בקיץ 2007 העברתי 26 יום בפירנאים, 22 מהם בהליכה ו20 מהם על הH.R.P (מתוך 42 של המסלול השלם) מסלול ארוך, ולא מסומן בפירנאים.
אני אנסה פה לספר עליו קצת...
כללי
הפרנאים הם הגבול הטבעי בין צרפת וספרד, הנפרש לאורך כ430 ק"מ בהאוקיינוס האטלנטי במערב לים התיכון במזרח. הנוף הפירנאי מגוון מאוד, מהגבעות הירוקות של חבל הבסקים במערב, דרך הנוף האלפיני של איזור הפירנאים הגבוהים לצוקי הגרניט ושפע המים של הפירנאים הקטלוניים (והפארק המפורסם אגואסטורטס). הפירנאים הם לא ההרים הגבוהים והמפורסמים באיזור (בטח שלא באירופה וגם לא בחצי האי האיברי)- פסגת אנטו הגבוהה שבהם מתנשאת ל3404 מ' בלבד, גובה מצחיק במושגים אלפינים, רק פסגות מעטות ברכס מעוטרות בקרחונים, ורק 3 פארקים לאומיים (2 בספרד ואחד בצרפת) הוגדרו בהם. מסיבות אלו הפירנאים הרבה פחות מתויירים מאחייהם הגבוהים שמצפון מזרח (האלפים), וזהו (לדעתי) אחד מקסמם הגדול, הנופים אינם נופלים ביופיים, והמסלולים בהם אינם נופלים ברמת הקושי מרכסים אחרים שעברתי בהם (גם האלפים). בניגוד לאלפים, לא תסיימו טיפוס של 1000 מ' לפאס בפגישה עם מטיילים שהגיעו לשם ברכבל.
מסלולי הליכה ופארקים
כמו בכל רכס במערב אירופה, גם הפירנאים מרושתים במסלולי הליכה רבים, בנוסף למסלולים הקצרים.
שלושת הפארקים ברכס הם: אגואסטורטס (Aiguestortes), אורדסה (Ordesa y Monte Perdido) הספרדיים וDes Pyrenees הצרפתי.
שני הפארקים הספרדיים הם קטנים בהרבה מהצרפתי, הקטן בינהם הוא אורדסה שניתן לחצות אותו בשני ימים (או יום ארוך) פארק זה נמצא במרכז הפירנאים וכפר הגישה אליו נקרא טורלה. אגואסטורטס הוא פארק קצת יותר גדול, כפרי הגישה אליו הם אספוט במזרח ובואי במערב, הוא נמצא בפינה הצפון מערבית של מדינת קטלוניה, הוא מפורסם במספר האגמים הגדול שנמצא בו (מעל 300), ניתן להקיף אותו בחמישה עד שבעה ימים, ובנוסף הוא מרושת במסלולים רבים, עקב קרבתו לברצלונה זהו איזור מטוייל מאוד בעונה יש להזמין מקום בבקתות מראש.
קרקס קולומרס בפארק אגואס טורטס:
הפארק הצרפתי, הוא הגדול בפארקים הפירנאיים, הוא נמצא לאורך הגבול במרכז הפירנאים הגבוהים וחציה שלו ממערב למזרח ארוכת כתשעה ימים.
הכפר המפורסם בו הוא גברני וקרקס גברני הגובל מצפון עם פארק אורדסה הספרדי הוא עמק קרחוני מרשים, בו נמצא המפל הגבוה באירופה (כ 400 מ').
לאורך הפירנאים עוברים שלושה מסלולים ארוכים, שלושתם יוצאים מחבל הבסקים שלחוף האוקיינוס האטלנטי במערב ומסתיימים בחוף הים התיכון במזרח (או להיפך). שני המסלולים הידועים הם ה GR10 הצרפתי וה GR11 הספרדי, המנסים להגיע לכל הנק' המעניינות (כל אחד בארצו) ובמקביל לשמור על נוחות לוגיסטית לטיול (מעבר בכפרים ובקתות כמעט בכל לילה- הGR10 מצליח קצת יותר). שני המסלולים האלו מסומנים לכל אורכם וניתן לעבור אותם כטיול מבקתה לבקתה (ה GR11 מפספס פה ושם).
המסלול השלישי מכונה ה H.R.P.
