבה טיסות ל/מלוקלה מתבטלות בגלל בעיות מזג אוויר ועיכובים אחרים ולכן כדאי מאוד להשאיר מספיק ימים פנויים. 
*כאשר מזמינים טיסה מלוקלה חזרה לקטמנדו, מומלץ להשאיר לפחות כ 3 ימים לפני הטיסה הבינלאומית בגלל העיכובים/ביטולים הרבים. 
*מומלץ לקחת מהארץ: מסנן לטיהור מים כימי או טבליות כלור/יוד , שק"ש חם סביב 2- מעלות COMFORT לפחות, כדורים שעוזרים בהתאקלמות לגובה/בעיות עיכול, בקבוק עמיד למים חמים כמו NALGENE כדי למלא מים מורתחים בגסטהאוסים ו GATERS להליכה בשלג או בוץ. 
*קרמפונים בסיסיים כדאי לקנות/לשכור ב NAMACHE בהתאם לתנאי מזג האוויר והשלג. 
*אם אין שק"ש איכותי ולא רוצים לקנות כזה, אז ניתן לשכור ב NAMACHE. 
*ברוב הכפרים הקטנים מקבלים רק רופי ולכן כדאי להחליף מספיק כסף מראש בקטמנדו/נמאצ'ה. 
*שלג מחזיר קרני שמש גם מלמטה מכל הזוויות ולכן חוץ מכיסוי מלא של הפנים, שום דבר לא יעזור וחייבים לשים קרם הגנה נגד השמש כאשר הולכים מעל 5 דקות על השלג ברצף. 
*אחת הבעיות המרכזיות בהליכה על שלג מפשיר זה התעלות שנוצרות מתחתיו בגלל זרימת מים וחום אבנים ואדמה ולא תמיד ניתן לראות אותם. גם אם אנשים לפנינו עברו שם יש מצב שהייתה הפשרה נוספת והרגל תשבור את המעבר ותכנס למעבר. חשוב לשים לב לכל צעד ובמיוחד ליד אבנים/נחלים ולא להעביר את מלוא המשקל ללא בדיקה מינימלית. 
*בגדול בבקרים השלג קרחי וחלק, עד הצהריים הוא הופך לקשה ורטוב, אחר הצהריים לרך וטובעני כאשר יש שמש ולקראת הערב שוב קפוא וקשה. 
*מומלץ מאוד לקחת שפתון (או שניים) שהם גם נגד קרינת שמש ולהתחיל להשתמש בו לשפתיים כבר מהתחלה כדי לא להגיע למצב של שפתיים סדוקות בגלל רוח/קור/שמש. 
*כדי לטייל ב EBC יש צורך להוציא 2 אישורים, את ה TIMS צריך להוציא בעיירה MONJO כאשר יש צורך ב 2 תמונות פספורט בשביל זה. את ה PERMIT צריך להוציא בכניסה לפארק SAGARMATHA שזה קצת אחרי MONJO. 
לא כדאי לפספס את תחנות ההוצאה הנ"ל כי בהמשך יש מספר נקודות ביקורת של הצבא ובהן לא יתנו להמשיך הלאה ויהיה צורך לחזור חזרה ולהוציא את האישורים כנדרש. 
*מומלץ להצטייד מהארץ לפחות ב 2 גלילי נייר טואלט לכל המסלול כי איכותו של נייר הטואלט המקומי גרועה מאוד. 
*מקובל לפנות את הדרך לפורטרים ומומלץ בהחלט לתת לשיירות של חמורים ויאקים לעבור כאשר עומדים מהצד הפנימי של השביל (לא על המצוק). ניתן להישאר קרוב לשיירות של חמורים/פרדות אך מומלץ לא להתקרב ליאקים כי הם בהחלט יכולים לפגוע עם הקרניים מבלי לשים לב. 
*לאור מה שראיתי וקראתי על תחבורה ציבורית בנפאל, לא ממליץ לנסוע באוטובוסים ציבוריים כאשר רואים מראש כי האוטובוס מלא עד אפס מקום ואנשים יושבים על הגגות מחשש לבעיות בטיחות נלוות עם המצב. במקרים כאלה עדיף לא לחסוך ולהזמין ג'יפ ליעד הרצוי. 


תמונת המשתתפים העיקריים: אני , אבי 
 

חלוקה לפי ימים: 

חלוקה רשמית מומלצת לפי הספר: 
מסלול מ JIRI to Phakding: (אחר כך התחברות ל EBC) 
יום1 - Kathmandu-Jiri - נסיעה של כ 7-10 שעות באוטובוס/ג'יפ. 
יום2 - Jiri - Shivalaya - נטו 3.5-5 שעות. 
יום3 - Shivalaya - Bhandar - נטו 4.5-6 שעות. 
יום4 - Bhandar - Seti - נטו 6-7 שעות. 
יום5 - Seti - Junbesi - נטו 5-7 שעות. 
יום6 - Junbesi - Trakshindu - נטו 5.5-6 שעות. 
יום7 - Trakshindu - Kharikhola - נטו 6-7 שעות. 
יום8 - Kharikhola - Puiyan - נטו 4-5 שעות. 
יום9 - Puiyan - Phakding - נטו 4-5 שעות. 

מסלול ה EBC הסטנדרטי קצר: 
יום1 - Kathmandu-Phakding - טיסה + 3-4 שעות. 
יום2 - Phakding - Namche - נטו 6-8 שעות. 
יום3 - Namche - יום התאקלמות 
יום4 - Namche - Thame - נטו 4-5 שעות. 
יום5 - Thame - Khumjung - נטו 5-6 שעות. 
יום6 - Khumjung - Phortse - נטו 4-6 שעות. 
יום7 - Phortse - Pangboche - נטו 3-4 שעות. 
יום8 - Pangboche - Dingboche - נטו 3-4 שעות. 
יום9 - Dingboche - יום התאקלמות. 
יום10 - Dingboche - Dughla - נטו 2-3 שעות. 
יום11 - Dughla - Lobuche - נטו 2-3 שעות. 
יום12 - Lobuche - Pheriche - נטו 2-3 שעות. כולל ביקור ב Kala Pattar 
יום13 - Pheriche - Tengboche - נטו 4-5 שעות. 
יום14 - Tengboche - Namche - נטו 4-5 שעות. 
יום15 - Namache - Lukla - נטו 7-8 שעות. 
יום16 - Lukla - Kathmandu - טיסה נטו 25-45 דקות. 

מסלול ה EBC הסטנדרטי ארוך: (עד יום 11 אותה התוכנית כמו בקצר) 
יום12 - Lobuche - Gorakshep - נטו 5-7 שעות. כולל ביקור ב Kala Pattar 
יום13 - Gorakshep - Everest B.C and return - נטו 4-7 שעות. 
יום14 - Gorakshep - Lobuche - נטו 2-3 שעות. 
יום15 - Lobuche - Pheriche - נטו 3-4 שעות. 
יום16 - Pheriche - Tengboche - נטו 4-5 שעות. 
יום17 - Tengboche - Namche - נטו 4-5 שעות. כולל ביקור ב Kala Pattar 
יום18 - Namche - Phakding - נטו 4-5 שעות. 
יום19 - Phakding - Lukla - נטו 3-4 שעות. 
יום20 - Lukla - Kathmandu - טיסה נטו 25-45 דקות. 

מסלול שלושת הפסים: 
יום1 - Kathmandu-Phakding - טיסה + 3-4 שעות. 
יום2 - Phakding - Namche - נטו 6-8 שעות. 
יום3 - Namche - יום התאקלמות 
יום4 - Namche - Khumjung - נטו 4-5 שעות. 
יום5 - Khumjung - Phortse - נטו 5-6 שעות. 
יום6 - Phortse - Pangboche - נטו 3-4 שעות. 
יום7 - Pangboche - Dingboche - נטו 3-5 שעות. 
יום8 - Dingboche - יום התאקלמות. 
יום9 - Dingboche - Lobuche - נטו 5-6 שעות. 
יום10 - Lobuche - יום התאקלמות. 
יום11 - Lobuche - Dzonglha - נטו 2-4 שעות. 
יום12 - Dzonglha - Gokyo - נטו 7-10 שעות. 
יום13 - Gokyo - Lungden - נטו 6-9 שעות. 
יום14 - Lungden - Namche - נטו 5-7 שעות. 
יום15 - Namache - Lukla - נטו 7-8 שעות. 
יום16 - Lukla - Kathmandu - טיסה נטו 25-45 דקות. 

חלוקה כפי שאני עשיתי: 

הקדמה: 
הגעתי בטיסה ממומבי לקטמנדו בסביבות הצהריים של 02.10 ואחרי שאספתי את התיק וסיימתי את כל הפרוצדורות המנהליות בשדה תעופה, נסעתי במונית לTHAMEL (כ 20 דקות של נסיעה) לסניף של פליאיסט שדרכם הזמנתי את כרטיסי הטיסה. 
התכנון המקורי היה להיפגש עם אבי (שנסע באופנוע מהודו) בקטמנדו ולנסוע ביחד באוטובוס ל JIRI , אך הקשר עם אבי היה מקוטע ולא ידעתי סופית אם הוא יצליח להגיע בכלל או בזמן. בגלל כמות הימים המוגבלת, עוד מהארץ כשבועיים לפני הטיסה, ניסיתי לברר אם יהיו אוטובוסים ביום למחרת (03.10) מקטמנדו ל JIRI ממספר סוכנויות שונות (פליאיסט, סיווסה אדום/צהוב) והסתבר שאף אחד לא ידע להגיד בוודאות מראש וחלקם אפילו טענו כי אולי לא יהיו אוטובוסים בכלל בגלל שחלק מהכביש נהרס בגשמים האחרונים. 
בפועל הסתבר שיש פסטיבל שנמשך כ 4 ימים בתאריכים 03-06.10, ולכן לא היו אוטובוסים זמינים בכלל עד ה07.10. האופציה היחידה שנותרה לי היא טיסה ישירות ללוקלה ב03.10 מוקדם בבוקר בטיסה שהתפנתה והיה צורך להזמינה במהירות האפשרית עד 17:00 לפני סגירת הסוכנויות. לא היה קשר עם אבי (לא היה לו מספר סלולרי פעיל) ולכן קבלתי החלטה להזמין מקום בטיסה. בהמשך קניתי מפה של אזור המסלול ומספר דברים קטנים נוספים שהיו חסרים וקפצתי מספר פעמים לסניף של פליאיסט כדי להתחבר ל WIFI ולראות הודעות. 
בערב אבי בכל זאת הצליח להגיע לקטמנדו ושלח הודעה כאשר הגיע לבית חבד. לאחר שנפגשנו, הודיע אבי כי הוא רוצה להמשיך לנסוע לתחילת המסלול באופנוע (ולא להגיע בטיסה) וכבר היה מאוחר מדי לבטל את הטיסה שלי (היה אפשרי לעשות את זה בבוקר,אך בעלות של כ 50$) לכן ישבנו על המפה וקבענו להיפגש בעוד 3 ימים בעיירה NUNTALA במרכז העיירה כאשר אני אלך יומיים וחצי בכיוון המנוגד (לכיוון JIRI) ואבי יגיע תוך יום-יום וחצי לעיירה SALLERI ומשם תוך יום ל NUNTALA. בפועל לאבי לקח יומיים להגיע ל SALLERI כאשר רוב הכביש במצב נוראי עם בורות רבים והרבה הפתעוות אחרות ולא מומלץ בכלל (לפי אבי) לנסוע בו. 

יום 1: 03.10.2014 
מסלול: LUKLA to near PUIYAN 
מרחק: 13.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 2850 ו 2800 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: בהנחה שמגיעים בטיסה מקטמנדו: 1500+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1200 מטר עליות ו1300 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 2900 ו 2300 מטר. 
זמן: כ 6:30 שעות. 
לינה: בלודג' קטן בשם SONAM כ 3 ק"מ אחרי PUIYAN שממנו יש תצפית מרהיבה ל 15 פסגות. אין מקומות לינה אחרים ליד. 
תנאים: שירותים בפנים, ללא מקלחת, 4 חדרים זוגיים עם חדר דורמיטורי באמצע, מסעדה קטנה. 

סיכום יום: 
מוקדם בבוקר נסענו ביחד עם אבי על האופנוע שלו לשדה התעופה בקטמנדו וכבר על ההתחלה, נסיעה שהייתה אמורה להיות קצרה ופשוטה, הפכה עבורי לחוויתית במיוחד לאור כללי הבטיחות הנוקשים בנפאל  ונסיעת ה"איפה שבא לי ואיך שבא לי" בכבישים, אם אפשר לקרוא להם כך לאור מצבם הירוד יחסית אפילו בעיר הבירה. נסיעה של כ 5 ק"מ בעיר נמשכה כ 25 דקות וכך למדתי במהירות שצפירה יכולה בהחלט להחליף רמזורים ובכלל חוקי נהיגה אחרים. שדה התעופה הפנימי צמוד לשדה התעופה הבין לאומי אך נראה הרבה יותר מוזנח ולמרות זאת דווקא הבטיחות, תחזוקת המטוסים וכל השאר בכל מה שהיה קשור לטיסה נראה לי די רציני ואיכותי כנראה בגלל תקינה בין לאומית. נפרדתי מאבי וחיכיתי לטיסה הצפוייה ללוקלה בקוצר רוח. המטוסים נראים מבחוץ די קטנים אך מתחילים להבין את החששות של האנשים לטוס בהם רק אחרי שנכנסים פנימה ורואים כי אפילו רוח קלה יכולה להזיזו מהמקום. לא ברור למה, אך אפילו במטוסים הקטנים הנ"ל יש דיילת שמחלקת סוכריות ואטמי אוזניים. למזלי המזג אוויר היה אידיאלי וחוץ מקפיצה אחת בעקבות תעלת אוויר, הטיסה שנמשכה כ 20 דקות הייתה מושלמת כולל הנחיתה שבה נוחתים במנחת (אחד הקצרים ביותר שראיתי אי פעם) של כ 150-200 מטר בזווית חיובית למעלה כך שכח הכבידה עוצר את המטוס (ואם לא אז הקיר ליד החניה ). אספתי במהירות את התיק ולאחר הסתובבות קצרה בעיירה, רישום בעמדת הצבא של הפרטים על המסלול המתוכנן והתארגנות מהירה, בסביבות 10:00 יצאתי לדרך. התחלתי לרדת דרך הבתים מימין לשדה התעופה לכיוון SURKE וכבר על ההתחלה התחלתי להרגיש לחץ קל בחלק האחורי של הראש בגלל הנחיתה ב 2900 מטר בלי התאקלמות לפני. הירידה לא הייתה קלה בכלל לברכיים בגלל ההליכה על האבנים ונמשכה כ 3.5ק"מ עם כ 600 מטר ירידה עד למפגש עם השביל המרכזי שהולך מ JIRI. משם פניתי לכיוון NUNTALA ואחר כ 1 ק"מ הגעתי לעיירה הקטנה SURKE שבה נשאר אחד הגשרים הישנים שבו כנראה שיירות החמורים לא יכלו לעבור ולכן נאלצו לעבור דרך הנחל. המשך הדרך הייתה בעליה תלולה של כ 500 מטר במשך כ 2 ק"מ ואז בהרבה עליות/ירידות קטנות למשך 3 ק"מ נוספים עד לעיירה הקטנה Puiyan שנמצאת על הרכס. משם המשכתי כ 4 ק"מ נוספים עד השעה 16:00 ואז החלטתי לחפש מקום לישון. מצאתי לודג' המשפחתי הקטן שיושב באחד המקומות היפים באזור שמשקיף לשני העמקים ולעבר כ 15 פסגות שונות (לפי הכיתוב במקום). הייתי האורח היחיד במקום ולכן קיבלתי את כל הקומה השניה ויחס מועדף מבעלת הבית. לאחר ארוחה מעולה של Dhal Bat, מרק שום וממולא כלשהו, הלכתי לישון כאשר הלחץ הקל על הראש כמעט ונפסק.  

