ארתור, הדבר האחד שמשותף לכל אלא שמסיימים ת'רוהייק הוא הנכונות שלהם להתפשר ולהוריד את הסטנדרטים שלהם, לפעמים בצורה קיצונית, לגבי דברים כמו נוחות (נכונות ללכת גם במזג אוויר ממש מגעיל), היגיינה אישית, ולעיתים גם אוכל. הדבר היחיד שמפריד בין הת'רוהייקרים שפורשים באמצע (שהם הרוב המוחלט באפאלאצ'ים, ורוב פחות גדול על הPCT) לאלא שמסיימים את השביל, היא שהאחרונים נחושים מספיק כדי להקריב לפעמים את הנוחות היומיומית בשביל הסיפוק שבהליכה\סיום המסלול. לא הציוד, לא כמות התיכנון ולא הכושר הגופני יקבעו אם תסיים מסלול ארוך, רק הנחישות והנכונות הנפשית להיות אומללים לפעמים. זה לא חוסן גופני שיאפשר לך לסיים את השביל, זה חוסן נפשי. חוסן גופני רק יאפשר לך לסיים אותו בשנה אחת, במקום במשך כמה קייצים , כמו מה שהלכים שנפצעים נאלצים לעשות.
את הדוגמא הכי קיצוניות לכך תמצא דווקא בפורום הזה, לפני שנים רבות, הוא עם בחור בשם רועי, בחור אחרי צבא "בכושר טוב מההמוצע" ואגו גדול בהרבה מהממוצע, שעבורו הת'רוהייק המתוכנן על האפאלצ'ים הסתיים אחרי לילה אומלל אחד:
חודשים של תכנון, אלפי דולרים על ציוד ונסיעות, נזרקו אחרי בערך קילומטר אחד של הליכה על האפאלצ'ים, כי היה לו לילה קר ואומלל מאוד בהר ספרינגר. אם תבדוק בארכיון את השם רועי ב2004 נראה לי שתוכל למצוא אותו.
ארתור, תאמין לי שאם תלך ממקסיקו כל הדרך לסטהיקן ותהיה במצב של אייל או אסף , גם אתה תלך על שוקולד בלי לחשוב על זה פעמיים ובלי שזה יראה לך מוזר. הלכים מהסוג שלא מוכנים להתפשר על שוקולד בסטהיקן , הם מסוג ההלכים שלעולם לא יגיעו לסטהיקן במסגרת ת'רוהייק מלכתחילה.
הנה החדשות הטובות - כמות האומללות שסביר שתצטרך להתמודד איתה בפיסיטי נמוכה משמעותית מזו שתמצא בשבילים אחרים. זה אולי השביל עם הכי מעט אומללות שאני מכיר, גם בגלל מזג האוויר, גם בגלל האנשים והלוגיסטיקה, וגם בגלל איך שהשביל בנוי והנופים המדהימים והמתגמלים. זו אחת הסיבות לאחוז היחסית גבוה של מטיילים חדשים שמסיימים את השביל.
הייתי גם אומר שאם תגלה שהאומללות וחוסר ההנאה מחמישה חודשי הליכה רצופים לא שווה את ההישג שבעשיית ת'רוהייק, וזו החליטה לגיטימית שדורשת הרבה אומץ, אולי תרצה לעשות את הפיסיטי בשניים שלושה קטעים במהלך מספר שנים. הזמן הנוסף ירשה לך לתכנן לו"ז פחות צפוף ועם יותר פשרות (כך למשל לפעמים תוכל להמנע מללכת פחות במזג אוויר גרוע, במקום ללכת בסערות גשם כמו ת'רוהייקרים). במצב כזה תוכל גם ללכת את השביל במזג אוויר יותר אופטימלי, ובכך לחסוך למשל את הצורך לעשות את וושינגטון בספטמבר כשלפעמים רטוב וקר שם.