מסלול ה H.R.P
זהו מסלול גבוה שמשתדל לשמור על קו פרשת המים, ולעבור כמה שיותר קרוב לפסגות הגבוהות, המסלול אינו מתייחס לגבול הבינ"ל ומשתדל לקחת את הקטעים היפים מכל אחד משני המסלולים הלאומיים (GR10 ו GR11).
סימון השביל וניווט:
למסלול זה אין סימון משלו, ולמרות זאת הוא מסומן במפות, הוא עובר לעיתים על התוואי של אחד המסלולים הלאומיים ולעיתים על מסלולים מקומיים, לפעמים הוא עוקב אחר רוג'ומים ובקטעים מעטים אף דורש מהמטייל בו למצוא לעצמו את הדרך. מפות ניתן למצוא בקלות בערים הגדולות או בכפרים. ישנן שתי הוצאות מומלצות- IGN הצרפתית (מפות 1:50000 ו1:25000)וInstitut Cartografic de Catalunya הספרדית/ קטלונית (מפות 1:50000), אני אישית אהבתי יותר את המפות הקטלוניות, אך הן לא מכסות את כל המסלול.
לינה ואוכל:
לא בכל לילה ניתן למצוא כר להניח עליו את הראש (אלא אם תסחבו אחד), וישנם קטעים של שבוע מכפר לכפר. השילוב של שני אלה דורש הליכה עם משקלים גבוהים (ציוד שינה ואוכל לשבוע), אני בעיקרון השתדלתי שלא ללכת עם אוכל ליותר מ4 ימים ובקטעים הארוכים בניתי על אוכל בבקתות כשהיה ניתן. זמינות הבקתות לאורך המסלול משתנה, בתחומי הפארקים הבקתות מסודרות בסטנדרטים אלפיניים (מבחינת המרחקים)- לרוב המרחק ביניהן הוא של חצי יום הליכה, מה שמאפשר לבנות על ארוחת צהרים בבקתה, בימים שאין בקתה בצהרים ניתן לקחת סנדוויצ'ים או שקית פיקניק מבקתת הלילה. אבל, מחוץ לתחומי הפארקים זמינות הבקתות יורדת לכדי פעם ביומיים, בחבל הבסקים זו פחות בעיה כי מגיעים ליותר כפרים, אבל בפירנאים הגבוהים, באיזורים שמחוץ לפארקים זו עלולה להיות בעיה. עלויות השהיה בבקתות משתנות עם האיזור, (נכון לקיץ 07') בפארק הצרפתי לינה עולה כ15 אירו, ארוחת ערב תעלה כ10-15 אירו נוספים וארוחת בוקר תעלה 5 אירו. בירה עולה כ2 אירו. באגואסטורטס המחירים קצת יותר גבוהים ויכולים להגיע ל20 אירו ללילה. מחוץ לפארקים ניתן למצוא בקתות זולות יותר. הבקתות מציעות ארוחות חמות, מיטה (או דרגש) ושמיכות, רק בבקתה אחת פגשתי מקלחת חמה. לינה בקמפינג בכפרים עולה כ3-5 אירו לבן אדם ולאוהל (ז"א אדם אחד ואוהל אחד 6-10 אירו, שני אנשים ואוהל 9-15 אירו ביחד). הקמפינגים הם ברמה גבוהה וכוללים פרט לפיסת דשא- מקלחת חמה, שירותים, חשמל ולרוב גם מסעדה או בית קפה. אין בעיה לטייל עם אוהל, אמנם יש הגבלות על לינה באוהל, אך לרוב הן מתייחסות לקמפינג של מספר ימים וישנה העלמת עין מלינת לילה של מטיילים. בתחומי הפארק אגואסטורטס הלינה באוהל אסורה (אך המסלול עובר בו רק לילה אחד), בתחומי בפארק הצרפתי הלינה מותרת רק בסמוך לבקתות- לידן יש איזור אוהלים, אך ניתן להקים אוהל בשעות החשכה אם אתם נמצאים מרחק שעה הליכה מכפר או בקתה. (המסלול לא עובר בפארק אורדסה הספרדי). פרט לכמה ימים (פירוט בהודעה נפרדת) אין בעיה של מים, אני לרוב הלכתי עם ליטר על הגב בשלוקר לעליות וכוס ברזל קשורה בחוץ לפלגים מזדמנים.