 
תמונות היום: 
  

תמונות היום ה1 בפיקאסה 
הקלטת היום ה1 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה1 בויקילוק 
וידאו הטיסה מקטמנדו ללוקלה 

יום 2: 04.10.2014 
מסלול: near PUIYAN to NUNTALA 
מרחק: 14.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 2800 ו 2200 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 600- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1100 מטר עליות ו1700 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 2750 ו 1500 מטר. 
זמן: כ 7:30 שעות. 
לינה: בלודג' בינוני בשם SHANGRILA. יש מקומות לינה אחרים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בחוץ בקומה ראשונה, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
התעוררתי מוקדם בבוקר ללא כל זכר לכאב ראש הקל של אתמול ואחרי ארוחת בוקר פשוטה של לחם טיבטי עם דבש ותה, היום התחיל בתצפית מרהיבה על העמקים וירידה מתונה של 350 מטר על פני כ 3.5 ק"מ לכיוון העיירה הקטנה BUPSA כאשר בדרך עוברים מספר גשרים תלויים ועיירה עוד יותר קטנה בשם KHARTE. ב BUPSA ישנו מנזר GOMPA בולט לעין אך לא מעניין במיוחד. בהמשך הירידה המתונה של כ 300 מטר על פני כ 3 ק"מ ממשיכה לעבר העיירה הבאה בשם KHARIKOLA . על השביל התחילו להופיע יותר ויותר שיירות חמורים ובפעם הראשונה והיחידה גם ראיתי פורטרים שנוסעים משקלים עצומים לא על הגב עם תמיכה במצח כרגיל אלא עם מקל ארוך על הכתף ובשני צדדיו סלי מתכת גדולים עטופים ברשת עם כל טוב. גם ב KHARIKOLA יש מנזר יפה שצופה על הכפר מלמעלה. בהמשך מתחילה ירידה יותר תלולה של 450 מטר על פני כ 2.8 ק"מ לעיירה הקטנה והאפרורית JUBING כאשר לידה בגלל מיקומה הנמוך (סביב 1650 מטר) יש הרבה טרסות ירוקות של גידולים שמפוזרות על כל ההר ועד הנהר כ 1 ק"מ בהמשך הדרך שעובר בגובה של כ 1500 מטר. באזור גרים אנשי ה RAI שבניגוד לכל השאר גם בודהיסטים וגם הינדים ומתעסקים בעיקר בגידולים וחקלאות. למרות זאת כנראה בגלל העונה, לא היו יותר מדי פירות/ירקות למכירה חוץ מתפוחים ובננות. משם מתחילה עליה תלולה יחסית של 700 מטר על פני כ 4 ק"מ עד לעיירה NUNTALA שבה קבענו להיפגש עם אבי. הגעתי לעיירה יחסית מוקדם ואחרי מקלחת חמה וכביסה, ישבתי עם 2 המטיילים היחידים במלון (סלובקית וגרמני) בחדר אוכל. הם סיפרו כי התחילו את השביל מ JIRI ואחרי יומיים גשומים שחטפו, המזג אוויר השתנה לטובה וכך גם האווירה. מסתבר שחייבו את הבחורה הסלובקית לשלם כ 2000 רופי על כניסה לשמורה אחרת שנמצאת בתחומי JIRI שבה הולכים כשעה וחצי בלבד ולעומתה, את הגרמני הם פספסו. בהמשך הערב אחרי שראיתי שאבי עדיין לא הגיע, ישבתי על המפות והחלטתי לעשות טיול יום מעגלי וללכת לקראתו עד הפס וחזרה. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה2 בפיקאסה 
הקלטת היום ה2 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה2 בויקילוק 

 

יום 3: 05.10.2014 
מסלול: NUNTALA to RINGMU and back to NUNTALA 
מרחק: 11.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 2200 ו 2200 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 0 מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1200 מטר עליות ו1200 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 3050 ו 2200 מטר. 
זמן: כ 8:00 שעות. 
לינה: בלודג' בינוני בשם EVEREST. יש מקומות לינה אחרים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
אחרי ארוחת בוקר טיפוסית של דייסה עם חתיכות תפוח, התחלתי ללכת לכיוון הפס TAKSINDU LA שלידו נמצאת העיירה הצבעונית TAKSINDU כאשר השביל נמשך כ 4 ק"מ עם עלייה יחסית תלולה של כ 800 מטר. בכפר יש מסעדות ולודג'ים וממנו מטפסים כ 100 מטר נוספים עד הפס שממנו יש נוף מעולה לכל העמק. בהמשך יש ירידה מתונה בשבילי יער על פני כ 1.5 ק"מ עם כ 200 מטר לעיירה RINGMU ומשם השביל מתפצל לשני כיוונים: JIRI ו SALLERI שממנו אמור היה להגיע אבי. ישבתי במסעדה בחלקה העליון של העיירה עם ספר זמן ארוך יחסית וכאשר ראיתי שאבי עדיין לא הגיע, אספתי את הדברים והתחלתי ללכת בחזרה באותו השביל כאשר התכנון היה ללכת ל CHEESE FACTORY שמופיע במפה החדשה שהייתי לי. הפיצול אמור היה להיות די קרוב לעיירה ולמרות שמצאתי אותו, השביל היה צר ביותר והתחיל לטפס בתלילות דרך יער סבוך שכנראה לא הלכו בו הרבה אנשים בזמן האחרון. לאחר כחצי שעה של התברברות, החלטתי לוותר על הרעיון וחזרתי לשביל המרכזי. בדיעבד התברר אחרי כמה ימים מפי מטייל אחר שהמפעל אכן קיים, אך לא פופולרי במיוחד ולכן השביל די מוזנח. אחרי הצהריים חזרתי לעיירה NUNTALA והפעם בחרתי במלון אחר שהיה יותר קרוב למרכז העיירה ולשלט מידע שבו קבענו להיפגש עם אבי. הסיכוי להיפגש היה די נמוך, כי לאבי לא היה קו טלפון פעיל ולא היה WIFI בכפר ולכן שמחתי במיוחד כשעה לאחר מכן כאשר שמעתי צעקות עם קול מוכר ברחבי הכפר "אלי אלי" וידעתי כי אבי הגיע בהצלחה. לאחר התארגנות קצרה ונרגילה, אבי סיפר כי הכביש גישה לSALLERI היה גרוע במיוחד ולקח לו יומיים שלמים להגיע לשם והאופנוע ממש התפרק לקראת הסוף כך שהיה צורך לתקנו ולכן הוא השאיר לכמה חברה מקומיים כסף כדי שיתקנו אותו עד שיחזור מהטיול והמשיך בדרכו. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה3 בפיקאסה 
הקלטת היום ה3 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה3 בויקילוק 

 

יום 4: 06.10.2014 
מסלול: NUNTALA to near PUIYAN 
מרחק: 14.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 2200 ו 2800 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 600+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1200 מטר עליות ו1300 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 2900 ו 2300 מטר. 
זמן: כ 9:30 שעות. 
לינה: בלודג' קטן בשם SONAM כ 3 ק"מ אחרי PUIYAN שממנו יש תצפית מרהיבה ל 15 פסגות. אין מקומות לינה אחרים ליד. 
תנאים: שירותים בפנים, ללא מקלחת, 4 חדרים זוגיים עם חדר דורמיטורי באמצע, מסעדה קטנה. 

סיכום יום: 
היום התחיל יחסית מוקדם בארוחת בוקר מגוונת וניגון בחליל של אבי. מבחינת המסלול, הוא היה בדיוק כפי שעשיתי ביום השני רק בכיוון המנוגד ואפילו ישנו באותו הלודג' הקטן והמשפחתי בשם SONAM עם המיקום המדהים. על הדרך פגשנו הרבה שיירות של חמורים, מספר סנאים ואנשים מקומיים מעניינים שעבדו בשדות וליד הבתים. בערב גיליתי שהייתי האורח האחרון באותו הלודג' לפני שלושה ימים וכנראה שהוא לא פופולרי במיוחד למרות מיקומו המעולה כי איננו נמצא בעיירות הגדולות והמוכרות. בארוחת הערב השתעשענו עם הילדים בלודג' ואבי לימד אותם מספר שירי ילדים וכך נגמר עוד יום מעניין על השביל. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה4 בפיקאסה 
הקלטת היום ה4 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה4 בויקילוק

וידאו שבו אבי מלמד את הילדים המקומיים שיר בעברית 

 

יום 5: 07.10.2014 
מסלול: near PUIYAN to CHEPLUNG 
מרחק: 13.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 2800 ו 2650 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 150- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1300 מטר עליות ו1450 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 2950 ו 2750 מטר. 
זמן: כ 8:00 שעות. 
לינה: בלודג' קטן בשם EVEREST TREKKERS, יש מקומות לינה אחרים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת קרה בחוץ בקומה ראשונה (או דלי מים חמים), מספר קטן של חדרים בגדלים שונים, מסעדה קטנה. 

סיכום יום: 
ביום זה, המסלול היה די דומה למה שמתואר ביום הראשון עד העיירה SURKE (רק בכיוון ההפוך) וכך אחרי ארוחת בוקר על התצפית המדהימה (הפעם היחידה שאכלנו ארוחת בוקר בחוץ) והתארגנות מהירה, יצאנו לדרך. לקראת ארוחת עשר, עצרנו באחת המסעדות המקומיות ולהפתעתנו גילינו שהם מחזיקים לוח שחמט וזו הייתה הזדמנות נפלאה לאמץ מעט את המוח עד שמחכים לאוכל. בהמשך היום התקדמנו לעבר SURKE ובאחת החציות של הנחל עצרנו לרחוץ את הרגליים במי הנהר הקרים אך הנעימים בגלל המזג האוויר החמים שהיה באותו היום. אחרי SURKE מצאנו את הפיצול של השביל והמשכנו לעבר העיירה הבאה בשם CHEPLUNG כ 3.5 ק"מ נוספים עם כ400 מטר עליות ו 150 מטר ירידות במקום לעלות ל LUKLA כפי שהגעתי במקור. כשהתקרבנו לעיירה, פנה אלינו בחור מקומי ושאל מאיפה באנו ואז כאשר ענינו שמישראל, הוא ישר הוציא פתק מהכיס ונתן לנו לקרוא. למרבה ההפתעה, זה היה רשום בעברית ובו מכתב תודה ארוך מקבוצה ישראלית שמודה מקרב לב למדריך הנ"ל על השירות הטוב שהוא נתן וממליצה עליו בחום. הסברנו לו כי אנחנו לא מתכננים לקחת מדריך, אך שאלנו אם יש לו המלצה על מקום לינה בעיירה והוא הוביל אותנו למלון של אחיו. לאחר מקלחת עם דלי מים חמים וכביסה, התיישבנו לאכול ובגלל שהיינו האורחים היחידים, הם הזמינו אותנו לשבת ביחד איתם במטבח. במהלך הכנות האוכל, שוחחנו על המשך הדרך והאפשרויות העומדות לפנינו לימים הקרובים. הם כיבדו אותנו ב"רוקסי" (אלכוהול מקומי) וסיפרו סיפורים שונים שקשורים למקום ולתרבות. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה5 בפיקאסה 
הקלטת היום ה5 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה5 בויקילוק 

 

ום 6: 08.10.2014 
מסלול: CHEPLUNG to NAMCHE 
מרחק: 15.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 2650 ו 3400 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 750+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1700 מטר עליות ו900 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 3400 ו 2550 מטר. 
זמן: כ 9:00 שעות. 
לינה: במלון בינוני בשם NAMASTE , יש מקומות לינה רבים אחרים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה, WIFI חינמי. 

סיכום יום: 
הבוקר התחיל בהליכה של כ3.5 ק"מ מתונים מאוד עם כ 200 מטר עליות/ירידות עד לעיירה CHHUTHAWA כאשר בדרך חוצים מספר כפרים קטנים נוספים ונהר רחב בשם THADO KOSHI KHOLA. בהמשך הולכים כ 2 ק"מ נוספים על תוואי דומה עד העיירה הבינונית PHAKDING שבה הרבה לודג'ים ומסעדות ושם התישבנו לארוחת עשר. זו הייתה הפעם הראשונה ששמתי לב לכמות התיירים ההולכת וגדלה, במיוחד בקבוצות גדולות ומאורגנות עם מדריכים ופורטרים. לאורך 5 הק"מ הבאים השביל התחיל לטפס במתינות לאורך הנהר כ 450 מטר עליות ו 250 ירידות לעבר העיירה המרכזית MONJO כאשר בדרך עוברים מספר רב של עיירות קטנות - ZAMPHUTI, TOCTOC, BENKAR, CHUMOA. בעיירה MONJO יש תחנת צבא שבה צריך למלא פרטים אישיים ולשלם כ 2000 רופי כדי לקבל את האישור ה TIMS כדי להמשיך. זוהי סוג של תעודת מטייל שבה פרטים אישיים, אופי המסלול המתוכנן , אורכו המתוכנן בימים ותמונת המטייל. במהלך מילוי הטופס נתקלנו במטייל בודד שפספס את התחנה, המשיך ללכת ואז נעצר בתחנת בדיקה הבאה ונאלץ לרוץ את כל הדרך חזרה כדי להוציא את ה TIMS שלו. לאחר כ 200 מטר נוספים נכנסים לשטח השמורה SAGARMATHA ובכניסה משלמים כ 3000 רופי נוספים עבור ה PERMIT ואז מקבלים חותמת בכרטיס ה TIMS (שאותה בודקים אחר כך מספר פעמים במהלך המסלול) ודף מידע על השמורה. בהמשך אחרי כ 1 ק"מ יש עיירה נוספת בשם JORSALE כאשר אחריה חוצים את הנהר באחד הגשרים ושם יש פיצול שבו ניתן להמשיך במשך כ 1.5 ק"מ לאורך הנהר או בשביל עליון שהולך ביער. אנחנו בחרנו את השביל העליון כדי לראות את הנהר המדהים והעצמתי DUDH KOSHI מלמעלה. לאחר מכן יש את אחד הגשרים הארוכים ביותר על המסלול (סביב ה 150 מטר) שנבנה מעל גשר קטן וישן יותר שעדיין קיים ופעיל, אך כנראה לא מסוגל לתמוך בכמות כזו של מטיילים ושיירות יאקים שמגיעים לשם בחודשי השיא מבחינה בטיחותית. לאחר שחוצים את הגשר מתחילה עליה תלולה של כ 600 מטר לאורך כ 2.5 ק"מ לעבר העיירה הגדולה והמרכזית באזור בשם NAMCHE. בזמן העלייה פגשנו מטייל אנגלי מאוד מנוסה ומעניין שמסתבר הגיע לאברסט כבר בפעם החמישית כאשר הפעם הראשונה הייתה בשנות ה80 ואז כמעט ולא היו כפרים או אמצעים מתאימים למטיילים והם סחבו את רוב הציוד עליהם. כאשר הגענו ל NAMCHE והתחלנו לחפש מלון מתאים, במקרה ישראלי אחר שמע אותנו מדברים בעברית והמליץ לנו על מלון NAMASTE שבו הוא התאכסן ואכן הוא התגלה כמלון פשוט זול ומתאים לצרכינו. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה6 בפיקאסה 
הקלטת היום ה6 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה6 בויקילוק  

 

יום 7: 09.10.2014 
מסלול: NAMACHE to KHUNDE to KHUMJUNG to NAMCHE 
מרחק: 8.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 3400 ו 3400 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 0 מטר, יום אקלום. 
שינויי גובה מצטבר: 650 מטר עליות ו650 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 3900 ו 3400 מטר. 
זמן: כ 6:00 שעות. 
לינה: במלון בינוני בשם NAMASTE , יש מקומות לינה רבים אחרים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה, WIFI חינמי. 