ספרים:
אני טיילתי ע"פ המסלול המוצע בספר Pyrenean Haute Route של הוצאת Cicerone הבריטית
הספר טוב, הוא מציע בנוסף טיולי צד, פסגות לטיפוס ומסלולים עוקפים לקטעים הקשים שדורשים ציוד שלג. פרט ליום 8 המתואר בספר ופשוט אינו מפורט מספיק לא נתקלתי באי דיוקים בתיאור המסלול. לפי מיטב ידיעתי זהו הספר היחיד באנגלית שמכסה את כל המסלול, להוצאת Trail Blazer יש ספר המתאר את שלושת המסלולים הארוכים בפירנאים, אך מתמקד בעיקר בGR10 ובGR11. ידוע לי שקיים גם ספר בצרפתית, אך לא נתקלתי בו, כל המטיילים שפגשתי טיילו עם הספר של סיסרון. אני הלכתי עם מהדורת 2004 וב 2009 יצאה מהדורה שניה שנעשו בה שינויים במסלולי חלק מהימים, בינהם חלק מהימים הבעייתיים שציינתי. בשנת 2012 נוספו עוד עדכונים למהדורה השניה, ניתן לראות חלק מהספר ב Google Books
מטיילים וחברה:
אני יצאתי למסלול לבד (עקב ביטול של שותף ברגע האחרון) ובניתי על חבירה למטיילים אחרים, בסופו של דבר המטייל היחיד שחבר אל היה חבר מהארץ שהצטרף אלי לשבוע, לא רבים הולכים על השביל הזה ועוד פחות עושים אותו לבד, היו לי מספר ימים שלא פגשתי אף מטייל במהלך היום ורק במהלך יום אחד או יומיים חברנו (אני והחבר שהצטרף אלי) למטיילים אחרים. המסלול אינו מבודד אך רוב המטיילים בו הם תיירים מקומיים המטיילים בחופשים וסופי שבוע, מעט מאוד מטיילים הולכים לאורך המסלול כולו ברצף, אני פגשתי שלושה או ארבעה זוגות שהלכו קטעים ארוכים או את כל המסלול. מבחינה בטיחותית לא הייתי ממליץ לעשות את המסלול לבד ישנם מספר ימים שבמבט לאחור לא הייתי חוזר עליהם לבד.
עונה ומזג אויר:
העונה המומלצת לפירנאים היא יוני עד ספטמבר, אך ביוני הפאסים הגבוהים עלולים להיות סגורים ובספטמבר לעיתים מזג האויר סוער. המסלול מגיע לפירנאים הגבוהים באמצע השבוע השני, ככה שניתן להתחיל באמצע יוני ולהגיע בתחילת יולי לאזורים הגבוהים. בעיקרון מזג האויר בפרנאים הוא הפכפך וגם בקיץ ישנם ימי גשם רבים, אני אישית יצאתי בזול ופרט לארבעה חמישה ימים סגריריים מזג האויר היה טוב. הטמפרטורות סבירות, ופרט לשני לילות שבהם הטמפ' ירדה אל מתחת לאפס הטמפ' נעה בין 5 מעלות בלילות גשומים ל20 מעלות בימי שמש, ביוני וספטמבר הטמפרטורות יכולות לרדת. ככלל בחבל הבסקים הקרוב לאוקיינוס מזג האויר לח וגשום יותר, ויש לקחת בחשבון את הערפל שיורד באיזור אחר הצהרים (סביב השעה חמש). באזור המזרחי הקרוב לים התיכון, מזג האויר חם יותר (אני לא הגעתי לאזור זה). הימים בקיץ ארוכים, השמש עולה בסביבות השעה שש ויורדת בתשע וחצי- עשר בלילה, בהתחלה קצת קשה להתרגל לכך מבחינת תכנון היום, אבל יש לזכור שלמרות שיש אור עד עשר, החנויות בכפרים נסגרות בשבע ולבקתות כדאי להקדים כדי לתפוס מקום, כך שעדיף להתחיל את הימים מוקדם ולסיים אותם באור ולא לסמוך על שעות האור הרבות.