סיכום יום: 
היום הנ"ל תוכנן להיות יום התאקלמות ומנוחה ולכן לקחנו את הזמן ולאחר ארוחת בוקר מפנקת וביקור במאפיה, התחלנו לעלות לכיוון העיירה KHUNDE כאשר בדרך עוברנו במנזר בשם NAMCHE GOMPA ובו מוזיאון קטן ומעניין למבקרים. העליה התלולה נמשכה כ 2.5 ק"מ עם כ 450 מטר ובדרך עברנו את השדה תעופה SYANGBOCHE ומספר תצפיות יפות לכיוונים שונים. העיירה KHUNDE די אפרורית וכל הבתים בה נראים אותו הדבר וכך גם בעיירה הבאה KHUMJUNG שנמצאת כ 1 ק"מ בהמשך הדרך. מה שבלט ב KHUMJUNG היה הבית הספר הגבוה ללימודים תיכוניים ואקדמאים שנבנה מתרומות ממספר רב של מדינות ומשלחות שונות והתצפית המדהימה על ההר AMADABLAM. בעיירה היה פיצול דרכים כאשר ניתן היה לחזור לשדה התעופה בדרך הקצרה ולרדת באותה הדרך שבה עלינו, או שללכת לכיוון שביל בשם KHUMJUNG WAY שמוביל לתצפית מעולה על האברסט ועוקף את ההר מהצד השני. בחרנו את האפשרות השנייה והלכנו לכיוון ה EVEREST VIEW HOTEL כאשר בדרך רואים ממספר נקודות את פסגת האברסט ואחריו מתחילה ירידה תלולה של כ 450 מטר לעבר הצד השני של NAMCHE. אחרי ארוחת צהריים והסתובבות בעיר בין החנויות הרבות שמציעות מכל טוב, הלכנו לבר המקומי כדי לשתות בירה ולשחק קצת פול. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה7 בפיקאסה 
הקלטת היום ה7 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה7 בויקילוק 

 

יום 8: 10.10.2014 
מסלול: NAMCHE to DEBUCHE 
מרחק: 10 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 3400 ו 3750 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 350+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1150 מטר עליות ו850 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 3850 ו 3300 מטר. 
זמן: כ 7:30 שעות. 
לינה: במלון בינוני בשם AMADABLAM GARDEN , יש מקומות לינה מעטים ליד. 
תנאים: שירותים בפנים ומקלחת חמה בחוץ, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה בינונית. 

סיכום יום: 
היום התחיל בעליה מתונה במשך כ 4.5 ק"מ עם כ 200 מטר עד לעיירה KYANGJUMA ולאחריה SANASA . לאחר מכך המשך הדרך הייתה בירידה בינונית לאורך כ 2 ק"מ נוספים עם כ 300 מטר עד חציית נהר והעיירה PHUNKI THANGA ובדרך גם TASHUNGA. בהמשך התחילה עליה רצינית של כ 500 מטר על פני 2 ק"מ לכיוון העיירה TENGBOCHE שבה תכננו להישאר אך הגענו לשם יחסית מוקדם ואחרי ביקור במזנר המפורסם של המקום וארוחת צהריים רצינית, ראינו כי נשאר עוד זמן ורצון והחלטנו להמשיך ללכת. בתכנון היה להגיע לעיירה PANGBOCHE , אך אחרי הליכה של כחצי שעה, המזג אוויר השתנה לרעה והיה צפי לגשם לפי העננים והערפל הכבד שעלה אל ההרים ולכן התקדמנו בסה"כ כ1 ק"מ והחלטנו להישאר בעיירה הקטנה DEBUCHE. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה8 בפיקאסה 
הקלטת היום ה8 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה8 בויקילוק 

 

ום 9: 11.10.2014 
מסלול: DEBUCHE to DINGBOCHE 
מרחק: 12 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 3750 ו 4300 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 550+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 850 מטר עליות ו250 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 4350 ו 3750 מטר. 
זמן: כ 6:30 שעות. 
לינה: בלודג' גדול בשם SNOW LION LODGE , יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים , מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה קטנה לארוחת בוקר צהרים ומסעדה גדולה לארוחת ערב. 

סיכום יום: 
בבוקר הרגשנו היטב את הקור של הלילה וגם ראינו את הקפור שהצטבר על הצמחים והעצים ולכן התלבשנו בהתאם והתחלנו ללכת. רוב היום הולך לאורך הנהר בעלייה מתונה יחסית כאשר בשלב הראשון עברנו את העיירה הקטנה MILLINGO ולאחר מכן לאחר חציית הנהר ועלייה קצרה הגענו לחלקה התחתון של העיירה הגדולה יחסית בשם PANGBOCHE ובגלל שלא תכננו להישאר בה, המשכנו בדרכינו מבלי לעלות למעלה ועצרנו בסוף העיירה לארוחת עשר. בזמן הארוחה, דברנו עם מטיילת צרפתיה בשם פלורנס שטיילה לבד ואחרי שהתברר כ היא מתכננת ללכת פחות או יותר באותו המסלול כמונו, הצענו לה להצטרף אלינו. באותו היום היא תכננה לעלות לתצפית של AMADABLAM ואנחנו תכננו לבקר בעיירה PHERICHE ולכן קבענו להיפגש בלודג' בשם SNOW (הופיע בספר) בעיירה DINGBOCHE ואז כל אחד הלך לדרכו. המשכנו להתקדם כאשר בדרך עברנו את העיירות הקטנות SHOMARE , CHEJUNGM ו ORSHO ושם אבי החליט להמשיך ישירות לסוף היום בגלל שלא הרגיש טוב, כאשר אני המשכתי ללכת לעבר PHERICHE. בעיירה זו מתקיימות כל יום הרצאות מיוחדות (בחינם) בבית החולים המקומי על ידי מומחים בנוגע לבעיות גובה ודרכי הטיפול בהן, וניתן להתיעץ איתם גם באופן פרטני (בתשלום). לא נשארתי לחכות להרצאות, כי הן מתקיימות בשעה שלוש אחר הצהריים בלבד ולי זה היה מאוחר מדי. משם התחילה עלייה תלולה וקצרה של כ 100 מטר וישר ירידה בצד השני ל DENGBOCHE. אחרי התמקמות במלון וארוחת צהריים, הלכתי לטייל בעיירה הגדולה עד סופה ובה היה חדר אינטרנט עם WIFI, בר ומספר חנויות קטנות. בערב נפגשנו עם אבי ופלורנס ברחוב והתברר שהיא התמקמה בטעות במלון קטן לידנו ובאה לחפש אותנו כדי לקבוע מתי ולאן הולכים מחר בבוקר. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה9 בפיקאסה 
הקלטת היום ה9 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה9 בויקילוק 

 

יום 10: 12.10.2014 
מסלול: DINGBOCHE to CHUKHUNG כולל ביקור באגמים. 
מרחק: 17 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4300 ו 4750 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 450+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 900 מטר עליות ו450 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5050 ו 4300 מטר. 
זמן: כ 10:00 שעות. 
לינה: בלודג' גדול בשם KHANGRI RESORT , יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים , מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה קטנה לארוחת בוקר צהרים ומסעדה גדולה לארוחת ערב. 

סיכום יום: 
מוקדם בבוקר נפגשנו עם פלורנס והתחלנו ללכת לכיוון CHUKHUNG כאשר מדובר בעלייה מתונה יחסית לאורך כ 5 ק"מ עם 400 מטר ובדרך הולכים במקביל לנהר בשם IMJA KHOLA. הגענו ליעד די מוקדם בסביבות 8:30, השארנו את הדברים הכבדים והמיותרים במלון ואחרי ארוחת בוקר הלכנו לעבר האגמים של CHUKHUNG. אחרי 9 ימים של הליכה בשבילים רחבים וברורים, היה לי רצון ללכת קצת בשטח פחות מטוייל ויותר מעניין ולכן הובלתי את החברה משמאל לשביל הרגיל דרך המכתש. ההליכה הייתה יותר קשה מהרגיל, אך מתגמלת בהחלט בנופים, הקרחונים ואגמונים הקטנים שהתגלו. בשלב מסוים ראינו שאם נמשיך בדרך זו, אז לא נספיק להגיע ליעד שהוא האגם הגדול בגובה 5000 מטר ולכן חתכנו חזרה לשביל הרגיל ואז הגענו ליעד. האגם הגדול בצבע לבן/אפור היה די רגיל ואפילו די אפרורי כאשר דווקא לידו מהצד השני התגלה אגם כחול קטן ויפה. 
במקום היה צוות גיאולוגים שהגיעו לחקור את האגם הגדול מבחינת השפעת ההתחממות הגלובלית על המקום. לטענתם בשנים האחרונות האגם גדל בממוצע בכ 70 מטר בנפח לשנה ופוחדים שבשלב מסויים הוא יציף את העמק שוב כפי שקרה לפני עשרות שנים בפעם האחרונה. הם התלוננו שהאגם קופא יותר מהרגיל בבקרים וזה פוגע להם במדידות ולכן יקח להם יותר זמן מהצפוי (מעניין איך סופת השלגים הגדולה שהתחילה ביום שלמחרת השפיעה עליהם כי לא ראינו אותם יותר). לאחר מנוחה וארוחה התחלנו ללכת בשביל הרגיל חזרה (הליכה של כ 5.5 ק"מ עד לעיירה) ובאיזשהו שלב פיספסנו את הגשר היחיד שהיה שם ליד הנהר הצר יחסית (כמטר וחצי-שניים עובי). ראינו במפה שהשביל הולך כ 1.5 ק"מ במקביל לנחל והחלטנו במקום לחזור ולחפש את הגשר, להמשיך לאורך הנחל עד שנמצא מעבר אבנים או גשר אחר. הנחל שנראה תמים לחלוטין התגלה כעקשן במיוחד ולמרות עומקו הנמוך (כמצי מטר) הוביל מים במהירות די גבוהה ובעקבות כך העיף מהדרך את רוב האבנים שיכלו לשמש למעבר בטוח. בסופו של דבר אחרי כ 2 ק"מ הליכה לאורכו ואחרי שלא מצאנו מעבר סביר וראינו שכבר לא נספק לחזור לגשר, החלטנו שאין ברירה ויש לחצות את הנחל. מצאנו את הנקודה הכי בטוחה שבה אבנים קטנות ובולטות ועברנו בבטחה אם כי אני ופלורנס נשארנו עם נעלים (שנרטבו כמובן) מחשש לאבנים חלקות וזרימה חזקה ואבי החליט להורידן. למזלינו המרחק לעיירה היה קצר והרגליים הקפואות של שלושתינו אחרי הנחל הקפוא ציפו מאוד לתנור החם של החדר אוכל, כך שאחרי המעבר ממש רצנו למלון ותוך כ 40 דקות כבר היינו שם. בזמן הישיבה בחדר אוכל, ראיתי מספר אנשים יוצאים החוצה לצלם משהו וחוש הסקרנות משך אותי לראות את אחת הזריחות היפות ביותר שראיתי בהרים אי פעם. 
קראתי לאבי ופלורנס וכל האנשים מסביב כולל המקומיים לא הפסיקו להתפעל ולצלם את התופעה המיוחדת שהסתבר בהמשך, כנראה הייתה קשורה לסופה שבאה יום למחרת. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה10 בפיקאסה 
הקלטת היום ה10 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה10 בויקילוק
 

 

יום 11: 13.10.2014 
מסלול: CHUKHUNG to CHUKHUNG 
מרחק: 6.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4700 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 0 
שינויי גובה מצטבר: 700 מטר עליות ו700 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5300 ו 4600 מטר. 
זמן: כ 4:00 שעות. 
לינה: בלודג' גדול בשם KHANGRI RESORT , יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים , מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה קטנה לארוחת בוקר צהרים ומסעדה גדולה לארוחת ערב. 

סיכום יום: 
בתחילת היום בניגוד לימים האחרים, היו עננים די כהים וגבוהים בשמיים כבר בבוקר, אך לקראת 9 בבוקר הם התפזרו (לדעתי זה היה סימן לבאות). פלורנס ואבי החליטו לנוח ואני רציתי לעלות ל CHUKHUNG RI בטיול יום ולכן לקחתי את הזמן ויצאתי לחפש את העליה. אז הסתבר בפעם הראשונה עד כמה המפה שהיתה לי לא היתה מדויקת. במפה המסלול הופיע כ800 מטר מערבית לעיירה כאשר בפועל הוא התחיל מעט מזרחית ולכן בזבזתי כחצי שעה של הליכה בכיוון הלא נכון עד שהבנתי כי אין סיכוי שהמסלול מתחיל שם בגלל הטופוגרפיה של ההרים. חזרתי כ 500 מטר ואז מבלי לדעת היכן בדיוק עובר המסלול, התחלתי לעלות בדוך ישירות למעלה בעקבות אחד הפורטרים המקומים. הסתבר שזה לא היה השביל הראשי, ואפילו לא שביל, אך למרות העליה התלולה, הנוף שהתחיל להתגלות משם היה שווה בהחלט את המאמץ. העליה התלולה נמשכה לאורך כ 2 ק"מ עם כ 600 מטר עליה ולאורך העליה ראיתי יותר ויותר עננים נכנסים מהעמקים ומטפסים למעלה. בשלב מסויים התחברתי לשביל הנכון וכאשר הגעתי לגובה של כ 5300 העננים התחילו להפוך מלבנים לאפורים ורוח בינונית התחילה לנשוב. בדקתי את הלחץ הברומטרי וכאשר ראיתי שהוא ירד משמעותית ממה שהיה בבוקר, הבנתי שהמזג אוויר הולך להשתנות בקרוב מאוד והחלטתי לא לטפס את ה 200 המטר האחרונים עד לתצפית ולרדת למטה במהירות האפשרית. בערך באמצע הירידה התחילו לרדת פתיתי שלג ראשונים וכאשר הגעתי למלון זה התחיל להתחזק מאוד ותוך כ15 דקות האדמה התכסתה בשלג. כולם ישבו בחדר אוכל המחומם ודאגו למטיילים אחרים שראו בבוקר ועדיין לא חזרו. שעתיים אחרי שהחשיך, אחת המטפסות שהלכה לטיפוס אימון עם מדריך מקומי חזרה באפיסת כוחות וסיפרה כיצד נתקעו אחרי שהתחיל השלג ואחר כך הלכו בקצב איטי במיוחד חזרה לעיירה. במהלך הערב ישבנו לשחק קלפים עם THOMAS המלזי ו TOM האמריקאי והחלפנו חוויות על ההליכה עד כה כאשר לכל אחד סיפור משעשע משלו.  

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה11 בפיקאסה 
הקלטת היום ה11 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה11 בויקילוק 

 

יום 12: 14.10.2014 
מסלול: CHUKHUNG to LOBUCHE 
מרחק: 12.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4700 ו 4950 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 250+. 
שינויי גובה מצטבר: 650 מטר עליות ו400 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 4950 ו 4350 מטר. 
זמן: כ 6:00 שעות. 
לינה: מלון גדול , יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים בפנים ,מקלחת חמה בחוץ, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
קמנו בבוקר למראה מיוחד ביחס לשבוע וחצי הראשונים של הטיול, כאשר כל האדמה כוסתה בשלג וכמויות נכבדות נאספו גם על הגגות. בזמן שחיכינו לארוחת בוקר, החלטנו אני, תומס ואבי לעשות סוג של בובת שלג וכך לשעשע את עצמינו ואת האחרים במקום וכמובן שכולם מהר מאוד הצטרפו לחגיגה. לאחר מכן ניסינו לברר את התחזית, אך לא היה קשר סלולרי/קווי החוצה ולכן החלטנו לא לעלות לפס KONGMA LA ומצד שני גם לא לחכות למזג האוויר שירגע, כי לא ידענו כמה ימים תימשך הסופה ומה יהיו התנאים בפס אחרי זה. התארגננו והתחלנו ללכת לכיוון העמק המרכזי חזרה עד לעיירה DINGBOCHE כאשר ההליכה הייתה כ 4.5 ק"מ בירידה של 400 מטר תחת שלג קל. בעיירה עצרנו לארוחת בוקר ולמרות שגם שם לא הייתה קליטה, אנשים אמרו כי הסופה הולכת להתחזק עד הערב ואז אמורה להפסיק עד מחר בבוקר. החלטנו שאם המזג אוויר הולך להשתפר החל ממחר אז כדאי להמשיך לכיוון ה EBC ופשוט לראות מה יהיה המצב שם במקום לחכות במקום ולכן למרות הערפל הכבד יחסית והשלג הקל, התחלנו להתקדם לכיוון העיירה DUKLA בעלייה מתונה של כ 4.5 ק"מ עם כ 300 מטר. העיירה הקטנה נמצאת אחרי החצייה של הנהר. כבר שם הכל היה נראה קפוא, אך ראינו מספר שירות גדולות שהתקדמות לעבר LOBUCHE והמשכנו ללכת אחריהן. משם התחילה עליה קצרה, אך תלולה של כ 3 ק"מ עם כ 350 מטר לעבר LOBUCHE כאשר שלג קל ממשיך לרדת כל הזמן. הגענו ליעד בסביבות 14:00 ולמרות האזהרות של המדריכים להזמין מקום מראש, מצאנו מקום די בקלות. הסתבר בדיעבד כי קבוצות מאורגנות רבות ובמיוחד מטפסים נמנעו לעלות מ NAMACHE דרך העמק לאחר שהסופה התחילה והחליטו לחכות מספר ימים כדי לראות מה יקרה. אחרי התמקמות במלון, הלכנו להתחמם בחדר אוכל ולצפות בשלג הרב שבינתיים התחיל להתגבר. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה12 בפיקאסה 
הקלטת היום ה12 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה12 בויקילוק 

יום 13: 15.10.2014 
מסלול: LOBUCHE to GORAKSHEP 
מרחק: 8 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4950 ו 5200 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 250+ מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 750 מטר עליות ו450 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5600 ו 4900 מטר. 
זמן: כ 7:30 שעות. 
לינה: מלון בנוני , יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת קרה בפנים, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
אחר לילה של שלג בינוני-כבד, הבוקר התחיל בשמיים נקיים וכחולים וכאשר יצאנו לדרך, הכל היה מכוסה בשלג עד חצי מטר. בגלל שיצאנו יחסית מאוחר סביב 7:30, הפורטרים והמטיילים הראשונים כבר פילסו שביל הליכה די ברור וכך יכולנו ללכת אחריהם בזהירות רבה בגלל הקרח הרב. העלייה ל GORAKSHEP נמשכה כ 4.5 ק"מ עם כ 300 מטר עלייה ולמרות שהתכנון היה להשאיר את הפריטים המיותרים במלון וללכת ל EVEREST BASE CAMP, ראינו שהמזג אוויר ממש מעולה ולא היינו בטוחים שהוא יישאר כך למחרת ולכן החלטנו בסופו של דבר להחליף ימים ולעלות לתצפית של KALAPATTHAR . אומנם העלייה הייתה די קצרה באורך של כ 1.5 ק"מ עם כ 450 מטר, אך בגלל הגובה (5600 מטר) והשלג הרב המשימה התגלתה כלא קלה בכלל במיוחד ב 50 המטרים האחרונים שבהם אחרי כל כמה צעדים היה צורך לנוח ולנשום אוויר צח. הנוף שהתגלה מהתצפית היה יפה במיוחד לכל הכיוונים בגלל השמיים הכחולים והיום הנפלא. ראו בקלות את הפסגה של האברסט, את כל שביל הטיפוס ואת מיקום המחנה השני והשלישי כפי שהסביר לנו אחד המדריכים המקומיים. אחרי ישיבה של כשעה בתצפית, התחלנו לרדת לעיירה לאחר שהעננים התחילו לאט לאט לעלות מהעמק והראות נהרסה מאוד. בדרך ראיתי את תום האמריקאי מתקשה לעלות והמלצתי לו לנסות ביום למחרת בגלל הראות הגרועה. באופן מפתיע השירותים במלון נפתחו רק אחרי 18:00 בערב ועד אז היו שירותים מוזרים בסגנון שירותים כימיים בקור המקפיא בחוץ. בערב חזר על עצמו טקס ייבוש הנעליים סביב האח והשקיעה הייתה יפה מהרגיל בגלל הגובה הרב. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה13 בפיקאסה 
הקלטת היום ה13 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה13 בויקילוק 

 

יום 14: 16.10.2014 
מסלול: GORAKSHEP to DZONGLA 
מרחק: 13.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 5150 ו 4850 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 300- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 250 מטר עליות ו600 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5200 ו 4750 מטר. 
זמן: כ 7:00 שעות. 
לינה: מלון GREEN VALLEY 
תנאים: שירותים בפנים ,מקלחת חמה בחוץ (גז), מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
בארוחת בוקר ביררנו, והסתבר כי באוקטובר אין כמעט אוהלים ב EBC וגם אין מטפסים בגלל בעיות מזג אוויר ורוחות חזקות ולכן החלטנו אני ופלורנס ללכת רק עד לתצפית של ה EBC ולא לאוהלים עצמם כאשר אבי רצה להגיע עד הסוף ולכן קבענו להיפגש בסוף היום בעיירה DZONGLA והתפצלנו. הלכנו כ 1.5ק"מ בקרח הרב שהצטבר וזה הספיק בהחלט ולאחר מכן שינינו כיוון וחזרנו למלון כדי לאסוף את החפצים שנשארו ולהמשיך בדרך. ירדנו די מהר ל LOBUCHE באותה הדרך מהיום הקודם ומשם אחרי כ 1 ק"מ לפני החצייה של הנהר השביל פנה דרום-מערבה והתחיל לטפס על הגדה ובשלב מסויים פנה מערבה לכיוון אגם THOLATSE CHO שהתגלה כמיוחד במינו בגלל צורתו ומיקומו. במהלך כל ההליכה השארנו לאבי סימוני דרך בשלג הרב ובדיעבד הסתבר שהוא ראה רק אחד מהם. אחרי כ 4 ק"מ נוספים הגענו לDZONGLA וניצלתי את הזמן שנותר בשמש בשביל לשטוף בגדים ולעשות מקלחת חמה. לאחר כשעתיים הגיע אבי והפתיע אותנו בכך שלא ראה בסוף את האוהלים ב EBC (הסתבר בדיעבד שגם הוא לא הגיע עד הסוף) וגם שכח באחת העצירות את המפה שהבאתי לו והתבאס מכך מאוד למרות שבפועל ניתן היה בקלות להסתדר גם בלי מפה. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה14 בפיקאסה 
הקלטת היום ה14 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה14 בויקילוק 

 

יום 15: 17.10.2014 
מסלול: DZONGLA to GOKYO 
מרחק: 12.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4850 ו 4750 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 100- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 800 מטר עליות ו900 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5400 ו 4700 מטר. 
זמן: כ 9:30 שעות. 
לינה: מלון גדול ממש ליד האגם, יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת קרה בפנים, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
לאחר יומיים של שמש, ידענו כי ניתן לחצות את הפס (שנחשב לקשה יותר מבין השלושה) בשם CHO LA ללא בעיות מיוחדות גם עם השלג שירד במהלך הסופה ולכן התארגנו מוקדם בבוקר והתחלנו את הטיפוס התלול לאורך כ 3.5 ק"מ עם כ 600 מטר לעבר הפס. ההתאקלמות לגובה בימים הקודמים עשתה את שלה ולא הרגשתי קושי מיוחד לעלות לפס בקצב הליכה רגיל וכבר לקראת 10:00 בבוקר היינו למעלה והתענגנו על הנוף המיוחד לשני העמקים שרואים משם. טיפסנו מעט כדי לתפוס נקודת תצפית נוחה וישבנו לאכול ולנוח. לאחר כשעה, המשכנו בדרכינו לעבר הצד השני ואז התגלתה הירידה הקיצונית שלא הייתה קלה בכלל בגלל הזווית והשלג הרב שהצטבר ולכן יצא לנו טוב מבחינת הזמנים ועשינו את הירידה בזמן הכי נוח והבטיחותי שניתן ללא קרמפונים (אחרי שהקרח הפשיר, אך השלג עדיין לא רך מדי). הירידה נמשכה בסה"כ כ 4.5 ק"מ עם 750 מטר, אך החלק הראשון באורך של 500 מטר ירד כ 250 מטר בזווית תלולה מאוד ולכן לקח די הרבה זמן. בסוף הירידה הארוכה מתחיל קרחון שאותו צריך לחצות בזהירות וכדאי מאוד לעקוב אחרי השביל במיוחד כאשר הכל מכוסה בשלג בגלל הסדקים ובורות. החצייה של הקרחון הייתה לאורך כ 2.5 ק"מ כאשר לאחר מכן התחילה עלייה של כ 100 מטר לעיירה GOKYO ששוכנת ליד האגם השלישי (לפי המספור המקומי) בשם DUDH POKHARI. מצאנו מקום במלון גדול ממש ליד האגם ולאחר התארגנות, ישבנו עם כולם בחדר אוכל המחומם ליבש את הנעליים ולתכנן את הימים הבאים. במקום הייתה קבוצה של 4 חברה (מישראל, אוסטריה, ארה"ב ומאיי התעלה) שאיתם החלפנו חוויות במשחק קלפים משעשע. הסתבר שפלורנס, יאיר הישראלי ותום מאיי התעלה תכננו אחרי סיום הטרקים לטפס על הISLE PEAK ולכן החליפו פרטים כדי שיוכלו להיפגש בהמשך ולטפס ביחד (וזה אכן קרה אחרי שבועיים). 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה15 בפיקאסה 
הקלטת היום ה15 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה15 בויקילוק 

 

יום 16: 18.10.2014 
מסלול: GOKYO to GOKYO 
מרחק: 11.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4750 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 0 nמטר. 
שינויי גובה מצטבר: 400 מטר עליות ו400 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5000 ו 4750 מטר. 
זמן: כ 6:00 שעות. 
לינה: מלון גדול ממש ליד האגם, יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת קרה בפנים, מספר רב של חדרים בגדלים שונים, מסעדה גדולה. 

סיכום יום: 
בארוחת בוקר החלטנו שכדאי ללכת היום לאגמים הרחוקים של גוקיו ואם ישאר זמן אז לעלות ל GOKIO RI ולכן יצאנו לדרך מוקדם בבוקר. כבר מהתחלה היה הבדל נראה לעין בין השביל הנ"ל לשבילים המרכזיים בכמות השלג/קרח שהצטבר על השביל. הסתבר שמעט מאוד אנשים הלכו לאגמים בימים מושלגים אלה ולכן ההליכה הייתה קשה מתמיד ומספר פעמים כאשר איבדנו את השביל וניסינו ליצור אחד משלנו, נאלצנו להילחם בשלג העמוק יחסית (של כ 30-50 ס"מ ) שעדיין היה על האדמה. לאגם הראשון (הרביעי לפי המספור המקומי) הגענו די מהר אחרי הליכה של כ 2.5 ק"מ בעלייה מתונה של 100 מטר והוא היה די סטנדרטי ולכן התקדמנו אל התצפית במהירות ומשם המשכנו ללכת בשלג העמוק לכיוון האגם החמישי. ההליכה משם נמשכה כ 3.5 ק"מ נוספים עם כ 200 מטר עליה וכל זמן ההליכה החל מהבוקר לא ראינו מטיילים אחרים על המסלול. כאשר התקרבנו לאגם, ראינו מטיילת יושבת ליד העלייה האחרונה לאגם ואיזה הפתעה זו הייתה לגלות שאנחנו מכירים מהארץ ומטיילים מדי פעם ביחד בקבוצות שונות. ידעתי ששרית נוסעת למסלול הזה בתאריכים מעט שונים משלי, אך הסיכוי להיפגש ככה באמצע שום מקום היה פשוט אפסי. החלפנו חוויות וקבענו להיפגש מחר בבוקר בדרך לפס (בגלל ששרית אמרה שייקח לה יותר זמן מאיתנו לעלות וגם היינו במלונות שונים) ונפרדנו כאשר אנחנו המשכנו לאגם ושרית הייתה בדרכה חזרה לעיירה. האגם התגלה כיפה במיוחד עם מים כחולים שקופים ואבנים גדולות מפוזרות בכל מקום. בזמן שישבנו ליד האגם ואכלנו ארוחת צהריים, התחילו להיכנס עננים כבדים מהעמק ולכן החלטנו לוותר על העלייה לתצפית והליכה לאגם שישי (שהייתה מושלגת לגמרה גם ככה וללא שביל ברור) וגם על העליה לGOKYO RI. התחלנו לחזור במהירות לכיוון העיירה ובדרך ראינו קבוצה של 4 ישראלים הולכים לכיוון האגם הרביעי (המלצתי לחברה לחזור ולא להמשיך מניסיון קודם עם עננים כאלה). במהלך ההליכה, ראיתי וצילמתי מספר עקבות שנראו כמו עקבות נמר שלג ואחרי שהראיתי אותם למדריכים המקומיים במלון, הם אמרו שזה אכן דומה מאוד וכי אין חיות אחרות בסביבה שיכולות להשאיר עקבות כאלה כאשר בעלת המלון התחילה לספר שהיא ראתה לפני כמה ימים אחרי הסופה הגדולה נמר שלג מטייל מול המלון. כ 15 דקות לפני ההגעה התחיל לרדת שלג קל וכאשר הגענו למלון הוא כבר התחזק והפך לבינוני. באותו הערב ביקשנו לברר מהבעלים את התחזית ולאחר שהאינטרנט חזר הוא הצליח לבדוק שמדובר במשהו קצר יחסית, אך היה צפוי שלג נוסף יותר רציני גם מחרתיים. אומנם רצינו להישאר יום נוסף בעיירה ולעלות למחרת ל GOKYO RI , אך חישבתי את הימים שנותרו לי והגעתי למסקנה שלא כדאי להסתכן במזג אוויר גרוע עוד יומיים כי אז לא נוכל לעלות לפס RENJO PASS ואתקע בעמק וקבענו כי אם השלג יפסק בשעות הקרובות אז נלך למחרת לפס ואם יימשך כל הלילה אז אני ארד דרך העמק והחברה יישארו כי היה להם עוד הרבה זמן. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה16 בפיקאסה 
הקלטת היום ה16 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה16 בויקילוק 

 

יום 17: 19.10.2014 
מסלול: GOKYO to LUNGDHEN 
מרחק: 11.0 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4750 ו 4350 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 400- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 650 מטר עליות ו1050 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 5400 ו 4300 מטר. 
זמן: כ 8:30 שעות. 
לינה: מלון קטן ומשפחתי ממש בתחילת העיירה. יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים בחוץ, ללא מקלחת. 3 חדרים זוגיים, חדר אוכל קטן בפנים. 