רמת קושי
זהו מסלול קשה ותובעני, הדורש יכולת הליכה עם משקלים, הימים ארוכים (9-13 שעות ברוטו ביום), לדעתי לא נכון למדוד את הקושי בק"מ- יום קצר בק"מ הוא לרוב יום ארוך בגבהים (ז"א הרבה עליות וירידות), הימים הקלים יותר הם לרוב הימים הארוכים בק"מ, אני מעריך שהפרש הגובה הממוצע ביום הוא כ1000 מ', ובדרך כלל ישנים בלילות פחות או יותר באותו הגובה (משמע- מה שעולים לרוב צריך גם לרדת). מי שעושה את כל המסלול זוכה לכמה ימי הסתגלות בחבל הבסקים (היום הקשה הראשון הוא יום 7 בספר), מי שמחליט לעשות רק חלק מהמסלול, מומלץ שיתכנן כמה ימי הסתגלות בהתחלה (למשקל, להליכה). אני התחלתי בכפר רונססוואייס (Roncesvalles)-יום 5 בספר (ובטח מוכר לזמי משביל הצליינים), והייתי מוסיף עוד יום רגוע (ז"א מתחיל ביום 4 של הספר). אני לא התאמנתי למסלול, אבל אני מטייל לא מעט וזו לא הפעם הראשונה שלי עם משקלים על הגב, בכל זאת הייתי ממליץ על אימון למי שיש את הזמן ובטח למי שאינו מנוסה בהליכות ארוכות. אני עקפתי את הקטעים שמוגדרים בספר כקשים מאוד (ז"א דורשים ציוד שלג), בעיקר מפאת המשקל והעובדה שהלכתי לבד, אבל המסלול שעברתי היה בהחלט קשה. (ימים בעייתיים בהודעה בהמשך)
ציוד:
התיק שלי שקל 18 קילו בשדה התעופה- ז"א כ20-25 קילו עם אוכל ומים.
זה כבד מאוד, וכן, אפשר להוריד במשקל, קניה של ציוד מתאים תוריד עד 3 קילו (לא קניתי ציוד במיוחד למסלול זה וחלק מהציוד שיצאתי איתו לא היה מתאים- למשל שק שינה ל10- מעלות, כל אחד והאילוצים שלו...), אבל זה לא היה תיק כבד ביחס לשאר המטיילים שהלכו על המסלול יותר משבוע וחצי (ז"א לא אלו שבאו לסופ"ש בהרים והולכים מבקתה לבקתה).
*ציוד לינה- אוהל ושק שינה חם- 5- מעלות צלסיוס קומפורט צריך להספיק ביולי ואוגוסט.
*תרמיל גדול- 65-70 ליטר
*מקלות הליכה
*ציוד שלג (קרמפונים וגרזן)- ישנם מספר קטעים ופסגות שדורשים ציוד זה אבל ניתן לעקוף את הקטעים האלו למי למעדיף להמנע מהמשקל העודף (אני לא לקחתי).
*חליפת סערה
*ביגוד חם
ציוד נוסף- ראו רשימות ציוד סטנדרטית בפורום.
יער בחבל הבסקים:
הגבול: צרפת מימין מכוסה עננים וספרד משמאל שמשית יום 7:
נוף הרי הגיר של Pic d'Anie יום 8:
צוק הגרניט של Pic du Midi d'Ossau בפארק הצרפתי:
הצד המערבי של הויניימל (Vignemal):
הצד המזרחי של הויניימל בזריחה:
אגמי בארוד (Barroude):
הצד המערבי של הפוסטס (posets) הצבעוני:
מפלים בעמק אסטוס (Estos) סמוך לעיירה בנסקה (Bensque):
לינת לילה לחופי אגם ואלאיביארנה (Valhibierna):
רכס המלדטה- הגבוה ברכס הפירנאים:
Estany de Mar בקצהו הצפון מערבי של הפארק אגואסטורטס:
Estany de Mar אגם De la Restanca ורכס המלדטה ברקע:
מרכז הכפר העתיק של בנסקה:
מרמיטה:
המסלול שעשיתי:
ימים בעייתיים לדעתי
אני מפרט לגבי ימים בעיתיים, רלוונטי יותר למי שכבר החליט לצאת, מספרי הימים הם לפי המתואר בספר בהוצאת סיסרון שלפיו הלכתי (מהדורה ראשונה 2004).
יום 7 (Col Bagargui to Refugio Balegua) הוא יום ארוך מאוד (לקח לי כ13 שעות ברוטו) וכדאי לפצל אותו (זה מצויין גם בספר), Refugio de Belagua שמצויין בסוף יום זה נטוש ולא כדאי לבנות עליו, בנוסף לאורך כל הטיפוס לפיסגה ביום זה אין מים.