סיכום יום: 
השלג שהתחיל בצהרי היום הקודם נפסק אחר כשעתיים ולכן לאחר התייעצות עם המדריכים המקומיים החלטנו לעלות לפס RENJO LA ולהתקדם משם לצד השני. בהתחלה ב 2 ק"מ הראשונים העלייה הייתה די מתונה עם כ 200 מטר ואז במהלך ה 2 ק"מ הבאים העלייה המשיכה בתלילות עם כ 450 מטר וזה הורגש במיוחד לקראת ההתקרבות לפס והשלג העמוק יחסית שהיה שם. כחצי שעה לפני הפס פגשנו את שרית ומשם המשכנו לעלות ביחד עד לפס כאשר אבי התעכב קלות. באופן מפתיע לא היו כמעט אנשים שעלו מהכיוון שלנו וכאשר הגענו לפס, היינו בין הבודדים שם. רק אחרי כחצי שעה של מנוחה, התחילו להגיע קבוצות גדולות עם פורטרים ויאקים מהצד השני. זה היה מחזה די מעניין לראות כיצד היאקים מתמודדים עם ההליכה על שלג. באותה ההפסקה יצא לי גם לנסות להרים את אחד המנשאים של הפורטר וחייב להגיד שזה לא קל בכלל לסחוב כזה באופן כללי ובמיוחד בתנאי השטח שיש להם במעברים עם שלג. לאחר מנוחה ארוכה בתצפית מרהיבה, צפייה בקרחונים עתיקים ואגמונים בצבעים שונים, אבי הגיע לפס והתחלנו להתקדם בירידה תלולה לצד השני. הירידה התלולה נמשכה כ 1.5 ק"מ עם כ 350 מטר ואז במשך כ 5.5 הק"מ הנוספים הייתה הליכה די נוחה בואדי שבחלקו האחד היה מושלג ובשני פתוח וכך ידענו שאנחנו מתחילים לרדת מהאזורים המושלגים. באחת הפינות ראינו משלחת אנגלית שהחליטו להישאר ללילה לפני העליה לפס ולישון באוהלים. הגענו לעיירה LUNGDHEN וממש בכניסה ראינו מלון משפחתי קטן והחלטנו להישאר בו ללילה בשביל הגיוון. במלון הקטן היו 3 חדרים זוגיים, מטבח קטן וסלון ששימש כחדר אוכל והפעילו אותו אח ואחות שהוריהם עזבו לקטמנדו. בערב אחרי ארוחת ערב, הצטרף אליהם גם חבר מעניין של האח שהתברר כנזיר שברח מטיבט ולא יכול לחזור לשם בגלל המשטר הסיני במקום. אחרי זמן מה ישבנו כולנו סביב האח החם, שתינו ביחד בירה מקומית (צ'אנג) בכמויות מסחריות כדי להעביר את הזמן והחלפנו חוויות. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה17 בפיקאסה 
הקלטת היום ה17 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה17 בויקילוק 
וידאו מעבר יאקים בפס 



יום 18: 20.10.2014 
מסלול: LUNGDHEN to near THAME 
מרחק: 10.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 4350 ו 3950 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 400- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 450 מטר עליות ו850 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 4350 ו 3800 מטר. 
זמן: כ 7:30 שעות. 
לינה: לודג' TASHI DELEK, אין מקומות לינה ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת קרה בפנים. 3 חדרים זוגיים, חדר אוכל בינוני בפנים. 

סיכום יום: 
אחרי ימי ההליכה הארוכים, החלטנו לעשות יום קצר ולכן יצאנו לדרך יחסית מאוחר. הלכנו בעמק במקביל לנהר כ 2.5 ק"מ עד לעיירה הקטנה MARULUNG ומשם עוד כ 2.5 ק"מ נוספים עד ל TARANGAR כאשר השלג הולך ומתמעט בדרך. אחרי חציית הנהר והליכה של כ 3 ק"מ נוספים הגענו לעיירה בשם HUNGMO וממנה הוביל שביל למנזר קטן ומסתורי בשם KYAROGUMBA שאותו החלטנו לבקר אחרי בירור אצל המקומיים. לצערנו המנזר היה סגור ולכן ירדנו משם חזרה לשביל המקורי והמשכנו לאורך הנהר עד לעיירה THAMETANG שבה גם עצרנו לצהריים. בספר של פלורנס דיברו על אחד המנזרים הגדולים באזור מעל העיירה THAME ובהחלטה משותפת התחלנו לעלות לכיוון ההרים לעבר המנזר ואחרי כ1.5 ק"מ נוספים עם עליה של כ 200 מטר הגענו למתחם ענק ובו בתי מגורים, בית ספר ומנזר גדול עם תצפית מדהימה לכל העמק. אחרי הסתובבות במתחם המנזר, ביקור במנזר עצמו ושיחות עם נזירים מקומיים, מצאנו מסעדה שהשכירה גם חדרים ושם גם החלטנו להישאר עד מחר. בערב בזמן הארוחה ראינו תופעה מעניינת כאשר פרות באו לפתח הדלת של המסעדה וחיכו שיחלבו אותן אחת אחת לפי הסדר. לאחר מכן שיחקנו קלפים עם הבת של בעלת הבית שידעה מעט אנגלית ומהר מאוד למדה לשחק במשחק המוכר יניב, אך לצערנו לא למדה איך לתפעל את התנור נכון כך שדי סבלנו כולנו מעשן שנכנס פנימה עד שהתפזרנו לחדרים. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה18 בפיקאסה 
הקלטת היום ה18 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה18 בויקילוק 
וידאו - שירים מקומיים ואלכוהול 



יום 19: 21.10.2014 
מסלול: near THAME to NAMCHE 
מרחק: 11.5 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 3950 ו 3400 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 
שינויי גובה מצטבר: 750 מטר עליות ו1300 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 3950 ו 3400 מטר. 
זמן: כ 5:30 שעות. 
לינה: במלון NAMASTE, יש מקומות לינה רבים ליד. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים. הרבה חדרים שונים, חדר אוכל גדול בפנים. 

סיכום יום: 
בארוחת בוקר ראינו את הזריחה המדהימה מאחורי ההרים, לאחר מכן ישבנו על המפות והחלטנו להתפצל ולהיפגש ב NAMACHE בסוף היום כי החברה רצו לנוח וללכת ישירות בדרך הקצרה ביותר ואני רציתי לעשות הליכה ארוכה יותר. תכננתי לעלות בשבילי עזים שראיתי על המפה לכיוון KHUNDE ולרדת בצד השני ל NAMACHE. ב 7 הק"מ הראשונים התקדמתי בשביל המרכזי כאשר רוב הזמן ההליכה הייתה בדרך יפה לאורך הנהר עם ציורים על הקירות, גשרים במקומות בעייתיים ומספר עיירות קטנות בדרך בשם SAMDE, THESO ו SAMSHING ששם עצרתי לארוחת עשר. בזמן המנוחה בדקתי את המפות וחשבתי שמצאתי את המיקום המדויק של שביל העזים, אך בפועל התחלתי לעלות במקום לא ברור לאורך הדגלים ורק אחרי כ 300 מטר עליה מצאתי משהו שנראה כשביל עזים מאוד ישן. הלכתי לאורכו על המצוק כ 1.5 ק"מ עד שמצאתי חיבור לשביל אחר שירד לואדי בצורה תלולה בצד השני. לפי הצמחייה היה ברור שלא הרבה (אם בכלל) הולכים על השביל הנ"ל ועדיין הנוף משם היה עוצר נשימה לעבר כל העמק וביחד עם מזג אוויר מושלם היום הפך לאחד המיוחדים במסלול כולו. כל החיפושים לקחו יותר זמן ממה שחשבתי ולכן כאשר בסופו של דבר הגעתי לSYANGBOCHE החלטתי לא ללכת לבר KHUNDE אלא לרדת ישירות ל NAMACHE. מעט אחרי הצהריים הגעתי למלון שבו קבענו להיפגש ומצאתי את החברה מתארגנים ללכת לאכול. הסתבר שהם לקחו את הזמן והגיעו רק כשעה לפני ואחרי התארגנות החליטו ללכת לאכול. אחרי ארוחת הצהריים התפזרנו כל אחד לעיסוקיו ולקראת הערב הלכנו לבר המקומי לשתות בירה ולחגוג את סיום המסלול שלי כאשר פלורנס תכננה בהמשך לחזור להרים ולהצטרף למשלחת טיפוס לאחת הפסגות הנמוכות ואבי ושרית תכננו להמשיך איתי עוד יום ללוקלה ומשם ל SALLERI לאסוף את האופנוע של אבי. 

תמונות היום: 
  

תמונות היום ה19 בפיקאסה 
הקלטת היום ה19 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה19 בויקילוק 



יום 20: 22.10.2014 
מסלול: NAMCHE to LUKLA 
מרחק: 17.0 ק"מ 
גובה התחלתי/סופי: 3400 ו 2850 מטר. 
הבדל גובה מנקודת לינה קודמת: 550- מטר. 
שינויי גובה מצטבר: 1200 מטר עליות ו1300 מטר ירידות. 
נקודה הכי גבוה/נמוכה: 3400 ו 2550 מטר. 
זמן: כ 8:00 שעות. 
לינה: מלון קטן ברחוב הראשי עם WIFI חופשי. 
תנאים: שירותים ומקלחת חמה בפנים. מעט חדרים בגדלים שונים, חדר אוכל בינוני בפנים. 

סיכום יום: 
היה ברור שהיום הולך להיות ארוך וקשה ולכן יחסית מוקדם בבוקר לאחר הארוחה נפרדנו מפלורנס ויצאנו לדרך. ההליכה עד ל CHEPLUNG הייתה פחות או יותר באותה הדרך כמו שמתואר ביום השישי של הטיול , רק לכיוון ההפוך וההבדל היחידי היה אחרי הירידה מ NAMACHE לגשר שחוצה את הנהר ששם החלטנו ללכת לאורך הנהר ולא כפי שהלכנו מקודם למעלה. מה שמאוד קפץ לעין זה הכמות האדירה של הקבוצות הגדולות שהלכו מולנו לכיוון ההרים וכך ידענו שפספסנו למזלנו את שיא העומס בכמה ימים בלבד. על הדרך פגשנו גם 2 ידידות של אבי והעברנו להן את הידע והחוויות שהצטברו. כאשר הגענו ל CHEPLUNG , מצאנו בקלות את העליה ללוקלה והתקדמנו לשם במהירות. הגענו ללוקלה בסביבות 16:00 ולאחר שמצאנו את הסוכנויות של הטיסות המפוזרות ברחוב הראשי, אני וידאתי את הטיסה למחרת ושרית ביטלה את הטיסה שלה כמה ימים אחרי כדי שתוכל להמשיך עם אבי. מצאנו מלון קטן ונחמד במרכז העיירה ואז אבי ושרת הלכו להצטייד בפירות/ירקות טריים בשוק להמשך המסלול עד ל SALLERI. היום הסתיים בארוחת ערב במלון תוך כדי משחקי קלפים ומנוחה. 

תמונות היום: 
  
תמונות היום ה20 בפיקאסה 
הקלטת היום ה20 בגיפיאסיס 
הקלטת היום ה20 בויקילוק 

ימים 21-23: 23-25.10.2014 - בדרך לקטמנדו וסיום הטיול 
מוקדם בבוקר קמנו ואחרי התארגנות קצרה ירדנו לאכול ארוחת בוקר. לאחר מכן נפרדתי מאבי ושרית והלכתי לעבר השדה תעופה הקטן ובדרך היה די מעניין לראות את המטוסים הקטנים ממריאים ונוחתים בשדה תעופה שבו 4 מקומות בלבד. היו בסה"כ 2 סוגי מטוסים עם מנוע בודד לכ 8 איש ועם 2 מנועים לכ 14 איש. אחרי המתנה ארוכה בתור, הציוד ואני נשקלנו בנפרד וקיבלתי מספר קבוצה לחברת התעופה שבה טסתי (אין לוח אלקטרוני ולכן חשוב לשים לב לשם החברה ומספר הקבוצה כי הסדרן קורא לאנשים לפי זה). הסתבר שהיה עיכוב של כשעה שמקורו בקטמנדו ולאחר מכן עליתי למטוס וראיתי איך הוא ממריא במיומנות רבה בעזרת ניצול מקסימלי של הנתיב תעופה עד המטר האחרון. הטיסה העברה חלק ואחרי כ 25 דקות כבר היינו בקטמנדו. לאחר מיקוח קל , לקחתי מונית לTHAMEL והלכתי למלון קטן בקצה המזרחי שמליצו לי עליו ובו המחיר היה סביר (כ 15$ לשתי לילות) עם חדר גדול ומקלחת בפנים עם מים חמים. למזלי הסתבר שנפלתי על פסטיבל של 3 ימים שבהם המקומיים קישטו את כל הרחובות בפרחים וציורי רחוב שונים ורבים ומכרו מאכלים מתוקים ומיוחדים בצבעים שונים בעלויות מזעריות. אחרי ארוחת הצהריים, נכנסתי למקום בשם GARDEN OF DREAMS (עלות של 200 רופי) ובו גן חי מדהים עם פרחים/עצים/צמחים רבים מארצות שונות ומספר פינות ישיבה/מנוחה כולל מסעדות יוקרתיות. היום הסתיים אחרי שיטוט באזור הTHAMEL המאופר בצבעים שונים והשתתפות מהצד בחגיגות הרבות בקרב המקומיים שהתבטאו בשירה וריקודים ברחוב. 
למחרת בבוקר הלכתי ל DURBAR SQUARE בקצה הדרומי של העיר ובמקום מספר רק של מקדשים שונים ובניהם שוק מאולתר. לאחר מכן הלכתי מערבה דרך חציית הנהר לכיוון מקדש הקופים המפורסם בשם SWAYAMBHU ובו טיפוס לא קל (365 מדרגות) לחלקו העליון כאשר בדרך פוגשים את הקופים שרגילים לתיירים ומרגישים בהחלט בבית. הכניסה לחלקו העליון והמעניין של המקדש כרוכה בתשלום של 200 רופי ולמעלה יש מספר מקדשים ומנזרים שונים ומספר רחבות עם STUMPA שונות כאשר בחלקן כמות הקופים עולה בהרבה על כמות המבקרים. לאחר הביקור חזרתי לאזור הTHAMEL בדרך אחרת כדי לבקר במקומות נוספים בעיר כאשר בדרך עברתי גם ליד הארמון המלכותי של ממשלת נפאל. בערב עשיתי סיבוב נוסף באזור ה THAMEL שהתכסה שוב באורות צבעוניים ופרחים שונים בכל מקום עד לחזרה למלון. בבוקר של היום האחרון החלטתי לבקר בשכונות פחות מוכרות ולכן לקחתי את התיק, נפרדתי מהמלון והתחלתי ללכת מזרחה לכיוון השדה תעופה דרך השכונות הרגילות שאליהן לא מגיעים התיירים. מיותר לציין שכאן רואים את קטמנדו האמיתית ולא רק מה שנראה באזור התיירים ולצערי זו עדיין מדינת עולם שלישי. לאחר סיבוב ארוך בעיר הגעתי למקדש ה PASHUPATITINATH שנמצא בסמיכות לשדה התעופה הבין לאומי ובו מספר מקומות קדושים להינדים וביניהם גם מקום ליד הנהר שבו מתבצעות שריפת הגופות של המתים לפי הדת ההינדית. הכניסה למקום עולה כ 1000 רופי ובנוסף גם לקחתי במקום מדריך מקומי (בתשלום) כדי לשמוע יותר על ההיסטוריה והתרבות המקומית כדי לקבל תשובות על השאלות שנאספו במהלך הטיול. לאחר ביקור ארוך במקום עזבתי את המקום והגעתי לשדה התעופה וכך לאחר טיסה ארוכה נגמר עוד טיול מעניין ומוצלח. 

תמונות היום: 
  

וידאו - המראה של מטוס בלוקלה 
תמונות קטמנדו בפיקאסה 

מילות סיכום ותובנות שאחרי: 
בעזרת חברי שהצטרפו בשלבים שונים של הטיול והאנשים שפגשתי על הדרך, הטיול הפך להיות להרבה יותר מעניין ומגוון וזהו אזור שבהחלט יש בו יופי מיוחד ושווה לטייל בו לפחות פעם אחת בחיים. העם הנפאלי באופן כללי ושוכני ההרים באופן ספציפי הם אנשים מאוד חמים ותמיד ינסו לעזור בכל צרה שלא תהיה. המסלול ברובו מתוייר מאוד במיוחד בעונה ולכן אין בעיה גם לטייל לבד כי תמיד יהיו אנשים מסביב, אם זה מטיילים, קבוצות, פורטרים, מדריכים, מקומיים או סתם ילדים שרצים לבתי ספר וחזרה במהלך היום. כיום רוב המקומיים מדברים באנגלית בצורה כזאת או אחרת וחוץ מהפסים עצמם, יש כל 2-3 ק"מ כפרים או עיירות ולכן אין בעיה למצוא מחסה או מזון ושתייה בהתאם לצורך. תנאי המזג אוויר באזור מאוד לא יציבים ויכולים להשתנות במהירות עצומה ולכן יש לעקוב יום יום אחרי השינויים ולהתייעץ עם המדריכים/תושבים המקומיים לגבי המשך הדרך. בגלל שרוב התזונה בהרים מורכבת מפחמימות וחלבונים, לדעתי שווה לקחת תוסף ויטמינים ומינרלים כדי לא להחליש את הגוף שלא לצורך. באופן כללי, כדאי להימנע מתחבורה ציבורית ובכלל עד כמה שניתן לעומת הטיסות שדי עומדות בסטנדרטים בין לאומיים. 

בונוס קטן למי שלא התייאש מהסיפור דרך: 
הקלטת המסלול המלא שעשינו ברגל בגיפיאסיס 
הקלטת המסלול המלא שעשינו ברגל בויקילוק 
תמונות של כל הטיול במרוכז בתיקיה אחת 
וידאו - סיכום הטיול בוידאו 

אשמח לעזור לתכנן טיול באזור למי שירצה, ניתן ליצור איתי קשר במייל: [email protected]
 

 

 

נערך ע"י מנהל יום ראשון 21 יוני 2015 21:33:46(UTC)  | סיבה: לא צויינה

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
thanks 12 תודות למשתמש Eli TheHiker על הודעה מועילה זו.
אמנון לנגי ב 05/11/2014(UTC), Daph ב 05/11/2014(UTC), ישר.א ב 05/11/2014(UTC), הלך ב 06/11/2014(UTC), גלילאו ב 06/11/2014(UTC), יובלש ב 06/11/2014(UTC), io_travel ב 06/11/2014(UTC), sereje4ka1 ב 06/11/2014(UTC), imtl ב 07/11/2014(UTC), Artuom ב 10/11/2014(UTC), זאבאז ב 10/11/2014(UTC), shaharellert ב 16/12/2014(UTC)
מממן
oded  
#2 נשלח : יום חמישי 06 נובמבר 2014 00:35:28(UTC)
oded


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/04/2008(UTC)
הודעות: 364

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות
למה להביא נייר טואלט? תשתמש בבקבוק מים ויד שמאל...
Eli TheHiker  
#3 נשלח : יום חמישי 06 נובמבר 2014 08:48:34(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 684

תודות: 119 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים ב 152 הודעות

נשלח במקור על ידי: oded עבור להודעה מצוטטת
למה להביא נייר טואלט? תשתמש בבקבוק מים ויד שמאל...

הכוונה הייתה לכך שאם כבר החלטת להשתמש בנייר טואלט ולא מים/ידיים אז כדאי להביא מהארץ כי מה שנמכר שם (לפחות במה שאני נתקלתי) באיכות ירודה מאוד. 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
Artuom  
#4 נשלח : יום שני 10 נובמבר 2014 21:20:12(UTC)
Artuom


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/03/2014(UTC)
הודעות: 101
ישראל
מיקום: Haifa

תודות: 33 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים ב 27 הודעות

איזה טויל כייפי.

אני מואד אוהב את האזור הזה ומת לחזור לשם.

אני אוסיף סיפור קטן לגבי TIMS ו-PERMIT.

לא קניתי אף מהדברים הנ"ל בקטמנדו כי אמרו לי שאפשר לקנות אותם על המסלול, TIMS ב-MONJO ו-PERMIT קצת אחרי.

קצת לפני MONJO נתקלתי בבחור שבודקה שרצה למכור TIMS. מהתחלה הוא היה נראה מוזר או ליתר הדיוק נוכל. מה שהתריד אותי ש-TIMS היה מודפס בנייר A4. כפי שאני זוכר מביקור קודם בנפאל, אז ה-TIMS זה מין ספר קטן ומודפס עם בצעים. בנוסף הוא רצה 2500 רופי. שאמרתי לו ש-TIMS אמור להיות 20$ או בערך 2000 רופי, הוא ענה שדולר עלה מאתמול.... :-)

אחרי קצת ויכוחים, הייתי מוכן לשלם 2100 אך הבחור לא היה מוכן לזוז במחיר. אז פשוט הסתובבתי והמשכתי ללכת. בדרך ככל אני לא מתנהג ככה, אבל זה משה עשיתי. היה לא ממש נעים, כי בהמשך היו יכול לעצור אותי וכדומה. גם במדינת אולם שלישית והמון שחיתות זאת לא הדרך להתנהג. פשוט ממש הרגשתי שעבדים עלי.

כאשר הגעתי לכניסה לפארק וקניתי את ה-PERMIT, שאלתי את הבחור בקופה איפה אני קונה TIMS. הוא אמר לי שלא אצלו ובעקרון אני לא צריך אותו.

הוא הסבר שכאשר אני אגיעה לעמדת בדיקה עלי להציג את ה-PERMIT ודרכון. בצורה כזאת עברתי את כל הבדיקות ללא שום בעיה.

 

אני לא ממליץ שזו הדרך הנכונה/אמיתית, אבל במקרה שלי היא עבדה.

thanks 2 תודות למשתמש Artuom על הודעה מועילה זו.
גלילאו ב 10/11/2014(UTC), Eli TheHiker ב 23/11/2014(UTC)
oded  
#5 נשלח : שבת 22 נובמבר 2014 22:31:40(UTC)
oded


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 19/04/2008(UTC)
הודעות: 364

קיבל תודה: 7 פעמים ב 4 הודעות

כתגובה לדילוג על מעבר קונגמה לה, אני יכול לספר מעט על המעבר הזה. הוא לא פשוט בכלל, וטוב עשיתם שויתרתם עליו. בתנאי השלג שנוצרו, הירידה ממנו היתה מסוכנת מאוד!

ב 2009 כשאני עשיתי את הטראק הזה, מזג האויר היה יותר מזמין, ואני צעדתי מהגסט האוס שלי בצ'וקונג אל עבר הפאס. השביל לא היה כל כל ברור, ומנהל הגסטהאוס ליוה אותי מהכפר עד שהראה לי את השביל הנכון.

בדרך חלפו על פני שני מטפסי הרים מכסיקאים שפגשתי בעבר באחד הכפרים בדרך. ההליכה שלי היתה איטית בנוף יפה מאוד, בשביל שהלך וצבר גובה, עבר כמה אגמים יפים, ולקראת הצהריים הגעתי אל העליה הסופית לפאס. שביל תלול בזיגזג שמעפיל לבסוף לפיסגה.

למעלה, 5400 מ בערך מעל פני הים, הרגשתי כאב ראש קל שהחל להתגבר. שתיתי מעט מים ועברתי את הפיסגה, רק כדי לגלות שהירידה מהפאס מאוד מאוד מסוכנת ותלולה.

מדובר בעצם על תהום כמעט מאונכת של כמה מטרים, שאחריו דרדרת אינסופית ותלולה שמסתיימת בסלעים גדולים וחדים (בולדרים).

הפיתוי לגלוש על התחת אל עבר מוות ודאי חלף במוחי אך פסלתי אותו כלא ישים. על פי הוראת לונלי פלנט, TREKKING IN THE NEPAL HIMALAYA , לקחתי ימינה על שפת המצוק עד מקום שניראה לי כמקום טוב לרדת בו. האמת שהשביל היה לא רחוק משם והיה מוביל אותי בקלילות מטה. אבל פספסתי אותו והתחלתי גולש מטה על התוחס (תחת ביידיש למתקשים). מדי פעם נעמדתי וניסיתי לרדת בזיגזג בעזרת מקל הליכה שהיה לי, ולאחר כמה צעדים הייתי מחליק ונופל אחורה וזורם עם החלקת תוחס הגונה, מנסה שוב לרדת ב זיג זג ושוב מחליק...וכך הלאה. סיימתי את הענין עם קרע במכנס, באיזור השוק, וקרע זעיר בתרמיל.

בקיצור הגעתי לשדה הבולדרים ושם נוכחתי לראות שהשביל הגיע מהצד גם אל הבולדרים. הרגשתי מטופש וישר התחלתי ללכת בתוך הבולדרים, דרך השביל המסומן. כל בולדר שדורכים עליו ישר מתחיל לזוז ואז קופצים מהר בין שלושה בולדרים כדי לא ליפול והבולדר הבא זז... סך כל הענין מהפיסגה עד סיום שדה הבולדרים לקח שעה. כאן החלה ירידה מאוד תלולה אבל על שביל נורמלי. עצרתי בדרך לאכול משהו (צ'פאטי עם משהו ניראה לי) ולקחתי כדור נגד מחלת גבהים כי הכאב ראש נמשך.

בקיצור הגעתי למטה לעמק הראשי (היכן שלובוצ'ה נמצאת) ב 16:00 אחר הצהריים. רוב רוחבו של העמק נתפס על ידי קרחון הקומבו הגדול, והשביל מטפס על התלולית בצידו האחד של הקרחון, עובר לרוחבו של הקרחון ויורד מהתלולית בצידו השני, ישר אל לובוצ'ה.

התחלתי לטפס על התלולית הגבוהה, ואיך שאני מתחיל ללכת, מתחיל גם שלג לרדת. נשמע דרמטי אבל זה מה שקרה... אחרי 10 דקות אני קולט שהראות ירדה למשהו כמו 100 מטר. הסתובבתי והסתכלתי אחורה ובאמת לא ראיתי כמעט כלום. יותר גרוע, השלג החל לכסות את השביל.

למי שלא יודע, צעדה בתוך קרחון ללא שביל יכול להסתיים בנפילה לתוך אחד הבורות הנוצרים בו בגלל קפיאה והתכה של הקרח...מה שיכול להסתיים במוות אם הבור עמוק מספיק, או בפציעה אם הבור בינוני.

אז הסתובבתי חזרה וירדתי לבסיס העמק, למקום ממנו התחלתי לטפס.

לעלות חזרה בפאס היה די דבילי, אז הלכתי במורד העמק, אל הכיוון הכללי בו הקרחון אמור להסתיים ובו אמורה להמצא נקודת ישוב בשם טוקלה thukla.

הלכתי בלי שביל, חוצה פלגים מלאי מים, השלג יורד כל הזמן. הבולדרים והסלעים נעלמו מתחת למעטה לבנבן ורך, ואני הולך והולך ומידי פעם צועק hey או help ואין כל ואין עונה. מחשבה טורדנית הבזיקה במוחי שפה אני אסיים את חיי ואפילו לאוורסט לא אגיע. מחשבה נוספת- לבנות איגלו מאבנים ולישון כל הלילה.

מחשבה נוספת, לטפס אל התלולית. אז התחלתי ללכת תוך כדי שאני עולה במעלה התלולית כסומא בארובה, כי אין לי מושג מה יש למעלה ולא רואים ממש לפנים כלום בגלל השלג.

טוב, אחרי חצי שעה של חשש, החלה התבהרות קלה, ומצאתי עצמי על התלולית של הקרחון, וראיתי ששתי התלוליות משני צידי הקרחון הולכות ומתקרבות זו אל זו ואיפשהו בהמשך נפגשות בנקודה שלידה תלויים דגלי תפילה טיבטיים.