יום 8 (Refugio Balegua to Lescun) הוא יום בעייתי מאוד, ההתמצאות בו קשה- הספר מנחה ללכת ע"פ סימון ישן וכמעט ולא מתאר את הדרך, השביל נכנס לסבך, ולאחר שהוא יוצא ממנו הוא מגיע לשטח עם נוף אחיד, קשה מאוד למצוא את המיקום המדויק על המפה (למרות שברור שהולכים בואדי קשה להאריך את המרחק עד לפאס), לאורך הטיפוס לפאס ישנן כמה "אמבטיות" שמקשות על ההתמצאות וגורמות לחשוב בכל פעם שאתה מטפס אל הפאס, בסופו של דבר הפאס עצמו מאוד רחב והמסלול אליו לא ברור, אני טיפסתי לצד הלא נכון שלו והייתי צריך "לתקן" זאת תוך דילוגים על בולדרים עם תיק של 20 ק"ג על הגב. בנוסף לכל אלו לאורך כל היום אין מים עד אחרי הפאס, פרט חשוב שאני לא הייתי מודע אליו ולכן נתקעתי בלי מים כשעתיים עד שהגעתי לשלוגיות שנשארו מהחורף... כל מי שפגשתי ועבר את היום הזה התלונן והייתי ממליץ לעקוף אותו.
הערה: בשנת 2009 יצאה מהדורה חדשה לספר בה שונה התוואי באזור זה, יום 8 בוטל ויום 7 שונה ופוצל ל 2
יום 12 (Refuge de Pombie to Refuge de Larribet) גם הוא יום ארוך מאוד הכולל טיפוס כולל של כ 1500 מ' וירידה של כ 1350 מ', הטיפוס ביום זה הוא מתיש וכולל טיפוס לשני פאסים, הפאס השני מאוד צר (חריץ ברוחב של שני אנשים) והירידה ממנו מזרחה תלולה, מושלגת ומסוכנת.
גם ימים 13 ו 14 הם לא בדיוק טיול משפחות.
על ימים 19-22 (Refuge de Viados to Hospital de Vielha) אני ויתרתי מאחר ודורשים ציוד שלג, הם מוגדרים כקשים מאוד אבל בספר מוצע מסלול הנמנע מימים אלו, הוא אמנם פחות יפה ופחות מאתגר (הליכה על התואי של הGR11) אבל זהו פתרון טוב למי שרוצה להמנע מהקטע הקשה.
אני ירדתי מהמסלול ביום 24 (עצרתי בRefugi de Colomers) וחתכתי דרומה לכפר אספוט דרך הפארק אגואסטורטס.
קטעים מומלצים למי שאין לו זמן לכל המסלול:
חציית הפארק הצרפתי- או מLescun (כפר נחמד בצרפת) לGavarnie (שבעה ימים) או מCandanchu (אתר סקי בספרד) לGavarnie (חמישה ימים עם אפשרות לשילוב של פארק אורדסה וסיום בטורלה בספרד בעוד יומיים), לאורך המסלול אפשרות לשילוב של מספר פסגות כטיולי צד המסלול ברובו עובר בצרפת. מסלול זה לא פשוט בכלל עם לפחות פאס אחד ביום ועליה וירידה של בין 1000 ל1500 מ' ביום, לכן מומלץ להתבסס בו על לינה בבקתות (אפשרי) ובאופן כללי לצאת אליו בכושר טוב.
מ Gavarnie ל Benasque (ארבעה ימים) קטע קצת יותר קל ופחות מתוייר חציו בצרפת וחציו בספרד, אבל כולל כמה קטעים של הליכה על דרכי עפר (כחצי יום באיזור ההכפר Parzan).
מ Parzan ל Espitau de Vihella- (חמישה ימים) הקטע הקשה של הHRP, (אני עשיתי רק יום וחצי ממנו), קטע זה עובר על הצלע הצפונית של רכס ה Maladeta- הגבוה ברכסי הפירנאים ועובר במספר פאסים גבוהים שעלולים להיות מכוסים בשלג גם מאוחר בקיץ ולכן מומלץ לעשותו עם ציוד מתאים (גרזן וקמפונים), במסלול ניתן לשלב טיפוסים למספר פסגות במלדטה, ביניהן Pic de Aneto הגבוהה בפסגות הפירינאים.
מסלול מומלץ נוסף (לא על הHRP) הוא הקפת פארק Aiguestortes (חמישה עד שבעה ימים)
זה המסלול שאני דגמתי, העלתי קובץ kmz של המסלול וקובץ kml של חלק מהתמונות, יחסית מדויק גם בתלת מימד: hrp.rar
איתי
נערך ע"י מנהל יום ראשון 27 ספטמבר 2015 04:27:34(UTC)
| סיבה: לא צויינה