מראה זה נסך בי הקלה גדולה. המעיל שלי והצעיף היו לבנים מרוב פתיתי שלג ואני החלתי יורד מהתלולית לכיוון השני, והנה כמה פורטקים הולכים על שביל המורכב מעקבות נעליים.

השלג איפשר לי לרדת דוך כמעט בלי להתייחס לסלעים כי השלג ציפה את הקרקע במירקם קטיפתי ורך. צעקתי Hallow לפורטר שהלך לכיוון לובוצ'ה, והוא לא הבין בכלל מה שאת העליצות הזאת על פני.

הגעתי לקראת חושך לטוקלה, ניערתי את הצעיף מהשלג ונכנסתי לגסטהאוס, כשבכניסה יש קולבים למעילים רטובים, ובפנים האח בוערת ואנשים יושבים סביבה...

thanks 4 תודות למשתמש oded על הודעה מועילה זו.
Eli TheHiker ב 23/11/2014(UTC), הלך ב 23/11/2014(UTC), HarmonicWave ב 27/11/2014(UTC), אמנון לנגי ב 27/11/2014(UTC)
io_travel  
#6 נשלח : יום חמישי 27 נובמבר 2014 12:39:55(UTC)
io_travel


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154

תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות

תמונת האגם החמישי של גוקיו, ה-27 לספטמבר 2012, לשם השוואה:

ענבר.
thanks 1 משתמש הודה ל io_travel עבור הודעה מועילה זו.
הלך ב 27/11/2014(UTC)
Eli TheHiker  
#7 נשלח : יום שישי 16 ינואר 2015 23:18:43(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 684

תודות: 119 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים ב 152 הודעות
אומנם קצת התעכב יותר מהרגיל, אך סיימתי את הסיכום ומקווה שיעזור לאחרים.
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
thanks 5 תודות למשתמש Eli TheHiker על הודעה מועילה זו.
הלך ב 17/01/2015(UTC), shaharellert ב 17/01/2015(UTC), קיפי קיפוד ב 17/01/2015(UTC), איתי ב 17/01/2015(UTC), io_travel ב 27/03/2015(UTC)
אמנון לנגי  
#8 נשלח : יום שישי 27 מרץ 2015 19:31:51(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 4,018
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות

חדשות לא טובות מהשטח. שניים משלושת הפאסים סגורים בגלל שלג גבוה. צולה פאס אולי יפתח בשבוע הבא. אני בטינבוצה בגובה
בגובה 3800 ומחר היום היפה הראשון עד כה. גשם לא מפסיק לרדת
thanks 2 תודות למשתמש אמנון לנגי על הודעה מועילה זו.
io_travel ב 27/03/2015(UTC), ישר.א ב 28/03/2015(UTC)
אמנון לנגי  
#9 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 16:14:46(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 4,018
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות

EBC, Gokyo, Renjo-La - מרץ-אפריל 2015
בסוף מרץ יצאתי עם קרוב משפחתי ושותפי הותיק להליכות, ערן אילן, לטרק שלושת הפאסים בגזרת האוורסט. בסופו של דבר, לא ניתן היה לעשות את שני המעברים הראשונים (קוגמה-לה וצו'-לה) בגלל עומס שלגים וסכנת מפולות ולכן המסלול הפך להיות EBC + גוקיו ומעבר רנגו-לה. הרעיון לצאת כשבועיים לפני שיא עונת הטיולים באוורסט, הוכיח את עצמו מבחינת דלילות המטיילים היחסית במסלול, אך שילמנו מחיר בכמויות שלגים היסטריות עד שרוב הטיול נראה כמו חופשת סקי ארוכה. כשבועיים אחרי שחזרנו לארץ, רעדה האדמה בנפאל ואסון כבד נפל על המדינה. בחלק מהמקומות בהם היינו, נהרגו אנשים במפולות סלעים ושלגים והרס נוראי נזרע בכל חציה המזרחי של המדינה. מסיבה זו לא פרסמתי עד עכשיו את סיפור הדרך שלנו וגם כעת אני מעוניין לשמור אותו כמה שיותר מתומצת ואינפורמטיבי. אנשים חושבים שיקח שנים עד שניתן יהיה לחזור ולטייל בנפאל במסלולים ההרריים. אני חולק על כך נחרצות היות וחיי המקומיים תלויים באופן מוחלט בתיירות הזרה ועקב כך הם ימהרו לשקם את המסלולים עוד הרבה לפני שיפנו לשיקום הערים והכפרים ההרוסים. להערכתי כבר בספטמבר תתחדש תיירות הטרקים לנפאל וימצאו חברות ביטוח שיהיו מוכנות לשאת בסיכון הגבוה תמורת פרמיה יקרה פי כמה מהרגיל.  

 

ציוד לטרק
הטמפרטורות הנמוכות בגבהים של טרק האוורסט דורשות מהמטיילים הקפדה יתרה בנוגע לביגוד תרמי. רוב המטיילים הצעירים רוכשים בנפאל ביגוד סיני מזוייף שנמכר בכל מקום. הציוד המזויף בדרך כלל יספיק ויתן מענה לטמפרטורות סבירות של מינוס קטן בלי רוח חזקה, אבל בתנאי קיצון, שעלולים להתפתח בהרים, הציוד המזויף לא יעזור למטייל שיתקע בשטח והוא יקפא למוות בסבירות גבוהה או יסבול מכוויות קור קשות. זה בדיוק מה שקרה באוקטובר 2014 לעשרות מטיילים במעבר תורונג-לה בטרק האנפורנה. סופה קשה שפקדה את האזור, עם רוחות במהירות 100 קמ"ש, הורידה את הטמפ' למינוס 25 מעלות וכמעט לא הותירה סיכוי למי שהסתובב מחוץ למקום מוגן. 27 מטיילים נהרגו ובהם 3 ישראלים ועוד מאות סבלו מפגיעות קור בדרגות שונות. אני לא טוען שביגוד מקצועי היה מציל את כל אותם אנשים שקפאו למוות (חלק נהרגו במפולות שלגים), אבל ציוד מקצועי בהחלט נותן סיכויי הישרדות הרבה יותר גבוהים להתמודדות עם תנאי קיצון מתפתחים.

 

מה צריך לקחת?  
לטרק ה EBC ובמיוחד לטרק 3 הפאסים נדרשות 3 שכבות ביגוד. זה לא אומר שכל הזמן נדרשות כל השכבות, אך הן צריכות להיות זמינות. כשמדברים על 3 שכבות מתכוונים לשכבה ראשונה (Base layer) שזה הביגוד שבא במגע עם העור ומתמודד עם הזיעה. שכבה שנייה (Insulating Layer) שמעניקה תוספת בידוד תרמי ושכבה שלישית חיצונית (Shell Layer) שמגינה מרוחות, גשמים ושלגים. ברוב המסלולים האלפיניים מספיקות שתי שכבות + מעיל גשם קל או שכמייה. כמעט אין מצב (למי שהולך ביוני-ספטמבר) שהטמפרטורות במסלול אלפיני, מצדיקות הליכה עם 3 שכבות תרמיות מלאות. לא כך המצב בטרק האוורסט, שבו, מעל גובה 5000מ', כמעט תמיד נדרשות 3 שכבות תרמיות מלאות. אני לא רוצה לסקור כאן אופציות שונות לביגוד תרמי משום שיש לנו את פורום הציוד למטרה זו וגם משום שההיצע בשוק הוא ממש אינסופי. מה שאציג כאן הוא רק את הציוד בו השתמשתי (לערן היה ציוד מעט שונה), עם הערות קצרות לכל פריט וציון המשקל. 

 

הערה: ציוד מקצועי הוא ציוד יקר, אך מי שרוכש ציוד מקצועי בתקופות מבצעים (Sales) יכול להשיג הנחות ניכרות. 

 

 

הציוד בו השתמשתי

תרמילGranite Gear- Virga2 (מידה Regular, משקל 540 גרם) - תרמיל מעולה למשקלים קלים אך בעל אטימות נמוכה מאוד לרטיבות.

 

נעליםMerrell - Crestbound Gore-Tex - נעלי עור נוחות וחמות. עמידות מעולה לרטיבות. בלי נעילת שרוכים (כמו בכל דגמי מרל).  

 

מקלות הליכהBlack Diamond’s Distance Carbon Z - סופר קלים ומתקפלים למיניטורה אך בלי בולם זעזועים ובלי כיוונון גובה.

 

שק שינה: Sea to summit SP II - (משקל 464ג') לקחתי כי אמרו שצריך אותו בגורק שפ. לא נפתח אפילו פעם אחת. השמיכות תמיד הספיקו

 

ליינר: Sea to summit Thermolite Reactor (משקל 248ג') - היה שימושי בכמה פעמים שהמצעים או השמיכות נראו מלוכלכים אך אפשר היה להסתדר גם בלעדיו. 

 

משקפי שמש: Cebe Base Camp - סינון מעולה בתנאי קרינה חזקה על משטחים מושלגים. קצת כבדים ויוצרים עומס על גשר האף בשימוש ממושך.

 

פנס ראש:  Petzl Tikka - (שוקל 85ג') עשה את העבודה כשטיפסנו בלילה לפסגת קאלה פאטר אך עושה רושם שפנסי בלק דיימונד יותר פופולריים בטרק הזה.  

 

 

ביגוד שכבה ראשונה (Base layer)

 

חולצה:  Icebreaker Top Long Sleeve Crewe - (משקל 260ג'). מרגישה נפלא על הגוף ומחממת. לא מסריחה אף פעם גם אחרי כמה ימים בלי שטיפה. יבוש די מהיר.

 

גטקס עליון: SmartWool NTS Mid 250 Crew - (משקל 250ג'). אין מספיק סופרלטיבים לתאר עד כמה נוח לישון בגטקס הזה. מלטף את הגוף, מחמם נהדר ונראה פצצה. 

 

גטקס תחתון: SmartWool NTS Mid 250 - כנ"ל

 

מכנס: Sherpa Khumbu - (משקל 375ג'). קניתי בנמצ'ה בזאר בחנות המותג. מכנס נהדר. נראה טוב, יושב טוב ומחמם טוב. התאים לקשת טמפ' בין 15- ל 15+ בלי שכבה נוספת.  

 

 

ביגוד שכבה שנייה (Insulating Layer)

 

חולצה תרמית: Marmot Thermo Hoody - (משקל 453ג'). פלא טכנולוגי. הפריט הטוב ביותר שיצא לי ללבוש. מחמם ונושם מושלם. מתייבש בשניות ולעולם לא מסריח. 

 

מכנס תרמי: Western Mountaineering Flight Pants - (משקל 360ג'). אובר-קיל רציני. לקחתי לתנאי קיצון. בפועל לבשתי בעיקר מחוץ לגסטהאוסים בגובה 5000מ'.  

 

 

 

ביגוד שכבה שלישית (Shell Layer)

 

מעילPatagonia Ultralight Down Jacket - (משקל 270ג'). מעיל פוך נחמד וקל. לא חימם כפי שציפיתי.

 

 

ביגוד נוסף

 

גרביים:  SmartWool PhD Outdoor Medium Crew X 2 - מצוינות. מחממות היטב 

גרביים:  SmartWool Mountaineering Extra Heavy Crew X 1 - עבות מאוד ומחממות. שמשו אותי רק ללינה באכסניות הגבוהות. 

 

 

כפפות דקותLowe Alpine Power Stretch - היו טובות ל 90% מהמסלול. רק ממש בגבהים נדרשו הכפפות היותר רציניות

כפפות עבות: Black Diamond Enforcer - (משקל 248ג'). כפפות יקרות שלא היו יותר מדי בשימוש. 

כפפות אקסטרים:  Marmot 8000 meter Mitt (משקל 360ג'). טעות איומה. אובר-קיל לא הגיוני. $200 שזרקתי בקטמנדו על פחדים לא מוצדקים

 

 

מסכת סקי:  Mountain Hardwear Butter Balaclava - שמשה אותי ככובע לכיסוי הראש והאוזניים. כמעט תמיד היתה מגולגלת ככובע

====================================================================================================

 

סה"כ משקל הביגוד והתרמיל: 4.5 ק"ג וביחד עם כלי רחצה, גיפיאס, ותוספות שונות הגעתי למשקל סופי של 6 ק"ג (עם יותר מקילו ציוד מיותר!). 

נערך ע"י משתמש יום ראשון 30 יולי 2017 10:24:40(UTC)  | סיבה: לא צויינה

thanks 5 תודות למשתמש אמנון לנגי על הודעה מועילה זו.
Eli TheHiker ב 21/06/2015(UTC), זאבאז ב 21/06/2015(UTC), גלילאו ב 21/06/2015(UTC), הלך ב 22/06/2015(UTC), קיפי קיפוד ב 24/06/2015(UTC)
אמנון לנגי  
#10 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 16:27:38(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 4,018
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות

יום 1 - מ Lukla ל Monjo 
יום די ארוך (17.2 ק"מ) ולא מעניין במיוחד. כמויות אדירות של פורטרים שסוחבים ציוד עבור האוורסט בייס קמפ. הם מקבלים כסף לפי קילו ולכן סוחבים משקלים הזויים שיכולים לעבור את ה 100 ק"ג. בחרנו ללון ב Monjo בגובה 2800מ' במקום בעצירה הסטנדרטית בכפר Phakding על מנת לקצר טווח לנמצה בזאר ולישון כמה שיותר גבוה בדרך. לרוע המזל, עדיין לא התקינו ב Monjo אינטרנט ואי אפשר היה לקבל עדכונים מהבית. את רוב הערב העברנו בשיחה עם שרפה צעיר שמטפס לאוורסט בפעם השביעית! הוא נתן לנו טיפים להתאקלמות טובה לגובה (לשתות המון מים. בלי אלכוהול מעל 4000מ' ולכסות היטב צוואר ואוזניים). למדנו שזה מאוד משתלם כלכלית לטפס על האוורסט כמלווה, משום שבעבור חודשיים וחצי הוא מקבל $4500 - סכום אדיר במונחים מקומיים, שמאפשר לו לחיות בבטלה את שאר השנה ועדיין לשמור על רמת חיים גבוהה.  

 

 

 

יום 2 - מ Monjo ל Namche Bazaar
יום קצר (6.7 ק"מ) שכולו עליה. לא התרגשנו במיוחד מהפרש הגבהים של 700מ' ולא סבלנו מתשישות בגלל הגובה. נקודת השיא בקטע הקצר הם צמד גשרים שתלויים אחד מעל השני בגובה עצום. נמצה בזאר כפר ענק עם כל הפינוקים שאפשר להעלות על הדעת. זה גם יום מנוחה קבוע לצורך התאקלמות. 

 

 

יום 3 - מסלול מעגלי דרך Khumjung
יום קל של בניית כושר והתאקלמות (8 ק"מ) מסלול טבעתי שיוצא מנמצה ועובר דרך הכפר קומגונג. החלק המזרחי של המסלול עוצר נשימה. 

 

 

יום 4 - מ Namche Bazaar ל Pangboche
הכיף התחיל. יום די ארוך (15 ק"מ). רק עוזבים את נמצה ומקבלים תצפית פנורמית על מה שעומד לבוא. רוב ההליכה קלה במגמת עליה מתונה. עברנו דרך מנזר יפה ב Tengboche והמשכנו ל Pangboche שם יש המון אופציות לינה בכל הרמות.
   

 

 

יום 5 - מ Pangboche ל Ama Dablam BC וחזרה
יום הליכת התאקלמות בלי ציוד (9.4 ק"מ). בפעם הראשונה ירדנו מהציר הראשי וטיפסנו לבייס קמפ של אמה דבלם - אחת הפסגות המרשימות במסלול. זאת הליכה שונה שמתחילה בנוף מדברי צחיח והופכת עם הגובה ליותר ויותר מושלגת. יום הליכה יפה בלי לפגוש כמעט אנשים. 

 

 

 

 

יום 6 - מ Pangboche ל Dingboche
יום קצרצר של שעה וחצי הליכה (6.2 ק"מ). התכנית היתה לטפס על פסגת דינגבוצה ולחצות לראשונה את גובה ה 5000מ', אך סופת שלגים שבשה לנו את התכנית ונשארנו בכפר. 

 

 

 

 

יום 7 - מ Dingboche ל Lobuche
יום לא ארוך אך קשה (8.7 ק"מ). נכנסים לראשונה למגרש של הגדולים ומתחילים להרגיש את הגובה. עד לכפר Dughla ההליכה קלה והנוף פרוש כמו גלויה. מדוגלה מתחילה עליה אימתנית שבפעם הראשונה הותירה אותנו קצרי נשימה. שאר ההליכה עד לובוצה קלה עם נוף נפלא. הכפר עצמו פרימיטיבי למדי. 

 

 

 

יום 8 - מ Lobuche ל Gorak Shep וביקור ב EBC 
בחציה של גובה 5000מ' המושלג הופך ליותר מושלג והאוויר לעוד יותר דליל. הכפר גורק-שפ פרימיטיבי כמו לובוצה וההליכה (בלי ציוד) לבייס קמפ של האוורסט היא די מאתגרת. כמעט לאורך כל הדרך הלוך חולפים על פני מטיילים שבורים שמנסים להסדיר את הנשימה. רבים אף פונים אחורה ומוותרים. קראנו די הרבה השמצות על הנוף מהבייס קמפ אך אין לנו מושג על מה אותם אנשים מדברים. זה בהחלט אחד משיאי הטיול והנוף מדהים!!    
 

 

  

 

 

 

 

יום 9 - מ Gorak Shep ל Dzonglha אחרי טיפוס לילי לפסגת Kala Pattar
מזג האוויר שיבש לנו את הטיפוס הלילי לקאלה פאטר. התחלנו לטפס ב 04:00 עם פנסים בקור של מינוס 15 וכשהגענו לפסגה התחיל לרדת שלג ולא ראינו כלום. העליה עצמה מאוד תלולה בחלקה העליון והיה די קשה לעקוב אחרי הציר המרכזי (יש המון שבילי פנטום בדרך לפסגה). חזרנו לגורק שפ לארוחת בוקר והמשכנו משם 11.5 ק"מ עד לכפר Dzonglha שממנו יוצאים לחציית פס צ'ולה. הדרך לכפר היתה עמוסה בשלגים וחלקה ממש חפור בתוך השלג. הגענו לכפר נטוש לגמרי והתבשרנו שמעבר צ'ולה עדיין סגור ומאוד מסוכן לנסות לחצות אותו ראשונים. ערן לא היסס והזמין על חשבונו מסוק ספישל שיקפיץ אותנו מעבר לפאס וינחית אותנו בגוקיו. המהלך הזה חסך לנו 3 ימי הליכה שהיו נדרשים להגעה לגוקיו דרך העמק. 
 

  

 

 

 

 

יום 10 - מ Dzonglha ל Gokyo במסוק וטיפוס על פסגת Gokyo Ri
המסוק התייצב ב 09:00 והנחית אותנו תוך 10 דקות במלון פיץ רוי בגוקיו. מזג האוויר היה מושלם וישר יצאנו לטיפוס על פסגת גוקיו. כל הדרך לפסגה היתה מושלגת ומדי פעם שקענו עמוק בתוך השלג, מה שהפך את הטיפוס למתיש. כשהגענו לפסגה הגיעו גם העננים ושוב התחיל לרדת שלג. יומיים רצופים של שלג בפסגות הגבוהות היוו מינון גבוה של חוסר מזל. בלית ברירה עזבנו את הפסגה בלי לראות כלום וגלשנו בשלג עד לתחתית ההר. הפרשי הזמן היו מרשימים. עלינו בשעתיים וירדנו בעשרים דקות.

 

 

 

 

יום 11 - ביקור באגם החמישי של Gokyo
זה מסלול שמעטים מקדישים לו זמן והוא אחד המרשימים ביותר שיש. לגוקיו יש סה"כ 6 אגמים כשהאגם השישי נמצא בגובה 5200מ' ובמרחק 8 ק"מ מגוקיו. אנחנו הלכנו רק עד לתצפית על האגם החמישי בגובה 5000מ' ובמרחק 6 ק"מ מגוקיו. כל הדרך היתה מושלגת לגמרי. הנוף בסוף הקטע הוא יוצא דופן. שילוב של פסגות 8000+ עם נהר קרח אדיר מימדים שגולש מהפסגות לכיוון גוקיו. זאת בהחלט נקודה שאסור להחמיץ!

 

 

 

 

 

 

 

 

יום 12 - מ Gokyo  ל Longden  דרך מעבר Renjo La
יום נהדר. במזג אוויר קר ומושלם טיפסנו למעבר רנג'ו-לה בגובה (5340מ'). הציר כולו היה מכוסה בשלג וכל אחד מצא לעצמו דרך פרטית אל הפאס. זה היה מסוכן וקשה אבל היו בסביבה די הרבה אנשים כך שהיה מי שיגיש עזרה בשעת מצוקה. הדרך מהפאס לכפר לונגדן כבר היתה יותר ברורה ופחות משופעת. בסך הכל עשינו את הקטע בן 12 הק"מ בשש שעות

 

 

 

 

 

 

יום 13 - מ Longden חזרה ל Namche Bazaar
יום די ארוך (18.5 ק"מ) שכמעט כולו ירידה מתונה לאורך נהר. קטעים בדרך היו סחופים אבל לא היוו מכשול משמעותי. 
נחמד לחזור לנמצ'ה בזאר אחרי שהות ארוכה בגבהים מעל 5000מ'. גם חוזרים בתחושת הישג וגם מקבלים תנאי לינה ואוכל ברמה מערבית.  

 

 

יום 14 - מ Namche Bazaar לשדה התעופה של Lukla וסיום המסלול
את הדרך שעשינו בהתחלה ביומיים, חזרנו בקלות ביום אחד. אלפי התיירים שזרמו מולנו בכיוון נמצ'ה, המחישו לנו היטב את משמעות העומס בשיא העונה ואת ההצדקה למאות בתי ההארחה שהיו די נטושים בזמן הביקור שלנו. בדיוק שבועיים אחרי שחזרנו לארץ רעדה האדמה ומחקה את רוב מסלולי ההליכה בהם צעדנו. הלב שלנו עם העם הנפאלי

 

=========================================

הערה: כל התמונות צולמו בסמרטפון סוני אקספריה z3

נערך ע"י משתמש יום ראשון 21 יוני 2015 17:18:41(UTC)  | סיבה: לא צויינה

thanks 2 תודות למשתמש אמנון לנגי על הודעה מועילה זו.
גלילאו ב 21/06/2015(UTC), הלך ב 22/06/2015(UTC)
Eli TheHiker  
#11 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 18:08:17(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 684

תודות: 119 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים ב 152 הודעות
נראה לפי התמונות והתיאור שהשלג היה חלק בלתי נפרד מהטיול מעל גובה מסוים כמו שקרה לי ובסופו של דבר זה גרם לעמקים רגילים ואפורים למדי להיראות הרבה יותר מעניינים וחדים.
עשיתם החלטות נכונות מאוד שלא עליתם ל2 הפסים בתנאי שלג כי מכל השיחות עם המדריכים המקומיים , רוב האנשים מאבדים את דרכם/כוחם בדיוק בתנאים האלה כאשר יש ראות גרועה והרבה שלג בפסים.
Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
ItaiG  
#12 נשלח : יום ראשון 21 יוני 2015 21:57:36(UTC)
ItaiG


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC)
הודעות: 347
גבר
ישראל

תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות

מדהים אמנון!, אהבתי את ההכנה מראש שרשמת מבחינת הציוד..מגניב לאללה!

 

אחלה פוסט!

A summit a day keeps the doctor away
הלך  
#13 נשלח : יום שני 22 יוני 2015 06:56:33(UTC)
הלך


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/05/2014(UTC)
הודעות: 425

תודות: 949 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים ב 101 הודעות
אמנון, תודה רבה.

מקווה שהשאלה תהיה רלוונטית במהרה - כלומר, שהנפאלים יצליחו לפתוח את המסלולים למטיילים, ולהשיב את הפרנסה לתושבים - האם המסלול לעיל מחייב שכירת מדריך?

אגב, איכות התמונות מדהימה. לא חשבתי שניתן להגיע לאיכות שכזו במכשיר נייד.
אמנון לנגי  
#14 נשלח : יום שני 22 יוני 2015 10:02:50(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 4,018
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות

המסלול לא מחייב מדריך אבל הרוב לוקחים לפחות אחד גם כי זה זול, גם כדי לתת פרנסה למקומיים ובעיקר כדי שיסחבו עבורם את עודף המשקל שהביאו.
לי היה את כל המסלול על הגיפיאס ותמיד הרגשתי בטוח בהליכה על השלג. מרוב ביטחון היו מקרים שהפורטרים והמדריכים הלכו אחרי כי הם חשבו שאני מכיר את הדרך.
מפות מעולות של המסלול (בהודעה של אלי) למכשירי גרמין ואחרים ניתנות להורדה חינם ברשת. המפות מדויקות להפליא פרט לסימון חלק מהגשרים בדרך לנמצ'ה בזאר.
איכות הצילום בסמרטפון הפתיעה גם אותי. נכון שאין יותר מדי אופציות צילום, הזום בדיחה, הפלאש חלש והשמיים הופכים כחולים במוגזם, אבל חוץ מזה אני ממש מרוצה.
זה הטיול הראשון שאני עושה בלי לקחת מצלמה.

thanks 1 משתמש הודה ל אמנון לנגי עבור הודעה מועילה זו.
הלך ב 22/06/2015(UTC)
גלילאו  
#15 נשלח : יום שני 22 יוני 2015 10:23:08(UTC)
גלילאו


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC)
הודעות: 148
גבר
מיקום: ירושלים

תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות

 

אני עדיין מנסה לעכל את המחיר של הכפפות..
התמונות מעולות!
איזה סמארטפון יש לך?

 

 

אמנון לנגי  
#16 נשלח : יום שני 22 יוני 2015 10:36:50(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 4,018
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
סוני אקספריה z3. עמיד למים ומתפקד היטב עם כפפות.
ובאשר למחיר הכפפות.... זה עוד היה אחרי 10% הנחה למזומן. קניתי משהו שלא יצא לי להשתמש בו אף פעם
בטיול השתמשתי בכפפות האלה רק פעם אחת בטיפוס על פסגת גוקיו רי וגם אז זה היה מיותר.
אם מישהו מעוניין לקנות אותן ממני - הן למכירה ב 50% הנחה
Artuom  
#17 נשלח : יום שלישי 23 יוני 2015 17:04:00(UTC)
Artuom


דירוג: שביליסט מנוסה

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/03/2014(UTC)
הודעות: 101
ישראל
מיקום: Haifa

תודות: 33 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים ב 27 הודעות
ברכות, אמנון.
איזה טיול מגניב יצא לך.
tomer ya  
#18 נשלח : יום שישי 26 יוני 2015 01:05:11(UTC)
tomer ya


דירוג: שביליסט מתחיל

קבוצות: חבר
הצטרף: 04/10/2009(UTC)
הודעות: 3
ישראל
מיקום: kefar netter

קיבל תודה: 3 פעמים ב 1 הודעות

אני די חדש פה, ועד עכשיו רק כצופה/קורא,

וייקח זמן עד שיהיו שאלות בנושאים שמענינים אותי (יש הרבה מידע לעבד לפני השאלות),

אבל פה אני יכול לתרום במשהו- 

משרד התיירות הנפאלי פרסם בתחילת החודש הודעה בה הם סוקרים את האיזורים שניתן לטייל בהם. כשבעיקרו של דבר, הם פוסלים לטיול כרגע רק את הטרקים בלאנגטאנג ובמנסאלו, ושבשאר הטרקים ניתן לטייל.

 הודעת משרד התיירות 

לאור ההודעה, סביר שעד עונת הסתיו הם יספיקו לתקן את הבעיות בטרקים שנפגעו בצורה קלה יחסית (אם הם טורחים לעמוד מאחור ההצהרה שלהם).

thanks 3 תודות למשתמש tomer ya על הודעה מועילה זו.
אמנון לנגי ב 26/06/2015(UTC), shaharellert ב 26/06/2015(UTC), הלך ב 26/06/2015(UTC)
shaharellert  
#19 נשלח : יום שישי 26 יוני 2015 06:30:50(UTC)
shaharellert


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 03/05/2011(UTC)
הודעות: 975

תודות: 52 פעמים
קיבל תודה: 75 פעמים ב 51 הודעות
בנוסף - הפרמיט למוסטנג ודולפו ירד ל100 דולר (היה 500 עד לא מכבר). מבחינת ההשלכות של רעידות האדמה האחרונות אין בעיה לטייל שם.
thanks 1 משתמש הודה ל shaharellert עבור הודעה מועילה זו.
הלך ב 26/06/2015(UTC)
קיפי קיפוד  
#20 נשלח : יום שישי 26 יוני 2015 11:12:04(UTC)
קיפי קיפוד


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 21/04/2012(UTC)
הודעות: 375
גבר
ישראל

תודות: 84 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים ב 69 הודעות

נשלח במקור על ידי: אמנון לנגי עבור להודעה מצוטטת

יום 12 - מ Gokyo  ל Longden  דרך מעבר Renjo La

יום נהדר. במזג אוויר קר ומושלם טיפסנו למעבר רנג'ו-לה בגובה (5340מ'). הציר כולו היה מכוסה בשלג וכל אחד מצא לעצמו דרך פרטית אל הפאס. זה היה מסוכן וקשה אבל היו בסביבה די הרבה אנשים כך שהיה מי שיגיש עזרה בשעת מצוקה.

אנחנו הלכנו בדרך הזו ב-2011, היא הייתה מושלגת רק למחצה ובכל זאת הוזהרנו מפני crevasses וההנחייה הייתה ללכת עד כמה שניתן בעקבותיהם של מדריכים/מטיילים אחרים. אני תוהה למה במצב שהייתם בו ההחלטה הייתה דווקא שכל אחד יפתח לעצמו ציר אישי? וגם, אני לא בטוח שזה שיש אנשים אחרים בסביבה עוזר למי שנופל לתוך תהום כזו?

משתמשים הצופים בדיון זה
2 עמודים12>
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.